עד מתי הגורם האנושי לא יענש בצורה שתפחית את הסכנה הציבורית ?

נהג אוטובוס של אגד חיים ביטון במהלך נסיעה בקו 402 התנגש במשאית חונה בצד הכביש המהיר לפני כמה ימים . בתאונה הזו נהרגו שישה נוסעים ונפצעו 15 איש .
לפני  כיומיים הסתבר שהנהג חזר לעבוד על קווים בין עירוניים רק לפני זמן קצר קודם , ושהסיבה  שלא נהג בנסיעות בין עירוניות היא תאונה דומה שעשה לפני כשנתיים.
לאור הטענות על זה שאגד מסכנת את נוסעיה ואחרים שבכביש, חברת אגד הגיבה
ומסרה שהנהג שילם את חובו לחברה ושעמד בכל דרישותיה בטרם חזר לסוע בקווים בין עירוניים.
המשטרה הודיעה אתמול או שלשום שהיא חוקרת גם את ההתנהלות של אגד ואת ההחלטה שהתקבלה שהנהג יכול לחזור לנסיעה בקווים בין עירוניים ותוודא שלא הייתה סטייה מנהלי החברה.
כעת התגלה שאותו נהג התנגש ברכב חונה לפני כשלשה חודשים, ושהנהג קיבל פיצויים מאגד .
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10153904354443794&id=240049663793
אישית , אני מקווה שהנהג ומי שהחזירו לכביש יקבלו עונש של 8 שנים ( כפי שקיבל אדוארד גלפונד הנהג שנמצא אשם בהריגה של 24 סוכני נסיעות רוסים לאחר שהתהפך והידרדר לתהום ליד אילת לאחר נסיעה פרועה ב2008 ) משום שהיו מודעים לסיכון שבהחזרתו לכביש הבין עירוני כנהג שאחראי על 50 נוסעים באוטובוס ושעלול לסכן כל רכב אחר בדרך ובשוליה.
ביהדות… יש מונח "שור מועד " בעליו של שור מועד משלם פיצויים מוגדלים אם שור מועד גורם לנזיקין לאחר. נראה לי שזה המקרה כאן. אני מקווה שהתובע והשופטים לא יקלו עם הנהג הזה שיואשם ויפסקו שאשם בהריגה ולא גרימת מוות ברשלנות או הגדרה קלה יותר אחרת.
תאונות דרכים זה מכת מדינה. אם אכן נגרמה בגלל היסח הדעת , לנהג הזה ולמי שהעלה אותו לכביש אסור לוותר. זוהי תאונה שלישית שהנהג לא שם לב ופוגע ברכב שעומד בשוליים.
אם זה לא מספיק , לדעתי אי אפשר להתעלם מהעובדה שניסה להסתיר או לשבש ראיות כעדות לזה שהנהג הבין גם אם בדיעבד את חומרת מעשיו.

<span dir=rtl>2תגובות ל‘עד מתי הגורם האנושי לא יענש בצורה שתפחית את הסכנה הציבורית ?’</span>

Add yours

  1. חברים, אנשים מונעים משני קטבים:
    1. פחד (מעונש, הפסד, בושה וכו')
    2. שאיפה לגמול (עבור תפקוד טוב, השקעה, המנעות מדברים רעים וכו')
    הקצנת קוטב אחד תמיד רעה בתוצאות, בסוף. מה שיש לעשות הוא לקדם את שני הקטבים ו"ללכת" על "שביל זהב" ביניהם.
    תאונה היא תאונה. לא מעשה מכוון שרוצים שייעשה. אף נהג לא רוצה להיות מעורב בתאונת דרכים. ענישה קיצונית על גרימת תאונה, היא גורם שבמצבי קיצון עשוי להביא להרתעה מנהיגה בכלל. אם מישהו צפוי להרס חייו וחיי משפחתו אם ינהג, יש בכך כדי להרתיעו מנהיגה.
    לעומת זאת, אם נביא בחשבון את העלות של תוצאות תאונות דרכים, נגיע לסכומי עתק שאילו חלק מזערי מהם היה מוקצה לתגמול כל נהג שאינו מעורב בתאונות, סכום שהנו משמעותי לאדם פרטי אך זניח יחסית למה שמשולם לנפגעי תאונות (בשל נזקי גוף ורכוש), תאונות (מעצם מהותן) לא תחדלנה מלהתרחש, אבל מספרן יקטן משמעותית.
    אילו היתה מפלגה שהבטיחה לכל מצביע עבורה (זה אסור בחוק, אבל אילו… לצורך הקבלה) 20,000 ש"ח פטורים ממס מכל סוג בכל שנה שהמפלגה בשלטון, מהיכרותי עם בני האדם בזירת מדינתנו, לדעתי, המפלגה הזו היתה בשלטון עד שמפלגה אחרת היתה מציעה יותר.
    אם מעורבות בתאונה או נהיגה במצב מְסָכֵּן היתה שוללת זכות לקבלת סכום משמעותי שנתי שניתן למי שלא מעורב במצבים כאלה (ואני מתייחס לנהגי תחבורה ציבורית, לא לכל נהג פרטי) ומאידך החמרת ענישה כאשר אין המדובר בתאונה (מכל סוג) אחת ב 4-5 שנים, אלא בתאונה או יותר בפחות מ 4-5 שנים – לכל הנהגים, לי לפחות, נראה שיהיה בכך תרומה הרבה יותר משמעותית להקטנה משמעותית במספר תאונות הדרכים והאבדנים מכל סוג הנגרמים מתאונות כאלה.
    במקביל, השקעה בטכנולוגיה מונעת (לא רק מיגון למקרה תאונה אלא טכנולוגיה כמו בלימה במצבי סיכון, מניעת פנייה וסטייה כשרוחב הרכב ביחד עם הפנייה/סטייה/עקיפה מסכן את המשתמשים ברכב במקום ובמצב הנתון וכו'), תמנע הרבה פגיעות מעבר לכך.
    הטלת ההוצאה הזו (כל זה עולה כסף) על הנהגים, אינה "פטנט" מוצלח. מישהו מהנהנים משוק הרכב וההיסעים, חברות הביטוח, הממשלה, רשויות מקומיות ורשויות אכיפה, לדעתי, צריכים/צריכות לתקצב זאת במתואם ולהחיל את הדברים.
    כבר ידוע שתלייה פומבית של כייסים לא מונעת כיוס. להיפך, בעת הצפייה בתלייה כזו, מסתובבים כייסים בקהל וזו הזדמנות מצויינת עבורם לכייס.

    Liked by 1 person

    1. אהבתי, ובמיוחד את השורה התחתונה: –

      כבר ידוע שתלייה פומבית של כייסים לא מונעת כיוס. להיפך, בעת הצפייה בתלייה כזו, מסתובבים כייסים בקהל וזו הזדמנות מצויינת עבורם לכייס.

      אהבתי

מה דעתך? Comment

למעלה ↑