קטגוריה: הגיגים, פלסף וכל זה

מאמרי דעה אישיים, החלפת דעות/חוויות אישיות על כל נושא שבעולם,שתוף בעניינים אישיים (אבל לא בהכרח פרטיים של הכותב) – כמו למשל (אבל בהחלט לא רק): "מהו חבר נאמן?", "האם הערצת סלבס היא סוג של הפרעה נפשית?" – או כמו הדיון הקיים " מה זאת אהבה?"

הערבים ממשיכים להחרים יריבים ישראלים בספורט

עבדול רחמן אלקוד מערב הסעודית, לא התייצב לקרב  טיי קוון דו עד משקל של 51  ק"ג מול הישראלי  קדם נזר בתחרות בלטבייה. כתוצאה מאי הופעת היריב הסעודי , קדם נזר עלה לגמר אולם נוצח על ידי הפולני מתיוש שסנובסקי. מארגני התחרות העניקו לאלקוד את המדליה של הארד כאחד המפסידים בחצי הגמר.

כעת נשאלת השאלה : האם ראוי שיריב שנוהג בצורה לא ספורטיבית ומסרב לעלות ולהשתתף בתחרות ספורט נגד אתלט או ספורטאי אחר רק בגלל מוצאו או מדינתו ראוי לפרס ובכללותו מדליה ? 

מדוע לא נפסל מהתחרות על התנהגות שאינה ספורטיבית כאילו התגלה שנכשל בבדיקת סמים? הרי גם זו התנהגות שאינה ספורטיבית… ובמקרה כזה הוא נפסל לחלוטין מהתחרות והישגיו בה אינם זוכים להכרה. 

מדובר על 5 ספורטאים שלא עלו לקרב בתחרות מול הישראלים רק בגלל היותם ישראלים. האם לאחד מהם לדעתכם מגיעה מדליה ?

ואיך מתכוון אירגון או איגוד הטייקוונדו בארץ להגיב או משרד הספורט ?

אמזון הסירה את התחפוסת האיסלאמית הסקסית

שלוש התחפושות הבאות הועלו לכבוד ליל כל הקדושים באתר אמאזון.

התחפושות הללו זכו לפני כ3 ימים למטח של ביקורת מצד מוסלמים וערבים שטענו כי התחפושות הללו פוגעות בדת האיסלאמית , שהן גזעניות ושלא מקובל עליהם ששמים ללעג את המסורת והלבוש האיסלאמי המסורתי .

רק האמצעית הוסרה לאחר כיומיים מהחנות של אמזון , ואילו שתי התחפושות לגברים עדיין זמינות.

מה דעתכם ? האם אכן היה ראוי להסיר את התחפושת של האישה , או שלא מאחר וגם נוצרים יכולים לטעון שתחפושות סקסיסטיות של נזירה פוגעות באל או מזלזלות בדת ?

ובמידה ומי שמשווק הוא מוסלמי חילוני או ערבי , האם הטענות על גזענות היא נכונה ?

הרי אין גזע מוסלמי או עם מוסלמי. האיסלאם היא דת. האם בכלל יש מקום לטענות על גזענות בתחפושת הזו ?

אם כל התחפושות הן גזעניות ופוגעניות ולועגות לדת האיסלאם מדוע רק אחת מהן הוסרה ?

איימן עודה : אין לנו חלק בכאב הפוליטי

איימן עודה: "לוקח חלק באבל האישי, לא הפוליטי והלאומי"

בראיון לאולפן שישי הסביר חבר הכנסת איימן עודה את הסיבות שהובילו את חברי הכנסת הערבים שלא להגיע להלווייתו של הנשיא התשיעי שמעון פרס. "אנחנו לוקחים חלק באבל האישי, אבל לא הלאומי והפוליטי", הסביר.

30/09/16 | 20:39

טיפה חבל ואבסורדי: – הרי פרס ניסה להביא לשילוב של הערבים במרקם החברתי הישראלי ולהילחם בדעות הקדומות. האם זה לא חלק מהדעות  הפוליטיות של פרס ? האם אין להתאבל על לכתו דווקא מהסיבות הפוליטיות והלאומיות ? הרי מאותה סיבה לכאורה…שחקני אחי נצרת לא היו אמורים להשתתף בטקס לזכרו של פרס, כפי שאוהדי הקבוצה ניסו להפריע לקיומו במהלך המשחק.

במשחקי ספורט ובלוויות, הפוליטיקה והמסר הפוליטי אינם העיקר, אלא השתתפות באבל על לכתו של הנפטר כאדם.

ציונות אינדיאנית

כנראה שצריך להיות אינדיאני כדי לדבר ככה. …או שלא?

הכישלון הכלכלי של שולי רנד

אלוהים נתן לשולי רנד בסך הכל הזדמנות לעזור לאחרים לקיים מצוות מתן בסתר או גמ"ח… http://www.jumpstarter.co.il/project.asp?pid=5599939A-C28D-46DA-90A4-56AF66C01035

מתגייסים למען מיכל, שולי רנד וילדיהם
Jumpstarter גיוס מימון המון לפרויקטים מעולמות הטכנולוגיה, אמנות, תרבות ושינוי חברתי
jumpstarter.co.il

הכוונה שלי היא שזה לא שאלוהיםרצה ששולי רנד יכשל עם התיאטרון היהודי שיזם. זה לא שאלוהים הכשיל את שולי רנד או ניסה לבחון אותו, האם יאבד את האמונה או שלא. זה לא שאלוהים לא עזר לשולי רנד. אלוהים רצה שבזכות שולי רנד אחרים יעשו מצוות כשיעזרו לו כשנכשל כשל ונפל מבחינה כלכלית.
שולי רנד לא פנה לציבור הרחב וביקש סיוע,אלא ניסה להיאבק בחובות במשך 12 שנה. עד שלא יכל יותר, ונעלם להתבודדות ולחשיבה. רק לאחר מכן  , כשהסיפור וסיבותיו התפרסמו נפתח קמפיין המימון ההמונים וביקש תרומות.

אם הוא היה פותח ומבקש… זה לא היה מתן בסתר או גמ"ח… זה היה צדקה…אולי כל ישראל חברים או כל ישראל ערבים.

 

 

פיגוע בתל אביב מחייב אותה התייחסות כמו פיגוע בפריז לדברי דני דנון

נציג ישראל באו"ם , דני דנון אמר הערב :
"טרור בתל אביב חייב לקבל אותה התייחסות כמו פיגועי הטרור בפריז או באיסטנבול".
ישנם לדעתי כמה הבדלים שחייבים להתייחס אליהם :
1. המשטרה בארץ עדיין לא באותה רמה של חוסר יכולת כמו בצרפת.
2. תל אביב היא אמנם עיר רב-תרבותית כמו פריז, אבל היא לא בירת ישראל.

הבעיה של ניו זילנד היא אלימות בלגו !

רואים שלניו זילנד נגמרו הצרות ו או הבעיות…

http://m.maariv.co.il/news/world/Article-542882

אבל למה שההורים לא יקחו אחריות ?
ואם ההורים כן לוקחים אחריות על חינוך ילדיהם ואין עלייה באלימות בשיעור של 35 % באותן השנים שנחקרו… אז למה זה שהלגו יותר אלים זו בעיה ?
האם יחרימו או יאסרו מכירת דגמי לגו עם נשקים ?
האם ינהגו באופן דומה בסרטים לילדים שבהם יש אלימות ?

מלה בסלע

סלעים מדברים אל פסלים בדרך מיוחדת: הפסל חש את האבן Michelangelo_-_Awakening_slave[1]האילמת ורואה את הפסל הכלוא בה כשהיא עדיין במקומה בטבע או במחצבה. מבחינתו, תהליך היצירה הוא תהליך של שחרור, תהליך המשחרר בו זמנית את מה שאצור-עצור באבן ומה שאצור בו עצמו.
פסלים עכשוויים עשויים לחוש כך כל חומר גלם שהוא. חומר הגלם יכול להיות גם פסולת, הוא יכול להיות אפילו אויר.

זה אחד הדברים המובהקים המייחד פסלים משאר בני האדם.

הדומם מדבר לא רק אל פסלים. הוא מדבר, למשל, גם אל הצלמים והציירים.
53668875TOVuiZ_ph

האמנים מתרגמים עבורנו את המציאות, מראים לנו את מה שיש בה ולא שמנו לב או שלא ראינו בכלל. האם אנו כילדים שהוריהם מבארים להם את המציאות, או כגברים שבפתגם הסיני האומר כי "הגבר הוא ראש המשפחה, האשה היא הצוואר המסובב את הראש"?

הדומם מדבר גם אלי: כך אני יודעת, גם לאחר שנים נטולות מכחול ואפילו לא שרבוט קטן, שבמהותי אני ציירת. אבל היכולת הזאת אינה מתפרשת על כל מה שיש במציאות: כד להנות ממוסיקה אני מעדיפה לא לראות את האמן. אם מראהו או התנהגותו בעת הנגינה/השירה אינו תואם את הקונוונציות בהן אני שבויה (כמו כולם), לא אוכל להמשיך להקשיב לו ואולי אף לא ארצה לשמוע אותו יותר בכלל. זה לא אומר בהכרח שיש מוסיקה טובה שאני מפספסת: מבחינתי, לשם כך נוצרו עיבודים מוסיקליים וביצועים חדשים 🙂 – ואז, אני כילדה המגלה לראשונה את מה שכולם מכירים כבר מזמן. אז אני כגבר שמגלה באמצעות זוגתו עולמות שנסתרו ממנו רק מפני שמעולם לא הסתכל לעברם.

ואולי הדברים אף מורכבים מזה? ילדים הרי לא פעם שמים לב לדברים שנעלמו מעיני המבוגרים. האין בשניים שני ראשים ושני צווארים, האין השניים מסתכלים לכיוונים חדשים מעצם הפיכתם מאינדיבידואלים לזוג? האם אמן לא בודק לעתים אם גם חומר גלם שעורר עניין ציבורי מדבר אליו?

הימאליה בשר ודם מאת ינץ לוי

רובנו מכירים את הסופר ינץ לוי כסופר ילדים, בעיקר הודות לסדרת הספרים העוסקת בהרפתקאות הדוד אריה, לה שווה להקדיש פוסט נפרד. אך ינץ לוי כתב גם שלושה ספרים למבוגרים, ששניים מהם קראתי. הראשון שקראתי שמו "תוחלת החיים של אהבה" והוא עוסק בהתמודדותו של ינץ / מיכאל עם מחלתו הסופנית של אחיו. כל כך התרשמתי מהספר הזה שהחלטתי להמשיך ולקרוא עוד מכתביו ולקחתי לידיי את ספר הביכורים שלו: "הימאליה בשר ודם". הספר הזה הוא פיוטי ופילוסופי עד מאוד ואפשר להגיד שברובד העמוק הוא עשוי לגרום לקורא לתהות בנושאים שקשורים לאמונה ולהתקרבות לבורא וזאת למרות שהוא נכתב הרחק מכאן (ברובו נכתב בעת שהסופר שהה בהרי ההימאליה). ועכשיו בהרחבה:

ספר פיוטי, מרגש ונוגע העוסק בנושא חשוב. במרכזו מוריה / הימאליה שבניגוד לכל סביבתה לא מוכנה להסתיר את הכאב. הכאב הפיזי אך בעיקר הנפשי הכרוך בחיים לצד אבא מכה. כפי שאני הבנתי את הספר הוא דן בשאלה: מיהו האדם הנורמלי / הגיוני? ולמה בסופו של דבר מוריה זו שסובלת מאביה היא זו ש"זוכה" להיכנס לבית חולים לחולי נפש ולא אביה? כמובן שהסיפור מלווה גם בסיפור אהבה שמתפתחת תוך כדי לאחר שמוריה נמלטת מהבית, אל העיר הגדולה ת"א. שם היא מוצאת מקלט בדירתו של מיכאל, בחור המשכן בדירתו שלושה אנשים תמהונים, גם לגביהם עולה השאלה: אולי דווקא הם הנורמלים?
מוריה ואהוב ליבה מיכאל מתכננים לטייל ביחד בהרי ההימאליה. הסיפור נע בין מספר ממדים כמו עבר והווה וישראל לעומת הרי ההימאליה.
האם בסופו של דבר יצליחו מוריה ומיכאל לממש את אהבתם ולהגשים את תכניותיהם? תצטרכו לקרוא כדי לקבל את התשובה…

עונג שבת מס. 5: לאן מובילות כל הדרכים ולמה?

לשאלת מרכזיותו של המרכז

לזכרה של עליזה אורבך, רעייתי האהובה, שנפטרה לפני עשרה ימים

לפני כשנתיים, יצאתי לְדרך הטרילוגיה – “ברלין-ירושלים“, “פאריז-תל אביב“, ו”ניו-יורק-תל אביב” (שראה אור לאחרונה) – כשאני מציית לַבינאריות של מרכז ופריפריה ומהין לשחזר מהלכים מסוימים של מרכז-בתוך-מרכז, וכוונתי ל”מרכז פומפידו”, שנחנך ב- 1977 עם תערוכת […]

באמצעות לשאלת מרכזיותו של המרכז — המחסן של גדעון עפרת

שאלת הנושא גדולה ומקיפה, שאלה אשר לכאורה מבטיחה תשובות שטחיות מאכזבות: מעטים מסוגלים להשיב עליה באופן ההולם ומכבד את משקלה ורוחב יריעתה. אחד מיחידי הסגולה האלה הוא גדעון עופרת.

אתם מוזמנים להיווכח בעצמכם.

 

bluweave

הקודמים –

מה יהיה עם עונג השבת שלי? – “Fresh Fish Sold Here Today:” The Slow Decline and Agonizing Death of the News Business

עונג שבת מס.1 -אחד העם | יאיר שלג

עונג שבת מס. 2 – מעורר מחשבות

עונג שבת מס. 3 – מגמת ביטול הזהות היהודית במוזיאונים ותערוכות

עונג שבת מס. 4 – מלאני פיליפס על – איך המערב חותר תחת הישרדות יהודית

ללכת בדרכך

בחורה צעירה וצבעונית נכנסת אל חייו האפורים והקודרים של ויל טריינר, בנקאי מוכשר ועשיר שביום סגרירי אחד מצא את עצמו כשבר כלי בעקבות תאונה שהותירה אותו עם מגבלות פיזיות קשות ביותר, רתוק לכסא גלגלים ומסוגל להזיז רק במעט אצבעות של יד אחת. מבחור עצמאי ואפילו ספורטאי הרפתקן הפך ויל לבחור שזקוק לעזרה בדברים הבסיסיים ולעתים האינטימיים ביותר, כגון: האכלה, רחצה וכו'. זהו סיפור המסגרת של הספר "ללכת בדרכך" מאת ג'וג'ו מויס.

לכאורה, הסיפור נראה פשוט למדי, רומן רומנטי. אך הספר טומן בחובו דיון עמוק ביותר על ערך החיים, איכות החיים ואם נלך רחוק יותר – יחסים בתוך המשפחה וכו'. ויל החליט שהוא לא רוצה להתמודד עם הנכות ולאחר שנתיים של חיים בתור נכה מחליט לשים קץ לחייו. עקב הנכות הוא לא מסוגל להתאבד בדרך השגרתית ועל כן מבקש מהוריו לקחתו למשרדי ארגון "דיגניטאס" על מנת שיוכל לסיים את חייו בכבוד וללא סבל. כמובן שהוריו ובמיוחד אמו מתנגדים בתחילה, אך לאור נחישותו לא נותרת בידיהם ברירה והם נעתרים לבקשתו, אך יש להם תנאי: שיעניק להם חצי שנה על מנת שיוכלו להתרגל לרעיון. כאן נכנסת לחייו של ויל לואיזה קלארק כשמטרת האם היא שלואיזה תשגיח עליו שלא יתאבד ואולי אף תצליח לשנות את דעתו.

האם לואיזה תצליח במשימתה?  – תצטרכו לקרוא את הספר כדי לגלות זאת. אם אין לכם סבלנות לקרוא, אז בחודש יוני הקרוב יגיע הסרט לבתי הקולנוע בארץ. העיבוד הקולנועי נראה מקסים!

והרי לפניכם הטריילר:

מה עומד מאחורי ביטול התשלום לחופים של דרעי ?

שר הפנים דרעי החליט על ביטול דמי הכניסה לעשרת החופים האחרונים בארץ שגובים דמי כניסה אליהם, ובכך הבטיח שכל חופי הרחצה יהיו פתוחים בחינם לכלל הציבור בקיץ הקרוב.
כפיצוי יועבר לרשות המקומית הסכום של ההכנסות שהיו צפויות לרשות המקומית מגביית דמי הכניסה לחוף.
לא מדובר על ביטול דמי החניה בתשלום בסמוך לחופים, אלא רק על הכניסה לחופים עצמם.

מדוע ההכרזה הגיעה כעת ? הרי אין מחאה של הציבור על הים שאינו פתוח לכולם.

לדעתי יש סיכוי לא רע שזה נועד כדי להקל את הלחץ נגד הרבנות או החרדים שרוצים להקשות את התנאים והדרישות מנשים במקוואות, שיתנהלו רק לפי האורתודוקסיה כלומר :רק בליווי של בלנית ולא טבילה עצמאית, ורק למטרת היטהרות ולא למטרות גיור.
אפילו הייתה הפגנת נשים מול משרד ראש הממשלה.

הטבילה אפשרית או במקוואות, או במעיינות, או בחופי הים.

הצעד הזה יראה לציבור שדרעי והמפלגות החרדיות פועלות לטובת כלל הציבור, הרי התשלום על הכניסה לחוף מקל על כולם, בעיקר על העניים והשכבות החלשות, אבל מכלל המגזרים והמגדרים.

פוסט זה נכתב לפני שהידיעה הבאה פורסמה, ופורסם לפני שקראתי את התוכן שלה.

עונג שבת מס. 4: מלאני פיליפס על – איך המערב חותר תחת הישרדות יהודית

שבת שלום!

 

image018

❇️ עונג שבת הראשון

❇️ עונג שבת מס. 2: מעורר מחשבות

❇️ עונג שבת מס. 3: מגמת ביטול הזהות היהודית במוזיאונים ותערוכות

 

מזרח ומערב

מאז 2013 מצהיר פוטין על הכרתו בחשיבות הדת כחלק ממערכת ממשל תקין, אז אף יצא נגד החילונות המערבית וקרא לארה“ב ”מדינה נטולת אלוהים“. במאמר מראשית 2014 ציינו בוושינגטון פוסט שזאת סגירת מעגל: כך בדיוק קראו השמרנים האמריקאים לברית המועצות האתאיסטית בעת המלחמה הקרה  – http://www.washingtontimes.com/news/2014/jan/28/whos-godless-now-russia-says-its-us/?page=all
פוטין, כמו גם ראש הכנסיה הרוסית, מציגים זאת כמלחמה ערכית ונגד דכוי הדת. בעבר, גם השמרנים האמריקאים הציגו זאת כמלחמה ערכית ונגד דיכוי הדת. הטענה הנגדית אז והיום היתה שהמדובר במאבקי כוח פוליטיים ותו לא, וכי הנפנוף בערכים הוא רק כדי לסבר עיני ואוזני ציבור פתי.
למי שעדיין נדמה שהטענה הנגדית הזאת היתה מופרכת אי פעם – היווכחו בעצמכם: –
tumblr_nsqmugyyy21r8brruo1_400