התחלנו דרך כשהיינו ילדים קטנים – ומאז כולנו באמצע הדרך אל משהו. לפעמים מתעכבים לראות הנוף, לפעמים רוצים לנוח מעט עם הולכים אחרים – גם הם באמצע הדרך לאן-שהוא, או לברר כיוונים בצומת דרכים – ואז? אז נפגשים כאן!
חמש שנים עברו והנה מתפרסם פוסט קינה על מות העיתונות הכתובה בישראל, עם אותו דימוי בדיוק –
בפוסט מ-31 בינואר 2019 בפייסבוק. ד"ר גיא בכור כותב: – "זנים נכחדים: תחום העיתונות המודפסת (print) בישראל ממשיך להיעלם באופן מבהיל, מבחינתו; על סף אי כדאיות כלכלית. הציבור לא נוגע, רובו מסלידה. לפי סקר החשיפה המדעי והמקובל TGI החדש – כולם צונחים, אך היומון האנטישמי בעברית יותר מכולם – 4% חשיפה בלבד ("חשיפה" – גם אם נניח סתם מונח בסניף הבנק). מעריב כבר לא קיים עם 2.3% חשיפה, מרקר עם 4.5%, גלובס 4%, ידיעות 24% (פעם 50%!) וישראל היום הממומן, עם 28%. שני הראשונים שועטים לקידומת 1. מבחינת הרוב הגדול של הציבור – התחום הזה לא קיים בכלל. הבנו שהם בין כנפי המלאך, כבר לפני עשור (בקישורנו). שתפו? https://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=1225" הקישור מפנה אל מאמר שלו מ-2010….
הקדמהבבתים שומרי מצוות ארוחת ליל שבת היא הרבה יותר מסתם ארוחה דשנה וכינוס משפחתי שבועי סביב שולחן אחד. מסביב לשולחן דנים בפרשת השבוע, ובעיקר באספקטים העכשוויים שלה – והמשמעות שהיא נותנת לארועי השבוע שחלף וענייניו. זהו חלק ממה שמכונה "עונג שבת". אני לא גדלתי בבית כזה. אצלנו, עונג שבת היה הסתערות על מאמרי דעה ומאמרי מערכת בעיתונים, התעדכנות באספקטים הצדדיים (אך חשובים לא פחות – לפעמים אף יותר) של ארועי השבוע שחלף. זה היה הזמן היחיד להתעמקות וכתבות מקיפות ומסות מעמיקות של מיטב הפובליציסטים. בין קטע קריאה למשניהו היינו מחליפים דעה עליהם, ממליצים זה לזה ולבני משפחה אחרים או חברים לקרוא את זה או את ההוא… לפעמים בימי השבוע הראשונים עוד היינו ממשיכים לשתף ולדון בזה כשהזדמן – עד שלחצי השגרה וארועי הרגע השתלטו שוב – עד יום שישי… וחוזר חלילה… 🙂 התרגלתי. זה אחד מזכרונות הילדות והנעורים האהובים עלי, הרגל חיובי שכזה – שכאשר לא מתאפשר, זה ממש…
המדינה זה אני... סופסוף גבאי מציג אלטרנטיבה לביבי. קומוניזם. רק חבל שכדי לממש את האידיאולוגיה הזו... יש צורך בהמשך שלטון יחיד שפוגע ומרחיק את כל מי שעלול להאפיל עליו פוליטית... ותחשבו על זה.
מזה זמן מה היה בורג משוחרר במשקפיים,שמחזיק את הידית ולכן הבורג הוברג מחדשכמה פעמים. פעם אחת הידית התפרקה לחלוטין,מצאתי את הבורג והברגתי מחדש את הידית. ראיתי שזה לא מחזיק והידית נופלת מהמשקף ולכן הידית חוזקה והוחזקה עם סילוטייפ. הגעתי לסניף של רשת המשקפיים שדרכה הן ניקנו. המוכרים מייד ראו שחסרה דיסקה. שכשהבורג נפל ,נעלמה דיסקה... להמשיך לקרוא ←
ירושליים בערה לאחר שצה"ל בא לגייס בכוח נערה ירושלמית אחת לפני כ3 חודשים. כעת מסתבר כי כל ההפגנות והמהומות של אלפי חרדים כנגד השוטרים היו עבור נערה שבאה מבית חרדי אולם עזבה את הבית וכלל לא מקיימת אורח חיים חרדי. תמונותיה בווטס אפ היו לא צנועות ובאתר חרדים שפרסמו את הסיפור לא יכלו לפרסמן. זה... להמשיך לקרוא ←
מנהל דיאלוג בחשיכה ,עיוור החייב הנחיה של כלב נחייה לא יכול להתפלל בבית הכנסת מאחר ויש התנגדות של ציבור המתפללים לנוכחות כלב הנחיה בבית הכנסת , למרות שאין שום בעיה הלכתית שמונעת את הכנסתו ויש אישור של הרבנים לכך. ההתנגדות של התושבים או המתפללים בבית הכנסת גורמת להם להפר את הציווי הזה מהתורה , ... להמשיך לקרוא ←
הנה פעילות כיפית שתשרת אתכם היטב בעתיד: היכנסו ל- Google Photos, והעלו את כל התמונות שלכם לשם. יש להם מספיק מקום פנוי – טרה-בייט שלם – כך שמשתמש ממוצע לא צריך להיתקל בבעיות מקום. כשתסיימו את ההעלאה, התחילו לבקש ממנוע הבינה המלאכותית שימיין עבורכם את התמונות. הוא לא יעשה זאת לפי מועד הצילום או גודל… באמצעות... להמשיך לקרוא ←
צוות של ספינת ציד לוויתנים יפני נאלץ להתפנות מהספינה בלב ים לתוך סירות ההצלה עקב דליפת גז. בעודם במים בסירות ההצלה, להקה של לוויתנים מסוג קטלן תקפה אותם ו-16 ציידים נעלמו. הציידים היו באזור שהוכרז על ידי האו"ם כאסור לצייד לוויתנים. גם קשור: צייד לווייתנים
עבדול רחמן אלקוד מערב הסעודית, לא התייצב לקרב טיי קוון דו עד משקל של 51 ק"ג מול הישראלי קדם נזר בתחרות בלטבייה. כתוצאה מאי הופעת היריב הסעודי , קדם נזר עלה לגמר אולם נוצח על ידי הפולני מתיוש שסנובסקי. מארגני התחרות העניקו לאלקוד את המדליה של הארד כאחד המפסידים בחצי הגמר. כעת נשאלת השאלה : האם ראוי... להמשיך לקרוא ←
המקום הכי טוב: אמצע הדרך! 
תגובות אחרונות