תגית: חופש ביטוי

אנונימוס נאבקים על החופש ויסייעו למאבק בטרור

אנונימוס הודיעו שינקמו באיסלמים קיצוניים ויבצעו מעקב אחריהם וחשיפתם בתור נקמה על הפיגוע בשארלי אבדו בצרפת.

מודעות פרסומת

ynet כתבים זרים: חמאס יוצר רשימה שחורה שלנו – חדשות

ynet כתבים זרים: חמאס יוצר רשימה שחורה שלנו – חדשות.

משטרת הצניעות עברה על הצילומים לספר המחזור

תלמידות תיכון מיוטה ארה"ב זועמות על כך שבספר המחזור תמונותיהן  נערכו והסתירו חלקים מגופן: לחלקן נוספו שרוולים או חולצות בסיס שלא לבשו בזמן הצילומים. השינויים לא היו אחידים אצל כל הבנות . אחת הבנות אף זכתה להחלקה של שערה. בזמן הצילומים היה שלט שהודיעה שתמונות שאינן עומדות בקוד הלבוש עשויות להיערך.

דברי התלמידה רייצ'ל ראסל לפוקס :

  1. "היו הרבה בנות שלבשו גופיות וחציין נערכו וחציין לא",
  2. "אני מרגישה כאילו הם הטילו פתקים עם שמותינו לכובע ושלפו פתקים כדי להחליט את מי לערוך".

מה דעתכם? האם ראוי לבטל את העריכה של התמונות שלא עמדו בקוד הלבוש מאחר שהחלת התקנון לא היתה שיוויונית?

או שיש להחיל את קוד הלבוש על כולם ולערוך את כל התמונות שלא עמדו בתקנון לפני חלוקת הספר?

האם יש לאפשר הנפת דגל פלסטין באוניברסיטת חיפה?

מרכז עדאלה מבקש מאוניברסיטת חיפה לחזור בה מהחלטתה לאסור להניף דגלי פלסטין בהפגנות בקמפוס. עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, טוען כי הנפת דגל פלסטין היא מימוש של חופש הביטוי ושל חופש ההפגנה, וכי אין בה כל הפרה של הסדר הציבורי.

האוניברסיטה בעבר סירבה להכניס לתחומה את השייח ראאד סלאח, שנעצר בעבר על הסתה, אבל אפשרה לחנין זועבי להופיע מול סטודנטים ערבים ביום הנכבה  ב2012 , כשהאירוע אורגן בחשאיות שמנעה אירגון הפגנות נגדה מצד סטודנטים יהודים .
בשנת 2011, בקשת תא הליכוד באוניברסיטת חיפה לאגן הרצאה של  אנסטסיה מיכאלי , ובקשת התאים הערביים להיפגש עם חנין זועבי, נדחו שתיהן.

אז מה דעתכם, האם האיסור הנפת דגל פלסטין, מוצדק?

"Fresh Fish Sold Here Today:" The Slow Decline and Agonizing Death of the News Business

הקדמה
בבתים שומרי מצוות ארוחת ליל שבת היא הרבה יותר מסתם ארוחה דשנה וכינוס משפחתי שבועי סביב שולחן אחד. מסביב לשולחן דנים בפרשת השבוע, ובעיקר באספקטים העכשוויים שלה – והמשמעות שהיא נותנת לארועי השבוע שחלף וענייניו. זהו חלק ממה שמכונה "עונג שבת".
אני לא גדלתי בבית כזה.
אצלנו, עונג שבת היה הסתערות על מאמרי דעה ומאמרי מערכת בעיתונים, התעדכנות באספקטים הצדדיים (אך חשובים לא פחות – לפעמים אף יותר) של ארועי השבוע שחלף. זה היה הזמן היחיד להתעמקות וכתבות מקיפות ומסות מעמיקות של מיטב הפובליציסטים. בין קטע קריאה למשניהו היינו מחליפים דעה עליהם, ממליצים זה לזה ולבני משפחה אחרים או חברים לקרוא את זה או את ההוא… לפעמים בימי השבוע הראשונים עוד היינו ממשיכים לשתף ולדון בזה כשהזדמן – עד שלחצי השגרה וארועי הרגע השתלטו שוב – עד יום שישי… וחוזר חלילה… 🙂
התרגלתי. זה אחד מזכרונות הילדות והנעורים האהובים עלי, הרגל חיובי שכזה – שכאשר לא מתאפשר, זה ממש חסר. אבל, עתונים על נייר כבר מזמן הפכו בשבילי לפינוק מיוחד ונדיר – וכך הגעתי למאמר המעניין הזה. דבר אחד מזכיר אחר, מה שמביא לקריאה נוספת – ועוד מחשבות… – מזון למחשבה שכולל גם קצת צידה לדרך לעוד כמה ימים.
ועכשיו, משהוסברה הקפיצה הפתאומית  הזאת מענייני היומיום שלנו כאן לעומק עניינים גלובליים כבדי חשיבות, אפשר לעבור למה שבאמת מעניין:

I gave a talk on \"Journalism in an Age of Participatory News\" in January 2003. The challenges were already there – long past the horizon and already in the offing. But as much as new practices and technologies posed a threat to the news business, I saw then – and still see – a great opportunity for reporters and journalists of all kinds to better serve the public interest. \"To do this, we have to readjust our understanding of the news, to see it as the protean thing that it is, a chorus of many, contradictory voices in a complex counterpoint,\" I concluded. \"We also have to surrender some of our control over making the news, to allow its participants to tell their own stories and news consumers to construct their own narratives. But I think we implicitly accept that idea when we argue that the public interest is best served by a multiplicity of news sources.\"In the wake of slow decline and agonizing death of the news business, I still hold great hope for the news.

 היה ב  –   Fresh Fish Sold Here Today:" The Slow Decline and Agonizing Death of the News Business"

יש לי הערכה רבה לכותב, מאט פרידמן, ולרשומה המושקעת שהעלה, אשר אלה מילותיה האחרונות, המסכמות. אני גם מעריכה מאד את עורכי וורדפרס הממליצים עליה: הרשומה בהחלט ראויה להמלצת כל מערכת המכבדת עצמה.

עם זאת, כמי  שקראה את מכתב גלוי ל"אידיוטים שימושיים" של זאב גלילי, נדמה לי שתקוותו של פרידמן היא יותר מכל ביטוי לנאיביות אמריקאית טיפוסית. נאיביות היא ברוכה אצל אנשים אבל לא תפיסות עולם ואידיאולוגיות,  היא גם עקב אכילס של הליברליזם המערבי.

מיסיונרים- היחשפו!

המחשבה עלתה אצלי בעקבות קריאת הכתבה הזאת http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4377319,00.html

ובעקבות סיפור ששמעתי ממש לפני כמה ימים, אודות משפחה נורמטיבית- אבא, אמא ושני ילדים.

האבא והאמא עובדים, מרוויחים יפה, שניהם יהודים לא אדוקים.

יום אחד מישהו בא לאבא ואמר לו "איזו משפחה יפה יש לך. ומה אם יקרה להם משהו? אתה לא מוגן.. אתה חייב לעשות הכל כדי להגן על המשפחה שלך". האבא התפתה.

כיום בני הזוג חיים בתור "יהודים משיחיים". הם הורידו מזוזות, הם לא חוגגים ימי הולדת או חגים- מלבד החגים של הדת שלהם. הילד הקטן לא מבין למה הוא לא מקבל מתנות ליום ההולדת. הבת שלהם הודיעה להורים שהיא לא מתכוונת לחיות לפי אורח החיים הזה. היא רוצה לאכול, היא רוצה לצאת לטייל עם חברות, ללמוד באוניברסיטה, לעשות צבא…ההורים הציבו אולטימטום: "או אנחנו והדת או כלום" וסילקו את הילדה מהבית. ילדה בת 20, עם הורים בריאים ומבוססים כלכלית- חיה במשפחת אומנה. ההורים מתכחשים לה, אוסרים עליה לבקר את האח הקטן שלה. ויתרה מזאת- במקום לעזור לילדה שלהם כלכלית, הם ערכו שיפוץ בבית, שברו את הקירות של החדר שלה והרחיבו את הסלון על חשבונו.

אז יש כאן כמה אלמנטים. ראשית, איזה מין הורים עושים את זה?

שנית, איזו מין "קהילה מגובשת שדואגת למשפחה" והבטיחה לאבא ללמד אותו להגן על המשפחה, מאפשרת דבר כזה?

שלישית, האם מותר לערוך פעילות מיסיונרית?

ואם לא, עד כמה חופש הביטוי מאפשר לנו להגביל דבר כזה?

הקפיטליסט האחרון

"…הנאמר בפוסט הזה הוא בבחינת התחלה, התוויה של איזה מרחב משוער ובייחוד הפרחת בלוני ניסוי לשמים ושאלה פתוחה." במילים אלה מסתיים המאמר הזה, שמבטא מחשבות והגיגים לא סדורים של רבים מאיתנו.

יש למישהו תשובה?

ארץ האמורי

 תהל פרוש

 

Rise like lions after slumber

In unvanquishable number

Shake your chains to earth like dew

Which in sleep has fallen on you

Ye are many – they are few

(זהו הבית האחרון במונולוג ארוך שנושאת התקווה, שאביה הוא הזמן, אל בני האדם. את הפואמה שנקראת מסיכת האנרכיה כתב פרסי שלי, משורר השייך לתנועה הרומנטית, ב-1819. הוא כתב זאת אחרי שממשלת אנגליה טבחה 80 אלף אזרחים –  בני המעמד הנמוך, ביניהם אינטלקטואלים ועיתונאים, שרצו זכות בחירה וייצוג פרלמנטרי כמו המעמד העליון, העשירים).

*

כל זה כבר כאן, אני מתכוונת לשעה שאחרי הקפיטליזם. לא משנה כיצד נקרא לזה, אחרי המבול או לפניו, הדבר כבר כאן. הזמן הזה הגיע עוד לפני שהתחלנו לחשוב עליו במונחים כאלה. כאלה הן תנועות גדולות היסטוריות, מתחילות במקום לא נראה לעין ומעט מעט מתחוור שאנשים חיים כבר את הפרדיגמה הבאה. לקפיטליזם לקח מאות שנים לקבל שם ומערכת סדורה של ערכים עד שפרץ במאה ה-18 לחיינו…

View original post 1,714 מילים נוספות

מרגול רוצה עבודות שירות מעניינות

הצטרף21/07/2008
הודעות 7,733
10/01/2012 23:01

מרגלית צנעני עושה את שעותיה במסגרת עבודות השירות באהבה רבה, (בעקבות הפרשה של הסחיטה של  אטדגי) אבל היא  "רוצה ללכת למחלקה האונקולוגית, לעזור, ללכת איפה שהילדים. אני רוצה שזה יהיה מעניין  לי, שזה יהיה טוב".

מה דעתכם?

  1. האם ראוי לתת לאדם שלא הבין את המהות בעבודות השירות לבצע אותן, או שעדיף להכניסו לכלא?
  2. האם יש טעם לתת לאדם לבחור את עבודות השירות?
  3. האם יש לאפשר לאדם שעשה עבירות לא מוסריות כאלו להיות ולעבוד עם ילדים בעבודות השירות?
  4. האם לא כדאי שבמידה והשירות לקהילה לא יבוצע עד הסוף, אוטומטית האדם יכנס לכלא ?
  5. האם עקב הפירסום השלישי שמזיק לידוען הרבה יותר מלאדם רגיל,יש לתת לידוען עבודות שירות במקום כלא במקרים גבוליים?
  6. האם לדעתכם יש הבדל בין עבודות השירות של ידוענים לכאלו שאינם?
  7. האם לדעתכם צריך להיות הבדל בטיב עבודות השירות לידוענים ולמי שאינם כאלו?

המדינה מימנה צל"שים למשתתפי המשט לעזה

Dalia

03/11/2011 19:15

סיעת רע"ם רכשה שישה מגנים תוך שימוש בתקציב מימון המפלגות, והעניקה אותם בין היתר לח"כ חנין זועבי ולשייח ראאד סלאח, שהיו על המרמרה. המבקר מתח ביקורת על השימוש האסור. ח"כ צרצור: "לא מתחרט על הענקת המגנים"

לוחמי צה"ל שהשתלטו על המרמרה במשט לעזהלא קיבלו צל"ש מהמדינה – אך ששת הערבים הישראלים שהיו במשט קיבלו מגני הוקרה, שמומנו על-ידי המדינה. כך חושף אחר-הצהריים (יום ה') מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח בנושא מימון המפלגות. המגנים נרכשו בכספי מימון המפלגות, שקיבלה מפלגת רע"ם.

….

ח"כ צרצור הוזמן, לדבריו, למשרד מבקר המדינה – שם נאמר לו כי השתמש בכספים בניגוד לנהלים. "עניתי להם שאין סעיף שאוסר את מה שעשינו", אמר חבר הכנסת מרע"ם ל-ynet. הוא הוסיף כי "המשתתפים במשט נקטו צעד שהוא חלק מהפעילות החברתית והפוליטית, ועמדתם הינה מוצדקת, כמעין הגנה על הערכים". ח"כ צרצור הדגיש כי הוא לא מתחרט על הענקת מגני ההוקרה לערבים הישראלים שהשתתפו במשט לעזה.

….

הכתבה המלאה:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4143415,00.html

הייתי חייבת לעלות את זה לכאן.

כמה ערכים נהרסו כאן? כמה חוקי מדינה נדרסו?

וכמה עוד אפשר לזלזל ובציניות לאפשר להם לינוק מאיתנו ולאפשר למחבלים האלה להמצא בכנסת ולכרסם במדינה שלנו? עד מתי כנסת ישראל תמשיך לירות לעצמה ברגל?

וזה לא שהם עושים משהו חשוב לערביי ישראל…לדעתי אותם הערבים יהנו יותר אם יצביעו לאלי ישי או לליברמן (הם לפחות דואגים לאוכלוסיות שלהם) להמשיך לקרוא המדינה מימנה צל"שים למשתתפי המשט לעזה

הרמטכ"ל סירב לשחרר חיילים דתיים משירת נשים

 
1 מתוך 2 (26 הודעות)

optikay

12/09/2011 17:57

ארבעה חיילים דתיים נזרקו מקורס קצינים בגלל שעזבו באמצע הטקס בשל שירת נשים.

אחד מהם עתר לבג"ץ נגד ההחלטה להדיח אותו מקורס קצינים.

שני הרבנים הראשיים נפגשו עם הרמטכ"ל במטרה להביא לפשרה שתאפשר לחיילים הדתיים שלא להישאר ולהאזין לשירת הנשים בטקסים הצבאיים, מבלי שזה יפגע במעמדם כחיילים.

גנץ החליט שלא יאפשר לחיילים דתיים לצאת באמצע טקס צבאי בגלל שירת נשים.

המאגר הביומטרי לשמוע את החדשות הכי מוזרות?! חינוך למען הביטחון העתידי של מדינת ישראל ישראל אשמה בהכל עם קהילות כאלו, מי צריך יותר? אמצע הדרך הידברות ביהדות הפינה הספרותית

נדרש

13/09/2011 00:26

ואם החיילים האלו היו שייכים למגזר אחר, וזה נוגד את העקרונות או את ההשקפה שלהם, או ההלכה המקובלת אצלהם?

LuckyHunch

17/09/2011 12:01

נדרש:

ואם החיילים האלו היו שייכים למגזר אחר, וזה נוגד את העקרונות או את ההשקפה שלהם, או ההלכה המקובלת אצלהם?

אם הרמטכ"ל היה מחליט אחרת – אז אוי לרמט"כל, אוי לצבא ואוי לנו:

מלחמות נגרמות בגלל יצר הרע, והצבא הזה נקרא צבא ההגנה לישראל. איך יוכל צבא כלשהו להגן על זבוב אפילו, אם כבר הפסיד מראש במלחמה נגד יצר הרע ?

יש דוגמאות לצבאות כאלה – הממלכות שנועדו לשמור אותן כולן, בלי יוצאת מן הכלל, נכבשו על ידי צבאות אחרים (שמורכבים בעקר מחיילים השולטים ביצריהם)  – הבולטים שבהם,  לאחר שהפכו שטוף זימה, תאוות בצע, שוד וגזל גם ע"י הזוטר שבחיילים, הם הצבא העותומני, צבאו של אלכסנדר מוקדון, צבא סין (שלאחר שהפך כזה אפילו במשמר הקיסר הענק לא נותר מי שיגן עליו או על איש מאלפי בני ביתו ופלמייתו מפני המהפכנים הקומוניסטים). התנ"ך מלמד אותנו כבר לפני כל שאר המקורות שתרבויות הגויים כי המבחן הראשון והבסיסי לכל חייל הוא מבחן כיבוש היצר ומשמעת עצמית: מי שנכשל במבחן זה אינו מסוגל להיות חייל בכלל.

הינדיק

20/09/2011 22:28

נדרש:

ואם החיילים האלו היו שייכים למגזר אחר, וזה נוגד את העקרונות או את ההשקפה שלהם, או ההלכה המקובלת אצלהם?

נדרש גם אני זעמתי בתחילה ששמעתי על המקרה ואבל אחרי קצת מחשבה נזכרתי בשיעור ששמעתי מהרב שלום ארוש שהכל לטובה … תשאל איך?

המקרה הזה כחלק מרבים אחרים מוכיח את המשנה על עקבתא דמשיחא

ומלכות תהפך למינות, ואין תוכחת, בית וועד יהיה לזנות

לכן אל לנו לכעוס אלא לשמוח שאנו רואים בחוש את סימניי הגאולה

חוץ מזה נדרש אין לך על מה להלין הרי זה קרה החיילים האלו היו שייכים למגזר אחר, וזה נוגד את העקרונות או את ההשקפה שלהם, או ההלכה המקובלת אצלהם…

הערכים של החיילים האלה שונה בתכלית מהערכים של מפקדיהם רק מה מפקדיהם לא מסוגלים לתפוס את כמה הם רחוקים אחד מהשני …

ממש שתי דתות נפרדות …

אתן לך דוגמה לשניי הערכים

1.) זה ערך שאני מניח שאתה  אותם חיילים ואני מתחברים

היעלה על הדעת שגדול המקובלים היה
עומד במבחן ציפורה? הרי רק לראות את

מי שעמד מולה היה גורם לחסון שבגברים
להתעלף! רגע אמיתי של כנות והתבוננות
על מה שזכינו בזכותה ובזכות כל הנשים.

http://www.breslev.co.il/articles/בזכותה/הכרות_ונישואין/משפחה_וזוגיות.aspx?id=19662&language=hebrew

מאת: הרב אליעזר רפאל ברוידא
"מי מחליט אצלכם בבית, אתה או אשתך?" שאלו פעם גבר אחד.

"אני מחליט את הדברים הגדולים והגורליים, והיא קובעת בעניינים הקטנים".

"כמו מה למשל?" התעניין השואל.
"אני מחליט מי יהיה ראש ממשלה או אם גוגל יקנה את מיקרוסופט, והיא מחליטה איפה נגור ואיך נחנך את הילדים…"
אנחנו הגברים חושבים את עצמנו גדולים וחכמים, אך הגדולה והחכמה האמיתיות הן האישה בבית. אנחנו דומים לאיזה גוף חיצוני של אוטו מפואר, אך האישה היא המנוע. לכן כדאי להכיר ועוד יותר כדאי להתחיל לכבד.

רבי שמעון בר יוחאי מלמד שהגבר משפיע והאישה מקבלת: זהו יסוד מוצק בקבלה, והעיקר הוא בהבנת התפקיד שכל אחד ממלא בבניית שלום הבית. אין להתווכח עם העיקרון הזה, כי הוא מסיני ממש ועל פיו נבראו כל הברואים.

גברים רבים אינם מבינים את העיקרון הנ"ל. הם אמנם יודעים שהם צריכים "להשפיע", כלומר להביא טרף (פרנסה) לביתם, אך חושבים שעצם היותם בעלי תפקיד שכזה, אז יש להם גם את הזכות להיות רודן בבית. בכלל לא. ואם האישה היא המפרנסת או שותפה לפרנסת הבית, ומאפשרת לבעלה בעלה לשקוד על התורה, עליו מוטל החיוב לכבד אותה ללא גבול ממש.

העולם שואל, מדוע התורה מדברת אודות הנשים כל כך בתכלית הצמצום? מישהו יודע את שמה של אשתו של דן או של נפתלי? מישהו יודע את שמה של אחותו של רבי יוחנן שהתחתנה עם ריש לקיש? בכלל לא. למה? מה קורה?

אמר לי מורי ורבי רבי שלום ארוש שליט"א, שלא ייתכן אדם גדול מבלי שתעמוד אישה גדולה מאחוריו. ומצאתי בכתבי הנצי"ב מוולוז'ין שאומר, שעיקר הבית נבנה לגדולי ישראל בשביל נשיהם. זאת אומרת, במילים של שלמה המלך ע"ה: "חכמת נשים בנתה ביתה" האישה היא הציר המרכזי שכל ביתה מסתובב סביבו.

הגבר רק מרוויח שהוא מנצל את בינתה היתירה של אשתו. המדרש מספר שאברהם אבינו היה טפל לשרה אימנו בנבואה. בזכותה, יצחק אבינו גדל בדרך הישרה ובלי ההשפעות ההרסניות של ישמעאל. השם יתברך, בכבודו ובעצמו, ציווה לאברהם לשמוע לעצתה.

רבקה אימנו הכירה את "מעלותיהם" של בניה יעקב ועשיו. עשיו הרשע הצליח לרמות את אביו, אך לא הצליח לרמות את אמו. היא גם שלחה את יעקב לפדן ארם והצילה אותו מעימות ישיר עם עשיו. מאוחר יותר, לאה ורחל נתנו ליעקב אבינו את הכוח לקום ולעזוב את בית חמיו, הלא הוא לבן הרמאי.

כולם נותנים למשה רבינו את ה"קרדיט" למתן תורה. אך האם זכור לכם שהייתה גזרה נוראה נגד משה רבינו בגלל שלא מל את בנו? הרי מלאך חבלה בצורת נחש ענק בלע את משה רבינו חי משני כיוונים, אך לא הגיע למילתו. ציפורה, אשתו הצדקת, הבינה שמשה בעלה התרשל בעניין מילת בנו, לכן לקחה צור חד (סכין) ביד, וכרתה את ערלת בנה וכך הצילה את בעלה.

היעלה על הדעת שגדול המקובלים היה עומד במבחן ציפורה? הרי רק לראות את המלאך היה גורם לאיתן שבגברים להתעלף. ומאין לה ההבנה שהמלאך בא על עסקי מילה? ומנין לה הזריזות לתפוס צור ביד ולמול את בנה, הכל תוך שניות מעטות ביותר! לא יאומן!

ובכן, התורה שבכתב מגיעה עד אלינו בזכות ציפורה, כי בלעדיה, לא היה לנו משה רבינו על הר סיני. ולא רק התורה שבכתב. מה בדבר התורה שבעל פה?

בתקופה הנוראה של חורבן בית שני, נפילת מרד בר כוכבא וביתר, חיסלו הרומאים הרשעים, צאצאי עשיו, את כל החכמים למעט רבי עקיבא ותלמידיו. לאחר שמתו 24,000 תלמידיו, כל התורה שבעל פה נשארה על כתפיו של רבי עקיבא. הוא בנה את עולם התורה מחדש ואף מסר את נפשו על כך, כשגידל חמישה תלמידים חדשים: רבי מאיר בעל הנס, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יהודה בר עילאי, רבי יוסי בן חלפתא, ורבי אלעזר בן שמוע, מהם הסתעפה כל התורה שבעל פה. ובזכות מי? בזכות רחל בת כלבא שבוע.

תחילת דרכו של רבי עקיבא הייתה כרועה צאנו של כלבא שבוע, אביה שלרחל.רחל ראתה שהוא "צנוע ומעולה" והתקדשה לו, בתנאי שילמד תורה. היא הסיבה שרבי עקיבא נכנס בכלל לעולם התורה, והוא כבר בן ארבעים. וככל שרחל מסרה את נפשה, הרי היא הייתה בת טובים ואביה הדיר אותה מכל נכסיו, כך היא סבלה עוני ושנות בדידות רק כדי שבעלה ילמד. רבי עקיבא העיד בעצמו ש"שלי ושלכם שלה הוא". כל משנה וכל דף גמרא שאנו לומדים עד היום הם בזכות רחל.

איפה היה און בן פלת ללא אשתו? היא הצילה אותו משאול תחתיות, אך אין התורה מזכירה את שמה בכלל! זה לא מפחית במאומה מחשיבותה, כי עליה אמר שלמה המלך: "חכמת נשים בנתה ביתה".

למה ללכת רחוק? הקב"ה זיכה את כותב שורות אלה לחבר ספרים רבים, בעברית ובאנגלית. ויותר מכל, הקב"ה זיכה אותי לשמש את הצדיק העתק מורי ורבי רבי שלום ארוש שליט"א, ולתרגם את ספריו ושיעוריו לאנגלית, כך שההפצה של תורתו – הלא היא תורת האמונה – היא כבר במיליונים בכל רחבי תבל. כשהתחתנתי, לא הייתי מסוגל להגיד דבר תורה ליד השולחן בשבת. כל הישגיי אינם אלא בכות נוות ביתי שתחי'.

צריך לזכור שלכל דבר בעולם הזה יש שני צדדים! וזה כדי לשמור על איזון מוחלט ובחירה חופשית. אמנם "חכמת נשיםבנתה ביתה, אך איוולת בידיה תהרסנה". יש אדם רע נושא אישה צדקת והיא מחזירה אותו בתשובה. ויש להיפך, כפי שסיפרו לנו חז"ל.

ורבים שואלים, להקשיב לאישה או לא להקשיב לה? הרי און הקשיב והרוויח, אבל גם קורח הקשיב והפסיד בגדול. רבינו ה"בן איש חי" מסביר לנו, שכאשר שאיפותיה של האישה להעלות את ביתה ולקרב את כל בני הבית לקב"ה – כלומר ששאיפות ומטרות אלה הן רוחניות, יתקיים בה "חכמת נשים בנתה ביתה". במקרה כזה, כדאי ועוד איך כדאי להקשיב לכל מוצא פיה. אך אם שאיפותיה ומאווייה הם בעניינים גשמיים – כסף, שררה, בית בהרצלייה פיתוח וקניית בגדים בדיזנגוף, יתקיים בה "ואיוולת בידיה תהרסנה" – היא תוריד את ביתה למעמקי שאול, חלילה.

לכן, עלינו הגברים לחזק ולכבד את הנשים היקרות שלנו, ובעדינות ובדרך דוגמא אישית לדובב אותן לדרך האמונה. שלום בית הוא אכן מתנה מהר סיני ובזכות נשים צדקניות. כי שלנו – שלהן הוא! יהי רצון שבורא עולם ישמור אותן, אמן!

2.)     לעומת זה ……………..שאישה כל חשיבותה הוא …. נתפסת ככלי ל……

שים לב למה  הם סוגדים(לפניי הרבה זמן שמעתי את זה וזה היה בעניי נחמד אבל היום כשהקשבתי טוב למילים נחרדתי על מה אנחנו גדלנו )

http://i.start.co.il/groups/talk/forum/p/95914/943637.aspx#943637

אחרי זה עוד אפשר לבוא   בטענות הדיבורים של הם ארות מקיפים בשבילם

optikay

21/09/2011 01:29

הינדיק, צבא זה צבא.

האם חצר של אדמו"ר כלשהו יכולה לעמוד אם כל אחד הוא הבעל בית שלה, אם אין היררכיה ברורה?

לא.

האם הצבא יכול לעמוד כשאין היררכיה ברורה? לא. יש לצבא מפקד אחד, הרמטכ"ל. מה שהוא קובע, הצבא עושה. אנשים שלא מסוגלים למלא פקודות, יוצאים על רקע של אי התאמה, או מועברים לתפקידים אחרים.

ובלי קשר, היו גם רבנים שקבעו שכל עוד ביקשו לצאת עקב השירה, ולא הותר להם, הרי שזו הנאה שנכפתה עליהם, בדיוק כמו הרדיו של השכנים שפעל בשבת.

R

(אורח)

23/09/2011 10:02

קיימת הקצנה במגזר הדתי שנובעת ממאבקי כוח בין רבנים (כוח=כסף והשפעה פוליטית שגם היא מתמצית בכסף). מי שמציג עצמו קיצוני יותר ודואג לכאורה לאמונתם של ההולכים אחריו כעדר צובר יותר כוח. הסיפור של שירת נשים הוא חלק מהעניין הזה והחיילים הדתיים הם הקורבן של מאבקים אלה.

אי אפשר להתפשר בעניין הזה במערכת היררכית צבאית. היום לא ירצו לשמוע נשים שרות, מחר יסרבו לפנות התנחלויות ומחרתיים יחליטו איזה מלחמה מקובלת עליהם. מי שמסרב – יתן את הדין וכנ"ל מי שמסית לסרבנות ומנצל הגמוניה דתית למעורבות במקומות שאסור לו להתערב בהם.

הינדיק

25/09/2011 16:07

LuckyHunch:

מלחמות נגרמות בגלל יצר הרע, והצבא הזה נקרא צבא ההגנה לישראל. איך יוכל צבא כלשהו להגן על זבוב אפילו, אם כבר הפסיד מראש במלחמה נגד יצר הרע ?

לאקי כל הכבוד את צודקת המלחמה הכי גדולה היא המילחמה ביצר הרע …

כאחד ששירת בצבא כמה שנים

ועשה מילואים כמה שנים טובות

אני יכול לומר בוודאות

שיש כמה חיילים ישבו בקהל ואמרו /חשבו איזה שווה (הזמרת)

או כמה שאמרו מה הייתי עושה ….

אמנם זה דבר שלאישה יהיה קשה להבין מעצם היותה אישה, שהיא הרי נעלה מהגבר ואין לה את אותם יצרים כמו לגבר …

גבר נוצר מעפר "מזוקק" אישה נוצרה מגבר" מזוקק" ולכן מה לעשות?

אנחנו הגברים ככלל בעלי יצרים יותר נחותים  מנשים ככלל.

כבר אמרו רבותינו

הרהורי עבירה המכלים גוף ונפש, וכמו שהודיעונו רבותנו הקדושים ברוח קדשם באמרם, הרהורי עבירה קשים מעבירה (יומא כ"ט ע"א), וכונתם ז"ל בזה:א. שתאות נשים מחלישה את הגוף, יותר מהמעשה עצמו (רש"י שם).ב. החוטא בהרהור, הנהו חוטא בשכלו, בדבר החשוב אשר בו, ואין דומה מרידת עבד למרידת שר (רבינו הרמב"ם ז"ל במו"נ ח"ג פ"ח).ג. ההרהור פוגם במחשבה שהיא המשכן העליון בגוף, והמעשה בא מהגוף (דבש לפי מ"ע ה' אות ח'). וכולם אמת, שהרהור עבירה מחליש הגוף ומטמא הנפש.

את ההמשך אפשר לקרוא פה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=8923

אבל לא פחות חשוב אף יותר חשוב איך נלחמים בו…..

הנשק היחיד במלחמה הזאת

מאת: הרב שלום ארוש

המלחמה בעיצומה. נראה כי התחמושת
'הרגילה' כבר לא כל כך עוזרת. זה הזמן

לשלוף את הנשק היחידי, זה שהוכיח את
עצמו לאורך כל הדורות. זה צו השעה!
אנו חיים בדור שהיצר הרע הגיע לשיא שלו. בעשור האחרון, היצר הרע התעצם בצורה מבהילה. בלחיצת כפתור (אינטרנט, פייסבוק וכו') הזוהמה הכי גדולה מגיעה עד לפתחו של האדם. וזו ממש סכנה. מכאן הדרך למצב של הולכת שולל, חלישות הדעת וריבוי ספקות קלה מאוד…
עיקר הניסיון של האדם בעולם הזה, והדבר שהיצר הרע הכי מתגבר בו עליו, הוא הניאוף. וכידוע, עיקר הניאוף בעיניים, כאשר אדם נחשף למראות אסורים המבעירים בו את אש התאווה.
זה לא חדש, הרבה יעידו על כך. לא היה אף דור כדורנו. בחופי הים נשים מתהלכות עירומות, וברחובות כמעט עירומות. ואם לא ראית את זה שם, זה ממש על המסך מולך, באחד מאתרי האינטרנט (או בכמעט כולם). בלחיצת כפתור אדם רואה דברים שאולי מעולם לא היה מתעניין לראותם, אולם יצר הניאוף נכנס כל כך חזק ובצורה אגרסיבית אל תוך חייו של האדם, אפילו עד לטלפון הנייד שלו. וכך, בכל שנייה ושנייה הוא נמצא תחת השפעת אש התבערה של התאווה, בוער ונשרף בלי הפסקה של רגע. אז מה הפלא שמוחו ונשמתו שרופים ויבשים וכבר אין לו שום לחלוחית של חיות, שמחה והנאה בחייו?!
נכנסנו עמוק מאוד מאוד לעומק ותוקף שער החמישים של הטומאה! והדרך היחידה להילחם בטומאה של שער החמישים היא על ידי שער החמישים של הקדושה!
כלי הנשק היחיד!
ההתבודדות!
התפילה האישית שלך, במילים ובשפה שלך. כן, זוהי שעת ההתבודדות עליה דיבר רבי נחמן מברסלב. אדם יכול להינצל מהיצר הרע הבוער של הניאוף, במיוחד כמו זה המתפשט בימינו אך ורק על ידי ההתבודדות.
שעת ההתבודדות היא כלי הנשק היחידי של האדם במלחמה קשה ומתמשכת זו. ומכיוון שהיא הנשק היחיד של האדם, אדם ללא שעת התבודדות למעשה אין לו בחירה, אילו לו שום דרך להילחם ביצר הרע ולעמוד בניסיון. ולא לעמוד בניסיון זה אומר לאבד את החיים – בעולם הזה ובעולם הבא! לכן חייב כל אדם להתבודד. אי עמידה בניסיון בעולם הזה זה לא רק הפסד רוחני לעתיד לבוא, אלא כבר בעולם הזה זה גורר חיים מרים ממוות – חוסר שמחה, הצלחה, פרנסה, אהבה ועוד.
מדוע שעה זו כה נצרכת? הרי אפשר לטעון שיש עוד דרכים – מצוות וכדומה. למה דווקא התבודדות? כתוב בגמרא שיצר הרע מתגבר בכל יום על האדם, ואלמלא הקדוש-ברוך-הוא עוזרו אינו יכול לו! כלומר, לאדם יש יצר הרע שכל יום מתגבר עליו יותר ויותר להכשילו, ואם השם לא יעזור לו נגד היצר אדם לא יוכל לעמוד בניסיון והוא בודאי ייכשל. ואם כך הוא בכל סוגי ההתגברות של היצר הרע, כל שכן בניסיון של תאוות הניאוף, שזה ניסיון קשה יותר פי מאות ואלפים, משום שהוא עיקר היצר הרע, והוא נכנס באדם ובוער בו כמו אש, לכן צריך עזרה עצומה מהשם.
ובפרט בדור הזה. כי אם פעם היו הניסיונות של האדם בתאווה זו בודדים, כמו שמסופר על יוסף שהתנסה בזה במשך תקופה מסוימת ודי, או על בועז שהיה לו בסך הכל ניסיון חד פעמי. ואנחנו מדברים כאן על אנשים קדושים. אולם, היום ניסיון זה תופס את האדם כל שנייה ושנייה, ממש רודף אותו. הוא נמצא כאן בכל רגע ובהישג יד – במחשב, בטלפון, ברחוב, במראות לא צנועים. הכל תוכנן במיוחד כדי להבעיר באדם את אש התאווה, להוציא אותו ממש מדעתו, לשרוף לו את המוח והנשמה.
וכאשר אין לאדם את שעת ההתבודדות בה הוא עומד לפני השם, מבקש ומתחנן לפחות חצי שעה על שמירת עיניו, להינצל מכל הזוהמה המשודרת אליו ש'מפציצה' אותו כל רגע בתאוות כאלה ואחרות, למעשה אין לו שום כלי ושום כוח להילחם ביצר הרע הקשה והעצום הזה. במילים פשוטות, אין לו בכלל בחירה.
לכן כל אדם צריך להבין שהוא חייב ללמוד להתפלל, כי התפילה היא השם, ובלי התפילה זה להיות בלי השם. ללא בורא עולם בחיים שלנו הכישלון בטוח. אדם עלול לאבד את הכל, חלילה. בלעדי הבורא אי אפשר להצליח בשום דבר.
על זה נאמר: "מה יעשה הנער ולא יחטא"? האמת היא, שכל עם ישראל זכאים כולם! אולם בימינו ישנה התגברות נוראה ועצומה של היצר הרע הכי גדול שבעולם – של תאוות ניאוף בממדים מבהילים שנכנסת באדם דרך כל פרצה שהיא מוצאת, אפילו הקטנה ביותר, וכל שכן אם מתמכר, עד כדי שיגעון, לאתרים לא ראויים בכלל באינטרנט, או בכל דרך ברשת (ממש נופל ברשת…) אדם זה מאבד את חייו ממש. אין לו שום כוח לעמוד במלחמה, אין לו שום בחירה. מדוע? משום שאין לו את התפילה, אין לו שעת התבודדות.
לומדים את הגנים
ואיך אפשר לצאת בכל זאת למלחמה? לנצח? על ידי לימוד מעמיק ויסודי של הספר בשדי יער, שכל כולו עוסק בעולם הנפלא של ההתבודדות. בעזרת ספר זה אדם לומד כיצד לדבר עם השם במשך שעה בכל יום. לדעת להתחנן על נפשו שתינצל מן הגיהינום של העולם הזה – שעיקרו הוא הניאוף (ובעיקר בעיניים), העונש הכי מר שישנו בעולם הזה, לראות מראות לא צנועים שהופכים את האדם למריר ומוציאים לו את החשק לחיות.
כשתתפלל, תראה איך כל יום כזה עובר עליך נקי, איזו עזרה משמים נפלאה אתה מקבל. כך, אתה זוכה לעבור את העולם הזה בשלום – שלום בגופך, שלום בממונך, שלום בזוגיות שלך, שלום בנשמתך.
וכדי להצליח ממש, מומלץ ללמוד את כל ה'גנים' (בגן האמונה, בגן השלום, בגן החכמה, בגן האושר, בגן הגעגועים, חכמות נשים – בגן השלום לנשים, בגן עדן מקדם, שעריו בתודה– בגן התודה) וכן לשמוע את הדיסקים העוסקים בנושא שמירת העיניים, קדושה, התבודדות, אמונה, שמחה ועוד. שיהיה בהצלחה רבה, ויהי רצון שנזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן

חזור לדף הבית של תפילה ומדיטציה

LuckyHunch

26/09/2011 15:00

הינדיק:

LuckyHunch:

מלחמות נגרמות בגלל יצר הרע, והצבא הזה נקרא צבא ההגנה לישראל. איך יוכל צבא כלשהו להגן על זבוב אפילו, אם כבר הפסיד מראש במלחמה נגד יצר הרע ?

לאקי כל הכבוד את צודקת המלחמה הכי גדולה היא המילחמה ביצר הרע …

כאחד ששירת בצבא כמה שנים

ועשה מילואים כמה שנים טובות

אני יכול לומר בוודאות

שיש כמה חיילים ישבו בקהל ואמרו /חשבו איזה שווה (הזמרת)

או כמה שאמרו מה הייתי עושה ….

אמנם זה דבר שלאישה יהיה קשה להבין מעצם היותה אישה, שהיא הרי נעלה מהגבר ואין לה את אותם יצרים כמו לגבר …

גבר נוצר מעפר "מזוקק" אישה נוצרה מגבר" מזוקק" ולכן מה לעשות?

אנחנו הגברים ככלל בעלי יצרים יותר נחותים  מנשים ככלל.

כבר אמרו רבותינו

הרהורי עבירה המכלים גוף ונפש, וכמו שהודיעונו רבותנו הקדושים ברוח קדשם באמרם, הרהורי עבירה קשים מעבירה (יומא כ"ט ע"א), וכונתם ז"ל בזה:א. שתאות נשים מחלישה את הגוף, יותר מהמעשה עצמו (רש"י שם).ב. החוטא בהרהור, הנהו חוטא בשכלו, בדבר החשוב אשר בו, ואין דומה מרידת עבד למרידת שר (רבינו הרמב"ם ז"ל במו"נ ח"ג פ"ח).ג. ההרהור פוגם במחשבה שהיא המשכן העליון בגוף, והמעשה בא מהגוף (דבש לפי מ"ע ה' אות ח'). וכולם אמת, שהרהור עבירה מחליש הגוף ומטמא הנפש.

הינדיק,

כל אדם ויצר הרע ככוחו. נשים ככלל פחות יצריות מגברים (ההשוואה  הזאת אינה תקפה לגבי שום אדם מסויים, אלא רק כהכללה), אבל לגברים אין פרץ בלתי נשלט של רגשות ויצרים במחזוריות של פעם- פעמיים מדי חודש בחודשו כפי שיש לנשים. אצל קרוב למחצית הנשים, לפי סטטיסטיקות של סוף המאה שעברה, סערת הרגשות והחושים המחזורית הזאת גדולה יותר מכל מה שחווה כל גבר ממוצע במהלך החיים הרגיל – ומשתווה רק למצב נפשי-יצרי במצבים של אסון (אישי או אסון טבע). 95% מהנשים האלה שומרות על שפיותן גם כשהן במצב כזה, ואילו 5% שלא ביצעו כמה מהפשעים האלימים והמזעזעים ביותר בהסטוריה בהיותן במצב זה.

לא הייתי רוצה לראות אף אחת מאותן 2.5% בצה"ל, כי שקול דעתן תלוי בטיפול תרופתי הולם.

אז מה, אתה רוצה לשכנע אותי ואת קוראי השרשור הזה שגברים  מאבדים שליטה כתוצאה מן הרגוש הקטן ביותר, ולכן הנשים – המתמודדות בדרך קבע עם סערות כפי שתארתי, הן אלה שצריכות להתחשב  בהיותם רכיכות (החסרות חוט שדרה) ולא בני אדם?

פוי!

כפי שאמרתי, מי שאפילו חושש לאבד שליטה עצמית אם ישמע שירת נשים, אינו ראוי להיות חייל – לא בצה"ל… ולעניות דעתי, גם לא בצבא השם

הינדיק

26/09/2011 15:43

הי לאקי

חס ושלום לא מדובר על חוסר שליטה עצמית והתנפלות ,זה רמה אחרת לגמרי זה בכלל סדרי גודל אחרים …

כל אחד ומדרגתו

לצערי בדורנו ירדנו כל כך שכשמדברים על השתלטות על יצר ישר חושבים על כל מני חולים שתוקפים… ומי שלא תוקף ממש הוא משתלט על היצר….

זה ממש לא העניין שאני מדבר עליו חס ושלום אני לא מדבר מעשים

הדברים שאני מביא מרבותנו מדברים בשלב אחר לגמרי בשלב המחשבה…

בדורנו מה שהעולם אומר כל עוד זה רק במחשבה / כל עוד זה רק פנטזיה / בדמיון ….

ולא במציאות אין בזה רע זה בסדר…..

היהדות אומרת לא ולא

התגברות היצר הוא עוד בשלב המחשבה … בשלב הדמיונות /פנטזיה ….

גם לדמיין ולפנטז אסור !!!!

זו לא אישתך אסור לך ….

תגידי האם אישה נורמאלית מסכימה שבעלה יפנטז על נשים אחרות? אפילו שהוא לא עושה כלום…..

יצא לבדוק את הנושא בעקבות שיחה עם משהו ….

הפורומים מלאים בנשים מתוסכלות שהן הולכות עם בעליהן והם מסתכלים על נשים ברחוב /בים/טלויזיה וכו'…

אז לאקי יהודי צריך להיות הרבה יותר גבוה גם המחשבה שלו צריכה להיות טהורה

כמו שאת יודעת קדושים תהיו

וכן בלעם יודע שמה שמפיל את עם ישראל וגורם להם להפסיד מול אויביהם זה הזימה

ולכן הוא מציע למלך מואב אתה רוצה לנצח אותם תפיל אותם בעריות/זימה

"אלוקים של אלה שונה זימה "

וזימה זה לא רק במעשים אלא גם במחשבה וכמו שהבאתי למעלה

הירהורי עברה קשים מעבירה

כלומר המחשבה והפנטזיה יותר גרוע ממעשה….

לעניין הנשים זה לא אומר לשים אותן בכלובים חס ושלום אבל למה להכריך משהו לצפות אם הוא לא רוצה …

לאחרים לא איכפת לפנטז אחרים לא רוצים

מי שקורא ק"ש על מיטה מתפלל כל ערב אל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון ….

יש לבין מה ההגדרה של יצר הרע ביהדות ולא מה שקבלנו מתרבות הגויים

רק בכדי להבין על מה אני מדבר ורמת הפנטזיה של דברים תעשי סקר בן גברים שאת מכירה ותראי מי צודק

אני, גבר שישבתי עם גברים בבית הספר בצבא באקדמיה.

או את אישה שמנסה להבין גבר דרך עניים של אישה ודרך מה שגברים מספרים לה  .

תאמיני לי אם הייתי יכולה לראות מחשבות של גברים נכבדים ככול שיהיו את היית נבהלת

ראי רמון ,קצב,דיין, מרדכי, זילברשלג, עוד ועוד

LuckyHunch

26/09/2011 17:51

10 קבים של בינה ירדו לעולם… אני מבינה, תאמין לי – ואם לא, תאמין לחז"ל.

אם כל מה שצריך כדי להוציא חייל ישראלי מאיזון רוחני ונפשי זאת שירת נשים, הפסדנו לפני שמישהו בכלל חשב על אבק השריפה שייוכנס לתרמיל הכדור הראשון בייצור.

מי שחושב שהרוקד עם נשים בחתונה ולא רק מקשיב לשירתן שטוף זימה במחשבותיו, כי הוא כמוהו – הוא כנראה לא יותר מחרמן קטן וחסר תרבות. ..וראה סיפור בת יפתח. ירידת הדורות במקרה זה היא רק אצל קובעי ההחמרות, לא העם.

הרבנים של היום פוליטיקאים סכסכנים ושטופי זימה יותר מכל חילוני עם אלף קעקועים (גוועלד!) – וזה כל מה שיש פה (לא כולם.. אבל לא רק שומ"ץ אחד מתבייש שבכלל התפרסם ספור כזה. הסיפור הזה מכפיש את כל המגזר הדתי על לא עוול בכפו)

הינדיק

07/11/2011 18:28

הי לאקי

אני יכול להבין את הזעם שלך .

אבל את צורת התבטאות לא. כאדם בוגר ומנהל פה ציפיתי לשפה אחרת אבל … לומדים להכיר…

אדם ניכר שכוסו כיסו וכעסו .

את הצבא אני מכיר טוב אם משרות החובה ואם משירות המילואים היו איתי מטובי בניי טובים חילוניים ובמילואים מכל השכבות ממנכלים עורכי דין רופאים פועלים סטודנטים, כשלובשים מדים פתאום נהפכים משהו אחר והדיבור המעונב נעלם ויוצא האדם האמיתי כי בין החברה לא צריך תחפושות..

ולכן מי שיכול להעיד, זה אני ואני כמעט בטוח שלא תוכלי לראות ולשמוע את הדברים כמוני אלא אם היית חלק מחבורת גברים מה שלא נראה לי … לכן כל הידע שלך מתבסס על הנחות או מה שסיפרו לך וזה מצונזר את יכולה לא להאמין לי ואת יכולה לכנות אותי בכינויים את המציאות זה לא ישנה .

לשם דוגמא מני רבות ביחידות השונות בצבא אולי קאי יוכל לספר לך מה רואים במגורי חרטום ומגורי ירכתיים .

אבל גם את העדות שלי לא צריך כנסי היום למועדונים ותראי את שוק הבשר אם זה מסיבות חיילים ואם סטודנטים לא משנה .

שמי לב לשפה היום, זה כבר מקובל בכל מקום לומר משהי שווה , למה מתכוונים בזהב? לא אלא האם היא שווה …. וזה תואר של כבוד

השאלה היא לא האם משהו שטוף זימה/חוסר צניעות … השאלה היא מהי זימה/חוסר צניעות?

יש מי שיגיד אישה לובשת גופיה יש מי שיגיד שרוול קצר יש מי שגיד סטרפלס יש מי שיגיד אחת ששכבה אם משהו לפני החתונה יש מי שיגיד שכל יומיים מחליפה משהו.

היום יש שהוציאו מחקרים שבגידה היא דבר טוב ומועיל לקשר בנישואין ומכאן זה ממולץ…

יש שאומרים שזה טוב לראות סרטי זימה זה מוסיף" טעם " "ופלפל " לנשואין"

יש כאלה גם זה כבר לא מספיק אז מארגנים קבוצות.

היום הכל מותר

אז מה לאקי …. איפה זה גבול הזימה ומי יקבע אותו ?

אין ממנים אותו אפוטרופוס על עריות

קבר קבעו חזל "אפילו חסיד שבחסידים, אין ממנים אותו אפוטרופוס על עריות"

את זה את בטח זוכרת ואלה מילים שלך

הייתי פעם גאה להיות חיילת בחיל האויר הישראלי.

לפני זה, ממש לא חששתי ללוות את החברות שלי הביתה באמצע הלילה, ומשם לחזור עוד כברת דרך לבד.

זה לא היה בעידן אחר. זה היה בסך הכל לפני 30 שנה, בעיר קטנה שהיתה מושבה עד זמן לא רב לפני כן.

ועכשיו… עכשיו אני באבל ואין לי מילים, נגמרו… באבל על אשליית אחווה שמתה בטרם עת ועל דור שלם שאין ולא יהיה לו שמץ מושג על מה אני מתאבלת.

http://i.start.co.il/groups/onway/forum/t/83483.aspx

ביהדות יש מי שקובע, וזה הרבנים לאורך כל הדורות

רבן גמליאל אומר: עשה לך רב, והסתלק מן הספק, ואל תרבה לעשר אומדות".

מצד אחד תדע מה הגבול ומצד שני אל תחמיר יתר על המידה ….

אבל צריך לדעת מה המידה .

להחמיר מותר בדברים מסוימים כל עוד זה לא פוגע באחרים ומצד שני שאחרים לא יפגעו במי שמחמיר ולא יכפו עליו .

אתן לך דוגמא הרבה(גם דתיים ) חושבים שבשר חלק זה החמרה וכשרות רבנות זה כשר כמו שצריך, אבל לא ! ההלכה קובעת שבשר חלק זה כשר (לפחות לספרדים).

לאנשים אין כח להתחיל ולבדוק כל דבר אז הם מתחילים להקל לעצמם ולפסוק לעצמם לפעמים עד כדי עברה על דברים שמצווים בתורה .

לכן לאקי הוויכוח שלי הוא לא איתך את לא פוסקת ואני מניח גם לא קראת את ההלכה ואת הדברים שלך את מביאה מתוך העולם החילוני … אז בבקשה אל תשפטי ע"י מחשבה חילונית דברים הקשורים ליהדות לפני שקראת את ההלכה .

יש הרבה אנשים לצערנו שלומדים הלכות מהדף האחורי בעיתון, כן גם דתיים, כי אם הם היו פותחים שולחן ערוך הם היו רואים שהדברים כבר נכתבו ע"י מרן הבית יוסף ולא רבנים "פוליטיקאים "

לפניי שקובעים אם זה החמרה או לא צריך לקורא את דרישות המינימום ז"א אומרת ההכלה .

אם אין לך שולחן ערות בבית תוכלי למצוא חלק מהדברים פה.

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%A0%D7%91

ומכל זה באתי לומר שאין לכפות על חיילים לעבור על ההלכה אין פה פיקוח נפש…

לאקי לגבי הקעקועים זו קצת מחשבה מיושנת כי מה זה קעקוע/פרסינג? מה כבר הוא אומר על בן אדם ?

הרי יכול להיות לי גם קעקוע ויכול והיה לי פעם פירסינג נו מה זה אומר עלי ?

היום אפשר לראות חרדי פאות זקן כל התלבושת ושהוא נכנס למקווה פתאום רואים איזה נשר ענק על כל הגב או איזה בחורה על הכתב או אותיות סיניות בכל מני מקומות לכן מקועקע לא דוגמא טובה .

'מיסטר בו' הוא אותם אנשים שהאוזניים
שלהם מלאות בעגילים והידיים בקעקועים.
אלה שאני פוגש לרוב באומן. וכשאתה
רואה את כל ה'מיסטר בו' האלה מתפללים
ובוכים, אתה מבין מה זה עם ישראל.
http://www.breslev.co.il/articles/מיסטר_בו_המקועקע_מאומן/אומן_ראש_השנה/ברסלב.aspx?id=20476&language=hebrew

אנשים שעדיין לא טעמו את טעמו הנפלא של התלמוד הירושלמי לא יודעים מה הם מפסידים. אבל הנה, על קצה המזלג, סיפור מדהים מהתלמוד הירושלמי (מסכת תענית ה, ע"ב) שאירע בישראל העתיקה שהייתה תחת השלטון הרומי לפני כ-1800 שנה:
בארץ ישראל חי יהודי שמפורסם היה כחוטא גדול. כל כך חוטא היה האיש, עד שגם שמו – פנטקקה – סימל את מהותו, שכן פירוש המילה פנטקקה ביוונית הוא חמש עבירות. עיסוקו של האיש, כמה מפתיע, היה בבית בושת של העיר.
בצורת קשה הייתה אז בארץ ישראל. רבי אבהו, אמורא קדוש ואחד מצדיקי הדור, חלם חלום: קול משמים התגלה אליו ואמר לו, "אם תבקש מפנטקקה להתפלל, ירד גשם". למחרת בבוקר, רבי אבהו שלח שליחים לחפש את פנטקקה ולהביאו אליו מיד.
אחרי חיפושים רבים פנטקקה הובא אל רבי אבהו.
"ספר לי בבקשה על עצמך", ביקש הצדיק.
"אני לא כלום", ענה פנטקקה, "ואולי פחות מכלום. בעיניך, כבוד הרב, אני בטח בזוי ומטונף. לא נעים לי לומר לך, אבל אני עובד בית בושת של העיר. כשאינני עסוק בניקיונות ובכיבוס בגדיהן של הנשים בבית שכזה, אני מופיע איתן על הבמה ומתופף בתוף בזמן שהן שרות ורוקדות עבור הלקוחות. וכשאין לקוחות, אני מבדר אותן".
"פנטקקה", המשיך לשאול רבי אבהו, "בודאי ישנו דבר שאתה מסתיר ממני. אין איזה מעשה מיוחד שעשית בחייך?"
פנטקקה גירד את ראשו במשך שניות ספורות, קימץ את גבותיו וניסה לדלות מתוך זיכרונו משהו שיניח את דעתו של הרב. "אה, כבוד הרב, אולי יש משהו שעשיתי ונחשב כמצווה. לא מזמן, יהודיה צעירה – אשת איש – באה לראות אותי מאחורי הקלעים בזמן ההופעה. היא התייפחה בבכי. כששאלתי אותה מדוע היא נסערת כל כך, היא אמרה לי שהרומאים עצרו את בעלה וזרקו אותו לכלא הנורא. היא הייתהזקוקה להון עתק כדי לשחרר אותו ובקושי היה לה כסף ללחם ומים. הדבר היחיד אותו ראתה כמוצא הטוב למצבו של בעלה היה למכור עצמה לזנות. ראיתי שהיא צנועה ומבית טוב לכן לא הרשיתי לה לחשוב בכיוון הזה בכלל. מכרתי את כל החפצים שלי בעולם הזה, כולל מיטתי עם המזרן והכרית, ונתתי לה את הכסף לפדות את בעלה. ברוך השם, הוא השתחרר באותו היום…"
"אכן", חייך רבי אבהו, "אתה ראוי להתפלל, ושום תפילה שלך לא תחזור ריקם. מעשיך הם לגמרי לשם שמים!"
לפעמים, החברה המודרנית מעקמת את אפה לנוכח אלה שהיא מחשיבה כאזרחים סוג ב' ו-ג'. ילדים זורקים קליפות בננה לעבר קבצנים, בו בזמן שההורים צופים מן הצד ומחייכים…
בראש השנה, כשהייתי באומן, היה לי העונג לפגוש יהודים מיוחדים, בעלי תשובה בתחילת דרכם. לחלקם היו עדיין עגילים באוזניים ואת הפנים עיטר זקן קטן שהעיד על השינוי שהם עושים. לרבים מהם היו קעקועים רבים על הידיים (וחלקם אף אמרו שחלקים רבים מגופם 'מעוטרים' ביצירות-קעקועים שכאלה). זה היה מאוד מרגש לראות אותם, צעירים צמאים לרוחניות עם נהרות של דמעות שזלגו מעיניהם כאשר שמעו בתפילת החג את "ונתנה תוקף". לא, הם לא הסוג החדש והיוקרתי של היאפי המוכר, וגם לא החבר'ה המשוגעים, אף לא אחד מהם. ועדיין, הזמן, החיים והרצון שהם מקדישים לתורה ולשמירת המצוות, ההקרבה שלהם, הדרך שהם עשו כדי למצוא את השם – כולל הנסיעה הארוכה לאומן, אל רבי נחמן מברסלב –מעוררים התפעלות בכל פעם ששומעים את הסיפור שלהם.
עוד ועוד אנשים מחפשים ומבקשים את השם מכל עברי האוקיינוס. וכאן המקום לומר: היו זהירים, אם פנים חדשות נכנסות אל בית הכנסת, אם אדם הלבוש שונה משאר המתפללים נכנס, אל תדחו אותו, אל תחמיצו פנים, ההיפך – קבלו אותו באהבה ובהארת פנים עצומה, כי לא רבי ישראל הבעל הקדוש שם וגם לא רבי נחמן מברסלב דחו אי מי מעם ישראל, מעולם לא, גם לא את הפשוט והרחוק.
זהירות, כי אתם אף פעם לא יודעים אם 'מיסטר בו' המקועקע הוא, בעצם, איזה צדיק נסתר… לכן התלמוד מזהיר אותנו לא לבוז לשום אדם. אף אחד לא יכול לדעת את ערכו הפנימי והאמיתי של אותו אדם. ולא רק, זאת מצוות לא-תעשה מן התורה, ולא תונו איש את עמיתו (ויקרא כה, יז), כפי שמסביר רש"י שם, "שלא יקניט איש את חברו ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי דרכו והנאתו של יועץ, ואל תאמר מי יודע אם נתכוונתי לרעה, לכך נאמר: ויראת מאלוקיך היודע מחשבות הוא יודע. כל דבר המסור ללב שאין מכיר אלא מי שהמחשבה בליבו נאמר בו ויראתמאלוקיך…"
אל תשכחו של'מיסטר בו' המקועקע מאומן, או מכל מקום אחר, יש נשמה אלוקית שהיא ניצוץ אלוקי של השם, חלק אלוק ממעל. וזה לכשעצמו סיבה מספיק טובה לנהוג בו, ובכל אדם, בכבוד.
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו (ליקוטי מוהר"ן קמא, יד): "כִּי הַתּוֹרָה הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת, כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת, וְיֵשׁ לְכָל הַנְּשָׁמוֹת שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה בְּמַּחֲשָׁבָה דְּקֻדְשָׁא-בְּרִיךְ–הוּא". ובשיחות הר"ן (צא) מוסיף: "וכשיש חסרון באחד מישראל נמצא שיש חסרון בתורה, ששם שורש נשמות ישראל כנ"ל. ועל כן בודאי אי אפשר לאהוב את התורה בשלמות. אבל כשיזהר מלדבר על שום ישראל ולבלי למצוא שום חסרון בשום ישראלי, נמצא שאין בהתורה שום חסרון ומום, אזי בודאי יאהב את התורה מאוד, ואזי יתמיד בלימוד התורה מגודל האהבה".
אם אנו רוצים שהתורה שלנו תהיה בשלמות, אהבת ישראל שלנו חייבת להיותבשלמות!
השנה הזו, שכולנו מקווים כי תהיה שנה של אחדות עם ישראל והגאולה השלמה, בואו נלמד מתוך ספר תורה כשר. ואנחנו יכולים לעשות זאת רק אם נבין שכל יהודי יקר מאוד, כמו שאות בתורה יקרה וחשובה. כי הכלל, תלוי בכל הפרטים המרכיבים אותו.
יהי רצון שנזכה לאחדות ואהבת ישראל אמיתית, לגמר חתימה טובה ולשנה נפלאה וטובה, אמן.

הינדיק

07/11/2011 22:06

למען הסר ספק

אני לא בא להטיל דופי במוסריות צהל (שאני חלק ממנו)

יש לנו את הצבא המוסרי ביקום

וגם לא להכפיש את החיילים( ולא אף אחד אחר)

אנחנו נולדנו למציאות הזאת ולא כולם רואים (ולא לכולם נותנים  לראות) דברים בצורה אחרת.

לכן דברי באים לציין מצב קיים ולא להאשים אף אחד בקיומו של המצב

LuckyHunch

09/11/2011 02:08

היי הינדיק,

ברשותך,הפעם לא אשיב ממש לפי הסדר:

1. אפוטרופוס לעריות

כתבת –

הינדיק:

ביהדות יש מי שקובע, וזה הרבנים לאורך כל הדורות

וזה לא נכון. חז"ל אמרו במפורש וחד משמעית שאין אפוטרופוס לעריות, שזה אומר שאין בכלל – גם לא הם בעצמם – לא קודמיהם ולא אחריהם ולא אף אדם שהוא בהסטוריה, כולל גדול התורה הכי גדול. אין אז אין בכלל.

אני בהחלט יודעת איך התיחסו בעבר לחיילות, איך מתייחסים כיום. אני יודעת שאין הבדל בין הפנטזיות שעוברות בראש בין חייל פשוט לבין מפקד אוגדה לבין שר  או חבר כנסת או בין כל אלה לבין רב או אדמו"ר, או כל נכבד או דגול בכל תחום שהוא. אפילו לסריסים יש מחשבות כאלה.  איך אני יודעת? – מוכנה לספר לך בפרטי, לא כאן. כאן אסתפק בהערה, שנדמה לי שתבין, שגם גבר לא צריך להיות אשה כדי לדעת או להבין מה נשים חושבות – אלא רק לאהוב להכיר מקרוב לפחות שתי נשים בחייו: את אימו/סבתו/אחותו/ביתו ואת אישתו.

2. זימה

הינדיק:

אז מה לאקי …. איפה זה גבול הזימה ומי יקבע אותו ?

גבול הזימה נמצא בראש של כל אחד ואחת: לפני הכל זה עניין של גישה. אפשר להנות מיפי קולה ויכוליה המדהימות של זמרת אופרה, להפיק הנאה מן המוסיקה וההתעלות הרוחנית שבעקבותיה – ואפשר לראות בקולה של כל אישה ערווה. …ממש מילולית אפילו (שהרי יש דרגות בכל דבר, ברוחניות וגם בגשמיות ובגסות רוח), בדיוק כמו היחס ב"שוק הבשר" שתארת – שבו אין נערות ונשים אלא "כוסיות" ו"שוות". הכל עניין של גישה – של המתבונן, השומע – וגם של  המזמרת/ מושא המבטים.

מי אחראי לגישה? – קודם כל האדם עצמו. מי קובע אותה? – האדם עצמו, התרבות בה גדל, החינוך…. עד עברם הרחוק של סבי סבו ויותר אפשר להגיע, וגם יותר – אם נוקטים בעין רעה. אבל מי שעינו טובה בזולתו יאמר שהאדם עצמו הוא הקובע ובידיו גם לשנות.

שנוי יכול להיות בכל כיוון.

טוב ורע יש בכל דבר בעולם הזה.

כל שאני טוענת הוא שאדם שחוסנו הרוחני-נפשי הוא כעלה נידף ברוח, מקומו אינו בצבא – כל צבא שהוא. זאת מפני שצבא נלחם, ו כל צבא – בין אם הוא צבא ההגנה לישיראל, או צבא השם, או כל צבא אחר, צריך להלחם ולנצח קודם כל ולפני כל דבר אחר במלחמה רוחנית-פסיכולוגית. אם נכשל באתגר ראשון, הובס מראש בכל שאר המערכות העתידות לבוא, אם  יחזיק מעמד כצבא עד שיגיעו (לא בטוח). אם אויב יכול לנצח על ידי העלאת זמרות לבמה, לא היו מולו מי שיכולים להתקרא חיילים. אם חיילים לא יכולים להתמוד באתגר שמציבה דמות חיילת עמיתה ושירתה המיועת לרומם הנפש והרוח, ודאי שלא יוכלו לעמוד באתגר שמציבה שירתה ודמותה של אויבת הבאה להחליש ולהזיק …ואם אותה אויבת בכלל תתחזה ותנסה לפתותם למעשה זימה באמת, אין להם שום סכוי  בכלל. זה לא משחק שטחי או ערטילאי של "אילו", אלא זאת מציאות שחיילי צה"ל צריכים להתמודד עימה לא אחת. אני מניחה שאני לא מחדשת לך כלום בזה וגם לא לאף אחד אחר בארץ הזאת.

בתחום העריות צבא אינו המקום להתחשב במאבק לשימור טוהר המידות,  אלא המקום שבוחן טוהר מידות זה. חיילים שצורמת להם שירתן של מי שידוע להם מראש שהן שותפותיהם ללחימה , עמיתותיהם בצבא, עד כדי שאפילו שעה קלה של שירתן היא יותר מדי עבורם – נכשלו במבחן מוסרי – לא רק של עריות אלא גם של אחוות לוחמים. אתה יודע, חיילים שרים בצוותא כדי לחזק ליבם (מה שנקרא בלשון צבאית "להעלות המורל", "לגבש"). צבא יכול וראוי שיתחשב בתנאי שרות, אבל במה שקשור בדברים כגון אלה אינו יכול להרשות לעצמו להתפשר.

3. קעקועים

ההתיחסות רחבת היריעה שלך לדוגמה שולית שלי אינה משנה. מצד אחד יש בתרבות היהודית רתיעה וסלידה בת אלפי שנים מקעקועים, בגלל הנוהג העתיק (שעדיין קיים) לסמן עבדים ובהמות בצורה זו. מצד שני, גם יהודי שהמיר דתו נחשב כיהודי על ידי יהודים, על פי ההלכה – לא כל שכן מי ש"בסך הכל" פגם בשלמות גופו על ידי קעקוע או פירסינג.האחד אינו מבטל את השני.

חבל ששירת אישה נחשבת מכשילה יותר ממראה קעקוע המשתרע על כל גבו של יהודי, קעקוע שאותו יהודי עשה מרצונו. בעיני  – כאדם, לא כאשה, לגיטימציה של קעקועים חמורה בהרבה…… מעניין מה היו עושים לאותם שניים אם היו נוהגים כך לפני אלפי שנים, למשמע שירת דבורה הנביאה, או מרים הנביאה… ויש עוד….

הינדיק

09/11/2011 18:17

הי לאקי אני מבין את מה שאת כותבת .

הכוונה שלי הייתה שאת הגדר קובעים רבנים , על העריות אין לאף אחד שליטה .

ואנחנו ,לצערי, רואים כמה הם צדקו אין אדם חסין.

לעניין כח הצבא שלנו :

הכוח שלנו לעמוד מול אויבנו לא נובע מחוזקנו הפיזי או הטכנולוגי .

כוחנו הוא מלמעלה.

בכל שנה אנו אומרים , ואני בטוח שגם את, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם.

כלומר אם מלמעלה לא יעזרו לנו שום דבר לא יעזור גם הטנק והמטוס הכי משוכלל.

לדוגמא(אפשר לקבל ואפשר לזלזל)

ראינו את זה בלבנון באנו עם גישה של כוחי ועוצם ידי עשה את החיל הזה עם כל מה שיש לנו יצאנו בשן ועין .

בעופרת יצוקה שהייתה על פניו אמורה להיות עם הרבה יותר נפגעים בשל לחימה בשטח בנוי וכל דבר היה ממולכד , לצערי היו אבדות , אבל לא כמו שכביכול היה צריך להיות .

בעופרת יצוקה , מעדות של חיילים , חיילים חטפו שם ציציות תהילים כל מה שהביאו , חילונים דתיים ,

אפילו ניצן הורביץ באחת התוכניות התרעם על כך שלא היה דבר כזה מעולם כמובן מהכיוון בשלילי , הוא התנגד לכך .

לאקי אני לא בא ואומר שהחיילות פרוצות ולא שהחיילים סוטים חס ושלום .

הערבוביה לא טובה.

אמרת" ואם אותה אויבת בכלל תתחזה ותנסה לפתותם למעשה זימה באמת, אין להם שום סכוי  בכלל."

לאקי וזה כתוב בתורה , בלעם אמר אלו-קים של אלה שונה זימה , ולכן הוא יעץ לבלק מלך מואב לשלוח בנות שיפתו את העם ואז , בגלל שיחטאו בנשים וזימה לא תהיה שמירה עליהם מלמעלה ,והוא בלק ינצח אותם כי כל דרך אחרת נידונה לכישלון.

לבלעם היה כוח אדיר לדעת מתי השם מה שנקרא"מכעס" הסתר פנים ואז הוא היה פועל ומפה בא כוחו .

וכשבני ישראל פושעים בעריות הם נפגעים .

עבודה זרה , שפיכות דמים ועריות.

בכדי להבין אותי קצת יותר אני ממליץ לך לצפות בזה.

http://i.start.co.il/groups/talk/forum/p/96577/953907.aspx#953907

optikay

09/11/2011 21:15

הינדיק… אמור נא לי… כמה חיילות פרוצות פגשת בצבא , אישית?

האם הן היו המיעוט או הרוב?

מהנסיון שלי בצבא, הן היו המיעוט, מיעוט זניח. זה לא משנה אם הן היו בתפקידים טכניים, פקידות, ראש לישכה, אחות\ רופאה צבאית,מדריכה, או אפילו לוחמות.

עכשיו, אני לא יודע מה ההגדרה שלך לפריצות, אבל בעיני זה כל נסיון להגיע לקשר או מגע לאחר שהצד השני הבהיר שאין זה רצונו. האם לדעתך כל מי שהיא פקידת ת"ש נניח, שחיילים לפעמים מספרים לה דברים שלמפקדים הישירים שלהם הם לא מוכנים לספר, והיא מכירה את כל הצרות שלהם, והיא יודעת כמה הם צריכים לעיתים חיבוק או נחמה. נוצרת בין אותו חייל לאותה פקידת ת"ש אינטימיות, ולעיתים היא מחבקת את אותם חיילים. האם זה בעיניך פריצות, או נסיון שלה ללבות יצר מיני ? לא. זה להיות אנושי, ולעשות את התפקיד, שזה אומר להיות שם בשבילם. אם אותו חייל, מבין לא נכון את כוונותיה, וזה עלול לקרות, אז לכאורה זה יצר פריצות, אבל מהרגע שאותה פקידה הבינה זאת, היא לא תיתן לאינטימיות הזאת שוב פן פיזי.

הינדיק

09/11/2011 21:46

קאי

טעות דפוס שכחתי כנראה את המילה לא .

וכוונתי היא שהחיילות לא פרוצות.

אבל זה מאוד מעניין מה שאתה אומר מכייוון שחיבוק כזה נחשב היום להטרדה מינית.

גברים שטענו שבסך הכל זה היה חיבוק אבהי ושהבחורה /בחור לא הבינו נכון.. אותם גברים  הורשיעו בהטרדה מינית.

מדבריך רק מוכיך שההפרדה נחוצה.

זה שהבחורה מבהירה את כוונותה זה כבר מואחר מידי מעשה נעשה והעוגמת נפש נצרבה.

במיקרים גרועים (וקרה בעבר) גברים טענו שחשבו שבעצם הלא היא אומרת כן.

עכשיו שתבוא הבחורה ותגיד שהיא מוכנה לזה שגבר יגע בה נגד רצונה גם אם זה לשניה ובטעות…

optikay

10/11/2011 00:47

הינדיק, אני מתכון למצב שבו הבחורה יזמה חיבוק ראשון, ואותו חייל הבין לא נכון את כוונותיה.

האם היא הטרידה אותו מינית? כן, אפשר להאשים אותה בזה, אבל זה לא יחזיק מים, מאחר שזה סביר במסגרת התפקיד שלה, וזה לא ההגדרה של הטרדה מינית . כדי שזו תהיה הטרדה מינית, על הבחור להבהיר לה כי אינו חפץ במגע פיזי כלשהו איתה, ושהמגע עצמו יחשב למיני… אם היא תלטף את ראשו, זה לא יחשב להטרדה מינית. אם היא תיצמד אליו או תשים את ראשו על שדיה… אז אולי זה יחשב להטרדה מינית באם הבחור סירב להצעות רומנטיות שלה, או הבהיר לה כי אינו חפץ במגע פיזי מיני עמה.

נניח והחייל הבין לא נכון את כוונותיה, ואח"כ רצה לחבק אותה שוב,שלא במסגרת עצבות שכזו… האם זו הטרדה מינית? לא.

האם זו פריצות? בעיני גם לא, זו אי הבנה.

אבל, אחרי שהבחורה אמרה או הבהירה שיש לה חבר, או שהיא לא מעוניינת בזה, אם אותו חייל ינסה שוב להגיע מיוזמתו למגע פיזי, אז זה בעיני יחשב להטרדה מינית או פריצות.

LuckyHunch

10/11/2011 00:47

הינדיק,

הקשבתי לרב פנגר. נהניתי. תודה.

הוא רק חיזק את עמדתי חיוך

הינדיק

10/11/2011 17:01

אני מניח שדעתך התחזקה בכך שאין לאף אחד שליטה על העריות …תקני אותי אם אני טועה

ועל זה אני לא חושב שמשהו יכול לחלוק  ..

מה שרציתי לומר שהמסקנה מכך שאדם לא יכול לשנות זאת את מה שעובר עליו ככה מעצמו מכוחו בלבד.

כי הרי שאם אדם יכול לשלוט עליהם אז יש אפוטרופוס לעריות ומכאן סטירה .

כמו שהסביר הרב פנגר ייצר הרע הוא לא איזה דבר שאנחנו יכולים לשלוט בו אם אין לנו סיוע מלמעלה …

ייצר הרע הוא מלאך , ומלאך הוא אש ואנחנו עפר , איך אדם יכול לנצח מלאך ? לא יכול.!!

אלא אם כן מסייעים לו מלמעלה….

יש לדעת לאקי ייצר הרע של העריות הוא אחד מכמה ויש לאדם תרי"ג ייצר הרע לכל מצווה יש יצר הרע שמונע ממך לקיים אותה .

היינו הדבר בידי האדם, וכדלהלן. וידוע מה שאמרו חכמי המוסר על המשנה באבות "איזהו גיבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר", מעשה בגיבור אחד שכבש כמה וכמה מדינות והוא וחייליו, וחזר עטור הוד וניצחון לעירו ועשו לו קבלת פנים. פנה אליו אחד מהחכמים ואמר לו: כמו שניצחת במלחמה הקטנה, כך תזכה לנצח במלחמה הגדולה. אמר לו אותו גיבור: וכי יש מלחמה גדולה מזו שאני ניצחתי בה? ענה לו החכם: כן, מלחמה מתמדת נגד היצר.
בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין

הגמרא בקידושין אומרת (בדף ל' ע"ב):

"כך הקב"ה אמר להם לישראל, בני, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר הלא אם תטיב שאת. ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר לפתח חטאת רובץ, ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך, שנאמר ואליך תשוקתו, ואם אתה רוצה אתה מושל בו שנאמר ואתה תמשל בו. ת"ר, קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע, שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו. אמר רב יצחק, יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנאמר רק רע כל היום. ואמר ר"ש בן לוי, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו, שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, שנאמר אלקים לא יעזבנו בידו. תנא דבי ר' ישמעאל, בני, אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש – אם אבן הוא נימוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ, שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע, אם אבן הוא נימוח שנאמר הוי כל צמא לכו למים, ואומר אבנים שחקו מים", עכ"ל הגמרא.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5089

כלומר הוא טבוע באדם מהלידה…

ולכל אחד יש יצר הרע אחר בעוצמה שונה…

אחד יצר העריות חזק אצלו יותר והשני זה הייצר שמביא אותו לכעס, אחר לגנוב , אחר לשקר. אחר לדבר לשון הרע וכו'

אחד שאין לו חזק יצר של עריות יכול לבוא לאחר שיש לו ייצר חזק ולומר לו איך אתה לו מתגבר מה אתך ? אבל הוא עצמו יש לו ייצר של לשון הרע אז הוא גיבור על חברו בעניין העריות אבל נראה אותו בלשון הרע…

לכן לאקי כמו שאמר רבי עקבא אך אתם נופלים בעריות ? שהרי לרבי עקיבא לא היה ייצר כמו לאחרים וכן הראו לו שאם ההוא ייצר הרע ירצה גם הוא עצמו רבי עקיבא נופל…

לכן אין דבר כזה שלפניי שאדם יהיה חייל בצבא צריך שייתקן את עצמו רוחנית …כי למה שאת התכוונת נקרא צדיק גמור שניצח את ייצר הרע..

אני מבטיח לך שלא יהיו לנו חיילים בצבא ….

למשה רבנו שvיה צדיק גמור לקח 80 שנה עד שהפך למשה רבנו וזה משה נין ליעקב שאביו נביא…

אז מה אנחנו?

אנחנו שחים בדור שחזל , תנאים כמו רבי עקיבא , אמrו ייתי ולא אחמיניה, כלומר שהם לא היו רוצים לחיות בדורנו , כי הם לא היו עומדים במה שקורה היום והיו נופלים לשאול תחתיות ….

והם , הם תנאים שאין לנו תפיסה בהם שאם הם בני אדם אנחנו חמורים.

לאקי איך אנשים יילחמו ביצר הרע אם הם לא מודעים לו?

אם הם לא יודעים מה לא בסדר?

הרי כל היום אנחנו מסובבים סביב מין, גאווה כסף הצלחה , מקום ראשון , מי יעיז לקום נגד זה וכי איך יקום?

ובמה ישתמש אם אין לו תורה….?

כל חוזר בתשובה נלחם בייצר רק שבחברה החילונית נלחמים בחוזרים בתשובה בכל דרך אפשרית

LuckyHunch

12/11/2011 05:21

הינדיק,

1. עריות

הרב פנגר מספר על שני רבנים גדולי תורה שהזדמן על דרכם יצר הרע בדמות אשה יפה ועירומה. הם התפתו  והחלו עושים דרכם להתקרב אליה, אבל באמצע הדרך עצרו בעד עצמם.

כלומר,  יצר הרע תמיד מצליח לפתות כאשר רצונו בכך, ולזה הכוונה שאין אפוטרופוס לעריות. אבל האדם, על אף שאין לו שליטה על מחשבות אלה – יש ויש לו שליטה על מעשיו – וזה אכן מה שנדרש ממנו, ברמה הבסיסית, במצוות אל תעשה.

2.

הינדיק:

לאקי איך אנשים יילחמו ביצר הרע אם הם לא מודעים לו?

אם הם לא יודעים מה לא בסדר?

הרי כל היום אנחנו מסובבים סביב מין, גאווה כסף הצלחה , מקום ראשון , מי יעיז לקום נגד זה וכי איך יקום?

ובמה ישתמש אם אין לו תורה….?

כל חוזר בתשובה נלחם בייצר רק שבחברה החילונית נלחמים בחוזרים בתשובה בכל דרך אפשרית

עוד מסביר הרב פנגר שאדם יודע בתוכו כשהוא עושה/חושב משהו לא נכון או ראוי – בין אם כבר כשהוא חושב/ עושה את זה או רק לאחר מעשה. כלומר אדם מזהה את יצר הרע שבו, כל אדם – ולא יהודי ולא רק חוזר בתשובה.

השאיפה לטוב אינה מוגבלת ליהודים וודאי שלא לחוזרים בתשובה.

ובמה ישתמש? — בכל מה שטוב: באהבת חיים, בעין טובה ובלשון טובה ובמחשבות טובות וברצון טוב. התורה ממליצה על כך אינספור פעמים, החכם באדם גם כן – אבל גם אתאיסטים ובני דתות אחרות שמעולם לא ראו אפילו אות אחת מן התורה עושים את זה, מצאו דרכים אלה. שהרי אמרו כבר חז"ל שיש חכמה בגויים ועל כן לא מן הנמנע שגילו בעצמם חלק ממה שמלמדת אותנו התורה.  ואם גוי כך, לא כל שכן יהודי שאינו בן תורה…

3. " כל חוזר בתשובה נלחם בייצר רק שבחברה החילונית נלחמים בחוזרים בתשובה בכל דרך אפשרית"

החוזרים בתשובה שאני מכירה זוכים לתמיכת החברה החילונית שסביבם, במקום מה ששהם נמנעים עכשיו לעשות יחד כולם, הם משתפים את כולם במה שמחליף את זה. למשל, במקום לחגוג את כל סוכות יחד בחוף נודיסטים, יושבים  יום יומיים יחד בסוכה כדי להמשיך לעשות ולחוות דברים יחד.

מצד שני, אין זה מן הנמנע שלא תמיד זה כך.

על זה אמר הבעל שם טוב שאם שומעים על פגעי הזולת יש להצטער על כך בכל מקרה –

– אם נכונים הדברים, ראוי להצטער על זה שעליו הם מסופרים

– אם אינם נכונים, יש להצטער על מצבו של מי שמספר אותם.

צבי אייל, בספרו "אוהב ימים",  מפרש זאת בשתי אבחנות: א. האמת העובדתית לא רלוונטית אלא  זה שלמישהו לא טוב. ב, כעס מופנה כלפי חוץ בעוד צער הוא משהו פנימי  המתמקד בתחושת הכאב  של כל אחד לעצמו , משהו שלא דורש מאחר להיות שונה. לכן צער מאפשר להתמודד עם רוע בתהליך המרפא גם את האדם עצמו וגם רבים אחרים.

אתה טוען שלימוד תורה מעניק לאדם הדתי כלים להתמודד עם יצר הרע, שלאדם שלא למד תורה אין. אם כך, כיצד יתכן ששירה המרוממת רוחם של חילונים, בכוחה לעורר יצר הרע אצל בני תורה?  נדמה שכך הוא לפעמים, כאשר לימוד התורה עידן נפשם של הלומדים במידה רבה. אבל אם כל כך עדינה ורגישה היא לכל שמץ רוע,  כיצד יכול להיות בה הכוח להתמודד עם רוע גדול הרבה יותר – כמו אכזריות המלחמה ומראותיה, מוות, פציעה, שנאת אויבי המדינה המתאמצים להיות לשטן בכל דרך אפשרית?

אין ספק שאדם רגיש כזה אין מקומו בצבא ואכן הצבא משתדל לאבחן כאלה בדרת מבדקים לפני הגיוס ואינו מקבל אותם לשורותיו. אבל אם חייל שחוות הדעת  שלך מפקדיו מעידות שהוא באמת מתאים לשרות בצבא נוהג כפי שדווח שנהגו אותם 2 חיילים דתיים,  מן הסתם סיבותיו אינן קשורות כלל להישמרות מפני יצר הרע – ללא ספק יש נסיבות בהן על חייל כזה להענש ואפילו בחומרה

LuckyHunch

23/11/2011 04:41

ומה חושבות נשים דתיות על זה? – רמז למה שחושבות חלקן כאן

optikay

30/11/2011 03:18

הינדיק… יש דבר אחד שאשמח להבין…

הסירו את המגבלות על לימודי קבלה.

לא חייבים להיות מעל גיל 40, ולא חייבים להיות נשואים עם ילדים , ואפילו לא חייבים להיות גברים כדי ללמוד קבלה.

אותו דור שמסוגל להתמודד עם לימוד קבלה, גם אם ברמה נמוכה שלה, לא מסוגל להתמודד עם שירת נשים כפי שדבורה וברק שרו לחיילים בתקופת המקרא?

אבל בכל מקרה, להלן הצעת חוק חדשה:

חיילים שיסרבו להאזין לשירת נשים מטעמי דת במסלול פיקודי, יהיו חסינים להדחה על זה באותו מסלול . את ההצעה יזמו חברת הכנסת ציפי חוטובולי מהליכוד  ויעקב כ"ץ מהאיחוד הלאומי.

LuckyHunch

04/12/2011 17:43

אגיב במילותי שלי אחר כך, אבל בינתיים – אני מרגישה שהשיר הזה, בביצוע הזה אז – אומר כמעט הכל: –

הינדיק

05/12/2011 15:37

לאקי קאי נעשה סדר רגע…

כמו שאתם יודעים ביהדות יש הלכה, וזה מה שקובע ,לא אופנה לא מה נהוג בחברה ברגע נתון ולא מה חושבת הילרי קלינטון או מיני מאוס.

לכן לפניי שדנים על נושא מסוים ביהדות צריך לדעת מה ההלכה ואם ההלכה לא מוצאת חן בעניי משהו שלא יקיים אותה זו הבחירה שלו !

אבל מי שבחר לא לקיים את ההלכה שלא יכפה זאת על אחרים , גם אם זה נראה לו הכי פרמיטיבי.

אין איסור בהלכה לאישה לשיר

להיפך שתשיר תשמח זה טוב מאוד ובכלל אם היא תשמח גם אחרים ועוד יותר טוב היא זה היה שרים בקדושה ותפילה לשם תפילת נשים יותר חזקה משל גברים ..

מצד שני יש איסור הילכתי לגברים זרים לשמוע נשים שרות

כלומר לבני המשפחה מותר לשמוע

יש כאלה שיש אולי שיש להם בעיה לוגית מכיוון שאחד לא פוסל את השני,זה לא או זה או זה נשים ישירו וגברים זרים לא ישמעו

בדיוק כמו שיש הלכה לברך לפני ששותים וכמו שיש הלכה שאסור לאכול חלב ובשר ביחד.

ולכן כמו שמפקד לא ייתן פקודה לשומר כשרות לאכול מאכלים לא כשרים בערב הווי כך לא יתכן שמפקד ייתן פקודה לשמוע נשים, זה אותו הדבר ,

עוברים על הלכה ולכן זו פקודה לעבור על ההלכה.

עוד כמה דברים על מנת לעזור להבנה

האם מותר לגבר לשמוע את אחותו שרה שירי שבת או בכלל שירי קודש? חיפשתי בספרי הרב עובדיה יוסף וגם בילקוט יוסף וגם במרן הבית יוסף ולא מצאתי כלל את ההלכה לגבי זה. אני רק יודע שבספר אבן העזר סימן כ"א אסר שם לשמוע קול אישה שאסורה עליו מן העריות האסורות עליו. ובמפרשים מצאתי שרשום על זה כגון גיסתו. אך מה עם אחותו? אמו?. אני יודע שהרב קנייבסקי אוסר לשמוע קול אחותו והרב זלמן אויירבעך מקל בזה לשירי קודש בשבת. אך מה דעת מרן? והרב עובדיה בנידון?

11/07/2010 http://halachayomit.co.il/Default.asp

תשובה: שלום רב! מותר לשמוע קול שיר של אחותו. אולם יש מחמירים בזה בשירי קודש, מכיון שסוף סוף קול האשה הוא ערוה, כמו שיער אשה שאסור לדבר כנגדו בדברי תורה. וכן נכון להחמיר לכתחילה באשתו נדה וכיוצה בזה. אולם למעשה נוהגים להקל בזה בשירי שבת, וכהוראת הגרש"ז אוירבך, וכן נהג מרן שליט"א בביתו. ובפרט יש להקל בזה אם שרים שם כמה אנשים, שאז יש לצרף סברת הגאון שרידי אש, שאפילו בנשים אחרות יש להקל בזה כששרים כולם יחד שירי שבת. בברכת התורה

, הלכה יומית.

ועוד שאלה: האם מותר לשמוע קול אשה שרה, כאשר קולה אינו נשמע באופן מיידי, אלא באמצעות הקלטה, או בשידור חי דרך רדיו וכדומה?

http://www.halachayomit.co.il/displayRead.asp?ReadID=706

בהלכה הקודמת ביארנו מה המעמד ההלכתי של קול הנשמע דרך הרדיו, שאף על פי שיש לענות אמן לברכה הנשמעת דרך הרדיו בשידור חי, משום שלענין עניית אמן אין צורך בשמיעת הברכה, אלא די בידיעה הברורה שכעת יוצאת ברכה פלונית מפיו של פלוני, מכל מקום אי אפשר לצאת ידי חובת שמיעת קריאת המגילה וכדומה דרך הרדיו, שכן הקול הנשמע דרך הרדיו אינו קול אנושי כלל וכלל, רק הוא כעין צילום הקול האנושי וכמו שהסברנו. ובשמיעת ברכה המוקלטת מזה זמן על גבי קלטת, הדבר פשוט שאין לענות אמן על ברכה כזו, שאין לענות אמן על ברכה היוצאת ממכשיר חשמלי גרידא. וכן יש לשים לב, בעת שעונה אמן לקול הנשמע דרך הרדיו, שלפעמים הקול נשמע ברדיו מאוחר זמן מה אחר שכבר נאמרה הברכה, והרי זה כברכה מוקלטת שפשט אין לענות עליה אמן. ומעתה נבא לדון בשאלת שמיעת קול אשה שרה דרך הרדיו, שהרי בענין שמיעת קול אשה שרה יש איסור מצד קול באשה ערוה, כמו שאמרו בגמרא בברכות (כד.) שאסור לבני אדם שאינם ממשפחתה לשמוע את קולה כשהיא משוררת. (וברכות יחולו על ראשיהן של אותן נשים בעלות תשובה הנמנעות מלהופיע בפני אנשים, שהוא נסיון מהקשים ביותר), ובפרט יש להזהר בזה בשעת אמירת דברים שבקדושה, כגון מי שהוא קורא קריאת שמע ושומע קול אשה, שאז אסור לקרות קריאת שמע בזמן שהוא שומע קול זמר של אשה, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן עה). והנה ברור שמצד עצם הדין שאין לשמוע קול אשה שרה, אין איסור בזה אלא באופן ששומע את קול האשה ממש, אבל אם שומע קול אשה שהוא מוקלט או דרך הרדיו, שאין זה קול אנושי, אין בזה איסור מצד שמיעת קול אשה שרה. ועל כן פסק מרן רבינו הגדול שליט"א שמעיקר הדין יש להקל בשמיעת קול אשה דרך הרדיו וכל שכן בהקלטה מזמן ארוך. ובפרט באופן שהוא אינו יודע איך נראית אותה האשה ששרה מפני שלא ראה אותה מעולם, ואפילו אם ראה אותה, מכל מקום מכיון שאין זה קול אשה ממש אין לאסור בזה. וכן נמסר בשם עוד מגדולי הדור להיתר. אולם הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, העיר על דברי מרן הרב שליט"א, שהגם שלפי דעתו גם כן נראה ברור שלא נאסרה שמיעת קול אשה כשהוא נשמע דרך הרדיו, מכל מקום תמה איך אפשר להקל בזה לציבור, והלא אין ספק שבשמיעת קול אשה שרה הוא עלול לבא לידי הרהור עבירה שהוא איסור מן התורה, ולכן לפי דעתו יש להחמיר בזה ולא לתת מקום היתר בדבר שהוא מכשול לרבים. ומכל מקום, אף שטוב הדבר שדברי הגאון רא"י ולדנברג נאמרו, העיקר להלכה, שאין איסור לשמוע קול אשה שרה דרך רדיו או טייפ, הואיל ואין זה קול אנושי ממש. אולם ברור ואין ספק בדבר, שאם יש בשירתה דברים אסורים, הן מצד המילים שבשיר והן מצד אופי השירה, בלאו הכי יש בזה איסור מצד אחר גם אם היה זה איש ששר ולא אשה, וכן אם בשירתה הוא עלול לבא לידי מחשבה אסורה והרהור רע, גם כן יש בזה איסור חמור מן התורה. אבל כל שאין חשש כזה, העיקר להקל בשמיעה דרך הרדיו מעיקר הדין. והמחמיר תבא עליו ברכה. ולסיום ברצונינו להוסיף, בענין מה שכתבנו שלא יוצאים ידי חובת קריאת מגילה בשמיעה דרך הרדיו וכדומה, שמכל מקום לענין "התרת נדרים" שעושים בערב ראש השנה ויום הכפורים, יוצאים ידי חובת ההתרה גם בשמיעה דרך רדיו או לוין, ששם לא שייך דין שומע כעונה, ואין צורך בשמיעה ממש, רק צריך שידע הוא מה שאומרים הדיינים, ושידעו הם את דבריו .

עד כאן לעניין ההלכתי

optikay

05/12/2011 21:31

הינדיק…מה הביא לאותן הלכות?

מה פוסל כעת חייל דתי לשמוע אישה ששרה, בניגוד לשירת דבורה ?

הינדיק

04/01/2012 17:46

הי קאי

מה שהביא לאותן הלכות זו התורה …

כמה דוגמאות…

יש דבר ביהדות שנקרא קריאת שמע שכל יהודי צריך לומר 3 פעמים ביום

"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם" (במדבר טו לט).

דבר נוסף…

א. וַיְדַבֵּר ה ' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

ב. דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיכֶם:

רש"י אומר

דבר אל כל עדת בני ישראל: מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה:

קדשים תהיו: הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה, אשה זונה וחללה וגו' אני ה' מקדשכם,

ועוד ועוד

קאי שום דבר לא פוסל חייל מלשמוע אישה שרה בדיוק כמו ששום דבר לא פוסל יהודי מלאכול חזיר או חלב ובשר ביחד…

או לנסוע על פס לבן או לחצות צומת באור אדום

זה פשוט אסור…

לעניין דבורה  אני מקוה שזה יבהיר

תעצום את העניים תדמיין את דבורה הנביאה עכשיו תדמיין חיילת שרה האם הם נראות אותו דבר בדמיון?

אני מניח שלא…

אני שומע רבות את הדבר של שירת דבורה כאילו יש איזה היתר אבל בוא שים לב לכמה פרטים….

והיא יושבת תחת-תומר דבורה, בין הרמה ובין בית-אל–בהר אפריים; ויעלו אליה בני ישראל, למשפט.

תמר יושבת תחת עץ התמר שהוא גבוהה ולא נמוך שלא יהיה כמו אוהל ואז עוברים על יחוד….

זה דבורה הנביאה …. עכשיו תשווה לזמרת של היום … יש מקום להשוואה….?

דבר נוסף…

ותשר דבורה וברק בן אבינעם (שם שופטים ה` א`)

שם לב דבר שרה עם ברק כלומר שרו יחד ז"א יש מצב שהיא שרה אבל לא שמעו את קולה כי קולו של ברק גבר על קולה …ואז אין בעיה שהיא תשיר…..

תשאל איך ברק שמע את קולה ? אין פה בעיה הוא בעלה …..

רוצה דוגמה ?

עוד על דבורה

http://www.hidabroot.org/CommunityDetail.asp?FaqID=28113

אני שולח מהכתבים שלי את החלק הראשון מהליקוט שעשיתי על פרשת השופטת דבורה, ובין הדברים מתבארים גם הציטוטים שהבאת. בהצלחה – מנשה ישראל (א) וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה` וְאֵהוּד מֵת מצודות: רצה לומר, מיום שמת אהוד, ואף בימי שמגר עשו הרע, ולזה לא היתה תשועתו גדולה, ומלבי"ם פי` שזה היה עוד בחיי אהוד כנ"ל, אהוד מת – שכל זמן שחי הגין זכותו, וע"כ לא כתוב פה כמו למעלה וימת עתניאל ויוסיפו לעשות הרע, כי פה עשו הרע בחייו:

פי` במלבי"ם שכיון שלא למדו ישראל לקח ושבו לעשות הרע בעיני ה` ירדו מדחי אל דחי שתחילה הרעו להם עמים רחוקים ביותר, מכושן רשעתיים, ואח"כ באו עליהם עגלון מלך מואב שהוא קרוב יותר, ומשלא למדו לקח נפתחה עליהם הרעה בתוך הבית ועוד העמים הכבושים תחתם החלו להרים ראש, שזהו נפילה גדולה, ולכן (ב) וַיִּמְכְּרֵם ה` בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן ונתקיים מ"ש והיו לכם לצדים, והוא אֲשֶׁר מָלַךְ תחלה בְּחָצוֹר שכבש יהושע, והוא שמר עליהם איבה מכבר וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם הוא יתיב בתקוף כרכי עממיא, ופי` רד"ק :

קודם שהכם יהושע והחריבם ושרף את חצור ומלכה הכה בחרב, ויבין הוא שהיה מלך חצור אז, ולכן כתבו אשר מלך בחצור היינו בעבר היתה למשפחה זאת מלוכה בחצור אך אחרי שהרגם יהושע וןאת העיר שרפו באש כמו שלמדנו בספר יהושע הדבר פלא שיעקב מסר לבניו שאת העיר חצור יש לשרוף באש, ומה שנשארו מאותה משפחה הלכו לחרושת הגוים ונתישבו שם והמלך נקרא ג"כ יבין כמו המלך הראשון, והמצודות דייק שביהושע לא כתוב שהרגו את יבין מלך חצור וא"כ יתכן שהוא הוא המלך שבזמן יהושע, וכן משמע במלבי"ם, אולם זה קשה מצד השנים שכבר עברו כבר הרבה יותר ממאה שנים מכיבוש יהושע, ופירוש חרושת הגוים מתרגמינן יער חרשא כי היו ביער ההוא מגדלים חזקים וישבו בהם הכנענים הנשארים ורש"י פי` שחרושת הגויים היא שם עיר על שם שהיתה חזקה ושולטת:

והרלב"ג פי` חרושת הגוים שהיתה נבנית במלאכת גוים רבים שבנאוה כי השתדלו בבנינה שתהיה חזקה מפני ישראל וקראו לגוים רבים ובעצת כלם נשלם הבנין בתכלית התוקף או יהיה פי` חרושת הגוים כי לגודל העיר היתה נעשית שם כל המלאכה מהמלאכות אשר יעשו הגוים המתחלפין כאילו תאמר אורג ורוקם מיני הבגדים בכללם ולוטש נחשת וברזל וכן הענין בכל מיני המלאכות כי לא ימצא זה בעיר אם לא היתה עיר גדולה מאד, ואפשר שיהיה חרושת הגוים גבול רחב בו ערים רבים והיה הגבול ההוא במקום חזק, וידמה שהיו שם מלכים רבים לפי מה שיראה משירת דבורה אמרה באו מלכים נלחמו וגו` ולא ראינו בסיפור שהביא סיסרא חיל רק מחרושת הגוים:

(ג) וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה` כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל חזקים כברזל לוֹ ולזה לא ערב לבם לגשת למלחמה, וצעקו בתפלה לה` וכתב במלבי"ם כי בכושן רשעתיים ועגלון מלך מואב כתוב ויזעקו ופה כתוב ויצעקו כי צעקה גדולה מזעקה וזה מפני ג` טעמים.

א) כי תשע מאות רכב ברזל לו, ולא היה להם תקוה לנצחו בטבע, ב) וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה ודרש ר` תנחומא בגידופין וכן הוא אומר חזקו עלי דבריכם והיה זה ירידבה גדולה שמקודם נשתעבדו תחת ידי עגלון שהיה מכבד דבר ה` ואף קם לכבודו כשאמרו לו דבר אלוקים לי אליך והללו חירפו וגידפו ונתגברו על ישראל, ג) שארך זמן השעבוד עֶשְׂרִים שָׁנָה סיסרא חירף וגידף באופן נורא לאמר שווא עבוד אלוקים וכל כך הרע לישראל מהם עד שמצאנו בהמשך לפלגות ראובן גדולים חקקי לב ופי` רש"י תי` יונתן נכלי ליבא, ערמומית, ומה היא ערמומיתו, ישב לו בין משפתי המלחמה לשמוע מי נוצח ויהיה עמו, היינו שכך גבר הרשע שלאחד משבטי ישראל כבר היו ספיקות עם מי האמת, עם דבורה הנביאה או עם סיסרא הרשע.

סיסרא היה קליפה גדולה וחזקה מאוד וחז"ל הרי גילו דברים נוראים שבסיסרא היה שבוי נשמתו של ר` עקיבא שורש תורה שבעל פה, וכמו משה רבינו בתורה שבכתב וניצוץ זה היה בשביה, וזה היה התגברותו של סיסרא על ישראל, מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים ומנו ר` עקיבא, ויעל לא היתה יכולה להרגו עד שנבלה לו כמבואר בהמשך ואז הוציאה ממנה את הניצוץ הקדוש ורק אחר כך יכלה להרגו על נקלה כי כבר כלתה כוחו וחילו, ורואים כי גם אחר צאת הנשמה הק` הזאת לעולם לאט לאט עד שבא למעלתו ובראשיתו היה עוד ע"ה, ואמר דברים הנראין כחירוף מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור, כמדומה שראיתי באיזה ספר שמה שאמר ר` עקיבא אין המכוון על ארבעים שנותיו הראשונות שאז היה צנוע ומעלי כמבואר בגמ` אלא על זמן הראשון שהיה בשבי סיסרא שאז היה מחרף ומגדף בנוסח הזה וככה היה חפץ להשמיד תלמידי חכמים ולנשכם כחמור, וזהו כשהייתי "עם הארץ" היינו גוי מגויי הארץ:

ס, ובמדרש רבה אסתר (פרשה ה פסקה ד) והוא לחץ את ישראל בחזקה מהו בחזקה א"ר יצחק בחירופין ובגידופין המד"א (מלאכי ג`) חזקו עלי דבריכם מי הגון לדבר זה דבורה הה"ד (ד) וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה וענין שייכותה דוקא לעמוד נגד המחרף והמגדף הזה דבורה משבט נפתלי שהוא ההיפוך מחירוף וגידוף כככתוב בפרשת השבוע נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר, ופי` יונתן כַד הֲוָה פָּתַח פּוּמֵיהּ בִּכְנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל לִמְשַׁבְּחָא מִבְחַר מִכָּל לִשְׁנַיָא: כאשר היה פותח פיו באסיפה של ישראל לשבח מובחר מכל לשון: ורש"י פי` שעל מלחמת סיסרא נתנבא (שופטים ד ו) ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי וגו`, והלכו שם בזריזות, וכן נאמר שם לשון שלוח (שופטים ה טו) בעמק שלח ברגליו: הנותן אמרי שפר – על ידם שרו דבורה וברק שירה. ובמדרש רבה נשא : ר` יודן אמר …

נפתלי כיבד את אביו יותר מדאי שהיה אביו שולחו לכל מקום שירצה והיה זריז במשלחתו ומצא קורת רוח ממנו והיו אמריו נעימים עליו ולכך בירכו אביו באילה שלוחה שהיה רץ במשלחתו כאיל ולכך בירכו באמרי שפר על שהיו אמריו שפרים ולכך זכה נפתלי שעשה הקב"ה נקמה בסיסרא ע"י דבורה וברק שהיו מקדש נפתלי…". וחשבתי שיש למצוא שורש לכל ענינו בלידתו שאמרה רחל אמנו נפתולי אלקים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי ופי` רש"י נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי, ואונקלוס תרגם לשון תפילה, כמו נפתולי אלהים, נתפללתי בקשות החביבות לפניו, נתקבלתי ונעתרתי כאחותי: נמצא שכל מקורו וכוחו בפיו, בתפילות נאות וחביבות ששפכה עליו רחל אמנו את לבה וכן נמצא להדיא בתרגום יונתן שלכאו` מכוון לענינינו וכך כתב:

"וַאֲמָרַת רָחֵל מְדַחֲקָא דְחִיקִית קֳדָם יְיָ בִּצְלוֹ בְּרַם קַבֵּיל בָּעוּתִי דִיהֵי לִי בַּר כַּאֲחָתִי אוּף יְהַב לִי תְּרֵין וְהֵיכְדֵין עֲתִידִין בְּנוֹי לְאִתְפְּרָקָא מִן יַד בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹם בְּדַחֲקוּתְהוֹן בִּצְלוֹ קֳדָם יְיָ וּקְרַת שְׁמֵיהּ נַפְתָּלִי – ותאמר רחל מדוחק שדחקתי לפני יי בתפילה אך קיבל בקשתי שיהיה לי בן כאחותי גם נתן לי שנים וכמו כן עתידים בניו להגאל מיד שונאים בדחקם בתפילה לפני יי ותקרא שמו נפתלי: אֵשֶׁת לַפִּידוֹת שהיתה עושה פתילות למקדש. רד"ק: אמרו שהוא ברק בן אבינועם וברק ולפידות קרובים בענין. והרלב"ג: פי` אשת לפידו` ע"ד אשת חיל, ומרה מעלת נבואתה שהגיע עוצם מדרגתה בנבואה עד שהיו נראין פניה כלפידים במקום שהיתה מגעת לה הנבואה כמו שספרה התורה על קרני ההוד של מרע"ה.

והמצודות פי`: שהוא מורה על זריזותה במעשיה כלפיד אש, והוא ענין מליצה, כאשר יאמרו הבריות. הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא רלב"ג : בעת ההוא ששבו ישראל אל ה` וצעקו אליו היתה שופטת אותם, והיא סבבה שישובו אל ה` כי הוא רחוק שיעשו ישראל הרע בעיני ה` ולא תוכיחם על זה דבורה והיא נביאה: הנה כבר ביארנ מהמדרש שמה שהראה הקב"ה למשה לפני מותו את כל נפתלי היינו שהראהו את דבורה מקדש נפתלי שופטת את ישראל וראיתי באדרת אליהו מהגר"א ברכה שדבורה נחשבת הראש לכל השופטים כולם שרק היא היתה נביאה במלוא מובן המילה והאחרים זכו לרוח ה` ולהתגלות אבל לא לנבואה ממשית, ולכן נרמז כל דור השופטים במה שהראה לו את כ"ל נפתלי היינו דבורה וכל השופטים שלפניה ולאחריה. ומלבי"ם פי` שהתקבצו עתה ארבעה הכנות לתשועתם.

א) מ"ש למעלה שצעקו אל ה`, ב) זכות דבורה שזכתה לנבואה מה שלא זכו מושיעים הקודמים, ג) הכנתה הטבעיית שהיתה אשת לפידות, שהיו מעשיה בזריזות והתלהבות כלפידים, ד) השתדלותה לתקן את העם שהיא שופטה אותם: ובתנא דבי אליהו (פרשה י) מבואר: דבורה אשה נביאה וגו` (שופטים ד` ד`), וכי מה טיבה של דבורה שהיא שפטה את ישראל ומתנבאת עליהם, הלא פנחס בן אלעזר עומד, מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי ובין ישראל בין איש ובין אשה בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשה שעושה כך רוח הקודש שורה עליו, אמרו, בעלה של דבורה עם הארץ היה, אמרה לו אשתו, בוא ועשה פתילות והולך לבית המקדש שבשילה, מה אם יהא חלקך עם אנשים כשרים ותבוא לחיי העולם הבא, והוא היה עושה פתילות עבות, כדי שיהא אורן מרובה, לפיכך נקרא שמו לפידות.

אמרו, שלשה שמות יש לו, ברק ולפידות ומיכאל, ברק, שפניו דומין לברק, לפידות, על שם שהוא עושה פתילות והולך לבית המקדש שבשילה, מיכאל, על שום מיכאל, הקב"ה בוחן לבות וכליות הוא, אמר לה, דבורה אתה נתכוונתה ועשית פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה, ארבה אותך בישראל וביהודה ובשנים עשר שבטי ישראל, ומי גרם לו ללפידות שיהא מבני אדם כשרים ויבוא לעולם הבא, אמרו, דבורה אשתו, עליה ועל כיוצא בה ועל הדומות לה ועל העושה כמעשיה הוא אומר, חכמות נשים בנתה ביתה וגו` (משלי י"ד א`). ובדברי התנדב"א מבואר שעל ידי עסק הפתילות שעלה ברק תמיד לשילה עלה ונתעלה גם בעלה למעלה גדולה עד שגם הוא היה שופט בישראל והוא הושיע את ישראל ולדברי התרגום לקמן ה כג גם ברק נעשה נביא לה` ולכן נקרא מיכאל על שם המלאך וגם הוא היו פניו כברקים בעת נבואתו. והרמ"ד וואלי ביאר ענין ההתעסקות בפתילות שביארנו מהזוהר שבני ישראל התרשלו במצוות פריעה ולכן גופם שלא היה גופם מתוקן כראוי נמשכו אחרי דעות כוזבות עד שבאה דבורה ופרעה פרעות בישראל, וזהו ענין תיקון פתילות שהגוף הוא הפתילה שבו מתלבשת אור הנר שהוא נשמת אדם והיא שפרעה את ישראל היא תיקנה פתילות ישראל שיחזרו למוטב על ידי כן.

ובספר ויוסף אברהם ביאר ענין קריאת שמה לפידות ע"פ התוס` מנחות דף פט עמוד א שיערו רבנן חצי לוג מאורתא ועד צפרא ואם משתייר מן השמן בתקופת תמוז לא חיישינן ובירושלמי אמרינן דבימות הקיץ היו עושין פתילה גסה ובימות החורף פתילה דקה שאין זה כבוד שיצטרכו לזרוק מן השמן, והיה על כך ממונה על הפקיע דהיינו סידור הפתילות ושמו בן בבי, ופי` הוא שי"א שזה היתה המצאתה של דבורה שעל שמה נקראה אשת לפידות ששתה דבר ותיקון גדול לכבוד המקדש. והר"ר יונתן ביאר המדה נגד מדה שזכתה בשביל זה להשראת השכינה כי כל טעם המנורה וכי לאורה היא צריך אלא לולי המנורה היו נהנין מאור השכינה שהיתה מאירה שם, ולכן באה מצוות מנורה שלא להינות מזיו השכינהוזה כוונת הגמ` שהמנורה עדות לישראל שהשכינה שורה בישראל שלולי כן מה צריך למנורה, והיא עשתה פתילות גסות שלא להנות כלל מאור השכינה שהאירה בשילה ופירסמה דבר זה שהשכינה שורה בישראל לפיכך זכתה להשראת הנבואה, עוד ביאר הכוונה כי נשים רחמניות הן ושופט צריך להיות קשה מבלי לרחם בדין ולכן אמר שהיתה כלפידות דהיינו שבעת הדין היתה כלפיד אש בלי רחמנות ח"ו ןלכן היא שופטת את ישראל בעת ההוא.

ולכן לא נכתב להדיא שהיתה אשת ברק בן אבינועם כיון שאח"כ כתוב שהוא היה יושב בקדש ולא היו דרין יחדיו, לכן מפני הכבוד הסתיר הכתוב, והטעם שלא דרו יחדיו מפני הנבואה פרשו זה מזה. והיא היתה משבט נפתלי ועליה ניבא יעקב נפתלי אילה שלוחה על שם השירה ששרתה דבורה ככתוב בבראשית רבה: נפתלי אילה שלוחה – אמר רבי יהודה בר סימון מדבר בשופטתו הה"ד ותשלח ותקרא לברק וגומ` ומשכתי אליך אל נחל קישון, הנותן אמרי שפר זו שירה שאמרה ותשר דבורה. (ה) וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בעירה, והיא יתבה בקרתא בעטרות דבורה מתפרנסא מן דילה תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה ולה דקלין ביריחו בֵּין הָרָמָה פרדסין ברמתא וּבֵין בֵּית אֵל זיתין עבדין משח בבקעתא בית שקיא בבית אל בְּהַר אֶפְרָיִם עפר חור בטור מלכא למדנו שאשה עשירה היתה ומן המקומות האלו היתה פרנסתה, ובמדרש וירא מבואר לה לשבח שפנתה מכל עסקיה לשפוט וללמד תורה לישראל, וכך דרשו מה שכתוב (ט י) ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו זו דבורה הנביאה, מה התאנה הזאת מתוקה, כך היתה דבורה מתוקה לישראל שפנתה מכל עסקיה ושפטת את ישראל הה"ד (ויבא) [ויעלו] אליה בני ישראל למשפט (שם ד` ה`).

מה אמרה להם החדלתי את מתקי (שם ט` י"א), זו תורה שהיתה עוסקת בה שנאמר ומתוקים מדבש (תהלים י"ט י"א). ד"א אניח דברי נבואתי שכתוב בה ותהי בפי כדבש למתוק (יחזקאל ג` ג`). ואת תנובתי הטובה (שופטים שם), זו השירה, ותשר דבורה (שופטים ה` א`), ואין תנובה אלא לשון שירה כד"א ותירוש ינובב בתולות (זכריה ט` י"ז). רד"ק: י"ל דרך הפשט שהיה לה בית תחת תומר אחד, וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט וחז"ל פי` (מגילה יד ע"א) היא יושבת תחת תמר מאי שנא תחת תומר אמר רבי שמעון בן אבשלום משום יחוד דבר אחר מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא היה להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים.

וראה בשו"ת בנין ציון (סימן קלח) שכתב: בתחלה אוסיף ראיות מהגמרא שגם בלא סגירת דלתות מקרי יחוד ותמהני על הגדולים שלא הביאו ראיות הללו דבמגילה (דף י"ד) אמרינן דבורה דכתיב ודבורה אשה נביאה אשת לפידות מאי אשת לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש והיא יושבת תחת תומר מאי שנא תחת תומר אמר ר"ש בן אבשלום משום יחוד ופירש רש"י שהוא גבוה ואין לו צל ואין אדם יכול להתיחד שם עמה כמו בבית עכ"ל ודרך דרוש אמרתי למה הקדים שהיתה אשת לפידות דלכאורה קשה מה חשש יחוד היה דהרי אמרינן בקידושין (דף פ"א) בעלה בעיר אין שם יחוד דאשה בעלה משמרה אבל י"ל דאיתא בתנא דבי אליהו (הובא בילקוט)

אשת לפידות שהיתה עושה לפידות והיתה שולחת את בעלה להביאם לביהמ"ק בשילה עכ"ל פירוש שעל ידי זה נקראת אשת לפידות שבעלה נקרא לפידות על שם שילוחו ולכן כיון דהרבה פעמים לא הי` הבעל בעיר שישבה שם הוצרכה לישב תחת תומר משום יחוד וזהו מה דאמר הפסוק ופירש הגמרא מפני שהיתה אשת לפידות שהלך לפעמים לשילה היא ישבה תחת תומר לדון מפני היחוד אכן אי אמרינן דרק בדלת נעול מקרי יחוד למה לה לישב תחת תומר הרי תחת שאר אילן שענפיו מרובים ויש לו צל ג"כ אין יחוד ועוד דאפילו בבית היתה יכולה לדון בלא סגירת דלת אלא ע"כ דכל שנתכסה מן העין אפילו אינו סגור עד שאי אפשר לשום אדם לבא לשם ג"כ מקרי יחוד. וכבר ביארנו שהיא פרשה מבעלה מאז שנעשתה לנביאה ושופטת כדברי הרד"ק והכלי יקר ולכן לא היה שם ההיתר של בעלה בעיר שהרי בעלה יושב בקדש נפתלי והיא בבית אל.

ובאברנאל הביא מחז"ל שהיה ישיבתה תחת תומר דבורה שנקברה שם דבורה מינקת רבקה תחת האלון מתחת לבית קל ככתוב בתורה בפרשת וישלח, והר"ר יונתן כתב שלכן ישבה דוקא תחת דקל להודיע שזה הטעם משום יחוד שאמרו בגמ` ששיעור יחוד הוא כדי הקפת דקל. : ומלבי"ם פי` שיש כאן זכות נוספת לישראל שעלו אליה למשפט ולא כמו שהיה בזמן שמואל שהוצרכו השופטים לסבב בערי ישראל לשפטם, וע"ז המליצו חז"ל מה תמרה אין לה כי אם לב אחד, כך היה אז לישראל לב אחד לאביהם שבשמים, וכן אמרו מה תמרה זו צילה מועט כך היו אז הת"ח מועטים, שאל"כ לא היו הולכים מקצה הארץ אל אשה למשפט ובתוספות (גיטין דף פח עמוד ב) מדבורה דכתיב בה (שופטים ד) והיא שופטה את ישראל אין ראיה דאשה כשרה לדון דשמא לא היתה דנה אלא היתה מלמדת להם הדינים א"נ שמא קיבלו אותה עליהם משום שכינה והרמב"ן (שבועות ל) כתב שבירושלמי מבואר שאין האשה מעידה ואין האשה דנה, ומאי דכתיב (שופטים ד`)

והיא שופטה את ישראל פירושו מנהגת שעל פיה ובעצתה היו נוהגין זה עם זה כדין מלכה, ואע"ג דאמרינן בספרי שום תשים עליך מלך ולא מלכה נוהגין היו בה כדין מלכה, אי נמי מקבלין היו דבריה ברצונם, ובמקום אחר (נדה נ א) תי` שהיתה דנה על פי הדבור, וביאר בערוך לנר (נדה) שי"ל ששני תירוצים האלה מרומזים בפסוק דכתיב ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שופטה את ישראל בעת ההיא והיא יושבת תחת תומר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אלי` בני ישראל למשפט וי"ל דתיבת היא מיותר, וגם בעת ההיא מיותר, וגם מה חידש הפסוק במה שאמר ויעלו אלי` בנ"י למשפט, כיון דכבר כתיב היא שופטה את ישראל,

אכן י"ל ע"פ מה דאמרינן יבמות (צ ב) דנביא רשאי לבטל דברי תורה ע"פ נבואה אבל רק הוראת שעה ולא לדורות וזה פי` הפסוק ודבורה וגו` אשת לפידות היא שופטה את ישראל אע"פ שאשה פסולה לדין מן התורה מכ"מ היתה שופטה אבל דייק הפסוק היא שופטה אבל אשה אחרת לא ומה שהיא היתה שופטה הי` מפני שהיתה אשה נביאה וע"פ הדבור הי`, אבל זה דוקא ג"כ רק בעת ההיא שהי` צורך שעה שלא הי` שופט אחר שראוי לכך אבל בלא זה לא היתה ראוי` לדון וזה כתי` התוס` שהיה על פי הדיבור, ועוד טעם אחר הי` שהיתה שופטת כי היא יושבת בלבד ולא כפתה לבא לדין במקל ורצועה כי אם ויעלו אלי` בני ישראל למשפט שהם באו מאליהם וקבלו אותה עליהם.

אולם אין זה שבח לישראל כמבואר בזוהר הק (ויקרא יט ב) כמה דאשכחן בדבורה דכתיב (שופטים ד) היא שופטה את ישראל בעת ההיא, ועל דא תנינן, ווי לבר נש דאתתא קא מברכא ליה לפתורא, כך דבורה (שופטים ד) היא שופטה את ישראל בעת ההיא ווי לדרא דלא אשתכח בהו מאן דדאין לעמא אלא חד נוקבא. (ו) וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי רד"ק – אם היתה אשתו היתה פרושה מעת התנבאותה וישבה לה תחת התומר ועתה שלחה לקרוא לו לאמר לו הנבואה אשר דבר ה` \ רלב"ג – או היתה היא גם כן יושבת בקדש נפתלי אך למשפט יעלו אליה בני ישראל למקום ההוא שהיתה בו תמר ולזה יקראוהו תומר דבורה כי מנהגה היתה לשבת במשפט במקום ההוא,

וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה` אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ביד משה כי החרם תחרימם כך שנויה במכילתא והרד"ק כתב: אינו תחלת הדברים אלא אמרה לו דברים אחרים קודמים לזה והכתוב אחז תכלית הדברים מה שהיה בהן מן הצורך, ובאה גם כן המלה הזאת לחזק כאדם שמתרה בחברו ומזהירו ואומר הלא אמרתי לך הזהר לך והשמר שלא תתרשל בדבר וכן הלא שלחתיך שאמ` לגדעון, \ ובמצודות פי` כי באמת צוה ה` כי בנבואה נאמר לה עם שלא נזכר בפי` לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ רד"ק – תמשוך ישראל ותפתם בדברים עד שתביאם בהר תבור כי יראים היו מחיל סיסרא לפיכך היו צריכים פתוי ודברים רבים בְּהַר תָּבוֹר אליהו רבה : מה ת"ל הלא צוה, אלא כך אמרה לו, לא כך כתוב בתורה ודרשו השופטים היטב וגו` (דברים י"ט י"ח) ומה עינין של אחריו, כי תצא למלחמה (שם דברים כ` א`).

וכי מה טיבה של דבורה אצל ברק וברק אצל דבורה, והלא דבורה במקומה וברק במקומו, אלא אמרו, ברק שימש את הזקנים בחייו של יהושע ושימשן לאחר מיתתו, לפיכך הביאוהו ונתנוהו אצל דבורה. באותה שעה הראוה לדבורה, במה הקב"ה מושיע את ישראל מבין האומות, בבני אדם שהן משכימין (ומשחרין) [ומעריבין] לבית הכנסת או לבית המדרש ועסוקין בדברי תורה בכל יום תמיד, בהן או בשמשיהן. וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן ומה נשתנו זבולון ונפתלי מכל השבטים כולם [לכאו` נבחרו השבטים הללו בדבר ה` ביד אמתו דבורה הנביאה] שבאתה תשועה גדולה לישראל על ידיהן, אמרו, נפתלי שימש את יעקב אבינו ומצא הימנו קורת רוח, זבולון ששימש את יששכר ועשה לו אכסנייה.

ועל שבטח ברק באלהי ישראל והאמין (בנביאתה) [בנביאותה] של דבורה חלקו לו בשירה עימה, שנאמר ותשר דבורה וברק בן אבינעם (שם שופטים ה` א`) ויאמר אליה אם תלכי עמי [וגו`], ותאמר הלך אלך עמך וגו` (שם שופטים ד` ח` וט`). ומה שמצינו במדרש זה שנפתלי היה משרת את אביו יותר מכולם מבואר באורך במדרש רבה נשא : ר` יודן אמר כנגד האבות והאמהות הקריב נשיא נפתלי למה כן לפי שנפתלי כיבד את אביו יותר מדאי שהיה אביו שולחו לכל מקום שירצה והיה זריז במשלחתו ומצא קורת רוח ממנו והיו אמריו נעימים עליו ולכך בירכו אביו באילה שלוחה שהיה רץ במשלחתו כאיל ולכך בירכו באמרי שפר על שהיו אמריו שפרים ולכך זכה נפתלי שעשה הקב"ה נקמה בסיסרא ע"י ברק שהיה מקדש נפתלי ולפי שנפתלי היה זהיר בכבוד אבותיו לפיכך נשיא נפתלי למד מאבי אביו ואחז את דרכו והקריב קרבנו על סדר אבותיו ואמותיו של נפתלי…".

טעם נוסף למה שזכו זבולון ונפתלי לישועה זאת מבואר במכילתא [ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רלד] ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה, ר` מאיר אומר כשעמדו שבטים על הים זה אומר אני ארד וזה אומר אני ארד ומתוך שהן עומדין וצוהבין קפץ שבט בנימין וירד לים תחלה שנאמר שם בנימין צעיר רודם אל תקרי רודם אלא רד ים, התחילו שרי יהודה מרגמין אותם באבנים שנאמר שרי יהודה רגמתם, משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן אמר לקטן תעמידני עם הנץ החמה ואמר לגדול תעמידני בשלש שעות, בא הקטן להעמידו עם הנץ החמה ולא הניחו הגדול, א"ל לא אמר לי אלא עד שלש שעות, והקטן אמר לא אמר לי אלא עם הנץ החמה מתוך שהיו עומדין וצוהבין נעור אביהם א"ל בני כל שניכם לא נתכוונתם אלא לכבודי אף אני לא אקפח שכרכם,

כך מה שכר נטל שבטו של בנימן שירד לים תחלה זכה ששרתה שכינה בחלקו של בנימין שנאמר בנימין זאב יטרף, ואומר לבנימין אמר ידיד ה` וגו`, ומה שכר נטל שבטו של יהודה זכה למלכות שנאמר שרי יהודה רגמתם ואין רגמה אלא מלכות שנאמר באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא, ואומר ורגם המלך ואנשיו ואומר שרי זבולון שרי נפתלי מלמד שכשם שנעשו נסים לישראל על הים ע"י שבט יהודה ובנימין כך נעשה להם נסים ע"י זבולון ונפתלי בימי דבורה וברק שנאמר ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם וגו` ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא, ואומר זבולון עם חרף נפשו למות וגו`.:

הר"ר יונתן מבאר קישור הדברים כך: כי הדין הוא שהעובר על דבר נביא חייב מיתה וא"כ יש להקשות למה לא הרגו את שאול כשלא שמע לדברי שמואל הנביא, אלא הענין הוא כי נביא המורה על קיום דברי תורה אין נענש על ביטול הדבר כעובר על דברי נביא אלא כעונש על העובר על הדין תורה ולכן במחיית עמלק שהיא מצוה בתורה אין שאול חייב מיתה כשעובר על דברי שמואל, וה"נ אילו היה זה מצוה חדשה של דבורה להשמיד את יבין וחילו היו מי שנמנע מלכת למלחמה חייב מיתה כעובר על דברי נביא והיו יכולים לכפות הגיוס בכחהחרב, אולם היות והיה זה כבר מצוה ישנה של לא תחיה כל נשמה על ברק להנהיגם בדברים ולשכנעם לבוא למלחמה,

ולכן אמרה לו הלא כבר ציוה ה` בעבר על כך וממילא אי אפשר לקבץ בכח החרב אלא לך ומשכת בדברים וכנ"ל. (ז) וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין רד"ק – אמר כי ראו אצטגניני סיסרא שלא יצא באותה מלחמה כי מנוצח יהיה אם יצא והקב"ה משך לבו לצאת וזה הוא שאמר ומשכתי וי"ת ואיתביב, ותרגום והגירם על ידי חרב ותבינון ע"י קטולין וְאֶת רִכְבּוֹ וְאֶת הֲמוֹנוֹ וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ ציון דרך חשוב מאוד יהיה במלחמה זאת ככתוב במדרש אלפא ביתא על הכתוב במלחמת גוגו ומגוג:

והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה` והתגדלתי זה מלחמת ים סוף שנאמר (שמות יד לא) וירא ישראל את היד הגדולה וגו` והתקדשתי זו מלחמת סיסרא שנאמר (שופטים ה כ) מן שמים נלחמו ונודעתי זו מלחמת סנחרב שנאמר (מלכים ב יט לה) ויצא מלאך ה` ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף לעיני גוים רבים בימי גוג ומגוג ג"ו בגימטריא רבים שבעים אומות וידעו כי אני ה` זו מלחמת גוג שנאמר (זכריה יד ג) ויצא ה` ונלחם בגוים ההם וגו` ויש לציין שהצד השוה בכל אלו המלחמות שכולם באו אך ורק ברצון ה` כשרצון עצמם לא היה לכך כידוע בפרעה וכמו שאמרנו בסיסרא וכן היה בסנחריב כמבואר בפרק חלק,

וכן יהיה במהרה במלחמת גוג ומגוג שהקב"ה יביאו על ירושלים כמו שהיו מושכים בהמות ככתוב בספר יחזקאל פרק לח בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל וְהִנָּבֵא עָלָיו: וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱדֹוִד הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל: וְשׁוֹבַבְתִּיךָ וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת כָּל חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל כֻּלָּם קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָּם: פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכוֹבָע: גֹּמֶר וְכָל אֲגַפֶּיהָ בֵּית תּוֹגַרְמָה יַרְכְּתֵי צָפוֹן וְאֶת כָּל אֲגַפָּיו עַמִּים רַבִּים אִתָּךְ:

רד"ק – אמר כי ראו אצטגניני סיסרא שלא יצא באותה מלחמה כי מנוצח יהיה אם יצא והקב"ה משך לבו לצאת וזה הוא שאמר ומשכתי (ח) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ רלב"ג – כי חשב כי בזכותה תדבק יותר ההשגחה עם חיל ישראל הנלחמים עם סיסרא בראשית רבה – ר` פינחס בשם ר` ראובן שני בני אדם היו עיקר ועשו עצמן טפילה, אברהם וברק, ברק ותשלח ותקרא לברק וגו` ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך ר` יהודה אומר אם תלכי עמי לקדש אלך עמך לחצור ואם לא תלכי עמי לקדש לא אלך עמך לחצור, ר` נחמיה אומר אם תלכי עימי לשירה אלך עימך למלחמה ואם לא תלכי עימי לשירה לא אלך עימך למלחמה,

ותאמר הלך אלך עימך אפס כי לא תהיה תפארתך (שם שם שופטים ד` ט) אמר ר` ראובן לשון יווני הוא הפס, אמרה לו מה את סבור שתפארתה של שירה נמסרת לך לבדך אתמהא, ונעשה טפילה ותשר דבורה וברק בן אבינועם וגו` (שם שופטים ה א), אברהם היה עיקר ויקח אברם את שרי אשתו וגו` (בראשית יב ה) [ועשה עצמו טפילה אמרי נא אחותי את], ונעשה טפילה ולאברהם היטיב בעבורה (שם שם בראשית י"ב טז). וביאר המלבי"ם שלא שהסתפק בנבואתה, ולא שהמרה את פיה שהממרה פי נביא חייב מיתה,

רק אחר שהיה הציווי שימשוך אליו עשרת אלפים איש אמר שאם לא תלך עמו לא יאמינו לו העם ולמה ילך בחנם, ב) אחר שהודיעה לו שיפול בנס, חשב כי זכותו אינו מספיק לנס כזה רק אם תלך שאז יהיה הנס בזכותה, וז"ש במדרש ר"י ור"נ, ר"י אומר אם תלכי עמי לקדש אלך עמך לחצור (זה כטעם הא` שתלך עמו לאסוף את העם מקדש), ור"נ אומר אם תלכי עמי לשירה אלך עמך למלחמה (זה כטעם הב` שרק בזכותה יושר השיר על הנס),

וי"מ הכוונה אם את מבטיחני שתלך עמי לשירה שתבטיחני שאראה גם בהצלחה של המלחמה בסיומה בשעת השירה אלך, ואם לא לא אלך. האלשי"ך הק` ג"כ שואל היתכן להמרות דברי נביאה ומיישב שח"ו לא המרה פיה אלא ידע ברק ערך עצמו שהיה ע"ה גמור ורק על ידי אשתו דבורה ששלחה אותו תמיד עם הפתילות לשילה נתעלה למעלה למעלה ולכן חשב שבוודאי לא ישמעו לו ישראל וא"כ ימרו כולם דברי הנביאה וטוב היא שהיא בעצמה תבוא עמו לכנס העם בהיותה ידועה לכל אחד כנביאה ושופטת. והר"ר יונתן ביאר שברק ראה ברוח הקודש [בתרגום יונתן מבואר שברק היה נביא בעצמו] כי ביד ה` ימכור ה` את סיסרא אלא שלא ראה מי תהיה האשה וחשב שהישועה מיועדת על ידי דבורה אך לא ראה טוב שמה שראה היה הכוונה על יעל שבידיה נפל פגרו של סיסרא:

(ט) וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה` אֶת סִיסְרָא רד"ק – י"מ יעל שנמכר סיסרא בידה ועל פי הנבואה אמרה זה ואיננו נכון לענין הפסוק שאמר אפס כי לא תהיה תפארתך אלא פירושו כך אם אלך לא תהיה תפארתך כי על ידי תהיה התשועה ויאמרו כי ביד דבורה ימכור ה` את סיסרא ולא תהיה התשועה הזאת נקראת על שמך \ והרלב"ג פי` שכיוונה על שני הדברים גם יחד שביד דבורה תהיה הניצחון, וגם נתנבאה עם זה שסיסרא יפול ביד אשה והיא יעל, ופי` במצודות:

שהנה הפאר הניתן לשר הצבא הוא בעבור אחד משני דרכים או בהראות אומץ לבבו ללכת למלחמה מבלי פחד או בהתגבר הוא או אחד מאנשיו להמית הגדול מאנשי בני מלחמתו ולזה אמרה הלא סיסרא יומת ע"י אשה והיא יעל אשת חבר הקיני כאשר יאמר בענין אם כן ידעו הכל שמיד ה` היתה זאת כי לא בכח תגבר אשה וא"כ אם גם תפחד ללכת למלחמה בלעדי אם כן שוב לא תהיה לך על הדרך שאתה הולך התפארות הראוי לך בהיותך שר הצבא כי לא יהיה במה לפארך, באר מים חיים וירא:

בודאי כיון שהיתה אשה נביאה לא כיוונה להגדיל כבודה ותפארתה אשר על ידה יהיה תשועת ה`, כי אם להגדיל כבוד ה` וחסדיו אשר אפילו ביד אשה שאין זכותה יוכל להיות גדול כל כך. וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם בָּרָק קֶדְשָׁה: (י) וַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת זְבוּלֻן וְאֶת נַפְתָּלִי קֶדְשָׁה וַיַּעַל העלה בְּרַגְלָיו עמו ובמלבי"ם פי` כפשוטו שלא היה לו סוס ורכב נגד תשע מאות רכב ברזל, או שלא הוצרך לעזרתה של דבורה לגייס האנשים כפי שחשב אלא מיד באמרו הדברים לישראל שמעו לקולו ועלו עמו עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ כדבר ה` וַתַּעַל עִמּוֹ דְּבוֹרָה: הקב"ה בחסדיו מכין לישראל רפואה קודם למכה לכן נתן בזמן מוקדם ש (יא) וְחֶבֶר הַקֵּינִי יהא נִפְרָד מִקַּיִן שהם בני שבטו, רד"ק – ממדבר יהודה שישבו שם בני קני כשעלו מעיר התמרים מִבְּנֵי חֹבָב אחד משמות יתרו על שם שחבב את התורה חֹתֵן מֹשֶׁה והקב"ה נתן בלבו להצפין עד ארץ הגליל בכדי שיהא מוכן ליום צרה וַיֵּט אָהֳלוֹ עַד אֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים מישר אגניא מקום מישר של בצעים והוא אגניא גבים כמין גומות שהמי` נקבצים שם אגני דארעא מקרון והוא המוכר כיום כעמק החולה, אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ ויורה פועל יעל שמנהג חבר הקיני היה כמנהג שאר בני חובב להתנהג בדת ישראל [וי"א שבני יתרו דרו בין בני ישראל בתור גרים תושבים, וי"א שהיו גרים גמורים, אלא לפי שלא היו מבני שם אלא מעמים אחרים שהתגיירו היו יכולים לדור בין גויים ןךא התנכלו להם], ולזה השתדלה יעל להרוג סיסרא ואמנם היה שלום בין חבר הקיני ובין סיסרא עם היות המלחמה בין סיסרא ובין ישראל כי אולי חבר הקיני נתן צוארו תחת עול יבין מלך כנען או היתה אהבה ביניהם לסבה אחרת ובמלבי"ם: היה מאת ה` שחבר הקיני נפרד אז מיתר אחיו ששכנו במדבר יהודה (כנ"ל א`) ונטה אהלו קרוב לקדש להיות מוכן ליום תשועה כי יושבי אהלים היו והיו נוסעים ממקום למקום עד שמצאנו מהם כמה שנדדו הלכו וישבו בין העמלקים בספר שמואל, כפי שהיה מזדמן להם ובאהבת יונתן שיתרו וזרעו הן משורש קין ולכן נדים ונעים בארץ לקיים הנאמר נע ונד תהיה בארץ ולכן נקראו קיני והיו גולין תמיד:

ורואים כאן שאפי` מאורע שולי שכלל לא שמים אליו לב שאחד מבני יתרו הגרים מחליט להעתיק דירתו למקום אחר יש לה משמעות בהנהגת ה` הכללית למען עמו ישראל, ויתכן אף שהיתה הכנה זאת עוד בטרם שבו ישראל וכמו שמשמע שכבר הספיק לו הזמן לכרות ברית עם בית יבין מלך כנען, ועל דרך שהקב"ה הכין המקום לאסתר עוד בעיצומה של החטא של ההשתתפות בסעודתו של אותו רשע.

קין הוא ראש לרוצחים, תובל קין מיו"ח תיבל אומנתו של קין והמציא כל כלי המשחית בעולם להרוג ולרצוח, כל רוצחי הדורות היו מבני קין היינו משורש קין, כך יתנהל העולם עד התיקון של קין שאז יתבטלו כלי אומנתו ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, משורש קין יצאו כמה צדיקים גדולים כמו ר` עקיבא ועוד הרבה ענקים, ועד היום הזה שורש קין בעולם גם אצל יראים ושלמים, קרא מן הסידור הענין של כיסוי הסכין, ורבינו חיים ויטאל עצמו אמר לו רבו שהוא משורש קין וזהו הסיבה שהרבה פעמים נחתכין אצבעותיו בעת שהוא אוחז בסכין שלא במתכוון, ואין אתנו יודע עד מה, עכ"פ יתרו היה מתחילת התיקון של קין וכן משפחתו כולם היו משורש קין, אך הפכו את החרב לחבר מלשון חיבור, וזהוא אומרו וחבר הקיני נפרד מקין שמשפחה זו נתפרדה משורש הרע של קין ולכן זכו להביא ישועה גדולה לעם ישראל במעשה זה. (יב) וַיַּגִּדוּ לְסִיסְרָא כִּי עָלָה בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם הַר תָּבוֹר רלב"ג – והנה אמרו כי עלה ברק הוא לאות כי דבורה היתה אשת ברק כי אם לא היה הענין כן היה ראוי שיאמר כי עלתה דבורה וחילה כי היא היתה המנהגת את ישראל וזה כי הראש ראוי שיזכר בזה ואמנם מפני שהיה ברק בעלה יחס הראשיות לו.

וראה אברבנאל שהעליה על התבור הוא התגרות בסיסרא ןבמלכות יבין השלטת כי העליה למקום גבוה מורה על שליטה ולכן ריכז חילו בעמק יזרעאל ליד התבור ששם עוברת נחל קישון: ס בגמ` מגילה כט ע"א מבואר שתבור כלל לא היה בעת בריאת העולם מהרי ארץ ישראל שכך כתוב שם, תניא רבי אלעזר הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל שנאמר כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא, והלא דברים קל וחומר ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל, בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על אחת כמה וכמה,ורש"י ז"ל הביא מדרש אגדה, אנכי אנכי, לא קפח הב"ה שכר תבור וכרמל שבאו למתן תורה לתת עליהם את התורה ושבו בסבר פנים. אמר להם הב"ה סוף אני פורע לכם בכפלים. נאמר בסיני אנכי, ונאמר בתבור אנכי אנכי. נאמר בסיני אנכי יי אלהיך, ונאמר בכרמל יי הוא האלקים יי הוא האלקים.

וזה אינו דרש בעלמא אלא כמבואר במג"א סימן קנא ס"ק טו שזה נוגע להלכה על מה שמבואר בשו"ע שבתי כנסיות בחו"ל מהני תנאה להשתמש בחורבנם, שהרי כשיבא הגואל במהרה תפקע קדושתן, והק` הרי יקבעו בא"י וכתב שאין לתרץ שדוקא הבנין יקבע בא"י אבל הקרקע תשאר בחו"ל דהא יליף ק"ו מתבור וכרמל והתם הקרקע נקבע בא"י, ולכן חידש שמי שכבר נחרב לפני ביאת הגואל לא יקבע בא"י ורק הבנינים הקיימים יקבעו. ובשו"ת חתם סופר סימן ל תי` שקרקע עולם שתחת הכרמל והתבור לא באה עמהם אלא רק ההר בעצמו, ולכן גם הבתי כנסיות יבואו הן בחורבנן הן בבנינם אבל בלא הקרקע, וכאן תתלבש על קרקע שבא"י.

ומקור ההרים האלו נתפרש בכמה מדרשים ובמדרש תהלים (סח) ר` נתן אומר כיון שביקש הקב"ה ליתן תורה לישראל, בא כרמל מאספמיא, ותבור מבית אלים, זהו שנאמר בקבלה חי אני נאום המלך ה` צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא (ירמיה מו יח), והנה ראיתי להרד"ל בחידושיו על המדרש רבה, שכתב על האי שאמרו בבראשית רבה שהר הכרמל בא מאספמיא, שזה אי אפשר שהרי אספמיא היא רחוקה מאוד מארץ ישראל, והר הכרמל הוא בארץ ישראל, לפיכך צריך להגיה במדרש והר הכרמל בא מאפמיא, וזה מקום בגליל עליון שהירדן יוצא משם, עכ"ל.

והנה דבריו תמוהין שהרי מפורש בגמ` שלא היו מתחילה בארץ ישראל, וכן הגהתו צ"ב שהרי הר הכרמל הוא בגבול שבין אשר וזבולון, ואפמיה הוא בחלק דן העליון כמו שלמדנו, וצ"ע. ובאמת מבואר במקומות אחרים שעל ההרים הללו נאמר הכתוב למה תרצדון הרים גבנונים על שם גאוותן ונפסלו לפני הר סיני שהוא עניו, ומ"מ לא קיפח הקב"ה שכרם ונקבעו בארץ הק` וראיתי בספה"ק שבא"י ניכרים אלו שני ההרים בגאוותן כי הרי ארץ ישראל מיוחדים שאינם מתבלטים מעל השטח אלא עולים מעט מעט וכהרים המקיפים את ירושלים שכולן הרים ע"ג הרים, מלבד הר הכרמל שבולט מאוד שמצד אחד יורד עד הים, ומצד שני יורד לעמק יזרעאל, וכן הר תבור בולט מאוד על כל עמק יזרעאל, וכן החרמון הנזכר בתרגום בפרק הבא שגם הוא בא שיתנו עליו תורה, בולט מאוד על פני השטח, אולי שם ישלמו לו השכר בעת אשר ישורו מראש אמנה.

והנה שכר נצחי ונורא מובטח לו להר תבור במדרשי חז"ל שכך אמרו במדרש נכון יהיה הר בית ה` בראש הרים (מדרש תהלים לו) אמר ר` פנחס בשם ר` ראובן עתיד הקב"ה להביא סיני ותבור וכרמל, וליתן ירושלים עליהם בראשם שנאמר נכון יהיה הר בית ה` בראש ההרים ולא עוד אלא שהן עתידין לומר שיר לישראל דהיינו שהר בית ה` הר המוריה תעלה בראש הרים היינו על הר הכרמל והר תבור וסיני ושם יבנה, ובמדרש תהילים (סח) נדרש נכון יהיה הר בית ה` בראש ההרים (ישעיה ב ב), דהיינו בראש חמש הרים יבנה בית המקדש לעתיד, הר הבית תבור וכרמל וסיני וציון, ושם כתוב: סיני מהיכן בא, אמר ר` יוסי מהר המוריה נתלש, כחלה מעיסה, ממקום שנעקד יצחק אבינו,

אמר הקב"ה הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו נאה לבניו לקבל עליו את התורה, ומניין שעתיד לחזור למקומו, שנאמר אלו ההרים. ומזה מובן הגובה הנורא שמבואר בגמ` ב"ב שיהיה לבית המקדש לעתיד לבוא ויחזקאל ראה במחזה שמעלין אותו להר גבוה מאוד, ואין זה חידוש גדול כל כך אצל ההרים הנכבדים הללו שהרי רגילים בכך שהם הרים קופצים ממקום למקום. גם חזי לאיצטרופא מה שכתוב בילקוט וזאת-הברכה יששכר באהליך מלמד שבית הבחירה ראוי היה לבנות בחלק של יששכר, וראיתי בתבואות הארץ שהכוונה על הר תבור שהוא על גבול זבולו ישכר, כמו שלמדנו ביהושע, וכל ההרים הקדושות הללו קשורים בקשר אמיץ שקבלו עליהם התורה,

והיה שם השראת השכינה וירדה שם האש בימי אליהו כמו בהר המוריה, ולעתיד באמת יבנה שם הבית דהיינו שיהיה יסוד להר הבית, וכל כך למה לפי שקפץ ממקומו לקראת מתן תורה. וראיתי להגאון חיד"א ז"ל בס` יוסף תהלות (על התהלים מזמור פ"ז ע"פ לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש) שכ` ומפי הרב המובהק מהר"ר אברהם רוזאניס ז"ל שמעתי במשז"ל דלעת"ל יהיו תבור וכרמל והר סיני במעמד שלשתם ועליהם יבנה בהמ"ק וכו` וזהו בהררי ר"ל ג` הרים ע"כ. (יג) לקיים מ"ש ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא ואת רכבו, נתן ה` בלבו.

א) וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל וְאֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ הגם שהיה ראוי שיצא לקראת החלשים האלה במעט עם, ב) שנמשכו דוקא לאותו מקום שניבאה מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם שהוא יושב שם, הזעיקם שילכו אֶל נַחַל קִישׁוֹן ומה היה גודל חילו מבואר בתרגום ה- ח בארבעין אלפין רישי משרין בחמשין אלפין אחדי סיפין, בשתין אלפין אחדי רומחין, בשבעין אלפין אחדי תריסין, בתמנן אלפין מחצצי גיריא, בר מתשע מאה רתיכין דברזלא דהוו עמיה ורתיכוהי כל אלין אלפיא וכל אלין משריתא לא יכילו למיקם קדם ברק וקדם עשרא אלפין גברא דעמיה, ובמדרש אסתר מבואר בין הדברים שאמר אחשורוש להמן שהוא מפחד להזדווג לישראל ונאמר הלשון כדי לעשות ליצנותא דע"ז מרשע מחרף ומגדף זה, א"ל אחשורוש אף אני רוצה לאבדן, אלא מה אעשה שאלהיהם גדול הוא, והוא אוהב אותם ביותר, וכל העומד עליהם הוא מפילו תחת כפות רגליהם, …

בא סיסרא עליהם בארבעים אלף ראשי גייסות, וכל אחד היה עמו מאה אלף איש, וכלם הממם, וצוה לכוכבים ושרפום, שנאמר מן שמים נלחמו הככבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא (שופטים ה כ), ולסיסרא עצמו מה עשו, כמו שספרו לנו אבותינו, לא היה גבור כמוהו, ובן שלשים שנה היה, וכבש כל העולם בכחו, ולא היה כרך שלא הפיל חומותיו בקולו, ואפילו חיה בשדה, כיון שנתן קולו עליה לא זזה ממקומה, אמרו עליו פעם אחד ירד לנחל קישון לשתות מים, ועלו בזקנו כמה דגים, וכשהיה יורד למלחמה, היו נושאין אותו תשע מאות סוסים במרכבה, ובחזירתו לא היה אחד מהם יוצא מתחתיו בשלום, שהיה חותכן כברזל לצמר,

ולבסוף מסרו אלהיהם ביד אשה, ועשאוהו חרפה וקלון לכל העולם. ועל מה ולמה הוצרכו לסבול הצרה הנה כבר דברנו שבעת אשר עמדו ישראל על יד הים אחרי קריעת ים סוף צוה הקב"ה לפלוט המצריים ליבשה, וטען הים כלום יש עבד שקיבל פרס מרבו ורבו חוזר ונוטלו ממנו והיינו שהיה בגופות המצריים פרנסה לדגים, והשיב לו הקב"ה שיחזיר לו הגופות באחד ומחצה שבהם, וטען כלום יש עבד שתובע את רבו והשיב נחל קישון יהא לי ערב, וכאן היה נחל קישון ערב להחזיר תשע מאות רכב בחור, והנה יש להבין וכי בכדי לשלם לנחל קישון אין דרך אחרת אלא על ידי שיצטערו ישראל מרשעותו של סיסרא שר צבא יבין, ומבואר בספה"ק הביאור בזה שהרי לא סתם כך פלט הים את המצרים והיה זה על ידי שוימרו על ים בים סוף שאמרו כשם שאנו עולים מצד זה כך מצרים עולים מצד אחר ולכן לחיסרון אמונתם ובטחונם בה` ומשה עבדו, שרק אחרי שפלט הים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים בטחו ויאמינו בה` ובמשה עבדו,

ולכן לתקן מרי חטא זה הוצרכו לעשות מעשה של מסירות נפש בביטחון חזק בדברי הנביאה דבורה לצאת במחנה של עשרת אלפים איש אל מול גיבור עצום כמו סיסרא ו300,000 גבוריו או למדרש אסתר מדובר על על 4,000,000,000 מיליארד גבורים, וכן מבואר במדרש שבחרושת הגויים ישבו שלשים ואחד מלכים וכולם שלחות את חייליהם עם שר צבא יבין על ישראל, ולנוכח מערכה כזאת הרי יציאה בעשרת אלפים איש זוהי האמונה השלימה שתתקן הפגם ההוא של חיסרון האמונה, וממילא יגיע הזמן לשלם לים את הפיקדון שנטלו ממנו עם ריבית של 50%:

2 מתוך 2 (26 הודעות)

מחאה באמצע הדרך

LuckyHunch

31/07/2011 16:43

כולנו כבני אדם פרטיים באמצע דרך החיים/ האהבה/ הלימודים/ הקריירה. חיים הם שינוי, כולנו במסע כזה או אחר.

