קטגוריה: איחולי השבוע והחודש

איחולי שבוע טוב, חודש טוב או – על החודש/שבוע הזה לפני 50 שנה, וכיוצא באלה

פרשת בראשית

tipid 
חבר\הההודעה נכתבה ב :
2004 /10 /08
ב -16:39

פרשת בראשית – בריאת העולם

מאת: מתפלל בית הכנסת

–>אנו למדים מפרשתינו שהעולם כולו נברא בהדרגה, במהלך ששת ימי בראשית. בנושא זה קיימת מחלוקת ידועה בין ר' יהודה וחכמים שלדעת ר' יהודה נברא העולם בששה ימים, ואילו לדעת חכמים נברא הכול ברגע אחד במאמר ה', אבל הם הלכו ונתגלו כל אחד ביומו.נשאלת השאלה, הרי בריאת עולם מושלם שכזה, בששת ימי בראשית היא לכשעצמה פלא גדול שלא ניתן להבינו מדעית, אז מדוע בכלל טרח הקב"ה – הכל יכול, לברוא את העולם בשישה ימים ובעשרה מאמרות, הרי יכול היה הקב"ה לברוא את העולם כולו, באותה דרגת שלמות, בפעם אחת ובמאמר אחד בלבד?

אומר הרב ברויאר בספרו "פרקי בראשית", שהייתה כוונה מיוחדת בבריאת העולם בשלבים, ודווקא לפי הסדר שהוגדר בפרשתינו. הדבר בא ללמד אותנו שסדר הנבראים הנו סדר ההתפתחות הטבעית של העולם, כשכל שלב מספק לזה שבא לאחריו את התשתית ההכרחית לקיומו.

כל שלב בבריאה, קיומו מותנה בשלב שקדם לו והוא בעצם היעוד והתכלית של אותו השלב המאפשר אותו. בהמשך התהליך הוא זה המאפשר את יצירת השלב הבא. כל זאת פרט לשלב הבריאה האחרון – האדם, שהוא התכלית של כל מה שבא לפניו, אך הוא חסר תכלית לכשעצמו.

אומר הרב ברויאר, שכשנבראה הארץ נראה היה שהיא חזות הכול ותכלית הבריאה, אולם כאשר היא הוציאה אח"כ את העשב ואת העץ, כבר נוספה לה תכלית בכך שהיא מהווה את בית הגידול של עולם הצומח. כך נעשה הדבר בשלבים המאוחרים יותר. הצמחים ניתנו "לאכלה" ליצורים חיים, ובעלי החיים נמסרו לשלטון האדם.

שונה מכולם האדם. הוא לא נברא לצורך אחרים, אלא הכל נברא למענו. הוא התכלית האחרונה של הבריאה, ובו מקבלת כל הבריאה את משמעותה. כנברא אחרון, אומר הרב ברויאר, הוא כבר קרוב לבוראו – "ותחסרו מעט מאלוקים".

אדם וחווה לא היו שותפים למעשה הבריאה, והם אפילו לא יועדו לשמש עדים למעשיו של הקב"ה. עד שהם נבראו הועמדה על תלה כל הבריאה בשלמותה. זה היה כבר עולם מושלם שאפילו הקב"ה העריך אותו כ"טוב מאוד".

אף על פי שלא נועד לאדם וחווה תפקיד כלשהו במעשה הבריאה, יועד להם תפקיד נכבד ביותר משהועמדה המציאות על מכונה. האדם נועד על פי הכתוב להיות שליט העולם "לרדות בדגת הים, ובעוף השמים ובבהמה, ובכל הארץ, ובכל הרמש הרומש על הארץ". כך, כשאדם וחווה קיבלו אחריות על ניהול המציאות הארצית, חדל הקב"ה מפעילותו בה, וכך נוצרה שבת בראשית: "ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה.

http://www14.brinkster.com/elibarak/yavne/yavne63/d01Beresh*t.ht

ברכת שבת שלום.

ולמרות הידיעה המרה על הפיגוע המזעזע ורצח של חפים מפשע לכל חברי הפורום שלוחה ברכת שבת שלום וברכת חודש טוב לחודש ..מרחשון הבא עלינו לטובה  תמר.

—————–
תמר לפיד

מנהלת קהילות

tipid 
חבר\הרשום מ :2004 /04 /08
1595 הודעותההודעה נכתבה ב :
2007 /10 /05
ב -07:42

מה הוא הקשר בין ה"תוהו ובהו" ובין "רוח האלוקים המרחפת"? מדוע לא נברא העולם מסודר, מה היא מטרת הבריאה הבלתי-מסודרת?

א´ חשון ה´תשס"ד – נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קוה

הפרשה הראשונה בתורה, פרשת בראשית, פותחת בשלושים ואחד פסוקים המתארים את בריאת העולם על כל מערכות הפיסיקה, הכימיה, והביולוגיה שבו. אלו פסוקים עמוקים שעוררו פולמוס במשך דורות רבים בין מפרשי המקרא, וזכו לאחרונה להתייחסות גם מן הצד המדעי.

ברצוני להתעכב על פסוק שנראה כמנותק מהשטף התיאורי של הבריאה: "והארץ היתה תוהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים". מה משמעותו של פסוק זה. ומה הוא בא ללמדנו? מה הוא הקשר בין ה"תוהו ובהו" ובין "רוח האלוקים המרחפת"? מדוע לא נברא העולם מסודר, מה היא מטרת הבריאה הבלתי-מסודרת? נראה לי, כי בכך מוסרת התורה לעם היהודי מסר ייחודי שגלומה בו חכמה רבה,אשר במדע העכשווי הולכת ונעשית מוכרת לאחר שנות מחקר רבות.

אחת המסקנות העולות ממקצועות המחקר השונים של הטבע, היא שרוב המערכות בעולם הן מערכות לא מסודרות. דהיינו, בכל חלקי מערכת שבטבע מתרחשים תהליכים שלא ניתנים לניבוי. תהליכים אלו נקראים תהליכים סטוכסטיים. משמעותם היא שידיעת העבר וההווה לא מספקת אינפורמציה על עתידו של תהליך זה. למרבה הפלא, המערכת הכוללת במקרו היא יעילה להפליא ופועלת לפי חוקי יעילות, כגון חסכון גלובלי באנרגיה (בפיסיקה) או זיכרון גנטי (שהשכפול התאי שלו כמיקוד הוא תהליך סטוכסטי). מתברר, אפוא, היום שהיעילות הגלובלית במערכות פיסיקליות או ביולוגיות לא נשפטת מנקודת המבט של מיקרו המערכת, משום שמנקודת מבט זו המערכת יכולה לפעול באופן אקראי ולא מסודר.

הדוגמא המאלפת ביותר היא מוח האדם. מוח האדם הוא ה"מכשיר" המתוחכם ביותר הקיים כיום. ואף מחשב, ולו המשוכלל ביותר, אינו מצליח לחקות (ולו במעט) את יכולת הפעולה של המוח. והנה מתברר כי המוח בנוי במערכת לא-מסודרת. כל "נוירון" במערכת פועל באופן אקראי, וכל המערכת במקרו היא מאוד מתוחכמת ויעילה.

ממצא מדעי זה התגלה רק בעשרים השנים האחרונות, ומה רבה הפתעתנו בקראנו לאחר מכן את הפסוק השני בתורה המצביע על כך בפירוש. העולם נברא אפוא במצב בלתי מסודר ("תוהו ובהו"). מתברר כי היעילות במקור הנה הרבה יותר גדולה במצב זה של בריאת העולם. והנה הפסוק מלמדנו שאין בכך פגם או חוסר השגחה, אלא שלמידת המוגבלות של האדם שפירש שנים רבות את אי הסדר כחוסר השגחה אלוקית מדגיש הפסוק שמעל ל"תוהו ובהו" יש סדר גובלי כלל-עולמי, וכי "רוח אלוקים מרחפת".

דברים אלו עמוקים יותר בתחום הפילוסופיה האמונית, כאשר האדם נתקל בתהליכים המעוררים שאלות אמוניות, כמו הגזירות הרבות שניתכו על עם ישראל במשך הדורות, הגלות הממושכת והשואה האיומה. כאן נתקל האדם בתהליך סטוכסטי, תהליך שנראה אקראי ובלתי מובן. הרבה יהודים התרחקו מאמונתם בגלל קשיים-אמוניים אלו, שנראו להם כבלתי ניתנים לתיאום עם הצדק האלוקי.

והנה בא הפסוק השני בתורה ומלמד אותנו שכמו במערכות מדעי-הטבע (שאליהן מכוונים שאר פסוקי בריאת העולם) שבמקרו יש סדר ויש יעילות, כך גם לגבי הצדק. למרות שבדברי הימים קיימים צמתים סטוכסטיים בלתי מובנים עם זאת, האדם מצווה להאמין בצדק הגלובלי שהקב"ה מכונן בעולם. למרות "התהו ובהו" המקומי חייב האדם לחפש את רוח האלוקים המרחפת בכל צומת בלתי מובנת שכזאת בחייו שלו בפרט ובחיי האומה בכלל, שאם לא כן עלול הוא לכפור בתורה כולה. אלישע בן אבויה נתקל בצומת סטוכסטית שכזאת בראותו אב המצווה את בנו לטפס על עץ ולקיים את מצוות שילוח הקן, שעל שתיהן הבטיחה התורה אריכות ימים. אריכות ימים כפולה זו עומדת בניגוד למציאות הנראית לאלישע בן אבויה כיצא נחש והכיש את הבן הנ"ל. או אז שאל אלישע בן אבויה היכן היא אותה אריכות ימים מובטחת של הילד? הזו תורה וזו שכרה? כך יצא בן-אבויה לתרבות רעה. הסקת מסקנות מאירוע בודד אינה נכונה. האדם המאמין חייב לזכור כי קיימים אירועים שהם בבחינת "תוהו ובהו", והתורה מודיעה לאדם המאמין: דע לך כי "רוח אלוקים מרחפת".

החיפוש אחר "רוח האלוקים" בתקופות הקשות ביותר בהיסטוריה רצופת הקטסטרופות של הרג ושמד שימר את העם היהודי עד להקמת מדינת ישראל. המשך החיפוש אחר "רוח האלוקים" גם בתקופה הקשה הזו יעזור לנו כעם לעבור את תקופת "התוהו ובהו" העכשווית. מסיבה זו הפסיקה התורה בפסוק השני את תיאור בריאת העולם, כדי ללמדנו שקיים לעיתים "תוהו ובהו" ואפילו בבריאת היקום, ותפקידנו לזכור ש"רוח אלוקים מרחפת".

אני רוצה לאחל  שבת שלום ומבורך  וברכת חודש טוב לחודש מרחשוון הבא עלינו  לטובה ויוביל אותנו לסתו  שיהיו מלווים בשלווה בריאות נחת בטחון ובשורות טובות . 

—————–
תמר לפיד

מנהלת קהילות גיבורי ישראל והיסטוריה יהודית

וקלאסיקה ישראלית

חדשות מחשבים

די לאלימות

 

מובא במלואו מתוך שבת שלום! – איחולים מאז 2003 (!) ועד (כמעט) היום

עונג שבת מס. 3: מגמת ביטול הזהות היהודית במוזיאונים ותערוכות

למעשה, הכותרת המקורית של המאמר המתורגם היא "מוחקי הזהות היהודית". התרגום פורסם באתר "מידה" – http://mida.org.il/2016/02/12/%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA/ , בסופו יש קישור למאמר המקורי אנגלית. הכותב הוא מבקר אמנות אמריקאי ותיק ומוכר בתקשורת הכתובה בארה"ב (לפחות). המאמר הוא סקירה מקיפה, לכל טענה המובאת בו נלוות שלל דוגמאות – ובסופו קישורים לאחרי כלל המוזיאונים  הרלוונטיים למאמר. מאמר שהוא בבחינת קריאת חובה לכל יהודי שוחר תרבות.

לא שיש צורך בכך, אבל הנה עוד הוכחה לנחיצות החיונית של מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי בארצו.

 

אני בטוחה שגם אתם תמצאו שהמאמר מרתק 🙂
שבת שלום!

 

 

גם קשור:

עונג שבת מס. 2: מעורר מחשבות

אחד העם| יאיר שלג

לכבוד יום ההולדת של צה"ל

יוני הוא חודש יום הולדת לצה"ל, לכבודו מועלה רשומה זו.

תאריך: 31/05/2013, 13:08     מחבר: מערכת אתר צה"ל

 מביאים את ההיסטוריה של כולנו אל הפייסבוק: דובר צה"ל משיק היום טיימליין (ציר זמן) היסטורי מפורט, מקיף ורשמי של האירועים המרכזיים בהיסטוריית צה"ל כחלק מעמוד הפייסבוק שלו.
"הנגשת המידע ההיסטורי ברשת חברתית מאפשר לקהל שלא היה פותח ספר היסטוריה להגיע אליו באופן נוח", הסביר רע"ן היסטוריה באגף המבצעים, סא"ל גדעון מיטשניק. "אנחנו רואים בכך חשיבות רבה ונמשיך לפעול בקו החשיבה הזה".

מי ייתן כי מאין מלחמה, העוסקים בעזרה ראשונה וחילוץ באסונות טבע יהפכו לעיקר כוחות צה"ל, במהרה בימינו.

כל הכבוד לצה"ל!

ראש חודש: אדר טוב ושמח לכולנו!

משמגיע חודש אדר קמה וניצבת לפני כל יהודי הוראה חד משמעית הקובעת: "משנכנס אדר מרבים בשמחה" (מסכת תענית דף כ"ט, א').

חודש טוב ושמח לכולנו!

הודו מאחלת לכל היהודים חנוכה שמח! …בעברית

לפרטים נוספים – ראש ממשלת הודו בברכה ייחודית לחג החנוכה

פרשת תולדות

tipid 
חבר\ה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /12
ב -21:11

דבר התורה השבועי

"ויבז עשיו את הבכורה" (בראשית כ"ה ל"ד)

   במדרש מובא שעשיו עשה באותו יום חמש עבירות שהם רצח גילה עריות כפר בעיקר כפר בתחיית המתים וביזה את הבכורה. לכאורה נראה שהעבירה הכי קלה היא ביזוי הבכורה וראה זו פלא שדווקא העבירה הכי קלה מוזכרת בפסוק ולעומת זאת שאר העבירות החמורות לאמוזכרות בפסוק?

דארווין טען טענה שהאדם הגיע מהקוף כל היקום עובד ע"פ התאוריה שהחזק הוא השולט. ע"פ תיאוריה זו יוצא שהאדם הינו בהמה מפותחת ולכן כמובן שאינו מאמין בהישארות הנפש וחזרתה לתחיית המתים וכמו כן אפשר לרצוח חיה אחרת כמו שהחיות הטורפות טורפות חיות אחרת (וכמו הנאצים ימ"ש) וכמו כן יחסי האישות אצל החיות הם לא כ"כ מסודרים וכמו כן הוא לא מאמין בה' כי האדם הינו קוף מפותח ולא יציר כפיו של ה'.

וא"כ כל מהות הבכורה היא מעלה רוחנית אשר לבכור מגיע את בית המקדש וכו' ואם הוא כופר ברוחניות ממילא הוא כופר בכל הנ"ל, וע"פ הנ"ל מתורצת שאלתינו שהתורה כתבה את יסוד העבירות שחטא בהם ולא פירטה אותם.

(הרב אהרון קוטלר זצ"ל)

אני רוצה לאחל לכל חברי הפורום ברכת שבת שלום וברכת חודש כסלו טוב הבא עלינו
וחורף בריא ושופע גשם שיהיו מלווים בשלווה בריאות נחת בטחון ובשורות טובות מתמר.

—————–
תמר לפיד

מנהלת קהילות

LuckyHunch 
מנהל הקהילה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /13
ב -06:45

תמר,תודה על האיחולים ודבר התורה. אשמח אם את ו/או כל מי שמרגיש שהוא יכול, יסביר כאן כיצד דברים אלו רלוונטיים כיום , עכשיו, לחילוניים שבינינו כאן בקהילה.כיצד דבר התורה הזה רלוונטי אליך, תמר?שבת מבורכת ושלווה!—————–
LuckyHunch
big ben1 
אורח

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /14
ב -08:22

שהיה לנו שבוע טוב ומבורךויום שלישי כך אומרים החזאים יתחיל החורףאז "גשמים בעיתם"נקווה שיפתח עידן חדש אחרי מות ערפאת……שהיה לכולנו הרבה בריאות ואושר………..
tipid 
חבר\ה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /15
ב -08:14

נושא הבכורה רלוונטי לדעתי גם בימים אלה.  ואני חשתי בו אישית והסליחה איתכם אם אשתף אותכם במה שחוויתי על בשרי .לאחר שהורי נפטרו התאווה לירושה ולכסף היתה אצל אחי  עד להגשת תביעה משפטית נגדי על אף שהיתה  צוואה בענין והעילה היתה  שאני חתמתי ו"זייפתי " את חתימת ההורים שרשמו את הבית על שמי ושם ילדי. בסופו של דבר הוא יצא בבושת פנים  מהענין, אבל הרלוונטיות של סיפורי התורה תמיד משליכים אתהעבר על ההווה והעתיד. ולדעתי תמיד מתקיימת האימרה מכל מלמדי השכלתי—————–
תמר לפידמנהלת קהילות
tipid 
חבר\הההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /15
ב -08:17
ביגן בן חביב!ברוך שובך אלינו כמה טוב לשמוע ולראותך!שבוע טוב ומבורך לך!—————–
תמר לפידמנהלת קהילות
LuckyHunch 
מנהל הקהילה ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /15
ב -10:19
הבכורה תמורת נזיד
על פי רוב, בין הבנים הבכור הוא החשוב, המנהיג והמדריך את האחרים. מבחינה פסיכולוגית פשוטה, היות והוא הגדול בבנים ועוזר בגידולם, מוטלת עליו אחריות מסוימת והוא מתפתח להיות אדם אחראי ורציני יותר (משום כך "בת תחילה, סימן יפה לבנים", משום שכבת גדולה היא מסייעת להורים בחינוך הילדים, ועזרתה מועילה לגידול נכון של אחיה הבאים אחריה). אנו גם רואים, שבמצרים לקו הבכורות דוקא, משום שעליהם מוטלת האחריות לעיוותים הרוחניים. עבודת ה' היתה מוטלת תחילה על הבכורות בטרם הועברה לשבט לוי. נראה אם כן, שהבכור הוא המופקד בדרך כלל על ההדרכה הרוחנית, ואילו הבנים האחרים עסוקים בהטבת המצב החומרי.והנה אצל יעקב ועשיו המצב הפוך: עשיו הבכור, האמור להיות אחראי לרוחניות, הוא "איש יודע ציד איש שדה", איש העולם הזה המטפל בענייני מזון; ואילו יעקב הקטן, האמור לטפל בענייני הגוף, דוקא הוא "יושב אהלים", איש רוחני. משהו כאן לא בסדר. אנו עדים למצב של תמורה, של הפכיות.והנה בא יום, יום מר ועצוב. זהו יום מותו של אברהם. מי יהיה הממשיך? באותו יום יעקב עסוק בהכנת אוכל: "ויזד יעקב נזיד". הרי זה אמור להיות תפקידו, טיפול בענייני מזון, פרנסה, סידור המציאות הגשמית. ואילו הבכור ה"רוחני", עשיו, "בא מן השדה". אין זה מעניין אותו אם אברהם מת או לא, הוא בשדה. הוא חוזר עייף ומבקש אוכל מיעקב. מוזר. האם אין אוכל בביתם מלבד נזידו של יעקב? ומה ענין אכילה לעייפות? אלא שהעייפות הזאת היא נפשית, לא פיסית. עשיו עייף מהעבירות שבידו: חמש עבירות עבר באותו היום, רציחה עריות וכו'. אין לו עניין בעילוי החיים, "נשבר" לו, הוא גמור: "הנה אנכי הולך למות", רק אוכל הוא מבקש, את המציאות הגשמית, "הלעיטני נא".יעקב מציע חילופין: אתה תקבל את האוכל – העולם הזה, ואני את הבכורה – דאגה לרוח. עשיו מסכים, אדרבה, הוא שמח להיפטר: "אמר עשיו מה טיבה של עבודה זו? אמר לו: כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלויין בה, כאותה ששנינו אלו הן שבמיתה שתויי יין ופרועי-ראש. אמר: אני הולך למות על ידה אם כן מה חפץ לי בה". הוא אינו צריך את הבכורה, היא "הורגת" אותו. לא לשתות יין? הרי זה כל חייו. האיסור ללכת פרועי-ראש מנוגד למהותו. אצלנו פריעת ראש היא בטוי לחוסר תרבות ולחוסר צניעות(משום כך מוטלת חובת תספורת על מלך בכל יום, על כהן גדול כל שבוע ועל כהן הדיוט כל שלושים יום). אשה שהולכת פרועת ראש הריהי "עוברת על דת יהודית", כעל חוסר צניעות חמור. אבל עשיו הוא איש שדה, הוא פרא, פרוע. בכורה אינה בשבילו.שאלה: אם כך, מדוע נזיר מצווה דוקא על גידול שיער?תשובה: נזיר הוא יוצא מן הכלל, אין ללמוד ממנו. הנזיר עשוי להטלטל בין מציאות של "חוטא" למציאות של "קדוש". מפורסם המעשה בר' שמעון הצדיק הכהן הגדול, שבא אליו נזיר צעיר מן הדרום שנדר לגלח שערו לשמים, משום שראה בבואתו במים ופחזעליו יצרו, והשתבח בפני עצמו כמה יפה הוא. נשקו ר' שמעון על ראשו ואמר "כמותך ירבו נוזרי נזירות בישראל", זו הפעם הראשונה שאני פוגש נזיר אמיתי10. נזיר הוא מציאות לא פשוטה, בגדר יוצא מן הכלל. השאלה היא להיכן הוא יוצא מן הכלל, למטה או למעלה.אם כן, החילופין מתבצעים: "וימכור את בכורתו ליעקב", "ויעקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים". הזלזול של עשיו בבכורה בולט יותר אח"כ: "ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה". הוא צריך אכילה ושתיה ותו לא, הוא זורק מעליו את הבכורה. לקיחת הבכורה על ידי יעקב אינה איפוא ניצול רגע של חולשה מצד עשיו, היא אינה סחיטה בשעת צרה, אלא היא ביטוי לרצונו של עשיו עצמו ומציאותו האמיתית. יש כאן תיקון "תמורה" שחלה בגילוי המציאות. כעת כל אחד מושם במקומו הנכון. באמת, מבחינת שורש היצירה, יעקב הוא הבכור )נוצר מטפה ראשונה(11. למעשה, הדבר לא התגלה במציאות מיד, אולם "סוף מעשה במחשבה תחילה". המחשבה האלוקית הראשונית סופה שהיא יוצאת אל הפועל. אם כן תוקנה התמורה. התפקידים התחלפו: יעקב ממונה מעתה על בנין העולם מבחינה רוחנית, ועשיו ממונה על בניינו החומרי

מובא מתוך: http://www.ateret.org.il/hebrew/library.php?id=589

אני מביאה דברים אלה – כזוית ראיה שונה, אולי לא כל כך מוכרת, של המאבק הזה על הבכורה. זאת המעלה הרוחנית אליה מתייחס הכותב המצוטט בדבר השבוע הזה. כלומר, אין כאן מאבק על ירושה חומרית, אלא על ירושה רוחנית – ובעצם אין זה מאבק, אלא לקיחת אחריות.

—————–
LuckyHunch

 

LuckyHunch 
מנהל הקהילה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /15
ב -10:24

שבוע טוב בן!סימן שחזרת לכתוב כאן? – אני מקווה מאד שכן: הומור ושנינה הם מצרך נדיר שאי אפשר לשבוע ממנו….להתראות באמצע הדרך!—————–
LuckyHunch
shay100 
חבר\ה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /16
ב -00:30

יהודית,הדברים מופיעים גם בספרו של הרב אבינר "טל חרמון" על פרשת השבוע. וכדי להשלים את התמונה, הנה תקציר של המשך הדברים:מגיע היום שבו יצחק רוצה להעניק את ברכותיו לבניו. לכל בן את המגיע לו. הוא יודע שעשו ממונה על תיקון הגשמיות ולכן רוצה לברך אותו בברכה על שגשוג גשמי. הוא קורא לעשו לצוד ציד, כי עניינה של הברכה הוא ה"אוכל", הגשמיות, אבל לא מסתפק בזה. הוא גם נותן לו הוראות איך לצוד: "וְעַתָּה שָׂא-נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ; וְצֵא, הַשָּׂדֶה, וְצוּדָה לִּי, צידה (צָיִד)" (בראשית כ"ז ג). מסבירים חז"ל:
"שא נא כליך" – חדד סכינך ושחוט יפה שלא תאכילני נבלות (רש"י שם).
"וצודה לי" – מן ההפקר ולא מן הגזל (רש"י שם).
יצחק מלמד את עשו איך לבנות את העולם הגשמי בכשרות ובישרות. בכשרות בין אדם למקום (שחיטה), ובישרות בין אדם לחברו (הפקר ולא גזל).
אבל זה לא מעניין את עשו. "וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה, לָצוּד צַיִד לְהָבִיא" (בראשית כ"ז ה). מסבירים חז"ל: "להביא" – מהו להביא (כלומר, המילה 'להביא' לכאורה מיותרת, אז למה התורה כתבה אותה)? אם לא ימצא ציד יביא מן הגזל. (רש"י שם).בנין ישר לא נוגע לעשו. העיקר לסדר עניינים לא חשוב איך.
רבקה מבחינה בזה, ולכן שולחת את יעקב לקבל את הברכה במקום עשו. ואכן יצחק מבחין בכפילות "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו" (בראשית כ"ז כב). הקול – הרוחניות, כשל יעקב. הידיים – הגשמיות, כשל עשו.
אבל לבסוף יצחק מרגיש שמי שעומד מולו מסוגל לסדר את המציאות הגשמית בכשרות וישרות ולכן מברך אותו בברכה השייכת לעניינים האלה "וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ–וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ.  יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים–הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ" (בראשית כ"ז כח-כט). כעת יעקב קיבל גם את תפקיד סידור המציאות הגשמית, בנוסף לתפקיד שכבר היה לו להיות ממונה על הרוחניות.
בסוף הפרשה מקבל יעקב את הברכה המגיעה לו בתור הממונה על הרוחניות "וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ" (בראשית כ"ח ד).
במהלך הפרשה יעקב עבר שתי תמורות. האחת החלפת התפקידים עם עשו, והשנייה, נטילת התפקיד של עשו בנוסף לזה שלו. מתוך הפרשה הזו יוצא יעקב כשהוא חמוש בשני התפקידים, איש החומר ואיש הרוח. כל חייו הוא יחיה את כפל התפקידים הזה. לכן הוא נושא שתי נשים, אחת כנגד בניין החומריות, ואחת כנגד בנין הרוחניות. רחל, כנגד בנין החומריות, שממנה יצא יוסף – ממונה על ארץ מצרים והוא "שטנו של עשו" (רש"י בראשית ל' כה). לאה, כנגד בנין הרוחניות, שממנה יצא יהודה (וממנו דוד) שממונה על הסידור הרוחני של המציאות.—————–

יהודי לא מגרש יהודי

היינו על פי תהום, עכשיו צעדנו צעד אחד קדימה

LuckyHunch 
מנהל הקהילה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /16
ב -09:07

שי,תודה על הבאת הדברים.אבל יש בעיה: יש סתירה בין הקטע הראשון להמשכו. בקטע הראשון אבינר מסיים בקביעה שיעקב ממונה על הרוחניות ואילו עשיו על הגשמיות (היפוך תפקידים שנשאר בעינו עקב מכירת הבכורה). את סוף הקטע השני הוא מסיים בקביעה שיעקב ממונה על הרוחניות וגם על הגשמיות. ואילו עשיו מה? – הרי גם הוא זכה לברכה בסוף.אני מנחשת: חלק הגשמיות בברכת יעקב מתיחס לכל מה שתרבותי או מתורבת, ואילו חלק הגשמיות בברכת עשיו מתייחס לכל מה שטבעי ופראי. הסיבה: פעולותינו הגשמיות משפיעות על רוחניותנו, לכן אם יעקב יעשה טוב יתעלה רוחנית . אם עשיו יכבוש את הפראי שבטבע יכבוש גם את הפרא שבתוכו. הברכה שלו מכוונת לכבוש היצר כמפתח לתחילתה של התעלות רוחנית.מעניין כיצד אבינר מיישב את זה.—————–
LuckyHunch
shay100 
חבר\ה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /16
ב -14:39

לפי מה שאני הבנתי, יעקב מקבל את שני התפקידים, הגשמי והרוחני, ולכן מקבל את שתי הברכות, הגשמית והרוחנית.עשו מקבל גם הוא ברכה להצלחה גשמית, אבל היא פחותה מזו של יעקב ויש בה תנאי "וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד" (בראשית כ"ז לט). כלומר, למרות שיעקב מקבל ברכה על הצלחה גשמית, זה עדיין לא אומר שההצלחה הגשמית תמנע מעשו. זה רק אומר שכשתהיה התנגשות בין השניים, יעקב יגבר על עשו.—————–

יהודי לא מגרש יהודי

היינו על פי תהום, עכשיו צעדנו צעד אחד קדימה

LuckyHunch 
מנהל הקהילה

ההודעה נכתבה ב :
2004 /11 /16
ב -22:05

 לט וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:  הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל.  מ וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ(בראשית כ"ז לט-מ)כמו שאמרתי קודם –  "… ואילו חלק הגשמיות בברכת עשיו מתייחס לכל מה שטבעי ופראי." – ולא כתוב כאן שיעקב יגבר על עשיו, רק שליעקב יש זכות של אדנות על עשיו, מאחר שקיבל את ברכת הבכורה. להיפך, כתוב "ופרקת עלו מעל צוארך".
מתוך שבת שלום! – איחולים מאז 2003 (!) ועד (כמעט) היום

חודש כסלו טוב!

לכל התלמידים!

כן, יום לפני סוף החופש הגדול כבר מתחילים איחולי שנת לימודים מוצלחת – אבל כאן בישראל כולנו הרי יודעים ששנת הלימודים מתחילה למעשה אחרי החגים – אחרי סוכות… עוד מעט: עוד שבוע…

אז לכבוד הארוע החשוב – שלוחה לכווולכם מכאן ברכת שנת לימודים שופעת הצלחות, הנאה והמון חוויות טובות ובונות. לו יהי!

מכירת חמץ און ליין

 

http://members.viplus.com/LandingPage,3585439a-4dca-40ae-ab42-0f747ae843ac,33480.aspx?r=1

 

 

“The land of the free and the home of the brave.”

 

 

 

 

http://ladaat.info/Gilionot/20140415/%5B847%5D%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%aa_%d7%91%d7%a8%d7%a1%d7%9c%d7%91_%d7%a4%d7%a1%d7%97.pdf

 

 

חג חרות כשר ושמח

כולם נרגשים לפני ליל הסדר אך לא תמיד הדברים קורים כסדר

 

מה עושים איך בכל זאת עוברים את הסדר השמחה?

 

ככה

http://www.breslev.co.il/parshas_week/Achareimot5774.pdf

פורים שמח! – המגילה בקולנוע

ברכת פורים שמח שלוחה לכולם מאמצע הדרך!

לכבוד החג כולכם מוזמנים להנות מספור המגילה כפי שהוסרט להלן ולהעלות עוד גרסאות קולנועיות  וגם אחרות, כמובן – כל המרבה, הרי זה משובח!

לכבוד שנת הכספים החדשה – קצת תרבות!

בפוסט שכן איחלתי לכולם שנה אזרחית טובה ופוריה, אני באמת מתכוונת לזה. זוהי שנת כספים חדשה בישראל, כולנו רוצים שיהיה בה שגשוג ופריחה כלכלית לכל אחד מאיתנו בנפרד וגם כולנו ביחד. יחד עם זה, הערב, ערב ה-31 בדצמבר, אינו סיבה לחגיגה בשבילי: זהו חג נוצרי ואני יהודיה. חוגגים את הולדת ישו, הערב ימלאו 2013 שנה להולדת האיש אשר המשורר המומר היינה שאל לגביו בערך כך: "איזה יהודי יאמין באמת שיהודי אחר הוא בנו של אלוהים?"

השנה בכל זאת יש סיבה לחגיגה – בעצם משתה: משתה אינטלקטואלי של קריאה עברית. בכל שנה עושים לקראת התאריך הזה חשבון נפש בכל השפות האירופיות,  אבל בעברית? – דום שתיקה. מקסימום באיזה סקירה של מסיבות שכדאי ללכת אליהן יזכירו את מסיבות העבר או ישוו לחגיגות סוף השנה הזה במקומות אחרים בעולם – וזה לא בדיוק חשבון נפש. אז גם השנה יהודים עושים חשבון נפש לקראת ראש השנה היהודי ולא הנוצרי, אבל לאוירה הכללית של סיכומים וסקירות עם תחזיות הצטרפו כמה אינטלקטואלים ישראלים שייצרו חומר קריאה מעניין ומעורר מחשבה. הכל כאן בוורדפרס.

הכל עניין של עיתוי. הפסקה שכל כולו ביקורת סרטים, בחר דווקא עכשיו להמליץ על סרט שראיתי בעבר בקולנוע "תכלת" המקסים והמאד ז"ל, החנות שמעבר לפינה. הסרט המושלם לערב השנה האזרחית החדשה, סרט ישן שהאינטרנט הפך לרלוונטי ועכשווי מחדש. לביקורת מצורפות כמה רפליקות בלתי נשכחות מהסרט. אחחחחח… איזה נוסטלגיה מענגת… וכן, כדאי לכם 🙂

ב- shaatuk מבקר המוסיקה ב"כלכליסט" בשלוש השנים האחרונות מסכם בפוסט המבקר הלך הביתה, זה מה שהיה לו להגיד. למבקר תמיד יש ביקורת, אבל הפעם זאת תמונת מצב – בלשון מושחזת והרבה אהבה. גם איחולים לעתיד יש 🙂

אבל גולת הכותרת היא מאמרו המרתק של גדעון עפרת, האוצר האקטיביסטי ביותר של אמנות ישראלית ב-40 השנים האחרונות,  מורה כריזמטי ובעיקר איש אשכולות שכתב וכותב המון על אמנות ותרבות  בכלל, ישראלית ויהודית בעיקר – מתוכה, ציונות, אוטופיה, אמנות. המאמר ממקם אותנו, החיים כיום, על ציר ההיסטוריה של התרבות : מאד אנליטי, ישיר ופרובוקטיבי (כרגיל אצל עפרת) – גם כשלא מסכימים, קשה למצוא טיעוני נגד מבוססים להגיון החד שלו.

 

יש עוד, עדיין לא הספקתי לעבור על הכל – אז מצאתם משהו מעניין, אנא הוסיפו. מרגישים אחרת? אולי מזדהים איתי? – שתפו הכל כאן  בתגובות 🙂