תגית: WPLongform

תגית שיש להוסיף לפוסטים ארוכים במיוחד. ראו כאן מדוע – http://en.blog.wordpress.com/2013/05/31/wplongform-picks-2/

פרשת תולדות

tipid 
חבר\ה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /12
ב -21:11

דבר התורה השבועי

"ויבז עשיו את הבכורה" (בראשית כ"ה ל"ד)

   במדרש מובא שעשיו עשה באותו יום חמש עבירות שהם רצח גילה עריות כפר בעיקר כפר בתחיית המתים וביזה את הבכורה. לכאורה נראה שהעבירה הכי קלה היא ביזוי הבכורה וראה זו פלא שדווקא העבירה הכי קלה מוזכרת בפסוק ולעומת זאת שאר העבירות החמורות לאמוזכרות בפסוק?

דארווין טען טענה שהאדם הגיע מהקוף כל היקום עובד ע"פ התאוריה שהחזק הוא השולט. ע"פ תיאוריה זו יוצא שהאדם הינו בהמה מפותחת ולכן כמובן שאינו מאמין בהישארות הנפש וחזרתה לתחיית המתים וכמו כן אפשר לרצוח חיה אחרת כמו שהחיות הטורפות טורפות חיות אחרת (וכמו הנאצים ימ"ש) וכמו כן יחסי האישות אצל החיות הם לא כ"כ מסודרים וכמו כן הוא לא מאמין בה' כי האדם הינו קוף מפותח ולא יציר כפיו של ה'.

וא"כ כל מהות הבכורה היא מעלה רוחנית אשר לבכור מגיע את בית המקדש וכו' ואם הוא כופר ברוחניות ממילא הוא כופר בכל הנ"ל, וע"פ הנ"ל מתורצת שאלתינו שהתורה כתבה את יסוד העבירות שחטא בהם ולא פירטה אותם.

(הרב אהרון קוטלר זצ"ל)

אני רוצה לאחל לכל חברי הפורום ברכת שבת שלום וברכת חודש כסלו טוב הבא עלינו
וחורף בריא ושופע גשם שיהיו מלווים בשלווה בריאות נחת בטחון ובשורות טובות מתמר.

—————–
תמר לפיד

מנהלת קהילות

LuckyHunch 
מנהל הקהילה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /13
ב -06:45

תמר,תודה על האיחולים ודבר התורה. אשמח אם את ו/או כל מי שמרגיש שהוא יכול, יסביר כאן כיצד דברים אלו רלוונטיים כיום , עכשיו, לחילוניים שבינינו כאן בקהילה.כיצד דבר התורה הזה רלוונטי אליך, תמר?שבת מבורכת ושלווה!—————–
LuckyHunch
big ben1 
אורח

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /14
ב -08:22

שהיה לנו שבוע טוב ומבורךויום שלישי כך אומרים החזאים יתחיל החורףאז "גשמים בעיתם"נקווה שיפתח עידן חדש אחרי מות ערפאת……שהיה לכולנו הרבה בריאות ואושר………..
tipid 
חבר\ה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /15
ב -08:14

נושא הבכורה רלוונטי לדעתי גם בימים אלה.  ואני חשתי בו אישית והסליחה איתכם אם אשתף אותכם במה שחוויתי על בשרי .לאחר שהורי נפטרו התאווה לירושה ולכסף היתה אצל אחי  עד להגשת תביעה משפטית נגדי על אף שהיתה  צוואה בענין והעילה היתה  שאני חתמתי ו"זייפתי " את חתימת ההורים שרשמו את הבית על שמי ושם ילדי. בסופו של דבר הוא יצא בבושת פנים  מהענין, אבל הרלוונטיות של סיפורי התורה תמיד משליכים אתהעבר על ההווה והעתיד. ולדעתי תמיד מתקיימת האימרה מכל מלמדי השכלתי—————–
תמר לפידמנהלת קהילות
tipid 
חבר\הההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /15
ב -08:17
ביגן בן חביב!ברוך שובך אלינו כמה טוב לשמוע ולראותך!שבוע טוב ומבורך לך!—————–
תמר לפידמנהלת קהילות
LuckyHunch 
מנהל הקהילה ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /15
ב -10:19
הבכורה תמורת נזיד
על פי רוב, בין הבנים הבכור הוא החשוב, המנהיג והמדריך את האחרים. מבחינה פסיכולוגית פשוטה, היות והוא הגדול בבנים ועוזר בגידולם, מוטלת עליו אחריות מסוימת והוא מתפתח להיות אדם אחראי ורציני יותר (משום כך "בת תחילה, סימן יפה לבנים", משום שכבת גדולה היא מסייעת להורים בחינוך הילדים, ועזרתה מועילה לגידול נכון של אחיה הבאים אחריה). אנו גם רואים, שבמצרים לקו הבכורות דוקא, משום שעליהם מוטלת האחריות לעיוותים הרוחניים. עבודת ה' היתה מוטלת תחילה על הבכורות בטרם הועברה לשבט לוי. נראה אם כן, שהבכור הוא המופקד בדרך כלל על ההדרכה הרוחנית, ואילו הבנים האחרים עסוקים בהטבת המצב החומרי.והנה אצל יעקב ועשיו המצב הפוך: עשיו הבכור, האמור להיות אחראי לרוחניות, הוא "איש יודע ציד איש שדה", איש העולם הזה המטפל בענייני מזון; ואילו יעקב הקטן, האמור לטפל בענייני הגוף, דוקא הוא "יושב אהלים", איש רוחני. משהו כאן לא בסדר. אנו עדים למצב של תמורה, של הפכיות.והנה בא יום, יום מר ועצוב. זהו יום מותו של אברהם. מי יהיה הממשיך? באותו יום יעקב עסוק בהכנת אוכל: "ויזד יעקב נזיד". הרי זה אמור להיות תפקידו, טיפול בענייני מזון, פרנסה, סידור המציאות הגשמית. ואילו הבכור ה"רוחני", עשיו, "בא מן השדה". אין זה מעניין אותו אם אברהם מת או לא, הוא בשדה. הוא חוזר עייף ומבקש אוכל מיעקב. מוזר. האם אין אוכל בביתם מלבד נזידו של יעקב? ומה ענין אכילה לעייפות? אלא שהעייפות הזאת היא נפשית, לא פיסית. עשיו עייף מהעבירות שבידו: חמש עבירות עבר באותו היום, רציחה עריות וכו'. אין לו עניין בעילוי החיים, "נשבר" לו, הוא גמור: "הנה אנכי הולך למות", רק אוכל הוא מבקש, את המציאות הגשמית, "הלעיטני נא".יעקב מציע חילופין: אתה תקבל את האוכל – העולם הזה, ואני את הבכורה – דאגה לרוח. עשיו מסכים, אדרבה, הוא שמח להיפטר: "אמר עשיו מה טיבה של עבודה זו? אמר לו: כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלויין בה, כאותה ששנינו אלו הן שבמיתה שתויי יין ופרועי-ראש. אמר: אני הולך למות על ידה אם כן מה חפץ לי בה". הוא אינו צריך את הבכורה, היא "הורגת" אותו. לא לשתות יין? הרי זה כל חייו. האיסור ללכת פרועי-ראש מנוגד למהותו. אצלנו פריעת ראש היא בטוי לחוסר תרבות ולחוסר צניעות(משום כך מוטלת חובת תספורת על מלך בכל יום, על כהן גדול כל שבוע ועל כהן הדיוט כל שלושים יום). אשה שהולכת פרועת ראש הריהי "עוברת על דת יהודית", כעל חוסר צניעות חמור. אבל עשיו הוא איש שדה, הוא פרא, פרוע. בכורה אינה בשבילו.שאלה: אם כך, מדוע נזיר מצווה דוקא על גידול שיער?תשובה: נזיר הוא יוצא מן הכלל, אין ללמוד ממנו. הנזיר עשוי להטלטל בין מציאות של "חוטא" למציאות של "קדוש". מפורסם המעשה בר' שמעון הצדיק הכהן הגדול, שבא אליו נזיר צעיר מן הדרום שנדר לגלח שערו לשמים, משום שראה בבואתו במים ופחזעליו יצרו, והשתבח בפני עצמו כמה יפה הוא. נשקו ר' שמעון על ראשו ואמר "כמותך ירבו נוזרי נזירות בישראל", זו הפעם הראשונה שאני פוגש נזיר אמיתי10. נזיר הוא מציאות לא פשוטה, בגדר יוצא מן הכלל. השאלה היא להיכן הוא יוצא מן הכלל, למטה או למעלה.אם כן, החילופין מתבצעים: "וימכור את בכורתו ליעקב", "ויעקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים". הזלזול של עשיו בבכורה בולט יותר אח"כ: "ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה". הוא צריך אכילה ושתיה ותו לא, הוא זורק מעליו את הבכורה. לקיחת הבכורה על ידי יעקב אינה איפוא ניצול רגע של חולשה מצד עשיו, היא אינה סחיטה בשעת צרה, אלא היא ביטוי לרצונו של עשיו עצמו ומציאותו האמיתית. יש כאן תיקון "תמורה" שחלה בגילוי המציאות. כעת כל אחד מושם במקומו הנכון. באמת, מבחינת שורש היצירה, יעקב הוא הבכור )נוצר מטפה ראשונה(11. למעשה, הדבר לא התגלה במציאות מיד, אולם "סוף מעשה במחשבה תחילה". המחשבה האלוקית הראשונית סופה שהיא יוצאת אל הפועל. אם כן תוקנה התמורה. התפקידים התחלפו: יעקב ממונה מעתה על בנין העולם מבחינה רוחנית, ועשיו ממונה על בניינו החומרי

מובא מתוך: http://www.ateret.org.il/hebrew/library.php?id=589

אני מביאה דברים אלה – כזוית ראיה שונה, אולי לא כל כך מוכרת, של המאבק הזה על הבכורה. זאת המעלה הרוחנית אליה מתייחס הכותב המצוטט בדבר השבוע הזה. כלומר, אין כאן מאבק על ירושה חומרית, אלא על ירושה רוחנית – ובעצם אין זה מאבק, אלא לקיחת אחריות.

—————–
LuckyHunch

 

LuckyHunch 
מנהל הקהילה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /15
ב -10:24

שבוע טוב בן!סימן שחזרת לכתוב כאן? – אני מקווה מאד שכן: הומור ושנינה הם מצרך נדיר שאי אפשר לשבוע ממנו….להתראות באמצע הדרך!—————–
LuckyHunch
shay100 
חבר\ה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /16
ב -00:30

יהודית,הדברים מופיעים גם בספרו של הרב אבינר "טל חרמון" על פרשת השבוע. וכדי להשלים את התמונה, הנה תקציר של המשך הדברים:מגיע היום שבו יצחק רוצה להעניק את ברכותיו לבניו. לכל בן את המגיע לו. הוא יודע שעשו ממונה על תיקון הגשמיות ולכן רוצה לברך אותו בברכה על שגשוג גשמי. הוא קורא לעשו לצוד ציד, כי עניינה של הברכה הוא ה"אוכל", הגשמיות, אבל לא מסתפק בזה. הוא גם נותן לו הוראות איך לצוד: "וְעַתָּה שָׂא-נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ; וְצֵא, הַשָּׂדֶה, וְצוּדָה לִּי, צידה (צָיִד)" (בראשית כ"ז ג). מסבירים חז"ל:
"שא נא כליך" – חדד סכינך ושחוט יפה שלא תאכילני נבלות (רש"י שם).
"וצודה לי" – מן ההפקר ולא מן הגזל (רש"י שם).
יצחק מלמד את עשו איך לבנות את העולם הגשמי בכשרות ובישרות. בכשרות בין אדם למקום (שחיטה), ובישרות בין אדם לחברו (הפקר ולא גזל).
אבל זה לא מעניין את עשו. "וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה, לָצוּד צַיִד לְהָבִיא" (בראשית כ"ז ה). מסבירים חז"ל: "להביא" – מהו להביא (כלומר, המילה 'להביא' לכאורה מיותרת, אז למה התורה כתבה אותה)? אם לא ימצא ציד יביא מן הגזל. (רש"י שם).בנין ישר לא נוגע לעשו. העיקר לסדר עניינים לא חשוב איך.
רבקה מבחינה בזה, ולכן שולחת את יעקב לקבל את הברכה במקום עשו. ואכן יצחק מבחין בכפילות "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו" (בראשית כ"ז כב). הקול – הרוחניות, כשל יעקב. הידיים – הגשמיות, כשל עשו.
אבל לבסוף יצחק מרגיש שמי שעומד מולו מסוגל לסדר את המציאות הגשמית בכשרות וישרות ולכן מברך אותו בברכה השייכת לעניינים האלה "וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ–וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ.  יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים–הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ" (בראשית כ"ז כח-כט). כעת יעקב קיבל גם את תפקיד סידור המציאות הגשמית, בנוסף לתפקיד שכבר היה לו להיות ממונה על הרוחניות.
בסוף הפרשה מקבל יעקב את הברכה המגיעה לו בתור הממונה על הרוחניות "וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ" (בראשית כ"ח ד).
במהלך הפרשה יעקב עבר שתי תמורות. האחת החלפת התפקידים עם עשו, והשנייה, נטילת התפקיד של עשו בנוסף לזה שלו. מתוך הפרשה הזו יוצא יעקב כשהוא חמוש בשני התפקידים, איש החומר ואיש הרוח. כל חייו הוא יחיה את כפל התפקידים הזה. לכן הוא נושא שתי נשים, אחת כנגד בניין החומריות, ואחת כנגד בנין הרוחניות. רחל, כנגד בנין החומריות, שממנה יצא יוסף – ממונה על ארץ מצרים והוא "שטנו של עשו" (רש"י בראשית ל' כה). לאה, כנגד בנין הרוחניות, שממנה יצא יהודה (וממנו דוד) שממונה על הסידור הרוחני של המציאות.—————–

יהודי לא מגרש יהודי

היינו על פי תהום, עכשיו צעדנו צעד אחד קדימה

LuckyHunch 
מנהל הקהילה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /16
ב -09:07

שי,תודה על הבאת הדברים.אבל יש בעיה: יש סתירה בין הקטע הראשון להמשכו. בקטע הראשון אבינר מסיים בקביעה שיעקב ממונה על הרוחניות ואילו עשיו על הגשמיות (היפוך תפקידים שנשאר בעינו עקב מכירת הבכורה). את סוף הקטע השני הוא מסיים בקביעה שיעקב ממונה על הרוחניות וגם על הגשמיות. ואילו עשיו מה? – הרי גם הוא זכה לברכה בסוף.אני מנחשת: חלק הגשמיות בברכת יעקב מתיחס לכל מה שתרבותי או מתורבת, ואילו חלק הגשמיות בברכת עשיו מתייחס לכל מה שטבעי ופראי. הסיבה: פעולותינו הגשמיות משפיעות על רוחניותנו, לכן אם יעקב יעשה טוב יתעלה רוחנית . אם עשיו יכבוש את הפראי שבטבע יכבוש גם את הפרא שבתוכו. הברכה שלו מכוונת לכבוש היצר כמפתח לתחילתה של התעלות רוחנית.מעניין כיצד אבינר מיישב את זה.—————–
LuckyHunch
shay100 
חבר\ה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /16
ב -14:39

לפי מה שאני הבנתי, יעקב מקבל את שני התפקידים, הגשמי והרוחני, ולכן מקבל את שתי הברכות, הגשמית והרוחנית.עשו מקבל גם הוא ברכה להצלחה גשמית, אבל היא פחותה מזו של יעקב ויש בה תנאי "וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד" (בראשית כ"ז לט). כלומר, למרות שיעקב מקבל ברכה על הצלחה גשמית, זה עדיין לא אומר שההצלחה הגשמית תמנע מעשו. זה רק אומר שכשתהיה התנגשות בין השניים, יעקב יגבר על עשו.—————–

יהודי לא מגרש יהודי

היינו על פי תהום, עכשיו צעדנו צעד אחד קדימה

LuckyHunch 
מנהל הקהילה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /16
ב -22:05

 לט וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:  הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל.  מ וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ(בראשית כ"ז לט-מ)כמו שאמרתי קודם –  "… ואילו חלק הגשמיות בברכת עשיו מתייחס לכל מה שטבעי ופראי." – ולא כתוב כאן שיעקב יגבר על עשיו, רק שליעקב יש זכות של אדנות על עשיו, מאחר שקיבל את ברכת הבכורה. להיפך, כתוב "ופרקת עלו מעל צוארך".
מתוך שבת שלום! – איחולים מאז 2003 (!) ועד (כמעט) היום

חודש כסלו טוב!

פרשת השבוע(לך לך) +הזוהר הקדוש= המצב היום מול הערבים (ישמעאל ) ותהליך (כאילו) שלום

רִִבּי שִׁמְעוֹן אָמַר, לֶךְ לְךָ. לְתִקּוּנָךָ לְגַרְמָךְ. מֵאַרְצְךָ, מֵהַהוּא סִטְרָא דְּיִשּׁוּבָא דְּאַתְּ תָּקִיל, דְּאִתְיְלִידַת בֵּיהּ. וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, מֵהַהוּא תּוֹלְדָה דִּילָךְ. וּמִבֵּית אָבִיךָ, דְּאַתְּ אַשְׁגַּח בְּשָׁרָשָׁא דִּלְהוֹן. אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, תַּמָן אִתְגְּלֵי לָךְ, מַה דְּאַתְּ בָּעֵי, הַהוּא חֵילָא דִּמְמָנָא עָלָּה, דְּאִיהוּ עָמִיק וְסָתִים. מִיָּד, וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְיָ'. וַאֲנָן קָא בָּעֵינָן לְמֵהַךְ מֵהָכָא לְמִנְדַּע רָזָא דְּחָכְמְתָא (חסר). 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, לֶךְ לְךְ – לְתִקּוּנְךְ, לְעַצְמְךְ. מֵאַרְצְךְ – מֵאוֹתוֹ הַצַּד שֶׁל הַיִּשּׁוּב שֶׁאַתָּה שׁוֹקֵל, שֶׁנּוֹלַדְתָּ בּוֹ. וּמִמּוֹלַדְתְּךְ – מֵאוֹתוֹ תּוֹלָדָה שֶׁלְּךְ. וּמִבֵּית אָבִיךְ – שֶׁהֲרֵי הִשְׁגִּיחַ בַּשֹּׁרֶשׁ שֶׁלָּהֶם. אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ – שָׁם אֲגַלֶּה לְךְ מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ. אוֹתוֹ כֹּחַ שֶׁמְּמֻנֶּה עָלֶיהָ, שֶׁהוּא עָמֹק וְסָתוּם, מִיָּד – וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'. וְאָנוּ רָצִינוּ לָלֶכֶת מִכָּאן לָדַעַת סוֹד הַחָכְמָה. (פתח רבי אבא ואמר (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד. וכתוב (זכריה יד) והיה ה' למלך וגו' ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד).

רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִיָּיא הֲווֹ אַזְלֵי בְּאוֹרְחָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי חִיָּיא, אֲמַאי אַתְּ שָׁתִיק, הָא אוֹרְחָא לָא אִתְתְּקַן, אֶלָּא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. אִתְנְגִיד רִבִּי חִיָּיא, וּבָכָה, פָּתַח וְאָמַר, (בראשית י"א) וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד וַוי עַל דָּא, וַוי עַל הַהוּא זִמְנָא דְּאוֹלִידַת הָגָר לְיִשְׁמָעֵאל. (פתח רבי אבא ואמר (צפניה ג') כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יי' לעבדו שכם אחד. וכתיב (זכריה י"ד) והיה יי' למלך וגו' ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד) אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי, אֲמַאי. וְהָא אוֹלִידַת לְבָתַר, וַהֲוָה לָהּ בְּרָא גִּזְעָא קַדִּישָׁא. אֲמַר לֵיהּ, אַתְּ חָמֵי, וַאֲנָא חֲמֵינָא, וְהָכִי שְׁמַעְנָא מִפּוּמוֹי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מִלָּה, וּבָכֵינָא (ס"א אמרז ליה מאי היא אמר ליה ווי וכו') וַוי עַל הַהוּא זִמְנָא, דִּבְגִין דְּשָׂרָה אִתְעַכְּבַת, כְּתִיב, (בראשית ט"ז) וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם וְגוֹ' בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי וְגוֹ'. וְעַל דָּא, קַיְּימָא שַׁעֲתָא לְהָגָר, לְמֵירַת לְשָׂרָה גְּבִירְתָּהּ, וַהֲוָה לָהּ בְּרָא מֵאַבְרָהָם. 

רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּיא, לָמָּה אַתָּה שׁוֹתֵק, הֲרֵי הַדֶּרֶךְ לֹא מְתֻקֶּנֶת אֶלָּא רַק בְּדִבְרֵי תוֹרָה? נֶאֱנַח רַבִּי חִיָּיא וּבָכָה. (אמר לו, מהי, ' אמר לו, אוי וכו') פָּתַח וְאָמַר (בראשית יא) וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד. אוֹי עַל זֶה! אוֹי עַל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוֹלִידָה הָגָר אֶת יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, לָמָּה? וַהֲרֵי הוֹלִידָה אַחַר כָּךְ, וְהָיָה לָהּ בֵּן גֶּזַע קָדוֹשׁ? אָמַר לוֹ, אַתָּה רוֹאֶה וַאֲנִי רוֹאֶה. וְכָךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן דָּבָר, וּבָכִיתִי. [ס"א אמר לו מה היא אמר לו ווי וכו'] אוֹי עַל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁבִּגְלַל שֶׁשָּׂרָה הִתְעַכְּבָה, כָּתוּב (בראשית טז) וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם וְגוֹ' בּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי וְגוֹ'. וְעַל זֶה עָמְדָה הַשָּׁעָה לְהָגָר לָרֶשֶׁת אֶת שָׂרָה גְּבִרְתָּהּ, וְהָיָה לָהּ בֵּן מֵאַבְרָהָם.
וְאַבְרָהָם אָמַר, (בראשית י"ז) לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ, וְאַף עַל גַּב דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה מְבַשֵּׂר לֵיהּ עַל יִצְחָק, אִתְדְּבַק אַבְרָהָם בְּיִשְׁמָעֵאל, עַד דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתִיב לֵיהּ, (בראשית י"ז) וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ וְגוֹ'. לְבָתַר אִתְגְּזַר, וְעָאל בְּקַיְּימָא קַדִּישָׁא, עַד לָא יִפּוּק יִצְחָק לְעָלְמָא. 
וְאַבְרָהָם אָמַר, לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךְ. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְבַשֵּׂר לוֹ עַל יִצְחָק, נִדְבַּק אַבְרָהָם בְּיִשְׁמָעֵאל, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵשִׁיב לוֹ, וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךְ וְגוֹ'. אַחַר כָּךְ נִמּוֹל וְנִכְנַס לַבְּרִית הַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁטֶּרֶם יָצָא יִצְחָק לָעוֹלָם.
וְתָּא חֲזֵי, אַרְבַּע מְאָה שְׁנִין, קַיְּימָא הַהוּא מְמָנָא דִּבְנִי יִשְׁמָעֵאל, וּבָעָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲמַר לֵיהּ, מַאן דְּאִתְגְּזַר אִית לֵיהּ חוּלָקָא בִּשְׁמָךְ. אֲמַר לֵיהּ אִין. אֲמַר לֵיהּ וְהָא יִשְׁמָעֵאל דְּאִתְגְּזַר, (ולא עוד אלא דאתגזר בר תליסר שנין) אֲמַאי לֵית לֵיהּ חוּלָקָא בָּךְ כְּמוֹ יִצְחָק. אֲמַר לֵיהּ, דָּא אִתְגְּזַר כְּדְקָא יֵאוֹת וּכְתִיקּוּנוֹי, וְדָא לָאו הָכִי. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּאִלֵּין מִתְדַּבְּקִין בִּי כְּדְקָא יֵאוֹת, לִתְמַנְיָא יוֹמִין וְאִלֵּין רְחִיקִין מִנִּי עַד כַּמָּה יָמִים. אֲמַר לֵיהּ, וְעִם כָּל דָּא, כֵּיוָן דְּאִתְגְּזַר לָא יְהֵא לֵיהּ אֲגָר טָב בְּגִינֵיהּ. 
וּבֹא רְאֵה, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים עָמַד אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבִקֵּשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ, מִי שֶׁנִּמּוֹל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּשִׁמְךְ? אָמַר לוֹ, כֵּן. אָמַר לוֹ, וַהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל נִמּוֹל, [ולא עוד, אלא שגמול בן שלש עשרה שנה] אָז לָמָּה אֵין לוֹ חֵלֶק בְּךְ כְּמוֹ יִצְחָק? אָמַר לוֹ, זֶה נִמּוֹל כָּרָאוּי וּכְתִקּוּנוֹ, וְזֶה לֹא כָּךְ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵלֶּה נִדְבָּקִים בִּי כָּרָאוּי לִשְׁמוֹנָה יָמִים, וְאֵלֶּה רְחוֹקִים מִמֶּנִּי עַד כַּמָּה יָמִים. אָמַר לוֹ, וְעִם כָּל זֶה, כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל, לֹא יִהְיֶה לוֹ שָׂכָר טוֹב בִּשְׁבִיל זֶה?
וַוי עַל הַהוּא זִמְנָא, דְּאִתְיְלִיד יִשְׁמָעֵאל בְּעָלְמָא, וְאִתְגְּזַר. מַה עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַרְחִיק לְהוּ לִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל, מִדְּבֵקוּתָא דִּלְעֵילָּא, וְיָהַב לְהוּ חוּלָקָא לְתַתָּא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, בְּגִין הַהוּא גְּזִירוּ דִּבְּהוֹן. 
אוֹי עַל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁנּוֹלַד יִשְׁמָעֵאל בָּעוֹלָם וְנִמּוֹל, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הִרְחִיק אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִן הַדְּבֵקוּת הָעֶלְיוֹנָה, וְנָתַן לָהֶם חֵלֶק לְמַטָּה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ הַמִּילָה שֶׁבָּהֶם.
וּזְמִינִין בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, לְמִשְׁלָט בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, כַּד אִיהִי רֵיקַנְיָא מִכֹּלָּא, זִמְנָא סַגִּי, כְּמָה דִּגְזִירוּ דִּלְהוֹן בְּרֵיקַנְיָּא בְּלא שְׁלִימוּ. וְאִינּוּן יְעַכְּבוּן לְהוֹן לִבְנִי יִשְׂרָאֵל לְאָתָבָא לְדוּכְתַיְיהוּ, עַד דְּאִשְׁתְּלִים הַהוּא זְכוּתָא דִּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל. 
וַעָתִידִים בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לִשְׁלֹט בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה כְּשֶׁהִיא רֵיקָה מֵהַכֹּל זְמַן רַב, כְּמוֹ שֶׁהַמִּילָה שֶׁלָּהֶם רֵיקָה בְּלִי שְׁלֵמוּת, וְהֵם יְעַכְּבוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לִמְקוֹמָם, עַד שֶׁיִּשְׁתַּלֵּם אוֹתָהּ זְכוּת שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל.
וּזְמִינִין בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, לְאַתְעֲרָא קְרָבִין תַּקִּיפִין בְּעָלְמָא, וּלְאִתְכַּנְּשָׁא בְּנִי אֱדוֹם עָלַיְיהוּ, וְיִתְעָרוּן קְרָבָא בְּהוּ, חַד עַל יַמָּא, וְחַד עַל יַבֶּשְׁתָּא וְחַד סָמוּךְ לִירוּשְׁלֵים, וְיִשְׁלְטוּן אִלֵּין בְּאִלֵּין, וְאַרְעָא קַדִּישָׁא לָא יִתְמְסָר לִבְנִי אֱדוֹם. 
וַעָתִידִים בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לְעוֹרֵר קְרָבוֹת חֲזָקִים בָּעוֹלָם וּלְהִתְכַּנְּסוּת בְּנֵי אֱדוֹם עֲלֵיהֶם, וִיעוֹרְרוּ בָהֶם קְרָב, אֶחָד עַל הַיָּם, וְאֶחָד עַל הַיַּבָּשָׁה, וְאֶחָד סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם, וְיִשְׁלְטוּ אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, וְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לֹא תִמָּסֵר לִבְנֵי אֱדוֹם.
בְּהַהוּא זִמְנָא, יִתְּעַר עַמָּא חַד מִסַּיְיפֵי עָלְמָא, עַל רוֹמִי חַיָּיבָא, וְיִגַּח בָּהּ קְרָבָא תְּלַת יַרְחִין, וְיִתְכַּנְּשׁוּן תַּמָּן עֲמַמְיָּא, וְיִפְּלוּן בִּידַיְיהוּ, עַד דְּיִתְכַּנְּשׁוּן כָּל בְּנִי אֱדוֹם עָלָּה, מִכָּל סַיְיפֵי עָלְמָא. וּכְדֵין יִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה ל"ד) כִּי זֶבַח לַיְיָ' בְּבָצְרָה וְגוֹ'. וּלְבָתַר דָּא מַה כְּתִיב, לֶאֱחוֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ' וִישֵׁיצֵי לִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל מִינָהּ, וְיִתְבַּר כָּל חֵילִין דִּלְעֵילָּא וְלָא יִשְׁתְּאַר חֵילָא לְעֵילָּא עַל עַמָּא דְּעָלְמָא, אֶלָּא חֵילָא דְּיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדוֹי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב,(תהלים קכ"א) יְיָ' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ. 
בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר עַם אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה, וְיַעֲרֹךְ בָּהּ קְרָב שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְיִתְכַּנְּסוּ שָׁם עַמִּים, וְיִפְּלוּ בִידֵיהֶם, עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל בְּנֵי אֱדוֹם עָלֶיהָ מִסּוֹפֵי כָּל הָעוֹלָם, וְאָז יִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיהלד) כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה וְגוֹ'. אַחַר זֶה מַה כָּתוּב? לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ'. וִיכַלֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִמֶּנָּה, וְיִשְׁבֹּר כָּל הַחֲיָלוֹת-כֹּחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא יִשָּׁאֵר כֹּחַ לְמַעְלָה עַל הָעָם שֶׁל הָעוֹלָם, אֶלָּא כֹּחַ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קכא) ה' צִלְּךְ עַל יַד יְמִינֶךְ.
בְּגִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בִּימִינָא, וְאוֹרַיְיתָא בִּימִינָא, וְעַל דָּא בִּימִינָא תַּלְיָא כֹּלָּא וְתָנֵינָן, דְּבָעֵי לְזַקְפָא יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. דִּכְתִּיב, (דברים ל"ג)מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. וּבְזִמְנָא דְּאָתֵי, (תהלים ס') הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. וּבְהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב, (צפניה ג') כִּי אָז אֶהְפּוֹךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְיָ' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. וּכְתִיב, (זכריה י"ד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. בָּרוּךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: 
מִשּׁוּם שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּיָמִין, וְתוֹרָה בְיָמִין, וְעַל זֶה בְּיָמִין תָּלוּי הַכֹּל, וְשָׁנִינוּ שֶׁצָּרִיךְ לִזְקֹף אֶת הַיָּמִין עַל הַשְּׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהָ, שֶׁכָּתוּב מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. וּבַזְּמַן שֶׁיָּבֹא, (תהלים ס) הוֹשִׁיעָה יְמִינְךְ וַעֲנֵנִי. וּבְאוֹתוֹ זְמַן כָּתוּב, כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. וְכָתוּב בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

http://www.ateret4u.com/online/f_01777_all.html#HtmpReportNum0001_L3

האיום האמיתי על מדינת ישראל

במעריב NRG, בטורו של איתמר קרמר, התפרסם אתמול מאמר שזאת כותרתו:

האיום האמיתי על מדינת ישראל
את החמאס ננצח, כך או אחרת. אבל העוינות בשיח הציבורי היא סכנה חמורה יותר: אנחנו חייבים להוציא מהלקסיקון את ה"הזוי" וה"בוגד" וה"פנאט" ו"המסוכן" ולהתחיל להקשיב, מימין ומשמאל

ככל שקראתי את המאמר המלא, התחזקה בי התחושה שהדברים כבר נכתבו באמצע הדרך מזמן – בקשר לימי בין המצרים המתחילים היום, יום צום י"ז בתמוז, ימים בהם יהודים מאמינים נזהרים במיוחד ממחלוקת ומריבה.

