תגית: סוכות

צא מהאייפון וכנס לסוכה

צא מהאייפון וכנס לסוכה

http://www.breslev.co.il/articles/%D7%A6%D7%90_%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D.aspx?id=22937&language=hebrew

חגים לשמחה, זמנים ומועדים לששון!

 

הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,914
13/10/2011 18:11

שלום קהילה,

רק ארבעה ימים מאז יום כיפור, חמשה או ששה ימים מטקסי הזכרון, וכבר חג שמח, בו כולנו מצווים לשמוח…. אז עושים, בתקווה שהעשייה תופנם –

כי ההצגה חייבת להימשך – הצגה כמשל לחיים עצמם –

מחייכים, מחייכים ובונים סוכה… להמשיך לקרוא חגים לשמחה, זמנים ומועדים לששון!

סוגי אנשים בראש השנה

 

11/04/2011 00:31

גם בראש השנה שחל בחודש השביעי, וגם בפסח , מוזכרים 4 טיפוסים של בני אדם.

בעוד בחודש השביעי, הסוגים הם לפי הדס, ערבה, לולב, ואתרוג.

האתרוג, יש לו טעם וריח. האתרוג , מקביל אלו שגם לומדים תורה,וגם עושים מצוות.

ההדס, יש לו ריח,אבל אין לו טעם. מקביל למי שלומד תורה ולא עושה מצוות

לולב, יש לו  טעם,אבל אין לו ריח, מקביל למי שמקיים מצוות,אבל לא לומד תורה.

ערבה, אין לו טעם או ריח.  מקביל לבני ישראל שלא לומדים תורה,ולא עושים מצוות.

לעומת זאת, בפסח, החלוקה היא אחרת:

חכם- שבקיא במנהגים ובמצוות.

תם- יודע לשאול אבל לא בצורה טובה, שתוביל לחוכמה אצלו.לא מסוגל לזכור את הפרטים הקטנים.

שאינו יודע לשאול? לא מסוגל להביא את עצמו לבקש את הידע. הוא מתבייש לשאול.

רשע- יודע את המצוות והמנהגים,אבל בכוונה תחילה מגרש אותם מעליו.

.

מדוע לדעתכם, בשני ראשי השנה הללו, יש סוגי אנשים שונים?

האם לדעתכם, ההבדל ביחס לרשע, נועד כדי לשחרר בפסח גם את הרשע מהקיבעון המחשבתי \ חברתי שלו, שכל השאר הם פריירים שלא מנסים לקצר ולחתוך פינות, בעוד בראש השנה יודעים: במילא יש יום כיפור עוד מעט , מי אנחנו שנשפוט אותו?

13/04/2011 15:43

ובכן קאי,

ההבדל מתחיל ב… תיקון טעות.  בחודש השביעי, תשרי, מוזכרים 4 מינים בסוכות ולא בראש השנה. יש בחודש הזה 4 חגים: ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה, הוא שמיני עצרת.

החודש מתחיל בחג הכי אישי שיש, כל אחד לעצמו – ראש השנה. כולם מתכנסים יחד כדי שאולי קול התפילה המשותף, תפילה של כל אחד על עצמו הנעשית בצוותא, יביא לכך שהתפילה תענה. נוקטים גם אמצעים נוספים לצורך כך: תקיעה בשופרות. כל מנהגי החג הם בעלי אופי כזה.

ביום כיפור, 10 ימים לאחר מכן, כל זה קיים,  אבל כבר מתפללים לא רק מתוך כל העם אלא גם למען  העם – מתוך הגישה של כל ישראל ערבים זה לזה. לאחר שכולם השתדלו כל כך שהזולת יסלח להם  ומתוך תחושת פיוס כללית, האחדות גדולה יותר. כולם מאוחדים בתפילה משותפת באמת לאותו האל, אל אחד.

