הן בשבדיה והן בקיבוצים היתה מדיניות רווחה שנשענה על זה שכל אחד עובד ותורם ככל יכולתו ומקבל לפי צרכיו.
גם השמאל שלט ברוב הקיבוצים וגם בשבדיה.
אבל החזון הזה מתפרק בשבדיה כעת מאותן סיבות שהתפרק בקיבוצים בארץ :אנשים שאינם שותפים לחזון האידיאולוגי הזה החלו לנצל את פירות הסוציאליזם מבלי לאמץ את האידיאולוגיה .
אבל המצב של שבדיה גרוע משל קיבוץ , מאחר שבשבדיה מפחדים לדבר על בעיית המהגרים שלא מנסים להתערות , מקימים גטאות ולא שמים קצוץ על חוקי המדינה ועל שוטריה. אין גם שום סקר על אלימות על רקע דתי או עדתי , ולמעשה כל ביקורת על כנופיות של צעירים מהגרים נתפשת כגזענות וכשנאת זרים ואסורה על פי החוק.
בקיבוצים שהתפרקו… לפחות אין סתימת פיות כזו.
לעוד תובנות על המצב של שבדיה אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט של גיא בכור.
מודעות פרסומת
