תגית: מוסכמות

באן קי מון נגד השימוש באתרים אזרחיים למטרות צבאיות

מזכ"ל האו"ם, באן קי מון הודיעה בהצהרה לעיתונאים היום בארבע וחצי בערך,  שהאו"ם וחברותיו : "מגנים את השימוש בבתי ספר ואתרים אזרחיים למטרות צבאיות".

באן קי מון לא התייחס לשימוש באמבולנס למטרה צבאית.

עם זאת באן קי מון לא הצהיר מה העונש הראוי לחמאס שמפר את ההנחיה הזו,או האם מבנה שמשמש למטרה צבאית כגון איחסון או אף ירי של טילים, או כמפקדה של אנשי חמאס במקרה של בית חולים שיפא הוא מטרה לגיטימית.

נניח וישראל תצא מעזה, תפסיק את הפעילות הקרקעית, האם האו"ם יערוב לזה שהחמאס לא ימשיך את ההתנגדות בסמוך לאתרים אזרחיים או בתוכם?
וויל סאטן, פירסם מאמר בביזנס אינסיידר, שבו טוען שישראל נוקטת צעדים רבים על מנת למזער את הפגיעה בחפים מפשע או בלתי מעורבים, ושמספר ההרוגים מההתקפות האוויריות נמוך לאין שעור ממספר ההרוגים במתקפות דומות בקוסובו,  ובעירק. "באופן מסוים, ישראל העלתה את הסטנדרטים של מה שאמור להיות צפוי במלחמה"

מודעות פרסומת

סגן שר הביטחון מתייחס ומגיב לפיטוריו ע"י ראש הממשלה

ראש הממשלה פיטר את סגן שר הביטחון דני דנון משום שהביע ביקורת על התנהלות הממשלה, או חוסר ההתנהלות שלה וחוסר תגובתה לטרור הפלסטיני. הקש ששבר את גב הגמל היה הביקורת הגלויה של דנון להסכמה הישראלית להפסקת האש מול חמאס מבלי להבטיח את ביטחונם של אזרחי ישראל ומבלי שהועמדו ערבויות למהלך הזה.

תגובתו של דנון:

"אני לא התיישרתי ולא אתיישר עם רוח הרפיסות השמאלנית של ראש הממשלה ולא אמכור את האידיאולוגיה שלי למען לשכה ונהג".

 "ההססנות ביציאה לפעולה נתפסה כרפיסות וכחולשה. תנאי הפסקת האש שאושרו הבוקר בתמיכת ראש הממשלה השאירה מיליוני אזרחים בטווח של אלפי טילים מעזה".

"אמשיך לפעול על פי ערכי המוסר שלי, ברוח ערכי הליכוד ולייצג מיליוני יהודים שלא מוכנים למצוא את עצמם בעוד 20 שנה ללא מדינת לאום בטוחה לעם היהודי. אמשיך להבטיח כי הליכוד לא יהפוך לסניף מרצ".

כותבים מטעם בוויקיפדיה

העורכים בוויקיפדיה, החליטו להילחם בכותבים מטעם , כותבים בתשלום מטעם חברה או גורם כלשהו שהוא בעל אינטרס.
הסיבה למאבק בהם לדברי ג'ף בריגאם, היועץ המשפטי של קרן ויקימדיה : "כתיבה בתשלום יכולה לאיים על אמונם של המתנדבים ולהשפיע על הניטרליות והאמינות של ויקיפדיה".
המאבק הזה התנהל גם בעבר, וויקפידיה אסרה על עובדי Wiki־PR לבצע כל עריכות באתר, ואף חסמה את כניסתם של 250 עורכים, אבל לא כלל שום התייחסות ספציפית בתקנון  .

החוק שנכנס לתקנון ויקיפדיה העולמית :
"כותבים בתשלום יהיו מחוייבים להצהיר על העריכה בדף המשתמש שלהם, בעריכה עצמה, או בדף השיחה של הערך.  "

נהלי ויקיפדיה בעברית, שהוחלטו בעבר, ואף הוצעו לויקיפדיה העולמית כתקנון :

  • עורך בתשלום מחוייב לציין את הערכים שכתב בתשלום הן בדף השיחה והן בדף המשתמש .
  • אסור לעורכים בתשלום לפנות בצורה יזומה ולהציע את שירותיהם.
  • אסור לעורכים בתשלום להשתתף בהצבעות קהילה

בישראל, יש פחות כותבים, ולכן ההשפעה של כותבים מטעם בתשלום הרבה יותר בעייתית בעברית ולכן יש יותר הגבלות בעצם.

 

אבל השאלות העיקריות שלדעתי לא קיבלו התייחסות:

  1. האם לא מגיע לכלל המשתמשים בוויקיפדיה לראות אזהרה גדולה שטקסט נכתב ע"י מישהו מטעם או בעל אינטרס, כפי שיש בטורי דיעות בעיתון ?הרי גם אם יש כותבים מטעם שיצרו ערכים ולדעת עורכים אחרים הטקסט הוא טוב, זווית הראייה היא עדיין של החברה הזו.
  2. מה יקרה  במקרה של מלחמת גירסאות  בין כותב  או כותבים בתשלום, לכותבים שלא בתשלום? הרי לחברה שמעסיקה 250 עובדים שיכתבו ערכים עבורה, יותר קל להשפיע ולערוך שוב ושוב ערכים שנויים במחלוקת. (יותר אנשים שיכולים להשקיע יותר זמן).

אובמה שינה מדיניות והרפובליקאים כועסים

אובמה החליט לשחרר 5 אסירים פעילי טאליבן מגווטנאמו על מנת לשחרר את בו ברגדאל, חייל אמריקאי שנשבה לפני 5 שנים.
הרפובליקאים כועסים על הצעד הזה שאינו חוקי מאחר ששר ההגנה חייב להודיע לגורמים הרלוונטים בקונגרס על כוונתו, 30 יום לפני שמשחררים אסירים ממחנות המעצר.
מעבר למחסור בהודעה המוקדמת הזו שתמנע מהקונגרס לודא שהאסירים ששוחררו לא יחזרו לפעול ולפגוע בביטחון ארה"ב ובנות בריתה ישנה עוד סיבה לכעס:
זה הופך כל חייל אמריקאי בכל מקום בעולם למטרה לחטיפה מאחר שזו שבירת המדיניות שהיתה עד כה: "לא לנהל משא ומתן מול טרוריסטים" .

בישראל ישנה דילמה דומה , ולהלן דברי בנט בנושא שיחרור המחבלים :
"ההתדרדרות בנושא שחרורי המחבלים בשנים האחרונות מחייבת אותנו לכללים חדשים בנושא זה. פעם היה טאבו שלא משחררים בשום אופן, אחר כך שחררנו מחבלים תמורת חיילים, אחר כך כבר הגענו לאלף מחבלים תמורת חייל, עד שהגענו למצב שמשחררים מחבלים תמורת כלום."

הרגה את בן זוגה עם נעל עקב בטקסס

אנה טרוחיו מהעיר יוסטון ,טקסס, מואשמת שרצחה את בן זוגה ,אלף סטפן אנדרסון  לאחר שהלמה בפניו 25 פעמים עם נעל עקב.

התביעה טוענת שמדובר ברצח: אנה ואנדרסון חזרו שיכורים לדירתו, נקלעו לריב שבמהלכו אנדרסון נפל על הרצפה . לפי כתב האישום ,הנאשמת מנעה ממנו לקום והלמה בפניו בצווארו 25 פעמים עם נעל העקב סטליטו שלה עד שמת .אנדרסון למעשה מת מאובדן דם דרך הפצעים שניקבו את צווארו .

הנאשמת טוענת שתכננה לעזוב את בן זוגה באותו הערב. לדבריה הוא היה אלכוהוליסט עם נטייה לאלימות כשהוא שיכור. לאחר שאנדרסון הבין שבכוונתה לעזוב, הוא החל לחנוק אותה. לאחר שביקשה ממנו שישחרר את צווארה כי קשה לה לנשום,ולאחר שמשיכות בשיער ראשו לא עזרו, היא השתמשה בחפץ היחידי שהיה בהישג ידה, נעל העקב שלה  במטרה להכות עד שישחרר את החניקה .
הערבות שלה נקבעה על 100,000 דולר.
http://news.walla.co.il/?w=/15/2734551

לדעתי קשה לדעת האם מדובר ברצח בכוונה תחילה, או בהריגה כתוצאה מהגנה עצמית בשלב זה לפי הפירסומים הללו, ולכן חיפשתי את הכתבה באנגלית
בדרך כלל אם יש מספר מהלומות או דקירות רב, זה מעיד על נסיון רצח, או כוונה לרצח.
מנגד, ההגנה יכולה לאמר שזה היה בהגנה עצמית, בן זוגה חנק אותה, והנאשמת שחשה סכנה למותה תקפה שוב ושוב, עד שהלחץ על צווארה השתחרר רק כשמערכות בן זוגה קרסו.
ההגנה יכולה לטעון שהאישה נכנסה לפאניקה מהחניקה, ותקפה שוב ושוב בלי לשים לב ששוחררה, או שנכנסה להתקף פסיכוטי מהחשש לחייה.