לא טעיתי – הדברים נאמרו כבר קודם, בהרחבה והעמקת יתר, יחד עם הצעת פעולה מובנית: –

tipid 
חבר\הרשום מ :2004 /04 /08
1595 הודעותההודעה נכתבה ב :
2007 /06 /15
ב -19:47

צאו וראו מה קורה ביחסים שבין פוליטיקאים במדינת ישראל, כיצד יריבויות קשות מן האתמול הופכות לבריתות הדוקות ולהפך. לעומת זאת, כאשר מדובר במחלוקת שהיא לשם שמים – כמו הרבה מחלוקות שבין תלמידי חכמים – אזי סופה להתקיים…

כ"ו סיון ה´תשס"ו – הרב עזריאל אריאל ,רב היישוב עטרת

הלצה ידועה אומרת כי דווקא מחלוקת שהיא לשם שמים – סופה להתקיים כמחלוקת לנצח מבלי שאחד הצדדים הנצים יגיע לפשרה, בעוד שמחלוקת שאינה לשם שמים – אין סופה להתקיים, כי במוקדם או במאוחר תמצא את פתרונה. כל זמן שהוויכוח הוא על אינטרסים, אישיים או כיתתיים, יבוא יום שבו ייווכחו הצדדים לדעת כי המחיר שהם משלמים על המשך הריב גבוה מן התועלת שכל אחד מהם מקווה להפיק ממנו, ולכן הם ימצאו את הדרך לשתף פעולה ביניהם. צאו וראו מה קורה ביחסים שבין פוליטיקאים במדינת ישראל, כיצד יריבויות קשות מן האתמול הופכות לבריתות הדוקות ולהפך. לעומת זאת, כאשר מדובר במחלוקת שהיא לשם שמים – כמו הרבה מחלוקות שבין תלמידי חכמים – אזי סופה להתקיים. הרי שני הצדדים אינם אינטרסנטים. כל אחד מהם חש אחריות עמוקה ביותר כלפי הערכים, כלפי האמונות, כלפי התפיסות שהוא מבטא. אי אפשר לקנותו בטובות הנאה ובשיקולים אינטרסנטיים. פשרה – במצב כזה – נתפסת במידה רבה של צדק כבגידה ברעיון ומעילה בשליחות. על כן תתקיים המחלוקת לאורך ימים ושנים…
אולם מחלוקת כזאת, יש בה יתרון גדול, בהיותה מביאה להעמקה ולהפריה. אלא שהסכנה הכרוכה בה היא, כאשר "תורה נעשית כשתי תורות", והציבור הרחב נשאר נבוך, ובמיוחד כאשר היא גולשת לתופעות שוליות שליליות. על כן יש לפעול כדי להשוות את המחלוקת. את דרך ההכרעה נוכל ללמוד מן המחלוקת המפורסמת ביותר בעם ישראל. "איזוהי מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי". המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי ניטשה במלוא עוזה במשך שנים רבות. עד שיצאה בת קול ואמרה: "אלו ואלו דברי א-להים חיים הן, והלכה כבית הלל". אולם לא במקרה נפסקה ההלכה כמותם, ואף לא בזכות חריפותם ועוצמתם התורנית.
"מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד, אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן".
בית מדרשם של בית הלל, פתוח היה. למדו בו את כל הדעות, ואף הקדימו ללמוד את דברי בית שמאי. העיקרון שהנחה את הלימוד שם היה ההכרה בכך שדבר ה' האינסופי הוא כה מורכב, עד שאין אדם המסוגל לקלוט אותו בדייקנות. כל תלמיד חכם מביט על דבר ה' מנקודת מבטו הייחודית ולכן הוא נוטה להדגיש היבטים מסוימים על חשבון האחרים. לכן ראו בבית הלל חשיבות לראות את הסוגיא גם מנקודת המבט של בית שמאי, לקלוט ממנה כמה שיותר, ואז לבסס את שיטתם. ומכיון שנקודת מבטם של בית הלל היתה רחבה יותר, זכו שנפסקה ההלכה כמותם (על פי המהר"ל, באר הגולה).
כאז, גם היום, קרוע בית המדרש שלנו במחלוקות. ומכיוון שמדובר במחלוקת לשם שמים, היא ממשיכה להתקיים. רבים שואלים במצוקה ובחרדה: מה לעשות לנוכח חילוקי דעות אלו? האם זוהי הדרך היחידה שבה מנהלים מחלוקת לשם שמים, עד הידרדרות לתופעות של ביזוי הדדי בשוליים? האם נגזר על ציבור ערכי ומאמין להיות קרוע כל ימיו במחלוקות שאין להן פתרון, עד כדי שיתוק וייאוש? האם ניאלץ להיות כל הזמן במצב בו "זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה", כאשר התוצאה היא מבוכה ואנרכיה, עד כדי תחושה ש"לית דין ולית דיין"?
ובכן, עלינו ללכת בדרכם של בית הלל. אין טעם להוסיף עוד ועוד נימוקים מהם ישתכנעו המשוכנעים ממילא כי דרכם צודקת, אלא לעשות דבר אחר, בכמה שלבים:
א. לראות את כל הנחות היסוד המוסכמות. (ואז מגלים ש-95% מהרבנים מסכימים על 95% מהדברים).
ב. להגדיר במשותף את המטרות לטווח ארוך, עליהן כולם מסכימים.
ג. לאסוף כמה שיותר מידע מדויק על המציאות הנוכחית בעזרת מומחים לדבר.
ד. להציג את קווי הפעולה השנויים במחלוקת, ולהגדיר את נקודות המחלוקת.
ה. להכין רשימה של יתרונות וחסרונות לכל אחד מקווי הפעולה.
ו. לבקש מכל קבוצה לזהות נקודות של אמת שהיא יכולה לקבל מתוך השיטה של הקבוצה האחרת.
ז. להכין רשימה של אמות מידה להכרעה בין העמדות המנוגדות.
ח. לגלות שההקשבה לדעה החולקת יצרה הפריה גדולה של הדיון, ומה שנשאר שנוי במחלוקת לאחר תהליך כזה הוא מספיק קטן כדי לחיות אתו בשלום…
ט. ללחוץ ידיים באהבה, באחווה, בשלום וברעות, ולהתפלל ביחד לסייעתא דשמיא.
אסיים בסיפור מתוך הרצאת מבוא ששמעתי בקורס לגישור. שני אנשים התווכחו על עוגת קצפת. זה אומר: כולה שלי, וזה אומר: כולה שלי. מכיוון שכל אחד ידע שאם יגיע לבית הדין יפסיד חצי מהעוגה ("יחלוקו"), החליטו ללכת למגשר. שאל המגשר את האחד: לשם מה אתה זקוק לעוגה? – מפני שאני רעב. שאל את השני: לשם מה אתה זקוק לעוגה? – האמת היא שאינני רעב, אבל אני אוהב את הקצפת. ואז שאל המגשר: מה דעתכם לחלק את העוגה לגובה, הבצק לאחד והקצפת לשני?…
אמנם "מחלוקת לשם שמים" – סופה להתקיים. אבל אם נכיר בכך שבכל דעה ישנה נקודת אמת שעלינו לקלוט אותה אלינו, יהיה סופה של המחלוקת דווקא "לקיים" את הדרך המשותפת. או אז יתקיימו בנו דברי חז"ל:
"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: וכל בנייך לימודי ה', ורב שלום בנייך, אל תקרי בנייך אלא בונייך".

אני רוצה לברך את כל בית ישראל בברכת שבת שלום מבורכת שתהיה מלאה בבריאות נחת בשלווה בטחון ובשורות טובות תמר.
.

—————–
תמר לפיד

זהו ציטוט של פוסט של תמר לפיד בשירשור שפתחה בימיה הראשונים של אמצע הדרך, בתקופת טרום-הבלוגים בה היינו עדיין קהילה בת כמה פורומים, דיון שהועבר במלואו לכאן: – שבת שלום! – איחולים מאז 2003 (!) ועד (כמעט) היום

האם לדעתכם הצעת הפעולה הזאת ברת ביצוע כיום, בישראל? כיום – באמצע הדרך, למשל?

ל"ג בעומר מה הסיפור שלו?

ל``ג בעומר, מה הסיפור שלו?

מאת: דוד גבירצמן

http://www.breslev.co.il/articles/לג_בעומר__מה_הסיפור_שלו/בגובה_העיניים/חברה.aspx?id=21965&language=hebrewשלום לך דוד,שמי אוריאל ותודה על המאמרים הקודמים. יש לי שאלה שקשורה בל"ג בעומר המסורתי. אני, כמו הרבה יהודים טובים, גדלתי והתחנכתי על העובדה המוסכמת של"ג בעומר הוא יום שמחה שקשורה לרבי שמעון בר יוחאי, מירון, אבל בעיקר למדורות ומנגל אם אפשר. כשהתבגרתי נקלעתי מספר פעמים לחגיגות בהר מירון, ראיתי ל"ג בעומר מסוג שונה ומיוחד. אבל מציקות לי מספר שאלות. ראשית, מה הסיפור של היום הזה? שמעתי שזה קשור איכשהו לפטירתם של תלמידי רבי עקיבא במגיפה. ומצד שני, גם להסתלקותו של רשב"י, התגלות הזהר ועוד דברים. מהי הגרסה הנכונה?ובכלל, מוזר לי קצת. ימי הספירה נחשבים ימי אבל אם אינני טועה. אנשים מקפידים לא להסתפר ולא להתחתן וכו', ולפתע האבל הזה הופך לשמחה. מה בדיוק קורה כאן? וסתם כך, אם אכן זהו יום פטירתו של רשב"י, למה רוקדים שם במירון ושמחים כל כך, אולי מתאים יותר להתאבל…

* * *

אוריאל שלום וברכה.

לפני שניכנס בעז"ה בגוף הנושא המרתק בו נגעת, חשוב לי להבהיר. כל הנושא הזה שנקרא ל"ג בעומר ראוי לדיון נרחב ומורכב בפני עצמו – אם מעוניינים לרדת לעומקו מבחינה מחקרית ועיונית. סביב שורשיו של היום המיוחד הזה, מנהגיו וההיסטוריה השזורה בו, קיימות גירסאות רבות והתנהלו מחקרים מקיפים. במסגרת זו לא נתיימר לעשות בדבר המורכב הזה סדר. רק שתי נקודות בודאי ברורות לנו: ל"ג בעומר וכל מה שסביבו נותר ברובו לוט בערפל. מקורות ברורים בתלמוד ופוסקים קדומים אין לנו בכתב. אך יחד עם זאת, העובדה הפשוטה היא שעם ישראל, על כל רבדיו ושכבותיו, מחובר באופן עמוק שבלתי אפשרי להתעלם ממנו ליום הגדול הזה, ולדמות הענקית החופת עליו – רבי שמעון בר יוחאי. ועוד דבר ברור, שגדולי עולם, צדיקים ומקובלים מכל התקופות סמכו ידיהם על היום הזה, כיום הילולת רשב"י, שהוא יום הסתלקותו הכרוך יחד עם התגלות תורתו הקדושה.

אשתדל להתמקד יותר ברעיון הנשגב אותו מגלם היום הזה, ובקשר שלנו לכל זה.

ל"ג בעומר מופיע בח"י באייר בעיצומם של ימי ספירת העומר, ומהווה בעצם נוכחותו מין סתירה מוחלטת לאווירת האבל האופפת את ימי הספירה בדרך כלל.  כדי להבין את המעבר החד הזה, בין ימי העומר הנחשבים לימי דין, לל"ג בעומר שכל כולו שמחה והילולא, יש ללמוד מעט על חתן ההילולא – רבי שמעון, ועל התרומה העצומה שהעניק לעולם – תרומה שמביאה בעצם לתקופה חדשה לגמרי בהיסטוריה היהודית, המשפיעה באופן ישיר גם על התפתחויות חדשות בגלגולי ההיסטוריה עד לימינו אנו.

בספרים הקדושים ובראשם הזוהר הקדוש, מיוחסים גילוייו של רשב"י להתגלות אורה של גאולה. רבי נחמן מברסלב, במיוחד בפתיחה לספרו הגדול – ליקוטי מוהר"ן, מתייחס לכך באופן מודגש ומיוחד במינו. למעשה, העיד כבר רשב"י בעצמו ואמר "בהאי ספר הזהר יפקון ביה מן גלותא". כלומר, באמצעות הגילויים של ספר הזוהר נצא מן הגלות. יש לאמירה הזו משמעות עמוקה ורחבה מאוד כשנכסים לתורותיו של מוהר"ן מברסלב, משום שגילויי הזוהר, המובילים כעבור כאלף שנים לגילוייו של האר"י הקדוש ומשם להתגלות תורת החסידות והלאה, משמשים בסיס מוצק לכל החידושים הנפלאים והעצות המופלאות אותן מנחיל לנו רבי נחמן מברסלב, וכפי עדותו המפורשת, זוהי הקרקע הממשית להופעת אורו של משיח, משום שגאולת הפרט, כלומר גאולת הנפש הפרטית שלנו, והפורקן האישי שימצא כל אדם באמצעות ספרי הצדיקים, הם הביטוי הפרטי לגאולה, מה שעתיד להוביל גם לביטויה הכללי, בגאולת הכלל.

תורתו של רשב"י מיוחסת בעיקר ל'התגלות', ומכאן גם הקשר ליום המיוחד 'ל"ג בעומר' ל"ג – ג"ל – התגלות. ועל כך נרחיב בהמשך.

עוד מאמרים בגובה העיניים:
דתי פרפקט – יש דבר כזה?
להתחבר אליהם
למה אתם מפחדים מנשים?
סופר, אבל לא מתחבר

בין מגיפה להילולא

מי שמחפש במקורות את הטעם לשמחת ל"ג בעומר ולהקלה במנהגי האבל ביום זה, מוצא בעיקר שני טעמים מרכזיים. מצד אחד, את המגיפה הנוראה שכילתה את עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, ונעצרה בל"ג בעומר (דעות שונות בין הפוסקים והמפרשים לגבי פרטי העובדה הזו). ומצד שני, את יום פטירתו של רשב"י המיוחס גם ליום הולדתו, חתונתו, וכניסתו ויציאתו מהמערה. פולמוסים רבים נכרכו סביב סוגיה זו, כאשר פוסקי תורת הנגלה מדברים יותר על ההקשר בין הפסקת המגיפה לשמחת ל"ג בעומר, ואילו אנשי הסוד והמקובלים מייחסים את ההילולא כמובן להסתלקותו של רשב"י. מעניין לגלות איך רבי נתן מברסלב מעניק ליום הקדוש הזה משמעות מיוחדת במינה המורכבת משני הקטבים הללו, פטירת תלמידי רבי עקיבא והילולת רשב"י.

אבל קודם כל, קצת רקע.

רבי שמעון בר יוחאי הוא תלמידו של רבי עקיבא, אחד מחמשת תלמידיו האחרונים (רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי, ורבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע) והמובחרים שאף נסמכו על ידו להוראה. כתלמידו של רבי עקיבא, מופיע רבי שמעון כממשיך גילוי והנחלת התורה בכלל ישראל. אך מעבר לכך, תורתו וגילוייו העצומים משמשים נקודת ציון חשובה מאוד המסמלת תקופה חדשה בכלל ישראל ובגילוי התורה הקדושה. רשב"י והחבריא קדישא שמלווה אותו בספר הזוהר, מגלים לעולם את תורת הנסתר ומנחילים אותה לכלל ישראל באופן נגלה ומפורש, כפי שלא היה בשום תקופה אחרת קודם לכן. העובדה הזו מחדדת עוד יותר את ההבדל בין תקופת רבי עקיבא לתקופת רשב"י, וכפי שמלמד רבי נחמן מברסלב, בימי רבי עקיבא אמר אחד לחברו "אל תיתן את פיך להחטיא את בשרך". כלומר, הדיבור המפורש בפנימיות התורה היה אסור. לעומת זאת, אצל רבי מעון בר יוחאי, אומר הזוהר הקדוש "אנן בחביבותא תליא מלתא" (אנחנו תלויים וקשורים זה לזה באהבה) ולכן "פתח פיך ויאירו דבריך".

רבי עקיבא, כפי שמלמדת תורת האריז"ל, מיוחס לגבורות וליראה. לכן בימיו לא ניתן היה לגלות את פנימיות התורה ברבים. רשב"י, לעומת זאת, קשור לחסדים, והחיבור והשלום ששרו בין תלמידיו אפשרו את התגלות תורת הסוד באופן נגלה ומפורש יותר.

כדי לא לצלול עמוק יותר מדי, אוריאל, ננסה לפשט את הדברים.

רשב"י הופיע ומאיר את העולם באור תורתו אחרי הסתלקותם הטראגית של עשרים וארבע אלף תלמידיו האחרים של רבי עקיבא, מעניק לעולם תורה באופן 'מתוקן' המאפשר גם לדורות מאוחרים ולאנשים גרועים יותר לקבל את אור התורה. והתיקון הזה קשור מאוד בספר הזוהר אותו הוא 'מוריד' אלינו יחד עם תלמידיו הקדושים ובנו רבי אלעזר. לכן ל"ג בעומר מבטא את המעבר המיוחד הזה, בין תקופתו של רבי עקיבא לתקופתו של רבי שמעון. ההבדל בין התקופות קשור למותם של תלמידי רבי עקיבא משום שהם, לעומת רשב"י, לא זכו להנחיל את תורת רבם הלאה, להמון ולעתיד, משום שלא הצליחו 'להמתיק את הגבורות' של רבי עקיבא – כהגדרת ספרי הקבלה. לא היה ביניהם את השלום הנצרך כדי לקבל תורה אדירה כמו זו שהנחיל רבי עקיבא, לכן מתו במגיפה. רבי שמעון בר יוחאי, לעומתם, זכה וקיבל את תורת רבו ואף פתח שערים חדשים לגמרי להשגת התורה הקדושה, והכל באמצעות השלום המיוחד במינו אותו הנחיל בין תלמידיו. שלום שלא היה תלוי בפעילות חברתית ודברים מהסוג הזה. שלום שנובע מ'השגות' רוחניות וגילויים תורניים המושתתים על עבודה עצמית כנה, המתקת דינים, ביטול, ענווה, וכל העקרונות האחרים הממלאים את ספר הזוהר. ל"ג בעומר מסמל, איפה, את המעבר בין מה שהיה קודם התגלות אורו של רבי שמעון לאחרי ההתגלות.

כעת, אגב, יש לנו משמעות משולבת לשמחת ל"ג בעומר, גם מהנימוק שהציגו בעלי הנגלה וגם על פי נימוקם של בעלי הנסתר, משום שרשב"י בתורתו לא רק הצליח במקום בו נכשלו תלמידו האחרים של רבי עקיבא, אלא אדרבא, רשב"י וחבורתו השלימו, הגשימו ותיקנו את ההתחלה הזו שנגדעה באיבה. תקופת תלמידי רבי עקיבא הראשונים היא התחלה, את ההמשך הנצחי, זה שמלווה אותנו בעצם עד היום, עשו רשב"י ותלמידיו. כעת יש לנו סגירת מעגל. לא רק מגיפה שנעצרה, גם תיקון ותחיה.

המסר של רבי שמעון בר יוחאי
הניגון המיוחד של מירון
הסוד של רבי שמעון בר יוחאי

בין מיסטיקה לקבלה

רבי שמעון מוכר לכולנו כאבי תורת הסוד, אך יש לקביעה הזו משמעות רחבה מאוד. כשאומרים ברחוב 'קבלה', מתכוונים בדרך כלל למיסטיקה, אורות, שמן ונרות. הזיקה של הקבלה לכל הרשימה הזו שולית ובלתי מחייבת. קבלה או תורת הסוד – לפי איך שמלמד על כך רבי נחמן מברסלב, היא התורה הכי נוגעת לחיינו.

סוד הוא כל דבר נסתר מהעין. והעין, מה היא רואה? את מה שנגלה לה, כלומר את החיצוניות, המעטפות והלבושים. פנימיות נקראת סוד, ופנימיות יש בכל אחד מאיתנו. הרחוב רגיל להכיר את עצמו ואת הסובב אותו על פי הרובד החיצוני. אדם הוא איך שהוא נראה. איכות, זה הרושם החיצוני שעושה עלינו המוצר. יופי זו העטיפה וכן הלאה. מי שמחפש פנימיות לא מסתפק ברובד החיצוני הזה, הוא חותר תמיד פנימה, אל הנשמה. וזה מה שמלמד אותנו בעצם רשב"י, לחפש את הנשמה.

ספר הזוהר הוא לא ספר של מיסטיקה במובן המקובל. להיפך, ספר הזוהר מגלה שאין דבר בעולם שאין בו משמעות נסתרת. הזוהר מגלה שהמציאות הפשוטה שלנו היא סוד אחד גדול. ומי שלומד קצת, רואה איך רבי שמעון גילה את כל תורותיו הגבוהות דווקא מתוך דברים פשוטים לכאורה. משיחות של אנשים, ממאורעות 'שגרתיים', ממפגש עם הדומם, הצומח והחי. לדבר כזה קוראים 'תורת הסוד', תורה שמלמדת איך למצוא בכל דבר את הסוד. רבי נחמן מדגיש עוד יותר את הנקודה הזו, והוא מלמד שכל מטרת הזוהר היא לגלות לך ולי איך להביט על עצמנו, על הסובב אותנו ועל העולם במבט נכון. איך לא נניח לחיצוניות לסנוור אותנו לטוב ולמוטב. איך לא ניתן לעליבות חיצונית לגרום לנו לזלזל בנשמה היקרה השוכנת בתוך התדמית העלובה ביותר. ובאותה מידה, איך לא להיסחף ולהתפעל מגירויים חיצוניים שאין בפנימיותם כל משמעות ועניין.

זו בעצם כל תורת הרשב"י – לגלות את הנסתר!

כעת תבין גם מדוע לתאריך ל"ג בעומר ישנה משמעות כה חשובה. ומדוע, שלא כמו בשאר החגים, מיוחס היום הזה לא לתאריך החודשי י"ח אייר, ולא לשום שם אחר, אלא רק להגדרה ל"ג בעומר. כל זה קשור מאוד להתגלות התורה כמו "גל עיני והביטה נפלאות מתורתיך". אבל יותר מכל, קשור ל"ג בעומר להווה שלנו.

רבי שמעון בר יוחאי, כפי שכבר הזכרנו, הבטיח שלא תשתכח התורה מישראל. להבטחה הזו ישנה משמעות מטלטלת במיוחד, לאור העובדה ששנים רבות קודם לכן נאמרה קביעה הפוכה לגמרי על ידי גדולי עולם בני דור קודם. הגמרא (מסכת שבת קל"חע"ב) מספרת שאחרי חורבן בית המקדש התאספו חכמים וגדולי אותו דור ב'כרם ביבנה', כלומר במושב מיוחד בו נכחו חכמים רבים וישבו לדיון משותף שורות שורות כמו כרם, ולאחר דין ודברים נוקב ומרעיד הם קבעו: "עתידה תורה שתשכח מישראל". זהו זו, אין סיכוי יותר. אותם חכמים לא ממש חששו משכחה של קבצי מחשב או אובדן חומר תורני באופן כזה או אחר. הם ידעו וגם ראו ברוח קודשם שארון הספרים היהודי רק יתרחב. החשש שלהם היה על נשמת התורה, האותיות והדפים יהיו בשפע, אבל נשמה – זו כבר שאלה אחרת. למה? מכיוון שבית המקדש חרב ואין כל דרך לשַמֵר את הנשמה בלי בית מקדש.

שנים לאחר מכן, קם רבי שמעון בר יוחאי ומכריז: לא! תורה לא תשכח מישראל. והוא אף מעניק לכך ערובה, את ספר הזוהר.

רק היום, כשההיסטוריה גולשת לקראת תחתית הדורות, ניתן להבין משהו מהאמירה המופלאה הזו. דור עקבתא דמשיחא הוא מה שנקרא 'דור הרגלין', הדור המיוחס למדרגת הרגליים, 'הכי למטה שיש'. בדור הזה מופיעות נשמות בתוך מלבושים נמוכים מאוד, מתבוססות בהתמודדויות קשות ומתישות. סובלות, מבולבלות ומה לא. בלי אורו של הזוהר ושאר הגילויים שבאים בעקבותיו, אין לנו דרך לשרוד! והיום כבר אין צורך להיות בעל רוח הקודש כדי לקבוע זאת. המציאות מוכיחה. גם אנשי תורה מובהקים זקוקים נואשות לרוח מיוחדת ממרום שתציל את הנשמה שלהם, תעניק להם כוח לשרוד את המציאות דבוקים באמונה. רוח שתחדש אותם, תרומם אותם. ושלא לדבר על העם שברחובות…

הזוהר הקדוש הוא שילוב מדהים – גם הכי גבוה, גם הכי נמוך. זאת, משום שבמקום הכי גבוה רק שם ניתן להבין איך השם יתברך נמצא לגמרי גם במקום הכי נמוך. וזה מה שעושה הזוהר ומה שעושים הצדיקים ההולכים בעקבותיו. הוא מגלה איך בכל דבר יש סוד. גם בפושע שפל, גם בגוש בשר עצל, גם ביהודי פשוט, גם בך גם בי גם בנו. רבי נתן מברסלב שמרבה לדבר על כך, מסמיך לרעיון הזה את הפסוק שכתוב ברות המואבייה: "ותגל מרגלותיו ותשכב". ספר הזוהר מגלה את הקדושה השוכנת ברגליים. ולכן גם הספירה של ל"ג בעומר מיוחדת במינה היא נקראת 'הוד שבהוד'. ספירת ההוד מבטאת את הרגליים, הוד שבהוד הוא הרגליים של הרגליים – הכי נמוך שיש. ורק באורו של רשב"י ניתן לרדת לשם וגם לעלות בשלום.

כעת אוריאל, אתה מבין כבר מה עושה שם כל עם ישראל?

לשמחה, מה זו עושה

אוריאל, אתה שואל, אם אכן זו הילולת רשב"י, מה מקום יש לה לשמחה? השאלה הזו מוזכרת כבר במקורות שונים ותשובות שונות ניתנו לגביה. אנחנו נתמקד בנקודה אחרת. ראשית, הילולא ושמחה ביום פטירתו של צדיק זו הנהגה נפוצה ומקובלת בכלל ישראל. כך נוהגים בתפוצות שונות, כמו בני עדות המזרח בהילולות צדיקים, ובעדות אחרות גם כן. כך זה גם אצל חסידים בימי הפטירה של אדמורי"ם ורבנים.

רבי נתן מדבר גם על הרעיון הזה. פטירה בדרך כלל מתחברת לנו עם עצב. מדוע? תלוי. אצל אנשים פשוטים וחומריים המוות שלהם מסיים את מסע החיים. מכאן והלאה לא ברור לאן זה הולך, אז עצובים. יש את העצב של הפרידה מן הנפטר, ואת העגמומיות עליו, על ההחמצה של החיים – בכל זאת, בסופו של מסע כל אחד מבין שניתן היה לעשות כאן הרבה יותר, והרבה יותר טוב. והקטע הזה עגמומי.

אצל אנשים שעסקו במשמעות האמיתית של חייהם, קל וחומר אצל צדיקים שרק ניצלו את העולם הזה כדי להעמיס על העולם הבא שלהם כל טוב, אין מקום לעצב מן הסוג הזה. יש כן מקום לעצב ולצער הפרידה. העצבות עלינו, הנותרים כאן באפלוליותו של עולם החומר. לכן פטירה של צדיק כרוכה בהמון צער ומספד. אבל להסתלקותו של הצדיק יש פן נוסף ועוצמתי במיוחד – החיבור המיוחד שלו עם העולם הזה ועם האנשים שנותרו כאן, חיבור שרק מתעצם אחרי פטירתו.

