תגית: אהבה

ללכת בדרכך

בחורה צעירה וצבעונית נכנסת אל חייו האפורים והקודרים של ויל טריינר, בנקאי מוכשר ועשיר שביום סגרירי אחד מצא את עצמו כשבר כלי בעקבות תאונה שהותירה אותו עם מגבלות פיזיות קשות ביותר, רתוק לכסא גלגלים ומסוגל להזיז רק במעט אצבעות של יד אחת. מבחור עצמאי ואפילו ספורטאי הרפתקן הפך ויל לבחור שזקוק לעזרה בדברים הבסיסיים ולעתים האינטימיים ביותר, כגון: האכלה, רחצה וכו'. זהו סיפור המסגרת של הספר "ללכת בדרכך" מאת ג'וג'ו מויס.

לכאורה, הסיפור נראה פשוט למדי, רומן רומנטי. אך הספר טומן בחובו דיון עמוק ביותר על ערך החיים, איכות החיים ואם נלך רחוק יותר – יחסים בתוך המשפחה וכו'. ויל החליט שהוא לא רוצה להתמודד עם הנכות ולאחר שנתיים של חיים בתור נכה מחליט לשים קץ לחייו. עקב הנכות הוא לא מסוגל להתאבד בדרך השגרתית ועל כן מבקש מהוריו לקחתו למשרדי ארגון "דיגניטאס" על מנת שיוכל לסיים את חייו בכבוד וללא סבל. כמובן שהוריו ובמיוחד אמו מתנגדים בתחילה, אך לאור נחישותו לא נותרת בידיהם ברירה והם נעתרים לבקשתו, אך יש להם תנאי: שיעניק להם חצי שנה על מנת שיוכלו להתרגל לרעיון. כאן נכנסת לחייו של ויל לואיזה קלארק כשמטרת האם היא שלואיזה תשגיח עליו שלא יתאבד ואולי אף תצליח לשנות את דעתו.

האם לואיזה תצליח במשימתה?  – תצטרכו לקרוא את הספר כדי לגלות זאת. אם אין לכם סבלנות לקרוא, אז בחודש יוני הקרוב יגיע הסרט לבתי הקולנוע בארץ. העיבוד הקולנועי נראה מקסים!

והרי לפניכם הטריילר:

מודעות פרסומת

ספרים מלאי אהבה

מאז ומעולם קראתי הרבה ספרים ועם השנים זה רק הולך "ומחריף". כך שלא פעם יצא לי להזדהות עם דמות ספרותית כזאת או אחרת. מצד שני, מזה כמה שנים שאימצתי לעצמי כדרך חיים את המשפט: "נכות – היתרון שבחיסרון" ולראייה – יש קבוצה שהקמתי שהחלה את דרכה באתר "סטארט" ולאחר סגירת קהילות "סטארט" המשיכה וממשיכה עד היום להתקיים בפייסבוק.

בספר "מלכת הגלידה מרחוב אורצ'רד" מאת סוזן ג'יין גילמן שני הדברים שציינתי לעיל משתלבים:
1) פתחתי את הספר וקיבלתי דמות נוספת להזדהות איתה והפעם ההזדהות הייתה מאוד גדולה (לא שחלילה הייתה לי ילדוּת קשה או משפחה שמתנכרת) אלא רק מהפן הזה של האתגרים שקיימים בהתמודדות עם נכות מילדות, ובפרט הלעג ואחר כך החשש, קודם כל מצד ילדים לא נכים שלמדו איתי בבית הספר (לא כולם אבל רבים – לא מצד הכיתה שלי אלא ילדים מכיתות אחרות שלא הכירו אותו מקרוב, את הכיתה שלי הכינו בצורה טובה ומוצלחת) וכלה במבוגרים המחזיקים בדעות קדומות יותר מהנורמה שלצערי לעתים אני פוגשת בהם עד היום.
2) הספר מתאר בצורה רחבה ויפה מאוד צעד אחר צעד תרתי משמע את הדרך שעשתה הגיבורה. ראשית על מנת להצליח להשתקם מבחינה פיזית עד כמה שיותר כשבסוף התהליך היא הלכה בעזרת קביים באופן עצמאי. בדומה לתהליך שעברתי אני בעזרת סבי שבראשיתו פשוטו כמשמעו זחלתי, לאחר מכן הלכתי בעזרת הליכון ולבסוף הצלחתי לעמוד ולצעוד בעזרת קביים (עד היום הזה). שנית, הספר גם מתאר שיקום מבחינה נוספת: שיקום זה בא לידי ביטוי בדרך הארוכה והקשה שעשתה הגיבורה, כשבסופו אכן היא הצליחה להגשים את המשפט "נכות – היתרון שבחיסרון" הלכה למעשה.
לא ארחיב יותר על מנת לא לגלות את התוכן למי שכן ירצה לקרוא, אך כפי שהבנתם הספר מומלץ בחום. לסיום אומַר שאותה גיבורה היא בעצם יצרנית ומוכרת של גלידה והלוואי שמשה ואני נצליח בעסק מכירת הספרים כפי שהיא הצליחה בעסקי הגלידה (לסיום: את הספר הזה במקרה אין לנו במאגר למכירה אך אם מישהו מכם ירצה לקנותו נשמח לעזור באיתורו של הספר ואם לא תמיד ניתן גם להשאילו כמעט מכל ספרייה).
רציתי לציין שלפני הספר הנ"ל קראתי ספר אחר שמאוד נגע לליבי ושמו "תוחלת החיים של אהבה" מאת ינץ לוי העוסק גם הוא בהתמודדות לא קלה של משפחה עם מחלה קשה של אחד האחים, אך למרות הנושא הקשה יש בו גם הרבה קטעים של הומור ושל צחוק, כך שגם הספר הזה מבחינתי מומלץ מאוד.

אהבה מקצועית

האם יש דבר כזה אהבה מקצועית? האם מישהו יכול לאהוב מישהי או מישהו אחר בצורה מקצועית, בצורה טובה יותר? קשה לענות על זה… אבל להלן רשימה של שירי אהבה שכל בעל מקצוע יכול להקדיש ברדיו לאהובתו או לאישתו…

שיר שגיאולוג יקדיש לאהובתו ברדיו ליום האהבה…עטור מצחך זהב שחור
שיר שיהלומן יקדיש לאהובתו ברדיו ליום האהבה….לוסי אין דה סקאי…
שיר שמלח יקדיש לאהובתו ברדיו ליום האהבה…שיר אהובת הספן…
שיר שקבלן או אדריכל  יקדיש לאהובתו ברדיו ליום האהבה שיר אהבת פועלי בניין..
שיר שפסיכולוג  יקדיש לאהובתו ברדיו ליום האהבה…למאיה יש אקדח…
שיר שאגרונום…או גנן  יקדיש לאהובתו ברדיו ליום האהבה…כמו צמח בר
שיר שיקדיש כל אדם שאהובתו או אישתו עוסקת בהוראה… לוח וגיר .

נהניתם? שתפו… יש לכם הצעות נוספות? אנא הגיבו.

אישה נשכה את בן זוגה באיבר מינו כנקמה

מה הוביל את בת זוגו לנשוך את איבר מינו?!
בן הזוג אמר לחברתו: "את הכי טובה מכל מי שאני שוכב איתה". בת הזוג, חשבה שהוא בוגד בה מאחר שאמר שוכב ולא שכבתי איתה.  היא התעמתה עם בן זוגה, זה התפתח לריב שבמהלכו היא נשכה את איבר מינו לפי טענת הבחור .
חברתו שהזעיקה את השוטרים וטענה כי בן זוגה כלא אותה בדירה, נעצרה בעצמה  לאחר העדויות של בן זוגה  במשטרה על תקיפה וגרימת חבלה .

הרגה את בן זוגה עם נעל עקב בטקסס

אנה טרוחיו מהעיר יוסטון ,טקסס, מואשמת שרצחה את בן זוגה ,אלף סטפן אנדרסון  לאחר שהלמה בפניו 25 פעמים עם נעל עקב.

התביעה טוענת שמדובר ברצח: אנה ואנדרסון חזרו שיכורים לדירתו, נקלעו לריב שבמהלכו אנדרסון נפל על הרצפה . לפי כתב האישום ,הנאשמת מנעה ממנו לקום והלמה בפניו בצווארו 25 פעמים עם נעל העקב סטליטו שלה עד שמת .אנדרסון למעשה מת מאובדן דם דרך הפצעים שניקבו את צווארו .

