על החיים שמאחורי מסך הפוליטיקה העויינת

עברו שלוש שנים, כמעט בדיוק, מאז פרסמתי את המחשבות האלה – והנה היום גיליתי שלא רק אני מרגישה וחושבת כך. גיליתי גם שיש מי שמצאו (עוד לפני -הכתבה היא מ-2010) דרך אפקטיבית יותר משלי לתרגם מחשבות אלה למעשים: –

https://www.facebook.com/luckyhunch/posts/803625709720449

https://www.facebook.com/luckyhunch/posts/803625709720449

המקום הכי טוב: אמצע הדרך!

http://leavemehere.wordpress.com/2012/03/16/syria/trackback/

סוריה. עניין של טיול בן יום אחד, לכל היותר יומיים. אבל, אי אפשר. אז איך פורצים החומות שנכפו עלינו ע"י כל מיני בעלי עניין? לרועה חורני אין שום דבר נגד רועה גלילי, לרועה גלילי אין שום דבר נג רועה חורני,  גם לנשותיהם אין שום דבר זו נגד זו. אבל גם אין שום דבר בעד, כי לא מכירים בכלל. לפעמים נדמה, שכאן יודעים יותר על הווי החיים באלסקה מאשר על הווי החיים בסוריה

פריצת החומה שלי היא באמצעות תמונות, כמו התמונות המדהימות האלה שכאן בוורדפרס,  מלפני שנה וחצי בסה"כ – לפני שכל הבלגן התחיל. הבלוג הוא LEAVE ME HERE – BONES OF WONDERLUST של הצלם היחודי והמחונן MATTHEW KOVACS

לי זה הזכיר את מה שלמדתי בבי"הס היסודי – שבתקופת השלטון הטורקי המרכז התרבותי והשלטוני בארץ היה בדמשק (כמו שהיה הרבה קודם אצל הרומאים והיוונים), מה שנבנה כאן  על ידי השלטונות הוא דגם מוקטן ופשוט  של מה שנבנה בדמשק ובערים הגדולות האחרות…

View original post 58 מילים נוספות

מודעות פרסומת

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s