חז"ל אומרים "צדיקים במיתתם נקראים חיים", מדוע? משום שהם זיככו וטיהרו כל כך את הגוף והחומר שלהם, עד שגם המוות לא יכול להרוג אותם. אדרבא, המוות מסייע להם להיפטר מחוטים טורדניים אחרונים של גשמיות. המוות עבור צדיק הוא דרור, ואז כוחו רק מתעצם יותר. וכאן, מסביר רבי נתן, מתרחש דבר פלא. צדיק, אחרי פטירתו, פורש כנפיים של נשמה ויכול לעוף גבוה, לעולמות טמירים של תענוגים רוחניים. אבל החירות הזו גורמת לו לעשות את ההיפך המוחלט. אחרי הסתלקותו, הצדיק משתוקק לשמור על חיבור קבוע גם עם העולם הזה. הסיבה לכך – בניסוח הקצר ביותר – היא, שלעלות רק למעלה זה לא נקרא לגדול ולהתקדם. לגדול זה להתארך, והתארכות היא נוכחות משולבת, גם למטה וגם למעלה. הזוהר הקדוש אומר: "מיהו צדיק – זה שאוחז שמים וארץ". יותר מכך אומר רבי נתן, כוח ההנעה הרוחני שמסייע לצדיק להתקדם ללא הרף בעולמות עליונים אחרי פטירתו, שואב את תנועתו דווקא ואך ורק מהעולם הזה. כי ככל שהוא חוזר לכאן, צולל לתהומות הנפש של האנשים החיים כאן, במעמקי החומר והגשם, כך הוא יכול לחזור בתנופה רוחנית עצומה יותר ולהתקדם כלפי מעלה. אבל את הסוגיה הזו כדאי לך ללמוד במקורות, בליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב.

כעת תבין מה מקום יש לשמחת ל"ג בעומר. יום הילולא לצדיק הוא יום שמחתו שלו, וגם יום שמחתנו שלנו – האנשים המתקרבים אליו. בכל יום פטירה יש לצדיק עליה רוחנית חדשה, והעלייה הזו קשורה מאוד לעולם הזה, שלנו. בזוהר הקדוש, ל"ג בעומר מכונה "חתונה" של רשב"י, משום שעליה רוחנית דומה לחתונה. העליה של הצדיק היא התחברות, זיווג והתאחדות עם מקור עליון של אור אלוקי עצום. השמחה שלנו היא, בעצם, השתתפות בשמחתו של רשב"י, אנחנו אורחים בחתונה שלו. אך מעבר לכך, יש לנו גם את השמחה האישית במתנות הרוחניות שהוא – החתן, משפיע עלינו. משום שכל עליה שהצדיק עולה כלפי מעלה, מסייעת לו לגלות רחמים עליונים עצומים יותר כלפי מטה.

אתה מבין? אצל צדיק, התעלות היא אמצעי להנחלת רחמים גדולים יותר עבורנו, האנשים הקטנים החיים כאן בעולם. זאת סיבה מוצדקת בהחלט לשמחה וריקודים!

הבנייה האמיתית מתחילה בלב

הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
03/08/2011 22:54
מותר לנו לא להסכים זה עם זה
ואף לחלוק זה על זה, אבל בשום פנים

ואופן לא שנוא ולהיפרד זה מזה
בליבנו. צריך לבנות מחדש, והבנייה
האמיתית מתחילה מהלב.http://www.breslev.co.il/articles/הבנייה_האמיתית_מתחילה_בלב/שלושת_השבועות_ותשעה_באב/חגים_ומועדים.aspx?id=19885&language=hebrewתקופת בין המצרים – המתחילה בי"ז בתמוז ומסתיימת בתשעה באב – הינה תקופה של אבלות על חורבן בית המקדש. מטרתה של תקופה זו אינה אלא כדי שנעסוק בהתבוננות פנימית. בידוע שאין הקב"ה מעניש אותנו אף פעם לשם עונש גרידא, אלא כל מטרתו כאב אוהב לעורר אותנו להתבוננות ולתשובה. גם חורבן בית מקדשנו אינו אלא קריאה אלינו מן השמים, כדי שנוכל לאייש שוב את מקומנו החשוב – להיות שותפים למלך העולם בתיקון עולמו על ידי מעשינו ומחשבותינו הטובים.על שום מה חרבו שני בתי המקדש ועל מה עלינו לעשות תשובה? תשובת חז"ל לשאלתנו – בית המקדש הראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, והשני חרב בגלל שנאת חינם.שואל ה"נתיבות שלום": כיצד יתכן שעבירות אלו שקולות אלו כנגד זה? שלוש עבירות חמורות שיש בהן מעשים בפועל ומחריבות את העולם, כגון עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות – עומדות כנגד מחשבת שנאה שסמויה בתוך הלב? (ככתוב בתורה "לא תשנא את אחיך בלבבך").ועונה ה"נתיבות שלום" ואומר: איננו אלא בנים למקום. ומה ההבדל בין עבד המלך לבן המלך? שהעבד עושה את רצון המלך מתוך שיקול שלא לקבל עונש, והבן עושה את רצון המלך מתוך רצון לעשות נחת רוח ולשמח את המלך.התשובה לשאלתנו – על מה עלינו לעשות תשובה? – היא שבאותה מידה בה "מעציבות" את המלך עבירות כמו עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות, "מעציבה" אותו השנאה שאנו בניו האהובים שונאים זה את זה בליבנו.

מספרים חז"ל שאומר לנו הקב"ה, בטרם נחרב הבית אשר עליו נאמר "תוכו רצוף אהבה" – "קשה עלי פרידתכם", ומבאר ה"נתיבות שלום": "קשה לי בראותי אתכם בפירוד לבבות זה מזה ולא אוהבים זה לזה".

על כך עלינו לעשות תשובה. על פירוד הלבבות שבינינו הגורם לפירוד בינינו לבין בורא עולם. אמנם מותר לנו לא להסכים זה עם זה ואף לחלוק זה על זה, אבל בשום פנים ואופן לא לשנוא ולהיפרד זה מזה בליבנו.

מהו השורש הגורם לפירוד בינינו, כדי שנעקור אותו ונשוב אל דרך האמת? התשובה היא: הפירוד שקיים בתוך עצמנו.

שורש השנאה הוא כאשר אנו רואים רע בעצמנו, מוצפים במחשבות ורגשות שליליים, ומשם בקלות אנו "מחליקים" לשנאת אחינו בלבבנו.

יתכן ותשאלו "הכיצד?" כמה מאיתנו כאשר מוצפים במחשבות ורגשות שליליים קווים את כל השלילה הזו בתוכנו, ושואלים את עצמנו היכן טעינו? כיצד איבדנו את הדרך אל ה"טוב"? רובנו, במקום להתבונן פנימה ולעשות תשובה, נוטים "להשליך" את הקושי המציף על הסובבים ולהאשים אותם בכל… ומכאן שנאת אחינו בלבבנו כבר אינה רחוקה… חלילה.

ויש מאיתנו שבמקום "להשליך" את הקושי המציף על אחרים, נוטים להאשים את עצמנו ולשקוע במרה שחורה ושנאה עצמית, שגם היא בגדר שנאת אחיך בלבבך תחשב.

כל השנאה הזו אינה אלא שנאת חינם, כי דרך האמת היא שנתחזק באמונה שכל מה שקורה איתנו הוא רק לטובה מוחלטת, כדי שנלמד עוד משהו על עצמנו ונתקרב עוד קצת יותר אל בוראנו. בטח לא שנאשים אחרים ברע הקורה לנו ואף לא את עצמנו.

אם בדרך האמת נעסוק ונתקרב אל טובו של הקב"ה דרך כל מאורעותינו, או אז, נזכה לנקות את ליבנו, למצוא את היופי הטמון בנו ולקרב את ליבנו אל כל אחד מישראל אחינו.

אז יתפאר בנו אבינו שבשמים ויאמר עלינו: "ישראל אשר בך אתפאר"! ויבנה הבית אשר תוכו רצוף אהבה ורחוק הוא משנאת חינם. להמשיך לקרוא הבנייה האמיתית מתחילה בלב

חג שבועות שמח

סבא משה

הצטרף 10/07/2008
הודעות 20,141
07/06/2011 17:05

          לכם ולכל בני המשפחה

                       

לא חשוב הגיל!
חשוב התרגיל!

LuckyHunch

הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,910
11/06/2011 19:26

ולכבוד החג – גם קובץ שרשורים עליו וסביבו: –

וגם אי אלו הגיגים מפעם – שאולי גם בעיניכם רלוונטיים לעכשיו:

tipid 
חבר\ה

ההודעה נכתבה ב :
2005 /04 /01
ב -22:18

פרשת שמיני תשס"א.

אנטרופוצנטרי  ותאוצנטרי,  מה  חשוב  יותר.

,,איבעיה להו: טהרת כלים הוא דחמירי או דילמא שפיכות דמים הוא דזל". יומא כ"ג.

יום סיום המשכן שימח את הקב"ה כיום בו סיים לברוא שמים וארץ. המשכן כתיקון לחטא העגל וכהשלמת הנוכחות הא-לוהית עלה אף על הנוכחות שבגן העדן שבו היה האדם פסיבי, בעוד שבעבודת המשכן היה האדם המעורר הראשי של הנוכחות ולכן היה בו תיקון לחטא הראשון. פעילותו של האדם במשכן עוררה בעיה חדשה. מה חשוב ממה, ומה עומד בראש סולם הערכים של התורה: האדם שנשא על כתפיו את הנוכחות או הבורא שנשא על כתפיו את האדם עצמו, ומשה נראה כביכול כמקים המשכן. בקרובי אקדש ללמד ולהזהיר שאל יחשוב האדם שהנוכחות נשלטת ונמצאת בידיו. היא חשובה ממנו. הוא בשבילה ולא היא בשבילו. האדם עלול לחשוב עצמו לאלוה. מצד שני פיקוח נפש דוחה כל התורה כולה למרות שחייב האדם למסור את נפשו על שלוש העברות המפורסמות ו ,,כל ימי הייתי מתכוון מתי יבוא פסוק זה לידי" אם כן מה חשוב ממה. התאוצנטרי או הנתרופוצנטרי. תשובת התורה: לא אף אחד מהם.

      השלמות מורכבת מממד רוחני המשרה את איכותו ומשפיע על המציאות דרך העקרונות המנחים הנגזרים מאיכותו של עולם הרוח. עולם המציאות מעניק ממשות לעולם האידיאות ומשמש עבורו כזירת ההתממשות על פי חוקי הסדר והשיטה המאפיינים את חוקיו של עולם החומר. מצב אידיאלי זה הופר, בתחילה על ידי חטא אדם הראשון בגן-העדן שגרם לקרע מפריד בין רוח לחומר. עוד בשלב מוקדם זה ניזוקה ההרמוניה של האדם עצמו. מעתה היה עליו להישמר מן הפיצול שבאישיותו ולהיזהר מהשתלטותו של אחד מהצדדים על אישיותו המפוצלת. אצל האחד השתלט עולם החומר והטביע את חותם הממשות המוגדרת והמוגבלת על אופיו והתנהגותו. ואצל האחר שנהה אחר עולם הרוח גרמה נטייה זו לתלישות ולניתוק עד כדי התעלמות מן המציאות. מאז חש האדם תחושה של נרדף על ידי סכסוך של המציאות המפוצלת כשהוא נשלט, פעם לקיצוניות חד צדדית מכאן ופעם לקצה האחר. חיים של פיצול היו מלווים בתחושת סכנה קיומית שיצרה את מנגנון השימור העצמי, את המבוכה, החרדה והדאגה. להלן ננסה להתחקות אחר התנהגויות טיפוסיות הנובעות ממצב זה .של קרע קיומי. תופעות מתחום הדת, האינטלקט החברה כשלטון החוק, מעמדות, אי שוויון או שוויון יתר הגורם לטשטוש המקוריות והמיוחדות האישית כלאומיות, אנושיות,שוויון זכויות האשה, השואה ועוד.

      האינדוקציה ילדה את הסטטיסטיקה, והדדוקציה את המטרה האידיאלית. לא בכדי יצאו בעלי ההגיון הצרוף נגד החשיבה האינדוקטיבית. אם זה קרה גם אתמול וגם היום, מי לידינו יתקע שזה יקרה גם מחר. טענה שקשה לסתור כמובן. במלים אחרות, צירוף מקרים עדיין איננו עושה מהם חוק. משום מה הצליחה האינדוקציה להתנחל ולתפוס עמדה מרכזית, וכמעט בלעדית בתחום המדעים דווקא, על אף הציפיה לחוקיות סיבתית אצלם. הסטטיסטיקה מתעלמת מן החשיבה הסיבתית, ללא ספק. הדבר בולט במדעי החברה המנסים להבין תהליכי התנהגות. להבין ולא להסתפק בתיאור בלבד של התופעה. הדבר בולט בפסיכולוגיה המתיימרת להצטרף לקהילת המדעים הרצינית בזכות.. הסטטיסטיקה, ללא ניסיון להבין ולהסביר את גורם הסיבתי. גם הכלכלה מסתפקת בביסוס סטטיסטי מתמטי תוך התעלמות מהגורם הפסיכולוגי. למרות המרכיב האנושי החשוב שבה, שהרי מה היא כלכלה אם לא התנהגות של בני-אדם ביחס לפיננסים ולקניינים. הדדוקציה היא עקרון תאורתי ממנו נגזרות העובדות הגיוני או ערכי. כפרט הנלמד מן הכלל. כל עוד לא העלית בחכתך כלל, לא עשית כלום, משום שאין במכלול של עובדות, כלום, אם אינו מתארגן סביב עקרון מנחה, ויש להתייחס למכלול זה כאל צירוף מקרים בעלמא, חסר חוקיות.

      מסתבר שככל שמתמעטת הבנה, באיכות, גוברת הנהיה אחר הכמות. ותהיה מקרית וחסרת מבנה ארגוני, ככל שתהיה. יש כאן העדפת האישוש נוסך הממשות קצרת רואי על חיפוש מייאש אחר חקירה מייגעת של שורשי הדברים. חקירה הדורשת התמודדות עם איכויות ההתרחשות לאחר צירוף וזיקוק העיקר מן הטפל, וחשיבה יוצרת. עומד אדם מול עולם המסתבך והולך. בכמות, בקצב מהיר ובהיקף שעברו זה זמן רב את יכולת ההתייחסות האישית, עמידה מול מציאות זו מרפה את נסיונו לשלוט במצב, שליטה דרך התחושה וההבנה האישית. כשם שחברה שעברה את המסגרת השיבטית, בה חש כל יחיד שייכות אישית לכל היתר, זקוקה למערכת של חוקים,היוצרים סדר, ללא יומרות של צדק. כך נוצרה גישה מן החוץ ללא התחשבות בצרכי היחיד. כך השליך האדם המודרני אחר גוו את הממד האנושי, המהווה מסגרת להבנה, להזדהות עם הזולת ולביסוס הממד של האיכויות, של המוסר האישי ושל עקרונות – על. ממד של איכויות ערכיות המספק את הצורך העמוק של חברת האדם לארגון החיים על פי עקרונות, על פי ערכים ואיכויות. כל זה נדחה בבוז לטובת הגישה המכאניסטית השואפת לסדר תיפקודי במסלול של מערכת המתעלמת מכל השאר. ובעיקר, מן האדם כישות אנושית ערכית. מכאן הנטייה להתעלם מן החתירה לאידיאלים, למטרות – על ולתאוריות ערכיות. האהבה, בראש סולם של רגשות היא שהסתלקה עם מלוויה בהשאירה מאחריה עולם קר, עוין ומפריד, המונע מן האדם כל סיכוי למעורבות אישית ומזדהה. כך פוצל נזר הבריאה לטכנוקרט אטום ריגשית ואישית מצד אחד, ולאינטלקט תלוש ומנוכר מן הקצה השני, איש רוח ללא נשמה, נטול שליטה ויישום של ממש במציאות הקיומית. הטכנוקרט הקדום הופיע כבר בדור הפלגה כשהוא סבור שיוכל להתגבר על כל המגבלות שהציב לו הא-ל, מקור האיכויות. טכנוקרט שהבין שמציאות הא-ל מהווה סתירה לתפיסתו החומרנית ויש להילחם נגדה.

      ניסיון שנכשל כמובן, לאחר טירוף המערכות שיצרה הכוחניות שאיבדה את מטרת דרכה, מטרה ערכית כמובן. שכן אין לחלקים הטכניים המרכיבים את השלם תכונה להרמוניה הנוצרת מאליה מתוך המבנה של החלקים. אין השלם סך הכל של חלקיו. השלם, מקורו מעל. מעולם האידיאות המכוונות את החלקים ומאחדות אותם לכוון המטרה העומדת מעליהם ומעניקה להם ארגון למען.. ולא ארגון לשם עצמו. היעד הוא המלכד את החלקים. השלמות מורכבת מחלקים המלוכדים לקראת מטרה. באין חזון יפרע עם. כל מבנה בבריאה כפוף מלכתחילה לעקרון היעד, ולכן מצפה מן האדם שיעניק לו בחכמתו את יעדו. רק האדם, הבנוי מרוח ומגשם איבד את תחושת הקיום למען יעד, וכשהוא מפוצל, יצר יעדים נפרדים לכל אחד ממרכיביו המנגדים, וכך מעמיקים היעדים המנוגדים את הפער ומסכנים את עצם הקיום. איש הרוח התלוש מתקשה להשתייך למציאות הקיומית וחש עצמו מרחף בחלל ריק כשהוא סבור שהחירות (ההופכת להפקרות) היא העיקר. הוא מבטל בהתנשאות את חובת ההשתייכות ומאבד בכך את הממשות ואת כוח ההשתלטות המכוונת את המציאות. איש ההשתייכות למציאות הממשית חש בכוח המכני שבידו והוא סבור כבני דור הפלגה בשעתו שבידו לשלוט בבריאה ולכוון את המציאות לחפצו האנוכי מבלי להתחשב בעקרונות ובחוק האיכויות, המוסר והרוח. כך הופך העולם לגהינום, לאט ובהתמדה. היסוד הטבעי השומר על זיקה מתמדת בין שני החלקים, מצוי בעצם טבעו של האדם. והם הגבר והאשה. כשהם מתחברים הם קרואים אדם. מחיבורם נוצרת מציאות שלימה הנקראת אדם. ניתוקם זה מזה יוצרת מצב מסוכן. מר ממות ,,מוצא אני מר ממות את האשה" למה את האשה דווקא. משום שלאשה יכולת התחברות גדולה מזו של הגבר. לאשה כשרון השתייכות. הגבר נוטה להעדיף את החירות המנותקת מן ההשתייכות. חירות ההופכת להפקרות חסרת אחריות. לכן המפתח לשלמות היחידה הנקראת אדם מצוי ביד האשה. ואם איבדה האשה את נטייתה הטבעית להשתייך, התפקרה החבילה והפכה למטען חבלה – מר ממות. גם לה וגם לגבר.

      בברכת השחר שאומר הגבר ברוך שלא עשני אשה, כוונת הברכה להזכיר לעצמו את נטייתו להתנתק מן הממשות ולחזק את חלקו באחריות לפיצול, ולהזכיר לעצמו את אוצר האידיאות והרוח שהופקד בידו, שעליו להעניק מטרה ספוגת משמעות למציאות הקיומית על מרכיביה המכאניים על מנת לאחדם סביב היעוד הערכי. בלעדיו הופכת האשה מעזר לכנגדו. בהיות תפקידו עוסק ברוח, עליו לברך עליו כדי שידע להעריך ולהחשיב את תפקידו, שהפיצול בין הרוח והחומר טורח להשכיחו.

      לאשה, אין סכנת תלישות עד כדי שכחת תפקידה, בהיותה שלטת במציאות הממשית מכוח טבעה להשתייך אל המציאות. לפיכך אין היא טעונה ברכה מיוחדת נגד נטיית התלישות. בהיותה חלק מן המרחב והזמן אין היא זקוקה לתזכורת דתית דרך המצוות שהזמן גרמן, מכל וכל. על הגבר לשמור על עקרון היסוד, שללא אידיאל אין מציאות. ולכן עלול הגבר לראות עצמו במקום הא-ל ולעבור מעולם המציאות אל עולם התוהו.

      מכאן שחמורה שגיאתו של הגבר וסכנתו מאיימת על שלמות הבריאה, משגיאתה של האשה, משום שתלישות והתכנסות במציאות של תאוריות עלולה להתקיים, בעוד שניסיון השתלטותה של האשה מסמלת את ניסיונו של האדם הטכנולוגי לשלוט ולחוש עצמו אלוהים, יתפרק במוקדם או במאוחר מתוך עצמו כבדור הפלגה. כשהגיע האדם לרום המדרגה של שותפות בהקמת המשכן, התגשמות הנוכחות הא-לוהית בעולם. קרוב היה האדם לסכנת ייחוס תכונות א-לוהיות לעצמו, לאחר שזכה לממש נוכחות א-לוהית. לפיכך החליט הבורא לקדש את נוכחותו בקרוביו. כל הקרוב יותר, סכנת הטעות הנ"ל אורבת לו יותר. מכאן מות נדב ואביהו על הקריבם אש זרה, מגודל ההתלהבות לזכות להיות שותף כל יכול, העזו להחדור חדירה עמוקה מדי לתחום הא-לוהות. בבחינת הציץ ונפגע. ללמד לקח את האדם הקרוב לרוח, עד כמה מסוכנת הרוח בהיות לה נטייה להתעלם מן הכללים הממשיים והמגבילים שהציב לה הבורא.

       מכאן צומח אבסורד. נטייה תאוצנטרית נתפסת ביהדות דווקא, בניגוד גמור ליתר הדתות, כנטייה אנטי-דתית המסכנת את אושיות היהדות, יותר מן הנטייה האנטרופוצנטרית. בהיות זו האחרונה רואה באדם מרכז ומטרה לעצמה, אם תדע להעריך ולהוקיר את האדם כמכלול של מרכיבים ערכיים, אנושיים ספוגי רגשות בצד אלו המרכיבים המכאניסטים, קטנה סכנתה להתרחק מן הבורא. לעומת הנטייה לבטל את האדם לעומת האל כפי שנוטה לכך הראייה התאוצנטרית. ,,איבעי להו, מציבה הגמרא ביומא כ"ג: טהרת כלים הוא דחמירי, או שפיכות דמים הוא דזל" חז"ל מציבים בזה בעיית מפתח האורבת לאדם הנוטה לאחד מן הקטבים על חשבון הניתוק מן הקוטב הנגדי. טהרת כלים באה לבטא את הנטייה להפליג בנסיקה אל גבהים של רוחניות תאוצנטרית. האין בהפלגה תיאוצנטרית זו בגידה בעקרון האנושי המקודש של ,,וחי בהם, ולא שימות בהם" ושל ,,ונשמרתם מאדלנפשותיכם" שואלת,מעוררת הגמרא. היא המקשה והיא גם הקובעת בתשובתה את הגבול. אם הנטייה התאוצנטרית גוברת, היא באה על חשבון של זלזול בחיי אדם. מכאן שאין היהדות מכריעה לטובת הא-לוהות אם אין היא טעונה באיכויות אנושיות. לאמיתו של דבר מרחיקה היהדות לכת וקובעת שהאחדות המושלמת מורכבת משילוב משלים, מברית על יסוד הדדיות בין הנוכחות של הא-ל ושל האדם כשותפו הצמוד. כל תזוזה משווי המשקל הרגיש והפגיע ביניהם, מערערת את היציבות של הנוכחות הא-לוהית ושל האדם גם יחד. ואכן, רצופה ההיסטוריה בקורבנות אדם שהוקרבו באכזריות למולך התאוצנטרי. כך אכן יש להבין את הוויכוח ספוג הטרגדיה בין משה ואהרון. משה קצף! על אהרון שסטה משיגרת ההלכה ולא נטל את חלקו באכילת החטאת. אהרון מעלה את שאלת האיזון הטוען להתחשבות במצבו האנושי הפגוע: ,,הייטב בעיני ה' אם הייתי נוהג על דרך השיגרה ואוכל את חלקי בקורבן. האם לא היה ההיבט הא-לוהי ניזוק מחמת ההזנחה של ההיבט האנושי המשולב בו כבכלים שלובים. משה בעל הנטייה התאוצנטרית המובהקת נסוג ותופס את עקרון הכלים השלובים. ,,וייטב בעיניו", ללא שהוא נתקל בקושי או בצורך להגן על עמדתו התיאוצנטרית, משום שעקרון ההדדיות מקובל עליו כיסוד מוסד שיש לשמור עליו מכל משמר.

      איזון זה על בסיס ההדדיות מהווה נוסחת מפתח שיש בה כדי להעניק תובנת יסוד למצבים טראגים, אסונות ומשברים בדרך החתחתים שעובד ה' נאלץ לעבור בה. והשואה בראש כולם. …

להמשך המאמר – http://hebrew.sadnatenosh.org/rootfolder/shmini.htm 

קדוש קדוש קדוש?!

קדוש קדוש קדוש?!

הצטרף 21/07/2008
הודעות 7,746
05/04/2011 01:17

בואו נניח, שאדם שנולד לאם יהודיה, ולאב ערבי נוצרי נרצח עקב היותו יהודי,למרות שחי ומזדהה ורואה את עצמו כערבי או כפלסטיני לכל דבר.הוא נולד בישראל,למד בירדן, חזר כבנקאי לארץ,גר במחנה פליטים פלסטיני, ונרצח ע"י קנאים פונדמנטליסטים מוסלמים, בגלל היותו יהודי מבחינתם.

.

אני אישית,לא הייתי מוכן לקרוא עליו פרקי תהילים לעילוי נשמתו, מהסיבה שהוא בחר לחיות כפלסטיני, לפי דת אחרת,יתכן שלא עבר ברית מילה אם אביו היה נוצרי, וככל הנראה לא היה רוצה שיקראו עליו פרקי תהילים.

מצד שני, אפשר לאמר שהוא קדוש כי נהרג בגלל יהדותו.

מי מכם היה מוכן לקרוא פרקי תהילים לעילוי נשמתו?

LuckyHunch

הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,916
05/04/2011 01:39

יהודי שנהרג על קידוש השם בעל כורחו הוא יהודי שנהרג על קידוש השם.

כבוד המת מחייב להתחשב ברצונו בעת שהיה חי.

כאשר יש ניגוד בין השניים, כמו במקרה כזה, זאת בעיה.

מעניין מה הפתרון ההלכתי היהודי במקרה כזה

הצטרף 21/07/2008
הודעות 7,746
05/04/2011 01:47

לדעתי יש עוד שאלה, שקודמת לזה:

האם אותו אדם נחשב בכלל ליהודי?

הרי לפי הגדרת יהודי בחוק השבות, לא מספיק שהאם תהיה יהודיה, אלא שהאדם לא יהיה בן דת אחרת.

כאן,האדם בחר בנצרות כדת שלו.

אבל מצד שני, את חוק השבות חוקקו אנשים חילונים, ואיני בטוח האם בהלכה היהודית אפשר להסתמך על הבחירה של אדם בדת אחרת על מנת לשלול את יהדותו.

הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
05/04/2011 01:51

אני לא קורא פרקי תהילים, בהקשר דתי, בשום מצב שהוא.

אני מקווה מאוד שאיש לא יקרא פרקי תהילים בשבילי.

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,916
06/04/2011 00:29
optikay:

לדעתי יש עוד שאלה, שקודמת לזה:

האם אותו אדם נחשב בכלל ליהודי?

הרי לפי הגדרת יהודי בחוק השבות, לא מספיק שהאם תהיה יהודיה, אלא שהאדם לא יהיה בן דת אחרת.

כאן,האדם בחר בנצרות כדת שלו.

אבל מצד שני, את חוק השבות חוקקו אנשים חילונים, ואיני בטוח האם בהלכה היהודית אפשר להסתמך על הבחירה של אדם בדת אחרת על מנת לשלול את יהדותו.

קאי,

ברור שמבחינת היהדות הוא יהודי – שהרי אימו יהודיה. מבחינת הנוצרים הוא נוצרי, שהרי אביו נוצרי.

מה שהוא נחשב על ידי אחרים אינו מתחשב בכלל בבחירתו האישית. לכן, לטעמי, הבעיה היא כיצד הוא מגדיר עצמו – שהרי מעשית הוא גם וגם. אחת הבחירות האפשריות היא להיות גם וגם… זאת אמנם בחירה שמסבכת העניינים מאד עבור הזולת, אבל אם אדם שלם איתה – יש לכבד זאת.

הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
11/04/2011 11:54

אם לחשמן קתולי עושים אשכבה וקדיש קל וחומר כל יהודי אחר…

יש הקונה את עולמו בשעה אחת

בקתדרלת נוטרה-דאם בפריז נערך היום (ו') טקס אשכבה לחשמן ז'אן-מארי לוסטיז'ה, יהודי שהמיר את דתו והפך לאחד מאנשי הדת הקתוליים המשפיעים ביותר בצרפת. החשמן, שאמו היהודיה ממוצא פולני נספתה במחנה ההשמדה אושוויץ, מת ביום ראשון בגיל 80.

בתחילת טקס האשכבה, שנערך מחוץ לקתדרלה, אמר אחיו של לוסטיז'ה ארנו קדיש. קרוב משפחה אחר הקריא את פרק קי"ג בתהילים בעברית ובצרפתית ואחיינו של לוסטיז'ה הניח על ארונו קערה עם עפר מהר הבית – על פי בקשתו.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3436007,00.html

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 21/07/2008
הודעות 7,746
11/04/2011 17:56

הינדיק,

הוא המיר את דתו, אבל ביקש במפורש שיקראו עליו קדיש.

כל חייו הוא ניסה לקרב בין יהודים לנוצרים, ויתכן מאוד שקיווה שצעד זה יעזור לשמר את המסורת ואת רצונו בקירוב לבבות בין יהודים ונוצרים  גם לאחר מותו.

יש הבדל בין זה, לבנאדם שנולד לאם יהודיה אבל בחר לחיות כלא יהודי, ולא הביע רצון במהלך חייו שינהגו בו מנהגי אבלות של יהודי.

הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
12/04/2011 21:01

הינדיק וכי למה שלא תראה בקריאת קדיש על איש הדת הנוצרי הזה, את ההוכחה שהקדיש הוטמע ביהדות בעצם בהשפעה נוצרית.

אם תיגש לקרוא וללמוד את שורשי הקדיש, תגלה שלפני שלהי המאה ה-12 הקדיש מעולם לא נכלל בטקס אשכבה יהודי.

במשנה לתורה של הרמב"ם בדיני אבלות אין שום אזכור לקדיש, כתפילה לעילוי נשמת המת וכיוצא בזה.

