"Fresh Fish Sold Here Today:" The Slow Decline and Agonizing Death of the News Business

הקדמה

בבתים שומרי מצוות ארוחת ליל שבת היא הרבה יותר מסתם ארוחה דשנה וכינוס משפחתי שבועי סביב שולחן אחד. מסביב לשולחן דנים בפרשת השבוע, ובעיקר באספקטים העכשוויים שלה – והמשמעות שהיא נותנת לארועי השבוע שחלף וענייניו. זהו חלק ממה שמכונה "עונג שבת".
אני לא גדלתי בבית כזה.
אצלנו, עונג שבת היה הסתערות על מאמרי דעה ומאמרי מערכת בעיתונים, התעדכנות באספקטים הצדדיים (אך חשובים לא פחות – לפעמים אף יותר) של ארועי השבוע שחלף. זה היה הזמן היחיד להתעמקות וכתבות מקיפות ומסות מעמיקות של מיטב הפובליציסטים. בין קטע קריאה למשניהו היינו מחליפים דעה עליהם, ממליצים זה לזה ולבני משפחה אחרים או חברים לקרוא את זה או את ההוא… לפעמים בימי השבוע הראשונים עוד היינו ממשיכים לשתף ולדון בזה כשהזדמן – עד שלחצי השגרה וארועי הרגע השתלטו שוב – עד יום שישי… וחוזר חלילה… 🙂
התרגלתי. זה אחד מזכרונות הילדות והנעורים האהובים עלי, הרגל חיובי שכזה – שכאשר לא מתאפשר, זה ממש חסר. אבל, עתונים על נייר כבר מזמן הפכו בשבילי לפינוק מיוחד ונדיר – וכך הגעתי למאמר המעניין הזה. דבר אחד מזכיר אחר, מה שמביא לקריאה נוספת – ועוד מחשבות… – מזון למחשבה שכולל גם קצת צידה לדרך לעוד כמה ימים.

ועכשיו, משהוסברה הקפיצה הפתאומית  הזאת מענייני היומיום שלנו כאן לעומק עניינים גלובליים כבדי חשיבות, אפשר לעבור למה שבאמת מעניין:

I gave a talk on \"Journalism in an Age of Participatory News\" in January 2003. The challenges were already there – long past the horizon and already in the offing. But as much as new practices and technologies posed a threat to the news business, I saw then – and still see – a great opportunity for reporters and journalists of all kinds to better serve the public interest. \"To do this, we have to readjust our understanding of the news, to see it as the protean thing that it is, a chorus of many, contradictory voices in a complex counterpoint,\" I concluded. \"We also have to surrender some of our control over making the news, to allow its participants to tell their own stories and news consumers to construct their own narratives. But I think we implicitly accept that idea when we argue that the public interest is best served by a multiplicity of news sources.\"In the wake of slow decline and agonizing death of the news business, I still hold great hope for the news.

 היה ב  –   Fresh Fish Sold Here Today:" The Slow Decline and Agonizing Death of the News Business"

יש לי הערכה רבה לכותב, מאט פרידמן, ולרשומה המושקעת שהעלה, אשר אלה מילותיה האחרונות, המסכמות. אני גם מעריכה מאד את עורכי וורדפרס הממליצים עליה: הרשומה בהחלט ראויה להמלצת כל מערכת המכבדת עצמה.

עם זאת, כמי  שקראה את מכתב גלוי ל"אידיוטים שימושיים" של זאב גלילי, נדמה לי שתקוותו של פרידמן היא יותר מכל ביטוי לנאיביות אמריקאית טיפוסית. נאיביות היא ברוכה אצל אנשים אבל לא תפיסות עולם ואידיאולוגיות,  היא גם עקב אכילס של הליברליזם המערבי.