ואז, לאחר ארבעה ימים מגיע סוכות, המזכיר התקופה שבה העם הפך לעם, בה האל לימד מאות אלפי עבדים שברחו איך מתנהלת חברה מתוקנת. הסוכות בהן גרו הראו לעין כל שאכן בה בדיוק מדובר – חברה מאורגנת עם מנהגים משלה, תרבות משותפת ובה תתי תרבויות ומסורות משותפות לכלל וגם לכל קבוצה מאורגנת בנפרד: מחנה הסוכות היה מאורגן בהוראת האל על פי שבטים ובצורה מסויימת ומדוקדקת עד לפרטי פרטים. כשיצאו שוב לדרך, פורק המחנה וכשחנו שוב נבנה מחדש בדיוק באותו האופן: כך במשך 40 שנה. זה הדבר הראשון שמזכיר לכל יהודי מי הפכו לחלק מעם ואיך זה נעשה, עוד לפני שהחג מתחיל אפילו – שהרי מתחילים לבנות הסוכה במוצאי יום כיפור. 4 המינים מייצגים כיצד כל יהודי מתחבר לגורם המאחד את העם כולו בכל הדורות: התורה. כך במהלך החודש עובר כל יהודי מתוך עצמו אל הזולת אל כלל העם ומשם אל הגורם הרוחני המשותף, המאגד את כל השונים המרכיבים את העם היהודי, שאין יהודי שלא מתייחס אליו בצורה  כלשהי.

פסח מתחיל במקום שבו סוכות מסתיים: ביד חזקה ובזרוע נטויה הוצאתיך מארץ מצריים. הדברים האלה נאמרו בתורה אל העם כגוף אחד. אבל טמון בהם גם סוף התהליך של פסח- שעל כל יהודי לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצריים. בהמשך, מנהגי הימים הבאים אחרי חג ראשון הופכים בהדרגה יותר ויותר אישיים. ראשית קציר הדגנים – קשור לעבודת המקדש אבל הוא עניין מקומי בכל מקום.. ואז מתחילה ספירת העומר …ואחר כך תחילת ההכנות להתכנסות כל העם בבית המקדש עם סיומה, שיגיע אחרי שבעה שבועות. לאחר שבסוכות כולם התפללו למען כולם,  ושמחו והודו על כמה וכמה סוגים של יחד – מתאספים בפסח שוב יחד, אבל הפעם מה שחשוב אינו איה מין יהודי אתה, אלא איה תכונות יש לך. הסיבה לך היא שהפסח הוא חג של תודה על משהו שהתקבל מזמן. קל יותר לתת מאשר לקבל, כל אחד מתייחס אחרת לקבלה – ו4 התכונות מתייחסות לדרך שבה מקבלים. מאחר שקיבלת, ואפילו הדבר ניתן מבלי לצפות לתמורה – הכרת הטוב מחייבת לגמול לנותן – וה מתחיל בחול המועד פח בראשית קציר ומגיע לשיאו בחג הביכורים. אי אפשר לגמול מבלי לציין על מה – והרי זה קודם כל על מתן תורה, התורה שלימדה ומלמדת בכל דור ודור כיצד להיות אדם חופשי וכיצד להמשיך לשמור על החרות הזאת. בשבועות נסגר מעגל ומתחיל מחדש – שהרי מתן תורה הוא הארוע המכונן, שבו התחיל הכל.

סוכות תשע"א: החדשות!

הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,914
24/09/2010 13:38

רק חדשות הקשורות לחג הסוכות, שמחת בית השואבה, הושענא רבא וחג שמחת תורה

כי בכל  חג סוכות יש משהו טוב או רע שמגיע לכותרות, למרבה השמחה וגם למרבה הצער.

כולם מוזמנים להגיב וגם להעלות חדשות נוספות.

באתר כיכר השבת: –

שריפת ענק בויז´ניץ: 11 ספרי-תורה עלו בלהבות

"חג שחור בויז´ניץ: שעה קלה לאחר צאת החג פרצה שריפת ענק בבית-המדרש של חסידות ויז´ניץ בשיכון בבני-ברק.

בית-המדרש התמלא עשן והחסידים נמלטו מהמקום מחשש לחייהם. בסיוע של כוחות כיבוי אש הצליחו לחלץ ספרי-תורה בודדים מארון-הקודש – אולם 11 ספרי-תורה נשרפו כליל.

רק לאחר שעה ארוכה הצליחו להשתלט על השריפה הענקית. ברוך השם, אין נפגעים בנפש – אולם נזק רב נגרם לבית-המדרש."

זאת התמצית, יש עוד פרטים באתר, כולל תעוד מוסרט של הארוע

——————————————————————-

נשים חילוניות: נצעד במאה שערים במהלך חול-המועד

בשורה התחתונה:

"השינוי המשמעותי שיתחולל במהלך שמחות בית השואבה בשכונה יהיה העדרותם של סדרני הצניעות, ששלטו ברחובות בשנים עברו.

חסידות "תולדות אהרן" שמימנה עד כה את עבודת הפקחים החליטה השנה שלא לעשות בהם שימוש."