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)
הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
13/04/2011 00:57

ואן זו מסקנה מאוד מוזרה הרי ידוע לכל עלמא שהנצרות באה מהיהדות

והם לקחו המון דברים מאיתנו ועיוותו אותם

זה שיש להם כמה דברים דומים לנו זה לא אומר שאנחנו לקחנו מהם… צריך להזהר במסקנות האלה

עוד משהוא יחשוב שעברית באה מהלטינית או מהערבית כי יש להם מילים דומות

או לומר שמשהו ראה את מסך המחשב ומכך בא הרעיון ליצור טלויזיה

יש מי שרוצה לקעקע את היהדות כי היא מפריעה לו בחיים לעשות מה שהוא רוצה והדרך לעשות זאת היא ע"י המצאה שהיהידות היא לא אמת ובעצם המצאה של כמה אנשים …

הקדיש עוד מוזכר בתלמוד כאשר מסופר על רבי עקיבא שעוד היה חי לפניי המצאת הנצרות

אני חושב שזה יעזור לך

http://www.hidabroot.org/CommunityDetail.asp?FaqID=58497

עקב עצמת האמונה הגלומה בקדיש קבעה ההלכה שעל כל אדם מישראל "להשתדל לרוץ כדי לשמוע קדיש".

בקבלה נקבעו נתונים שונים למספר הקדישים שיש לומר בציבור בכל יממה: "לא פחות משבעה קדישים בכל יום (יממה)" ולפי האר"י הקדוש – שנים עשר, ויש אומרים שלוש עשרה כנגד י"ג מידות הרחמים.

החובה והעיתוי לומר קדיש, כחלק מהתפילה או בזיקה לאבל, והנוסחים המקובלים שנקבעו במשך הדורות אינם מופיעים בתלמודים, בבלי וירושלמי, ובמדרשים. צוין רק ש -"יהא שמיה רבא" נאמר לאחר דרשה באגדה.

לראשונה נקבעה אמירת קדיש בתפילה ולאחר קריאה בתורה במסכת סופרים, שנחתמה כמאה שנה לאחר חתימת התלמוד הבבלי, (זה נחתם בשנת 500) אך נוסח הקדיש אינו כתוב שם. התיעוד הראשוני לנוסח נמצא בסידור של רבי עמרם גאון (משנת 860)- סידור התפילה הראשון הידוע.

נוסח זהה כמעט נמצא בסידור של רבי סעדיה גאון (כמאה שנה לאחר מכן) וב"יד החזקה" של הרמב"ם (פורסם בשנת 1190).

יש משערים כי הקדיש חובר במקורו בעברית ותורגם לארמית כי זאת היתה השפה השגורה בפי רוב העם בתקופת המשנה והתלמוד.

אמנם הקדיש חובר במקורו כשיר תהילה לאחר לימוד תורה, אך במהלך הדורות הוא שולב כקטע מרכזי החוזר ונאמר במהלך כל התפילות ובתודעה העממית הוא נקשר בזיקה לאבל.

קדיש אבלים

"וייצר ה` אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה". הרכב האדם מחומר ורוח והאיזון בין שניהם הינו פלא שעליו תהו הוגים בכל הדורות, שלא הובן בעבר ולא מובן בימינו, כי מהות החיים אינם מובנים לאדם. פחות מכן מבין אדם מה קורה כאשר בסיום החיים נפרדים שני מרכיבים אלו-"וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה".

תגובות האדם האלילי למות, שנאסרו לנו:"לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת" "ודרש אל המתים", "דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים". "הישבים בקברים ובנצורים ילינו", לעומת זאת תגובת היהודי המאמין: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא" – מכונה `צדוק הדין`.

האבל – באסונו, ביגונו, בצערו ובשברון לבו – אינו שואל את ה` למה! ואינו מטיח דברים כלפי מעלה, אלא אומר קדיש: "יהא שמיה רבא מבורך לעולם". באמירת קדיש אבלים מובעת האמונה בחיים שלאחר המות.

לנשמה בנפרד יש חיים מסוג שונה מאשר לצרוף גוף ונשמה, חיים שאינם נתפסים בחושיו או בשכלו של אדם החי בעולם הזה. בעתיד יחודשו החיים הארציים,לראויים לכך, ולכן אומרים את `הקדיש הגדול` בו נזכרת האמונה בתחית המתים. בקדיש מובעת האמונה בקדושת ה`, אמונה שאינה מותחמת בזמן, בחלל, בעולם הזה או בעולם הבא.

מנהג אמירת קדיש בזיקה למות חל בשלושה מועדים: פעם אחת לאחר הקבורה, במשך אחד עשר חודש לאחריה ובכל שנה ביום הפטירה – בכל התפילות.

במקור הונהג לומר קדיש במשך שנים עשר חודש לאחר הפטירה, אך הזמן קוצר בחודש כי משפט רשעים בגיהנום שנים עשר חודש ולא יעשה אדם את הוריו רשעים. ניתן לטעון שבהשפעת הקבלה, היא חכמת הסוד, פשט מנהג אמירת קדיש אבלים בכל בית ישראל.

וכך קבע ענק חכמי הסוד האר"י הקדוש: "טוב לומר הקדיש הזה על מיתת אביו ואמו כל השנה כולה, אפילו בשבתות ויום טוב , לפי שאין הטעם מה שחושבים המון העם – שמועיל להציל נפש המת מדינא של גיהנום לבד, כי הנה יש תועלת אחרת והוא – להכניסו לגן עדן ולהעלותו ממדרגה למדרגה." מהרב צבי ויסמן.

וזהו המדרש שעליו מבוסס המנהג: מעשה ברבי עקיבא שהיה מהלך בבית הקברות בדרך ופגע באדם אחד שהיה ערום ושחור כפחם והיה טעון משא גדול של קוצים על ראשו והיה צווח ומתאנח. כסבור עליו רבי עקיבא שהוא חי והיה רץ כסוס. גזר עליו רבי עקיבא והעמידו. אמר לו: מה לאותו האיש לעשות עבודה קשה כזאת אם עבד אתה ואדונך עושה לך כך אני אפדה אותך מידו, ואם עני אתה ובני אדם באים עליך בעקיפין, אני מעשיר אותך. אמר לו: בבקשה ממך אל תעכבני שמא ירגזו בי הממונים עלי. אמר לו רבי עקיבא: מה זה ומה מעשיך כסבור עליו רבי עקיבא שהוא חי ואותו האיש מת היה. אמר לו רבי עקיבא: אם מת אתה עצים למה לך אמר לו האיש: בכל יום שולחים אותי לחטוב עצים. כשבאנו לכאן אני וחברי גזרו עלינו דין שריפה. כשאני מלקט עצים שורפין את חברי. וכשהם מלקטים עצים שורפים אותי.

אמר לו רבי עקיבא: בני! מה היה מלאכתך בעולם שבאת ממנו אמר לו: גבאי המכס הייתי והייתי נושא פנים לעשירים והורג את העניים. ולא הנחתי דבר אסור שלא עשיתי בעולם ההוא. אמר לו רבי עקיבא: כלום שמעת מאותם הממונים עליך לפורענות איזה דבר שיש לו תקנה אמר האיש: בבקשה ממך אל תעכבני שמא ירגזו עלי בעלי הפורענות, שאותו האיש אין לו תקנה. אלא שמעתי מהם דבר שלא יכול להיות. שהיו אומרים לי: שאילמלי היה היה לו לעני זה בן שהיה עומד בקהל ואומר: "ברכו את ה` המבורך" והם עונים אחריו: "יהא שמיה רבא מבורך" מיד מתירין אותו מן הפורענות. ואותו איש לא היה לו בן מעולם, אלא שהניח את אשתו מעוברת ואין יודעין אם ילדה זכר, ואם ילדה זכר, מי מלמדו תורה שאין לאותו איש אוהב בעולם. מיד קיבל עליו רבי עקיבא לילך לחפש אם נולד לו בן זכר כדי ללמדו תורה ויעמידנו לפני הציבור. אמר לו:מה שמך אמר לו: עקיבא! ושם אשתך אמר לו:שושניבא.

ושם עירך אמר לו: לודקיא. מיד נצטער רבי עקיבא צער גדול והלך ושאל עליו. אמרו הבריות: ישחקו עצמותיו בגיהנום! שאל על אשתו. אמרו הבריות: ימחה שמה וזכרה מן העולם! שאל על בנו אמרו הבריות: הרי הוא ערל, ואפילו במצות מילה לא עסקו בו. מיד מלו רבי עקיבא והושיבו ללמוד תורה. ולא היה לומד התורה עד שישב עליו רבי עקיבא ארבעים יום בתענית.

יצתה בת קול ואמרה: על זה אתה מתענה אמר לפניו: רבונו של עולם! והלוא לפניך ערבתי אותו! מיד נפתח לבו ולמדו אל"ף בי"ת, עד שהוליכו לביתו ולמדו תורה, וברכת המזון וקריאת שמע ותפילה. והעמידו והתפלל ואמר: "ברכו את ה` המבורך"! והם ענו אחריו: "ברוך ה` המבורך לעולם ועד". באותה שעה התירו לאותו האיש מן הפורענות. ובא אותו האיש לרבי עקיבע בחלום ואמר: יהי רצון מלפני הקדוש ברוך הוא שתנוח דעתך בגן עדן שהנחת אותי מדינה של גיהנום. מיד פתח רבי עקיבא ואמר:"ה` שמך לעולם, ה` זכרך לדר ודר"! (תהילים קלה. יב.) .

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
13/04/2011 01:16

קשקוש בקומקום.

חביבי גש ללמוד כמה דברים היהדות ספגה מהנצרות במרוצת השנים, בין השאר את השימוש בקדיש בהקשר של דיני אבלות ואשכבה.

גש לקרוא כיצד בתקופת שלהי המאה ה-12 מרבית פוסקי הדור היהודיים יצאו נגד המנהג הבזוי הזה של קריאת קדיש בהקשר של אשכבה ודיני אבלות, אך לצערם נוהג העמך ניצח את רצונם במבחן הזמן, והנוהג הושרש עד לימינו. 

כנראה שרק לאנשי דת יש סמכות לחקור את היהדות, פרופ' אביגדור שנאן, מומחה בעל שם בינלאומי במחקר היהדות כנראה לא בעל סמכות בעיניך.

http://www.piut.org.il/articles/816.html

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)
הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
13/04/2011 01:37

אם פרופ' אביגדור שנאן אמר זאת אז הוא

יכול לכתוב מה שהוא רוצה וכקרוא איזה כתביםן נוצריים שבא לו אבל

גמרא הוא כנראה לא פתח מחייו אחרת היה רואה שזה כתוב שם עוד לפניי הנצרות…

הרגע הראיתי לך כנאה לא הבנת מה קראת כי כי הרמבם כתב זאת ביד החזקה וכן זה כתוב

מה לעשות ביקורת המקרא היא מבית אנטישמים שרצו לקעקע את היהדות

ולצערנו יש יהודים שאמצו אותה כי קשה להם המצוות ולשלוט בייצריהם

אני מציע לך שתשלך את זה פרופ' אביגדור שנאן

לפניי שיברבר שטוית אך כבר לפניי כ 2000 כבר כתוב על אמרית הקדיש

כשעוד לפניי חשבו אך להמציא את הנצרות

אה או הפרופ המלומד לא ידע שפעם קרו לקדיש יהא שמה רבה אז תסביר לו כי כנראה מרוב נצרות הוא שכח מה יהדות

http://www.daat.ac.il/daat/tfila/kadish/kadish1-2.htm

ועוד דבר יש מחלקות בין כל מני פוסקים לבסוף יש את ההלכה וכן כדאי להבין על מה המחלוקת לפני שמדברים על המחלוקת 

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
13/04/2011 02:19

אם היית קורא את המאמר של שנאן היית רואה שיש התייחסות בדיוק למראי המקום שהבאת, ואת שינוי הגרסאות של הסיפור במרוצת השנים.

אתה מלא בשטיפת מוח, אין זו אשמתך אתה תוצר של מערכת חינוך מסלפת ואוטמת. 

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,916
13/04/2011 09:19
ואן גוך:

קשקוש בקומקום.

חביבי גש ללמוד כמה דברים היהדות ספגה מהנצרות במרוצת השנים, בין השאר את השימוש בקדיש בהקשר של דיני אבלות ואשכבה.

גש לקרוא כיצד בתקופת שלהי המאה ה-12 מרבית פוסקי הדור היהודיים יצאו נגד המנהג הבזוי הזה של קריאת קדיש בהקשר של אשכבה ודיני אבלות, אך לצערם נוהג העמך ניצח את רצונם במבחן הזמן, והנוהג הושרש עד לימינו. 

כנראה שרק לאנשי דת יש סמכות לחקור את היהדות, פרופ' אביגדור שנאן, מומחה בעל שם בינלאומי במחקר היהדות כנראה לא בעל סמכות בעיניך.

http://www.piut.org.il/articles/816.html

ואן,

כותרת הולמת נתת להמשך דבריך – קשקוש בקומקום:

כבודו של שנאן במקומו מונח: קראתי בעיון את מאמרו ובשום מקום בו אפילו לא נרמז על מקור נוצרי לקדיש. ישוע מנצרת היה יהודי, ודברים המיוחסים לו הם רק אחד מעשרות המקורות היהודים אליהם התייחס שנאן. במקום נוסף התיחס למקור נוצרי המספר על תפילות יהודיות הידועות לכותב.

מצד שני, מה שהינדיק ציטט בתשובה על דבריך גם הוא מובא על ידי שנאן.

שנאן, בניגוד להינדיק, טוען שמקור הקדיש הוא תפילות פרט שהיו נהוגות לפני יותר מ-2000 שנה, שהיו להן כמה נוסחים דומים. אני לא מכירה אישית הרבה רבנים, אבל שניים מהרבנים החרדים איתם הייתי בקשר במהלך השנים, דעתם כדעתו של שנאן.

הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,916
13/04/2011 10:05

הינדיק,

אין זה יאה להשמיץ חכמים מבלי אפילו לדעת מה הם אומרים. ניכר מדבריך שלא קראת המאמר אליו הפנה ואן גוך. כדאי שתיכנס לקישור שצירפתי בתגובתי לואן גוך כאן למעלה כדי לקבל מושג מיהו האיש שאתה מבטל כך. נדמה שבמקרה הזה יחסך המבטל הוא לגנותך ולא לגנותו.

הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
13/04/2011 10:28

לא טענתי שמקורו של הקדיש בנצרות, אלא שהקשרו לעילוי נשמת המת חלחלה בין השאר מהנצרות.

כדאי להתייחס לדקויות לפני שמגיבים.

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,916
13/04/2011 10:46

גם זה לא כתוב במאמרו של שנאן בשום מקום, אלא אם כן הכוונה לכך שרדיפות הנוצרים את היהודים גרמו לעליה בפופולריות של התפילה עד כדי שהמנהג לאומרה לזכרו של יהודי הפך קבוע. את זה הוא כותב במפורש.

כלומר, לאורך כל ההיסטוריה – זה בא מן הלב ולא מצווה מן התורה. אין על כך עוררין בכלל, לא אצל יהודים וגם לא אצל תיאולוגים נוצרים.

הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
13/04/2011 10:51

אכן את צודקת, אני צרפתי לכאן מאמר שלא מציין זאת במפורש. יש ברשותי מאמרים נוספים, מקווה למצוא בהמשך שאכן מדברים על כך במפורש (חלקם נכתבו על ידי שנאן)

אך יתרה מזאת, רעיון עילוי הנשמה הוא רעיון שמקורו באמונות הלניסטיות-יווניות. 

לפני כשנה ערכתי עבודה גדולה בנושא המקרא בדגש על ספר קהלת והפילוסופיה, האמונה והאידאות הגלומות בתוכו. ומתוך עבודתי המחקרית עלה עניין זה.

אני מביא כאן ציטוט קצרצר מתוך עבודתי כולל מראה מקום לאישוש. ההנחה שהיהדות לא ספגה רעיונות מדתות אחרות היא אווילית.

"האמונה הרווחת בקרב בני ישראל בתקופת המקרא הייתה, כי המוות פירושו אובדן רוח החיים וירידה לשאול. כשהאל אוסף אליו את הרוח (כלומר, את רוח החיים, שכל היצורים נחנו בה, ואין הכוונה ל"נפש") – מת היצור. "איסוף" זה של רוח החיים מתפרש לא כקיומם של חיים לאחר המוות, אלא כהתפוררות גופו של היצור החי על כל חלקיו. הרעיון שלאחר המוות עולה נשמתו של האדם לרקיע, מופיע לראשונה בספרים החיצוניים, שנתחברו במאה הראשונה או השנייה לפנה"ס (ספר חנוך א, פרק קד, פסוקים ב, ד. ספר ברוך ב, פרק ל, פסוקים א- ה. ספר עליית משה, פרק י, פסוק ט) רעיון זה נובע כמסתבר, מן האמונה המקובלת בדת ההלניסטית העממית, שגרסה, כי נפש האדם עשויה מניצוץ של אתר, כלומר מאוויר השמים, ובמות האדם חוזרת הנפש לצור מחצבתה, לאוויר הרקיע. פוקס (1993) עמ' 181" ( בנטוב חיים, פוקס מיכאל, קליין יעקב. (1993) "מגילות", עולם התנ"ך, כרך עשרים ואחת, עמ' 181-162)

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)

הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,916
13/04/2011 11:12

אודה לך אם תצטט המשפט או המשפטים בהם זה כתוב (בדקתי בתנאי השמוש של האתר, וזה מותר אם נותנים קרדיט לאתר).

הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
13/04/2011 11:14

אכן את צודקת, אני צרפתי לכאן מאמר שלא מציין זאת במפורש. יש ברשותי מאמרים נוספים, מקווה למצוא בהמשך שאכן מדברים על כך במפורש (חלקם נכתבו על ידי שנאן)

אך יתרה מזאת, רעיון עילוי הנשמה הוא רעיון שמקורו באמונות הלניסטיות-יווניות. 

לפני כשנה ערכתי עבודה גדולה בנושא המקרא בדגש על ספר קהלת – הפילוסופיה, האמונות והאידאות הגלומות בתוכו. ומתוך עבודתי המחקרית עלה עניין זה.

אני מביא כאן ציטוט קצרצר מתוך עבודתי כולל מראה מקום לאישוש.

ההנחה שהיהדות לא ספגה רעיונות מדתות אחרות היא אווילית.

"האמונה הרווחת בקרב בני ישראל בתקופת המקרא הייתה, כי המוות פירושו אובדן רוח החיים וירידה לשאול. כשהאל אוסף אליו את הרוח (כלומר, את רוח החיים, שכל היצורים נחנו בה, ואין הכוונה ל"נפש") – מת היצור. "איסוף" זה של רוח החיים מתפרש לא כקיומם של חיים לאחר המוות, אלא כהתפוררות גופו של היצור החי על כל חלקיו. הרעיון שלאחר המוות עולה נשמתו של האדם לרקיע, מופיע לראשונה בספרים החיצוניים, שנתחברו במאה הראשונה או השנייה לפנה"ס (ספר חנוך א, פרק קד, פסוקים ב, ד. ספר ברוך ב, פרק ל, פסוקים א- ה. ספר עליית משה, פרק י, פסוק ט) רעיון זה נובע כמסתבר, מן האמונה המקובלת בדת ההלניסטית העממית, שגרסה, כי נפש האדם עשויה מניצוץ של אתר, כלומר מאוויר השמים, ובמות האדם חוזרת הנפש לצור מחצבתה, לאוויר הרקיע. אין ספק שרעיון זה היה ידוע ומוכר לקהלת. פוקס (1993) עמ' 181" ( בנטוב חיים, פוקס מיכאל, קליין יעקב. (1993) "מגילות", עולם התנ"ך, כרך עשרים ואחת, עמ' 181-162)

לאלו שירצו להתייחס בביטול לבקיאותו של פרופ' יעקב קליין, אני מציע לקרוא קודם על האיש

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F)

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)
הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
13/04/2011 11:35

לאקי כמו שפתחתי ואמרתי וסייגתי אם פרופ שנאן אמר זאת ….

זאת אומרת שאני לא מכיר את פרופ שנאן ומה שהוא אמר

הסתמכתי על מה שואן אמר (בניסוח לא כל כך טוב כנראה ) וכמו שאת הבנת כאילו הקדיש מקורו בנצרות …

ולכן אמרתי אם….  הבנתי שכאילו דברים אלו נאמרו ע"י פרופ  שנאן, שכביכול  הוא אמר זאת אז…

ואן בתגובתו לא הביא מקור(בזמן שקראתי את תגובתו) את דבריו של הפרופ כמוך ואילו היה מביא הייתי קורה ולא מגיב כמו שהגבתי…

ולכן מאחר שהבאת את דבריו וקראתי אני לוקח את דברי בחזרה לגביי פרופ שנאן

לא תמיד יש לי זמן להתחיל לחקור מי אמר מה וכן טוב יעשה שיביאו את הדברים ואת אומרם

כי אחרי קריאת הדברים של הפרופ ואן בעצם הדברים סותר את עצמו (מוזר משהו) בכך שהוא אומר שהקדיש בא מהנצרות ו באותו מקום מביא אדם (שהוא מעריך) שמוכיח בדיוק הפוך….

לכן לא סביר שאדם יסתור את עצמו ולכן הנחתי שפרופ שאנן אמר דברים מעין אלה..

לעניין מקור הקדיש כמו שהבאתי מקורו לפניי  יותר  מ 2000   שנה …

זה שזה נכתב על הקדיש לפניי 2000 שנה לא אומר שבאותו זמן הקדיש תוקן

ויש להבחין בכמה סוגים של קדיש…

אני מקווה שהענין הובהר

לאקי אין צורך לגנותי כי אם לברר את הדברים קודם

חשוב תמיד לזכור הווה דן כל אדם לקו זכות ואל תדון אדם עד שלא עמדת במקומו

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,916
13/04/2011 11:36

זה מאד מעניין.

ממה שאני יודעת, אם מסכימים ליחוס של קוהלת לשלמה המלך, הרי שנכתב במאה ה-10 לפני הספירה. אם מסכימים עם ביקורת המקרא, שהספר נכתב בעת שיבת ציון, הרי שנכתב במאות ה-4-5 לפני הספירה.

מאחר שראשית התפשטותה של תרבות יוון למזה"ת הוא במאה ה-4 לפני הספירה, והתרבות ההלניסטית תחילתה במאה השניה לפני הספירה – זה פשוט מרתק. ידוע שהדת היוונית הושפעה מאד מדתות המזרח התיכון ואף יבאה מאזור לבנון של היום ומאזור פרס ומסופטמיה פולחנים שלמים וגם ניכסה לעצמה אלים שזה מקורם (למשל – אדוניס, שהוא במקורו תמוז – וגם מיתראס ההלניסטי והרומי, שהוא במקורו מיתרה הפרסי), אבל לא ידעתי שהיו בה השפעות יהודיות ברורות כאלה.

הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
13/04/2011 11:45

לא טענתי שמקור הקדיש הוא בנצרות, אלא שהקשרו לעילוי הנשמה חלחל ליהדות בין השאר מהנצרות.

אל תסלף את דבריי, למרות שאתה רגיל בכך.

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)
הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
13/04/2011 11:47
ואן גוך:

אתה מלא בשטיפת מוח, אין זו אשמתך אתה תוצר של מערכת חינוך מסלפת ואוטמת. 

אתה כל כך צודק החינוך הממלכתי שלמדתי בו 12שנה  הוא מערכת חינוך מסלפת ואוטמת ושוטפת מוח

ושוב אתה מראה את גדולת חז"ל שאמרו הפוסל ,במומו פוסל

אותה מערכת למדה אותי וכנראה אותך להסתכל על היהידות ולסלוד ממנה תוך עיוות האמת…

רק מה שרבות מחשבות בלב איש(אנשי השלטון ליצור יהודי חדש ) ועצת השם היא תקום יחזרו בתשובה

כמו שנאמר במסכת סוטה באחרית הימים יהיה רעב בארץ אבל לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לדבר השם…

וזו הסיבה שאנשים נמשכים ליהדות מכל תרוצים

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
13/04/2011 11:58

היות ואני נשרתי ממערכת החינוך בגיל די מוקדם (השלמתי את לימודי לאחר הצבא) קצת קשה לומר שלמדתי באותה מערכת חינוך בה למדת אתה, אבל שיהיה. 

מה גם שמערכת חינוך, איננה מונח המתאר אך ורק את מערכת החינוך הצעירה שלפני הגיוס אלא גם את מסגרות החינוך הקיימות לאחר הגיוס ובגילאים בוגרים יותר.

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)
הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
13/04/2011 12:03

דת, על-פי מושגים אנתרופולוגיים היא תת תרבות, וזה די ברור וודאי שכמו שתרבויות מושפעות ומפרות אחת את השנייה, כך גם הדתות הושפעו אחת מהשנייה והפרו אחת את השנייה ואין בכך פסול, ואין בכך משום הפחתת או הוזלת כבודה של דת שהיא (אם כי דעתי על דתות ידועה לכל)

בעניין עילוי הנשמה וקיום חיים שלאחר המוות, היהדות הושפעה באופן ברור מהתרבות והדת ההלניסטית.

על-פי מראה המקום שהבאתי (ואני נמנע מלצטט מעבודתי יתר על המידה) שלמה המלך שלו מיוחסת כתיבת הספר "קהלת", חי במאה העשירית לפני הספירה, אך מקטעים מספר "קהלת" שנתגלו  בקומראן ונשלחו לבדיקה, עולה כי המגילות שנתגלו נכתבו באמצע המאה השנייה לפני הספירה. בהקשר זה, במיוחד פוקס מצביע על הלשון בה מנוסח ספר קהלת, לשון השייכת לתקופה מאוחרת יותר מתקופת חייו של שלמה המלך, אוצר  המילים, התחביר וההשפעה הארמית, מעידים על כך שייתכן וספר קהלת נכתב בתקופת המעבר שבין העברית המקראית הקלאסית לבין לשון חז"ל, כלומר זמן רב לאחר תקופת חייו של שלמה, לכן ישנה השערה שהספר נכתב בין המאה השלישית לאמצע המאה השנייה שלפני הספירה. השערה זו מתחזקת גם כאשר קהלת מדבר על רעיון עילוי הנשמה לאחר המוות וקיום חיים שלאחר המוות, רעיון שמופיע לראשונה בספרים החיצוניים שמצוינים בתגובה שלי למעלה, ושחוברו במאה השנייה ובמאה הראשונה שלפני הספירה. כשברור שמוצא רעיון קיום חיים לאחר המוות ועילוי הנשמה לאחר המוות הוא בדת ההלניסטית, שהתהוותה במאה השלישית לפני הספירה. 

 

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)

להמשיך לקרוא קדוש קדוש קדוש?!

האירנים והמצרים זרקו גלגל הצלה לברק

 
18/02/2011 21:45

האיראנים והמצרים זרקו גלגל הצלה לברק ולליברמן.

    

 

הקריירה של ברק וליברמן, בעייתית כשאין אויב חיצוני להסתמך עליו.

 

ברק, חטף ביקורת ציבורית  ופוליטית נוקבת על העובדה שפרש מהעבודה והקים סיעה חדשה , ניסה להאיץ במינוי גלנט לרמטכ"ל , שבוטל בגלל ביקורת של מבקר המדינה והיועמ"ש שלא היה מוכן להגן על החלטת הממשלה, הוריד את הגיבוי שהעניק לגלנט,וביטל את המינוי,בלי להחזיר את הדיון לוועדת טירקל,סירב להאריך את כהונת אשכנזי על מנת לאפשר מינוי רמטכ"ל חדש עם חפיפה ארוכה יותר,ניסה למנות את סגן הרמטכ"ל כרמטכ"ל זמני.

 

הדבר הכי טוב עבורו כרגע, על מנת לשקם את מעמדו בבית ובחוץ (שרים באירופה כבר לא רואים בו כאישיות פוליטית שיכולה ליצור שינוי בישראל), זה אויב חיצוני, ומי טוב יותר מהאיראנים?

 הם קראו לא פעם להשמיד את ישראל מעל במת האו"ם, וכעת הם רוצים להכניס ספינות צבאיות שלהם לים התיכון, דבר שלא קרה מאז 1979, המהפכה האיראנית.

 

ליברמן,גם הוא במצב בעייתי. הוא שר חוץ,שלא זוכה לכבוד או לנחת משרי חוץ אחרים. הוא יושב על הגדר בממשלת נתניהו, שלא מאפשרת לליברמן לקיים את המצע שהבטיח לבוחריו (ברית הזוגיות) ,ואם יפרוש מהממשלה ברגע הנכון, הוא יוכל לעמוד בראש המפלגה הגדולה ביותר הכנסת.

 קרש ההצלה, או גלגל ההצלה של שניהם, זה האיום האירני שמתקרב לחופי ישראל, ספינות הקרב האיראניות שישבו בסוריה.

בלי זה, אנשים לא יזכרו ולא יעריכו את ברק כשר הביטחון,ואילו ליברמן יאלץ להחליט האם לפרוש כבר, או לשבת על המדוכה עוד קצת, ובינתיים לזכות בקצת הערכה משרי חוץ ופוליטיקאים מאירופה, שלא יאהבו את הנוכחות של אירן בים התיכון, וזה יוכיח להם,שליברמן צדק, שהבעיה הכי גדולה במזה"ת היא לא ישראל,אלא איראן.

 

ההנהגה הצבאית של מצריים, תוכיח שלמרות המחויבות שלהם לשמור על הסכמים קיימים , הם לא שפוטים של ישראל ,או של האמריקאים, ולא של האירופאים בעיני העם המצרי.דווקא ככל שצעד זה יזכה להתנגדות של אירופה ארה"ב וישראל, זה יחזק את המעמד והתמיכה והגיבוי של המשטר הצבאי במצריים.

 

אחמדינג'אד יזכה למעמד של גיבור לאומי באיראן בתור מי שלא שם קצוץ על האמריקאים, האירופאים .אירופה, וארה"ב כעת יאלצו ללחוץ על אחמדינג'אד לא רק בקשר לתוכנית הגרעין,אלא גם בקשר לנוכחות הצבאית בסוריה, מה שיתן לאחמדינג'אד יותר מרחב תמרון.

