אין כניסה לפילים

איך נפלו גיבורים…

היום גיליתי שאחד מחברי הפיל אותי בלי בושה.
היום גיליתי שהוא לא סתם הפיל אותי , אלא הפך אותי לפיל .

אין כניסה לפילים

היום נקלטתי שגם כשאני לבד ואוכל ציפס…אני קודם טובל בקטשופ ורק אחכ במיונז .
גם בלי לשים לב ומבלי לחשוב… גם אם אין אף צמחוני,טבעוני/ת או סתם מישהו שלא אוהב מיונז.

אז למה דווקא פיל ?מאותה סיבה שאנשים מסויימים  לא אוהבים את הסיורים של התיירים על פילים.

נוצר אצלי אותו אפקט של "אילוף" הפילים. מדוע "אילוף " ולא אילוף ?
כי זה לא באמת אילוף. זה התאכזרות כלפי הפיל וכלפי האם שלו.
"אילוף " של פיל גור כולל מכות , דקירות , כליאה בכלוב קטנטן עד שהוא לא חושב על לברוח . הוא נכבל עם שרשרת כגור.. נותנים לו לנסות לעקור אותה כל עוד הוא חלש מדי ואחר כך מכאיבים לו כדי שלא ינסה בכלל לברוח. כפיל בוגר שיכול בקלות לעקור את השרשרת או העמוד שאליו הוא קשור , הוא בכלל לא מנסה לברוח כי זוכר כמה שכאב לו כשניסה וגם זוכר שלא הצליח.

הן אצל אותו פיל והן אצלי נוצר קיבעון מחשבתי , שאין אופציה אחרת. אני לא חשבתי בכלל, אלא פעלתי אינטואיטיבית וטבלתי את הציפס תחילה בקטשופ ואז במיונז. רק במקרה קלטתי , כשכמעט נגמר כל הקטשופ , שטבלתי את הציפס קודם בקטשופ ורק אז במיונז ולא עירבבתי את שניהם ביחד או קודם במיונז ורק אז בקטשופ, אפילו שאכלתי לבד מהציפס.

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s