תגית: זהות יהודית

החוויה היהודית

כשאומרים בארץ "חוויה יהודית" לא מתכוונים למה שימיני חווה. חבל. היו ויש הרבה אנשים כאלה גם כאן, אנשים שבתוך השיח היהודי הפנים-ישראלי קולם מושתק. נדמה שמאז ומתמיד היה מושתק פה.

עונג שבת מס. 4: מלאני פיליפס על – איך המערב חותר תחת הישרדות יהודית

שבת שלום!

 

image018

❇️ עונג שבת הראשון

❇️ עונג שבת מס. 2: מעורר מחשבות

❇️ עונג שבת מס. 3: מגמת ביטול הזהות היהודית במוזיאונים ותערוכות

 

עונג שבת מס. 3: מגמת ביטול הזהות היהודית במוזיאונים ותערוכות

למעשה, הכותרת המקורית של המאמר המתורגם היא "מוחקי הזהות היהודית". התרגום פורסם באתר "מידה" – http://mida.org.il/2016/02/12/%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA/ , בסופו יש קישור למאמר המקורי אנגלית. הכותב הוא מבקר אמנות אמריקאי ותיק ומוכר בתקשורת הכתובה בארה"ב (לפחות). המאמר הוא סקירה מקיפה, לכל טענה המובאת בו נלוות שלל דוגמאות – ובסופו קישורים לאחרי כלל המוזיאונים  הרלוונטיים למאמר. מאמר שהוא בבחינת קריאת חובה לכל יהודי שוחר תרבות.

לא שיש צורך בכך, אבל הנה עוד הוכחה לנחיצות החיונית של מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי בארצו.

 

אני בטוחה שגם אתם תמצאו שהמאמר מרתק 🙂
שבת שלום!

 

 

גם קשור:

עונג שבת מס. 2: מעורר מחשבות

אחד העם| יאיר שלג

צום י"ז בתמוז

צום י"ז בתמוז חל בעוד תשעה ימים. מאחר שאני מודעת בכאב לגודלה העצום של יריעת ההסבר למשמעותו וחשיבותו האקטואלית תמיד, התחלתי לחפש קיצורי דרך כבר עכשיו. כמובן שקיצורי דרך, כלומר תימצות קצרצר וקולע ככל שיהיה, אינם יותר מאשר בבואה חיוורת של מידע סדור ומלא. אבל, הם נותנים מושג בסיסי ותמריץ להרחבת הידע באופן עצמאי. על כן שמחתי כשגיליתי הסרטון הבא:

..קל לומר אבל קשה לעשות, למעשה – לא ברור בכלל איך עושים את זה כשתמיד לכל שני יהודים יש לפחות חמש דעות מנוגדות. מזל שביניהם יש גם יהודים שדווקא יש להם מושג ברור מאד מה צריך לעשות, וגם כתבו את זה 🙂 –

tipid 
חבר\הרשום מ :2004 /04 /08
1595 הודעותההודעה נכתבה ב :
2007 /06 /15
ב -19:47

צאו וראו מה קורה ביחסים שבין פוליטיקאים במדינת ישראל, כיצד יריבויות קשות מן האתמול הופכות לבריתות הדוקות ולהפך. לעומת זאת, כאשר מדובר במחלוקת שהיא לשם שמים – כמו הרבה מחלוקות שבין תלמידי חכמים – אזי סופה להתקיים…

כ"ו סיון ה´תשס"ו – הרב עזריאל אריאל ,רב היישוב עטרת

הלצה ידועה אומרת כי דווקא מחלוקת שהיא לשם שמים – סופה להתקיים כמחלוקת לנצח מבלי שאחד הצדדים הנצים יגיע לפשרה, בעוד שמחלוקת שאינה לשם שמים – אין סופה להתקיים, כי במוקדם או במאוחר תמצא את פתרונה. כל זמן שהוויכוח הוא על אינטרסים, אישיים או כיתתיים, יבוא יום שבו ייווכחו הצדדים לדעת כי המחיר שהם משלמים על המשך הריב גבוה מן התועלת שכל אחד מהם מקווה להפיק ממנו, ולכן הם ימצאו את הדרך לשתף פעולה ביניהם. צאו וראו מה קורה ביחסים שבין פוליטיקאים במדינת ישראל, כיצד יריבויות קשות מן האתמול הופכות לבריתות הדוקות ולהפך. לעומת זאת, כאשר מדובר במחלוקת שהיא לשם שמים – כמו הרבה מחלוקות שבין תלמידי חכמים – אזי סופה להתקיים. הרי שני הצדדים אינם אינטרסנטים. כל אחד מהם חש אחריות עמוקה ביותר כלפי הערכים, כלפי האמונות, כלפי התפיסות שהוא מבטא. אי אפשר לקנותו בטובות הנאה ובשיקולים אינטרסנטיים. פשרה – במצב כזה – נתפסת במידה רבה של צדק כבגידה ברעיון ומעילה בשליחות. על כן תתקיים המחלוקת לאורך ימים ושנים…
אולם מחלוקת כזאת, יש בה יתרון גדול, בהיותה מביאה להעמקה ולהפריה. אלא שהסכנה הכרוכה בה היא, כאשר "תורה נעשית כשתי תורות", והציבור הרחב נשאר נבוך, ובמיוחד כאשר היא גולשת לתופעות שוליות שליליות. על כן יש לפעול כדי להשוות את המחלוקת. את דרך ההכרעה נוכל ללמוד מן המחלוקת המפורסמת ביותר בעם ישראל. "איזוהי מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי". המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי ניטשה במלוא עוזה במשך שנים רבות. עד שיצאה בת קול ואמרה: "אלו ואלו דברי א-להים חיים הן, והלכה כבית הלל". אולם לא במקרה נפסקה ההלכה כמותם, ואף לא בזכות חריפותם ועוצמתם התורנית.
"מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד, אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן".
בית מדרשם של בית הלל, פתוח היה. למדו בו את כל הדעות, ואף הקדימו ללמוד את דברי בית שמאי. העיקרון שהנחה את הלימוד שם היה ההכרה בכך שדבר ה' האינסופי הוא כה מורכב, עד שאין אדם המסוגל לקלוט אותו בדייקנות. כל תלמיד חכם מביט על דבר ה' מנקודת מבטו הייחודית ולכן הוא נוטה להדגיש היבטים מסוימים על חשבון האחרים. לכן ראו בבית הלל חשיבות לראות את הסוגיא גם מנקודת המבט של בית שמאי, לקלוט ממנה כמה שיותר, ואז לבסס את שיטתם. ומכיון שנקודת מבטם של בית הלל היתה רחבה יותר, זכו שנפסקה ההלכה כמותם (על פי המהר"ל, באר הגולה).
כאז, גם היום, קרוע בית המדרש שלנו במחלוקות. ומכיוון שמדובר במחלוקת לשם שמים, היא ממשיכה להתקיים. רבים שואלים במצוקה ובחרדה: מה לעשות לנוכח חילוקי דעות אלו? האם זוהי הדרך היחידה שבה מנהלים מחלוקת לשם שמים, עד הידרדרות לתופעות של ביזוי הדדי בשוליים? האם נגזר על ציבור ערכי ומאמין להיות קרוע כל ימיו במחלוקות שאין להן פתרון, עד כדי שיתוק וייאוש? האם ניאלץ להיות כל הזמן במצב בו "זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה", כאשר התוצאה היא מבוכה ואנרכיה, עד כדי תחושה ש"לית דין ולית דיין"?
ובכן, עלינו ללכת בדרכם של בית הלל. אין טעם להוסיף עוד ועוד נימוקים מהם ישתכנעו המשוכנעים ממילא כי דרכם צודקת, אלא לעשות דבר אחר, בכמה שלבים:
א. לראות את כל הנחות היסוד המוסכמות. (ואז מגלים ש-95% מהרבנים מסכימים על 95% מהדברים).
ב. להגדיר במשותף את המטרות לטווח ארוך, עליהן כולם מסכימים.
ג. לאסוף כמה שיותר מידע מדויק על המציאות הנוכחית בעזרת מומחים לדבר.
ד. להציג את קווי הפעולה השנויים במחלוקת, ולהגדיר את נקודות המחלוקת.
ה. להכין רשימה של יתרונות וחסרונות לכל אחד מקווי הפעולה.
ו. לבקש מכל קבוצה לזהות נקודות של אמת שהיא יכולה לקבל מתוך השיטה של הקבוצה האחרת.
ז. להכין רשימה של אמות מידה להכרעה בין העמדות המנוגדות.
ח. לגלות שההקשבה לדעה החולקת יצרה הפריה גדולה של הדיון, ומה שנשאר שנוי במחלוקת לאחר תהליך כזה הוא מספיק קטן כדי לחיות אתו בשלום…
ט. ללחוץ ידיים באהבה, באחווה, בשלום וברעות, ולהתפלל ביחד לסייעתא דשמיא.
אסיים בסיפור מתוך הרצאת מבוא ששמעתי בקורס לגישור. שני אנשים התווכחו על עוגת קצפת. זה אומר: כולה שלי, וזה אומר: כולה שלי. מכיוון שכל אחד ידע שאם יגיע לבית הדין יפסיד חצי מהעוגה ("יחלוקו"), החליטו ללכת למגשר. שאל המגשר את האחד: לשם מה אתה זקוק לעוגה? – מפני שאני רעב. שאל את השני: לשם מה אתה זקוק לעוגה? – האמת היא שאינני רעב, אבל אני אוהב את הקצפת. ואז שאל המגשר: מה דעתכם לחלק את העוגה לגובה, הבצק לאחד והקצפת לשני?…
אמנם "מחלוקת לשם שמים" – סופה להתקיים. אבל אם נכיר בכך שבכל דעה ישנה נקודת אמת שעלינו לקלוט אותה אלינו, יהיה סופה של המחלוקת דווקא "לקיים" את הדרך המשותפת. או אז יתקיימו בנו דברי חז"ל:
"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: וכל בנייך לימודי ה', ורב שלום בנייך, אל תקרי בנייך אלא בונייך".

אני רוצה לברך את כל בית ישראל בברכת שבת שלום מבורכת שתהיה מלאה בבריאות נחת בשלווה בטחון ובשורות טובות תמר.
.

—————–
תמר לפיד

מובא מתוך שבת שלום! – איחולים מאז 2003 (!) ועד (כמעט) היום

"הציונות הדתית איבדה את הכיוון"

"הציונות הדתית איבדה את הכיוון"

כך אומר הרב ברוך אפרתי, ראש איגוד רבני "דרך אמונה", על תכנית הלימוד "תנ"ך 929", בעקבות התכנים הכפרניים, העלמת גדולי התורה לאורך
הדורות, והתייחסות לא צנועה כלפי הטקסט המקראי. מסקנתו: "עלינו להודות בקול ובבושת פנים: נכשלנו בחינוך הציוני-דתי כשלון חרוץ"

קיבוץ גלויות שחזו הנביאים הולך ומתגשם: צאצאי שבט מנשה עולים לארץ!

אחרי 2700 שנות גלות, תיעוד עלייתם של כמה מבני שבט המנשה המגיעים לישראל

בעולם | עודכן 21:26 28/12/2014

רועי שרון
עוד חלק קטן מבני שבט המנשה אורז את המזוודות. במשך אלפי שנים הם חלמו על הארץ המובטחת ושמרו על המנהגים והמסורת היהודית. כעת, הם עוזבים הכל ועולים על אוטובוס קטן שיביא אותם לשדה התעופה ומשם לישראל. 2700 שנות גלות מגיעות לסיומם בתיעוד מיוחד בפרק הראשון בסדרה "יהודים אבודים"

היה ב- אחרי 2700 שנות גלות, תיעוד עלייתם של כמה מבני שבט המנשה המגיעים לישראל.

כנסו לקישור כדי לצפות בפרק ולקרוא התקציר הנלווה.

מעורר מחשבות: עונג שבת מס. 2

גילתה בגיל 18 שהיא שחורה
את כל ילדותה עברה לייסי שוורץ בתור ילדה יהודיה אמריקאית לבנה. כלומר, כמעט לבנה. היא רק היתה קצת כהה, והיו לה שיער מקורזל, ושפתיים גדולות ואף רחב. אף אחד לא חשד בכלום, או שחשדו ולא אמרו, עד שהיא קמה ושאלה את כל השאלות. מהתשובות שקיבלה היא עשתה סרט

היה ב- גילתה בגיל 18 שהיא שחורה.

image018

❇️ עונג שבת הראשון

הכתובת בדם על הקיר

לפני כחודש ניסו לרצוח את פעיל הימין, יהודה גליק. הוא נפצע בתקרית באורח אנוש,  אולם בבית החולים מצבו השתפר עד שלפני שבוע הוא שוחרר ממנו לביתו. הפעם, כשעידכן את המשטרה שהוא יוצא מביתו לקבלת טיפול רפואי, המשטרה הודיעה לו שאינו זכאי לאבטחה משטרתית מאחר שהוא אדם פרטי.

תגובת מקורביו :
"ההסתה נגד יהודה גליק נמשכת ברשת כל העת, וכי חסר רק אדם אחד שינסה חלילה להשלים את המלאכה של המחבל שניסה להתנקש בחיי פעיל הימין".

המשטרה הודתה שהמניע לפגיעה בו היתה על רקע לאומני. הוא ידוע ומוכר כאיש ציבור וכפעיל בולט למימוש הזכויות היהודיות בהר הביית, בתוקף חברותו ב"נאמני הר הביית" .  זה לא הופך אותו לאיש ציבור? האם האיום על חיו של גליק פחת רק משום שאדם אחד נעצר?

מי אתה עם ישראל? | אתר ישיבה

מי אתה עם ישראל? | אתר ישיבה.

[תמונת הנושא – By Phillip Medhurst (Own work) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons]

היהודי ברל כצנלסון

ברל כצנלסון, 5 באפריל 1934

… היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אוייב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? … אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על-ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפיגיון שבמזרח – אל ידע מצפוננו שקט.

ברל כצנלסון: נאום 1 במאי 1936; פורסם בדבר 4 במאי 1936

(ההדגשות שלי)

נאסף אל אבותיו החקלאי, הלוחם, המנהיג: שרון בכותרות

אריאל שרון היה חקלאי מלידה, לוחם נועז שהפך (בין השאר) גיבור מלחמת יום כיפור, מייסד ויוזם מפלגת הליכוד  (שהיא קבוצת מפלגות ימין ומרכז שהתאחדו), שר בכמה ממשלות, ראש ממשלה. איש קצוות כריזמטי ובו זמנית מעורר מחלוקות, הקשור בכל נימי נפשו לאדמת ארץ ישראל ואשר הקדיש חייו למען עם ישראל.

אריאל שרון נפטר היום.

אין בכוונתי להוסיף עוד הספד למאות שהתפרסמו כבר ועוד יתפרסמו. כמי שחלקה על רעיונותיו ועל דרכו יותר פעמים מאשר הסכימה, תהיה בכך אפילו צביעות מסויימת. מה עוד, שרוב ההספדים מחליאים  – והזרם רק גובר והולך. נדמה שעכשיו יוצאים כל הרמשים ממאורותיהם ופוצים פה… יחד עם זאת, יש ויהיו גם לא מעט הספדים כנים , מכובדים ומכבדים הראויים לגיבור הנערץ, המדינאי האידאליסט והמנהיג הסוחף שהיה.

נכון, החיים ממשיכים – אבל אין זה ראוי לא לעצור לרגע בנפול גיבורים. ניתוח ביקורתי של ההספדים הוא הרבה יותר מרגע, הוא עניין למחקרים פוליטיים וסוציולוגיים שבטח עוד יתפרסמו בהמוני ספרים. על כן, לפניכם רשימה חלקית של  הכותרות הראשונות, לשיפוטכם. כל תוספת שלדעתכם ראויה תתקבל בברכה בתגובות שבהמשך.

 

מעריב

ידיעות אחרונות

  • "שרון התייחס לחיקויים בחביבות ובהומור" 12.01.14
    עולם הבידור הישראלי על אריק שרון – כמודל חיקוי ועל מאפייניו כמנהיג  וכאיש ציבור
  • בדצמבר 2005 לקה ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון באירוע מוחי, ופחות מחודש לאחר מכן סבל משבץ מוחי חמור – שממנו לא התאושש עוד. אילו טיפולים עבר בשמונה השנים שבהן אושפז במצב הכרה ירוד, מתי ניצתה תקווה באשר למצבו ומה הביא להידרדרות האחרונה ועד למותו. כל נקודות הציון הרפואיות

    ד"ר איתי גל

הארץ

  • המנהיג הישראלי האחרון 11/01/2014
    בשרון התקיים שילוב בן-גוריוני בין האומץ לקבל החלטות דרמטיות ליכולת לסחוף את הציבור. החלל העצום שהותיר אחריו טרם התמלא, וספק אם יתמלא בעתיד

    יוסי ורטר

בשבע

ככר השבת

המגזין החרדי הזה הגדיל לעשות מכולם, בלקטו אוסף מרשים של תשדירי וידאו ואאודיו עם ו/או על אריאל שרון – התופסים את רוב תכולתה של התגית שעל שמו, בקושי תמצאו שם מאמרים כתובים.

* עודכן ביום א' 12/01/2014 בבוקר