 הכתוב כאן הוא פרי רעיוני, וכן התמונות . אנא שמרו על זכויות יוצרים.
 
19/02/2011 11:57

תודה על העלאת הנושא מאחר ואיני מעורה בנושא קשה לי לחוות דיעה!

 
 
19/02/2011 21:29

אני לא מסכים עם האנלוגיה בין ברק וליברמן.

ברק חזר לפוליטיקה רק עקב תקלה (מה שנתפס בציבור כצורך ב"מר ביטחון" שיאייש את תפקיד שר הביטחון), לאט לאט נקרעות השכבות מהבצל הזה, ובבחירות הבאות אין לו (כמעט) סיכוי לעבור את אחוז החסימה.

ליברמן- יש לו גם אג'נדה אזרחית, ובבחירות הבאות הוא עשוי לקרוץ גם למצביעי שינוי בעבר, או מאוכזבי מר"צ (בהיבט של הכפייה הדתית).

 
Tho' much is taken, much abides; and though We are not now that strength which in old days Moved earth and heaven; that which we are, we are;
 
 
19/02/2011 22:04

העניין הוא שכל עוד לליברמן ולישראל יש את האיראנים, יש פחות לחץ על ליברמן לממש את מה שהבטיח באג'נדה שלו,כמו ברית הזוגיות, ודברים נוספים,שלא מתממשים בגלל החברות של ש"ס בקואליציה.

 
19/02/2011 22:16

נכון, אבל יש לו דברים נוספים.

אהוד ברק איבד כל אמינות, ובבחירות הבאות הוא יימחק.

הסיכוי היחידי שלו הוא אם:

1) נהיה מעורבים במלחמה

2) ננצח בה (כאשר הוא מוביל אותה כשר ביטחון)

שזה שווה ערך ל- אין סיכוי

 
Tho' much is taken, much abides; and though We are not now that strength which in old days Moved earth and heaven; that which we are, we are;
 
20/02/2011 15:46

גם היפהפיה הכי מדהימה לא יכולה לעשות קריירה בדוגמנות אם אין לה יכולת לקיים יחסי אנוש סבירים לפחות, לא כל שכן פוליטיקאי במדינה דמוקרטית.

אבל מרגע שדוגמנית התחילה להצליח, בודקים פחות איך היא מבחינת יחסי אנוש – מתוך הנחה שהיא מוצדקת בדרך כלל, שאם הצליחה עד עכשיו – סימן שיש לה את זה. ופוליטיקאי? – אותו דבר: כל מה שהוא צריך כדי לתקן רושם גרוע הוא להצליח בגדול במשהו שחשוב לציבור הבוחרים כולו.

לכן אני מסכימה איתך קאי

 

מנשה ירון

(אורח)
22/02/2011 16:04

פוסט שלילי ודוחה.

 
 
 
22/02/2011 17:27
Anonymous:

פוסט שלילי ודוחה.

מנשה ירון… הפוסט הזה לא בא במטרה להכפיש אף אחד,ולדעתי לא מכפיש אף אחד בצורה אישית. בפוסט הצגתי את הרווח  הפוליטי שיהיה לדעתי לכל אחד מהאנשים שמוזכרים בפרשה.

ירון, השאלה האם הפוסט לדעתך לא נכון, או שהוא דוחה בעיניך כי הוא מציג לך את המציאות שהיא עצמה דוחה במקרה הזה.

האם לדעתך ירון, הפוסט שלילי מאחר שהוא רואה ומתאר תמונה עגומה, או כי זווית הראיה היא שלילית? אם הפוסט שלילי לדעתך רק כי הוא מתאר מציאות שלילית,אז זה עניין של נקודת השקפה, האם עדיף להישאר עם זווית ראיה חיובית ולא ריאלית,או שעדיף לראות ולהכיר את המציאות.

 

מנשה ירון

(אורח)
23/02/2011 00:31

הפוסט דוחה כיון שהוא מנסה להפוך את המציאות לשלילית על ידי הכפשה של אישים, השוואתם לדיקטטורים והשחרת כל פועלם.

האיבה המופגנת לכאורה באופן אוביקטיבי היא סוביקטיבית במידה רבה. התשובה לבדה מראה על חוסר מודעות בסיסי ועיוורון.

 
23/02/2011 15:36

שלום מנשה ירון,

אם הפוסט מעוות את המציאות לדעתך והיא אינה שלילית כמתואר בו, ומאחר שלא מצאתי בו אף עובדה שקרית – אשמח אם תבהיר מהי המציאות כהווייתה.

האם  הושמט משהו חשוב מתמונת המצב בפוסט שהופך התמונה שלילית יותר ממה שהיא באמת?

האם הטענה שכיום ליברמן יכול לעמוד בראש מפלגת הרוב במדינה, אם יכלכל צעדיו נכון, היא הכפשה שלו?

האם פוליטיקאים מוערכים ו/או נזכרים יותר בשל הישגי העבר המפוארים שלהם  או בשל תדמיתם הציבורית בהווה?

איפה כאן, בפוסט העוסק בתדמית הציבורית הפגועה של שני פוליטיקאים בישראל הדמוקרטית, ההשוואה לדיקטטורים, אשר אינם מתחשבים כלל בתדמיתם הציבורית בארצם – מלבד מידת ההערכה לכוחם (וגם זה לא תמיד)?

 
 
23/02/2011 21:26

מנשה ירון, הפוסט הזה, מתאר רק מה הרווח הפוליטי שיהיה לכל אחד מהאנשים שמוזכרים בו.

הפוסט הזה מתעסק רק כאן ועכשיו, במצב הנוכחי.

לכן יש כאן מה המצב הנוכחי החלופי, מול המצב הנוכחי.

בכל מצב, יש אנשים שידם עליונה,ואנשים שמפסידים. בפוסט הזה, התרכזתי רק ברווח הפוליטי של המנצחים. העבר הוזכר כי העבר הוא המפתח להבנת ההווה, אבל הוא הוצג בצורה עובדתית, נטולת ביקורת .רק סקירה עובדתית קצרה.

האם אתה יכול לשלול את הרווח הפוליטי הזה שצפוי לכל אחד מהם?

האם אתה יכול לשלול שזה המצב כעת?

 
25/02/2011 12:09
eyalg:

אני לא מסכים עם האנלוגיה בין ברק וליברמן.

ברק חזר לפוליטיקה רק עקב תקלה (מה שנתפס בציבור כצורך ב"מר ביטחון" שיאייש את תפקיד שר הביטחון), לאט לאט נקרעות השכבות מהבצל הזה, ובבחירות הבאות אין לו (כמעט) סיכוי לעבור את אחוז החסימה.

ליברמן- יש לו גם אג'נדה אזרחית, ובבחירות הבאות הוא עשוי לקרוץ גם למצביעי שינוי בעבר, או מאוכזבי מר"צ (בהיבט של הכפייה הדתית).

אני נוטה להסכים איתך, אייל. והוא קורץ גם לציבור גדול של ימניים שמרגישים ששאר הפוליטיקאים בישראל ( במיוחד הימניים ) הם ערימה של קש וגבבה שרק עושה רוח אבל לא מעיזה לעמוד מול אף אחד. יותר מכך- ליברמן נתפס כאדם אמיץ שהולך עם האמת שלו ולא מעוות אותה לפי דרישות של עמים אחרים, בשונה מפוליטיקאים אחרים שמשנים את האידיאולוגיה שלהם פעם לכאן ופעם לשם ואי אפשר לסמוך עליהם. זו לפחות התחושה הכללית שאני מקבל. 

     Where other men blindly follow the truth, remember: nothing is true. Where other men are limited, by morality or law, remember: everything is permitted. We work in the dark, to serve the light. We are Assassins.      
כשראיתי את המעריצות של ג'סטין ביבר הבנתי סוף סוף מה המקור האמתי לשוביניזם
 
25/02/2011 20:31

הי שלג, לא רגיל לראותך כאן.

בדרך כלל אני רגיל לנהל ויכוח על ההבדלים בין רוויזיוניסטים למפא"יניקים.

כאשר ההבדלים הם לא בין ימין ושמאל, אלא בין אלא שעובדים וממש עושים משהו (מפא"יניקים שהקימו את המדינה) לבין הרוויזיוניסטים שמאמינים בדיבורים בלבד עם אפס עשייה (עיין ערך- ביבי, לבני, כן- גם ברק, שרק נואמים, או ומקצצים בתקציב- וזהו- אנשי הימין הכלכלי הקיצוני).

ליברמן נתפס כביצועיסט, (אם אקרא לו מפא"יניק הוא עשוי להיעלב) אבל נתפס כמי שרוצה לעבוד ולשנות, ולכן יש לו יתרון.

הטיעון שאיראן יכולה לעזור לברק שגוי, כי אין שום דבר שאיראן תעשה שיהיה טוב לברק, בניגוד לליכוד שלכאורה מרוויח מאיומים איראנים, ברק ממש לא שם (זה לא כאילו שאי לליכוד גנרלים משלו שנתפסים בטעות כמבינים יותר טוב בנושא), גם אם מחר יהיה איום איראני מיידי להשמדת ישראל- ברק לא ייתפס כמי שיכול לטפל בו יותר טוב מאחרים…

 
Tho' much is taken, much abides; and though We are not now that strength which in old days Moved earth and heaven; that which we are, we are

"תעודת כשרות" למי שלא מעסיק ערבים

גלי

(אורח)
26/01/2011 12:15

ארגון 'להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש' החל בקמפיין חלוקות תעודות הכשר לעסקים שלא מעסיקים ערבים. "רוב המקרים של נישואי צעירות יהודיות לערבים מתרחש בשל עבודתם בעסק יהודי"

לידיעה המלאה

מה דעתכם על היוזמה? האם היא מבורכת או שזו גזענות לשמה?

26/01/2011 12:34

צריך לעשות הבדלה בין המקרה הזה,שבו הסיבה היא על רקע של העסקת עובד שאינו יהודי, ערבי לבין מי הבעלים של העסק.למרות שזה נראה דומה,,יש הבדל עקרוני גדול, שהמקרה הבא יראה את ההבדל:

הרבנות באשדוד סירבה להעניק תעודת כשרות לעסק, מאפיית "פנינה פאי"  שמנוהלת ע"י אישה שלטענתם היא "יהודיה משיחית".

להלן דברי בג"ץ בקשר לסירוב של הרב של אשדוד להחזיר לקונדיטורית פנינה פאי שבבעלות קונפטי את הכשרות שלה, מהפסיקה שפורסמה ב 21.12.2009   :

"במקרה שלפנינו מעוררת התנהלותן של המועצה הרבנית והמועצה באשדוד תחושה קשה בלשון המעטה. מהתנהלות זו עולה כי ככל שהדבר תלוי בהן רק מי שהנו יהודי יזכה לקבל את תעודת הכשרות הנכספת. התנהלות זו היא בלתי סבירה ובלתי מידת ולא ניתן לתת לה יד".לכל פסק הדין

לפי מידע שפורסם ב14.03.2010, פורסם כי אין אפלייה בהחמרת התנאים של הקונדיטוריה, מאחר שאלו התנאים לכל בעל עסק בתחום ,שאינו מוגדר כיהודי, וגם בעלי עסק נוצרים או מוסלמים צריכים לעמוד באותם תנאים,וכל עוד קונפורטי אינה מוגדרת יהודיה שומרת מצוות, אז עליה לעמוד בתנאים המחמירים. מצאתי את הבג"ץ הזה,אבל אין בו את הפירוט של התנאים שנדרשים.

ההמשך של הדיון באותו תיק, המשיך לאחר שהעותרים טענו בבג"ץ כי אי החזרת התעודה, היא בזיון בית המשפט. בית המשפט פסק, כי מאחר שהוצגה להם רשימה של עסקים הנדרשים לתנאים הללו לשם קבלת תעודת הכשרות , ומאפיית פנינה לא עומדת באותם תנאים, אי ההחזרה של תעודת הכשרות שלה היא לגיטימית,ואין כאן משום בזיון בית המשפט. לפסק הדין המלא שהתקבל ב07.09.2010

לכן,אם בעלי העסק הוא לא יהודי, בג"ץ כן מקבל את ההבדלים בתנאים הנדרשים לשם שמירת הכשרות,אבל כאשר מדובר בשלילת תעודת כשרות למקומות שבהם יש משגיח כשרות,אבל המלצר, שותף הכלים, או הטבח הם אינם יהודים (גם אם משגיח הכשרות נמצא בצמוד לטבח) , נראה לי שבג"ץ לא יקבל את הדברים.

 

26/01/2011 13:11

צודקים נאמני תורה ועבודה: זהו ביזוי המאבק בהתבוללות. …ואני אומרת שזהו ביזוי בכלל –  ולכל הפחות – של ערכי יהדות, חינוך יהודי ובינת נשים יהודיות.

שמעון כהן

(אורח)
27/01/2011 15:17

ביום השואה הבינלאומי אין דרך טובה יותר להוכיח לעולם

שעם ישראל – רק בחלקו, אני מקווה – יודע לאמץ בגאון את חוקי הגזע.

בושה, חרפה וכלימה!!!!!

 

27/01/2011 17:02
Anonymous:

ביום השואה הבינלאומי אין דרך טובה יותר להוכיח לעולם

שעם ישראל – רק בחלקו, אני מקווה – יודע לאמץ בגאון את חוקי הגזע.

בושה, חרפה וכלימה!!!!!

שלום לאורח

יום השואה הבינלאומי אכן חל היום, אך הידיעה היא מאתמול.

בנוסף, למיטב ידיעתי אף אחד, בשום מקום, לא הגדיר את הערבים כגזע.

יש כאן שני עמים הטוענים לזכויות על שטח אדמה אחד, שני עמים הנמנים על אותו הגזע: הגזע השמי.

גם לדעתי היוזמה הזאת היא מבישה. היא מעידה על גודש דעות קדומות כלפי כמעט כל מה שזז ויותר ממה שהיא בעד משהו (תירוצים, תירוצים), היא בעיקר נגד. אבל גזענית היא לא (אלא אם מכלילים בהגדרת גזענות גם סקסיזם וגם, בעצם, כל סוג שהוא של שנאת השונה או פחד ממנו)

03/02/2011 00:05
Anonymous:

ביום השואה הבינלאומי אין דרך טובה יותר להוכיח לעולם

שעם ישראל – רק בחלקו, אני מקווה – יודע לאמץ בגאון את חוקי הגזע.

בושה, חרפה וכלימה!!!!!

צודק?

הערבי לא יעסיק אותך זה לא גזענות

וכמה כבר הוכח שהמטרה של רובם הם לא טהורים

מי זוכר את המחבלת שנסתה להתאבד ליד המחסום, כי היא היתה פצינטית בסירוקה.

ואין אף אחד שהאמין שהבחורה השקטה הזאת יכולה להיות חית אדם על שתיים, ולהיות פצצה חיה

מוזמנים ל-

 יכול להיות שהכתבה שאני מפרסם קיבלתי באימייל

או שקראתי את זה ונהנתי אז העברתי להנאתכם

* דבר אישי יצויין בכוכבית בתחילת הכתבה

בתודה

ג'ורג'

(אורח)
03/02/2011 10:19

לא ידעתי שיש כזה דבר

החל ממחר אני מחפש רק עסקים עם תעודה כזו

כל מה שיש לערבים בראש זה איך לדפוק אחרים גם את עצמם ובני דתות ומנטליות אחרים אך בעיקר יהודים.

שכחתם את אבולעפיה ביפו שהעובדים השתינו וחירבנו בבצק ואני מכיר עוד עשרות מסעדות שערבים שעובדים במטבח יורקים באוכל ואף גרוע מזה אני אישית במסגרת עבודתי תפסתי לא פעם כאלה אז מי שאוהב לאכול שתן רוק ושאר מרעין בישין שיערב לו בתאבון.

 
22/02/2011 00:08

נשים בשבי הפלשתינאי

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן

מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד

 

23/02/2011 01:30

הינדיק,

כמו שנאמר בישיבת הכנסת שתועדה בסרטון שהעלית, הפתרון הוא חיזוק הזהות היהודית בבית הספר ובכל דרך חינוכית אחרת, ולא אפליה במקומות עבודה על בסיס לאום או כל דבר אחר – כי אנחנו חיים בארץ הזאת יחד ונפגשים לא רק במקומות עבודה

וכן, הסכנה הזאת קיימת: מי שיודעת מי ומה היא יכולה  להתמודד איתה. למדתי עם ערבים, נוצרים ומוסלמים. היו לי מדריכים מקצועיים ערבים (באמת מאד מקצועיים וקורקטיים). לא אחת אני נעזרת בבעלי מלאכה ערבים מכל הסוגים – סבלים, שרברבים, צבעים, רצפים, מוכרנים: אני לא מחפשת אותם – הם מועסקים על ידי יהודים. אין לי בעיה עם זה, ולא שלא קרה במשך השנים האלה שהתחילו איתי. אז התחילו… לכל מי שמנסה צריך לומר כן? הוא נחמד, אני נחמדה, היה נחמד מאד לשוחח ולהתבדח יחד, לפעמים חבל שלא יכול להיות לזה המשך אבל נעים גם להסתפק ברגשי חיבה ידידותיים שבין מכרים. לא כל הערבים מנסים לפתות, יש גם שנזהרים מאד ששום דבר שאומרים או עושים לא יתפרש כך אפילו בטעות – וגם לא כל הבנות היהודיות מתפתות.

אי אפשר לתקן שגיאה ועוול ע"י שגיאה אחרת ועוול אחר. גם יצירת פניקה ושלהוב הרוחות נגד כל קבוצה שהיא, במקום לפתור שורש בעיה בשיקול דעת, מעולם לא תקנו מצב כלשהו או פתרו אפילו בעיה קלה שבקלות.

אגב, אם תשאל ביד לאחים או בלב לאחים, תיווכח  שהשיקום שהם מעניקים לנערות והנשים האלה כולל גם חיזוק הזהות היהודית בדרכים חינוכיות מובהקות. כלומר, אם אותן נערות היו זוכות לחינוך דומה בזמן, לרובן זה לא היה קורה מלכתחילה. בדורות קודמים הבעיה לא היתה כזאת גדולה כי מלבד בודדים/ות, לכל יהודי – ויהא זה דתי או חילוני, היתה ברורה זהותו ושהיא מובדלת ושונה משל בני עמים אחרים שלצידם הוא חי. הבעיה היא שכיום יש רבים ורבות מדי שלהם זה כבר לא כזה ברור – וזה משהו שניתן לתקן רק על ידי חינוך, ויפה שעה אחת קודם.

הארץ רעשה, הארץ געשה – ובתוך שבוע הנושא הזה הועלה שוב, פותח עם הערה על כתבת המשך מאותו אתר ואותו כתב, בחציה השני של הקהילה (אשר בכתובתנו הקודמת פעל רוב הזמן כקהילה נפרדת, ישות וירטואלית אוטונומית עם הנהלה זהה. כאן בוורדפרס התחברנו והתאחדנו מחדש, הכל פה wlEmoticon-hotsmile.png). הדיון שלעיל התנהל בקהילה בשם "הידברות ביהדות", קהילת-בת שהופרדה מקהילת-האם "באמצע הדרך", בה נפתח הדיון הבא. קהל הכותבים בשתי הקהילות היה זהה רק בחלקו, כמחצית מן החברים ב"הידברות"  אפילו לא עקבו אחר "באמצע הדרך", מעל שני שליש מחברי "באמצע הדרך" לא כתבו מעולם ב"הידברות ביהדות" – על כן, ההסבר שלכם להבדל בין הדיונים באותו נושא הוא טוב כשלי- האם זה בגלל ההבדל בפוסט הפותח, בגלל  שם הקהילה השונה, בגלל שעבר כבר שבוע של ויכוח ציבורי בכל מקום ברשת ומחוץ לה, או בגלל כל סיבה אחרת. שיפטו בעצמכם 🙂

ביקוש ער לתעודת "עסק נקי מערבים"

etan

(אורח)
02/02/2011 09:15

כמעט שבוע עבר מאז שהושק המיזם ועשרות בתי עסק כבר מבקשים לקבל תעודה, המעידה שהם אינם מעסיקים ערבים. בעל פיצריה מנתניה: אני לא גזען, אני אוהב יותר יהודים
לכתבה המלאה
.
זה רק אני או שהמדינה שלנו הופכת ליותר ויותר גזענית????

 

02/02/2011 10:26

שלום לאורח המתכנה איתן,

דיון בדיוק בנושא זה נפתח באמת לפני שבוע בקהילת הידברות ביהדות, ע"י אורח המתכנה גלי. אתה מוזמן להוסיף, להביע דעה ולבטא כל מה שיש לך לומר בנושא שם

03/02/2011 09:03

בראשית דברי אבהיר כי אני א"ט (אשכנזי טהור)

כל עסק שיציג תעודה שכזו יהיה מוחרם על ידי ועל ידי משפחתי וחלק מחברי,

יש לי חברים ערבים, אחד רופא בכיר,השני עורך דין, מהנדסים וכו,,,

האמינו לי הם טובים יותר מהרבה יהודים בכלל ויהודים גזעניים בפרט,

כותב אני היום ליועץ המשפטי למדינה בבקשה לפתוח בחקירה נגד הגזענים,

כבר שכחנו מה היו הכתובות באירופה הנאצית ולהבדיל ארה"ב של ימי הגזענות

-אין כניסה לכושים וכלבים-

אין כניסה ליהודים ולחמורים-

פשוט בושה וחרפה

יש להעמיד אותם לדין ומיד

דון קיחוטה

ג'ורג'

(אורח)
03/02/2011 10:17

לא ידעתי שיש כזה דבר

החל ממחר אני מחפש רק עסקים עם תעודה כזו

כל מה שיש לערבים בראש זה איך לדפוק אחרים גם את עצמם ובני דתות ומנטליות אחרים אך בעיקר יהודים.

שחכתם את אבולעפיה ביפו שהעובדים השתינו וחירבנו בבצק ואני מכיר עוד עשרות מסעדות שערבים שעובדים במטבח יורקים באוכל ואף גרוע מזה אני אישית במסגרת עבודתי תפסתי לא פעם כאלה אז מי שאוהב לאכול שתן רוק ושאר מרעין בישין שיערבלו בתאבון.

לג'ורג'

(אורח)
03/02/2011 18:49

רק לשמאלנים מאפשרים להעסיק ערבים וזה בסדר כי בחומוס של השמאלנים מותר להשתין

ובעבולפיה של השמאלנים מותר לחרבן בבצק

כי היהודים יוכלו הכול!!!!

רק שעכשיו יעלה ליהודים קצת יותר בשביל להגיע למסעדות הללו[העלעת מחירי הדלק]

אשתנור

(אורח)
04/02/2011 08:53

לאחר שקראתי את הכתבה תמהני אם אני יכול להכניס את כלבי לחומוסיה, ומי שסיפר לכם שהערבים מטילים בחומוס את מימיהם סובל ממחלת 1001 לילות, ומספיק עם השמאלנים אם יש למישהו בעיה עם השמאלנים שיגישו תלונה במשטרת

לכלב של אש

(אורח)
04/02/2011 09:39

בעיות עם שמאלנים? חס ושלום!!!

מה הם כבר עושים?

רק מרגלים אחרי  חיי יהודים בשטחי יהודה ושומרון לטובת האוייב הגדול של העולם =ארהב

מגישים משפטים לבית המשפט העליון המושחת בשביל לסיע לפלסטינאים המחבלים שחיים בשטחי ארץ ישראל השלמה.

במילה אחרת זה נקרא =בגידה

אבל חוץ מזה אין לי כלום נגד השמאלנים

להזכירך מר תנור שהיטלר עליו השלום לא הבחין בין יהודים שמאלנים וימנים והומואים ומצורעים

כולם נכנסו לתנור מר אש

לט"ו בשבט-השקד במקורות

 

19/01/2011 23:56

איזכורי השקד במקורות:

  1. ספר בראשית פרק ל , פסוק ל"ז.
    • לה וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת-הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים, וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת, כֹּל אֲשֶׁר-לָבָן בּוֹ, וְכָל-חוּם בַּכְּשָׂבִים; וַיִּתֵּן, בְּיַד-בָּנָיו.  לו וַיָּשֶׂם, דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, בֵּינוֹ, וּבֵין יַעֲקֹב; וְיַעֲקֹב, רֹעֶה אֶת-צֹאן לָבָן–הַנּוֹתָרֹת.  לז וַיִּקַּח-לוֹ יַעֲקֹב, מַקַּל לִבְנֶה לַח–וְלוּז וְעַרְמוֹן; וַיְפַצֵּל בָּהֵן, פְּצָלוֹת לְבָנוֹת–מַחְשֹׂף הַלָּבָן, אֲשֶׁר עַל-הַמַּקְלוֹת.
  2. ספר בראשית מג' יא, במנחת בני יעקב ליוסף : "מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים"..
  3. במדבר  פרק י"ז  כ"ג – המטה של אהרון מול מטות שאר בתי האב מהשבטים.
    • יז דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל-נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם–שְׁנֵים עָשָׂר, מַטּוֹת:  אִישׁ אֶת-שְׁמוֹ, תִּכְתֹּב עַל-מַטֵּהוּ.  יח וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן, תִּכְתֹּב עַל-מַטֵּה לֵוִי:  כִּי מַטֶּה אֶחָד, לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם.  יט וְהִנַּחְתָּם, בְּאֹהֶל מוֹעֵד–לִפְנֵי, הָעֵדוּת, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם, שָׁמָּה.  כ וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר-בּוֹ–מַטֵּהוּ יִפְרָח; וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי, אֶת-תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם, עֲלֵיכֶם.  כא וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל-נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָם–שְׁנֵים עָשָׂר, מַטּוֹת; וּמַטֵּה אַהֲרֹן, בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם.  כב וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת-הַמַּטֹּת, לִפְנֵי יְהוָה, בְּאֹהֶל, הָעֵדֻת.  כג וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן, לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.  כד וַיֹּצֵא מֹשֶׁה אֶת-כָּל-הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי יְהוָה, אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ, אִישׁ מַטֵּהוּ.
  4. השקד גם מופיע בתיאור מנורת שבעת הקנים מכלי בית המקדש (ספר שמות פרק כ"ה  :
    • וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ.  לב וְשִׁשָּׁה קָנִים, יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ:  שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי.  לג שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּר וָפֶרַח, וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּר וָפָרַח; כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים, הַיֹּצְאִים מִן-הַמְּנֹרָה.  לד וּבַמְּנֹרָה, אַרְבָּעָה גְבִעִים:  מְשֻׁקָּדִים–כַּפְתֹּרֶיהָ, וּפְרָחֶיהָ.  לה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה, וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה, וְכַפְתֹּר, תַּחַת-שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה–לְשֵׁשֶׁת, הַקָּנִים, הַיֹּצְאִים, מִן-הַמְּנֹרָה.  לו כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם, מִמֶּנָּה יִהְיוּ; כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת, זָהָב טָהוֹר
  5. ירמיהו א' פסוק י"א
    • וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר, מָה-אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ; וָאֹמַר, מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה.  יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת:  כִּי-שֹׁקֵד אֲנִי עַל-דְּבָרִי, לַעֲשֹׂתוֹ.
  6. הרמב"ם כותב בספרו פרקי משה: " השקדים הם המשובחים שבפירות".
20/01/2011 14:30

 יפה מאוד

 

הרשה לי להוסיף

מה מסמלים פירות החג?

 

ברכת האילן בפירותיו, היא בנתינתו
והענקתו. מבחינה זו, אף האדם עץ השדה,
ואשרי למי שטוען פירות ומועיל לאחרים,
למשפחתו, לחברה ולעם כולו!
ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות. לא נהגו לציינו בקישוט הבית בענפי האילן, זמורות ועלים, אלא באכילת פירות האילן. מנהג ישראל תורה הוא, ולבטח צפון בו מסר ויש להפיק את לקחו. מה ביקשו רבותינו ללמדנו בכך שהנהיגו לאכול ולהנות מפירות האילן ביום חגו?
הואיל "ומנהג ישראל תורה", כשם ששבעים פנים לתורה כך שבעים פנים ונימוקים למנהג, וכשם שלכל אחד חלקו בתורה, כך השגתו במנהג.
הצדיק נמשל לעץ, כדברי רש"י הקדוש בעניין הוראת משה רבנו ע"ה למרגלים, לבחון "היש בה עץ אם אין", שיראו האם יש בה צדיק שמגונן על הארץ כפי שהאילן מסוכך על סביבותיו. ואכן, גילו לנו חז"ל שבאותה עת נפטר איוב ופסקה זכותו להגן עליהם.
ומרעישים הדברים: הארץ, של ישראל היתה. יועדה לישראל מתחילת הבריאה. הן ידועים לכל דברי רש"י בתחילת החומש. אלא שהשהה את נתינתה "כי לא שלם עוון האמורי עד הנה", המתין עד שתתמלא סאת רשעותם, ויגיעו למצב בו איבדו את זכות הקיום. השחיתו דרכם בכל תועבות כנען, הדרדרו לשאול תחתית והכתיבו על עצמם "לא תחיה כל נשמה".
עתה נתבונן, מצד אחד ניצבים בני דור דעה, מקבלי התורה, עם ה', שהקטנה שבנשותיהם היתה גדולה מיחזקאל הנביא – מונהגים בידי משה רבנו, איש האלוקים, ענני כבוד סוככים עליהם ועמוד האש הולך לפניהם. הולכים הם לקראת הארץ המובטחת ארץ הקודש נחלת אבות. ומן העבר השני – עם מושחת שפשה בו הרקב ואיבד את זכותו לחיות עלי אדמות עקב תועבותיו. ואילו חי צדיק אחד בארץ כנען מגונן היה על בני עמו שהרשיעו – ועם ישראל, בני א-ל חי, דור דעה, לא היו מצליחים לנחול את ארצם.
זה כוחו של הצדיק, זה כוחו של העץ המגונן על סביבותיו!
והלא דברים קל וחומר, אם כך גדול כוחו וכך גדולה זכותו להגן על גויים, שכל זיק רוחני כבה בהם והגיעו לתהום השפלות ועבדו עבודה זרה על כל הר ותחת כל עץ והפכו את "תועבות כנען" למושג, כמה יכולה איפוא זכותו של הצדיק לגונן על ישראל הקדושים, בני אברהם יצחק ויעקב, שאפילו ריקנים שבהם מלאים מצוות כרימון, והכשרים שבהם על אחת כמה וכמה.
כמה מגוננת זכותו על שארית ישראל האומרים "שמע ישראל", שזכות אבותם מסייעתם, וכבר אמר הכתוב "צור לבבי וחלקי אלוקים לעולם", ואמרו במדרש: שהקב"ה ליבם של ישראל, ושוכן איתם אף בתוך טומאתם. בנים אנו לבורא עולם. חביבים ישראל שנקראו בנים למקום ומצווים אנו על אדמתנו ומקיימים מצוות ישוב ארץ בכל רגע ורגע, על אחת כמה וכמה שהעץ פורש עלינו ענפיו ומסוכך עלינו וחוסים אנו בצילו!
ואם זה העץ, מה נאוו פירותיו! ולא בכדי מעלים ישראל הקדושים על שולחם פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, מברכים עליהם ונהנים מהם, ביום חגו של העץ – כי אין כמו הפירות להעיד על העץ.
ארצנו נתברכה בשבעת המינים ככתוב (דברים ח): "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש" (היינו דבש תמרים).
 