"ובחזרה למצעד המחאה: אם אכן הוא ייצא אל הפועל בסופו של דבר, מדובר באירוע בעל פוטנציאל נפיץ במיוחד.

השאלה הגדולה היא כיצד יקבלו תושבי השכונה את נוכחותן של נשים חילוניות, האם המשטרה תתערב, וכיצד האירוע הזה עלול להסתיים."

————————————————————-

בגלל הסיקריקים: בוטלה בית השואבה במאה שערים

לא ירקדו: החסידויות הגדולות שנהגו מדי שנה לערוך שמחות בית שואבה גדולות ברחובה של מאה שערים, החליטו לבטלן השנה. חשיפה

כותרת זאת באה על רקע תסיסה – לסבר דעתכם הרי כותרת מן ה-14 בספטמבר: –

כצל´ה: עד פסח, הסיקריקים יוכרזו כארגון טרור לכל דבר

יומיים אחרי שהותקף במאה שערים בירושלים, ח"כ יעקב כץ, יו"ר האיחוד הלאומי, מתכנן נקמה: "לקחתי על עצמי משימה – עד פסח הסיקריקים יוכרזו כארגון טרור". הסיקריקים, אומר כצל´ה, הם חילונים לכל דבר למרות הזקן והפיאות. ומה עם גפני ומקלב, שגם הם הותקפו? "הם פחדנים". ראיון סוער (חרדים)

***

גליס נגד הסיקריקים: "אלה פרחחים עלובים" ● בלעדי

איש ירושלים, הרב ישראל גליס, נזכר בערגה בימים אחרים במאה שערים, ימים של שמחה. בראיון וידאו ל"כיכר השבת" הוא מדבר על השנים שעשו את ההבדל וגם תוקף את הסיקריקים אבל מסתייג מיוזמת כצל´ה להוציאם מחוץ לחוק: "צריך לדבר איתם בדרכי נועם" (צפו, בכיכר)

ערב החג, הרב חיים אמסלם על גיור בצה"ל: –

"ולכן אין שום אפשרות בעולם לבטל גיור שנעשה כדת וכדין, בין בצה"ל ובין מחוצה לו."

————————————————————————–

זה התחיל בערב החג, כנראה שעוד יהיו הרבה המשכים במהלך החג ולאחריו גם: –

מהומות בירושלים: ערבים יידו אבנים לרחבת הכותל

פלסטינים יידו אבנים לרחבת הכותל מהר הבית. כמה מתפללים נפצעו קל. האבנים יודו בשיאה של הלווית הצעיר שנהרג הבוקר מאש מאבטח ישראלי בשכונת סילוואן. המתפללים שצפוים להגיע לכותל במהלך חג סוכות עלולים גם הם להיתקל בידויי אבנים. המשטרה מזהירה מפני התחדשות המהומות

————————————————————————

זהו מקבץ חלקי, המתייחס הפעם רק למה שמתרחש בארץ. כולם מוזמנים להוסיף מכל רחבי הרשת

הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,914
29/09/2010 16:26

חשבתי שאמשיך להעלות כאן בכל פעם מקבץ חדשות מעתון/אתר אחר – ואולי עוד אספיק לעשות את זה בזמן שנותר עד תחילת השבוע הבא. אבל נתקלתי בדרשה של רב שפורסמה ברשת רק לפני 4 ימים, דרשה כל כך חוצבת להבות וכל כך אקטואלית – שגם אם אינכם מסכימים עם הכותבת שפירסמה הדרשה בנושא הזה, או אפילו חולקים עליה בזה או בכמעט בכל נושא אחר שהוא (כמוני), כדאי מאד שתקראו. דרשה כזאת במהלך חגי תשרי היא בהחלט חדשות, ועוד איך!

גם אם אתם אתאיסטים, גם אם אתם חילונים – קיראו! גם אם אתם שונאים רפורמים, גם אם אתם חרדים שבחרדים – קיראו!

… ואת הסתייגויותיכם/הערותיכם, אם יש כאלה – העלו לכאן בהמשך: בהחלט יש על מה לדבר!

הדרשה הועלתה בפוסט של פיליס צ'סלר ומהווה את עיקר תוכנו:

Italy and Europe to Rally for Israel

September 24, 2010

New York City Jewish leader Howard Teich just sent me an amazing 4,000 word sermon which was delivered by Rabbi S. Lewis in Atlanta. I tried to find Rabbi Lewis but could not do so. His 2010 Rosh Hashana sermon was very long — but to the point. It is titled, in Yiddish, “Ehr Kumt” (He is Coming), or as I would say, a la Yeats, “the bloody beast is back.” I hope Rabbi Lewis does not mind my sharing 1,400 words of his sermon here:

EHR KUMT, by Rabbi S. Lewis

We are at war.  We are at war with an enemy as savage, as voracious, as heartless as the Nazis but one wouldn’t know it from our behavior.

We are at war. … Let me mince no words in saying that from Fort Hood to Bali, from Times Square to London, from Madrid to Mumbai, from 9/11 to Gaza, the murderers, the barbarians are radical Islamists.


לפוסט

חג סוכות לשינוי דפוסי מחשבה

 

הצטרף 21/07/2008
הודעות 7,746
30/09/2009 22:48

בחג סוכות, כולנו עוזבים את כלל המותרות שהתרגלנו להם בבית, ועוברים לגור בסוכה, מן מבנה ארעי, שפרוץ לרוחות,ואפילו גג אטום אין לו.

גודל הסוכה המינמלי הוא 7 על 7 טפחים, וגובהה המינימלי הוא עשרה טפחים. על הסכך להיות מהצומח, מנותק מהארץ, ומדבר שאינו מקבל טומאה.

חג סוכות גם מסמן את הסיום של אסיף התבואה החקלאית, ודווקא הוא ,אינו חג עם מאפיינים חקלאיים. מדוע ולמה?

הכל נועד לפי דעתי , כדי לשנות את הלך הרוח של האדם :

בחג הזה מזכירים לאדם כי אמנם הוא עבד קשה על מנת להגיע להישגים, אבל צריך להודות לגורמים נוספים, השגחה עליונה, (או חברים שעזרו בדרך עבור אנשים עם אמונות אחרות ) .

מדוע נמצאים בסוכה ולא בבית, חוגגים את הניצחון של קצירת הפירות והתבואה בבית?

כדי להזכיר, שלא משנה כמה דברי מותרות יש לך בבית, מה שמשנה זה כמה אתה משקיע ואיך אתה מתמודד עם מה שקורה בחוץ. ודברי המותרות שיש בבית שבשאר השנה רודפים אחריהם כאילו הם העיקר בחיים, זה בסך הכל דבר שהוא תפל .

נקודה נוספת היא שגם לעני וגם לעשיר, יש אותו סיכוי להצליח בשנה הבאה, אם יתמידו בהשקעתם.

מהי הפרשנות שלכם לחג סוכות?

מהם הלקחים שאתם לוקחים ממנו? להמשיך לקרוא חג סוכות לשינוי דפוסי מחשבה

חג השבועות באמצע הדרך – הידברות

LuckyHunch

26/05/2009 22:53

חג שמח!

רבות דיברנו באמצע הדרך על חג השבועות. לפניכם ריכוז  של חלק ממה שהועלה בקהילה בנושא הזה. להמשיך לקרוא חג השבועות באמצע הדרך – הידברות

שמיני עצרת ושמחת תורה

19/10/2008 13:45

שמיני עצרת ושמחת תורה

מה המשותף לתינוק, רב, נגר, סופר סת"ם, שני ניצולי שואה וספר תורה קטן? מעגל אחד, עשרות זוגות ידיים וסיפור שמקפל בתוכו את ההיסטוריה של עם ישראל

מאת שרית אמיחי

שמחת-תורה בבית-כנסת חסידי קטן, אי-שם בארץ. הגבאי דופק על הבימה, ספרי התורה מוצאים מארון הקודש וחלוקתם לקהל המתפללים מתחילה.

ראשון, מזמינים את רב בית הכנסת לבוא ולקבל ספר-תורה להקפה ראשונה. הרב מניע בראשו, ואומר לגבאי: "לא הפעם".

הגבאי מתפלא, אך ממשיך הלאה בחלוקה.

הקפה ראשונה.

ציבור המתפללים מזמר ושר, והרב, קם ממקומו, בידיו הוא מחבק ספר-תורה שגודלו כגודל כף היד. ספר-תורה קטנטן. הוא מאמץ אותו אל ליבו בחום – ורוקד. רוקד ושר. מקיף עם הקהל את הבימה שוב ושוב. עיניו מאירות וידיו מחבקות ומלטפות את ספר התורה.

ילדים נגשים ומנשקים את ספרי התורה בזה אחר זה. הרב מנמיך את ספר התורה הקטן שלו, והם משתאים. נותנים נשיקה וממשיכים לספר התורה הבא.

מבטים מוחלפים, אף אחד מן המתפללים אינו יודע מניין צץ ספר התורה הקטן. בין הקפה שנייה לשלישית, מעיז אחד הצעירים ושואל: "הרב, מהיכן הספר?"

הרב מחייך, נושק לספר התורה ואומר: "לפני ההקפה האחרונה, אספר לכם את סיפורו של ספר התורה המיוחד הזה".

ההקפות נמשכות, הרגליים נישאות ומרקדות, הפיות מזמרים וספרי התורה עוברים מיד ליד. הילדים, מקבלים 'עליה', ממתקים וסוכריות נושרים, ריקודים נלהבים, זמירות וניגונים.

שמחה של תורה, בבית-כנסת.

***

לפני הקפה אחרונה, הקיפו המתפללים את הרב והמתינו לסיפור. הרב, הביט בספר ובקהל בחיבה וסיפר:

אבי, זכרונו לברכה, עבר תלאות רבות וייסורים קשים ומרים במהלך מלחמת-העולם השנייה. באחד הימים, בעודו שוהה במחנה עבודה, חלפה על פניו קבוצת יהודים, מלווה בחיילי אס. אס. חמושים. אחד מהיהודים הצליח לחמוק מן השורה, פנה אל אבי ותחב לידיו חבילה עטופה בבד גס:

"קח! קח מהר!!! הם לוקחים אותנו ולא נחזור. זוהי דרכנו האחרונה. קח ושמור על זה! אני מצווה עליך! הם בני למעלה ממאה שנה. זוהי צוואתי לפני מותי. ר' ייד, שמור עליהם מכל משמר!"

כל האירוע הזה ארך שניות מועטות בלבד. אחד החיילים שהשגיח על הקבוצה, הבחין ביהודי שהתחמק והחזיר אותו במכת רובה אל השורה: "שנעל! יודע! שנעל!" [מהר, יהודי. מהר].

אבי נסוג, כשהוא אוחז בידו חבילה לא מזוהה. בפינה כלשהי, הוא פתח את קישורי הבד, ולתדהמתו הרבה גילה שני ספרי-תורה זהים ויפהפיים. קטנטנים. גודלם, כגודל כף יד.

אבי שיתף חבר קרוב במעשה, ושניהם החלו לתור ולחפש אחר הדרך הטובה ביותר לשמור על ספרי התורה, לבל יגיעו לידיהם המרצחות של הגרמנים.

הפתרון שנמצא היה יצירתי במיוחד: הם שברו את עצי החיים של ספרי התורה [מוטות האחיזה מעץ, עליהם מגולגל ספר התורה], וגללו את הספרים באותה צורה שגוללים מגילה. בגליל אחד, במקום בשניים המקובלים.

את שולי המכנסיים הם תחבו בגרביים, כדי להגן על עצמם מהקור העז, ואת ספרי התורה, הם שלשלו לרווח בין הברכיים למכנס. כך היו ספרי התורה צמודים לרגליים והגרביים הגנו עליהם, לבל יצנחו ויפלו מטה.

בצורה זו, כשספר תורה צמוד לכל ברך, הסתובב אבי ימים רבים במחנה, כשרק חברו יודע על קיומם של ספרי התורה.

***

בוקר אחד, הבחינו השניים כי הגרמנים עורכים חיפוש על כל אסיר ואסיר, על מנת לגלות אוכל וחפצים מוברחים. בלית ברירה, הם חילצו את ספרי התורה מן המכנסיים, ומיהרו לקבור אותם באדמה, כשהם מסמנים לעצמם סימנים רבים ככל האפשר, על מנת שיוכלו לאתר לאחר החיפוש הדקדקני של הגרמנים ויום העבודה הארוך, את מקום הטמנת הספרים.

היום חלף לאיטו. הלילה גם הוא עבר. רק למחרת הם הצליחו להגיע למקום בו טמנו את ספרי התורה.

במהירות חפרו באדמה, וגילו ספר תורה אחד בלבד. הספר השני – נעלם.

עיון מדוקדק בספר שנמצא הראה, שהספר מונח באותה הצורה בה טמנו אותו השניים, אך היריעה האחרונה – חסרה.

בדמעות, הם נשקו לספר, גלגלו אותו ושבו להסתיר במכנס. צמוד לברך ומעל לשולי הגרב.

כך, שרדו אבי וחברו הטוב את המלחמה. הם וספר התורה הקטנטן.

***

בתום המלחמה, נשא אבי את אמי לאישה. ברית המילה הראשונה שנערכה במחנה העקורים 'ברגן בלזן' – הייתה שלי.

אני הייתי התינוק הראשון שנולד במחנה לאחר המלחמה. התינוק הראשון, ששמע יהודים שעברו את אימי המלחמה, איבדו את כל אשר להם, וזעקו מעמקי ליבם השותת: בדמייך חיי… בדמייך חיי…

הוריי היגרו לארצות-הברית עמי ועם ספר התורה. גם החבר של אבי הגיע לארצות-הברית, והקשר עימו נשמר לאורך השנים.

לפני שנים ספורות, הלך אבי לעולמו. כשקמנו מן ה'שבעה' ופתחנו את צוואתו, ראינו שאת ספר התורה הקטנטן הוא הוריש לבנו בכורו. לפעוט שנולד ב'ברגן בלזן' – ולחבר שסייע לו לשמור על הספר, לאורך המלחמה.

ניגשתי לבקר את חברו של אבא בבית האבות בו הוא שוהה. סיפרתי לו על הצוואה, וציינתי ששנינו היורשים של ספר התורה. החבר, נענע בראשו ואמר: "קח לך את הספר, מנחם. שמור עליו. תעלה אותו איתך לארץ ישראל. שם מקומו. אני את חלקי, כבר מילאתי. עכשיו תורך."

והנה, יכולים אתם לראות בעצמכם: זה ספר התורה, שהעניק אותו יהודי, שאינני יודע את שמו, לאבי. בדרכו האחרונה למוות, הוא מסר את הספר הלאה.

זה הספר שנטמן יחד עם ספר נוסף באדמה, בזמן החיפוש של הגרמנים. זה הספר שנמצא, וזה הספר שחסרה בו היריעה האחרונה. הוא פסול לקריאה, אבל הוא קדוש בקדושה מיוחדת. בקדושה של מסירות-נפש, של יהודים יקרים וטהורים שמסרו את נפשם כדי להצילו.

לא יכולתי בשמחת-תורה להשאירו בבית. הייתי מוכרח להביא אותו אל בית הכנסת ולרקוד עימו. הוא מסמל בעיניי, את מה שעבר על העם המיוחד והמיוסר הזה, מיום שקיבלנו את התורה על הר סיני.

***

מיד ליד, העבירו המתפללים את הספר. כל אחד נשק לו בחרדת-קודש ובזהירות. הגבאי חזר למקומו ליד הבימה, וספרי התורה של בית הכנסת, חולקו למתפללים, כדי לרקוד בהקפה השביעית והאחרונה.

יהודי קשיש, הנעזר במקל על מנת לצעוד, פנה אל הרב: "בבקשה, הרב, כבר שנים שאינני רוקד עם ספר-תורה בשמחת-תורה. מפאת הכובד, אינני מסוגל לאחוז בספר-תורה בכוחות עצמי. היכול אני לרקוד בהקפה האחרונה עם ספר התורה שלך?"

יהודי נוסף נגש אל הרב ומלמל: "כבוד הרב, אני רק נגר פשוט. אבל, אם ירצה ה', במוצאי החג, אבנה ארון-קודש קטן ומיוחד לספר התורה. ספר-תורה לא יכול להיות מונח סתם ככה. בסדר, כבוד הרב?"

וסופר סת"ם, המתפלל בקביעות בבית-כנסת זה, שישב כל העת והחריש, ביקש מהגבאי להמתין לו, קודם שיתחילו לשיר:

"יודע הרב ויודעים כולם, שאמי נפטרה לפני חודשים ספורים. אבל אינכם יודעים, שאמי הייתה בין הבודדות ששרדו את ניסוייו של מנגלה ימ"ש, באושוויץ. אני מבקש ממך, שתעניק לי את הזכות, לתקן את ספר התורה ולהשלים את היריעה החסרה, לעילוי נשמת אימי. זהו החסד האחרון, שאוכל לגמול עימה…"

"אם ירצה ה', ר' יוסף. במוצאי החג נשוחח. בא נצטרף למעגל, נרקוד ונשמח עם התורה…" חייך הרב.

***

"הקפה ז'", הכריז הגבאי.

יהודי קשיש, ששנים לא אחז ספר-תורה בידיו, רקד ופיזז כאיש צעיר, כשהוא מנשק ומלטף ספר-תורה קטנטן.

נגר פשוט, שבמוחו כבר נבנתה תמונת ארון הקודש המתוכנן, אחז בידו של סופר הסת"ם שדמע וקיווה לעשות נחת-רוח אחרון לאימו, ניצולת אושוויץ.

והרב, התינוק הקטן שנולד ב'ברגן בלזן' לאביו ששמר על ספר התורה לאורך שנות המלחמה, אחז בידי המתפללים.

כולם, הושיטו ידיים וסגרו מעגל.

*מעט פרטים שונו, על מנת לטשטש את זהות המתפללים, אך הסיפור הינו אמיתי לחלוטין, וארע בשמחת-תורה האחרון, בבית-כנסת קטן, אי-שם, במרכז הארץ

http://www.aish.com/hebSukkot/ShminiAtzere…abys_Legacy.asp

19/10/2008 13:50

 שמחת תורה בגבעת שמואל

[הערת העברה: כאן צירפה tipid סרטון ששותף מאתר Google Video שנסגר עם רכישת יוטיוב ע"י גוגל. לצערי, לא הצלחתי לאתר הסרטון ברשת היום, 15/09/2013.
אשמח אם מי מכם יאתרו. הכתבה מ"אש התורה" מדברת של שמחת תורה של תשס"ה]
 

02/10/2009 01:25

והרי לכם משמעות חדשה לקביעה שתורתנו היא תורת חיים, תורה שאנו מצווים לחיות בה, תורה  שהיא חיים. בסיפור הזה שמחת תורה ושמחת חיים הם היינו הך. מי היה חושב….

03/10/2009 14:37

ואם כבר סוכות

קהילות הצחוקיה והגאווה מאחלות לכם=]

חג סוכות שמח עם הרבה חיוכים הנאות וטיולים

מלךמנהל קהילת הטלויזיה הכי ממכר ברשת מתנהזיקוקוקהילה הצחוקיה כי צחוק זה בריאליצן

 

09/10/2009 18:29

שמחת תורה שמח לכולם!

ממש כולם – זהו חגו של כל יהודי בלי הבדלי עדה, מגזר – פשוט כווולם!

כל היהודים מלאים מצוות כרימון, גם אלה שאינם יודעים מהי מצווה

האחד מסתכל פנימה, השני מסתכל צפונה, השלישי דרומה, הרביעי מערבה והחמישי מזרחה, השישי מסתכל למטה, השביעי מסתכל למעלה….

יש יהודי  שנושא בגאווה מגן דוד כחול על דגל,

יש יהודי שנושא בגאווה מגן דוד מוזהב על חזו

ובחג הזה היהודים הגאים מכולם נושאים ספר תורה שבראשו כתר ורימונים – ומהם הרימונים אם לא יצוג חזותי של תורת ישראל: בתוך מסגרת מגן דוד שפע כל טוב בגלימה מלכותית של ארגמן, וכולה חן ויופי, טעם וניחוח בו זמנית

רימונים
רימונים
 

09/10/2009 19:34
13/10/2009 00:19

ספר תורה שצריך לזה ראיה טובה וברורה

אני חושב שרקדתי אפילו עם ספר התורה הזאת (לא בטוח)

מוזמנים ל-
 יכול להיות שהכתבה שאני מפרסם קיבלתי באימייל
או שקראתי את זה ונהנתי אז העברתי להנאתכם
* דבר אישי יצויין בכוכבית בתחילת הכתבה
בתודה

14/10/2009 23:31

נדרש,

אתה מתכוון לספר התורה הקטן?

15/10/2009 19:07

אכן כן

שמעתי בזמנו את הסיפור בגירסא טיפטיפה שונה

אבל לדעתי זה הספר התורה

מוזמנים ל-
 יכול להיות שהכתבה שאני מפרסם קיבלתי באימייל
או שקראתי את זה ונהנתי אז העברתי להנאתכם
* דבר אישי יצויין בכוכבית בתחילת הכתבה
בתודה

ביאור:עיניינו של הושענא רבא

19/10/2008 08:15

מתוך ויקיטקסט

ביאור:עיניינו של הושענא רבא

הושענא רבה, היום השביעי של סוכות, רב בו הסתום על המפורש.

בבית המקדש היו מקיפים את המזבח עם ערבות ועושים את ניסוך המים. בימיינו מקיפים את הבימה בבית הכנסת ולמחרת, בשמיני עצרת, אומרים תפילת גשם.

בתורה הוא לא מוזכר ועל פיה הוא סתם עוד יום בחול המועד סוכות. אולי זה שבפסח יש "שביעי של פסח" הקרין על סוכות וקידש במקצת את יומו האחרון.

דבר זה מתבטא בתפילות: אומרים פסוקי דזימרא של שבת ויו"ט אך לא אומרים "נשמת". אומרים י"ג מידות של רגלים ושמע ישראל בהוצאת ספר תורה, אך "מזמור לתודה" של חול. ולמרות שמותרת בו מלאכה כבחול המועד, כתב הרמ"א ש"אין מקילים לעשות מלאכה של חול עד אחר יציאה מביהכנ"ס".

לא זו בלבד שהוא קיבל הילה של יו"ט אלא אפילו קיבל אופי של יום דין (ניגונים, לבישת קיטל), וכדברי השו"ע "מרבים קצת בנרות כמו ביום הכיפורים". יש תוקעים בשופר, יש אומרים סליחות, וכל זה בשיאו של חג שעליו ציוותה התורה בשימחה יותר מכל חג אחר.

עוד דבר מעניין היא הדאגה של חז"ל שלא תתבטל מצוות הערבות. ר´ סימון ציווה למחשבים את העיבור שיזהרו שלא יפול הושענא רבה ביום שבת כדי שלא תתבטל מצוות הערבה ולעומת זאת לראש השנה לא התייחס (למרות שאם הוא נופל בשבת לא תוקעים בשופר, שהיא מצווה דיאוריתא).

מה טעמו של החג?

בספר הרוקח מנסה ר´ אלעזר מבורמיזא לקשר בין מצוות הערבה למצוות ניסוך המים, על ידי דרישה הפסוק "איסרו חג בעבותים":

"איסרו חג בעבותים" – קשרנו את בהמות הקורבן בערבות, ענף עץ עבות
"עד קרנות המזבח" – והבאנו אותם להקרבה.
כמו שאנחנו עשינו את שלנו, עשה אתה את שלך והורד לנו גשמים.
אמנם זו רק דרשה אך העיקרון ברור: הצלחנו לעבור את חג הסוכות בלי שירד לנו גשם לתוך הסוכה, עכשיו אפשר שתתחיל עונת החורף. לכן אנו מתחילים להגיד משיב הרוח ומוריד הגשם בתפילה. כהמשך לחג הסוכות אנחנו בוחרים מ4 המינים את הערבה שנקראת בתורה "ערבי נחל" וכך ייחודה שגדלה על מים. ובכך משמעותה להושענא רבה.

מה עיינינו של יום הדין בהושענא רבה? השו"ע כתב:

ומרבים קצת בנרות כמו ביום הכיפורים, לפי שבחג נידונים על המים".
ביום זה נקבע כמה גשמים ירדו לנו השנה, ומים הם בעצם החיים. לכן החשיבות שנצא זכאים בדין זה.

כמו כן מעמדו של החג כיום דין, התחזק על ידי תורת הקבלה ונכתב בזוהר שביום זה "פתקין נפקין מדי מלכא". (ומכאן "יום הקויטל").

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99…%A8%D7%91%D7%90

 

02/10/2009 01:28

ועל כן, גמר חתימה טובה לכל באי הקהילה!

 

פינת הנוסטלגיה

 

optikay

15/09/2008 01:09

גבירותי ורבותי תי תי תי ,

הינני מתכבד להזמין לכאן כאן אן אן אן

את החתן תן תן תן של הבר מצווה וה וה וה ,

איתי תי תי תי…

טעות שלי, זה פינת הנוסטלגיה,ולא הבר מצווה.

 

נתחיל עם שירי ילדים:

להלן כמה שירי ילדים שאני מכיר ומצאתי לנכון להביא לכאן:

נתחיל עם השיר הראשון, בביצוע של עוזי חיטמן ז"ל.

אדון שוקו. כן,פעם צבע לא היה גזענות.

גברת עם סלים ( מהתקופה שלא ישר חשבו על פיצוץ למשמע שם השיר).

במדינת הגמדים.( כשלא פחדו שזה שיר מיליטריסטי מידי בגלל שבהתחלה שומעים הצעדה)

 

אתם מוזמנים להוסיף עוד שירים שלפי דעתכם מתאימים לפינה.

guitar-line

חלק זה של הרשומה נערך ב10/10/2014: הסרטונים שהועלו במקור נמחקו מיוטיוב. במקומם העליתי סרטונים של אותם השירים מתוך התוכן הקיים כיום ביוטיוב. השתדלתי למצוא גם קליפ האנימציה המקורי, אם אין – אז לפחות הביצוע המקורי באיכות טובה.

LuckyHunch


להמשיך לקרוא פינת הנוסטלגיה