גם המחאות שעכשיו, ההולכות ומתאחדות למחאה אחת גדולה, הן באמצע הדרך – ממש כמונו.

התחלנו להחליף דעות וחוויות על המחאה, כאן וגם בהידברות ביהדות. שרשור זה הוא שרשור אינפורמטיבי על הנעשה כאן.

ראשית – בואו נכיר החברה בה אנו נמצאים באמצעות הסקר הזה (כל באי הקהילה מוזמנים להשתתף – ככל שישתתפו יותר, תמונת המצב תהיה ברורה יותר לכולם):

מה יוציא אותך לרחוב?

  • מחאת הרופאים (0%)

     

  • מחאת הדיור (0%)

     

  • מחאת העגלות (0%)

     

  • מחאת הקוטג' (0%)

     

  • מחאה על יוקר מחירי המזון (25%)

     

  • מחאת הדלק (0%)

     

  • מחאה על יוקר המחיה (50%)

     

  • כל אי צדק חברתי (0%)

     

  • שום דבר: בין כה זה לא יועיל (25%)

     

  • למחות בגלוי? אני??? – בסוף זה רק יזיק לכולנו (0%)

סה"כ הצבעות: 4

ראו סקירת מה שנעשה פה החל מן ההודעה הבאה

באמצע הדרך= Animationהידברות ביהדות

מפגש קהילה חברים מחאה באמצע הדרך חברים מאי חילוני? חברים זכות הציבור לא לדעתSmiley line 2 Animation

 

 

Dalia

31/07/2011 20:39

היוקר של מחירי המזון הוא הגרוע מהגרועים. לא מדמיינת חיים ללא אוכל- ומבחינתי פיצה זה גם מוצר יסוד.

ולמרות זאת, היום גם מחירי הדלק ומחירי הדיור ממש מוגזמים! הכל ממש יקר היום!!!

כמה חבל שהתפקיד שלי לא מאפשר לי לצאת להפגין… אני מאוד מתרגשת לראות את רוחות השינוי, את העובדה שהעם התעורר מהאדישות שלו ושסוף סוף אנשים מפסיקים להתבכיין כמה קשה להם- אלא למעשה עושים משהו כדי שלא יהיה להם קשה.

מאבק צודק ומקסים!

 

 

LuckyHunch

01/08/2011 05:26

אכן כן, אבל…

במקום להכביר במילים כאן, תראי בעצמך (רמז: זוכרת את שי לשר?) – בסקירה שלהלן: –

על ערבות הדדית, תפקידה של הידברות – ותוצאות חסרונן

ב-2003 שאלתי:
הבחירות לרשויות המקומיות הסתיימו אתמול – עם אחוז הבוחרים הנמוך ביותר בהסטוריה של ישראל: 41% מכלל האוכלוסיה הבוגרת!
האם באמת לרוב האנשים לא איכפת מי יהיה ראש העיר שלהם, האיש/ה שמנהל/ת אותם?
או – שהאדישות לנעשה בחברה (מכל הכיוונים – למעלה, למטה ומהצדדים) הופכת להיות לתכונה ישראלית אופיינית?
מה דעתכם?
ועכשיו: –
עברו 7-8 שנים, ונדמה שהמצב בארץ השתנה.
נדמה שלאנשים איכפת – לפחות לפי YNET אתמול

הפלא ופלא, נדמה שנוצרה מאז גם ערבות הדדית

באמת?

מיהו אחיך? – אופטיקאי מעלה כמה שאלות נוקבות על אחווה בעם היהודי בישראל ובכלל. תשובות הגולשים מעלות שאלות נוספות…. לא יכלתי שלא להזכר בשרשור הזה למראה האחווה שמופגנת בגל המחאות שעכשיו. אז מה תענו על שאלות אלה עכשיו?

גם החרדים מבני ברק באו לאוהלים ברוטשילד

אופטיקאי: "לא להאמין, מאז הדו שיח של חיים נחמן ביאליק עם הראי"ה קוק, לא היה מפגש שכזה ושיתוף פעולה בין הדת לבוהמיה התל אביבית."

… ויש גם דיווח חדשותי מצולם – שגם אתם תוכלו לשפשף עיניים (:

יומן מחאה –

כשמו כן הוא, והוא שלכם: בין אם אתם כעת יושבי בית או יושבי אוהלים – "אם גם לכם חשוב לומר זאת לא רק לשכנה או לחבר, אלא גם ברשת – אתם מוזמנים לעשות זאת כאן: זהו יתרונו של פורום על בלוג בעת כזאת, של התפרצות של אחווה והזדהות: כשם שחשוב לכם להתבטא ובו בזמן לדעת מה אחרים חושבים ולדבר על זה – כך גם אחרים רוצים  אותו דבר בדיוק. המקום הטוב ביותר לעשות זאת [בלא תאום מועד פגישה (-;  ], הוא כאן!"

העם דורש צדק חברתי בהפגנות ההמוניות  –

מצע מפלגתו של גיידמאק היה זהה למטרות המוחים כיום, ובכל זאת כשלה. האין כאן צביעות?

החלפת שר האוצר עקב המצב וההפגנות –

השורה התחתונה:

"האם אכן נפלו על שטייניץ על בעיות שלא החלו בתקופתו, או שהוא פשוט לא מוכשר מספיק כדי להתמודד איתן?

האם לדעתכם הפקידים הם שמונעים את הרפורמות לטובת העם,או שמראש הרפורמות לא מספקות מענה לבעיות?"

מה דעתכם על מחאת העגלות?

היו צריכים לשתף את הציבור ברפורמה באוטובוסים

לא ממש קשור, מלבד העובדה המעניינת שממש ימים לפני תחילת המחאות אנשים כאן כתבו על זה שצריך לסמוך על הממשלה ולא צריך להתייעץ עם הציור לפני שנעשים שנויים, כי הציבור בוחר פעם בקדנציה וגם אז כושל בבחירותיו. אנשי האוהלים לא מסכימים עם טענות כאלה, מן הסתם….

זהו לבינתיים… ובהמשך יועלו עוד – חדשים וגם ישנים להמשיך לקרוא מחאה באמצע הדרך

אובמה ופיילין על הז*ן של הסוחר…

03/06/2011 16:17

סוחר מניו יורק,  אנדרוג'ר נעצר כי החזיק כמות מסחרית של קונדומים שעל עטיפתם מצויירים הנשיא ברק אובמה, או שרה פיילין. הבית הלבן הגיש עירעור על על החלטת בית המשפט העליון של ארה"ב הקודמת, שבה נקבע כי המכירה של קונדומים לא דורשת אישור עסק, והתמונות והכיתוב מוגנים במסגרת חופש הביטוי.

על עטיפת הקונדומים עם התמונה של אובמה נכתב כי "תקווה היא לא סוג של הגנה", בפרפרזה על התקווה שאובמה הבטיח לארה"ב כשנבחר.

על עטיפת הקונדומים שעלי התנוססה תמונת שרה פיילין, נכתב: "כי ההפלה איננה אופציה " (שרה פיילין היא רפובליקנית, והרפובליקנים מתנגדים להפלות)

03/06/2011 17:22

למה ככה.. לא יפה.. מעתה אין אומרים זומבה, אלא זו-במה מוציא לשון

ט

(אורח)
05/06/2011 15:17

לא להאמין שהבית הלבן אשכרה הלך כנגד הסוחר הזה שאם תשאלו אותי סיפק יופי של סחר כולל הומור

הבית הלבן לא צריך להיכנס לזה

05/06/2011 17:21

ט,

אתה כמובן צודק – אבל מאחר שהבית הלבן דווקא רוצה להכנס לזה, בטח בקרוב ישתמשו גם ברצון הזה  לצרכי שיווק. בכל זאת, העובדה שמשתמשים בסוג מסויים של קונדומים בבית הלבן זה סוג של המלצה, לא?

Y

(אורח)
06/06/2011 01:05

אני לא ט אני Y פשוט התבלבלתי – במקלדת זה אותו מקש:)

ואני רואה בחומרה את התערבות הבית הלבן בנושא הנ"ל

יותר נראה שהבית הלבן עסוק במותג אובמה….

אם אובמה רוצה לתבוע שיתבע אבל מה הקשר לבית הלבן…..

06/06/2011 12:44

Y

טל"ח חיוך

הבית הלבן נלחם על היחס לנבחרי ציבור והיחס לנשיא מכהן, המאבק הוא נגד שנוי המוסכמות המקובלות בנושא זה, שינוי המוביל לזילות השלטון ומעמד הנשיא, כל נשיא, בארה"ב בכלל.

Y

(אורח)
07/06/2011 15:51

לא ברור לי מה כתבת?:)

אם יש לך דוגמאות אשמח:)

ככל הזכור לי זה לא קשור ליחס

זכור לי הפגנות נגד בוש והפכו אותו שם להיטלר – הבית הלבן לא עשה כלום

אותם הפגנות יש כיום על אובמה ואותם זן של כרזות – הבית הלבן לא עשה כלום

ישנם סוחרים רבים שעשו כסף ולמנף את אובמה או כל אחד אחר מבחינה כלכלית וכמובן שלא תבעו אותם

זו לא תביעה שאמורה להיות קשורה לבית הלבן אלא של אובמה בלבד אם בכלל לגיטימית התביעה הזו

אובמה משחק אותה מביא מים לאנשים ונציגים כדי להוכיח את הרצון והנחיצות להצטמצמות כלכלית

כביכול דוגמא אישית….

ולמה כשיש מבחינתו או היחצנים שלו סיבה לתבוע ישנו צורך לערב את כוחו וכספו של הבית הלבן

לא להאמין שזה עולם נאור זה….

יכול להיות שאני טועה וחסר לי מידע להבנת הנושא

אבל הזוי לי לחלוטין כל האירוע הנ"ל

הבית הלבן כנגד אזרח בגלל אובמה…..

08/06/2011 23:09

טעות לעולם חוזרת.. …יענו, קורה – לא נורא

אין צורך בדוגמאות: התעלמת מכך שעל אריזות הקונדומים מופיעה גם פיילין הרפובליקנית. אילולא הדבר ה"פעוט" הזה, הייתי מסכימה איתך בכל אות ואות

Y

(אורח)
09/06/2011 00:16
 LuckyHunch:

טעות לעולם חוזרת.. …יענו, קורה – לא נורא

את זה הבנתי:) לא הבנתי מה התכוונת בהמשך מה זאת אומרת? "

אין צורך בדוגמאות: התעלמת מכך שעל אריזות הקונדומים מופיעה גם פיילין הרפובליקנית. אילולא הדבר ה"פעוט" הזה, הייתי מסכימה איתך בכל אות ואות

אני מתפלא עליך לאקי שאת מאשימה אותי בהאשמה כזו הזוייה:)

הסיבה היחידה שהתעלמתי ממנה כי היא לא רלוונטית לעניין

מה לה ולבית הלבן?

אם זה היה הפוך אז הייתי מתעלם מאובמה

אם יש משהו פעוט בנושא הזה זה האזרח הזה שבסך הכל מתפרנס ממשהו חוקי ע"פ בית המשפט

והלא פעוט זה רדיפת הבית הלבן את איש זה ושאר ההשלכות

לו אובמה בלבד היה נגדו מסיבותיו הוא זה היה יותר לגיטימי ופחות חמור מאיך שאני רואה זאת כרגע

הבית הלבן נלחם על היחס לנבחרי ציבור והיחס לנשיא מכהן, המאבק הוא נגד שנוי המוסכמות המקובלות בנושא זה, שינוי המוביל לזילות השלטון ומעמד הנשיא, כל נשיא, בארה"ב בכלל."

לא הבנתי את כל המלל הזה:) איזה מוסכמות? איזה יחס? ואיזה שינוי? לכן בקשתי גם דוגמאות

09/06/2011 13:32
 Anonymous:

הסיבה היחידה שהתעלמתי ממנה כי היא לא רלוונטית לעניין

מה לה ולבית הלבן?

אם זה היה הפוך אז הייתי מתעלם מאובמה

אם יש משהו פעוט בנושא הזה זה האזרח הזה שבסך הכל מתפרנס ממשהו חוקי ע"פ בית המשפט

והלא פעוט זה רדיפת הבית הלבן את איש זה ושאר ההשלכות

לו אובמה בלבד היה נגדו מסיבותיו הוא זה היה יותר לגיטימי ופחות חמור מאיך שאני רואה זאת כרגע

הבית הלבן נלחם על היחס לנבחרי ציבור והיחס לנשיא מכהן, המאבק הוא נגד שנוי המוסכמות המקובלות בנושא זה, שינוי המוביל לזילות השלטון ומעמד הנשיא, כל נשיא, בארה"ב בכלל."

לא הבנתי את כל המלל הזה:) איזה מוסכמות? איזה יחס? ואיזה שינוי? לכן בקשתי גם דוגמאות

ובכן, השגיאה של הסוחר לא היתה ששם הכיתוב על אובמה, אלא ששם הכיתוב על פאלין.

אם היה שם רק כיתוב של אובמה, זה לא היה שווה התייחסות בכלל – כי ידוע שעל אף שאובמה הוא הנשיא השחור הראשון של ארה"ב, זאת רק התקדמות בדרך לצמצום היחס הגזעני כלפי שחורים במדינה – אבל הגזענות הזאת קיימת ובועטת ומופעלת בכל הכוח נגדו  כל הזמן גם על ידי רפובליקנים בדרגים שלטוניים שונים. אין שום סיבה שיתבע בשל אריזת קונדום אם לא תבע על דברים חמורים בהרבה מזה: הרשת מלאה בהם ונדמה לי שאין צורך לפרט.

אבל פאלין – שהיתה מועמדת לסגן נשיא ארה"ב ומושלת מצטיינת ואהודה של אלסקה – זה כבר ספור אחר. הסוחר אולי זכר שהיתה בנעוריה סגנית מלכת היופי של אלסקה, אבל שכח שעו לפני זה, כקפטן קבוצת כדורסל, הכנוי שלה היה "ברקודה", ולא בכדי. אין סיכוי שמישהו ינסה לבזות אותה וביחוד  לא את מה שהיא מייצגת ונלחמת למענו ולא ישלם על כך ביוקר: הקריירה הציבורית שלה מוכיחה את זה.

לכאורה אין לה שום קשר לבית הלבן, ורק לאובאמה יש. אבל עדיף לבית הלבן לתבוע את הסוחר ולא שיעופו ראשים בבית הלבן בעקבות פעילותה של פאלין מפני שלא עשה כן. יש לה רקורד מרשים של הצלחות בדברים כאלה…

אתה כבר מכיר אותי – הולכת על תחושות ורק אחר כך בודקת אם זה מסתדר עם העובדות. זה בהחלט מסתדר עם העובדות שכאן, למשל.

Y

(אורח)
09/06/2011 19:03

?     ?     ?   ?    ?     ?

שו???????

לטעמי את צריכה למחוק את התגובה האחרונה

ואין מקום כאן לתחושות

צר לי אבל לא האמנתי למה שקראתי:)

שו פאלין? מה פאלין? ואיזה סם לקחת:)

מאוד יהיה קשה לפאלין להעיף ראשים בארה"ב – אולי כשהמשיח יגיע:)

ולא רק לפאלין

יש לך מושג על התדמית של הרפובליקנים כיום בארה"ב ואת מצבם העגום

אובמה כיום גם אם יביא את ארה"ב לכלום מבחינה כלכלית – ולא מילימטר אחד קדימה ואפילו אם יקח אותם כמה מטרים אחורה בכלכלה האמריקאית עדיין אין אף רפובליקני שמהווה בכלל סיכון

ופאלין היא אפילו לא זבוב מטריד וגם יותר קטן מזה – אובמה בהחלט יודע את זה וכל הבית הלבן בטוח יודע את זה

הטעות הגדולה של מקיין היה להוסיף אותה אליו – היום גם לו לא יהיה סיכוי יותר:)

הרפובליקנים יודעים שזו הבעיה שלהם כיום בארה"ב – לא בוש ולא העבר – תדמיתם

והתדמית של פאלין היא בין הגרועות ולא רק אצל הדמוקרטים גם רפובליקנים

לצערי אני לא בעד לעשות אדם בדיחה

אני נגד התופעה הנ"ל

אבל ממנה עשו בדיחה הכי גדולה כיום בארה"ב

ובנוגע לסוחר הזה

הוא בהחלט לא סיכן את עצמו כאשר הוסיף את פאלין:) רחוק מכך:)

ואם את רוצה לדמיין סוחר בניו יורק שמוכר קונדומים

דמייני הומלס

אל תדמייני חנות

אל תדמייני מפעל ייצרני

אל תדמייני חליפה

זה עד כמה הזוי הסיפור הנ"ל

Y

(אורח)
09/06/2011 19:12

ועוד אוסיף לתאוריות התחושות שלך

שלו זה היה המציאות אז היא גם הזוייה

הבית הלבן יתבע אזרח (סוחר) בשביל אזרח אחר….

הצטרף21/07/2008
הודעות 4,914
09/06/2011 23:07

כלומר, השאלה היא מדוע לבית הלבן יש אינטרס לקדם מכירת קונדומים עם הכתובות האלה, ולא למה הוא יוצא נגדם?

Y

(אורח)
09/06/2011 23:32

לא

השאלה שלי היא מה הקשר של מדינה דמוקרטית (כאן ספציפית מדובר על ארה"ב והבית הלבן) לתבוע אזרח (כאן המדובר על סוחר ) כי פגע בנשיא

מהם הסיבות שהבית הלבן לתבוע את הסוחר הנ"ל??

(זה לא קשור לפאלין אם היא תובעת יש לה זכות וגם לאובמה

ומצד שני לעשות כסף ממוצר פוליטי – ראי קומיקאים – זה די חופשי ונקרא חופש הביטוי)

אובמה רוצה לתבוע או פאלין שיעשו זאת מכספם שלהם

הכסף שאזרחים משלמים לממשל הינו לחינוך ביטחון וכן הלאה

לא בכדי להגן על ההדוצ'ה……

על ערוץ 2 להוכיח שהוא נטול משוא פנים

האחים עופר, נאשמים בקיום מסחר עם איראן דרך חברות קש מהמפרץ הפרסי, במכירת מיכלית להובלת נפט ותזקיקיו.

בואו נתעלם לרגע מהעיתוי ומקיום ישיבת העיתונאים המיוחדת, שלא היה לה אח ורע  והתרחשה בדיוק כשנתניהו בוושינגטון, לאחר שלא הגיע להסכמות עם נשיא ארה"ב ברק אובמה.

כעת, על ערוץ 2 ,ורשת שמשפחת עופר מחזיקה ב51  ממניות "עופר מדיה " ששותפה בניהול "רשת"  שברשותה להוכיח שתסקר את הפרשה של מכירת האוניה בצורה אובייקטיבית.

דברי אילן שילוח , בעלה של שירה מרגלית, בטוויטר שלו: "מעניין איך ערוץ 2 יסקר את פרשת משפחת עופר ששולטת ברשת"

 

מה דעתכם? גם אתם רואים פה בליל של אינטרסים שלא בטוח שכולם יפעלו לטובת הציבור בסופו של דבר?

כוחן של מילים

26/12/2010 21:13

הדיבור מהווה כלי חשוב ועקרוני בחיי האדם, בכך אנו נבדלים מבעלי החיים. לא אחת מוזכר כי הדיבור הוא צינור המחשבה. ניתן לבטא משפט איכותי רק אם במוח קיים אוצר המילים שממנו נבנה המשפט, לכן ככל שאדם קורא לומד ומשכיל, כך הוא רוכש יותר ויותר מילים שיוטמעו בזיכרונו ובמוחו, כל זמן שישתמש בהן ויתרגל אותן. או אז הן יהפכו לחלק מאוצרנו הלשוני השגור בפינו. הקשבה לנאום, משחק המהול במילים ססגוניות ומרשימות ירשימו אותנו היטב בתום ההרצאה. אך אם לא נתרגל את המילים החדשות ששמענו – הרי הן יעלמו מאתנו.

האוצר הלשוני שלנו הוא מרשים ומרתק. בתנ"ך שפע של מושגים, משפטים ורעיונות מדהימים הכתובים בעברית צחה, בשפה נפלאה ומרשימה. כאשר ממעטים ללמוד הרי האוצר הלשוני הבלום בתנ"ך אינו בר שימוש ועל כך חבל מאוד.

 יש לזה המשך

מוזמנים ל-
 יכול להיות שהכתבה שאני מפרסם קיבלתי באימייל
או שקראתי את זה ונהנתי אז העברתי להנאתכם
* דבר אישי יצויין בכוכבית בתחילת הכתבה
בתודה
 

27/12/2010 15:55

 

שלום נדרש,

איזה חומר קריאה טוב, אינטליגנטי! תודה שהעלית לכאן המאמר הזה.

לא הצלחתי להבין למה הכותרת היא דווקא "כוחן של מילים" כשהשורה התחתונה היא לא כזאת כללית, ולמה צריך כל כך הרבה ציטוטים מן המקורות לאחר שהכותב הסתדר יפה מאד בעצמו בהבהרת כוחן  של מילים. אבל את  מי אשאל? – לא אתה כתבת הדברים…

הטרחתי עצמי למאמר המלא, טרחה של מה בכך, אשר כרגיל – השתלמה:  – מצאתי תשובות לכל שאלותי ותהיותיי.