אנשים זרים

עזרה לזולת – למה, איך ולמי?

  • מה זה?

זוּלָתָנוּת (בלועזית: אלטרואיזם) היא נטיה, רצון או תכונה, של עזרה לזולת, המתבטאת בהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה.

זולתנות יכולה להתבטא בצורה המדגישה את רווחת האחרים בעודה מצמצמת או מתעלמת מרווחת היחיד, וברמה גבוהה יותר יכולה להתבטא גם בהקרבה עצמית מודעת למען הזולת.

זולתנות הוא גם שמה הנרדף של דוקטרינה מוסרית הממליצה על התנהגות זולתנית (אלטרואיסטית). למושגים אלו יש היסטוריה ארוכה בחשיבה הפילוסופית והאתית ולאחרונה הם הפכו יותר לנושאי שיחה בקרב פסיכולוגים, סוציולוגים, אתולוגים ואנשי מחקר. השיטות השונות וההתפתחות בחקר תחומים אלו מובילים לנקודות מבט שונות על האלטרואיזם.

….

המונח המקביל לזולתנות ביהדות הוא חסד, והוא אחד מיסודות היהדות, עד כי נאמר במסכת אבות:

""על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים."

זולתנות בהגדרתה הפילוסופית באה לידי ביטוי בתנ"ך במצוות רבות; לדוגמה: מצוות מתנות עניים, שמיטה, מצוות הצדקה, ציוויי התורה ביחס לגרים, וציוויים דומים ביחס ליתומים ואלמנות,‏[1] והן בפסוקים כלליים יותר; לדוגמה: עולם חסד יבנה‏[2] או "ואהבת לרעך כמוך"‏[3].

  1. ^ למשל, "אלמנה ויתום לא תענון", ספר שמות, פרק כ"א, פסוק כ"א
  2. ^ ספר תהילים, פרק פ""ט
  3. ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח
זולתנות. (2014, ינואר 21). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר 13:58, מרץ 22, 2014 מתוך http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA&oldid=15039997.
 

גְּמִילוּת חֲסָדִים הוא מושג המשקף את חובתו של היהודי על פי ההלכה להיטיב עם הזולת ללא כל חשבון ולפנים משורת הדין בכל אמצעי אפשרי: בממונו (צדקה, השאלת חפצים), בגופו (עזרה פיזית, ביקור חולים, השתתפות בשמחות וחסד של אמת) ובדיבורו (עצה טובה, עידוד וניחום).

במקומות רבים בתנ"ך מודגשת החשיבות הרבה של מצוות בין אדם לחברו, שאחדות מהן, כגון "לא תעמוד על דם רעך", עוסקות בגמילות חסדים. בתלמוד כתוב‏[1] שגמילות חסדים חשובה יותר מצדקה, שנעשית רק בממון, ואילו גמילות חסדים הינה כוללת ונעשית גם לעשירים וגם למתים.

חסיד על פי המקרא הוא אדם שעניינו בגמילות חסדים ובנתינה.

מקור החיוב בתורה הוא מהפסוקים: "ואהבת לרעך כמוך"‏[2], "והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה"‏[3], "והלכת בדרכיו"‏[4]. מלבד זאת ישנן מצוות מיוחדות לגמילות חסדים ספציפית, כמו מצוות פריקה וטעינה. הקב"ה מתנהג עם בריותיו בחסד ומטיב להם, כאשר אדם מתנהג כך לאדם אחר, הוא הולך בדרכי הקב"ה ומקיים את מצוות 'והלכת בדרכיו'.

  • על חשיבותה של גמילות חסדים ניתן ללמוד מהמשנה השנייה בפרקי אבות, שבה נאמר: "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים". באותיות דרבי עקיבא גם נאמר: "אלמלא גמילות חסדים, אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת".
  • הלל הזקן אמר שהתורה כולה על רגל אחת היא להימנע מלהתנהג בסתירה לחיוב "ואהבת לרעך כמוך". להימנע מלעשות לשני דבר שאני שונא שעושים לי‏[5].
גמילות חסדים. (2013, נובמבר 17). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר 14:12, מרץ 22, 2014 מתוך http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99%D7%9D&oldid=14810156.
 
 
  • למה ואיך?

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=30304&cat_id=4138

  • למה, איך ולמי – ולמי איכפת מזה ולמה?

* הדברים לא פשוטים –  לכן, כשמסבירים לאט מבינים מהר: דברי חכמים בנחת נשמעים. סבלנות!

.

.

.

guitar-line.gif

שני הסרטונים האחרונים הם שעורים המובאים מערוץ מאיר: על ערוץ מאיר

 

קשור:
מיהו אחיך?
מלחמת אחים שניסו למנוע

 

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s