מה מסמלים הפירות עבורנו?
חיטה
רבותינו אמרו לנו שהברואים כולם משוררים בהוויתם (או שהכוחות הרוחניים הממונים עליהם משוררים כן) כמבואר במזמור "הללו את ה' מן השמים", והשיבולת משוררת "שיר המעלות, ממעמקים קראתיך ה'". והסביר רבנו המבי"ט זצ"ל, לפי שהזורע חיטה מאבד כביכול גרעיניה, ככתוב "הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע" (תהלים קכו). מייחל גרעין החיטה השקוע במעמקי האדמה להגיח כשיבולת עטורת גרעינים רבים.
משלו חכמים משל: התבן המוץ והקש היו רבים זה עם זה, האחד אומר בשבילי נזרע השדה, ואילו חברו אומר בשבילי נזרע השדה. אמרו להם החיטים: המתינו עד שעת הגורן, ואנו יודעים בשביל מי נזרע השדה. כשנכנסו לגורן, בא האיכר לזרותה. נישא לו המוץ ברוח, נטל את התבן והשליכו לארץ, נטל את הקש לשריפה, נטל את החיטים ועשה אותן כרי. היו הבריות עוברות וכל מי שראה את הכרי נישקו, ככתוב "נשקו בר" (תהלים ב).
כך אומות העולם, אלו אומרות בשבילנו נברא העולם ואלו אומרים בשבילנו נברא. אמר להן הקב"ה: המתינו עד שיבוא יום הדין ואנו יודעים בשביל מי נברא העולם.
עוד נאמר (מדרש שיר השירים מדרש רבה, ז) – כשם שהאיכר יודע איזו כמות חיטים הוציא לזריעה ויודע כמה יבול עלה, כך ירדו ישראל למצרים במניין שבעים נפש, ועלו משם שש מאות אלף. כשם שאין מודדים את הסולת לבדה, אלא את החיטים בכללותן עם הסובין והמורסן, כך נכללים כל היהודים יחדיו – "מחוטב עציך עד שואב מימך" (דברים כט). וכשם שאפשר לעולם בלא פירות אחרים ואי אפשר לעולם בלא חיטים, כך אי אפשר לעולם להתקיים בלא ישראל אפילו שעה אחת, שלא נברא העולם אלא בשביל ישראל שיעסקו בתורה.
ולבסוף, החיטים סמל למזון הן, והמזון סגולה הוא לשלום בכללותו, כנאמר "בזמן שהפירות מועטין, מריבה בעולם – אדם נכנס לכרמו של חברו והוא אומר לו: מה אתה עושה בתוך כרמי? ורבים זה עם זה. אולם בזמן שהפירות מרובים בעולם, עין טובה בעולם ושלום בעולם. ובפרט, תלוי שלום הבית במזונותיו של האדם, כנאמר: "כאשר אוזלים המזונות מהכד, מנקשת התיגרה ובאה לבית", על כן אמרו חז"ל שהרואה חיטים בחלום, ראה שלום, ככתוב: "השם גבולך שלום – חלב חיטים ישביעך" (תהלים קמז).
גפן
 
הפסוק של הגפן ב"פרק שירה" הוא: "כאשר ימצא התירוש באשכול, ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו, כן אעשה למען עבדי, לבלתי השחית הכל" (ישעיה סה). פירושים שונים נאמרו על פסוק זה ולכולם עיקרון אחד: כשם שבאשכול יש חרצנים וזגים, שאינם ראויים למאכל כשלעצמם – אבל חלק הם מהאשכול בכללותו, טפלים הם אליו וכלולים בו, כך מצויים בעם ישראל צדיקים וצדיקים פחות, אף כאלו שכשלעצמם אין שווה להניחם, אבל כל זמן שהם נכללים בכלל העם, מרחם הבורא יתברך על כולם בזכות הצדיקים אשר ברכה בהם, ואינו משחיתם.
רבנו המבי"ט זצ"ל פירש, שכשם שאין בוחנים אשכול בוסר לאור מצבו הנוכחי, אלא רואים את התירוש אשר ימצא בו כשיגדל ויתפתח ויגיע לבשלות, ועל כן ממתינים בסבלנות ואין משחיתים אותו – כך מתייחס הקב"ה ברחמים מרובים לרחוקים מתורה ומצוות, שהם בבחינת בוסר, כי ידוע לפני בורא עולם שלבסוף ישובו אליו, הם או צאצאיהם, כפי שהובטחנו "כי לא ידח ממנו נידח".
עם ישראל בכללותו נמשל לגפן, כמו שאמרו חז"ל (חולין): "אומה זו כגפן נמשלה" כנאמר: 'גפן מצרים תסיע'. גם דרכו של העם נמשלה לגפן. כשם שאין נוטעים את הגפן באדמת טרשים, אלא מכינים בתחילה את האדמה כדי לקלוט אותה, כך בישראל נאמר: "גפן ממצרים תסיע, תגרש גויים ותיטעה, פנית לפניה ותשרש שורשיה ותימלא ארץ" (תהלים פ).
תחילה שהו הכנענים בארצם ובנו בתים, חצבו בורות ונטעו עצים, ואחר כך ירשו ישראל את ארצם ונחלו את יגיעם. ועוד: מה הגפן הזו אין נוטעים אותה בעירבוביה, אלא שורות שורות – כך ישראל הם דגלים דגלים, ככתוב: "איש על דגלו באותות לבית אבותם" (במדבר ב). כך במהלך הדורות, מה הגפן נשענת על עצים ישנים, כך ישראל נשענים על זכות אבותם, ככתוב: "וזכרתי את בריתי יעקב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור" (ויקרא כו). ומה הגפן נשענת על גבי קנה, כך ישראל נשענים על זכות התורה הכתובה בקנה.
תאנה
ב"פרק שירה" נאמר: "נוצר תאנה, יאכל פריה" (משלי כז). פירש רבנו המבי"ט זצ"ל: התאנים אינם מתבשלים כולם כאחד, אלא בכל יום לוקטים מהם את התאנים שהתבשלו. לכן, מי שירצה לאכול מהן צריך לנצור אותם ולעקוב אחריהן יום יום.
מקרא זה, "נוצר תאנה יאכל פריה", לא אמרו שלמה המלך ע"ה אלא כנגד דברי תורה. ואמרו על כך חז"ל (עירובין): למה נמשלו דברי תורה לתאנה? מה תאנה זו, כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים, וזאת מכיון שאינן מתבשלות כאחת, אלא היום מעט ומחר מעט, וכל שעה ראוי לאכול מהן – אף דברי תורה, כל זמן שאדם הוגה בהם מוצא בהם טעם אחר.
עוד נאמר במדרש (במדבר רבה יב): למה נמשלה התורה לתאנה? שרוב האילנות – הזית התמר והגפן – נלקטים כאחת, והתאנה נלקטת מעט מעט, כך התורה – היום לומר מעט ולמחר מעט עד שלומד כולה.
ו"בילקוט שמעוני" נאמר: למה נמשלה התורה לתאנה? אלא שכל הפירות יש בהם פסולת: תמרים יש בהם גרעינים, ענבים יש בהם חרצנים, רימונים יש בהם קליפין, אולם התאנה כולה יפה למאכל. כך הם דברי התורה, אין בהם פסולת שנאמר: "כי לא דבר ריק הוא מכם" (דברים לב).
רימון
ב"פרק שירה" נאמר: "כפלח הרימון רקתך מבעד לצמתך" (שיר השירים ד). ופירש "המצודת דוד": הנמשל הוא על שופטי העדה, שהם פני הדור, שהמה ממולאים בכל חכמה ומדע, כרימון המלא בגרעינים – והם מסתירים את החכמה בליבם ואינם מתפארים בפני אנשים, כרימון שקליפתו נוקשה ואינה מסגירה את גודש הגרעינים שבפנימיותו.
דרשו חז"ל (ברכות נז, עירובין יט): "כפלח הרימון רקתך" – אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון. ורבנו יוסף חיים זצ"ל מבגדד שאל ("בניהו" סוף מסכת מגילה): ממה נפשך: אם מלאים הם מצוות, אין הם ריקנים! ועוד, מדוע המשילו אותם דווקא לרימון ולא לגרעיני התאנה? והשיב: שהרימון אומנם נאכל כל תוכו – אבל למעשה אין גרעיניו נאכלים אלא אגב המעטה העסיסי שלהם, וכשלעצמם אינם ראויים כלל לאכילה. אילו יסחט מיץ הרימון, יושלכו הגרעינים ואיש לא יאכל אותם. מצוותיהם של הריקים שבישראל דומים כל כך לגרעין הרימון: יש כאן מעטה עסיסי נפלא של ברכה". נמצא, שמצוותיהם מצויינות לשבח ובורא עולם חפץ בהם.
הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל כתב בספרו "אמת ליעקב" (חגיגה כז) באוּר נפלא על דימוי זה: דימו בפסוק את הריקנים כעצם הרקה בראש האדם. מדוע? כי אם נעיין בכל אברי האדם, אין לך אבר שנדמה שאין בו חיות והרגשה, כמו עצם הרקה הנוקשה. אם נאזין לכל אבר, נשמע את פעימות הלב ורחש הנשמה, נמצא פעימות דופק וחיות, רק האזנה לרקה לא תניב מאומה, ונדמה כי כשמה כן היא – ריקה וחלולה.
אבל לאמיתו של דבר, נהפוך הוא – מאחריה מסתתר מוחו של האדם וכל עיקרו, מחשבותיו ורגשותיו, אוצר זכרונותיו ומארג תקוותיו, הכל מצוי בפנימיות הרקה. כיוצא בה, פרי הרימון – כל הפירות ניתן להכיר מבחוץ האם מצוי בהם תוך עסיסי ובשל או בוסר ונוקשה, אפילו האגוז הקשה יקרקש. אולם רק הרימון אינו מסגיר במאומה את תוכו. מבחוץ נראית קליפת הרימון נוקשה כעץ, וכשמסירים אותה מתגלה פרי עסיסי וטעים. וזה הנמשל, גם הריקנים – אף אם נראים נוקשים ויבשים, דע שאין זה אלא מעטה חיצוני בלבד!
 
זית
"זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך" (ירמיה יא). מה ראה ירמיה למשול אבותינו לזית? מכיון שכל המשקין מתערבבים זה בזה, והשמן אינו מתערב אלא עומד. כך ישראל, אינם מתערבים עם אומות העולם.
דרשו חז"ל במדרש (שמות רבה לה) על הפסוק הנ"ל (ירמיה יא): נמשלו ישראל לזית – מה זית זה, עד שהוא באילנו (על העץ), ואחר כך מורידים אותו מן העץ ונחבט, ומשחובטים אותו מעלים אותו לגת ונותנים אותו במטחן, אחר כך טוחנים אותו, מקיפים אותו בחבלים, ומביאים אבנים וכובשים אותו, ואחר כך נותן שמנו. כך הם ישראל, באים אומות העולם וחובטים אותם ממקום למקום, חובשים אותם…כופתים אותם…ומקיפים אותם. אולם עם ישראל, עם קדוש הוא, עושים תשובה והקב"ה עונה להם.
הגאון רבי משה כלפון הכהן זצ"ל מג'רבה אמר (בענין השמן הצף בכל משקה ואינו מתערבב בו): לא זו בלבד שישראל נתונים למעלה מן האומות, אלא כל יהודי ויהודי, אם יתערבו בנפשו ונשמתו, מעשיו ואורחותיו, ממעשי הגויים, בסופו של דבר תצוף יהדותו מעל הכל כשמן הזה, ותתגבר על כל המידות הרעות שאימץ.
תמר
"דבש" האמור בשבעת המינים (דברים ח), דבש תמרים הוא כקבלת חז"ל (ברכות מא). וב"פרק שירה" נאמר שפסוקו הוא: "צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה". (תהלים צב). ופירש "המצודות דוד": כתמר יפרח – יעשה פרי בבנים ובבנות, כתמר הזה הפורח להוציא פירות.
רבנו יוסף חיים זצ"ל מבגדד אמר ("בניהו" מגילה יד) על דברי חז"ל: מה תמר אין לו אלא לב אחד (גזע מרכזי אחד בלא התפצלות ענפים), כך הם ישראל, יש להם לב אחד לאביהם שבשמים". ובארו: בכל העצים נחבאים הפירות בין הענפים והעלים, אבל בעץ התמר – מכבדות התמרים תלויות בקלח ונראות בלא שהעלים יסתירו ויכסו אותן. כך הוא הטוב שבעם ישראל, שאינו מוסתר ומכוסה על ידי היצר הרע, אלא ניכר הוא וגלוי לעין כל.
ועוד כתב: "למה נמשלו צדיקים לתמר? לומר לך: מה תמר זה גבוה מכל האילנות ופריו בראשו, ואין אדם יכול להשיגו אלא על ידי טורח רב לעלות לרום הדקל ולהשיר פירותיו – כך הוא הצדיק פריו בראשו, היינו בשכלו בו חושב הוא בדברי תורה, בעיניו בהן מעיין הוא בספרים הקדושים, ובפיו בו הוא לומד ומתפלל.
לא לתמר בלבד נמשל הצדיק, אלא: "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה". ושאלו חז"ל (תענית כה): אם נאמר "תמר" למה נאמר "ארז", ואם נאמר "ארז" למה נאמר "תמר"? והשיבו: יש בתמר מה שאין בארז, ולהיפך, התמר מניב פירות מה שאין כן הארז. והארז גזעו מחליף (אם קוצצים אותו הוא גדל מחדש) ולא כן התמר. לכן נאמרו שניהם, לומר שהצדיק עושה פירות כתמר, היינו זוכה לשכר עצום ורב, וגזעו מחליף.
על כך הקשה רבנו יאשיהו פינטו זצ"ל (אבי שושלת הצדיקים לבית פינטו): למה הוצרך לדמות את הצדיק לשני מיני פירות שיש בזה מה שאין בזה, הן יכול היה לדמותו לעץ שיש בו פירות וגזעו מתחלף, כגון אגוז או רימון? רבי יהודה צדקה זצ"ל תירץ על כך ("קול יהודה"): שהצדיק אינו עומד במצב אחד, אלא יכול הוא וצריך הוא להתאים את מידותיו לנדרש ממנו על פי התורה – לפעמים עליו להיות מתוק כתמר, ולפעמים חייב הוא להיות קשה כארז כשהשעה דורשת זאת וכבוד שמים מחייב. ולא רק הצדיק, אלא כל אדם נדרש לכך!
* * *
ט"ו בשבט ראש השנה הוא לאילן, ומציינים אנו אותו בהנאה ובברכה על פירות אילן. והלא דבר הוא!
הסבר לכך נמצא בהקדמת פירוש "הסֻלם" (לג) לזוהר הקדוש, בהסבר המזמור הראשון בספר תהלים, שם מבואר שהצדיק הוא "כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעיתו ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח. לא כן הרשעים, כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח". והסביר: בעולמנו גוברת החשכה כל כך, גובר הסתר הפנים וגוברים כוחות הטומאה, עד שגדולה המבוכה והתהיה: אין אדם יודע מה בליבו של חברו (פסחים נד), והאדם הרואה לעיניים אינו יכול לדעת מה בצד הקדושה ומה, חלילה, ההיפך. הן הנביא זכריה כבר מזהיר מפני מתחזים "הלובשים אדרת שיער למען כַּחֵש".
דוד המלך ע"ה נותן לנו את התשובה, "התורה, תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים" (סוטה יד) – רצונו של הבורא יתברך להיטיב עם ברואיו, ורצונו שברואיו ילכו בדרכו, להיטיב ככל היכולת ברוחניות ובגשמיות יחד! זו נקודת המבחן המבררת בין צדיק לרשע: הצדיק יונק בשורשיו ממימיה של תורה כדי לתת פרי ולהשביע מטובו, ואילו הרשע כמוץ הוא, מוץ יבש שאין בו תועלת לאדם, אשר תדפנו רוח ואינו קיים לעצמו עד כלותו.
זה המסר וזו ההדרכה: ברכת האילן בפירותיו, היא בנתינתו והענקתו. מבחינה זו, אף האדם עץ השדה, ואשרי למי שטוען פירות ומועיל לאחרים – למשפחתו, לחברה ולעם כולו. לומד על מנת ללמד, מרבה במעשי צדקה וחסד, מאיר פנים ומרבה שלום בעולם.
יתן ה' וניתן פירותינו בעיתם, וכל אשר נעשה נצליח, אמן.

חזור לדף הבית של ט"ו בשבט

www.breslev.co.il

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן

מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד

 

21/01/2011 00:33

הינדיק… ברשותך אתייחס לנקודה אחת קטנה…

מתי ומי אמר שבט"ו בשבט חל ראש השנה לאילן?

המקור לקביעה הזו, הוא במסכת ראש השנה פרק א משנה א

ארבעה ראשי שנים הם:
באחד בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים.
באחד באלול – ראש השנה למעשר בהמה.
רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי.
באחד בתשרי – ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות,לנטיעה ולירקות.
באחד בשבט – ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי.
בית הלל אומרים בחמשה עשר בו.
 

 

מסרים מעולם האמת- התחזית לשנת 2011

 17/01/2011 14:09

מסר מהאוטיסט מנחם, מוצש"ק וארא (01.01.2011 למניינם)

היום זה הראשון בינואר 2011 למניינם. קשה להאמין שעברנו כל כך הרבה זמן מאז שהאוטיסטים התחילו לדבר כביכול, ומשיח עוד לא הגיע.  אבל אני רוצה להגיד לאלה שחושבים שהעולם ממשיך כמו שהיה לפני עשרים שנה – שזה לא אמת. העולם השתנה מאד. ואלה שמחכים למשיח באמת, מקבלים חיזוק גדול מכל מה שקורה.

 עוד לא הייתה שנה כמו השנה האחרונה מאז בריאת העולם. ומי שלא רוצה להאמין – הוא רק צריך לפתוח עיתונים ח"ו או אינטרנט ח"ו, ולראות שזה אמת. אפילו הגויים מתחילים להרגיש שהעולם לא כמו שהיה. ואני מדבר על כדור-הארץ, ולא על בני אדם ולא על הכלכלה, רק על מצב כדור-הארץ.

הרי בלי כדור-הארץ אין לנו חיים, אין לנו בתים, אין לנו אוכל, אין לנו כלום. והקב"ה ברא את הכל. וזה כמו שהוא כביכול לוקח את כדור-הארץ בידיים ומזיז אותו טיפה. ומאחר שהוא זז טיפה, כי הוא קפץ מהמסלול פעמיים בשני הצונאמים שהיו, ואולי מעוד דברים, לכן הכל משתנה, יש להמשיך לקרוא מסרים מעולם האמת- התחזית לשנת 2011

סרטון הסתה, איפה ואיפה?

10/01/2011 15:52

היום התשקורת מלעיטה אותנו עם סרטון ההסתה שיצא או שכן או שלא מהימין הקיצוני כנגד שי ניצן, והגינויים מושמעים מקיר לריר, והחקירה כמובן נמצאת בעיצומה.

עד כאן הכל טוב ויפה ואפילו רצוי, אלא שבעי'ה אחת קטנה מנקרת במוחי ולא נותנת לי מנוחה, טלויזי'ה לא ראיתי, אבל ביו טיוב הועלה סרטון מתוך חדשות ערוץ 2 כבר בתאריך 17 לספטמבר 2008 אינני יודע מתי היא שודרה בחדשות אבל ברשת היא נמצאת גלוי לעין כל כבר מעל שנתיים ובקושי זכתה לפחות משמונת אלפים צפיות. בסרטון רואים אנרכיסטים קוראים גלויות לרצח שר הבטחון אהוד ברק וחיילים, ועד היום האם מישהו שמע על זה? מישהו חקר את זה? מישהו נעצר או נחקר על זה?

הבוקר בתוכניתו של ירון דקל, הקריא ירון מסרון/פקס/מייל שקיבל ממאזינה המזכירה את הסרטון הזה ותוהה למה לא שמעו את אותו רעש על הסרטון הזה, ותגובת ירון דקל היה שלא ידוע לו על זה כלום, והוא שאל את כרמלה מנשה שהיתה באולפן האם היא יודעת על מה מדובר וגם היא אמרה שהיא לא יודעת על זה כלום.

אז הנה לפניכם הלינק לסרטון, ואנא עזרו להם כן לדעת על זה, וגם לאחרים שידעו, אולי הגיע הזמן לעשות סוף להסתה ושיסוי החד צדדי הזה האוכלת כל חלקה טובה בעם?

מה דעתכם?

http://www.youtube.com/watch?v=INK-AspUWgk

 

10/01/2011 16:30

בהחלט סירטון מזעזע יאחצל…

צריך לטפל במסיתים הרדיקליים הללו מימין ומהשמאל.

לא יודע אם הכתבים זכרו את הידיעה הזו,או שלא,אבל בהחלט מישהו לא עשה תחקיר טוב,אם השדרים לא ידעו או לא זכרו על קיומו של הסירטון,וזה בזיון שלא הגישו כתבי אישום על ההסתה הזו עד כה.

 

11/01/2011 10:01

לנוחותכם, זה הסרטון –

רבין

(אורח)
11/01/2011 13:08

היא בטח יהודי, לא? אז איך יהודים רוצים להרוג את  שר הביטחון ושרים בממשלה וחיילים

זה לא מסתדר לי בדיוק

איפה השבכ?

אפשר לעצור את האנשים הללו הכול מתועד

11/01/2011 17:21

נכון, הבעי'ה הוא, שבמשך יותר משנתיים אף אחד לא עשה עם זה כלום, וגם היום אינני רואה מי שזה מזיז לו.

והגרוע מכל, שגם אם מישהו כבר יעשה משהו, זה לא יהיה בגלל התוכן הראוי לטיפול בפני עצמו, אלא בכדי להראות כביכול איזון, שכולנו יודעים שהיא לא קיימת.

12/01/2011 12:40

 הי יאחצל

רק שתדע שבזכותך אברי גלעד דיבר על הקליפ אבל!!!

הוא אמר (פחות או יותר) להבדיל מהימין השמאל לא מתחמש…

 

צולע משהו

http://glz.fm/index.php?PHPSESSID=e7b11bb568f80fccca00643a5f64bb45&c=3

 

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן

מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד

12/01/2011 13:06

הינדיק… האמירה של אברי גלעד מסוכנת.

להלן שמאל קיצוני שכן התחמש בנשק, בשנה האחרונה: פעילי ארגון טרור ירו ב 19.07.2010  למוות בעיתונאי סמוך לביתו בפאתי אתונה. מדובר ברצח הראשון של עיתונאי ביוון זה יותר מ-20 שנים.המשטרה מעריכה שמדובר בפעולה של ארגון שמאל קיצוני .

"חקירת הממצאים הבליסטיים מלמדת שאותם אקדחים שנעשה בהם שימוש היום, כבר היו בשימוש בעבר אצל 'פלג המורדים'", אמרו במשטרה.

12/01/2011 13:56

קאי

יש לך עוד כמה?

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן

מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד

 

12/01/2011 15:54

הינדיק,

הקישור שלך לא מוביל לשום דבר מסויים כזה. אני מניחה שאתה מתכוון לתוכנית של אתמול, יום שלישי ה-11 בינואר.

זה הקישור לשמיעת התוכנית – http://213.8.193.29/msnvideo/glz/hh11-1-11.wma

החל מהדקה ה-9 מדברים על האשמות "אם תרצו"..ועוברים לחדשות חו"ל (ההתנקשות בחברת הקונגרס האמריקאית)… אשמח אם תעלה לכאן באיזה חלק של התוכנית התייחסו לסרטון הזה ספציפית

12/01/2011 18:27

והנה לכם עוד קצת איפה ואיפה.

http://www.sos-israel.com/index.asp?catID=42424&siteLang=3

 

12/01/2011 21:40
הינדיק:

קאי

יש לך עוד כמה?

 

אני מניחה שלקאי יש עוד כמה, ולא רק לקאי – אלא כל מי שחי בארץ הזאת: יש פה מישהו שלא שמע על המשט לעזה, בו שמאלנים ונציגי ארגוני זכויות אדם ניסו להסתיר הברחת מטען נשק?

אבל ממש אין צורך להסתפק בזה – להלן רשימת פוסטים (באנגלית) שכולם תחת התגית פאשיזם שמאלני, יש שם הכל – התחמשות, אלימות, הסתה לאלימות, תמיכה בטרור, קריאה לטרור ועוד

אם זה לא מספיק, יש הרבה עוד ממקורות מגוונים בכל השפות.

הבעיה אינה שמאל או ימין, הבעיה היא האלימות – ורומנטיזציה של השמאל כמו זאת שבאמירה של אברי גלעד היא זריית חול בעיניים. לנוכח אלימות השמאל הראדיקאלי בכל העולם, לא רק בישראל, זה בהחלט מסוכן – לכל מי שבמקרה נמצא פיזית בקרבת מי שאינו שמאלן ראדיקלי, כלומר – כווולם

13/01/2011 14:34
LuckyHunch:

הינדיק,

הקישור שלך לא מוביל לשום דבר מסויים כזה. אני מניחה שאתה מתכוון לתוכנית של אתמול, יום שלישי ה-11 בינואר.

זה הקישור לשמיעת התוכנית – http://213.8.193.29/msnvideo/glz/hh11-1-11.wma

החל מהדקה ה-9 מדברים על האשמות "אם תרצו"..ועוברים לחדשות חו"ל (ההתנקשות בחברת הקונגרס האמריקאית)… אשמח אם תעלה לכאן באיזה חלק של התוכנית התייחסו לסרטון הזה ספציפית

 

לאקי בקישור ששמת בדקה 11 ו10שניות

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן

מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד

669 הביא

(אורח)
15/01/2011 08:59
 

15/01/2011 13:28

669,

בוא נשים הדברים בהקשר עובדתי של המציאות. מן הכותרת לסרטון עולה כאילו מתנחלים הם יצורים רצחניים כי הם כאלה, בלי פרובוקציה. תוכן הסרטון והעובדות שהוא מתעד שונות לחלוטין כמובן, מתעדות משהו אחר לגמרי: אדם שאיבד שפיותו לכמה דקות בתגובה למי שתקף את אישתו בגרזן – בעוד המון מתנחלים רץ אחריו בקריאות "לא!" כדי שיפסיק.

ולמה השתגע? הוא יודע מי זה פלסטיני שתוקף יהודים (לא רק אישתו נפגעה מאותו גרזן אז) וישראלים רק מפני שהם שם: אנשים שבאים מכאן, מתוך ההמון הזה – http://www.youtube.com/watch?v=C9QiYTZ5vvQ&feature=channel

ההבדלים זועקים!!! – גם בהתיחסות האנשים מן הצד הנפגע, גם בהתייחסות הרשויות (וכי היה לוקח לישראל 7 שנים לעצור את אחרון משתתפי אותו לינץ' אם הרשויות הפלסטיניות היו משתפות פעולה?). ובכלל – ממתי נוכחות עצורים בתחנת משטרה יכולה להחשב פגיעה במישהו?

20/01/2011 15:17

הפוסט האחרון, מאתמול, בבלוג של קלמן ליבסקינד*, מבהיר את התמונה עוד יותר: –

 הגיעה העת לבדוק מה חלקה של התקשורת בהסתה

מערוץ 10 למדתי שעד לרגע שבו הסיר ברעם את הסרט מהאינטרנט צפו בו עשרים וחמישה אנשים. רגע אחר כך, כשהוא הפך לנושא היחיד שעניין את ספקי החדשות במשך יממה שלימה, שמעו עוד כמה מיליונים למה כדאי לחסל את שי ניצן. אם החשש מהסתה הוא שקיצוניים שמעוניינים לעשות מעשה יקבלו רעיונות, אז…

לפוסט המלא ב-nrgמעריב/בלוגים

________________________________________________________

* קלמן ליבסקינד הוא פובליציסט ומבכירי העיתונאים החוקרים בישראל כיום, זכה כבר בכמה פרסים מוערכים על עבודתו. בין השאר, הוא זה שחשף באוגוסט האחרון את פרשת ההשתלטות על הקרקעות של אלוף גלנט.

לפרטים נוספים עליו, ראו למשל בויקיפדיה

26/01/2011 23:29

תודה לאופטיקאי שגילה לי כי המרצע יצא מן השק. המציאות אכן עולה על כל דמיון:

 

שי ניצן: לאנרכיסט מותר להסית, לימניים אסור

מה גורם לכך שעל הסתה של אנרכיסט לרצח שר הביטחון וחיילי צה"ל הוחלט בפרקליטות שלא להגיש כתב אישום, ובמקרה אורי ברעם דווקא כן?
 

27/01/2011 00:17

669, זוכר את המתנחל שדרס את המחבל שדקר את אישתו?

דוד מזרחי, בן 56 מקריית ארבע , מואשם בניסיון רצח, לאחר שדרס את המחבל שדקר קודם את אשתו . דוד מזרחי דרס את המחבל בעודו פצוע על הכביש . המחבל נפצע באורח אנוש. כתב האישום הוגש ע"י  עו"ד זהר גיאת מפרקליטות ירושלים .

