מהי פוליטיקה לדעתכם?

בעקבות קריאת הספר "קיצור תולדות האנושות" עלתה אצלי המחשבה:
מהי פוליטיקה בכלל?
הרי גם אצל בעלי חיים אחרים, יש היררכיה ויודעים מי עומד בראש.
אז מה מבדיל את הפוליטיקה האנושית, מההיררכיה של חיות אחרות?
איך קובעים מי עומד או עומדת ושולט\ת בפוליטיקה ?
למי שיגיד שזה ברור מהטבע האנושי ומהאבולוציה שהגברים צריכים לעמוד בראש ההיררכיה, אז להלן שתי דוגמאות ממשפחת הכלביים: הזכרים הם המנהיגים בקרב זאבים , ואילו אצל הצבוע הנקוד הנקבות הן בראש ההיררכיה.

אז מה מכתיב את מי שעומד בראש ההיררכיה, אצל חיות ואנשים?
מה המספר המינימלי של אנשים, על מנת שזה יהיה משהו פוליטי? ישנם אנשים שחושבים שצריכים שני אנשים ומעלה על מנת שנקבל איזושהי פוליטיקה, וכי כל קשר או יחס בין אדם אחד למשנהו, חבר, אבא, אמא אח זה כבר איזשהו צעד פוליטי מסויים.

ישנם כאלו שיחשבו שפוליטיקה חייבת מסה קריטית של אנשים, והרי מקור המילה פוליטיקה הוא מהמילה היוונית לעיר, פוליס.
מנגד, יש את התפישה של הפוליטיקה המדינית, שאפשר להתייחס אליה כמו ליחסים שבין אדם לחברו לפי הגישה של הפילוסוף תומס הובס בספרו הלוויתן כמדומני.

האם בהגדרה של פוליטיקה אפשר להכניס כל ויכוח בתוך המשפחה?
האם לדעתכם יכול להתנהל משחק פוליטי, בין אנשים שמאמינים בכללי משחק פוליטי שונים, או שלא?

האם הפוליטיקה היא משהו פנימי, של כל לאום, עם אימפרייה, או שהיא צריכה להיות משהו גלובלי מאחר שהבעיות הפוליטיות הן גלובליות, למשל התחממות כדור הארץ, או משברים כלכליים שמתרחשים ברוב הכדור בו זמנית?

האם בפוליטיקה יש בכלל טוב ורע אבסולוטיים, או שהכל יחסי?

נ.ב. איך אפשר בלי השאלה : למה לי פוליטיקה עכשיו, אפילו אם ההסבר לעיתוי מובא בתחילת השירשור?!

16 תגובות בנושא “מהי פוליטיקה לדעתכם?

הוסיפו את שלכם

  1. פוליטיקה היא מונח רב-תכליתי ורב-מובני. תלוי באיזה הקשר מתייחסים לזה.
    בעיקרון זהו עיצוב של חברה (תרבות, פעילות, מנהגים, נורמות, חוק… ) מרובת-דעות בהתאם לכוחות וחלוקתם בה.
    פוליטיקה היא גם אופן לבטא מה שיותר מדוייק לכנות מדיניות.
    ככל שחברה הנה פרימיטיבית יותר, פוחת השימוש בפוליטיקה. פשוט החזק שולט והשאר נכנעים לרצונו. פוליטיקה במקומות כאלה מתחילה להיות משמעותית כשיש קיפוח יחסי רב ומשמעותי והרוב (שבד"כ כל פרט בו אינו חזק לבדו) מתאגד לצורך הפסקת הקיפוח היחסי.
    במקומות מפותחים יותר, יש משקל לכל סוג אוכלוסיה והנהגת כל זרם משתמשת ביתרונות אנשי ה"זרם" שלהם להשגת מטרות ולשרות האינטרסים של אותו זרם. אין לזה קשר להנהגה, יש לזה קשר לכוח. גם בישראל, אין כל חובה ששר יהיה חבר הכנסת ו-או ייבחר לכנסת ע"י ציבור כלשהו. בהחלט אפשר שכל הממשלה מלבד ראש הממשלה, תהיה של אנשים מוכשרים שמונו ע"י ראש הממשלה ואושרו ע"י הכנסת ולפי עקרון הפרדת הרשויות, זה אפילו המצב הרצוי ביותר (מה שרק פעם אחת מומש – זה היה האדון שאול מופז, בתחילת דרכו וגם זה רק כי בשל תקנות ה"צינון" לא יכול היה להיבחר לכנסת).
    אצלנו זה הכל מושתת על "חלוקת שלל" ולא על כישורים. מצער, אבל אמיתי. ח"כים לא די להם להיות מחוקקים, הם רוצים משכורת נוספת ותנאים של שר ופנסיה של שר ויכולות השפעה של שר ויכולות שימוש במשאבים שלי ושלכם, לקידום של מקורבים ומקורבי מקורבים ו-או אם הוא ממפלגה יחסית קטנה – הקצאת משאבי הציבור לציבורים שאת קולם רוצים לשם התעצמות בבחירות הבאות.
    כל זה נכון גם למאזני כוחות ומדיניות והקצאת משאבים במשפחה. אם זה עניין של חלוקת כוח ומשאבים וקביעת מדיניות במקום בו יש דעות שונות, תמיד זה עניין פוליטי. קטן או גדול יותר בהתאם להיקף ולכמות המושפעים ומספר הדעות.
    באותו אופן יש לראות כמובן גם פוליטיקה בין-מדינית, בין-יבשתית ובין-גושית ובכלל חלוקת כוח ומשאבים בכדור הארץ ע"י אנשיו.
    אנשים לא רואים בזה משהו שהם אמורים ליטול בו חלק, ולכן מתאפשר לנבחרים לעשות כמעט ככל העולה על רוחם, אבל לפחות אנו כאן, לדעתי, כן "חופרים" בזה וזה כן נראה לנו מעניינינו ולכן (ואפשר לראות בזה מחמאה או עלבון – כל אחד/ת כראות עיניכם) לדעתי אנו כאן פחות מנותקים מהחיים מאלה שכדורגל, למשל, מעביר להם את הזמן טוב יותר מפוליטיקה.

