המורה להיסטוריה עורר סערה כשעמד מנגד ב-נבי סלאח בהכאת החייל

הורים של תלמידי תיכון גילו שהמורה להיסטוריה, הרצל שוברט, מאורט רבין ברמת גן  היה בנבי סלאח בזמן תקיפת החייל ובחר שלא להתערב או להגן על החייל שהותקף על ידי נשים  אלא עמד מנגד.
אחד מחברי מועצת העיר אמר: ""יש פה עניין עקרוני שהמורה היה שם עמד בצד ולא ניסה לעזור לחייל צה"ל ".
מנגד נאמר בבית הספר: "מדובר במורה מוערך ואהוד" ושזכותו לעשות כרצונו בזמנו החופשי. מרשת אורט מסרו שהנושא בבירור עם יידוע והנחיות ממשרד החינוך.

האם לדעתכם המקרה הזה כלול בחוק "לא תעמוד עם דם רעיך מנגד " או שלא ?
האם לדעתכם יש לפטרו משום ששתק ולא ניסה להתערב ולהגן על החייל , או שאין לפטרו משום שלא היה מעורב באלימות בעצמו?

5 מחשבות על “המורה להיסטוריה עורר סערה כשעמד מנגד ב-נבי סלאח בהכאת החייל”

  1. אין לי השכלה משפטית, לכן בדקתי בויקיפדיה –

    חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח–1998, נכנס לתוקף ב-28 בספטמבר 1998. עיקר החוק הוא סעיף 1 בו, הקובע:

    (א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו.
    (ב) המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לעניין חוק זה; בסעיף זה, "רשויות" – משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות.

    החוק בא לידי ביטוי במשפט בישראל, ומוגשות תביעות פליליות על הפרתו.

    תחולת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
    סעיף 1(א) לחוק קובע שלושה תנאים, שרק כאשר מתקיימים שלושתם יחדיו חובה להגיש עזרה:

    "לאדם הנמצא לנגד עיניו"
    "עקב אירוע פתאומי"
    "בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו".
    בניגוד לחוק בגרמניה לדוגמה, החוק הישראלי מחשיב קריאה לעזרה לגורם שלישי כגון משטרה כהושטת עזרה אקטיבית על פי הגדרה, גם אם למעשה עצם הקריאה לעזרה לגורם שלישי ואי-הושטת יד באופן עצמאי כאשר ניתן לעזור, חורצת את גורלו של האדם בסכנה.

    למעשה קריאה דווקנית של החוק, מראה כי סעיף קטן ב' שבסעיף 1, מצמצם מאוד את תחולת החוק ומסתפק בקריאה לעזרה, ואינו דורש עזרה פיזית לאדם בסכנה, גם אם ישנה אפשרות כזו.

    מובא מכאן – https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A2%D7%9C_%D7%93%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%9A

    אם משרד הבטחון אינו מגיש תביעה פלילית נגד המורה הזה, הוא מתעלם מחובתו החוקית כלפי חייליו.
    אם משרד החינוך אינו מפטר את המורה לאלתר, זה אומר שמדיניות המשרד היא המשך העסקה של עובדים לאחר שעברו עבירה פלילית – ובלבד שהם פופולריים ואהודים.

    אהבתי

      1. אם החוק הזה לא חל בשטח שבו בוצעה העבירה, הצבא כנראה לא יכול להגיש תביעה פלילית. אבל, משרד החינוך וארגון המורים יכולים להתעלם מכך שמורה הנמנה עליהם ביצע מעשה לא מוסרי (על פי קני מידה יהודי ובינלאומי כאחת) המהווה עבירה פלילית במדינת ישראל?

        אהבתי

  2. אה.. וגם, אם לא מעיפים אותו מארגון המורים מיד לאחר שהוכח כי זה מה שעשה, נדע כולנו שבארגון זה חברים פושעים. לאיזה ארגון מורים הוא שייך?

    אהבתי

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s