 

27/01/2011 00:35

קאי,

באותה ידיעה מצויין שגם נגד המחבל הוגש כתב אישום…. כמובן  שמוגזם לצפות מוואלה שיציינו במה הואשם המחבל..

 

27/01/2011 01:38

לאקי, היות שאין אנשים שלא יודעים במה המחבל הואשם קודם, כולל מסירטון הוידאו המזעזע,

אז למרות שהם התמקדו בחצי אחד של הסיפור, בשאר השירשור מוצג הצד השני גם, והאמת מוצגת במלואה,למעט משיקולים ביטחוניים.

27/01/2011 02:06

לא קאי, גמני לא יודעת. מן הסרטון ברור לי במה לדעתי המחבל צריך להיות מואשם, אבל הידיעה אינה  מספרת לי אם זה נעשה.

זאת תקיפה בנסיבות מחמירות, לדעתי גם נסיון לרצח – ולא רק של שני האנשים שהותקפו – כי ברור לי שאם לא היה יורים בו, היה ממשיך. אבל האם פרקליטות המדינה רואה זאת כמוני? – אין לי מושג

 

27/01/2011 14:07

פשוט…..       כסדום היינו לעמורה דמינו

 

כבר לימדונו חז"ל, המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד

חודש שבט

חודש טוב לכולם

מזל החודש הוא דלי

קצת הסברים על מזל דלי

 

 

MediaDetail.asp?MediaID=10069

 

ועוד קצת מידע על החודש

חודש שבט הוא החודש העשתי-עשר לחודשי השנה.

 

ידוע כי המספר עשתי-עשר הוא בסוד 'כל המוסיף גורע' (הוספת הע' לשתי-עשר עושה ממנו אחד עשר). וידוע כי עניין המספר אחד-עשר הוא י"א סממני הקטורת, שהם: הצרי, ציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קושט, קלופה וקנמון – הבאים לברר את נצוצות הקדושה הנמצאים אצל י"א ארורי עשו. ואכן, הסיבה שהמספר י"א הוא מספר שצריך לתקנו, כיון שקומת הקדושה בנויה מעשר, על כן כשמוסיפים לה אחד יותר, אזי זה פגם, וזה עניין החלבנה, שהיא הריח הרע שהיה בי"א סממני הקטורת.

 

כיון שחודש שבט הוא החודש האחד-עשר, הרי הוא החודש של כל המוסיף גורע וצריך להבין על פי זה את עניין תיקונו.

 

ידוע שיש עשר ספירות והן: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. אומנם, יש עוד ספירה אחת, והיא ספירת הדעת, שאינה נמנית עם עשר הספירות (כאשר נמנים הכתר והמלכות). הדעת אינה ספירה עצמית, אלא רק תוספת לספירות, כיון שעניינה לחבר חכמה ובינה, כי עניין הדעת הוא החיבור, ככתוב: "והאדם ידעת את חוה אשתו" (בראשית ד), שהידיעה עניינה החיבור בין שני דברים, אבל אינו מציאות עצמית.

 

נמצא, שכאשר נוסיף לעשרת הספירות את הדעת, שאינה ספירה עצמית כשאר הספירות, רק מהותה שונה מהן (ועל כן היא תוספת להן), אזי יהיו לנו י"א ספירות. וזהו סוד כל המוסיף גורע, בבחינת "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" (קהלת א), מכיון שכאשר מוסיפים את ספירת הדעת יהיו לנו י"א כנ"ל.

 

על פי זה נתבונן בחטא עץ הדעת, שהידיעה עניינה החיבור הנ"ל, והחיבור הוא דבר נעלם ונסתר, וכאשר רצו אדם הראשון וחוה להתבונן בחיבור הזה, שעניינו העלם והסתר, אזי יצא מזה קלקול, כיון שנצטוו לא להתבונן בכך יותר מדי. פירוש הדבר הוא, לא לאכול מעץ הדעת, שהוא עבורם בחינת עץ הדעת רע, ולכן פגמו בדעת ונעשה החיבור של עץ הדעת-טוב-ורע.

 

ברגע שנותנים לדעת משקל עצמי ולא מעמידים אותה במקומה הנכון, כמו שהיה קודם החטא, שלא התבוששו, על ידי שלא חקרו ובדקו טעמו של עץ הדעת במה שלא הורשו, אזי נפגם הדעת. וזה סוד כל המוסיף גורע, ו"יוסיף דעת יוסיף מכאוב", בחינת: "הנסתרות לה' אלוקינו" – שזה הדעת, והנגלות לנו ולבנינו.

 

על פי זה יש לומר כי המספר אחד-עשר הוא כנגד הדעת, כי אילולא הוספת הדעת, אין כאן אחד-עשר, ולכן גם חודש שבט שהוא החודש האחד-עשר לחודשי השנה, גם הוא בסוד הדעת, ועל כן עניינו תיקון חטא עץ הדעת ותיקון י"א ארורים דעשו, על ידי י"א סממני הקטורת,

 

לפי זה יובן העניין שבחודש זה חל ראש השנה לאילנות, כי עיקר תיקון האילנות הוא תיקון עץ הדעת, וכאשר יתוקן עץ זה, ממילא יתוקנו כל האילנות, וכיון שחודש זה עניינו תיקון הדעת, כי הוא האחד עשר כנ"ל, על כן דווקא בו חל ראש השנה לאילנות, כי חודש שבט הוא זמן מסוגל לתיקון הדעת.

 

לכן חודש זה הוא כנגד החלבנה (אחד מסממני הקטורת). אומנם, דווקא על ידי החלבנה נעשה התיקון הגדול של הקטורת, כי על ידי החלבנה יש מעמד לכל י' מיני הקטורת האחרים, בבחינת כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, כן הוא בעניין חודש זה שעל ידו יש קיום לכל החודשים האחרים מכיון שדווקא בו יורדים לברר את הקליפות בתיקון עץ הדעת, בסוד הבירור של י"א סממני הקטורת.

 

והנה עיקר תיקון הדעת הוא תיקון הברית, וכן עניין חודש שבט שעיקר עניינו תיקון הברית, תיקון הדעת כנ"ל, כי כל י"א בקדושה באים לתקן את פגם הברית, ולהוציא את הניצוצות הקדושים מן הקליפות, שהיא בירור חטא עץ הדעת והנשמות שנפלו על ידי חטא זה לקליפות, ובירור פגם הברית הוא "חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל", שזה עניין הפירות שאוכלים בט"ו בשבט, שהם כנגד הנשמות והניצוצות הקדושים שנבלעו בקליפות, ועל ידי אכילתם והברכה שמברכים עליהם מבררים את הניצוצות ההם הנקראים פירות.

 

וזה גם עניין שירת הים ששרים בחודש זה ב"שבת שירה", כי על ידי השירה ועל ידי העשרה מיני נגינה שהתגלו בים סוף, מבררים את קומת העשרה שבקדושה מקומת הקליפה.

 

שם החודש

 

שבט, פירושו מטה, שהוא סוד מטה משה, שזה יסוד אבא כמובא באריז"ל, שהוא היסוד הממשיך את הטיפה מן הדעת, בסוד האילן הקדוש. אילן בגימטריא = הוי"ה אדנ"י, שזה עניין ההטיה שיש במטה, כי מטה מלשון הטיה. על המטה היה מחד שם ע"ב שהוא בגימטריא = חסד, ומאידך היה שם דצ"ך עד"ש באח"ב שהוא שם של דין, ועל ידו באים המכות לרשעים, מכיון שהמטה, שהוא יסוד אבא, עניינו להשפיע מן הדעת טוב אל הצדיקים, ורע אל הרשעים, על ידי דצ"ך עד"ש באח"ב שהם עשר מכות (אפשר לומר שיש בחינת י"א מכות, כי מכות בכורות היא מכה ב"פי שניים" של מצרים, כי בכור יורש פי שניים, נמצא שהם בסך-הכל י"א מכות כנגד י"א ארורים).

 

וזהו שעד ט"ו בשבט יורדים רוב גשמי השנה, כי ההשפעה נמשכת מן הדעת העליונה, ועד אמצע החודש שסיהרה בשלימותה (הלבנה בשלימותה) נעשה עיקר תיקון הדעת המרומז בראש השנה לאילנות, ועל כן עד אז עיקר ההשפעה בירידת הגשמים (כי הגשם הוא בחינת המשכת הטיפה, כידוע).

 

לכן שבט מלשון מטה ומלשון הטיה, כי חדוש זה מסוגל לתיקון ה- י"א ארורים ולהטות הרע לטוב על ידי י"א סממני הקטורת ותיקון הדעת, וכן על ידי עשרה מיני נגינה המושרים בשירת הים שבחודש זה.

 

על כן, נאמר בספר יצירה, שהמליך בחודש זה את חוש הלעיטה, כי לעיטה עניינה אכילה, ואכילה עניינה זיווג, שהוא עניין תיקון הדעת כידוע, בסוד "אכלה ומחתה פיה" כמובא באריז"ל. והאיבר של חודש זה הוא הקורקבן המעכל את האוכל וטוחנו. מכאן שתיקון החודש הוא האכילה שבקדושה ועיכול האכילה ע"י הקורקבן (כי קורקבן נקלף בעופות שאינם דורסים, אלא רק עופות שאוכלים זרעונים וכדומה). לכן מזלו "דלי", כי עיקר תיקון חודש זה הוא לדלות ולעלות את הניצוצות הקדושים מן הקליפה, ולהיות כלי בבחינת דלי, לקבל את השפע המתוקן הבא מן המטה, יסוד אבא, ויורד עד ט"ו בשבט, שעד אז יורדים רוב גשמי השנה.

 

אות החודש

 

האות של חודש זה היא צ', כי צ' בנויה מ – י' ו – נ'.

 

י' – ספירות קדושות. נ' – היא המלכות היורדת לקליפות.

 

על ידי בירור הדעת שבקדושה, מעלים אותה על ידי האות צ', שהוא הצדיק האמת, המעלה את המלכות מן הקליפות, שהוא האילן של חודש זה, המייחד את הוי"ה אדנות להעלותה מן הקליפות. נמצא, כי חודש זה מסוגל מאוד להעלות מן הקליפות את הניצוצות הנפולים, ואת הנשמות הנפולות הבלועות בטיקלא, על ידי שם חב"ו הקדוש, שהוא סוד העשרה מיני נגינה.

 

וזה העניין שמשה רבנו ע"ה החל לבאר את התורה דווקא בראש חודש שבט, חודש העשתי-עשר. כי בחודש שבט מאיר אור הצדיק, הוא האילן הקדוש, ומאיר האות צ' (כמובא בספר יצירה). הצדיק מוריד לנו את התורה שעל ידה מעלים את הניצוצות הנפולים, כמבוא שהתורה היא מטה עוז – שבט – המכניע את הרשעים. (עיין ליקוטי מוהר"ן סוף תורה א).

 

אותיות שם החודש הן: ש"ב – ט', והאות ט' עניינה הוא טוב, כמובא בחז"ל. וזהו "שבט": "שב – טוב", שהטוב שב ועולה חזרה מן הקליפות. לכן שבט כולו ימי השובבים (פ': שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים) – שזה עניינם, להעלות את הטוב מן הרע בבירור עץ הדעת-טוב-ורע, והנשמות מן הטיקלא שבלעה אותם (לכן גם רגילים לשמוע מאנשים שאומרים: 'שנשמע בשורות טובות' – אותיות שבט).

 

שמו של חודש שבט בגימטריא – איש. כי איש מרמז על יסוד אבא, שהוא יסוד האילן הקדוש, שעל ידו יוצאים בעשרה מיני נגינה מן הקליפה. וכפי שהבאנו לעיל, שחוש החודש הזה הוא חוש הלעיטה, ועל זה נאמר: "הלעיטני נא מן האדם".

 

חודש שבט, שהוא בגימטריא – איש, והוא האיש המתקן את הלעיטה (ליקו"מ ח, ח"ב), כמובא בזכריה א': "ביום עשרים וארבעה לעשתי-עשר חודש, הוא חודש שבט בשנת שתים לדריוש, היה דבר ה' אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמור: ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדֹם והוא עומד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים" וכו'.

 

ביאור הדברים כמובא במפרשים הוא, שהסוסים האדומים הם הגלות, והאיש הוא הקב"ה העומד בין ההדסים, שהם הצדיקם המריחים ריח טוב, שהוא הריח שהקב"ה בא לגאלם. והנה, כל זה מרומז בחודש שבט, ובאלו הפסוקים מוזכר חודש שבט בפעם היחידה בתנ"ך, כי שבט בגימטריא – איש, כנ"ל, ואות החודש היא צ', שהם ההדסים והם הצדיקים (שבט מלשון שבוטא דג – שהם הצדיקים), וחוש החודש הוא הלעיטה, בחינת: "הלעיטני נא מן האדם האדם הזה", שהוא עניין הגלויות. וכל זה קורה במיוחד בחודש שבט, כי על ידי השבט (מטה) מכים ברשעים בעשרת המכות, כי על ידי השבט, שהוא המטה, ניצולים מן הקליפות ומתקנים את הדעת, ו"כימי צאתך מארץ מצרים (שאנו קוראים בתורה בימים אלו) – אראנו נפלאות", ב"אז ישיר משה" לעתיד לבוא, ו"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", במהרה בימינו אמן.

 

חזור לדף הבית של תקופות השנה

כמה חרדים גרים ברחוב שלך?

04/01/2011 09:41

האם מדיניות ההפרדה של שר השיכון אריאל אטיאס מביאה יותר נזק מתועלת?

חומר למחשבה.

 05/01/2011 11:36

אני מבין שאתה אדם דתי אז אך זה שאתה עובר על אחד הדברים החמורים ביותר של לשון הרע?

אולי תשאל בכותרת למה אין לך שכנים חרדים?

או מה יפריע לך אם היו לך שכנים חרדים?

אז תקבל תשובה לשאלה שלך וגם אז תבין למה השר אטיאס רוצה  הפרדה .

כנס לקיצור ותשמע איך אברי גלעד מסביר בלי בושה למה לא תראה חרדי שכן שלך .

http://glz.fm/index.php?PHPSESSID=abb543c0d66caef86cdfe820c83490f9&action=media;sa=item;id=2288

ערבי כן וחרדי לא בלי בושה הוא קורא שלא לתת לחרדים לגור בכל מקום.

כשחרדי בא לגור ליד "חילוני" הוא קורא לזה השתלטות בדרכי רמיה .

ואחר כך אומרים שהרב שמואל אליהו גזען

אז אתה מבין קול של שפיות, למה מעדיפים להקים ערים לחרדים?

ככה לפחות הם לא ייזכו ליחס ברחוב של אויבי המדינה כל יום .

אתה נראה אחד שמבין משהו באינטרנט אז אני מציע לך לחפש בגוגל את הביטוי "השתלטות חרדים"

ותמצא תשובה לשאלה שלך

אם קשה לך תלחץ על זה

http://www.google.co.il/search?source=ig&hl=iw&rlz=&q=%D7%94%D7%A9%D7%98%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D&aq=f&oq=.

ואנא ממך אם אתה מחשיב את עצמך ל"דתי" שאני לא יודע מה זה אולי אתה מתכוון שומר מצוות ,אז לפחות שמור הלכות לשון הרע , רכילות, ומוציא שם רע .

אני בטוח שאתה יודע מה זה כל אחד.

כמו שאתה יודע אמרו חכמים: שלוש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא, עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולם.

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 09/08/2010
הודעות 18
 05/01/2011 13:15
קול של שפיות:

האם מדיניות ההפרדה של שר השיכון אריאל אטיאס מביאה יותר נזק מתועלת?

חומר למחשבה.

השאלה מאוד פשוטה ואפשר לענות בשאלה שכנגד:

האם יכול אדם חרדי לגור במחיצת יהודים חילוניים תוך כדי סובלנות וקבלה של אורך חייהם?

על זה צריך ליפול דבר.

הצטרף 21/07/2008
הודעות 7,746
 05/01/2011 23:10

ההפרדה היא לא רק רצון של התושבים.. בירושליים היא חלק מתוכנית התיכנון של העיר… והתוכנית אושרה בימיו של לפוליאנסקי כראש עיר.

אבל מה עם הרב אליישיב? עדיף לחרדי שלא ישכיר דירה לחלוני? אז האם יש גזענות כאשר הרצון הוא ההפך?

מתוך חדשות היום.

 06/01/2011 03:03

לשאלת הדיון:

בערך רבע מדיירי הרחוב הקטן שלי בעיר מאד חילונית הם חרדים. יש ברחוב פחות מ-20 מספרים, אחד מהם שייך לבי"ס יסודי ממלכתי. בערב שבת מחלק מהבתים בוקעות זמירות שבת, מה שלא מפריע למסיבת ריקודים להתנהל במרחק שני בניינים משם (עוצמת המוסיקה הבוקעת משם אינה גדולה משל אותן זמירות שבת). בשבת בבוקר חולפים ההולכים לבית הכנסת ליד מי שיוצאים לטייל עם הכלב, קורה גם שמחליפים ביניהם ברכות שבת שלום.

בסופרמרקט השכונתי נוספו מוצרים כשרים למהדרין, הקונים הותיקים צריכים לשים לב שלא העמיסו לעגלתם בטעות אחד מהם – כדי לא לשלם סתם 50% יותר מהמחיר הרגיל… בזה בערך מסתכמת אי הנוחות שבעירוב האוכלוסיה. דווקא די נחמד כשקורה אחה"צ שרואים ילדים עם כיפה ופיאות משחקים עם  ילדים חשופי ראש עם עגיל באוזן… לא קורה הרבה, הלוואי שיהפוך למשהו רגיל לגמרי.

טי ג'יי, נדמה לי שזה גם עונה על שאלתך…

לא ידוע לי על איזה פרוייקט מיוחד של שלוב חרדים וחילונים בעיר. העיר היתה תמיד ברובה חילונית, עם מיעוט לא קטן של צבור דתי מעורב (קצת חרדים, קצת יותר דתיים לאומיים  ועוד הרבה יותר דתיים ספרדים ברמות אדיקות משתנות). היו תקופות  שהיה נדמה לי שבכל רחוב שני יש איזה דירה או בית קטן שמשמשים בית כנסת למניין וחצי  בערך (שזה 15 גברים …ועוד אולי 10 נשים) ..ואז באה תקופה שבאזור מסויים בעיר פחתו בתי הכנסת ובאזור אחר התרבו, לפעמים יש בסה"כ יותר ולפעמים פחות. מה שלא מפריע ליום כיפור להיות חג ה-BMX, בשנים האחרונות יותר מאי פעם… מאז פינוי גוש קטיף יש בעיר יותר חרדים, אבל נדמה שלא פחות מאשר השתקעו כאן תושבי הצפון אחרי מלחמת לבנון האחרונה. לא מפליא בעיני שכל כמה שבועות חוזרים להתרים במרכזי הקניות ובקניונים למען ישובי עוטף עזה…

הצטרף 04/01/2011
הודעות 2
 06/01/2011 10:52

אדון הינדיק,

נראה לי שלא הבנת נכון את הכותרת.

הכוונה לא היתה "למה חרדים לא מוכנים לגור ברחוב שלך".

מדובר בתהליך שהתפתח במהלך יותר מ-30 שנה, ואינני חושב שקבוצה אחת יותר אשמה במצב מקבוצה אחרת.

אך יש כיום אדם אחד שאחראי יותר מכולם לשימור מצב זה: שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס.

 06/01/2011 13:31

לאקי,

גם בעירי החילונית ברובה ישנם דתיים וחרדים לצד חילונים. וכל בוקר אני רואה את בית הכנסת הקרוב לביתי ולא רחוק משם פיצוציה העובדת גם בשבת וחנויות לממכר בשר לא כשר בהמשך הרחוב.  הנקודה היא אחרת: ישנם חרדים שיסכימו לכללי המשחק הללו וישנם שבשום פנים ואופן לא. הניסיון ההיסטורי מראה שהבעיות מתחילות להיות הרבה יותר אקוטיות כאשר המאזן הדמוגרפי משתנה וחרדים הופכים להיות רוב בשטח מסוים, פתאום ישנה דרישה לסגור רחובות בשבתות או להלך בצניעות בין היתר.  לכן טוב עושה השר אטיאס  שהוא מאפשר לחרדים גם את האופציה לחיות גם באזורים המיועדים מראש לאוכלוסיה חרדית בלבד.

06/01/2011 15:12

מר קול של שפיות .

נראה לי שאתה לא הבנת את מה שאני אומר …

תסתכל בקישור ששם אופטיקאי ותגלה שרבים בציבור "החילוני" לא רוצים חרדים לידם ועושים הכול כולל הפגנות הפצת שקרים איומים ואפילו אלימות קשה התנהגות שלא הייתה מביישת אף גרמני לפניי 70 שנה.

שם באותה רוממה הגבאי של הבית כנסת אמר זאת בעצמו והוא ניצול שואה ….

הוא אמר שהתנהגות התושבים חולניים החזירו אותו לימים ההם של גרמניה …

אכן לאקי גרה במקום של שכנות טובה ויש עוד מקומות כאלה בארץ כמו במקום שאני גר בו.

אבל מאידך יש מקומות שחרדי מהווה איום בעצם הימצאותו במקום.

ולדעתי ההפרדה היא דבר טוב ואטיאס צודק.

אם אי אפשר לגור ביחד אז שיגורו בנפרד כל אחד ומנהגו הוא וכמו שאמר הגשש ונראה מי יגיע ראשון.

ורק שתדע התהליך לא התחיל לפניי 30 שנה הו אהתחיל לפניי 200 שנה עם תחילת תנועת ההשכלה ונמשכה עם היבסקציה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94

הרפורמים באירופה משם לעליות הציוניות הראשוניות קום המדינה מפאי הידועה ועד היום.

אז אתה מבין צריך להסתכל בשורש של העניין

זה לא התחיל מאטיאס ולא שס אלא מאז שתנועת ההשכלה התחילה להילחם ביהדות.

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
 06/01/2011 21:59

הינדיק… לגופו של עניין, הכתבה שהעלתי היא מירושליים, והפנתי לדברי הרב אליישיב.

על שכונת רוממה אני יכול לספר ולמלא 10 הודעות,זה לא יתרום כלום לדיון,ולכן איני מעלה את זה.

הגבאי לא אמר, שביום כיפור לאחר שאותה קבוצה ש"גורשה" נכנסה, פנו אליו ציבור התושבים, וביקשו ממנו אל תגרום למלחמת אחים, ולשנאת חינם.הוא התעלם מהבקשה.

הגבאי גם לא אמר, שאותה קבוצה ניסתה להקים מקווה ללא אישור בשכונה,הכניסה והסירה מהמדפים של בית הכנסת את הספרים שהיו מתרומות של התושבים,ושמה את ספריהם.

הגבאי גם לא הזכיר את העקירה של הספסלים בעזרת הנשים, שאותה קבוצה שנכנסה עשתה, במטרה לשנות את ייעוד השטח למטבח.

הגבאי גם לא כתב מילה על החלפת הסיגנון של התפילה, מספרדי לניגונים האשכנזיים .(אין עדויות בגלל כיבוד בית הכנסת,על כן לא הקלטתי את נוסח התפילה ).

הגבאי לא אמר, שפעמיים בערך באו חברי תנועת בני עקיבא, לתמוך בו ובקבוצה שהכניס, עד שדיברו איתם ,הציגו להם את העמדה השניה, והם החליטו שלא להתערב יותר.

אני יכול להמשיך ולתת עדויות, אבל זה לא ישכנע אותך,ואתה לא תצליח לשכנע אותי,במיוחד לא אם שמעתי ממקור ראשון ,מחברי אותה קבוצה, שהם יסגרו תוך חצי שנה את הכניסה לשכונה, ועדיף לצאת כעת לפני שערך הבתים ירד, וזה יהיה מרכז הפעילות של הקבוצה בכל האזור שלא היה מדובר בנסיון שינוי צביון של השכונה.

אתה יכול לא להאמין לי,אבל אתה לא יכול לשכנע אותי.

לגבי האלימות הקשה… אני מסכים בהחלט… והאלימות באה ביחד עם הקבוצה שהוא הזמין לבית הכנסת.

הם ניסו למנוע מחברי השכונה להיכנס לבית הכנסת, עשו בו כשלהם,ושיא האלימות היה כשהיכו נמרצות מתפללים בבית הכנסת.

אולי גם באלימות הקשה הזו החילונים אשמים…חרדים ליטאים היכו נמרצות רב בבית כנסת מזרם דתי לאומי. 

 07/01/2011 01:46

קאי את הסיפור מרוממה אני מכיר יותר קרוב ממה שאתה חושב שאני יכול להכיר ואני לא ארחיב כמה קרוב.

אני בטוח שאתה יכול למלא עשרות עמודים גם במלחמה ושלום מילאו עשרות עמודים זה עדיין לא הופך את זה לאמת.

כל הסיפור ברוממה הוא בדיוק מדגים את שנאת החרדים שמדובר עליה ורוממה היא לא כמו אותה שכונה כמו שלאקי גרה בה אלא היא שכונה אשכנזית אדומה חילונית "משכילה" "נאורה" שרגלי התושבים לא דרכו בבית הכנסת .

אני מניח שהחברים שלך לא סיפרו לך את כל האמת אם בכלל למשל ש

וסיבה שאותו גבאי ניצול שואה הזמין את אותם "חרדים" בכדי שיהיה לו מניין בבת הכנסת כדי שיהי לו ולעוד כמה מבוגרים מניין להתפלל איתו . אני מניח שאתה יודע שצריך מניין בשביל לומר קדיש על אנשים שנפטרו או נרצחו בשואה.

אבל את התושבים המקומים תפילות ובית כנסת לא ממש עניין אותם הרי הם חילונים .

אותם "חרדים" שאתה מדבר עליהם הם תושבי חיפה חלקם אפילו תושבי השכונה חברה צעירים שחזרו בתשובה וגרים כקהילה כולם יוצאי צבא עושים מילואים ובזמן ששלושת רבעי חיפה ברחו במלחמת לבנון השניה חלק באותם חברה יצאו צפונה למילואים להגן על חיפה וחלק נשארו והמשיכו לעבוד כמו שרצו ראשי הערים שהתושבים לא ייברחו.

הגבאי שמכיר אותם הזמין אותם והם שמחו להקים לתחיה בית כנסת שנובל כמו בתי כנסת אחרים שנסגרים מיכוון שאנשים מפסיקים לבוא.

סיפרו לך למה הם לא רצו מלחמת אחים? או למה שתהיה מלחמה בכלל? הרי לא "החרדים "פתחו באלימות ולא גירשו אף אחד מבאי בת הכנסת וגבאי יודע דבר אחד או שניים על נוסח התפילות בבת כנסת לו . אם היו באים כלכך הרבה אנשים לבית כנסת אתה חושב שהגבאי היה מזמין אותם?

חשבת על זה שאולי החוליגנים נסו להשתלט על הבית כנסת ולהפוך אותו לרפורמי ?

ספרים של תושבי השכונה מה זה סיפריה? בספרים אף אחד מתושבי השכונה לא פתח והם באו עם ספריהם מה יעשו ישימו בריצפה.

הם לא עקרו כלום והמטבח גם הם לא בנו זה היה לפניי שהם באו רק החברה שלך מרוב שלא ראו את הבית כנסת כל כך הרבה שנים לא ידעו את העובדה הזו.

עוד שטות והבל רוח החברה האלה מתפלילם בסיגנון ספרדי ולפעמים גם אשכנזי תלוי מי השליח ציבור כי זו קבוצה גם של אשכנזים וגם ספרדים אז אתה מבין איזה יופי של אשכנזים וספרדים ביחד לא תמצא בכל מקום.

רק החברה שלך כל כך בורים שלא ידעו לבחין מה קורה כי הם לא באו לבבית הכנסת בכל התפילות לדעת זאת, כי הרי הם חילונים שלא מאמנים שעולם נברא .

החברי של בני עקיבא לא הפסיקו רק מה אימו עליהם וגידפו גם אותם כנראה  שככה מסבירים  זו השפה של מרצים ובוגרי טכניון.

אותה קבוצה של "חרדים" לא הייתה כוונה או ניצוץ של כוונה לסגור את הרחובות . זה הכל המצאות ויודופוביה רואים חרדי ישר חושבים שהוא יסגור לי את הרחוב . לא כל כך מהר סוגרים רחוב .

אתו חבר שלך הראה לך הוכחה שהם רצו לסגור רחוב? אולי בקשה לעיריה? למשטרה? או שהוא בדה את זה ממחו הקודח….

פחדו שערך הבתים יירד ? הרי הם רק הגבירו את הביקוש לבתים.

זו מדינה דמוקרטית לא? מה קרה לדמוקרטיה ? למה אסור לתושב חיפה לגור בעיר שלו איפה שהוא רוצה ? מה רק בגלל שהוא החליט לגדל זקן ופיאות ? רק בגלל שהוא לא חושב כמו אותם "נאורים".

החברה שך הם סה"כ קומץ קטן מתושבי השכונה שעשה המון רעש, כי היו הרבה אחרים   שזה לא הפריע להם ולא התנגדו כלל ואפילו להיפך הם יצאו נגד אותם חולגנים "נאורים"

רק החברה שך לא סיפרו לך שהם הלכו ואיימו על התושבים האחרים שלא ישכירו להם בתים.

הם לא סיפרו לך איך פעם באה משפחה(ממש לא חרדית) לעשות אזכרה ליקיר שלם שנפטר והם הפריעו וביזו את אותה משפחה, רק מה החוליגנים שלך לא ידעו שאותה משפחה זה לא "החרדים" שלא עושים כלום והמשפחה נכנסה בהם בחזרה וגירשו אותם .

הם אותם חברים של סיפרו לך שהם רפורמים? או חברו לקבוצה רפורמית שתתגבר אותם כי לא כל תושבי השכונה תמכו בהם?

הם סיפרו לך איך הם התנכלו לנשים הצערות ברחוב קיללו אותם ודחפו אישה צעירה בהריון ?

הם סיפרו לך שהם הכניסו פורנו לבית הכנסת?