בכתבה באנגלית מוזכר שאנה טרוחיו התקשרה למוקד 911, ודיווחה בין הכי להתייפחות: "אני צריכה עזרה, היכיתי אותו והוא מדמם קשות " והוסיפה: הוא התחיל להכות אותי" . השאלה שלא ניתן עליה מענה, הוא כמה זמן חלף בין התקיפה, לשיחה עצמה. יתכן והנאשמת עיכבה את השיחה במטרה להקטין את סיכויי ההצלה של בן זוגה בידי החובשים. כשהשוטרים הגיעו לדירה, הם חשבו לפי כמות הדם שאנדרסון נורה בפניו .

אין בכתבה שום התייחסות לעדויות הפורנזיות על אלף סטפן אנדרסון ועל אנה טרוחיו :
אם בן זוגה אכן ניסה לחנוק אותה, על צווארה צריכים להיות סימני חניקה מכפות ידיו.
אם הוא נפל ונחבט ברצפה, בחלק האחורי של גולגלתו אמורה להיות עדות לנפילה הזו .
נתזי הדם  בזירת הרצח שהיא  דירתו החדשה של אנדרסון, אמורים לעזור לקבוע האם המכות שחטף בראשו היו כשראשו היה צמוד לרצפה,או כשעמד. (הפיזור של הנתזים יהיה גדול יותר ככל שהמרחק בין ראשו מהרצפה היה גדול יותר.)

היא והוא,סתם להנאה

מועלות כאן חידות הוא והיא…יתכן שאת חלקן העלתי בעבר, יתכן שלא. יתכן וחלקן קשות או לא ברורות, מאחר שאת כולן ניסחתי לבדי.

  1. הוא חלמיש, והיא גיאומטרית למשל.
  2. הוא חלק מחבל, והיא התפתחות
  3. הוא כלי נגינה והיא מתה.
  4. הוא בן יפונה  והיא כל הזמן נובחת.
  5. הוא גלב, והיא כדור
  6. הוא עתיק והיא נחה.
  7. הוא סיכסוך והיא עלמה צעירה.
  8. הוא אטם, והיא תבלין בישול.
  9. הוא טבח מדופלם , והיא אנגלית למשל.
  10. הוא חתך את הלחם, היא פנייה שעל הסוס.
  11. הוא שעל,היא הליכה המונית.
  12. הוא  מין עץ נמוך, היא פיטפוט.
  13. הוא נאמן מאוד, היא כלי מדידה.
  14. הוא ריב, היא מיקרופון ואוזניה מחוברים שהם על הפנים.
  15. הוא בן אנוש והיא קרקע.
  16. הוא בן החמור, ובה גרים אנשים.
  17. הוא משכן החזיר, ובה שוכנים אנשים.
  18. הוא טוב נגד גשם, והיא גניבה כספית .
  19. הוא יוצר, היא הסכם.
  20. הוא אחד מהצבעים, איתה בונים.
  21. הוא רעש הדיבור, היא משקה מוגז.
  22. הוא בכניסה לבית, עליה נחים בתוכו.
  23. הוא מאוחסן, והיא לא שווה הרבה כיום .
  24. הוא מקום מסחר פתוח, והיא מתקן שממנה שותים בעלי חיים.
  25. הוא כלב של דיסני, והיא פריט לבוש.
  26. הוא הגבהה מעץ, והיא אחת החלוקות של הזמן.
  27. הוא יונק מדברי , והיא פנסייה.
  28. הוא וידאו ארט, והיא עוטפת את הפרי.

