"האם אמנות עכשווית היא בשבילך?" הוא נושא ארוע אינטרנטי ב-גוגל פלוס, הנג- אאוט (וידאו צ'אט רב משתתפים שבו ניתן לשתף תמונות וסרטונים תוך כדי שיחה בעל פה ובכתב) שאירע הערב, החל מ-20:00. הארוע היה בארוח גוגל, בשיתוף פעולה עם MOCA – המוזיאון לאמנות עכשווית, שבסיסו בלוס אנג'לס, אבל פועל ברחבי ארה"ב ומקיים שיתופי פעולה בקנה מידה גדול גם מחוץ לארה"ב.
בעצם, השאלה היא – "מה הקשר שלך לאמנות שנעשית כיום, עכשיו? מה היא בשבילך?"
היתה שיחה בין 4 שהרכיבו פאנל, מנחה מטעם המוזיאון, האמנים גארי בייסמן ו-אמנדה רוס-הו והאוצר בנט סימפסון – ואנשים מכל העולם יכלו להעביר אליהם שאלות דרך עמוד הארוע בגוגל פלוס, או דרך פייסבוק וטוויטר, והם השיבו, הכל בזמן אמת (LIVE)
תהנו! –
לא הספקתי לשלוח שאלתי בזמן… אבל היה מרתק ומעורר מחשבות רבות: אשמח אם תוסיפו משלכם כאן בהמשך 🙂
ראו עוד כאן –
https://plus.google.com/+MOCA/posts?hl=iw לדף הארוע
המקום הכי טוב: אמצע הדרך! 
חבל שהיה כל כך קצר… רציתי לשאול מה קורה אם יש יצירות שמוצגות אחרת בכל מקום, בקולנוע … האם זה אותה יצירה אם היא מוצגת אחרת? _(מהר או לאט יותר)…
ומה ההגדרה הנכונה לאומנות בכלל כיום, או לאמנות מודרנית?
אהבתיאהבתי
האם אתה שואל האם הצגה של סרט בסלו מושן הופכת אותו ליצירה אחרת?
ההגדרה לאמנות כיום היא סוביקטיבית ומשתנה כל הזמן.
אמנות מודרנית – זה מושג שאפשר להבין בשתי דרכים:
1. מודרני במובן שמשתמשים לגבי כל דבר אחר גם כן – זה מה שעכשיו.
2. אמנות מודרנית – זרם באמנות מן המחצית הראשונה של המאה ה-20, אבי הזרם הזה הוא הצייר פול סזאן. מודרניזם הוא זרם עבר באמנות, אינו חלק מן האמנות העכשווית לא במראה, לא בגישה, לא מבחינה פילוסופית או כל בחינה אחרת. למעשה, תרבותית ופילוסופית הוא מהווה ההיפך של התפיסה הפוסט-מודרניסטית הרווחת כיום
אהבתיאהבתי
זה לא סרט במובן הרחב, כי זה נוצר מראש ובמטרה להיות משהו אומנותי,ולא משהו שמטרתו להכניס כסף לקופת הקולנוע. אין לזה בימאי, או הפקה גדולה… זה יכול להיות אמן שמשחק במשטח חול ויוצר עליו צורות, וזה מוסרט ומוקרן עם מוסיקה שהאמן שיוצר את המיצג בוחר…
האם את הדבר הבא היית מגדירה כסרט?
אהבתיאהבתי
כן. זה סרט על תהליך יצירה. הסרט מתפקד במקרה זה כאמצעי תעוד
אהבתיאהבתי
אני לא בטוח שזה אמצעי תיעוד, שהרי הסרט עצמו הופך לחלק מהמיצג. הרי ברוב המוזיאונים, האמן לא ישב ויצייר ככה בחול. גם אם ינסה, הרי שרוב הסיכויים שלא תהיה זו יצירה זהה, מספיק שגרגר חול אחד יזוז למקום אחר טיפה, והרי שזו יצירה שונה.
לכן הסרט בסופו של דבר הוא היצירה עצמה, ולא רק תיעוד שלה.
לסרט גם הוסיפו מסויקה, שתעצים את חוויה מהסתכלות על הציור בחול…
אהבתיאהבתי
רק אם המוסיקה לא הושמעה בעת הציור בחול.
…וגם אם המוסיקה נוספה רק לסרט, מה המשקל שניתן לה? האם המוסיקה מהווה איור לציור בחול, שכמו איור בספר – מעשירה את החווייה הויזואלית ומעצימה אותה ולא יותר מזה? במקרה כזה, מאחר שאני מקבלת איור כצורת אמנות – אם המוסיקה מקורית – הרי שהיא יצירה בפני עצמה. כשם שיצירה ספרותית מאויירת היא אותה היצירה עם ערך מוסף של יצירה שנוספה לה, כך גם כאן – והסרט במקרה כזה אינו מהווה יצירה בפני עצמה יותר מאשר ספר מאוייר הוא יצירה בפני עצמה בגלל תוספת האיור.
אהבתיאהבתי
ציור בחול הוא סוג של ציור התלוי בזמן, משהו ארעי של הרגע בו זה נוצר, מופע ציור. הסרטת המופע היא הדרך להפכו לדבר של קבע – כמו הסרטת כל מופע אחר.
קח למשל סרט מחול. הוא מתעד ריקוד, סוג אמנות ארעי ותלוי זמן. אבל סרט מחול יכול להיות גם יצירת האמנות עצמה – כאשר אינו רק מתעד המחול אלא גם נותן פרשנות עליו או מוסיף לו אלמנטים שלא היו בו במחול עצמו מלכתחילה (מלבד הפיכתו למה שאינו תלוי זמן וניתן לצפות ולחוות אותו שוב ושוב).
למשל, אם האור ו/או החלל שבו רוקדים מקבל משקל שווה או גדול יותר משל המחול עצמו, מבלי שיהיו חלק מיצירת המחול המקורית (יש כוריאוגרפים שכוללים אלמנטים כאלה ביצירותיהם), זה הופך את הסרט ליצירת אמנות בפני עצמה. אבל, גם אם הקצב של הסרט שונה לגמרי מן הקצב של המחול, באופן מורגש: כשזה תעוד בלבד – היצירה המתועדת מכתיבה את הקצב. רק כאשר יש התעלמות מאלמנטים יסודיים, בסיסיים של היצירה (קצב זה הדבר הכי יסודי ובסיסי בכל יצירה שהיא, גם כזו שאינה תלויה בזמן) ברור שאין כוונה לתעד אלא ליצור משהו חדש, אחר.
אהבתיאהבתי
אז בעצם, אם במקור לא היה מוסיקה במקביל ליצירה בחול, אז זה הופך מסרט שרק מתעד, ליציאת אמנות בפני עצמה, כי גם המוסיקה שבוחרים היא סוג של פרשנות על היצירה.
אהבתיאהבתי
מוסיקה שבוחרים יכולה להיות פרשנות ויכולה להיות איור, הכל בידי יוצר הסרט 🙂
אמנות היא שפה לא מילולית, חווייתית. אם הפרשנות היא בשפת האמנות, היא יצירה בפני עצמה. אם זאת יצירה התלויה באחרת, אותה היא מפרשת – הרי שזה סוג של איור. אם היא יכולה לעמוד גם בפני עצמה או משתמשת במה שהיא מפרשת כחומר גלם שהוא חלק ממנה, הרי שהיא יצירה מוסיקלית/קולנועית בפני עצמה
אהבתיאהבתי
הנה דוגמא נוספת שמעצימה את השאלה: –
אהבתיאהבתי