הם סיפרו לך שהם ניסו לערוך ערבי שירה בציבור בית הכנסת עם כלי נגיהנ בשבת? אתה יכול להבין כמה זה לא יהודי ונוגד את ההלכה שגברים ונשים ישירו ביחד וינגנו בכלי נגינה בשבת ועוד בבית כנסת ? אתה מבין כמה זה חמור וזה בדיוק מראה שהחוליגנים לא איכפת מבית הכנסת כי הם אפילו לא יודעים מה מותר ומה אסור. טוב שלא עשו חזיר על האש ביום כיפור

כל מה שהניע אותם זה שלא יהיו להם שחורים ברחוב  .

הם סיפרו לך שמתחת לבית הכנסת הגבאי שהוא מדור במייסדים נתן לחוליגנים לעשות שם מועדון .

אותם חוליגנים רובם לא שייכים למשפחות המייסדות  הרי הם חילונים במקרה הטוב באו לכל נדרי בכיפור פעם בשנה ואלה מבאי בית הכנסת מבניהם.

סיפרו לך איך אחד החוליגנים התחזה לחולה ועלה לאמבולנס רק אחרי שהם התווכחו מי יעלה כי הרי הם כבר היזמינו אותו.

או שאולי הם סיפרו לך איך הם עטו על בחור אחד שהיה לבד עמדו מסביבו קיללו אותו כמו שלא מקללים בכדורגל ירקו עליו וביזו אותו כשהו יושב על ספסל וכולם מסביבו.

הם סיפרו לך שהם הביאו את ירון שקרן שירצה להם איך כל היהדות זה שקר אחד גדול?

בטח שיחסמו כניסה של נשים לבית הכנסת כי בשעה שהם היתפללו ולמדו באו הנשים והביאו פורנו זרקו להם על השולחן על סיפרי קודש ושרו להם שירים .

וכל זה מה כי בא יהודי שהוא לבוש שונה ממך? יודופוביה/ חרדופוביה היא מחלה קשה כי אם היו באים ערבים לא הי להם בעיה כי חיפה היא עיר של דו קיום ערבים כן יהודים לא ..

אתה מבין למה מזכיר את שלטון הרייך…

החברה "החרדים" הם לא הכו אף אחד כל מה שהם עשו הביאו משרוקיות להפריע לשירת נשים… הזקן שאמר שהכו אותו שקרן הוא הכה במקל שלו.

אני זוכר אך ראיתי את והשקרים בכתבות בטלויזיה . הגדילה לעשות מיקי או יונית כבר לא זוכר רואים בכתבה בברור איך אותם "חרדים" רוקדים בשורה ובא אזה חוליגן נכנס בהם היא אומרת בלי בושה החרדים נכנסו בו. אני רואה את הכתבה ומתפלץ ….

ראים אותו נכנס בהם והיא אומרת הם נכנסו בו ככה שוטפים את המוח. לולי הייתי רואה את זה במו עני לא הייתי מאמין.

וכל זה למה כי ניצול שואה רצה שיהיה לו מניין להגיד קדיש על יקיריו שנרצחו

ופתאום הוא זה שלא בסדר לא נראה לך מוזר להאשים ככה את הגבאי.

קאי לי אי אפשר לספר סיפורים מה היה שם אני לא כועס עליך זה פשוט מרתיח אותי השקרים .

והקישור שהבאת לא קשור לכלום והוא לא ראיה לדרך התנהגות ונורמה בחברה חרדית.

בדיוק כמו שלא כל החילונים רוצחים אף עלפי שרוב רוצחים בכלא באו מהמגזר החילוני

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
07/01/2011 04:38

טי ג'י,

התיאור שלך מעלה חיוך על פני: יכול להיות שאנחנו גרים ממש באותה שכונה??? זה כל כך מוכר…

אני מסכימה איתך שטוב שיש ושיהיו עוד אפשרויות לגור בנפרד למי שמעדיף כך. במקביל, יש לכבד רצונם של דיירי שכונה לשמור על צביונה: גם אם איזור לא הוכרז  חילוני או הוכרז חרדי, ברגע שיש רוב בשכונה למי שאינם מעונינים בעירוב, יש לכבד זאת מפאת דרכי שלום.

קאי,

פותח דיון זה צודק בעקרון: כולם אשמים. דווקא בספור הירושלמי של קרית יובל זה בולט במיוחד. הרב אושר אינו טלית שכולה תכלת, וגם החילונים לא טמנו ידם בצלחת שם. הסכסוך שנוצר מן המצב שכולם (כולל כולם, כולל התקשורת של כל המגזרים) בוחשים בקלחת בו זמנית  רווי שנאת חינם, שנאה בכלל וגם שנאת האל יש בו – מה שהדתיים מכנים חילול השם גדול מאד. אין שם אפילו אחד שנקי מאשמה בכל החטאים האלה לפחות, כולל ובראש ובראשונה הרב הנכבד  שלאורך כל הדרך דאג לפרסם ברבים הצדדים הכי מכוערים ומבזים של הספור עד שנדמה לעיתים  שחלק אפילו ביים בעצמו כדי להשיג שליטה במקום… ולא , אני לא נוקטת צד: שבעים פנים לתורה – אבל לשנאה פנים רבות הרבה יותר: ככל שמכירים השקפות של יותר צדדים בספור הזה, הוא מכוער יותר – ראה למשל כאן – http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=10965

הינדיק, זה מתיחס גם אליך: הסיפור ברוממה עדיין לא הסתיים, למיטב ידיעתי, ונדון עדיין בבתי משפט. אנא קחו בחשבון ההשלכות המשפטיות האפשריות של הדיון בנושא בפומבי מעל גבי פורום. אינטרנט הוא מרחב אנונימי רק עד שזה מתנגש עם החוק (ולפעמים גם זאת אשליה) – ופורום הוא מקום פומבי.

המילים שכתבת, הינדיק, בוטות מכדי לאפשר בירור ענייני קולח. אבקשך למתן התבטאותך בנושא ולהשתדל להיות ענייני מה שיותר. אותו דבר אני מבקשת ממך, קאי, בתגובתך לדברים אלה – אם תבחר לעשות זאת בקהילה הזאת.

אם מי מכם מעדיף להמשיך הדיון בעניין הספציפי של רוממה בפרטי, אשמח לתרום לקיום הידברות אמיתית גם שם, אם תרצו בכך.

07/01/2011 08:09

הינדיק… תנסח את הנקודות שלך בצורה שלא תהיה לשון הרע על תושבי רוממה, ואשקול האם ואיך להגיב.

10/01/2011 12:10

הי לאקי

אין צורך להמשיך בפרטי כי אין לי ויכוח או שום דבר אחר עם קאי ובטח לא אישי.

וממה שהספקתי להכיר את קאי , חרדים הוא לא אוהב אבל ,אם הוא היה שם הוא בטח לא היה לוקח חלק בפיעולות הרעה של התושבים, .

כל מה שאמרתי הוא בשביל לחשוף צד שמסתירים  התושבים וכיאילו הם אנשים רודפי שלום….

ומי שהוא אלים ומסוכן זה החרדים , מה שבמציאות לא היה …

ולכן הבאתי צד שלא פורסם בשום מקום  ושאולי מי מבאי הפורם אולי יקבל רושם אחר על מה שקרה שם וחרדים הם לא התגלמות הרוע בעולם ויש מקרים גם בארץ של שנאה לחרדים רק שהיא מקבלת פן של דמוקרטיה "ונאורות " ועל חרדים מותר לומר הכל גם שקרים.

אפילו באתר שלהם הם כותבים,תושבי השכונה , אנחנו שמחים שהחרדים עזבו , יכולנו לגור ביחד בשכנות אם רק הם הם היו עוברים שינוי מחשבתי דרסטי.

את מבינה לאקי שינוי מחשבתי דרסטי, מי רוצה שלום ? מי שאומר שאתה ואני ביחד רק אם אתה תעבור שינוי מחשבתי דרסטי….

את היית יכולה לגור בשכנות טובה עם אדם שהיה אומר אני יהיה שכן שלך רק אם תעברי שינוי מחשבתי דרסטי ….?

אז אני שוב שואל זו דמוקרטיה ?  ואלה עוד אנשי אקדמיה

משטרת מחשבות!!1!!

קאי אתה מוכן להיות שכן שלי אם הייתי אומר לך שאתה חייב לעבור שינוי מחשבות דרסטי?

אז איך אפשר לראות חרדי ברחוב שלך אם אתה ממקש ממנו שינו מחשב דרסטי  ?

לגבי בית המשפט הסיפור נגמר מזמן וגם החרדים עזבו מזמן.

אם התגובה שלי קצת קשה ונסערת זה רק מכיוון שהצגת הדברים ברוממה כל כך רחוקה ממה שהיה בפועל והיתממות באתר שלהם  והצגת החרדים שורש הרע שזה פשוט היה ….

סיפורים ממקומות אחרים אני לא מכיר אישית קשה לי להביע דעה ובטח לא להסתמך על התקשורת…

מאחר ואני למוד ניסיון מהמקרה ברוממה, איך פורסמו שקרים ממניעים זרים שלא לומר אישיים ע"י עיתונאים (כמה עתונאים יש שחושבים משהו חיובי על חרדים?) ,לא אוכל להסתמך על ידיעות בעיתון.

קאי הייתי שמח אילו הייתה מעמיד אותי על טעותי ומראה לי תחת איזה סעיף עברתי בהלכות לשון הרע?

קאי זה לא אישי נגדך ….

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 21/07/2008
הודעות 7,746
 10/01/2011 12:44

הינדיק, מאחר שהייתי שם,

אני יכול לאמר לך כמה דברים:

  1. הקבוצה שבאה, לא היתה חרדית, לא הזכרתי בשום מקום כזכור לי את הזרם שלה פה, ולכן אני לא בין מדוע מהיכן אתה לוקח שאמרתי שכל החרדים הם כוחניים או אלימים.
  2. שינוי המחשבה הדרסטי, הוא מאוד פשוט:  לאפשר את "וישב איש תחת גפנו ותחת תאנתו".מאחר שהקבוצה שבאה ניסתה לשנות לתושבים שחיו את אורח חייהם,והביעו כוונה להשליט את אורח חייהם בכל המרחב הציבורי בשכונה, אי אפשר להגיע ליחסים סבירים,עם מי שרוצה לשנות את אורח החיים של אחרים. לא היה מדובר, ולא הייתה כוונה ואין שום כוונה אחרת מצד תושבי השכונה, בטח שלא למשטרת מחשבות כפי שהציגו לך את הנושא.
  3. בנוגע ללשון הרע, האדם עם המקל שכתבת שהרביץ , בזבוב הוא לא פגע בחייו, דווקא עם המקל ירביץ לאנשים?

מה שאני עוד יכול לאמר לך, זה שלא הייתה ואין כל כוונה לשנות את הזרם של בית הכנסת, או להביא להפסקת פעילותו. התושבים החילונים,ראו ורואים בבית הכנסת כמקום מכובד שאמור לעזור לגבש את הקהילה, בחגים, בימי אבל, באירועים פרטיים כמו אזכרות, באירועים חשובים כמו עלייה לתורה, וכמובן, להמשיך לשמש כבית כנסת לכל תושבי השכונה .

הינדיק, החילונים הסבירו פעמיים לחניכי בני עקיבא שבאו לתמוך  בדתיים שהנה באים לעוקרם מבית הכנסת, ( זה פחות או יותר מה שהסבירו להם)  כי נתקלו בכרוזים שיש "מלחמה על קיומה של הדת" בשכונה, אבל לאחר שהיו פעמיים, והחילונים דיברו איתם, הסבירו להם את המצב, הם הפסיקו לבוא.

הינדיק, מאחר שאינך כותב אישית נגדי, אבל אני כן מעורב מאחורי הקלעים מבפנים ומבחוץ,חבל שאוציא את כל כעסי עליך, אדם שלדעתי הוטעה ע"י מידע לא מדויק בלשון המעטה.

לפיכך, לא אתייחס יותר לפרשה הזו.

הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
 10/01/2011 15:07

קאי אתה אולי לא אמרת מי הקבוצה אבל בקישור שהבאת נאמר הרבה.

קאי הקבוצה כפי שאתה מכנה אותה באה ללא שום כוונה או יד מכוונת (כמו שמובא בקישור) כל מה שרצו זה לשבת בשקט וללמוד תורה .

רק המצחיק הזה נוטע כותב תרמתי לבית כנסת לא למקום לחזרה בתשובה רק מה הוא כנראה שהוא לא יודע בת מקדש והיום בית כנסת זה ה-מקום לעשות תשובה אומרים וידוי מתחרטים על המעשים ומתפללים לשם למה צריך בית כנסת אם לא להתפלל לשם.

בשביל פעילות לילדים הרצאות וכו' יש מתנס.

לתושבים זה נראה לא הגיוני שאין  יד מכוונת או שבס"כ רוצים לשבת בשקט וללמוד אז הם המציאו ששלחו אותם לכבוש את רוממה (כתוב באתר) פשוט זה מאיים  על אנשים שונים פתאום לראות אדם לבוש שחור מסתובב אצלך ברחוב.

רואים חרדי שחור ישר חושבים הו בא להחזיר אותי בתשובה או הצילו הוא יסגור לי את הרחוב.

במקום שאני גר יש רחוב של 90-95% שומרי שבת ולא סגרו רחוב.

שעורים  על תשובה אם נעשו היו בבית פרטי למה זה צריך להפריע למשהו אף אחד לא כפה על משהו להגיע.

להפך היו איומים שלא להשכיר להם בתים.

לגבי המבוגר לא אתה קבלת מכה. ולא על הילדים שלך(בני השש) צעקו לא וקיללו.

קאי לא צריך להטעות אותי הכל כתוב שחור על גבי לבן באתר שלכם.

רק צריך לדעת קצת הלכה ומה צריך יהודי לעשות או לא לעשות בשביל להבין שכל הפעילות לכם היא חילול הקודש ושינוי צביון בית הכנסת מאורתודוקסי לרפרמי או משהו מוזר אחר … בית כנסת הוא מקום קדוש ולא מתנס….

אתה יודע יפה למצוא דברים בגוגול למה לא תחפש הלכות בית כנסת ולאולי גם הלכות שבת ואז תגיד לי אם הדברים שאתם עושים זה יהודי על פי ההלכה או שמה כהלכות גויים שהם עושים בתי תפילה שלהם..

לגביי מה שכתבת שאין רצון לשנות צביון בית הכנסת .

איך זה שהביאו את ירון ידען הוא לא ממש אותודוקסי או מאמין זה לשמור על ציביו בית הכנסת.

למה הם מחללים שבת בבית הכנסת – כתוב במופרש באתר אך עושים פעילות לילדים בערבי שבת וחגים מוזיקת רקע להנאת כולם…. אתה קולט? ערב חג מוזיקה בקולי קולות יש יותר חילול קודש מזה ?

היש יהודי שיעשה דבר כזה בבית כנסת בשבת וחג?

זה לא פגיעה בתושבים המאמינים ושומרי שבת ?

חילולי שבת זה לא מלחמה על הדת ועקירתה?

רוצה מוזיקה בשבת תעשה ברחוב במתנס איפה שאתה רוצה לא בבית הכנסת ולא בחצר ביתץ הכנסת ולא משנה באיזה שכונה

קאי אין לך מה להוציא עלי את העצבים כל מה שאתה צריך בשביל להוכיח לי שאני טועה זה לעבור על ההלכה קרי שולחן ערוך אתם שם שאכנזים אז לפי הרמ"א או שמה ספרדים אז בית יוסף.

ולהראות לי שהפעילות לא סותרת את ההלכה וכיוון שבית הכנסת הוא יהודי קרי  אורתודוקסי אז כל מה שנוגד את שולחן ערוך יהיה נגד ציביון בית הכנסת.

קאי לגביי הכעס שלך עלי אל לך להוציא ואתו עלי כי רק תדע שעלפי היהדות וההלכה אסור לכעוס

כל הכועס, כאילו עובד עבודה זרה (שבת קה ע"ב).

כל הכועס כל מיני פורעניות של גיהנום שולטים בו (נדרים כ"ב)…..

שנאמר ובעל חימה רב פשע (משלי כ"ט)

אז קאי ידיד אל לך לכעוס לא עלי ולא על אף אדם אחר

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
 10/01/2011 16:17

הינדיק…

כפי שכתבתי, לא אכנס איתך לויכוח על עובדות, ולא יהיה בליבי כעס אליך .

אתה מוזמן לקרוא כאן, אולי זה יגרום לך להבין את הסיבות להחלטת התושבים לנהוג כפי שנהגו.

 10/01/2011 17:15

זה ממש יפה הפרושים שהבאת מקוריים משהו .

מי היה לפניי מעמקים הגבאי, מי שהביא את מעמקים זה הגבאי, ומי תמך בהם זה הגבאי ומי נשאר אחרי מעמקים הגבאי

ובמי נלחמים היום ? מי היה צד במשפט?  שתי נקודות למי יידע את התשובה … נכון בגבאי

מה שמצחיק זה שהגבאי הוא זה ניהל החזיק ותחזק את בית הכנסת כל השנים אף אחד לא בא בא לבית הכנסת להשלים מניינים ובשבתות ….

קאי הלכת או אתה הולך  כל שבת לבית כנסת ? איפה היו כולם לפניי שהגיעו מעמקים ?

הרי מתחת לבית הכנסת נתנה לכם למקום לעשות את פעיליות הקהלתיות שלכם ואף אחד לא מנע בעדכם…

ומשבאו מעמקים פתאום מצאו לנכון תושבי השכונה החילונים להכנס בו…

ולשנות לו ומתפללים הותיקים את סדר התפילה וצורת ההתנהלות של בית הכנסת ובכלל לקחת מידיו לאחר עשרות שנים את ניהול בית הכנסת וזאת למה ?

כי דרכו לא מתאימה לכם

הוא לא מסכים לחלול שבת..

אז מי לוקח את הכרם למי? מי נבות? מי רוצה לנשל את בית הכנסת ?

מעמקים כבר מזמן לא שם אז למה לנגח אדם מבוגר ניצול שואה שכל מה שיש לו זה בית הכנסת שהוא מתפח שנים?

ולגבי הברסלבים אן לך מושג וחצי ומושג מי הם ומה הם עשו בחיים..

זה לשון הרע נגעו בסמים לא שוטים במעשיהם מאיפה השטיות האלה ?

אם הם לא היו חוזרים בתשובה הייה מכנה אותם מלח הארץ האנשים שבונים את המדינה ….

אז רק כי הם חזרו בתשובה הם פתאום מסוממים עבריינים.

כשאי אפשר להתמודד עם המציאות אז משקריםזה הדרך?

לך לטכניון לאוניברסיטה לא רחוק מרוממה ותגיד לי מי מסוממם.. לך לציר במוריה לעוד מקומות ותגיד לי מי מסטול ואלים …

את האלימות בהדר בTLV ראית?

ועם מי יותר בטוח ללכת מולו ברחוב חשוך? ואני מכיר את שניי הצדדים .

איזו פסכו אנליזה כשהם הולכים לצבא ונחמו בשבילך בלבנון כדי שלא יפלו עלך קטיושת

אמרתם תודה… ?

כשהם נשארו בחיפה והמשיכו לעבות בזמן שכמעט כל חיפה ברחה אמרתם תודה?

או שהמשכתם לצעוק לכו לצבא בטלנים אוכלי חינם ? אתה יודע באיזה יחידות הם משרתים ואיפה הם עובדים?

אני מניח שלא למה כי אתה לא מכיר אותם …

לכן המצאתם שקרים על בסיס דמיונות ודעות קדומות…

ומחזקים את השטיות בכך ש

"בעיתון נכתב כבר במפורש, שאם חברי "מעמקים" לא היו לומדים תורה, הם היו עם הראש בעננים בגלל הסמים. קארל מרקס כבר כתב: "הדת היא אופיום להמונים"."

 קאי מה אני אגיד לך פששש זה ממש מתוחכם … כתוב בעיתו במפורש…וואלה והוא אומר זה הוכחה למה שכבר כתב קארל מרס פששייי

רק מה הוא לא כתב את זה הוא כתב על ההמונים….

לא היתה פה חזרה בתשובה אמיתית. הם פשוט החליפו את האופוריה שאפפה אותם במהלך טיולים בהודו, באופוריה של הברסלבים, ובאקסטזה של להיות חלק מתוך משהו גדול יותר. בכך, הברסלבים חסכו מהם את הצורך לקחת את עצמם בידיים, ולהחזיר לעצמם את השליטה והאחריות האישית על חייהם.

איך יכולים חברי "מעמקים" לקחת את עצמם בידיים, אם הם פשוט עושים כמצוות הרב, ללא תהיות או מחשבות שניות?

זה נשמע חריף אבל עכשיו כשאני קורא את מה שצירפת זה אישי נגדי וכל אחד אחר שחוזר בתשובה נגד כל מי שיצא לטייל בעולם .

כדאי ידעו מי שחוזר בתשובה שכך הם נראים בעניי אחרים, מי שהחליט לשנות דרכו מחילונית לשמירת מצוות….

הוא פשוט מסוממם ללא שליטה בחייו שבמקום לשלוט בעצמו הוא חוזר בתשובה עושה מה שרב אומר לו ללא מחשביות עצמיות….

קול של שפיות אתה מבין יותר למה אין חרדים ברחובות שונים …. כי לא רוצים מסוממים שלא שולטים בחיהם…

אחחח …אופטיקאי או שמה אורי לצטט מהמקורות כל  כל אחד יכול עם גוגול אבל להבין לא כל אחד…

כי ריש לקיש היה אמורא מגדולי הדור .אדם שחזר בתשובה ונעשה מגדולי הצדיקים ….

אמר ולא הבין מה אמר…. בלעם בא לקלל ויצא מברך …..

ולכן זו מחמאה לומר על בעל תשובה שהוא כמו ריש לקיש

.

.

.

.

הודעה זו נערכה עקב עבירה על כללי השמוש באתר

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
 10/01/2011 17:26

הינדיק…

כתבתי את דעתי, התחלת להתווכח איתי על עובדות,ולכן לא הבעתי את דעתי.

הבאת דעות של אחרים, אני לא מתיימר להגיב בשמם.

הבאתי לך קישור לקטע שמציג אולי חלק מהסיבות.לו הייתי רוצה לעשות מניפולציה עליך, הייתי מביא רק חלקים ממנו,בלי כל הדיעות על שהביע הכותב שלו על הדת.

דבר אחד אחרון בקשר לקטע.. תסתכל מתי זה נכתב . כרונולוגית, הוא פורסם לפני שפרצה האלימות בבית הכנסת, ומביע דיעות ותחושות. על ההלכה אתה יכול להתווכח,אבל אתה לא יכול לשלול את התחושות שמובעות בקטע.

אני לא הולך להפוך את זה לפולמוס עקר. שלום ולא להתראות בדיון הזה.

11/01/2011 14:39

ומאז הם חיים באושר ובעושר עד עצם היו הזה…….

אי אפשר לגמור דברים ככה….. חייב סוף טוב…. לא?

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
 12/01/2011 16:24

הינדיק,

.

.

1. זאת מחמאה גדולה לומר על כל יהודי שהוא כמו ריש לקיש.

.

חוזר בתשובה השולל דרכים  שונות משלו לחזור בתשובה מגלם בהתנהגותו כל מה שריש לקיש שלל ונלחם נגדו כל חייו (נדמה לי שהציטוטים המאששים קביעה זו יכולים למלא חוברת עבת כרס).

.

כל יהודי הפועל לדעת עוד על שורשיו הדתיים הוא חוזר בתשובה, בהגדרה. כל פעולה המונעת ממנו לעשות זאת היא פעולה בכיוון ההפוך לכל מה שאמר ריש לקיש, לכל מי ומה שהוא… מעבר לזה פעולה כזאת היא עוד הרבה דברים, חמורים הרבה יותר מזה..

.

.

2. חשיפת זהותו האמיתית של גולש, בין אם היא אמיתית ונכונה או שקרית ושגויה, היא בניגוד לכללי המשתמש באתר סטארט חברים, לגמרי במפורש. לא אסבול התנהגות כזאת בקהילותי. זאת אזהרה אחרונה.

הודעתך נערכה בהתאם.

הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
 12/01/2011 16:57

לאקי תוכלי להסביר בבקשה על על סמך מה את מאשימה אותי בשלילת דרכים שונות משלי לחזרה בתשובה…

כי קראתי שוב את מה שכתבתי ולא מצאתי …

עניתי לך בפרטי בציטוט מה שמחקתי מכאן. לא אאפשר דיון בנושא שנמחק מעל גבי הפורום

LUCKYHUNCH

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
 12/01/2011 19:20
הינדיק:

לאקי תוכלי להסביר בבקשה על על סמך מה את מאשימה אותי בשלילת דרכים שונות משלי לחזרה בתשובה…

כי קראתי שוב את מה שכתבתי ולא מצאתי …

השלילה נובעת מהתעלמות ממה שקאי כתב כאן למעלה ב-10 בינואר, כי בית הכנסת הזה הוא מקום שתושבי השכונה נהגו לבוא להתפלל בו ורוצים להמשיך לעשות זאת, מקום שמגבש את תושבי השכונה כקהילה בפעילות שכולה קשורה לדת היהודית ונובעת ממנה. קאי הוסיף גם שחניכי בני עקיבא הפסיקו לבוא לאחר שנוכחו לדעת שאין כאן מלחמה נגד הדת אלא מאבק לעקור את תושבי השכונה מבית הכנסת שלהם.

מעבר לבעייתיות שבחוסר התייחסות לדברי מתדיינים אחרים בשרשור, יש כאן חוסר התיחסות לעובדות. איני חיפאית, על כן נזקקתי לגיגול קצר כדי להתעדכן במה שקורה בחיפה, וזה הוביל אותי לכאן. אילוץ באיו  של בית כנסת לקבל שבת ולשמוע דבר תורה בחצר כי בית הכנסת נעול בפניהם – עולה בקנה אחד עם דבריו של קאי. נראה שהבעיה אינה שבית הכנסת ננטש אי פעם, אין יוצא ואין בא…

השלילה וחוסר ההתיחסות מתבטאים גם בייחוס עמדות למתדיינים אחרים, בעוד אותם מתדיינים לא הביעו עמדות אלה בשום מקום – עליה נוספה התעלמות מן הפעמים בהם מתדיינים מציינים במפורש כי יוחסה להם עמדה שלא ביטאו.

הצטרף 21/07/2008
הודעות 7,746
 12/01/2011 21:57

הינדיק… אם אתה כל כך בטוח שלחילונים אין קשר לבית הכנסת…

מדוע לדעתך נאבקים עליו כמה שנים טובות? רק כדי לקבוע תקדים שבו חילונים מנהלים בית כנסת? בשביל זה לא ממשיכים במאבק כל כך הרבה זמן.

שמעת איי פעם בקשה של עמותה חילונית,להקצאה על בית כנסת?

הכי מצחיק, זה השאלה שהועלתה בדיון של ההקצאה : איך אתם יכולים לנהל בית כנסת?! אין לכם כיפה על הראש…שניה אח"כ, אחד החברה' שם כיפה על הראש, ושאל : כעת אני כשר לנהל את בית הכנסת ?

הינדיק, חילונים לא באים וקובעים שאסור לתת לאדם דתי, שבקושי יודע חשבון, לנהל תקציב של בית כנסת, זה לא סוד כמה שעות מלמדים מתמטיקה במערכת החינוך הדתית,אבל זה לא היה הנושא,כי זה לא הטענה של אף אחד, למרות שזו טענה שבהחלט אפשר לרכב עליה לאור הביקורת על שר הפנים,אבל זה לא העניין, כי אין טענה שכזו.

אישית, אני הפסקתי לבוא לבית הכנסת מסיבה מאוד פשוטה: מי שנושא תפקיד של שליח ציבור, מזלזל באנשי קהילתו.  מעבר לזה, אני עברתי לגור בעיר אחרת.

מה הכוונה מזלזל? להשאיר אנשים שרוצים לשמוע שיעורים בנושאי יהדות בבית הכנסת, במשך שנתיים פעם בשבוע נעולים מחוץ לבית כנסת. למרות, שהשיעורים אושרו ע"י הרב והפרופסור ושר המדע דניאל הרשקוביץ.

אדם אחד רצה לעשות אזכרה לאביו, במשך חודש חיפש את הגבאי,או מישהו מטעמו על מנת להסדיר את זה.

היה רצון מצד מלמד, להעביר בבית הכנסת שיעורים לקראת עלייה לתורה לתלמידי בית הספר בשכונה,בהתנדבות מצד המלמד. הגבאי, דרש תשלום עבור קיום השיעורים, תשלום על המקום והחשמל. התשלום היה גבוהה בהרבה מבתי כנסת אחרים, אז ההורים והמלמד ויתרו על הרעיון. זה לא רק שיעורים, זה גם תשלום גבוה בהרבה מהרגיל באזכרות, ולכן הגבאי הרחיק בהתנהגותו את תושבי השכונה החילונים.

לו היה בבית הכנסת שלך גבאי שהיה מתנהג ככה לבאים בשעריו, היית נשאר בו?

והיה העקוב למישור: פיז"ה

 "כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה" (ישעיהו מ', ד')

.

האם זה מה שצפוי לנו במערכת החינוך ב-2011?

.

הגדרה:

מבחן פיז"ה הוא מחקר בין-לאומי הנערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ה-OECD. מטרת המחקר היא לבדוק באיזו מידה  תלמידים  בני 15  רכשו  כלי  חשיבה  כלליים  והבנה  באופן המאפשר  התמודדות  טובה  ויעילה  עם  סביבתם.  המחקר  בודק את  רמת  האוריינות  בשלושה  תחומי  דעת:  קריאה,  מתמטיקה ומדעים.  בכל  פעם  מתמקדים  בתחום  אחד  מבין  שלושת התחומים. במחקר פיז"ה 2009 הושם דגש על אוריינות קריאה.
במחקר האחרון השתתפו  כ-470,000 תלמידים  בני 15, מ-64 מדינות ברחבי העולם ומעיר אחת (שנחאי-סין). לבחינה  בישראל  נבחנו 5761  תלמידים  בני 15 שנדגמו  באופן המייצג את כלל האוכלוסייה בישראל ואת מגוון בתי הספר, למעט בתי הספר לבנים שבפיקוח חרדי, שסרבו להשתתף במחקר.

להמשיך לקרוא והיה העקוב למישור: פיז"ה