הרכב נגרר ללא ידיעת בעליו

Copy of CARERA_GTהחיילת החנתה את רכבה ליד שער ראשון בצריפין, באזור החנייה המרכזי, בידיעה שתחזור אליו רק בעוד חמישה ימים כשהקורס יסתיים.
הקורס הסתיים, וכשהחיילת יצאה, הרכב לא היה שם, ואף אחד לא ידע לאן ומתי הרכב שלה נעלם משם.
החיילת התקשרה למשפחתה, להודיע שהרכב נעלם וכדי להחליט מה עושים מאחר שזה יום שישי, והתחבורה הציבורית מוגבלת בשעותיה ובהיקף פעילותה.
לאחר כמה זמן, האב קיבל הודעה מהמשטרה שהרכב שלהם נמצא כבר חמישה ימים במקום אסור לחנייה. החיילת לקחה מונית אל הרכב, וראתה שאף הוצמד לו קנס על חנייה במקום אסור.
שוטרים שהמתינו ליד הרכב הסבירו לחיילת שבמהלך השבוע האחרון הונחתה העירייה לפנות את שטח החנייה הסמוך לשער 'ראשון' לטובת אירועי יום העצמאות שנחגגו שם .

המשפחה דרשה שמישהו יקח אחריות, יתנצל, ויבטל את הדוח .המשטרה אמרה שלא גררה את הרכבים אלא הנחתה את העירייה, והעירייה טוענת שמזה שנתיים לא עוסקת בגרירת רכבים, אלא זה בטיפול המשטרה. בסופו של דבר מאחר שלא התקבלה התנצלות, המשפחה תבעה את העירייה על 4000 ש"ח על עגמת הנפש של הגרירה בלי התראה, על העובדה שלא טרחו להזהיר או להודיע שבמשך השבוע אי אפשר לחנות בחניון הזה, ועל שלא הודיעו לאן הרכב למעשה נגרר לבעליו החוקיים.

בעיריה טוענים שלא מבינים מדוע המשפחה דורשת פיצויים, שכן החברה לביטחון ביטלה את הדוח לאחר ששמעו את הנסיבות של המקרה.

אבל האם לציבור לא מגיע הסבר מי גרר את המכונית, ובחר להעמיד אותה במקום אסור לחנייה?!
או מדוע לא יידעו  את מפקד או רס"ר הבסיס על איסור השימוש בחניון הזה בעקבות אירועי יום העצמאות ?
מדוע לא הודיעו למשפחה אלא לאחר חמישה ימים שהרכב עומד שם, שהרכב בכלל נגרר?

האם הבקשה להתנצלות על העלמת רכב שהועמד במקום חוקי לחלוטין, שגרמה מן הסתם לכעס, ולפניקה אצל החיילת ומשפחתה?
מה בנוגע לזמן של החיילת, שרוצה לחזור הביתה, ומתעכבת כי הרכב נגנב או נעלם מבחינתה?
האם מישהו בכלל שקל להחזיר לחיילת את הכסף על המונית למקום שבו הרכב הושאר?  האם לא מגיע לה החזר על הכסף של המונית?
בנוסף… איזשהו עובד ברכב גרר שנשלח מטעם העירייה או המשטרה להזיז את הרכב שלה, העמיד אותו במקום אסור. האם הוא לא אמור לשלם את הקנס של הרכב הזה? הרי חובה על כל נהג גרר שכזה להכיר את החוקים שקשורים לחנייה.

חיסכון בכנסת

אולי הכנסת לא מצמצמת את הוצאות הממשלה, או פועלת להקטנתה לפי חוק, אבל הצעה חדשה , יוזמה של בנט לביטול תפקיד הנשיא . למרות שהתפקיד בעיקר ייצוגי, התקציבים שהולכים ללשכת הנשיא גבוהים.
בנט פנה לשרת המשפטים ציפי לבני כדי לבחון את הנושא, לאחר שהצליחו בממשלה להפחית את מספר הרבנים הראשיים בישראל לאחד.

חלק מהשיקולים יהיה לבחון האם קיום התפקיד מפחית עומס מראש הממשלה, ולא בטוח שאכן יחליטו על ביטול תפקיד הנשיאות.

האם יש קשר בין רמה סוציואקונומית לעבירות סמים?

עשרות תלמידים מתיכון יוקרתי נחקרו בחשד למעורבות בעבירות סמים.
תגובת הורים ותלמידים בבית הספר : "תמיד אומרים לנו שמדובר בבית ספר יוקרתי והיום אנחנו מגלים אחרת".

סקרים שערכה הרשות למלחמה בסמים הראו שהילדים בסיכון לשימוש בסמים הם אלה שסובלים ממצבים דכאוניים או חרדתיים בשל מצב סוציו-אקונומי קשה וגירושים של ההורים (נכון ל2009) .

אבל האם לדעתכם האם בית ספר  יוקרתי או רמה סוציואקונומית גבוה הם המחסום שימנע עבירות של סמים או התנהגות בלתי מוסרית אחרת?

נאסף אל אבותיו החקלאי, הלוחם, המנהיג: שרון בכותרות

אריאל שרון היה חקלאי מלידה, לוחם נועז שהפך (בין השאר) גיבור מלחמת יום כיפור, מייסד ויוזם מפלגת הליכוד  (שהיא קבוצת מפלגות ימין ומרכז שהתאחדו), שר בכמה ממשלות, ראש ממשלה. איש קצוות כריזמטי ובו זמנית מעורר מחלוקות, הקשור בכל נימי נפשו לאדמת ארץ ישראל ואשר הקדיש חייו למען עם ישראל.

אריאל שרון נפטר היום.

אין בכוונתי להוסיף עוד הספד למאות שהתפרסמו כבר ועוד יתפרסמו. כמי שחלקה על רעיונותיו ועל דרכו יותר פעמים מאשר הסכימה, תהיה בכך אפילו צביעות מסויימת. מה עוד, שרוב ההספדים מחליאים  – והזרם רק גובר והולך. נדמה שעכשיו יוצאים כל הרמשים ממאורותיהם ופוצים פה… יחד עם זאת, יש ויהיו גם לא מעט הספדים כנים , מכובדים ומכבדים הראויים לגיבור הנערץ, המדינאי האידאליסט והמנהיג הסוחף שהיה.

נכון, החיים ממשיכים – אבל אין זה ראוי לא לעצור לרגע בנפול גיבורים. ניתוח ביקורתי של ההספדים הוא הרבה יותר מרגע, הוא עניין למחקרים פוליטיים וסוציולוגיים שבטח עוד יתפרסמו בהמוני ספרים. על כן, לפניכם רשימה חלקית של  הכותרות הראשונות, לשיפוטכם. כל תוספת שלדעתכם ראויה תתקבל בברכה בתגובות שבהמשך.

 

מעריב

ידיעות אחרונות

  • "שרון התייחס לחיקויים בחביבות ובהומור" 12.01.14
    עולם הבידור הישראלי על אריק שרון – כמודל חיקוי ועל מאפייניו כמנהיג  וכאיש ציבור
  • בדצמבר 2005 לקה ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון באירוע מוחי, ופחות מחודש לאחר מכן סבל משבץ מוחי חמור – שממנו לא התאושש עוד. אילו טיפולים עבר בשמונה השנים שבהן אושפז במצב הכרה ירוד, מתי ניצתה תקווה באשר למצבו ומה הביא להידרדרות האחרונה ועד למותו. כל נקודות הציון הרפואיות

    ד"ר איתי גל

הארץ

  • המנהיג הישראלי האחרון 11/01/2014
    בשרון התקיים שילוב בן-גוריוני בין האומץ לקבל החלטות דרמטיות ליכולת לסחוף את הציבור. החלל העצום שהותיר אחריו טרם התמלא, וספק אם יתמלא בעתיד

    יוסי ורטר

בשבע

ככר השבת

המגזין החרדי הזה הגדיל לעשות מכולם, בלקטו אוסף מרשים של תשדירי וידאו ואאודיו עם ו/או על אריאל שרון – התופסים את רוב תכולתה של התגית שעל שמו, בקושי תמצאו שם מאמרים כתובים.

* עודכן ביום א' 12/01/2014 בבוקר

תגובת סגן ראש הממשלה לטענות כנגדו

התגובה של סגן ראש ממשלת טורקיה, כפי שתורגמה לעברית היא הכחשה . הוא מכחיש שאמר  שהיהודים הם האחראים למהומות בטורקיה בראיון לעיתונות , וטוען שהדברים שאמר הוצאו מהקשרם ע"י העיתונות.
"אני בוחר את מילותי בקפידה ואין לי שום כוונה להצהיר הצהרות נגד יהודים", הדגיש סגן ראש ממשלת טורקיה. שימו לב, או שהתרגום לעברית גרוע או לא מדוייק, או שהוא לא מכחיש שיש לו משהו נגד היהודים, או שהוא מאמין שאין קשר בין היהודים למהומות, אלא שלא רוצה לצאת בהצהרות נגד יהודים, (ככל הנראה מסיבות פוליטיות או כלכליות, שהרי ישראלים חזרו לנפוש בטורקיה, ועסקאות של העברת מל"טים או מזל"טים שהושהו, חזרו לשולחן המשא ומתן  או בוצעו .)

לא יודע, אני עוד פחות רגוע אחרי התגובה הזו שלו להאשמות שהועלו כנגדו … ואתם?!

בילוי לא שגרתי..

אתמול בערב, ובלילה, הייתי בבילוי לא שיגרתי:
חבר מהעבודה לשעבר שמתחתן, החליט שיש לו חברים וקרובי משפחה יותר מדי משוגעים, ולכן אינו יכול להפקיד אצלם את אירגון מסיבת הרווקים.

ארוסתו, גם הרגישה אותו דבר לגבי חברותיה וקרובות משפחתה.
לכן הם החליטו לארגן בעצמם מסיבה שכזו, אבל ביחד…
הם פשוט הודיעו שאין מסיבת רווקים או רווקות,אבל מי שרוצה לבוא ולחגוג את ימיהם האחרונים לפני שהם נישאים, מוזמן לבוא לחוף הים, ולהישאר איתם בים בחמישי שישי.
כל אחד שבא, שירשום מתי בערך מגיע, כמה אנשים יוכל לאסוף, איפה הוא עובר, ומה הוא מביא:
אוכל, וציוד כללי: מנגל, פחמים, בשר, סלטים\ קינוחים, פיתות, כוסות חד פעמיות\ צלחות\ מפיות\ אלכוהול\ מחצלות… ככה ששום דבר לא יחסר.
אני הבאתי מנגל, פחמים ,חבילת פיתות ,עוגות לקינוח ופנס ראש, תמיד טוב שיש.  היות שלמדתי באותו יום,לא יכולתי להביא איתי בשר.
באתי מוקדם יחסית,אז עוד טבלנו בים לפני שהתקרר מדי ונעשה חשוך. מעבר לזה, צריכים לענות לטלפונים ולנסות לכוון את האנשים לחוף הנכון, ולכיוון הנכון שלו, מינימום הליכה עם הציוד.
טוב, אוכלים, שותים נהנים… טיפה מדברים כדי להכיר, כי לא כולם מאותה קליקה, אלא יש כמה קליקות שונות… בסבבה.
היה זוג אחד, שפשוט תפקדו כל הזמן על המנגל… באמת, הוציאו מטעמים ממנו. ברור שכל אחד הביא בשר מתובל או מושרה במרינדה, מלבד המבורגרים ונקניקיות,אבל שום דבר לא נשרף או יצא מוקדם מדי מהמנגל.
טוב… אכלנו שבענו… סבב היכרות קצר, שבו אומרים שם, מה עושים ומאיפה מכירים את הזוג הנ"ל?
לאחר מכן…כל מיני אנשים אירגנו משחקים… למשל מושגים שקשורים לחתונה שהקהל צריך לנחש, אבל יש 4 מילים שאסור להגיד כשמנסים להעביר את המילה הזו… נדמה לי שקראו לו טאבו…
משחק אחר, היה שאלון כשהמאורסים יושבים גב אל גב, ומרימים מזלג, כף ( כף אם זהנכון יותר לגבי  הכלה העתידית, הרעיה תעשה או שזה נכון לגביה, ומזלג למקרה שזה החתן העתידי)  או שניהם בהתאם לשאלה… למשל… מי יקום ראשון לתינוק? מי יתקן דברים בבית? מי יוריד את הזבל? מי יהיה האחראי או  המאורגן יותר? מי ירויח יותר כסף?! והקהל, צחק בין אם ראה את ההסכמות, או את אי ההסכמות, כמו שקרה בשאלה מי יתקן את רוב התיקונים הקטנים בבית!?

משחק נוסף, היה שאחד משניהם היה מכוסה עיניים, ועל מי שעיניו לא מכוסות היה להכווין את השני\ שניה להסיר ממנו פתקים שהדביקו\ הצמידו עליו, כשבמקום ימינה שמאלה מעלה למטה יש מילים אחרות…
פריז, ויקטור, פריאון,רמברנט…
את המילים הללו החברים זרקו כשביקשו 2 מושגים שקשורים לחתן ,ושניים לכלה המיועדת, והמילים הוחלפו בכל סבב… רנדומלית בחרו מה יהיה מתוכן ימינה שמאלה מעלה ומטה… אחד מהם אמר שזה לא הוגן, כי הוא מתבלבל בין ימין לשמאל,אז אמרו לו שיגיד הרמברנט השני…

הערה מאירה

בציטוט הבא נזכרתי במהלך מענה להינדיק בפוסט היתרונות בלהיות אישה ?

