ענף הטקסטיל בארץ נמצא בקשיים. לאחרונה חברת סלטקס לא הצליחה לעמוד במחינה כלכלית בהפעלת מפעל ייצור בקריית שמונה הווא נסגר, למרות שמשטרת ישראל היתה מוכנה לבוא לקראת החברה משלוש סיבות:
- שמירה על מבצעיות ורמות מלאי מדים זמין .
- כדי לאפשר לחברה ישראלית להמשיך ולייצר כחול לבן .
- לאפשר לעשרות משפחות בפריפריה להמשיך ולהתקיים בכבוד.
למרות זאת המפעל נסגר, והמשטרה כעת במחסור של מדים בחלק מהמידות, ומחפשת ספק שיוכל לייצר בצורה מהירה את המדים, בארץ או בחו"ל על מנת לסגור את הפערים.
מה שאותי מעצבן בזה הוא, שבגלל שזה צורך אקוטי כעת, המשטרה תשלם יותר כסף על הסחורה הזו. לא יכלו פשוט להעלות את המחיר שמשלמים למפעל הזה, כדי שיצליח להחזיק את עצמו ? הרי אם החברה הזו סגרה מפעל, יהיה לה קשה לייצר את אותה כמות מדים שנדרשת למשטרה בכל שנה, כשיש לה מפעל אחד פחות . יצטרכו ככל הנראה לעשות עוד מכרז, שיסגור את הפער הזה בין הצורך של המשטרה לכמות שהמפעל הזה יכול לייצר, או שהמשטרה תוציא מכרז חדש שבו המפעל הזה ידחק לחלוטין מאחר שלא מסוגל לספק את הצרכים של המשטרה, ובכך מחזור עסקיו ורווחיו יקטנו.
אם המפעל הזה גם לא יחזיק את עצמו מבחינה כלכלית, סופו שגם הוא יקרוס ויהיו עוד מובטלים.
מישהו מוצא בזה את ההגיון!?
בשל מחסור במדים תיעזר המשטרה במתפרות אחרות, בהן בסין ובירדן, שימלאו את מקום המתפרות הישראליות שהצטרפו למעגל האבטלה בצפון.
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/547/092.html?hp=54&cat=872&loc=5
יונה פרטוק, יו"ר ההסתדרות במרחב הגליל העליון : "בחמש השנים האחרונות סגרנו כאן את כל מפעלי הטקסטיל. אין יותר מפעלים כאלו בקריית שמונה, בזמן שבשנות ה-60 עבדו בעיר יותר מ-2,000 עובדים".
אהבתיאהבתי
לא מוצאת בכך שום הגיון.
העשירים כל כך חמדנים, שבשביל להפוך לסופר מגה עשירים (כשהם "רק" סופר עשירים) הם מוכנים להעביר יצור למדינות אחרות, ובכך לתרום לשיעבוד העובדים במדינות עולם שלישי.
אבל מדוע הממשלה לא מתערבת בכך?
הרי יש למדינה אינטרס ברור לפתח ייצור ישראלי.
מה אני אקנה, אם לא תהיה לי מדבקה של "תוצרת כחול לבן"?
איפה אני אקח מדים לשוטר ? 😦
אהבתיאהבתי