    זה, כמובן לגמרי סכמטי, עקרוני ו"על קצה המזלג" 🙂

    שי

    אהבתי

    1. שי, בוקר טוב לך.
      אתייחס רק לחלק מהודעתך: "ככל שחברה הנה פרימיטיבית יותר, פוחת השימוש בפוליטיקה. פשוט החזק שולט והשאר נכנעים לרצונו. פוליטיקה במקומות כאלה מתחילה להיות משמעותית כשיש קיפוח יחסי רב ומשמעותי והרוב (שבד"כ כל פרט בו אינו חזק לבדו) מתאגד לצורך הפסקת הקיפוח היחסי."
      האם לא יכולות להיות חברות פשוטות אצל בני האדם ,שבהן לאו דווקא הכי חזק הוא השולט? בהיררכיה של קופי אדם, שימפנזות לאו דווקא מי שהכי חזק עומד בראש ההיררכיה, אלא מי שמצליח ליצור קשרים טובים יותר עם יותר קופים וקופות בלהקה. האם לדעתך הפוליטיקה של בני אדם יותר פרימיטיבית מההיררכיה הזו של השימפנזים?!

      האם בגן או בבית הספר, הילד או הילדה הכי מקובלים, שעומדים בראש הפוליטיקה באותו מקום ,הם הילד או הילדה הכי חזקים? הרי גם זו דוגמא לפוליטיקה פרימיטיבית, מאחר שלנו כילדים אין את כל הכלים והידע על מנת להתנהל בצורה הכי מתוחכמת בפוליטיקה. ובעצם, בבית הספר או בגן, הפופולריות של ילד זה בעצם המעמד הפוליטי שלו, ואי אפשר להתעלם מה"חרם" שילדים עושים, שזה הצהרה פוליטית לכל דבר , שבד"כ לא מאורגן ע"י הילד הכי חזק, אלא ע"י הילד או הילדה הכי פופולרי.

      "אנשים לא רואים בזה משהו שהם אמורים ליטול בו חלק, ולכן מתאפשר לנבחרים לעשות כמעט ככל העולה על רוחם" ומה לגבי מדינות שבהן מונהג משאל עם לגבי דברים קונקרטיים? מה לגבי "האביב הערבי", שחלקו האחרות זה ההפיכה הצבאית לאחר המחאה וההפגנות נגד מורסי במצריים? מה עם ההפגנות שהיו נגד הצנע ביווון כחלק מהתנאים והדרישות לקבלת סיוע כלכלי מאירופה , או נגד קיצוצים בספרד, או אפילו מחאת האוהלים כאן בארץ?

      גם השאלות והנקודות שהעלתי בקשר לפוליטיקה הן דיי על קצה המזלג.

      אהבתי

      1. בהחלט, אופטי.
        חברה פרימיטיבית היא כזו בה לא נוצרת פוליטיקה והחזק שולט באופן טבעי. ברגע שנוצרת פוליטיקה, החברה הזו בה זה נוצר, כבר לא כל כך פרימיטיבית 🙂 כשיש התאגדות "חלשים" נגד החזק, זו כבר חברה פוליטית של ממש. גם אם זה גן ילדים או בית-ספר. בעניין זה, הגיל לא אומר דבר, רק היכולת לאחד מספר בעלי אותה דעה/אינטרס לשם השגת אינטרסים למרות "החזק" שכבר חזק בשלב ההוא, רק פיזית, ולא שולט יותר בגלל היותו חזק פיזית.
        "האביב הערבי" הוא תולדה די ברורה של שני אלמנטים: קיפוח יחסי גבוה ביותר וניצולו ע"י מי שהכי מומחים בניצול דברים כאלה – אנשי הדת.
        הפגנות הן נהדרות (יון, ספרד, ישראל) להראות שיש מי שסובלים מהקיפוח היחסי ורוצים להפחיתו, אבל שריפה עצמית בכיכר, הקמת רעש ולינה באוהלים, ללא מנהיגות אמיתית (לא בנוולנטית, מתוך אלה שבאמת סובלים, לא אלה החושבים שהסובלים לא צריכים לסבול כל-כך), כל זה "רעש וצילצולים" או בלשון יפה יותר : "נשיאים ורוח – וגשם אין".
        זו רכבת נהדרת לנצלני מצבי מצוקה לעלות עליה ולדהור לשיפור מעמדם וכ(ק)לכ(ק)לתם. פראיירים רק מתחלפים, הם לא נעלמים. תמיד יהיו לנצלנים הללו מקופחים שעל גבם ירכבו עד הכנסת ושם ימצאו את הסיבה למה לא לבצע מה שהבטיחו. נסה את זה בארה"ב או בגרמניה או בצרפת/איטליה ותראה איך אתה "עף" לכל הרוחות אחרי קדנציה או אפילו פחות ולא חוזר אחרי כמה שנים של "צינון".
        לא לחינם אומרים כאן שפוליטיקה היא "מלוכלכת". עד שלא יהיו מספיק אנשים שאין להם יותר מה להפסיד, כך זה ימשיך (לצערי הרב, לא שאני לא סובל, אבל אין עדיין מספיק שסובלים כמוני וגם מוכנים לעשות את הנדרש להפסיק זאת, בלי להרוס את המדינה).

        אהבתי

        1. לא הבנתי, בשורה התחתונה, פוליטיקה זה טוב או רע, לדעתך?

          והאם פוליטיקה חייבת מנהיג? האם רק המנהיג הוא פוליטיקאי? האמנם?

          אהבתי

          1. לא, PressOwl, פוליטיקה אינה צריכה מנהיג. גם מפקד כיתה הוא מנהיג של חייליו ואין לו לא זמן ולא ראש לפוליטיקה שקבעה את הצורך בפעילות זו. כך מנהל במקום עבודה הירארכי. הוא קובע מה יקרה ואיך ומי יעשה מה.
            כאשר יש דיון ציבורי (גם בתוך ציבור קטן כמו עובדי חברה, מנהלי ביניים ומנכ"ל) בגלל ריבוי דעות של מי שיכולים לתרום להשגת מטרות החברה, זו פוליטיקה. נוטים לכנות את זה "פוליטיקה פנימית". הפעולות להשפעה על מדיניות (כל מדיניות כולל מדיניות הייצור של שבב כזה או אחר) הן מה שמוגדר כתהליכים פוליטיים. זה לא נפוץ לקשר את הדברים, ההרגל הוא שרק מדיניות של מדינה או משרד ממשלתי מכונה "מדיניות פוליטית" זו רק הגדרה, זו סמנטיקה ובד"כ מטעה בגלל שלא מביטים לפני שאומרים, בהגדרות של המונח "פוליטיקה". זה מונח לועזי שהתקשר אצלנו ל"פוליטיקאים" כשלמעשה צריך לקרוא להם "מדינאים" או "מדינאי המדינה" כדי להפרידם הגדרתית מהמונח הטהור "פוליטיקה". Policy היא מדיניות, לא בהכרח של המדינה, גם של הורים כלפי ילדיהם. לעומת זאת Politician הוא מדינאי מקצועי, לא קובע מדיניות במובן הכללי הבסיסי של Policy אלא יותר Statesman.
            ופוליטיקה היא לא טובה ולא רעה כשלעצמה. זה מגוון פעילויות שהנו חלק מהחיים, מה ש"יוצא" מפעילויות אלה יכול להיות טוב לחלק ולא טוב לחלק אחר.. והלוואי שהיה עושה טוב לכולם, אבל אנחנו לא על מסך, אנחנו בחיים בתלת-מימד, על הקרקע 🙂 .

            שי

            אהבתי

  2. שאלה מעניינת מאוד, וגם אני חשבתי עליה בעקבות התסכול שפירסמתי בפייסבוק מקורס על פוליטיקה באוניברסיטה.
    הבנתי שהתסכול שלי כנראה נובע מכך, שבעיניי ובעיני המרצה שלי- פוליטיקה אלו דברים שונים.
    בעיניי, פוליטיקה היא כל אג'נדה שקובע לעצמו אדם. יכולה להיות פוליטיקה של אדם אחד, יכולה להיות פוליטיקה של קבוצת אנשים. ובסך הכל הכולל, פוליטיקאים הם אנשים שעומדים בראש השלטון, שעושים זאת בשפה "פוליטית" שהיא שפת הרטוריקה והנאומים.
    מסיבה זו, כנראה, כל אדם רואה פוליטיקה בצורה אחרת. לאחד- זו דרך לשנות את העולם, לאחר זו שאיפה, לשלישי זה ריקבון ומשחק כיסאות מושחת.
    לצערי, היום בישראל ישנם הרבה מאוד גורמים "לא נקיים" בפוליטיקה וכתוצאה מכך ישנו איבוד אמון במערכת הפוליטית.

    ועוד משהו, כמובן שאני אצא חוצץ נגד ההנחה הבזויה והמגוחכת שגבר אמור לעמוד בראש הירככיה.
    גברים לא היו קיימים ללא נשים. נשים יולדות את הגברים ועומדות מאחוריהם בכל שלב בחייהם- כשהם ילדים, כשהם מבוגרים וכשהם מבוגרים מאוד. "מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה מצליחה עוד יותר".
    וכשם שזה קורה אצל התנים, אצל חלק מזני הציפורים, אצל הפינגווינים ואצל חיות אחרות- הנשים הן האקטיביות והמחליטות באמת. גם בתור פוליטיקאיות הן הוכחו כמצויינות- מארגרט תאצ'ר (ז"ל) וגולדה מאיר (ז"ל). בלי שום קשר לדעות הפוליטיות שלהן, הנשים הללו עשו מהפך ועשו טוב לכל אזרח באשר הוא.

    אהבתי

    1. press0wl ,אני שמח שמצאת את השאלה שלי מעניינת.
      אם אני מבין נכון, בעצם את לא עושה הפרדה בין פוליטיקה לאידיאולוגיה או פילוסופיה או לדת.
      האם לדעתך כל אידיאולוגיה, כל תורה פילוסופית שמישהו מאמין בה, זה פוליטיקה?
      לדעתי זה מתיחת יתר של המונח הזה.

      לגבי האיזכור של מי צריך לעמוד בראשה, זה הובא פשוט כי יש מי שטוען שזה טבעי שגבר יעמוד בראש הפוליטיקה או ההיררכיה, מאחר שככה זה התפתח במהלך האבולוציה, אז להעמיד אישה בראש ההיררכיה או הפוליטיקה זה מנוגד לטבע. כדי לשלול טענה זו היה לי חשוב להביא כדוגמא שתי חיות קרובות יחסית, שאחת מהן היא מטריאכלית דווקא.

      אהבתי

      1. זה לא נכון שככה התפתח במהלך האבולוציה.
        ישנן חברות מטרכיארכליות עד יומנו אלו. לאורך ההיסטוריה היו מלכות, שליטות ומנהיגות נשים.

        ובנוגע לשאלתך, בהחלט. כל אידיולוגיה או פילוסופיה שאדם מאמין בה, אבל יותר ממאמין- פועל בשמה, זאת פוליטיקה. חשובה כאן גם עצם הפעולה. לדעתי.

        אהבתי

        1. אז בעצם, לדעתך כל עיקרון או דבר שאדם מאמין בו ופועל לפיו, זה פוליטיקה כבר.
          אם זה אכן המצב, אז איך יכול להיות שיש גופים או תנועות א-פוליטיות? הרי ברגע שזה מוגדר כתנועה, או גוף שמנסה לקדם איזושהי מטרה, זה כבר הופך למשהו פוליטי.

          כל דת היא למעשה משהו פוליטי, כי יש מליוני אנשים שפועלים לפי האג'נדה שלה.

          אז כל דבר שאדם עושה בשם משהו שהוא מאמין בו, זה כבר משהו פוליטי ?
          מה לגבי אדם שעושה משהו עבור מטרה שהוא לא מאמין בה, אבל זה בגלל לחצים פוליטיים, אז מעשהו הוא כבר לא פוליטי או חסר משמעות פוליטית ?

          אהבתי

          1. בשביל להסביר את זה טוב יותר, בוא נקח את מרבית חברי הכנסת במדינת ישראל כיום.
            הם פוליטיקאים? כן. האג'נדה שלהם זה בצע כסף וחמדנות. אז הם פועלים למען האג'נדה שלהם.

            תנועות א-פוליטיות הן תנועות שלא עוסקות במלל הפוליטי (כבר הזכרתי קודם את שפת הפוליטיקה).
            וכמובן שלא כל דבר שעושים בשביל מטרה הופך אותך לפוליטיקאי, אלא הדרך שבה אתה עושים דברים למען אותה מטרה.
            אם אדם יצעק ברחוב למען המטרה שלו, הרי שהוא פאתט.
            אם אדם משכנע אנשים, אוסף חתימות, תופס תפקיד שלטוני כלשהו- הנה לך פוליטיקאי.

            את האבסורד והקלות שבה ניתן להפוך לפוליטיקאי הנציחו בסדרה קומית "פולישוק" ובסרט הקומי האדיר משנות ה-80, "האינסטלטור". באחרון מדובר על שרברב שהתבלבלו בינו לבין שר האוצר והוא תפקד כשר האוצר.

            אהבתי

          2. אופטי,
            מה זה ארגונים א-פוליטיים ? הנה דוגמה:
            הצלב האדום הבינלאומי.
            רוטרי.
            לאלה יש מטרות שאינן קשורות לדעות. הם מגייסים משאבים ומשתמשים בהם להפחתת סיבלם של אנשים/ילדים/פליטים…
            כשמישהו מקים תנועה א-פוליטית למען שימור חופי המדינה, הוא מכנה את זה א-פוליטי אבל הוא לא !
            הוא על-מפלגתי, בלתי מפלגתי, לא א-פוליטי 🙂
            אין לו שאיפות/מטרות כמו להכנס לבית המחוקקים לייצג שם את עניינו, אבל הוא מייצג עניין שבו יש מספר דעות ומנסה לשנות מדיניות ו-או לגייס משאבים לשם שינוי מדיניות והקצאת משאבים קיימת המנוגדת למטרותיו. הוא פוליטי בהחלט.
            לוביסטים מכל הסוגים – מסחריים ו-או אינטרסנטים אחרים, כולם מבצעים פעילות פוליטית. לא מפלגתית. בישראל בגלל הסירחון האדיר העולה מהפעילות של בית המחוקקים והממשלה (שמורכבת מחבריו גם היא), טועים בביטוי "פוליטי" ומצמידים אותו לפוליטיקאים מקצועיים (אלה שפרנסתם מכך). מכאן סיפורי ה "א-פוליטי" רובם אינם כאלה, הם רק בלתי מפלגתיים.

            שי

            אהבתי

          3. אני נגד, מהסיבה הפשוטה שההגדרה שכל דבר שאדם עושה זה פוליטי, זה הגדרה מוגזמת.
            מילא לצום כמחאה על תנאי מאסר, זה אקט פוליטי, אבל לאכול זה אקט פוליטי? מה פוליטי בהישרדות!?

            אהבתי

          4. שי, אז אם הכל זה פוליטיקה, מה הטעם בהגדרה הזו, שהיא כוללת הכל והכל בתוכה? הרי כל פעם שאדם מנסה לקדם מטרה כלשהי שהוא מאמין בה, זה מוגדר לשיטתך כפוליטיקה… אז מה מבדיל פוליטיקה מדת, או מקפיטליזם!? ואם אין הבדל אם אין שום סייג, שום גבול, אז כל העולם זה פוליטיקה?

            אהבתי

  3. אופטי, מי אמר שקפיטליזם זה לא פוליטיקה? יש אפילו מפלגות שמשתמשות לצורך השגתה בפוליטיקה כפי שהיא לפי הגדרתך.
    מפלגת "חדש", עד כמה שידוע לי, הם קומוניסטים.

    אהבתי

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: