קטגוריה: יהדות

הלהבה של שנאת חינם

ירושליים בערה לאחר שצה"ל בא לגייס בכוח נערה ירושלמית אחת לפני כ3 חודשים.

כעת מסתבר כי כל ההפגנות והמהומות  של אלפי חרדים כנגד השוטרים היו עבור נערה שבאה מבית חרדי אולם עזבה את הבית וכלל לא מקיימת אורח חיים חרדי.

 תמונותיה בווטס אפ היו לא צנועות ובאתר חרדים  שפרסמו את הסיפור לא יכלו לפרסמן.

זה השסע והפילוג שקיים בחברה. אנשים לא מאמינים לבעלי תפקיד או למנהיגים של ציבור אחר. 

ישר מאמינים להשמצות ודברי בלע על ציבור אחר מבלי לנסות לטרוח לאמת את העובדות.

זה המצב שרצוי וראוי לשנות.

זאת השנאת חינם שהחריבה את בית המקדש השני ומונעת מהשלישי להיבנות.

אז  לפני שתצאו בהשמצות או במחשבות שכל החרדים הולכים באמונה עיוורת ולא מעניינת אותם האמת ,תחשבו שמי שפרסם את הידיעה זה אתר חרדי. תחשבו על זה….כי אין לנו עם אחר ואין לנו ארץ אחרת.  

מודעות פרסומת

   האמנם בפני עיוור לא תשים מכשול?

מנהל דיאלוג בחשיכה ,עיוור החייב הנחיה של כלב נחייה לא יכול להתפלל בבית הכנסת מאחר ויש התנגדות של ציבור המתפללים לנוכחות כלב הנחיה בבית הכנסת , למרות שאין שום בעיה הלכתית שמונעת את הכנסתו ויש אישור של הרבנים לכך.

ההתנגדות של התושבים או המתפללים בבית הכנסת גורמת להם להפר את הציווי הזה מהתורה ,   ויקרא  פרק יט פסוק יד הן במובן הפיזי והן במטפורי .

מפאת רצונו של העיוור שלא להפוך את בית הכנסת למקום של ריב ומדון ומקום מפלג במקום מאחד הוא מוותר על זכותו להיכנס לבית הכנסת עם כלב הנחייה למרות שבית הכנסת הוא מקום ציבורי לכל דבר ולמעשה כלב הנחייה משמש בתור עיניו ולא יכול להסתדר בלעדיו גם בבית הכנסת

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4888053,00.html

פרשת בראשית

tipid 
חבר\הההודעה נכתבה ב :
2004 /10 /08
ב -16:39

פרשת בראשית – בריאת העולם

מאת: מתפלל בית הכנסת

–>אנו למדים מפרשתינו שהעולם כולו נברא בהדרגה, במהלך ששת ימי בראשית. בנושא זה קיימת מחלוקת ידועה בין ר' יהודה וחכמים שלדעת ר' יהודה נברא העולם בששה ימים, ואילו לדעת חכמים נברא הכול ברגע אחד במאמר ה', אבל הם הלכו ונתגלו כל אחד ביומו.נשאלת השאלה, הרי בריאת עולם מושלם שכזה, בששת ימי בראשית היא לכשעצמה פלא גדול שלא ניתן להבינו מדעית, אז מדוע בכלל טרח הקב"ה – הכל יכול, לברוא את העולם בשישה ימים ובעשרה מאמרות, הרי יכול היה הקב"ה לברוא את העולם כולו, באותה דרגת שלמות, בפעם אחת ובמאמר אחד בלבד?

אומר הרב ברויאר בספרו "פרקי בראשית", שהייתה כוונה מיוחדת בבריאת העולם בשלבים, ודווקא לפי הסדר שהוגדר בפרשתינו. הדבר בא ללמד אותנו שסדר הנבראים הנו סדר ההתפתחות הטבעית של העולם, כשכל שלב מספק לזה שבא לאחריו את התשתית ההכרחית לקיומו.

כל שלב בבריאה, קיומו מותנה בשלב שקדם לו והוא בעצם היעוד והתכלית של אותו השלב המאפשר אותו. בהמשך התהליך הוא זה המאפשר את יצירת השלב הבא. כל זאת פרט לשלב הבריאה האחרון – האדם, שהוא התכלית של כל מה שבא לפניו, אך הוא חסר תכלית לכשעצמו.

אומר הרב ברויאר, שכשנבראה הארץ נראה היה שהיא חזות הכול ותכלית הבריאה, אולם כאשר היא הוציאה אח"כ את העשב ואת העץ, כבר נוספה לה תכלית בכך שהיא מהווה את בית הגידול של עולם הצומח. כך נעשה הדבר בשלבים המאוחרים יותר. הצמחים ניתנו "לאכלה" ליצורים חיים, ובעלי החיים נמסרו לשלטון האדם.

שונה מכולם האדם. הוא לא נברא לצורך אחרים, אלא הכל נברא למענו. הוא התכלית האחרונה של הבריאה, ובו מקבלת כל הבריאה את משמעותה. כנברא אחרון, אומר הרב ברויאר, הוא כבר קרוב לבוראו – "ותחסרו מעט מאלוקים".

אדם וחווה לא היו שותפים למעשה הבריאה, והם אפילו לא יועדו לשמש עדים למעשיו של הקב"ה. עד שהם נבראו הועמדה על תלה כל הבריאה בשלמותה. זה היה כבר עולם מושלם שאפילו הקב"ה העריך אותו כ"טוב מאוד".

אף על פי שלא נועד לאדם וחווה תפקיד כלשהו במעשה הבריאה, יועד להם תפקיד נכבד ביותר משהועמדה המציאות על מכונה. האדם נועד על פי הכתוב להיות שליט העולם "לרדות בדגת הים, ובעוף השמים ובבהמה, ובכל הארץ, ובכל הרמש הרומש על הארץ". כך, כשאדם וחווה קיבלו אחריות על ניהול המציאות הארצית, חדל הקב"ה מפעילותו בה, וכך נוצרה שבת בראשית: "ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה.

http://www14.brinkster.com/elibarak/yavne/yavne63/d01Beresh*t.ht

ברכת שבת שלום.

ולמרות הידיעה המרה על הפיגוע המזעזע ורצח של חפים מפשע לכל חברי הפורום שלוחה ברכת שבת שלום וברכת חודש טוב לחודש ..מרחשון הבא עלינו לטובה  תמר.

—————–
תמר לפיד

מנהלת קהילות

tipid 
חבר\הרשום מ :2004 /04 /08
1595 הודעותההודעה נכתבה ב :
2007 /10 /05
ב -07:42

מה הוא הקשר בין ה"תוהו ובהו" ובין "רוח האלוקים המרחפת"? מדוע לא נברא העולם מסודר, מה היא מטרת הבריאה הבלתי-מסודרת?

א´ חשון ה´תשס"ד – נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קוה

הפרשה הראשונה בתורה, פרשת בראשית, פותחת בשלושים ואחד פסוקים המתארים את בריאת העולם על כל מערכות הפיסיקה, הכימיה, והביולוגיה שבו. אלו פסוקים עמוקים שעוררו פולמוס במשך דורות רבים בין מפרשי המקרא, וזכו לאחרונה להתייחסות גם מן הצד המדעי.

ברצוני להתעכב על פסוק שנראה כמנותק מהשטף התיאורי של הבריאה: "והארץ היתה תוהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים". מה משמעותו של פסוק זה. ומה הוא בא ללמדנו? מה הוא הקשר בין ה"תוהו ובהו" ובין "רוח האלוקים המרחפת"? מדוע לא נברא העולם מסודר, מה היא מטרת הבריאה הבלתי-מסודרת? נראה לי, כי בכך מוסרת התורה לעם היהודי מסר ייחודי שגלומה בו חכמה רבה,אשר במדע העכשווי הולכת ונעשית מוכרת לאחר שנות מחקר רבות.

אחת המסקנות העולות ממקצועות המחקר השונים של הטבע, היא שרוב המערכות בעולם הן מערכות לא מסודרות. דהיינו, בכל חלקי מערכת שבטבע מתרחשים תהליכים שלא ניתנים לניבוי. תהליכים אלו נקראים תהליכים סטוכסטיים. משמעותם היא שידיעת העבר וההווה לא מספקת אינפורמציה על עתידו של תהליך זה. למרבה הפלא, המערכת הכוללת במקרו היא יעילה להפליא ופועלת לפי חוקי יעילות, כגון חסכון גלובלי באנרגיה (בפיסיקה) או זיכרון גנטי (שהשכפול התאי שלו כמיקוד הוא תהליך סטוכסטי). מתברר, אפוא, היום שהיעילות הגלובלית במערכות פיסיקליות או ביולוגיות לא נשפטת מנקודת המבט של מיקרו המערכת, משום שמנקודת מבט זו המערכת יכולה לפעול באופן אקראי ולא מסודר.

הדוגמא המאלפת ביותר היא מוח האדם. מוח האדם הוא ה"מכשיר" המתוחכם ביותר הקיים כיום. ואף מחשב, ולו המשוכלל ביותר, אינו מצליח לחקות (ולו במעט) את יכולת הפעולה של המוח. והנה מתברר כי המוח בנוי במערכת לא-מסודרת. כל "נוירון" במערכת פועל באופן אקראי, וכל המערכת במקרו היא מאוד מתוחכמת ויעילה.

ממצא מדעי זה התגלה רק בעשרים השנים האחרונות, ומה רבה הפתעתנו בקראנו לאחר מכן את הפסוק השני בתורה המצביע על כך בפירוש. העולם נברא אפוא במצב בלתי מסודר ("תוהו ובהו"). מתברר כי היעילות במקור הנה הרבה יותר גדולה במצב זה של בריאת העולם. והנה הפסוק מלמדנו שאין בכך פגם או חוסר השגחה, אלא שלמידת המוגבלות של האדם שפירש שנים רבות את אי הסדר כחוסר השגחה אלוקית מדגיש הפסוק שמעל ל"תוהו ובהו" יש סדר גובלי כלל-עולמי, וכי "רוח אלוקים מרחפת".

דברים אלו עמוקים יותר בתחום הפילוסופיה האמונית, כאשר האדם נתקל בתהליכים המעוררים שאלות אמוניות, כמו הגזירות הרבות שניתכו על עם ישראל במשך הדורות, הגלות הממושכת והשואה האיומה. כאן נתקל האדם בתהליך סטוכסטי, תהליך שנראה אקראי ובלתי מובן. הרבה יהודים התרחקו מאמונתם בגלל קשיים-אמוניים אלו, שנראו להם כבלתי ניתנים לתיאום עם הצדק האלוקי.

והנה בא הפסוק השני בתורה ומלמד אותנו שכמו במערכות מדעי-הטבע (שאליהן מכוונים שאר פסוקי בריאת העולם) שבמקרו יש סדר ויש יעילות, כך גם לגבי הצדק. למרות שבדברי הימים קיימים צמתים סטוכסטיים בלתי מובנים עם זאת, האדם מצווה להאמין בצדק הגלובלי שהקב"ה מכונן בעולם. למרות "התהו ובהו" המקומי חייב האדם לחפש את רוח האלוקים המרחפת בכל צומת בלתי מובנת שכזאת בחייו שלו בפרט ובחיי האומה בכלל, שאם לא כן עלול הוא לכפור בתורה כולה. אלישע בן אבויה נתקל בצומת סטוכסטית שכזאת בראותו אב המצווה את בנו לטפס על עץ ולקיים את מצוות שילוח הקן, שעל שתיהן הבטיחה התורה אריכות ימים. אריכות ימים כפולה זו עומדת בניגוד למציאות הנראית לאלישע בן אבויה כיצא נחש והכיש את הבן הנ"ל. או אז שאל אלישע בן אבויה היכן היא אותה אריכות ימים מובטחת של הילד? הזו תורה וזו שכרה? כך יצא בן-אבויה לתרבות רעה. הסקת מסקנות מאירוע בודד אינה נכונה. האדם המאמין חייב לזכור כי קיימים אירועים שהם בבחינת "תוהו ובהו", והתורה מודיעה לאדם המאמין: דע לך כי "רוח אלוקים מרחפת".

החיפוש אחר "רוח האלוקים" בתקופות הקשות ביותר בהיסטוריה רצופת הקטסטרופות של הרג ושמד שימר את העם היהודי עד להקמת מדינת ישראל. המשך החיפוש אחר "רוח האלוקים" גם בתקופה הקשה הזו יעזור לנו כעם לעבור את תקופת "התוהו ובהו" העכשווית. מסיבה זו הפסיקה התורה בפסוק השני את תיאור בריאת העולם, כדי ללמדנו שקיים לעיתים "תוהו ובהו" ואפילו בבריאת היקום, ותפקידנו לזכור ש"רוח אלוקים מרחפת".

אני רוצה לאחל  שבת שלום ומבורך  וברכת חודש טוב לחודש מרחשוון הבא עלינו  לטובה ויוביל אותנו לסתו  שיהיו מלווים בשלווה בריאות נחת בטחון ובשורות טובות . 

—————–
תמר לפיד

מנהלת קהילות גיבורי ישראל והיסטוריה יהודית

וקלאסיקה ישראלית

חדשות מחשבים

די לאלימות

 

מובא במלואו מתוך שבת שלום! – איחולים מאז 2003 (!) ועד (כמעט) היום

 פיוטים וסליחות ליום  כיפור  עם שירת נשים

עחריית ירושליים יצרה ארוע של פיוטים וסליחות לכבוד יום כחפור לתושבי רמות ,ארנונה וגילה.

האירוע לא הוגדר כדתי , לא נערך בבית כנסת , לא היה בו בידור או ספרי דת אחרים אולם בתחילה עד שהתעוררה דרישה מצד מחנכת לא היתה אף אישה שנמצאת בקדמת הבמה. הפייטנים והמנחה היו כולם גברים.

ישנה דרישה לא לאפשר מימון של העיריות לאירועים שמפלים מגדר כזה או אחר , ראו האירועים שבוטלו בכיכר רבין ליום הכיפורים.

ניתן לבוא ולשאול איך ציפו שיהיו חרדים באירוע אם הייתה שירת נשים או מדוע לא שמו את הזמרת בתחילתו או בסופו כדי לאפשר למי שהדבר פוגע בו לצאת מוקדם או להגיע מאוחר יותר , או מדוע לא  לקיים שני אירועים במקביל או ברצף , אבל האירוע  לא הוגדר כדתי ולא היה מיועד לקהל החרדי אלא לציבור החילוני והדתי.

השאלה שראויה להישאל , היא האם שני שירים או פיוטים זה ייצוג מספק ? ומדוע היה צורך במחאה או בשאלה או בדרישה של קהל היעד באירוע שלא הוגדר כדתי ואינו נערך בבית כנסת ואין בו סידור ?

חג הפסח וגיל ארבעים

בעלי נולד בתחילת חודש ניסן ונקרא משה, כשמו של משה רבנו. לפני מספר ימים חגג את יום הולדתו הארבעים ואביו הקדיש לו פרק לימוד הנקרא: "בן ארבעים לבינה" (פרקי אבות, פרק ה', משנה כ"ב – התנא רבי יהודה בן תימא). במשנה זו מנסה התנא לפרט את יכולותיו של האדם לפי שנותיו. כך, לדוגמא: "בן חמש שנים למקרא; בן עשר למשנה; בן שלוש עשרה למצוות" וכן הלאה. בגיל ארבעים היכולת המרכזית בעשור זה היא בינה. מדוע יש קשר חזק בין גיל ארבעים לבין בינה? ראשית, יש לציין שאת החשיבוּת של המספר 40 ניתן לראות במספר מקרים במקורות והדוגמא שהכי קשורה לחג הפסח היא שבני ישראל שהו במדבר ארבעים שנה. על כך ניתן לומר שכדי לצאת מתקופה קשה (העבדוּת) נדרשות ארבעים שנות נדודים ורק לאחר מכן נכנסים לארץ הבחירה, אל השקט ואל הנחלה. באותו אופן ניתן לומר, שבהגיעו של אדם לעשור של גיל ארבעים הוא משתחרר ויוצא לחופשי. השחרור והחופש באים לידי ביטוי בכך שבעשור זה יכול האדם להוציא את כל הידע והחוכמה שרכש במהלך חייו מן הכוח אל הפועל, היות שהם כבר הוטמעו בתוכו (בכך נבדלת החוכמה מן הבינה: החוכמה היא הידע והכלים שרוכש האדם במהלך לימודיו ועבודתו ואילו הבינה היא האפשרות ליישמם בשטח). כעת, בעשור הארבעים, יכול האדם להביע ולהביא רעיונות יצירתיים שנסמכים על החוכמה שרכש. זו הבינה אליה התכוון אולי רבי יהודה בן תימא במשנה.
אני מאחלת לבעלי הרבה מזל טוב ושיצעד בגאון אל העשור הבא בחייו. מי יתן שבעשור זה אכן יידע להשתמש בבינתו ולהוציא את חוכמתו מן הכוח אל הפועל. עוד אאחל לכל בית ישראל חג פסח כשר ושמח. מי יתן וכל אחד ואחת מאיתנו יזכה עוד בחייו לצאת מעבדוּת לחירוּת, כל אחד והחירוּת לה הוא מייחל. אמן.

החוויה היהודית

כשאומרים בארץ "חוויה יהודית" לא מתכוונים למה שימיני חווה. חבל. היו ויש הרבה אנשים כאלה גם כאן, אנשים שבתוך השיח היהודי הפנים-ישראלי קולם מושתק. נדמה שמאז ומתמיד היה מושתק פה.

מדוע חרדים גנבו ספרי טלפונים ?

פורסם במעריב במבזקים ע"י אמיר סידון

שלושה חרדים נעצרו בחשד לגניבת כמות גדולה של ספרי טלפונים בבית שמש, שהכילו פרסומות בעלות "אופי מיני".

לא ציינו במבזק  האם המניע למעשה היה כדי להשמיד את התועבה בשל הפרסומות בעלות האופי המיני במטרה לשמור על הטוהר של שאר האנשים , או כדי להינות מהפרסומות.

עונג שבת מס. 3: מגמת ביטול הזהות היהודית במוזיאונים ותערוכות

למעשה, הכותרת המקורית של המאמר המתורגם היא "מוחקי הזהות היהודית". התרגום פורסם באתר "מידה" – http://mida.org.il/2016/02/12/%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA/ , בסופו יש קישור למאמר המקורי אנגלית. הכותב הוא מבקר אמנות אמריקאי ותיק ומוכר בתקשורת הכתובה בארה"ב (לפחות). המאמר הוא סקירה מקיפה, לכל טענה המובאת בו נלוות שלל דוגמאות – ובסופו קישורים לאחרי כלל המוזיאונים  הרלוונטיים למאמר. מאמר שהוא בבחינת קריאת חובה לכל יהודי שוחר תרבות.

לא שיש צורך בכך, אבל הנה עוד הוכחה לנחיצות החיונית של מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי בארצו.

 

אני בטוחה שגם אתם תמצאו שהמאמר מרתק 🙂
שבת שלום!

 

 

גם קשור:

עונג שבת מס. 2: מעורר מחשבות

אחד העם| יאיר שלג

פרשת יתרו – עשרת הדיברות – לא תחמוד

tipid 
חבר\ה          רשום מ     :2004 /04 /08
1595 הודעות ההודעה נכתבה ב :
2005 /01 /28
ב -21:22

פרשת יתרו – עשרת הדיברות – לא תחמוד

מאת: פלוני

–>

–>כתוב בפרשתינו בעשרת הדיברות: "לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך" (שמות פרק כ' פסוק י"ד). דיבר זה הינו אולי הקשה והלא מובן ביותר מבין עשרת הדיברות.אפשר לצוות על שמירת שבת, על כיבוד הורים, על הימנעות מרצח, גנבה וניאוף, אך איך אפשר לצוות על אדם שלא יחמוד משהו או מישהו בלבו? איזה תוקף יש לאיסור שכזה ומהי בכלל האפקטיביות שלו?

אין ספק שדיבר זה הינו היחיד מעשרת הדיברות שעניינו ציווי על דברים שבלב, אחרי ששמונת קודמיו הם אופרטיביים – "עשה" או "אל תעשה", ואילו הראשון "אנכי" מצהיר באוזני האדם כי יש בורא ליקום, המנהיגו ומכוונו מאחורי פרגוד הטבע וההיסטוריה.

האבן עזרא תוהה לכאורה על דיבר זה – איך יכול אדם שלא לחמוד בלבו דברים יפים, כל מה שהוא נחמד למראה עיניו? הרי לכאורה החמדה צומחת מעצמה ואין לאדם שליטה עליה ואמצעים להיאבק נגדה.

יתר מזאת, לו היה הדיבר מכוון כנגד הביטוי החיצוני והמעשי של התשוקה, נגד הפעולות שאנו עלולים לעשות בעקבות החמדה – לשים יד על בית הידיד, על אשתו או על מכוניתו, כי אז היה הצו מובן, ברור ופשוט יחסית. אך כאן הדברים כוללים גם את הרגש, המתעורר בלב. כיצד אפשר לצוות עליו "אל תופיע"?

אלא אומר האבן עזרא שציווי זה הינו ציווי חינוכי פסיכולוגי, כך שאם האדם יתרגל שאסור לחמוד דבר שאינו שלו, אזי אף פעם לא יעלה דעתו לחמוד ולהתאוות.

בעל ספר החינוך קובע בפסקנות כי ביכולתו של האדם לשלוט במחשבותיו ובתאוותיו. "ולבו מסור בידו, אל כל אשר יחפוץ יטנו" ורק "הטיפשים הרעים והחטאים בנפשותם" יאמרו "איך תבוא התורה למנוע במה שאי אפשר לו לאדם לעמוד עליו" (על מצוה תט"ז בפרשת ואתחנן).

אומר הרב גרילק שזהו אולי הקשר בין הדיבר הראשון לאחרון בעשרת הדיברות, בין המילה "אנכי" למילים "לא תחמוד". האלוהים אינו מטיל וטו על חמדה או תשוקה. תכונה זו היא טבעית ולא ניתן לכלוא אותה. אולם הדרישה האלוקית פונה אל האדם שיבחר את נושא תשוקתו. בכוחו של האדם להחליט אם לחמוד את כל אשר לרעהו, או לפתוח את הלב לכיוון שונה, לשאוף אל ההתעלות, אל נכסי הרוח של קירבת האלוקים. אי אפשר להשתוקק בעת ובעונה אחת לשני דברים מנוגדים. הלב הוא המחליט אם לבחור בתשוקה אל החומר או בתשוקה אל דברים רוחניים.

הלוואי שנזכה כולנו לקיים כך, את מצוות ה"לא תחמוד".

http://www14.brinkster.com/elibarak/yavne/yavne62a/d17Yitro.htm

אני רוצה לאחל  שבת שלום ומבורך לטובה יהיו מלווים בשלווה בריאות נחת בטחון ובשורות טובות תמר

—————–
תמר לפיד

מנהלת קהילות גיבורי ישראל והיסטוריה יהודית

וקלאסיקה ישראלית

חדשות מחשבים

די לאלימות

עונש מוות

ישרים, ג’נטלמנים ועומדים במילה שלהם …

גם ילדים רוצחים בלי סיבה

סביבה ירוקה בתחבורה…

הנצחת איש it…

רשומה זאת הינה ציטוט מלא של פוסט בשרשור של תמר לפיד שבת שלום! – איחולים מאז 2003 (!) ועד (כמעט) היום

חשבון נפש

לכולם יש רגעים שנדמה שהחיים גדולים    עליהם. לכל אחד יש איזה רגע שהוא תופס את עצמו שואל מה לעזאזל עשיתי ?!
למה הכנסתי את עצמי למצב הזה ?!

לכל אחד יש איזה אימרה או מוטו שעוזר לו לא לאבד את הראש.  אצלי המוטו החביב עלי הוא אבנים שחקו מים. אצל אחרים זה אם אין אני לי , מי לי, או אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר גם לתקן.

מה שאני הצלחתי לעשות ועזר לי , זה רשימה של מכשולים שנראו לי דומה בעבר , ושכן הצלחתי להתגבר עליהם. הרי מה ההבדל בין אז לעכשיו ? המכשולים היו אולי יותר פשוטים, אבל היה לי פחות ידע, ונסיון בהתמודדות , אז בסך הכל המכשולים הישנים דומים במידת הקושי לחדשים.

מעבר לזה, אדם לא יכול כל הזמן לאכול את הלב שלו בגלל מאורעות העבר , להתמודד עם ההווה וגם לדאוג בקשר לעתיד. ביהדות יש זמן מוקצב לחשבון הנפש  האישי העיקרי שלנו על עברנו , ולא בכדי זה יום מיוחד. שבת שבתון. אין שום התמודדות עם ההווה ביום הזה . כל הדאגות של ההווה הן ברמה הכי בסיסית… אוכל ומים בגלל הצום.
רק אז אפשר לפנות את כל המשאבים לחשבון נפש אמיתי וכנה על העבר.

שאר הימים… בואו נתמודד עם ההווה יום
יום תוך כדי נקיטת צעדים כדי שיום אחד ההווה שלנו יהיה העתיד ששאפנו להגיע אליו מלפני כמה שנים. כל הכתוב כאן זו דעתי האישית בלבד .