הנאשמת טוענת שתכננה לעזוב את בן זוגה באותו הערב. לדבריה הוא היה אלכוהוליסט עם נטייה לאלימות כשהוא שיכור. לאחר שאנדרסון הבין שבכוונתה לעזוב, הוא החל לחנוק אותה. לאחר שביקשה ממנו שישחרר את צווארה כי קשה לה לנשום,ולאחר שמשיכות בשיער ראשו לא עזרו, היא השתמשה בחפץ היחידי שהיה בהישג ידה, נעל העקב שלה  במטרה להכות עד שישחרר את החניקה .
הערבות שלה נקבעה על 100,000 דולר.
http://news.walla.co.il/?w=/15/2734551

לדעתי קשה לדעת האם מדובר ברצח בכוונה תחילה, או בהריגה כתוצאה מהגנה עצמית בשלב זה לפי הפירסומים הללו, ולכן חיפשתי את הכתבה באנגלית
בדרך כלל אם יש מספר מהלומות או דקירות רב, זה מעיד על נסיון רצח, או כוונה לרצח.
מנגד, ההגנה יכולה לאמר שזה היה בהגנה עצמית, בן זוגה חנק אותה, והנאשמת שחשה סכנה למותה תקפה שוב ושוב, עד שהלחץ על צווארה השתחרר רק כשמערכות בן זוגה קרסו.
ההגנה יכולה לטעון שהאישה נכנסה לפאניקה מהחניקה, ותקפה שוב ושוב בלי לשים לב ששוחררה, או שנכנסה להתקף פסיכוטי מהחשש לחייה.

בכתבה באנגלית מוזכר שאנה טרוחיו התקשרה למוקד 911, ודיווחה בין הכי להתייפחות: "אני צריכה עזרה, היכיתי אותו והוא מדמם קשות " והוסיפה: הוא התחיל להכות אותי" . השאלה שלא ניתן עליה מענה, הוא כמה זמן חלף בין התקיפה, לשיחה עצמה. יתכן והנאשמת עיכבה את השיחה במטרה להקטין את סיכויי ההצלה של בן זוגה בידי החובשים. כשהשוטרים הגיעו לדירה, הם חשבו לפי כמות הדם שאנדרסון נורה בפניו .

אין בכתבה שום התייחסות לעדויות הפורנזיות על אלף סטפן אנדרסון ועל אנה טרוחיו :
אם בן זוגה אכן ניסה לחנוק אותה, על צווארה צריכים להיות סימני חניקה מכפות ידיו.
אם הוא נפל ונחבט ברצפה, בחלק האחורי של גולגלתו אמורה להיות עדות לנפילה הזו .
נתזי הדם  בזירת הרצח שהיא  דירתו החדשה של אנדרסון, אמורים לעזור לקבוע האם המכות שחטף בראשו היו כשראשו היה צמוד לרצפה,או כשעמד. (הפיזור של הנתזים יהיה גדול יותר ככל שהמרחק בין ראשו מהרצפה היה גדול יותר.)

תמונות של תלמידות הופצו

תמונות וסרטוני סקס שבהן צולמו תלמידות מתיכון בכרמל הופצו באינטרנט. התלמידות המצולמות הגישו תלונה במשטרה, מאחר שהתמונות והסירטונים הועלו ללא אישורן וללא ידיעתן.
למרות שלפני כחודש אושר בכנסת  "חוק הסרטונים" , חוק שקובע הקובע כי מי שהעלה לאינטרנט או הפיץ תמונות של אדם אחר ללא אישורו ייחשב למטריד מינית שביצע "אונס וירטואלי". העונש המקסימלי שנקבע לעבירה זו הוא  מאסר לחמש שנים. הורי תלמידים בבית הספר הגיבו ואמרו: "הבנות הן הבעיה ולא התלמידים שהפיצו את התמונות" .

מה דעתכם? האם ההורים צודקים והתלמידות הן הבעיה, או התלמידים שהפיצו את הסירטונים?

 

 

גוגל נגד פוטין?!

להלן צילום מסך  של google.com  מהיום :
googleVSputin

שימו לב לכיתוב למטה, שבתרגום חופשי אומר:
"ההשתתפות  בספורט היא זכות  (טבעית)  שמגיעה לכל אדם. לכל אדם חייבת להיות האפשרות להתאמן (ולהתחרות), ללא אפליה מכל סוג שהוא , ובהתאם ברוח האולימפית, שדורשת הבנה הדדית ברוח של ידידות, סולידריות ומשחק הוגן". מתוך האמנה \תקנון האולימפי .  

בלי ספק יש כאן איזשהו מסר נגד פוטין ומדיניותו נגד ספורטאים  או סתם אנשים מהמגזר הלהט"ב. ניתן להבין זאת לפי הצבעים של ענפי הספורט השונים בדודל, והן הציטוט הזה מתוך התקנות האולימפיות. 

לי עולות כמה שאלות בראש: 

  1. האם לדעתכם המסר הזה הוא לגיטימי? (בעיני כן, כי זה לא נושא שהוא רק פוליטי, אלא זה נושא חברתי, וזכויות יסוד שלכל אדם מגיעות לו)
  2. האם הבעת ביקורת כלפי סוגיה פוליטית, כלפי משהו שפוטין מגדיר כעניינים הפנימיים של רוסיה, במנוע חיפוש שמתיימר להיות אובייקטיבי זה לגיטימי? ( בעיני הבעת הביקורת או הדיעה היא לגיטימית, מאחר שיש התייחסות לדעות עצמן,ולא כרזה שפוגעת או מעליבה אנשים. )
  3. האם לדעתכם הבעת הביקורת הזו היא לגיטימית בהתחשב בעובדה שמי שצופה בזה לא יכול להסיר את הביקורת הזו מעיניו , בניגוד לפרסומות אחרות? (בחלק הזה לדעתי זה קצת בעייתי, בהתחשב בנתח שגוגל תופס בקרב המשתמשים במנועי החיפוש, ואפשר להסתכל על מי שנכנס אליו כעל קהל שבוי, בלי יותר מידי אלטרנטיבות טובות או אמינות או מהירות כמונו, ומאחר שאין ביכולתם להעלים את הדודל בניגוד לפרסומות קופצות, זה בעייתי. )
  4. האם לדעתכם הדודל הזה בכלל יעזור להעביר ולשכנע במסר שאותו הוא מנסה לקדם, או שזה קוריוז וזהו ? (המסר עצמו מועבר בצורה חביבה שלא יוצאת נגד, אלא יוצאת בעד המדיניות הראויה לדעתם, וגם לדעתי כפי שניתן ללמוד מהמילים שהכנסתי בסוגריים ומחוקות בתרגום. לדעתי אי אפשר לדעת בשלב זה האם זה קוריוז של גוגל, או הבעת רצון וניסיון אמיתי לשנות את ההתנהגות של המשטר במוסקבה נגד הומואים ולסביות. )

חזייה חדשה תעזור למצוא אהבת אמת

ממציאי החזייה מניחים ששדפיקות לב מואצות = אהבת אמת.1617676-54[1]
יש חיישנים בחזייה שימדדו את הדופק, את קצב הלב, ולפי הערכים  אפליקציה בסמרטפון תחליט האם האישה מול אהבת האמת שלה, ובמקרה שכן אז החזייה תיפתח.

אבל האם דופק מואץ מעיד רק על אהבת אמת?
אני רק חושב מה יקרה אם האישה תיאלץ למהר כדי שלא לאחר לדייט, או שבן זוגה יחליט לאתגר אותה בדייט בטיפוס קירות למשל… החזייה תיפתח מעצמה באמצע הטיפוס על הקיר או הריצה!?

אבל מה דעתכם ובעיקר דעתכן על ההמצאה היומרנית הזו?!
מי מכם או מכן, היה מוכן לתת לאפליקציה לקבוע האם מי שמולו כעת , או מי שמולה כעת, זו אהבת חייו?!

האמצעי להורדת אחוזי הגירושין- דייט פעם בשבוע

שיעור הגירושים בנורבגיה עומד על 40%. בני 44-40 הינם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להיפרד מבני זוגם.  השרה לענייני ילדים, שוויון והטמעה חברתית, הורנה, סבורה שעל הממשלה לשאוף להוריד את הסטטיסטיקה . לדעתה עידוד בני זוג לצאת יחד פעם בשבוע הוא התחלה טובה. "חשוב למצוא פרקי זמן שבהם ההורים יכולים לשוב ולהיות זוג אוהבים" .

לדעתי האישית, שמירה על רומנטיקה בקשר זוגי, חשוב בכל שלב, ובכל גיל. לאו דווקא בגיל הזה, אלא גם לפניו ואחריו.
מעבר לזה, האם דווקא פעם בשבוע זה מספיק לשמירה על קשר רומנטי?
האם האמצעי החיצוני הזה, זה מה שיצליח לחזק את הקשר, או לפחות לתחזק אותו ?

אבל בת עשרים הייתי

בעיקרון, זה היה אמור להיות תגובה לתגובה של לאקי בשירשור שאלון החיים, מאחר שמכיל יין , ולדעתי  הוא משתבח עם השנים .
זה גם מתקשר להערה שזרקתי באותו שירשור.

זה גם מתקשר להערה שזרקתי באותו שירשור.

האם לדעתכם עדיף לאהוב ולאבד, מאשר לא לאהוב בכלל!?

המורה התארס עם התלמידה יומיים לאחר סיום שנת הלימודים

לפי כתבה בMYNET תל אביב מוצג סיפור שקרה לפני כשלושה שבועות יומיים לאחר סיום שנת הלימודים התארסו מורה ותלמידה שסיימה י"ב השנה אך יש לציין שהמורה מעולם לא לימד את התלמידה הנ"ל.
כל זה קרה בתיכון בתל אביב שלא ידוע לנו שמו כמו כן חסרים לנו פרטים מהותיים על גיל התלמידה, על גילו של המורה (נטען בכתבה שהוא צעיר) וכמו כן באיזה שלב התפתחו בינהם היחסים ואם היו יחסים אסורים במהלך ההיכרות.

לכתבה לחץ כאן

ועכשיו לדעתי בלי לדעת את כל הנתונים של הגילאים והאם היה שלב ביחסים בינהם שהיה לא חוקי על פי חוקי המדינה זה קצת בעייתי.
נכון המורה אומנם לא לימד אותה ומכאן יחסי מרות על פניו לא מתרחשים אבל מבלי באמת לדעת מה הגילאיים של שניהם ובאיזה גיל הייתה התלמידה כשהם התחילו במערכת היחסים שלהם או עברו לשלב נגיד של מערכת יחסים אינטימית שעל פי החוק מותרת מגיל 16 בהפרש של עד 4-5 שנים בינהם אחרת ייחשב לעבירה פלילית.
אם הכל התרחש על פי החוק ושניהם באמת מאוהבים אזי אני חושב שצריכים לברך אותם ולאחל להם שיהיו מאושרים וישארו ביחד לנצח אם ניתן.
מה שנשאר רק לקוות שהכל חוקי ולאחל להם מזל טוב ובהצלחה

 

ומכאן אפשר לעבור למקרה שהיה בסעודיה שבו גבר כבן 50 התחתן עם מנהלת, מורה ותלמידה מאותו הבית ספר וכמו כן עם מנהלת פדגוגית חינוכית שעיקר פועלה הוא באותו הבית ספר גם כן.
לפי חוקי השריעה לגבר מוסלמי מותר להתחתן עם 4 נשים, לטענת כל נשותיו ההירכיה בינהן נהדרת ואין שום אפליה לטובה או לרעה בין המנהלת לתלמידה ולמורה וכמו כן בין המורה לתלמידה למרות שעל פניו יראה כמביך אירועים כמו ארוחת הערב המשפחתית או ערב הורים.

לכתבה המלאה לחץ כאן

הגרושה גנבה זרע מבעלה לשעבר ותשלם פיצויים

האישה עברה הפריה חוץ גופנית 3 חודשים לאחר שהתגרשה מבעלה עם הזרע של הבעל לשעבר, מבלי שהסכים לזה ומבלי שידע על זה בכלל.
הבעל תובע את האישה על הגניבה של הזרע. השופט הסכים איתו, ופסק  לו פיצויים של 100,000 ש"ח שיועברו בתשלומים שלא יפגעו בגידול הילדה, אבל על האם להעביר את מלוא הסכום חייב עד שהבת תגיע לבגרות.
עם זאת על הגרוש לשאת בהוצאות הרפואיות של ההריון שאינן מכוסות ע"י הביטוח, והוא יחוייב בתשלום מזונות לבת.
השופט נתן ארכה לגרוש על מנת לבקש פסק דין נגד המוסד הרפואי שהשתמש בזרעו ללא אישור .

לדעתי המצב שהאישה נכנסה להריון 3 חודשים אחרי שהתגרשה ממנו, בהליך חד צדדי ומבלי שידעה אותו או ביקשה את אישורו, זה בדומה למצב של תרומת זרע, אבל בהבדל אחד חשוב:
לא שאלו או ביקשו את הסכמתו, ולא החתימו אותו על טופס ויתור זכויות וחובות כלפי ילדיו הביולוגיים העתידיים.
האישה רצתה ילד או ילדה, פנתה וביקשה להשתמש בזרעו של בעלה לשעבר. המוסד הרפואי לא ראה ולא בדק שיש הסכמה של האב . אולי האם הסתירה או לא דיווחה על הליך הגירושין בינהם. בכל מקרה האם נכנסה להריון ונולדה הבת.

לדעתי, מאחר שהאם התייחסה לגרוש כמו לתורם זרע אלמוני, היה ראוי שיקבע שדמי המזונות העתידיים והפיצויים על תרומת הזרע, יהיו זהים:
האב לא יהיה מחוייב לכלכל את גרושתו ואת הבת שנולדה בחטא של האם , אבל האב גם לא יצא עשיר מהעיסקה הזו.
זה בטוח יצור הרתעה כלפי נשים אחרות, שכן אם יחשבו שיוכלו לחייב את האב במזונות , כעת יחששו שאולי לא יוכלו לחייבו.

אם האב ירצה קשר עם הבת,אין בעיה שישתתף בהוצאות הגידול שלה, אבל יהיו לו גם זכויות ולא רק חובות כלפיה.

גברים ונשים מכאן

אין לי מושג מה גרם לי לבדוק במה מדובר דווקא בוידאו הזה שהופיע ברצף החדשות שלי בפייסבוק. לא הצטערתי. בעבר דנו באמצע הדרך בשאלה האם יש הבדל גדול בין גברים לנשים?. הוידאו הזה לוקח אותנו צעד אחד קדימה, לעומק הסוגיה: מה קובע את התפיסה שלנו את הגבריות? את הנשיות? מה גברי ומה נשי? – ואיזה גברים ונשים אנו רוצים שילדינו יגדלו להיות?

אשמח לקרוא דעתכם כאן בהמשך

האישה בדתה תלונה,

האישה בדתה תלונה נגד בעלה, המשטרה עצרה את הגבר ל14 יום, ואח"כ הוא קיבל צו הרחקה מהעיר עם אזיק אלקטרוני.

הגבר מסר את הסלולרי שלו כראיה, ובו ההודעות שקיבל מאישתו,25 מסרונים שאומרים שאם לא יתנתק מהמחשב ,תתלונן נגדו במשטרה. השוטרים העבירו את המכשיר לאישה, שמחקה את ההודעות הללו. רק לאחר שהבעל פנה ודרש מחברת הסלולר את הפלט של הSMS, האישה חזרה בה. מהתלונה אולם, המשטרה לא העבירה את המידע לעורך דינו של הגבר, כמו גם את ההחלטה לסגור את התלונה נגד אישתו על תלונת שווא עקב חוסר ראיות ומצבה הנפשי.

אישית, הייתי מגיש תלונה נגד המשטרה על הרשלנות בטיפול, שכן לו היו בודקים את המכשיר הנייד, בודקים את תוכן הודעות הSMS המאסר לשבועיים וגם ההרחקה מהעיר היו נמנעים.

אני מבין את ההיגיון, הרציונל שלא ללא להעמיד כל תלונה מצד אישה על אלימות במקרה שאין מספיק ראיות. אבל אם הודתה בבדיה, זה כבר אבסורד.