תגית: איכות הסביבה

מה הפלא שחיפה עולה במיחזור אם ראש העיר ממחזר טענות?

כשראש העיר ממחזר טענות על נתונים שגוים ולא נכונים… איך אפשר שלא לצפות מהעיר שהעומד בראשה עושה שימוש כל כך יאה במיחזור שלא תוביל בתחום!?

שיא של כל הזמנים: עיריית חיפה מחזרה 77 אלף טון אשפה בשנת 2015  כך עולה מנתוני המחלקה לניהול פסולת ומחזור באגף התברואה של עיריית חיפה. מדובר ב – 42% מהאשפה המפונה מהעיר  ובעלייה בשיעור של כ – 13% בכמות הפסולת הממוחזרת…

ראש עיריית חיפה כאמור מיחזר את טענותיו שהנתונים שהוצגו  בפניו ושמציגים את חיפה כעיר שיש בה בעיות, הם לא מאומתים ואינם נכונים בכלל .
כשהובאו מולו נתונים על אחוזי תחלואה גבוהים בעיר בסוגי סרטן שמושפעים מאיכות האווויר או למסרטנים שקשורים במפעלים במפרץ חיפה, הוא טען שמנסים להפחיד את הציבור ושהנתונים אינם מאומתים,עד שגם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות הודו שיש בעיה.
על הזיגזג הקודם של ראש העיר ניתן לקרוא כאן.
כאשר הוצגו בפניו נתונים לפי לוח win win  שדיברו על בריחה של תושבים מחיפה , תגובתו הייתה שהנתונים מצוצים מהאצבע פחות או יותר ,אינם מאומתים.
מיחזר את הטענה שהנתונים לא נכונים או שלא?
ואם לדעתכם זו דיעת יחיד, שהתגובה הראשונה של יהב לדיווחים שאינן מחמיטיאים לו כראש עיר היא הכחשה , ראו גם את הטור של "העין השביעית" שמכירים טיפה יותר טוב ממני את העיתונים והעיתונות בישראל.
אז… האם ניתן לצפות אחרת מתושבי חיפה כאשר ראש העיר הוא תומך כל כך נלהב במיחזור בעצמו!?

מודעות פרסומת

המשרד להגנת הסביבה מעכב פרסום דוח על אסון ההדברה בירושליים

לפני כשנה שמעון גרוס איבד את בנותיו יעל ואביגיל באסון הדברה בירושליים.
הדוח החמור שחושף מחדלים וכשלים שהובילו למוות של בנותיו לא מפורסם בהנחיית המשרד להגנת הסביבה כבר כשנה ולכן המלצות מקצועיות שיכולות למ נוע או למזער את נזקי מקרה הפגיעה הבא מחומרי ההדברה  שהן חלק מהדוח שנכתב לא מפורסמות.
http://glz.co.il/1087-61506-HE/Galatz.aspx

הממשלה אישרה: קצא"א זיהמה, הציבור ישלם – קיימות וסביבה ירוקה – ynet

מילא שקצא"א חברה ממשלתית, אבל למה המשרד להגנת הסביבה צריך לשאת בעלויות של ההתנהלות הלא תקינה של קצא"א ?!

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4608551,00.html

עידכון בשמורת עברונה

הגשם שירד גרם להצטברות שלוליות של מים ונפט וכעת נאלצים אנשי חברת קצא"א ורשות הטבע והגנים לשאוב פעם נוספת את הנפט המעורבב במי הגשמים בכמה מהאתרים שכבר נוקו בשמורת עברונה.

ז"א  או שניקו שלוליות של נפט אבל לא הצליחו לקחת את כל הקרקע שנספגה וזוהמה בנפט לפני התחלת הגשמים וברגע שהמיים חלחלו, הנפט ,שקל מהמיים יצא החוצה מהקרקע, או שהנפט שהיה באזורים שעדיין לא שאבו התקדם עם המיים לכיוון היציאה מאגן הניקוז.

חבל שאף אחד מהעיתונות או מהציבור לא יודע האם הזיהום הגיע מאזור שהוכתר כנקי כבר, או מאזור שעדיין לא סיימו לנקות . ככה הציבור היה יודע מהי היעילות של שיטת הניקוי שעבדו בה עד כה.

הוגשה תביעה ייצוגית נגד קצא"א

הוגשה תביעה ייצוגית נגד קצא"א ונגד המשרד להגנת הסביבה על הזיהום בשמורת עברונה.
הפיצויים הנתבעים הם 380,000 שח לתושבים שנפגעו מזיהום האוויר ופיצויים נוספים על הפגיעה בטבע.
http://m.calcalist.co.il/article.aspx?guid=3646819

"סנדק המטבח הצרפתי" נפטר מהבשר – חדשות בעולם – ynet

שף שלושת כוכבי מישלן, אלן דוקאס נכנע לצמחונות.מוותר על הבשר במסעדה שלו מאחר שזה לא אקולוגי. ישתמש יותר בדגים במקום בבשר.
עם זאת, המחירים לא צפויים לרדת.
אם המחירים לא ירדו, מה אקולוגי בזה שכן יתכן שהשינוע של כל המוצרים הוא ארוך ובלתי ידידותי לסביבה בגלל צריכת דלק גבוהה למשל?
http://m.ynet.co.il/Article.aspx?id=4568001

rotter – תקלה בבתי הזיקוק בחיפה : להבה גדולה מהרגיל במתקן האתילן

rotter – תקלה בבתי הזיקוק בחיפה : להבה גדולה מהרגיל במתקן האתילן.
לילה טוב אליהו!!!!
במפעל טוענים שאין סכנה או זיהום סביבתי, אבל לו זה היה המצב, ככל הנראה החומרים הללו שהועברו לשריפה בלהבה תמיד היו נשרפים בה ולא מופנים אליה רק דרך התקלה, כי שריפה זה טיפול זול יותר לעומת להגיב אותם או לשאוב אותם ולאטום אותם ולסלק אותם במיכלים אטומים…

שריפה במט"ש יצרה זיהום אוויר

המשרד להגנת הסביבה מודיע כי בשל שריפה ליד מט"ש חיפה שורר היום זיהום אוויר חריג באזור נשר ובקיבוץ יגור. השריפה פלטה לאוויר מזהמים שונים ובהם חלקיקים העוברים בדרכי הנשימה ועלולים לגרום למחלות לב וריאה.

השריפה הזו במט"ש מתחוללת מיום חמישי.
המשרד להגנת הסביבה המליץ :

  1. לבטל את שיעורי הספורט בבתי הספר באזור.
  2. להימנע מפעילות גופנית בחוץ לילדים ולאוכלוסיות רגישות .

מה יש לאו"ם נגד תעשיית הבשר?

המרכז למגוון ביולוגי של האו"ם חקר את השפעת תעשיית הבשר על העולם, וגילה כמה השלכות מדהימות:

  1. תעשיית הבשר אחראית לבדה ל־9% מכלל פליטות הפחמן לאטמוספרה.
  2. תעשיית הבשר מייצרת 37% מכלל פליטות המתאן, גז שאפקט החממה שלו גדול פי 20 מזה של הפחמן.
  3. תעשיית הבשר משתמשת ב־30% משטחי כדור הארץ כדי לייצר את כמות הבשר הבלי נתפסת שאותה אנו טורפים מדי יום
  4. תעשיית הבשר משחררת כמויות אדירות של אמוניה התורמות ליצירת גשם חומצי .
  5. תעשית הבשר תורמת להתפתחותם של חיידקי־על העמידים לאנטיביוטיקה.
  6. צריכת המים לטונה של בשר בקר עומדת על 17 אלף מטרים מעוקבים של מים, לעומת, למשל, 133 מטרים מים מעוקבים לטונה תפוחי אדמה.
  7. תעשיית הבשר מכחידה בתי גידול ומסכנת את בתי הגידול שסביבה:
    1. 70% מכלל יערות העד באמזונס שנכרתו בעשור האחרון משמשים לגידול בשר ובכך תורמת תעשיית הבשר להכחדת בתי גידול והקטנת המגוון הביולוגי .
    2. זיהום חקלאי, ובראשו 500 מיליון טונות של הפרשות, הוא האיום הגדול בעולם על איכות מקורות המים על פי הגוף הסביבתי של האו"ם.
  8. הקטנת בתי הגידול פוגעת בטורפים ששטחי הצייד שלהם קטנו, וכשהם פונים לבשר הזמין, קרי הבשר שמגודל בתעשיות הבשר, הטורפים ניצודים או מורעלים והלובי של תעשיית הבשר מתנגד לשיקום אוכלוסיות הטורפים הללו למשל הדובים והזאבים האפורים בארה"ב .

הפיתרון העתידי האפשרי: לפי מחקר מאוקספורד תעשייה של בשר מלאכותי  שגדל בצלחת פטרי תפחית את גזי החממה שהסקטור משחרר ב־96%, תקטין את צריכת אנרגיה ב־45%, ותשתמש ב־1% בלבד מהאדמה שנדרשת כיום וב־4% בלבד מהמים שנדרשים לגידול בשר למאכל.

המידע הזה מתוך כתבה בכלכליסט, אולם לא מצאתי את הדוח המדובר  מ2014. יתכן ומדובר במידע שאוגד מדוחות שונים של הגוף הזה  החל מ2008 ועד 2014.

 

צייד לוויתנים

צייד הלוויתנים תועד החל משנת 3000 לפני הספירה.
קהילות שונות לאורך חופי הים עסקו בצייד הזה, ועם התפתחות המהפיכה התעשייתית בעצם עברו מסירות מפרש, לספינות קיטור ואפילו בשלב מאוחר יותר הכניסו צלצל עם דינמיט עבוד ציד הלוויתנים באירופה.
הלוויתנים שימשו כמקור לבשר, לשומן  ששימש כחומר בעירה בעידן שלפני גילויי הנפט הנרחבים בשנות ה50 ואח"כ כמקור להפקת מרגרינה , מהעור שלהם הכינו ביגוד, ומהעצמות הכינו כלים שונים בעת הקדומה, ומשחקים בתקופה המודרנית.

הלוויתנים השונים היו בסכנת הכחדה, ולכן נקבעו חוקים להסדרת ציד הלווייתנים, על מנת לשקם את המינים שכמעט נכחדו. למעשה ב1986 נאסר ציד מסחרי של לוויתנים ע"י האירגון IWC.
הרעיון הוא לאזן בין הצרכים של קהילות שהלוויתנים הם מקור מזון ופרנסה בעיקר של אינואיטים או אינדיאנים, לבין שימור הלוויתנים ושיקום אוכלוסייתם. בנוסף, ישנן מדינות שלהן מותר לצוד לוויתנים עבור מחקר, תחת הגבלות מסוימות.  העניין הוא, שכאמור ניתן להפיק הרבה מאוד כסף מציד לוויתנים, ולכן יפן למשל טוענת שמותר כבר לחזור לציד מסחרי של חלק מהזנים, כל עוד אוכלוסיית הלוויתנים נשמרת .

כיום רוב הציד הוא עבור בשר הלוויתנים, ופחות עבור השומן והעצמות.

אז מי צד לוויתנים וכמה?
קנדה : צדה לוויתן קשות ראש, לוויתן מסוג מזיפה . אחד כל שנתיים במפרץ אחד, ואחד כל 13 שנה במפרץ אחר. ניתן לקנות בשר לוויתן בחנויות ובשווקים בישובים קטנים בצפון קנדה,ולא בדרום האורבני יותר.
איי פארו: צדים כ950 לוויתני גלובי שחור ארך-סנפיר מדי שנה. (מדי פעם דולפין אטלנטי לבן צד ניצוד איתם בגלל שיטת הצייד. ) זהו יונק ימי, דולפין מגודל שאינו נכלל בפיקוח של הICW אלא הצייד מפוקח ע"י רשויות איי פארו, והזן אינו בסכנת הכחדה . הציידים מכנסים את הלוויתנים במפרץ קטן, או בפיורד, וכל חבר בקהילה יכול להשתתף. הציד מוגבל לקרסים וחבלים, צלצלים וחניתות\ כידונים  ונשק חם אסורים. הציד מוגבל לחודשי הקיץ בשל השימוש בסירות קטנות.
גרינלנד:  צדים בממוצע 175 לווייתנים מדי שנה. הלווייתנים ממזרח וממערב לגרינלנד הם אוכלוסיות שונות, ולכן יש הגבלות אחרות בהתאם לגודל אוכלוסיית הלווייתנים. בממוצע בשנה :
150 לוויתני מינקי ו10 לווייתני רורקל (לוויתן מצוי)  באים מהצד המערבי, ו10 לווייתנים מצויים באים ממזרח.
איסלנד: שמו כמטרה לצוד 216 לווייתני מינקי ב2012 . ניתן למצוא בחלק מהמסעדות בשר לוויתן. חלק מהסירות ששימשו תחילה לציד לוויתנים, ואח"כ שימשו לתצפית עליהם, כעת שוב חזרו לשימוש המקורי כסירות צייד ללווייתנים. היות שהנושא שנוי במחלוקת, גם בקרב האיסלנדים עצמם, והם חוששים מפגיעה בתיירות בעקבות חשיפה של ציד לווייתנים, לא מומלץ לצלם ליד בית מטבחיים ללווייתנים.
אינדונזיה: ישנן שתי קהילות שבהן צדים לווייתנים. מסיבות דתיות תרבותיות, למעשה הם לא מבזבזים שום דבר מהלווייתן שצדים. חצי ממנו נשאר בכפר, והחצי האחר מגיע לשווקים מקומיים. אין מידע על הסוג או הכמות שהם צדים.
יפן: צייד הלווייתנים החל במאה ה12. עד 2007 צדו 730  לווייתנים מדי שנה. במהלך 2007-2008 ניצודו 900 מינקי ו50 לווייתנים מצויים. המטרה של היפנים היא 950 מינקי, 50 לוויתנים מצויים, ו50 לוויתנים גדולי סנפיר. אוסטרליה הגישה התנגדות לציד של ספינות יפניות שמפר החלטות של הICW והמקרה נידון כעת. ב2010, יפן הצליחה לצוד רק 506 לוויתנים בעקבות פעילים סביבתיים שהפריעו לספינות הצייד לפעול. ב2011 נמצא יסוד רדיואקטיבי צזיום בשני לווייתני מינקי בעקבות האסון בפוקישימה.
נורבגיה: צדה בכל שנה כמות שמשתנה בין 487 ל592 לווייתני מינקי, הזן היחיד שמותר לצוד. ב2011 כמות המינקי שניצודו עלתה ל1286 מינקי .הציד בנורבגיה מתרחש עם צלצלים וחומרי נפץ.
פיליפינים: לפי ICW אסור להם לצוד לוויתנים מ1990, אבל ככל הנראה הציידים ירדו למחתרת.
רוסיה: אמורים לצוד מדי שנה עד 140 לוויתנים אפורים מהאוכלוסייה של צפון מזרח האוקיינוס הפסיפי.
סיינט וינסנט: עד ארבעה לוויתנים מדי שנה בשיטות וציוד מסורתיות.
ארה"ב: באלסקה מותר לצוד 50 לוויתנים  קשות ראש מדי שנה, ויתכן שיחזרו לצוד גם 1-2 לוויתנים אפורים בשנה.

ברוב אותם מקומות, אין התנגדות או פעילות של אנשי גרינפיס או שימור הסביבה, מאחר שכמות הלוויתנים שניצודה קטנה . יוצאת הדופן, היא יפן שסירות צייד לוויתנים שלה התנגשו בסירות של פעילי איכות סביבה שבאו להפריע לצייד.

משלחת מדענים באנטרקטיקה שנתקעה וחולצה אחרי 9 ימים הסיפור המלא

אז אתמול ב2.1.14 אחרי 9 ימים ושלושה נסיונות חילוץ סוף סוף חולצו 52 מבין חברי משלחת מדענים, תיירים ושני עיתונאים של הגרדיאן הבריטי.
22 אנשי צוות הספינה נשארו באנטרקטיקה מכיוון שלא נשקפת להם סכנה והם ימתינו שהספינה שלהם שבה הגיעו תוכל לצאת בחזרה מהיבשת הקפואה.

הספינה הרוסית MV Akademik Shokalskiy שמה, עזבה את ניו זילנד ויצאה למסע מדעי לאנטרקטיקה בסוף נובמבר, כשעליה חמישים ושניים נוסעים ועשרים ושניים אנשי צוות. אחד מראשי המשלחת, כריס תרני, כתב הבוקר בחשבון הטוויטר שלו "יש כאן שלג כבד, יפהפה, רוח קלה, אנחנו בסדר. חג מולד שמח לכולם".

נוסעי הספינה נאלצו לבלות את חג המולד ואת ערב השנה החדשה שהם תקועים באנטרקטיקה מאחר והספינה שעימה הגיעו נתקעה ולא הצליחה לצאת מכל הקרח והשלג אחרי יומיים הגיע הניסיון לחילוץ הראשון של שוברת הקרח הסינית אבל היא לא הצליחה להגיע לעבר התקועים ונתקע בקרח העבה והכבד אחרי שהסינית נתקעה הוזעקה שוברת הקרח האוסטרלית לחלץ את שוברת הקרח הסינית ואת המדענים והתיירים אך גם היא נתקעה אחרי כמה שעות ולא הצליחה להמשיך לעבר היבשת.

אחרי יומיים הוחלט לנסות לחלץ אותם בעזרת מסוק מנושאת מטוסים אוסטרלית אומנם גם נסיון זה בהתחלה נתקל בקשיים כי נושאת המטוסים לא הצליחה להתקדם מרחק רב אבל לבסוף אחרי כמה נסיונות הצליחו לחלץ את 52 התיירים, המדענים ושני העיתונאים בשלום לאחר כ9 ימים שהיו תקועים.

ועכשיו תמונות:
לגלריה תמונות מתוך האתר של יאהו לחצו כאן

הקבוצה המחולצת הראשונה
הספינה הרוסית התקועה בשלג

התמונות לקוחות מתוך האתר http://www.bbc.co.uk/news/world-asia-25573096

סרטון מתוך יוטיוב: