ההגיון ניצח את כיל

המדינה זכתה בתמלוגיה על מוצרי ההמשך של הברום ממפעלי ים המלח.

השתרר ויכוח בין ממשלת ישראל, מדינת ישראל לבין מפעלי ים המלח. מדינת ישראל טענה שחברת כימילים לישראל לא שילמה תמלוגים על אוצרות ים המלח שחברת מפעלי ים המלח העבירו  במדיניות ברורה החוצה משטח המפעלים,לעיבוד במפעל הברום ברמת חובב, מחוץ לשטח הכרייה.החברה כימיקלים לישראל, טענה שההעברה הזו לעיבוד החוצה כחומר גלם עבור מוצרים אחרים מחייבת אותה לשלם תמלוגים עליהם לפי המחיר הקונצרני, כסחורה שעוברת בין מפעליה . כיל טענה שהמדינה לא יכולה לחייב אותה לשלם תמלוגים על מוצרי ההמשך שלא הופקו באתר ים המלח, מאחר שזה מנוגד לחוזה בינה למדינה.
המדינה טענה שמאחר שזה קונצרן אחד, אזי הרווחים על מוצרי ההמשך מחייבים אף הם בתמלוגים אפילו אם לא נוצרו בשטחי ים המלח.

הבוררים שטרסברג כהן והרטמן הסכימו עם המדינה:
"השכל הישר, ההיגיון המשפטי, ההיגיון הכלכלי, כמו גם תכלית הזיכיון, אינם מתיישבים עם מצב שבו אם מפעל תרכובות של הקונצרן ממוקם באזור ים המלח תשלם מי"ה תמלוגים על מוצריו, ואילו אם הוא ממוקם מטרים ספורים, או מרחק אחר מחוץ לאזור, תהיה מי"ה פטורה מתשלום תמלוגים"

 

 

בהמשך ל- המדינה תובעת את כי"ל על 291 מליון ש"ח
מודעות פרסומת

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s