“Our deepest fear is not that we are inadequate. Our deepest  fear is that we are powerful beyond measure. It is our light, not our darkness that most frightens us. We ask ourselves, Who am I to be brilliant, gorgeous, talented, fabulous? Actually, who are you not to be? You are a child of God. Your playing small does not serve the world. There is nothing enlightened about shrinking so that other people won't feel insecure around you. We are all meant to shine, as children do. We were born to make manifest the glory of God that is within us. It's not just in some of us; it's in everyone. And as we let our own light shine, we unconsciously give other people permission to do the same. As we are liberated from our own fear, our presence automatically liberates others.”

האדם שצוטט, הוא נלסון מנדלה, ולהלן תרגום דבריו לעברית:
"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זהו האור שלנו, לא החושך שלנו שמפחיד אותנו ביותר. אנחנו שואלים את עצמנו, מי אני שאהיה מבריק, יפהפה, מוכשר, נפלא?! למעשה, מי אתה שלא יהיה? אתה ילד של אלוהים. לשחק אותה קטן לא משרת את העולם. אין שום דבר נאור בלמזער את עצמך  כדי שאנשים אחרים לא ירגישו חסרי ביטחון סביבך. כולנו נועדו לזרוח, כמו שילדים עושים. אנחנו נולדנו כדי להוציא את האור האלוהי , הניצוץ האלוהי , כי הוא בתוכנו. זה לא רק בחלק מאיתנו, זה בכולם.כאשר אנחנו נותנים לעצמנו לזרוח, אנחנו לא במודע נותנים רשות לאנשים אחרים לעשות את אותו הדבר. כפי שאנו משתחררים מהפחד שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים באופן אוטומטי ".

כל אחד מאיתנו טוב בתחום מסויים, יש לו או לה יתרון יחסי על אחרים באותו תחום. יש לדעתי שתי שאלות, שראוי שכל אחד ישאל את עצמו:
האם הוא הוציא את היכולות הללו החוצה, או שהסתיר אותן?
האם ואיך השתמש ביתרון היחסי הזה: האם זה היה כדי לעזור לעצמו, לעזור לאחרים,או כדי להקטין אנשים אחרים?

 

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל והטרור

הוחלט להוסיף  ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל  גם משמעות וציון של נפגעי הטרור בשנת 2000.
מאז, יש עדיין ויכוחים האם הצעד הזה הוא נכון, או שלא?

האם אפשר להפריד בין דם לדם ? הרי בין אם היו חיילים, או אזרחים הם נפגעו בגלל היותם ישראלים.
מצד שני, האם אפשר להשוות בין חייל שיודע שהוא נמצא בסיכון או התנדב אליו בבחירה ובמודעות מתוך רצונו להגן על המדינה, לאזרח שנפגע באקראיות ?

ומה עם אנשי כוחות הביטחון האחרים שמתו בנסיון להגן על אחרים, שוטרים, פרמדיקים, כבאים , אנשי שב"ס , שסיכנו את עצמם ונכנסו למקום מסוכן במודעות כדי להגן על חיי אחרים? הרי הם לא מקדישים את כל זמנם להגנה על המדינה, אבל הם עדיין במדים ומנסים לשמור על חוקי המדינה ואזרחיה.

אם מייחדים את היום הזה גם לחללי מערכות הטרור, וגם לחללי צה"ל , והמדינה עצמה לא איחדה את שני הטקסים, איזו צורה יש לזה אם בכל מוסדות המדינה אין מחוייבות לארגן שני טקסים נפרדים, או אחד עם התייחסות לשתי הקבוצות שלהן מוקדש היום הזה?

בקדיש ובאל מלא רחמים, מקריאים נוסח שמתאים רק לחללי מערכות ישראל,ולא גם לנפגעי פעולות האיבה  …

לי אישית זה מציק, אבל אני לא יודע מה הדבר הנכון לעשות:
האם לארגן שני טקסים נפרדים? האם אחד משותף? האם ראוי שיאמרו קדיש ואל מלא רחמים שמתאימות לכולם, או שישישנו את הנוסח  שלהן על מנת שיתאים גם לחללי מערכות ישראל, וגם לנפגעי פעולות האיבה?