עשה לך ילד ורצח אותו

בימים האחרונים שוב יש מכה של הורים שרוצחים את ילדיהם.

בתחילה, אם יחידה, מעורערת בנפשה רוצחת את שני ילדיה ומנסה להתאבד.

לאחר מכן, אב מעורער בנפשו חוטף את ילדיו, זורק אותם מקומה 11 של בניין וקופץ ביחד איתם.

במקרה הראשון, האם היתה מאובחנת ומטופלת ע"י רשויות הרווחה.

מטופלת? כן, ממש…. העובדים הסוציאליים איימו עליה שיקחו את הילדים ממנה, והתירוץ הרשמי שלהם לאחר הרצח היה: "קבענו לה פגישה למחרת בשעה 09:00 בבוקר". האם רצחה את הילדים לילה קודם.

במקרה השני, לאב היה צו הרחקה מהאם ומהילדים, לאחר שתקף אותה בעבר ושוב ושוב איים שירצח אותה.

המשטרה פעלה, צו ההרחקה הוצא, אבל בד בבד הוציאו לאב הערכה פסיכיאטרית שגורסת כי הוא יציב ולא מעורער וכי אינו מהווה סכנה לסביבה.

בראש ה"אני מאשים" שלי, אני אעמיד את רשויות הרווחה.

העובדים הסוציאליים התקרבנו כמו תרנגולות בלול, עסקו בלבלבל את המוח עם טרמינולוגיה ונהלים, קבעו "פגישה" שכנראה גם היוותה הטריגר לרצח. הרי האם היתה אם חד הורית, שמעדויות של הסביבה עולה כי היתה מאוד מסורה לילדים. היא אמנם ניסתה לפגוע בעצמה בעבר, אבל ככל הנראה אחרי שעובדי הרווחה ה"אחראיים" איימו עליה שיקחו לה את הילדים, קפץ הפיוז והיא החליטה שעדיף לה ולילדים למות מאשר שהם יחיו במשפחות אומנה. אלמלא חוסר האחריות של רשויות הרווחה, והלשון החלקלקה של המטומטמת שאמרה לאם שיקחו לה את ילדיה, הילדים עדיין היו בחיים. לא יעלה על הדעת שמקרים כאלו יטופלו דרך ביורוקרטיה שהפתרון שמסוגלת לספק זה "פגישה". זה רק מה שהם יודעים לעשות, להיפגש ולדבר.

במקרה השני, הרווחה שוב אשמה! הרי האב היה פסיכופט ואקדח טעון, שכבר פגע ואיים בעבר. זה היה רק עניין של זמן עד שהוא יעשה משהו כה קיצוני. המשטרה התערבה, בית המשפט הוציא צו הרחקה, קרובי המשפחה הרחיקו אותו. ועדיין, לאיש קפץ הפיוז כי לקחו לו את הילדים. בנאדם כזה יכול וצריך היה להיות מורחק מהרחובות. שוב, בגלל ביורוקרטיה יבשה הוא לא נכלא. המשטרה לא יכולה לכלוא פסיכים רק כיוון שהם כאלו, והגופים הפסיכיאטריים עשו את שלהם, והוציא מסמך מלא בשטויות. גם העובדה שלילדים היתה אמא בריאה ומתאימה לטפל בהם, לא עזרה, כיוון שהאב חטף את הילדים מהאם.

המסקנה שלי היא, שעובדי הרווחה והפסיכיאטריה בארץ עסוקים בלהוציא ניירות. כנראה שזאת העבודה החדשה שלהם – למלא דוחות ולהתעלם מהאמת.

בושה וחרפה.

אנשים שלוקים בנפשם צריכים להיות מטופלים ומורחקים מהרחובות בהתאם למידת המסוכנות שלהם לסביבה.

בנאדם בהתקף פסיכוטי לא תמיד יודע לומר לעצמו "אני מסוכן, כדאי שאתרחק" או לבקש עזרה מהסובבים אותו. ודווקא במקרה כזה, שבו גם הסביבה כנראה לא עשתה מספיק, הרשויות מתנערות מאחריות כי הם "כתבו דו"ח".

האנשים הללו , שהם שבר כלי, לא מסוגלים להיות אחראים על עצמם וכמו ילדים קטנים – הם צריכים שמישהו יהיה אחראי להם.

אבל אם לאנשים הללו בעצמם יש ילדים, יוצאת שרשרת של: ילדים (תלויים ב-) -> הורים פסיכיים (שתלויים ב-) -> מדינה.

אבל המדינה הפקירה פעמיים – הן את ההורים והן את הילדים.

יהיה זכרם ברוך.

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: