בעיקבות רעידות האדמה בכינרת

היום התרחשו שתי רעידות אדמה או שלוש בכינרת.
שתיהן היו בעוצמה דומה, 3.5 כמדומני. להלן מפה מתוך האתר הסייסמולוגי הישראלי.
רעידות בכינרת
מתוך אותו קובץ מידע:
רעידות בכינרת אקסלאפשר לראות את הפיזור של הרעידות, עוצמתן בתמונה ובטבלה. לא כל הרעידות הללו הורגשו ע"י התושבים.
לפי הסקירה הזו של התפרושת, קשה לאמר אם הרעידות הן על אותו קו שבר. מאחר שיש ירידה בעצמה ושוב התחזקות, לא מדובר ברעשי משנה לרעידות הקודמות.
בלי ספק, זה מעורר דאגה טבעית ומובנת בקרב התושבים, בעיקר בצפת שבה יש את הרחוב הצר בעולם בעקבות רעידת האדמה של 1837 .

כמו כן, רצף של רעידות שכזה עלול להיות רעידות מקדימות לרעידה גדולה וחזקה יותר ( מעל עצמה 6 ) שתבוא בעוד שבוע, שבועיים, חודש או אף פעם.
זהו ויכוח שמתנהל כעת בין ד"ר אבי שפירא ,יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, שטוען שלא בהכרח תהיה רעידה גדולה וחזקה ,
ולפרופסור אמוץ עגנון, גיאולוג וגיאופיזיקאי מהמכון למדע כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, שטוען שבסבירות גבוהה יותר תתרחש רעידת אדמה חזקה בקרוב.

11 תגובות בנושא “בעיקבות רעידות האדמה בכינרת

הוסיפו את שלכם

    1. יש מומחים אחרים שהכנסתי פנימה… גיאולוגים מנסים לחקור ולבנות מודלים שיסבירו את התנהגות כדור הארץ בעבר, ומתוך הנחה שיתנהג דומה גם בעתיד, וגם בהווה מנסים להעריך ולהסביר תופעות שקורות היום גם כן. אפשר לשער שתופעות מסוימות יקרו בעתיד כי קרו בעבר, אבל זה לא בהכרח אומר שאפשר לשים לאותן תופעות דד ליין שבו בטוח יקרו.
      גיאולוגים יכולים לבוא ולתת נתונים על מורפולוגיה תת קרקעית, תאוצת הקרקע האפשרית שיובילו למפת סיכונים לבנייה שתהיה אמינה וטובה ומדוייקת יותר, אבל מי שמעריך את הסיכונים זה כלכלנים. שמאים וחבריהם בודקים לפי כמות אסונות הטבע באזור מסויים בעבר בעוצמות השונות, ומחליטים מה יהיה גובה הביטוח נגד רעידת אדמה.
      לפי הערכות דומות, חישבו וגילו שצריכה להיות רעידת אדמה חזקה בצפון בעוצמה שש או שבע פעם במאה שנה. העובדה היא שמאז הרעידה של 1837 בצפת, לא התרחשה בארץ רעידה כל כך גדולה.

      אהבתי

      1. הלכתי לאיבוד בים המונחים…
        הבנתי רק שכלכלנים מעריכים נזקים, ולא הבנתי על שום מה ולמה הם מתיימרים לעשות עבודה של גיאולוגים? אבל ניחא…
        אנא סכם, אופטי המומחה,ממה עלינו לחשוש ומה ניתן לעשות בשביל להגן על עצמנו מבעוד מועד?
        כיוון שאתמול מנהל המכון הגאופיזי התראיין לטלוויזיה, הראה את המכשיר שרושם תנועות של האדמה, הסביר שבימים האחרונים ישנה פעילות מוגברת וסיפר שאחרי שהם אוספים את הנתונים הם מעבירים אותם לפיקוד העורף "לצורך הסקת מסקנות" (בחירת מילים שלו). ואם נחכה לפיקוד העורף ידוע מה יקרה… אז אנא הרגיע אותנו בשעת לחץ נוראית זו.

        אהבתי

        1. גיאולוגים והיסטוריונים יכולים למצוא עדויות לרעידות אדמה שהתרחשו לפי תיארוך הנזקים. לפי המודלים , גיאולוגים יכולים לשער מה היתה עוצמת הרעידה שהתרחשה וגרמה לאותו נזק.
          הכלכלנים, קובעים שאסון טבע בעצמה כזו וכזו מתרחשת אחת לחמישים שנה, ובעצמה גבוהה יותר רק בתדירות של אחת למאה או מאתיים שנה. על סמך ההנחה הזו, משיקולי עלות מול תועלת, קובעים מה התקנים לבנייה, ומה צריך להיות גובה הביטוח נגד רעידות אדמה, בירושליים, בחיפה, בצפת, בבאר שבע, באילת או בכל מקום אחר בארץ.

          אף אחד לא יכול לחזות מתי תתרחש רעידת אדמה הבאה, או מה תהיה עוצמתה.
          ההכנות? להתרחק מבתים שנבנו לפני שנות השיבעים ולא עברו תוכנית תמ"א 38.

          ישנה מפת סיכונים סייסמיים, שמסכמת את הסיכון לתושבי האזור בהתאם לנפיצות רעידות האדמה,ובהתאם לתאוצת הקרקע האפשרית ברעידות. (או כמה מסוכן להיות באותו אזור בפשטות.

          אתם מוזמנים לראות כאן את התשובות…
          http://www.eqred.gov.il/eqred/prepare/prepare.htm

          אהבתי

  1. יו"ר הוועדה למוכנות העורף, ח"כ אלי ישי, הורה על כינוס של הוועדה (בשבוע הבא) לאור גל רעידות האדמה האחרון. "גל הרעידות מחייב בדיקה מקיפה של מוכנות המדינה והעורף לכל תרחיש אפשרי", אמר ישי והוסיף: "יש להצביע על ליקויים ולדרוש את תיקונם בהקדם".

    כמו כן היום בסביבות שמונה בבוקר היתה עוד רעידה, בעצמה 3.3 .
    מנהל המכון הגיאופיזי, ד"ר פרידלנדר הזכיר שלפני מספר שנים היתה שרשרת רעידות בדרום לבנון, במרחק לא גדול מאזור הכנרת. היא נמשכה כשמונה חודשים ובסופה לא התרחשה רעידת אדמה חזקה יותר. "אני לא יכול להגיד כרגע למקבלי ההחלטות באופן מקצועי שיש סבירות גבוהה יותר להתרחשות רעידה חזקה בעקבות הרצף הזה",

    אהבתי

  2. משהו שהרגע חשבתי עליו וכעת גורם לדאגה… רעידות קרקע הן גורם משמעותי לגלישות קרקע או מפולות סלעים.
    ההמלצה או ההעדפה הראשונה היא לנסות לרדת למפלס הרחוב, ולהתרחק מבניינים, לצאת לשטח פתוח.
    דווקא במקום שהוא בתחתית של מדרונות, או על גבי המדרונות, יתכן ויציאה לשטח פתוח תגביר את הסיכון במקרה של מפולת סלעים או גלישת קרקע, וזה המצב בטברייה.

    אהבתי

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: