ככה זה להיות סטודנט

אתה מסיים ב"ס, מסיים צבא. לא עושה כלום, עובד בעבודה זמנית כדי לממן את הארטיק ואת הבירה עם החברים פעם בשבוע.

ההורים לוחצים, אתה מחליט לעשות תואר. מה לומדים? מחפש משהו בלי מתמטיקה, שלא יהיה קשה.

איפה לומדים? הו, מוסד לימודים עם שנת לימודים ראשונה בחינם. "אחר כך נסתדר" אתה חושב.

מתחילים ללמוד. אתה מגלה שחצי מהקורסים בתואר שלך קשורים למתמטיקה. שיט. אתה מחפש ממי להעתיק, אבל כולם יותר טיפשים ממך.

לומד כמה חודשים, אין לך חיים. פתאום מודיעים לך שאתה צריך לשלם. "אבל מה עם הלימודים בחינם?" אתה שואל בצדק. מסתבר שאתה קודם משלם את כל שכר הלימודים ואז מחזירים לך. אתה שוב מבקש עזרה מההורים, הם עצבניים אבל לוקחים משכנתא ועוזרים.

ממשיכים ללמוד. אתה תקוע עם המתמטיקה. עוד שבוע מתחילים מבחנים.

אתה עובר אחד, אחרי יומיים עוד אחד, ואז מגלה שנותרו לך עוד 10. יצאת לבירה עם חברים, ההורים הביאו לך כסף. אתה חוזר, ישן כמה שעות ומסתבר שמחר יש לך מבחן. ומחרתיים עוד אחד.

אתה מסיים 8 מתוך 10 מבחנים, ואז אתה מקבל עבודת הגשה לקיץ. ואתה צריך לשפר ציון בשני מבחנים.

פתאום אתה מקבל מכתב מביטוח לאומי שאתה חייב להם 3,000 ש"ח. אתה מתקשר אליהם, מתברר שלא שילמת ביטוח לאומי. הם שולחים לך שוברים שהתוקף שלהם נגמר לפני חצי שנה. אין לך מאיפה להביא את הכסף. אתה שובר את הראש, אבל יש לך עוד 6 מבחנים ושתי עבודות הגשה. וגם קורס קיץ ב"עיון בסיפרייה" כי בלי זה אין תואר.

מבקש עזרה מההורים, הם לא יכולים לקחת עוד משכנתא. אתה מחפש עבודה אבל אף אחד לא רוצה אותך לשלוש משמרות ערב. וגם יש את הקטע שצריך לעבור קורס, אבל יש לך שלוש פעמים בשבוע מבחן, גם בקיץ.

אין ברירה, מתקשר לביטוח לאומי. מסביר להם שאתה סטודנט, לא עובד, אין לך הכנסה קבועה ואין לך מאיפה לשלם את החוב. בתשובה מסבירים לך שאתה צריך לשלם סכום "נמוך" של 120 ש"ח בחודש, בגלל שאתה סטודנט מתחשבים בך. "אבל מאיפה אני אשלם את זה? לא מגיעה לי איזשהי קצבה כי אני מובטל בגלל הלימודים?" בתשובה עונים לך , "לפי החוק, לסטודנטים לא מגיעה הבטחת הכנסה. אם תעבוד, תשלם פחות בהתאם לשכר שלך."

אבל איפה לעזאזל סטודנט יעבוד?! ואיך… יש עוד 4 מבחנים ו3 עבודות הגשה (כן, זה עלה מאז).

אז…

תהיה סטודנט כי בלי תואר אין עבודה.

תשלם ביטוח לאומי "מופחת", כי אתה סטודנט ולא מגיעה לך קצבה.

לך לעבוד, אבל אף אחד לא יקבל אותך לעבודה.

תלך ללמוד תואר קל, ותקבל תואר חופר עם קורסים לא קשורים.

תחסוך קצת כסף, אבל הוא יגמר לך תוך חודשיים ותצטרך לבקש מההורים.

אתה תבקש מההורים, אבל הם יגידו לך שאתה כבר ילד גדול ויכול להסתדר בעצמך.

אבל איך?!

ככה זה להיות סטודנט. בלי חיים. בלי עבודה. בלי כסף. ורק דורשים ממך.

28 תגובות בנושא “ככה זה להיות סטודנט

הוסיפו את שלכם

  1. אופציה ב': אחרי סיסמטר אחדגובים 20 שקלים מכל אחד ומעבירים אותו את קורס הכרת הספרייה… יקח בערך 5 דקות, ותרוויחו 20 שקלים מכל אדם שלא היה לו כוח לעשות את זה לבד . אין בעיה להגיע לסכום לא רע תשתמשו בכסף הזה לתשלום המופחת לביטוח לאומי.
    מאחר שאתם מכירים ויודע איך לחפש במאמרים ובכתבי עת, יקח לכם פחות זמן לחפש מקורות או מאמרים לעבודות להגשה.
    בזמן הזה תוכלו לעבוד.

    אהבתי

  2. שכחת שצריך אנגלית ברמת פטור לתואר… עוד כסף… (בהנחה שאינך ברמה זו מלכתחילה ו-או לא עברת את הפסיכימוטורי ("המנוע המטורף לכסף נוסף") ברמת פטור באנגלית).
    גם לא כולם יותר טיפשים (כדי להיות politically correct) אלא "נוטים לחשיבה מתימטית עוד פחות ממך" 🙂 .
    אגב, אם שירתת בצה"ל וקצת "התמזמזת" לפני תחילת הלימודים, יש להניח שגם יקראו לך למילואים באמצע.
    המלצתי החמה – לך לישיבה, למד תורה, אין מתימטיקה, אין מילואים, יש קצבאות (ואם לא ידאגו לך לקצבה לא ממשלתית) ובקלפי תצביע עבור "התנועה לשוויון בנטל וחיסול הפערים", או תנועת "להיטיב עם העם".

    ומה אם להורים שלך אין מה למשכן ??? והם (לא עלינו) אשכנזים ואינך זכאי ל"גישור פערים" ???

    טוב, אניח לזה. ראיתי מספיק לחיים של כמה וכמה ב"איחוד תיקים".
    אני רק אסיים את הסרקתגובסטית הזו באמירה די קבועה שלי:
    זה אולי לא יקרה בחיי, אבל כשלמספיק "עם" לא יהיה יותר מה להפסיד – תהיה כאן דיקטטורה ותהיה הלאמה של מה שהאצולה גנבה מהעם והדיקטטורים יופלו מדי פעם בשל פעולות "אצילות" כאלה, אבל יהיה כאן פחות אמריקקי ויותר אנושי (אפילו לאנשים ישרים).

    אהבתי

    1. כן, טוב, זה מקרה ממוצע וסביר שקורה להרבה אנשים.
      כמובן שיש מקרים אחרים, גם הסיפור האישי שלי מעט שונה מזה.
      ולא "התמזמזתי" בין הצבא ללימודים, ועדיין הם דאגו לקרוא לי ולהפחיד אותי טריליארד צווים וטפסים. אבל זה מילא, במילואים עוד מקבלים כסף…
      מעניין אותי מה זה "פערי גישור" ולמה לא זכיתי לכאלו. לא אני ולא ההורים שלי.

      ולא הבנתי מה אתה מציע כפתרון חלופי, דיקטטורה?
      למה פשוט לא להפיל את הממשלה ולהשתמש בכוח שלנו כעם? ובאמת להשתמש, לא בתירוץ שזה במילא לא ישנה שום דבר.
      כי הרי בדיקטטורה אין טעם בכלל ללמוד או לשאוף לקידום בעבודה. הרי כולם ממילא מקבלים אותה משכורת ואותם חרא תנאים, לא משנה אם אתה מהנדס עם תואר שלישי או מנקה רחובות בכיר עם תעודת בגרות מינימלית.

      אהבתי

      1. ==== ז ה י ר ו ת, חפירה עמוקה ! ====

        גישור פערים זה פרוייקט של אפלייה מתקנת. ליוצאי עדות המזרח יש הקלות במסגרת זו בכל מיני דברים כמו תשלומים (כולל קרנות סיוע שאשנזים לא יכולים ליהנות מקיומן, כי "האשכנזים דפקו את הורינו כשאלה הגיעו לכאן"), מועדים נוספים לבחינות, ועוד ועוד תיקונים אקדמיים לאפלייה בשנות ה- 50 , באופן קולקטיבי ועם קריטריון מפלה ("מתקן אפלייה"). באוניברסיטאות בישראל יש מה שקרוי : "היחידה לגישור פערים" ותפקידה להגדיל את מספרם של יוצאי עדות המזרח בעלי תואר אקדמי. זה כמובן מתבסס על נתונים שהיו כשזה התחיל, לפני עשרות שנים, כיום פשוט שכחו לבדוק מה היחס ומה באמת צריך לתקן, כי בישראל כשמקבלים לוקחים ולא מתווכחים, אחרת נשארים "ישרים ודפוקים".

        מה שאתה מציין לגבי כוח העם, כנראה עדיין לפחות מדי אנשים זה מספיק איכפת (ליותר מדי יש יותר מדי מה להפסיד אם יתמרדו) ולכן המהפיכה לא מתרחשת. כל קשקשן "מדמגג" את ההמון בקישקושיו וכשההמון בוחר בו לייצגו, תמיד יש "למה זא קשה כעת" ו- "למה אי אפשר בבת-אחת" וכל הסבר אפםשרי ולא אפשרי, למה לא לקיים את מה שהבטיח לקהל בוחריו וכן לקיים מה שהבטיח למקורביו ולמה לחלק את השלל בין אלה שהכי הרבה סייעו להשגת השלטון.

        לטעמי – מדינת ישראל היתה פעם חזקה, למרות שלא לכל אחד היו טלויזיה ורכב ולפעמים אפילו טלפון בבית. כשעלה הליכוד בסוף שנות ה- 70 של המאה הקודמת, עם הסיסמה של מנחם בגין, אז, "להיטיב עם העם", החל תהליך (שכמו בכל תהליך, יש בו חיובי ביחד עם שלילי) של אמריקקניזציה שהביא לכך שיהיו צריכה אדירה ובועה ענקית של עליית רמת חיים, מעבר ליכולות של המדינה ותוך צבירת חובות אדירים ואינפלציה מחרידה שבשיאה היתה של מאות אחוזים בחודש.
        השקל ואחריו השקל החדש, שהחליפו את הלירה הישראלית, הם תולדה של הנסיונות לבלום את אותה אינפלציה בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת. הגענו אז למצב בו מחירי מוצרים בסיסיים היו מתייקרים תוך שעות וסכומים של לירה או חמש לירות, לא היית שומע. הכל היה במאות ואלפים ומיליונים. השקל הפך 100 ל- 1 ותקופה קצרה לאחר זאת, כל 10 שקל הפכו לשקל חדש אחד. שקל חדש, הוא ביטוי ל- 1000 ל"י . תקופה ארוכה מאד לאחר כל זה עדיין סבל השקל מחוסר אמון של משתמשיו ותמיד תורגם לדולר אמריקני (זה היה לפני ה"יורו") כי לא סמכו על יציבות השקל ועל כלכלת המדינה. זה תוקן בכ- 5 השנים האחרונות, בעיקר ע"י התחלת החזרה מ"להיטיב עם העם" כדי להחזיק בשלטון, ל"להיטיב עם המקורבים" כדי להמשיך להונות את ההמון, כי השלטון כבר שלהם ועכשיו אפשר לחלק שלל רב למעטים, ו "ההמון יאמין לדמגוגיה וימשיך להחזיק אותנו בשלטון".

        אפסיק כאן את הצגת הרקע ואומר כי "בשורה תחתונה" אנחנו אומרים אותו דבר. מהפיכה עממית בישראל כפי שהיא כיום, היא לא מעשית והדמוקרטיה היא רק צורת שלטון לכאורה כאן. למעשה – הכסף שולט כאן ולא האידיאלים ולא כל דבר אחר ולפיכך זה בעצם שלטון האצולה הפיננסית. משאבי המדינה עומדים לרשותם, הם חייבים לנו, לציבור, הרבה יותר משנטען שהמדינה מקבלת מהם. המדינה זה אני (ואתה). אנו מקבלים מהם (טייקונים, ומקורבי ראשי השלטון, יורשי תחמני מס, יורשי הון שחור שממשיכים במסורת של מי שאותם ירשו, בקיצור, אלה שבתי ההשקעות מוכנים לנהל עבורם את ההשקעות) בעיקר מרורים. הבנקים חוששים לקחת את מה שאלה חייבים להם, כי יותר טוב להם לצמצם הפסדים מאשר לעשות את הנדרש.
        זה גם הבסיס ליכולתה של אותה "אצולה" לשלוט בנו. "אם תתבע ממני יותר ממה שאני ברוב חסדי מוכן לתת לך, עבד כפוי טובה שכמוך, לא תקבל אפילו את הלחם והמים ואני אמצא עבדים אחרים ואמכור אותך" היום קוראים לזה "שוק העבודה" אבל זה רק ייפוי מחונחן לשוק עבדים.
        תראה מה קורה למי שלמרות שמסתכן באבדן פרנסתו, לא מוכן להישאר עבד ומתאגד. האיגוד המקצועי הוא לא תוצר של שלטון הליכוד (גוש חירות-ליברלים… מה שהחל כ "גחל" והפך ל "מחל") אלא נוצר בזמני "השלטון המושחת של מפא"י ". אז העובד היה מוגן באמת, היה חלק חשוב במדינה (לא כמס שפתיים אלא באמת) וכוחו היה ברוב המקרים, רב משל האצולה שהיתה זקוקה לו לעשיית הונה, אבל לא יכלה בקלות כמו בימינו לדרוס אותו או להפחידו.

        כפי שהדברים עכשיו – אין באמת שלטון העם כאן. אין יותר אידיאליסטים שחיים בצנעה ומנהיגים את המדינה מתוך כוונה להיטיב עם יושביה. כל אחד מהם דואג בעיקר למקורביו ומשפחתו, להונו (שרובו אינו מוחזק בארץ בכלל), לתנאי מחייתו ורק אם אין ברירה, "זורק שיירים מסעודתו" גם לאלה שהביאו אותו לשם כי סמכו על דבריו, הבטחותיו והתחייבויותיו המילוליות.
        לכן, ידידי, האופן היחיד שאני רואה כאפשרי לעם להשתלט בחזרה על מדינתו, הוא במחיר של מתן כוח מופרז לכאורה, לדיקטטור נאור (אידיאליסט אמיתי שלא ימעל באמון ולא ישנה דבריו שניה לאחר כניסתו לשלטון) שיחזיר לעם את מדינתו, יערוף את הראשים הראויים לכך, יחזיר את הדברים לפרופורציה ו"יוריד את הבלון הנפוח לאדמה", וכשהדברים יתייצבו והשימוש ב"דפקטומיצין" (תרופה דמיונית שלי לטימטום המונים) יהיה חובה במשך די זמן כדי להבהיר לכולם כאן שאם לא נהיה תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה לצד זה ושהתעשרות פירושה התרוששות של אחרים ושיש גבולות למה שאפשר לקחת בלי תמורה מאלה שיש להם פחות כוח לקחת, אז, ורק אז, יחזיר את השלטוןם לעם ונחזור לדמוקרטיה, אבל לא כזו שבנויה עבור האצולה אלא כזו שבנוייה לבטא את הצרכים של כוווולם. כולל אילמים (הרוב הדומם) !

        אהבתי

    2. שי, ראשית תיקון קטן… press0wl , או ינשופית… זו בחורה.

      בניגוד לכמה אנשים שיש בקהילה, לא קיבלתי פטור מאנגלית, אז שילמתי על הקורס של אנגלית ברמה הנדרשת על מנת לסיים את החובות הללו. בד"כ יש קבוצה אחת שהיא רק למסלול הלימודים הזה בתוך אותה רמה שבה נתקלים יותר בז'רגון המקצועי שקשור ללימודים הללו, אבל לא היה בה מספיק מקומות אז למדתי אנגלית בקבוצה של ביולוגים, שהיו בה פחות ביולוגים מהחברה במסלול שלי, אבל מסיבות פוליטיות אי אפשר היה להחליף את תוכן הלימודים. סופו של דבר היו 3 בחנים בערך, מטלות להגשה שעבדנו עליהן רק בשיעורים, ומבחן סופי. היחה חובת הגעה לשיעורים. בזמן שלימדו איך לכתוב תקציר קראתי בכיתה ספר פנטזייה באנגלית, המורה התרעמה על זה, אבל ביקשתי שתיתן לי נושא או מאמר בשיעור הבא שבו תלמד, אסכם אותו, ואגיש לה. היא הביאה לי כבר באותו שיעור מאמר לדוגמא וביקשה שאסכם כבר כעת . סיכמתי תוך כדי שהיא מסבירה ,מאמר של 10 עמודים… סיכמתי אותו תווך רבע שעה, והגשתי לה. היא כתבה שאם הסיכום טוב דיו, אין לה בעיה שאקרא כל עוד אני מקשיב לה במקביל… סופו של דבר היא אמרה שהסיכום הזה יחשב לבוחן עבורי כי זה היה בדיוק באותה מתכונת,בדיוק באורך הרצוי ומטלה ברמת קושי וברמת ביצוע מספיק טובות ולכן אם אסכים זה יחשב לבוחן שלי. כשניבחן על סיכום, אוכל לקרוא או לא לבוא לשיעור. קיבלתי על המטלה \ בוחן הזה 92 .
      היה גם משימה \ פרוייקט לסכם שניים שלשה מאמרים בנושא מסויים, לנתח מה הקשר בין המאמרים ,ולנהל דיון של שניים עד חמישה עמודים ,להרצות הרצאה של רבע שעה גג על המאמרים באותו נושא, זה היה משימה בזוגות. היה לנו שני אמרים, אחד מהם היה הרחבה של נקודה אחת שהוזכרה במאמר השני. .לאחר שקארנו את שניהם, אמרנו למרצה: אנחנו לא יכולים לעמוד במטלה כפי שאת רוצה שנבצע אותה. שום טבלה, לא יכולה להעביר בצורה טובה את הנקודה העיקרית, שהאחד מדבר בצורה כללית מסביר על בעית המים ועל הפתרונות האפשריים, והשני הוא הרחבה של פתרון אחד ספציפי. אז היא שאלה…אז מה לדעתכם הצורה האופטימלית?
      הצעתי לה גרף עץ, שבו רואים את הנקודות העיקריות מהמאמר הכללי, ומאותו העץ ההרחבות של אותו פתרון המאמר השני. זה מראה שהוא אנקדוטה קטנה מהראשון בעצם, שזוכה להרחבה גדולה מאוד במאמר השני. תגובתה לרעיון הזה… כעת רק נשאר לכם לסכם בצורה טובה את הנקודות, ולבנות את העץ הזה, את הגרף הזה ולחשוב איך להציג או מה להציג במצגת ובהרצאה של החמש עשרה דקות, אבל אתם לא צריכים את עזרתי יותר, הבנתם מצויין מה לעשות.

      ללכת לישיבה, אני אוהב פילפולים והתפלפלויות, אבל זה לא כוס התה שלי שי.

      אהבתי

      1. אה, כן… אופטי, לישיבה התכוונתי לפנות לחלק הסרקאסטי בחוש ההומור שלך… לא שתלך לישיבה 🙂 אגב, על אותו משקל, כשאני מתבקש לשבת אני בד"כ עונה "אני אשב כשהשופט יאמר" 🙂

        אהבתי

        1. לגבי ההערה על ההתפלפלויות… בתירגול אלגברא לינארית, המתרגלת שאלה : אם אנחנו מגדירים ווקטורים בשלושה כיוונים בכיתה, האם הכיתה הסמוכה נכללת במרחב הזה!? אני אמרתי לה כל כדור הארץ מכלל במרחב הזה… שלשה ווקטורים שניצבים זה לזה , כל מרחב בתלת המימד אפשר להגדיר ע"י מכפלת הווקטורים הללו בסקלר. היא ענתה, שאם הכיתה זה הגבולות של המערכת,אז אי אפשר ושלא אנסה להתחכם וללכת על ההגדרות המדוייקות, אלא אתייחס לנתונים ולהגדרות של השאלה עצמה.

          שיערתי שהצעתך נאמרה בציניות, וממש לא נעלבתי ממנה, אבל על מנת שחברים חדשים או חברים שבים שלא מכירים אותי יוטעו שאני בוגר ישיבה כלשהי, העמדתי את הדברים על דיוקם. אין ברצוני להטעות אנשים בצורה כל כך בוטה לגבי עצמי…

          אהבתי

    3. שי, לגבי מילואים באמצע הלימודים, יש פטור רק לשנה אחת. שנה שנייה או שלישית, עדיין יכולים לקרוא לך למילואים גם אם התחלת את הלימודים בזמן. מה קורה למישהו שמחליט לעשות הסבה בסוף שנה ראשונה ולעבור ללמוד משהו אחר? שוב חלק ניכר מקורסי הקדם, שלא כולם קשורים ישירות למה שילמד, ויתכן שלא יקבל פטורים על כל החדוו"א שעשה או האלגברה לינארית, כי זה ברמה לא מספיק גבוהה…

      אהבתי

        1. לי קראו להתנדב למילואים על מנת להבטיח שאהיה במקום מסוים שבו יש מקסימום שני מועדים בשנה, לתפקיד מוגדר וידוע מראש… זה לא הפריע לי אז הלכתי למילואים גם פחות משנה אחרי השיחרור, בדיוק סיימתי עבודה מועדפתאז לא היה לי איכפת. שאר הפעמים למעט פעם אחת זה רק ריווח את המבחנים ופעל לטובתי.

          אהבתי

          1. אני זוכרת תקופה שהיו לך המוווון מילואים.
            וגם אני כמוך, קיבלתי צו מילואים שבועיים אחרי שחרור מקבע ואחרי חודש וחצי מהשחרור- כבר הייתי במילואים. ולא, לא הבטיחו לי שום דבר תמורת זה… אלא ניסו להתנקם בי על זה שעזבתי את הצבא והחלטתי לבנות לעצמי חיים מחוצה לו.

            אהבתי

  3. המידע שלך לגבי הפלייה מתקנת של מזרחים באוניברסיטאות הוא שגוי בדיוק כמו המסקנה השגויה שלך שאני זכר.
    היום יש הפלייה מתקנת, אבל רק לטובת הערבים.
    מה גם, שהשלטון של הטייקונים- זאת לא דיקטטורה, זה קפיטליזם.
    ושום דיקטטור, נאור או לא נאור, לא יעזור כאן.
    דווקא בגלל אנשים כמוך, שבטוחים ששום דבר כבר לא ישתנה- אנשים יושבים ולא עושים כלום בשביל שמשהו ישתנה. ועדיין, המצב שלנו טוב. לא מושלם, אבל טוב.

    נ.ב.: ברוך הבא

    אהבתי

    1. היי 🙂
      רק עכשיו, לאחר שהופנתה תשומת לבי לכך, אני מקשר בין ה owl לבין "ינשופית" 🙂 . תודה על ההארה ואני משוכנע (אם כי לא בטוח) שתוך מספר שבועות, כשההיכרות ביני לבין שאר הנמצאים תתגבר, לא יהיו יותר פספוסים מסוג זה. אגב, לא הגעתי למסקנה שאת זכר, רק הנחה כזו היתה לי.

      רוצים לומר לי שהפסיקו/סגרו/ביטלו את פעילויות "היחידה לגישור פערים" באוניברסיטאות ??? אם כן, כנראה אני כבר באמת זקן… לידיעה – לימודי באוניברסיטה בפעם האחרונה בה סיימתי תואר כלשהו הסתיימו בשנת 1994 🙂 . עד אז וגם לאחר מכן, לפחות עוד 10 שנים, ראיתי באופן קבוע אנשים עם תארים אקדמים שאינם מבוססי ידע אקדמי…

      אנגלית, אופטי (אני מקווה שבסדר לקצר את כינוייך באופן זה, המביע גם חיבה וגם מבהיר במי מדובר), איזכרתי רק כעוד מקור תקציבי (בדומה לפסיכימוטורי) לאנשי הוראה ברמות שונות ומוסדות המספקים להם תעסוקה. הם משתמשים בתארים אקדמים כשם שהרבנות הממוסדת משתמשת באלוהים ויהדות… זו דעתי.

      עוד כמה הבהרות לגבי הרקע שלי, כדי שלא נצטרך בעתיד להצמיד הסבר על "מהיכן שאובות הנחותי",
      להלן מספר עובדות מההסטוריה האישית שלי:
      1. נולדתי בחיפה בשנת 1954.
      2. הורי היו ילידי פולין שניהם ב- 1913 והגיעו לישראל לפני קום המדינה, אמי ב- 1932 ואבי ב- 1937.
      3. לאחר שחרורי מצה"ל, בשנת 1976, כחודש אחרי השחרור, החלתי את שרותי במשטרת ישראל כבלש ביחידה המרכזית בת"א.
      4. מתוך כ- 30 שנות שרותי במשטרה, 10 ראשונות הייתי בדרגות מקבילות לחוגרים בצה"ל ואח"כ 20 שנים הייתי קצין. מתוך ה- 20, 10 האחרונות, עד לפרישתי שירתתי כחוקר וראש צוות חקירות בדרגת רב-פקד ביחידה הארצית לחקירות הונאה (זו היחידה שהקים בזמנו בנימין זיגל ז"ל ושעיקר עיסוקה בחקירת עבירות פליליות המבוצעות ע"י בכירי ונבחרי השרות הציבורי בשלטון המרכזי ובשלטון המקומי).
      5. בינואר הקרוב תמלאנה 10 שנים לפרישתי מהמשטרה וביוני הקרוב (בעוד 11 חודשים) אהיה בן 60. 🙂 .

      עכשיו לעניין דיקטטורה:
      אמרתי שכשלדי אנשים ("עם") לא יהיה יותר מה להפסיד, תבוא דיקטטורה. דיקטטורה אינה משהו רע בהכרח ובמצבים קיצוניים של צורך קיומי, זו אפילו שיטת ממשל טובה – אם כי תמיד כוח מוחלט משחית באופן מוחלט ולכן זה לא רצוי כשיטת ממשל לאורך זמן.
      במקרה של ישראל – לדעתי וממה שראיתי, אנו קטנים מדי ומעטים מדי וכל שחיתות פוגעת בחלק יחסי גדול מאד של אוכלוסין.
      העובדה שמצבנו טוב, היא הסיבה שטרם הפילו כאן את השלטון בכוח וטרם מינו מועצת מהפיכה ובראשה מנהיג עם סמכויות של דיקטטור הנתונות לביקורת של מועצת המהפיכה.
      בישראל כל זה גם לא מעשי כרגע משני טעמים:
      א. ליותר מדי אנשים כאן עדיין יש מספיק מה להפסיד והם לא יסתכנו בזה ברצינות.
      ב. מי שכן צועק ו"מתפרע" מהווים סיכון שיתפקדו כ "עבד כי ימלוך" במידה והשלטון יימסר לידיהם.
      התרבות הפוליטית של רוב הישראלים העכשוויים היא של חלוקת שלל ולא של אידיאלים
      ושימוש בכישורים אישיים לטובת הציבור. מרוב אמריקקניזציה (מילה שלי המתארת את
      הקפיטליזם הלא עקרוני כמו ניצולני, שמאפיין מי שרוצים להציג עצמם כנאורים ומשתמשים
      בדיבור בלבד כאמצעי לקבל אמון ואח"כ מועלים בו לטובת העשרה פיננסית של נבחריהם
      הם). זה מזכיר לי את הסיבה העיקרית שלדעתי חיילים רוצים להיות קצינים: כדי לשבת
      בג'יפ מקדימה ולא בספסלים הפחות נוחים מאחורנית. סטטוס, תנאי שרות וכוח. לא כדי
      שהמדינה תהיה מוגנת טוב יותר. זה לא כולם, אבל זה המון (!) .
      קפיטליזם היא שיטה כלכלית, לא שיטת ממשל. דמוקרטיה יכולה להתקיים במספר גירסאות, אבל בעיקרון יסודה בשלטון העם ולא שלטון בעלי כוח כלכלי כזה או אחר. בישראל כפי שאני רואה זה לפחות 20 שנה, שולט הכסף במקום ראשון ואחרין הקשרים האישיים. לא עם ולא בטיח.
      חוסר כישורים הוא עילה לפטר עובד, לא לתת לו קביעות, לתגמלו בפירורים ושיירים. כישורים הם לא סיבה לתגמלו ולקדמו. לזה יש קשרים, "יחסים", עושר של משפחתו שיכול לשרת את האינטרס הכלכלי של הממונים עליו וכו'…
      זו הכלכלה הקקפיטליסטית של ישראל, לא שההון הוא הבסיס הכלכלי, אך ברור שלא לכולם יש הרבה ממנו מחד ומאידך, מתאפשר קיום מכובד וממוצע רמת חיים סביר, גם לאלה שאינם עשירים. קפיטליסט אמיתי, מחפש כישורים וגומל עליהם יפה ומבין שבלי כישורי עובדיו העושר שלו זמני מאד.
      לזה, בישראל, פיתחו את הפטנט של פגע וברח. לווים כסף, מוציאים מינימום הכרחי, מקבלים הכנסות, מתחמנים את המדינה, "החברה" נקלעת לקשיים, הבעלים את כספו כבר שם בחו"ל, הנושים יכולים רק "לחפש את החברים שלהם" והלקוחות כלל לא נחשבים גורם, מרגע ששילמו.
      דקא אחרי זה, כבר יש חברה אחרת עם שם אחר שעושה אותו תרגיל ומכניסה לאותו קפיטליסט ישראלי, עוד ועוד הון. כאן, איש מכירות טוב, הוא מי שיגרום לך לשלם עבור משהו שמובטח לך שיקבל שרות לאורך זמן, למרות שזה לא מה שיקרה במציאות. אמינות כאן מבוססת בעיקר על שמות של קונצרנים וחברות "גדולות" שמבוססות על חובות לבנקים ומשקיעים ולא תהססנה להיעלם ובעליהם/ן לא יהססו למכרם/ן ולהיעלם בלי כל נקיפות מצפון לגבי הלקוחות. נסי את זה במדינה או שתיים בארה"ב ותראי איך את נעלמת מהשוק ומבוקשת על עבירות שלצידן שנות מאסר רבות…
      לא טענתי לשלטון הטייקונים, טענתי לשלטון הכסף. אילו הפוליטיקקים לא היו נתונים להשפעת בעלי ההון, זה לא היה קורה כאן כמו שזה קורה. אני גם מציין שאנו, ה"עם" בוחרים פוליטיקקים כי אין לנו אחרים ומי שיכול לעשות זאת טוב, אינו בפוליטיקה, כי הוא רוצה הון ודואג לעצמו. זה לגיטימי, אבל עד שהמצב יגיע לכך שלחסרי ההון (רוב ה"עם") אין יותר מה להפסיד, אין סיכוי למהפיכה עממית כאן להצליח וכבר עדיף פשוט להודות שכעת מוקדם מדי ו"לאכול" את הזבל הזה בהמתנה להבשלת התנאים או חזרה בתשובה של המנהיגות (מה שלהערכתי, כאן, לא יקרה אלא על הבמה בכיכר העיר לפני שלהב הגיליוטינה משתחרר על צווארם מלמעלה).

      אהבתי

      1. שי… הכינוי המלא הוא אופטיקאי מדופלם, על שם השיר קשיים בחקלאות של משינה .

        אני לא מצפה אפילו מעצמי שיקראו לי בכינוי המלא פה. כל קיצור של אופטיקאי הוא לגיטימי… חלק קראו לי קאי חלק מהזמן… חלק קיצרו לאופ, חלק לאופטי… הכל לגיטימי… אז בחר לך קיצור, אני לא נעלב מזה.

        אין בעד מה לגבי ההערה המאירה…

        לגבי מבחן הפסיכומטרי, האוניברסיטאות דווקא רוצות להוריד אותו מאחר שאינו רלוונטי עוד כרף או כסף כניסה או ככלי ניבוי ליכולות הלימודיות של הסטודנטים העתידיים, אלא להחליפו בהעלאת רמת הבגרות באנגלית, מתמטיקה ועברית.
        תוצאות סקר שנערך בקרב ראשי מכללות ואוניברסיטאות : " כ-50% מראשי המכללות והאונ’ בעד ביטול הבחינה הפסיכומטרית והפיכת השנה הראשונה לשנה ממיינת. כ-28% סבורים כי יש לקיים את הבחינה, אך רק במקצועות מסוימים וכ-21% מהנשאלים התנגדו נחרצות לביטול הבחינה הפסיכומטרית."

        ואם כבר כסף, אז גם מבחן האמיר שאפשר לעשות בחלקים, זה משאבת כסף לא קטנה… מי שלא מצליח בפסיכומטרי לקבל את הפטור באנגלית , ולא רוצה לחכות עוד 4 חודשים בין מועד למועד, יעשה מבחן אמיר . מבחן אמיר אפשר לעשות בחלקים, לא חייבים את כולו בבת אחת. הוא או היא יעשו את במבחן אמיר רק את החלק של האנגלית על מנת לנסות לקבל את הפטור .

        אהבתי

  4. גם אני קוראת לו אופטי, אבל אחרים קוראים לו "קאי" ופעם הייתי בטוחה שזה בגלל שהוא סיני עד שהכרתי אותו וגיליתי שהוא בכלל אירי (הוא סוכן סמוי של ה-IRA אבל אהבתו לבירה חשפה אותו).

    ולענייני דיקטטורה, אני לא אסכים לחיות בדיקטטורה לא משנה כמה ישכנעו אותי שזה טוב.
    ולו בשל העניין הפעוט של חופש העיתונות- שזה דבר כייפי ותחום העיסוק שלי.

    בקשר לאוניברסיטאות, שיערתי לעצמי שאתה פשוט יודע את מה שהיה פעם… היום ההפלייה המתקנת היא לטובת ערבים ובדואים. והיא זוכה להרבה זעם כי לפעמים היא יותר "הפלייה" מאשר "מתקנת" (במיוחד כשסטודנטים יהודים נדפקים).

    אהבתי

    1. אוהב בירה ? או אוהב גיניס ? (הסבר מפורט בהמשך).
      אני יוצא לרגע מהנושא הראשי (אלא אם רבים מספיק חושבים שבירה ולהיות סטודנט קשורים זה לזה מספיק חזק) ואם זה בעייתי, מודרטור מורשה בזאת מראש להעיף את זה מכאן:

      IRA והגוף המדיני של אירלנד החופשית, החליטו עם האנגלים ביחד שאם אין פתרון נראה לעין כרגע, צריך לעשות יותר חכם מאשר כאן – שכל אחד רוצה לזכות בתהילה על עשיית שלום ושזה יקרה בקדנציה שלו, והחליטו להניח את הנשק ולהפסיק לקטול אנשים רק כי כרגע לא רואים פתרון שיהיה מקובל על כולם וערכו הסכם שבסופו מפסיק את שפיכות הדמים, בהסכמת הצדדים ואת הפתרון היותר עמוק ויותר "סופי" משאירים ביודעין לדורות הבאים. אלה אנשים ברמת פקחות גבוהה במיוחד וגם פחות חושבים רק על עצמם, כבודם, מעמדם והישגיהם האישיים…

      אבל אני חוזר לבירה:
      (אפשר כמובן להפוך את זה איך שרוצים ולהכניס אילו שמות שרוצים. אני הולך על "גולדסטאר")

      מתקיימת ועידה באנגליה, של הרבה מאד יצרני בירה. בהפסקת הצהריים, עוברים כל הנציגים את הרחוב ומתמקמים בפאב מקומי.
      האירי נכנס ומכריז בקול: "תן לי פיינט של הבירה הטובה בעולם – גיניס, כמובן". מקבל ויושב.
      הבלגי נכנס ומכריז אותו דבר עם דיוואל, מקבל ויושב.
      כך כל נציג ושם מוצרו , מקבל ויושב…
      נכנס הישראלי, מביט סביבו ומבקש כוס חלב.
      הברמן מביט בו ותוהה. הישראלי מבין את הדילמה ואומר: "בירה שותים בחברה, אני לא רואה כאן אף אחד ששותה בירה… לא אשתה בירה לבד… תן לי חלב בבקשה " 🙂

      עד כאן אפשר למחוק, הנה קו למספריים:
      ===============================================================
      ועכשיו לדיקטטורה:
      PressOwl, לא יקראו לזה דיקטטורה ולא יהיה דיקטטור רשמי. ראי צ'אושסקו ברומניה וכרושצ'וב וברז'נייב בברה"מ .
      ראי מה קרה לצ'אושסקו ואשתו (מזכיר לך מישהם מכאן ?) ובנם.
      חוקת מה שהיה פעם ברית המועצות, היא החוקה הכי יפה והכי נאורה שראיתי איי פעם. יותר מוצלחת ויותר טובה מזו של ערב אל ח'ילף (כך אני קורא לארה"ב – פונטית זה נאמר ערב ואני מוסיף שם של שבט בדואי כדי לתבלן את זה מעט).
      לא תצטרכי להסכים לחיות בדיקטטורה, כי זו תהיה "כנסת עממית זמנית" וראש מועצת המהפיכה (לא דיקטטור ולא דיקטטורה). מה שיקרה, יהיה טיפול באצולה ונכסיה והחזרתם "לעם" (בניכוי עמלה לכיסי בכירי המהפיכה ומקורביהם, כמובן… הרי השחיתות לא פסה מהעולם כי עושים מהפיכות) ואחרי שהאצולה החזירה את פירות העושק רב השנים או מה שנותר מזה ואחרי שהעם נרגע ויש מה לאכול גם אם זה בערב וצריך להדליק אור חשמל כדי לראות את הצלחת, וכל זה בלי למשכן כליה או לגנוב או לבקש טובות ולעבור השפלות… גם אם עוד לא עברת את גיל 70 וגם אם אתה תלמיד בי"ס (במסגרת חינוך חובה), יהיו בחירות ויבחרו הנהגה ומחוקקים, אבל אלה כבר יחששו להתפרע כמו לפני המהפיכה, כי אם היתה אחת – יכולה להיות נוספת…

      זה כל מה שאני אומר ולדעתי זה לא הולך לקרות בימי חיי (בתקווה שגם אם אעבור את גיל 80 זה לא יהיה ביותר מדי). אז יש עוד לפחות (להערכתי) 20-50 שנה עד שלמספיק "עם" לא יהיה יותר מה להפסיד.

      אהבתי

      1. חבל… אחרי בדיחות כאלו משעשעות, הרסת עם הסוף.

        נו באמת, אתה באמת היית רוצה לחיות בברית המועצות?
        אני יושיב אותך לשיחה עם רוסי לשעבר מעל גיל 50, ואחרי רבע אתה לא תחשוב ככה.
        לאנשים לא היה מה לאכול שם.
        וכן, הם לא היו דיקטטורים… המפלגה היתה הדיקטטור.
        זה אותו חרטא (וזה מעצבן אותי) כמו שקורה בקוריאה הצפונית עכשיו.

        אהבתי

        1. ומה זה פה עכשיו, הגועליציה היא לא הדיקטטור ? כי מסבירים ונותנים דוגמאות מ"ערב אל חילף" וממערב אירופה ? רק שכאן עדיין אין מספיק אנשים שכבר אין להם מה לאכול (זקנים לא נחשבים, מהם יש כבר מספיק, אבל הם חסרי כוח להפוך את היוצרות ומעטים מדי יחסית לסה"כ האוכלוסיה, אבל כשזה יגיע לצעירים…). כל מה שאני מראה הוא שזה הכיוון. זה לא מוצא חן בעיני, אני כאילו יושב בחוץ ומעריך ללא כל הטייה/מעורבות אישית. אחת התכונות הבולטות בי היא היכולת להעריך דברים בניתוק כמעט (כמעט – מטעמי זהירות בלבד) מוחלט מעצמי.
          ראו הסטוריה עולמית ומהפכות והפיכות ואפילו אם אלה היו פוליטיים וללא שפיכות דמים (שזה אולי קרה פעם, אבל לא ברמה שבה היו המוני רעבים מאד ומעט שבעים מאד מעורבים).
          גם אני מאד רוצה ותומך בכך שהטייקונים ומקורביהם והפוליטיקקים שמאפשרים להם לעשות מה שהם עושים למדינה וליושביה, למען העצמת הונם, יחליטו יום אחד להפסיק את השטויות, להתקיים בכבוד ובאושר ועושר, מבלי לעשוק ולסחוט את משאבי "המדינה" (את ואני ואנחנו בכלל). אבל לי נראה שהחלטה כזו הם יחליטו, כמו שתיארתי קודם גרפית מאד ובאופן קיצוני ועם אנלוגיה ל"מכשפות" על המוקד – רק אם תינתן להם בחירה בין זה לבין שחרור הלהב של הגיליוטינה.

          מצער, מקומם, אבל אמיתי… רק עניין של זמן, להערכתי. גורבצ'וב, אגב, הבין שזה הולך לקרות ולאט לאט פירק את "מסך הברזל" והפשיר את הפער בין הגושים, במיוחד כי היה ברור לו ולכל, שזה לא עובד והמסך לא ברזל ועוברים אותו ורואים מה קורה במערב וזה מקדם למעצים את תחושת הקיפוח היחסי, אז לפני שזה מגיע, ניטרלו את זה והפכו את המדינה (הגוש במקרה זה) למשהו שבתחילה היה עוד יותר קשה לרוב המדוכא, אבל עם תקווה שעכשיו מתחילים לראות יותר מימוש ממנה.
          הכל לוקח זמן, צריך להשלים עם זה. לא לכולם יהיה טוב כבר בחייהם… אבל צריך לעשוןת צעד ראשון, אם רוצים להגיע לסוף המסע… וכאן, זה לא קורה (עדיין) כי חזון ואידיאלים מתו מזמן וקיים קקפיטליזם מופרז לחלוטין. "אם זה לא מעשיר אותי ואת משפחתי/מקורבי, אני לא מבזבז על זה זמן ואנרגיה ומשאבים שלי" הכל כאן רץ ב "ניתוח עלות-תועלת" (Cost-benefit analysis) אבל אישי וצר אופקים להחריד.
          וכדי שיהיה ברור – אני מראש מזהיר את עצמי מכך שאולי אילו הייתי בין ה"אצילים", משפחותיהם ומקורביהם הייתי אולי מדבר/חושב אחרת – אבל זה לא המצב. אני לא הייתי עושה כמוהם כדי להגיע לאן שהם הגיעו. מוכן לפוליגרף !

          ועכשיו – אני הולך להוציא לי בקבוק של 3/4 ליטר של Maredsous 10 שזה Ale בלגי תוצרת דיוואל אבל לא מסוננת. יש אותה גם draught בפאבים, אבל זה הורס אותה. אם כבר רוצים להבין אותה באמת – רק מבוקבקת ! (ראו הוזהרתם 🙂 ).

          שי

          אהבתי

          1. אבל שי, נשמה….
            גם אם קוראים לזה דיקטטורה או "האגיס נטורל", בשורה התחתונה זה לא טוב לאנשים.
            אנשים גוועים ברעב, אין חופש עיתונות, הם כמו חיות מחמד שהממשלה דואגת להאכיל אותם באוכל רק כדי שיוכלו לחיות.
            במדינות כאלו אין אורח חיים, אין חסכונות כלכליים, אתה לעולם לא יכול לשאוף שתאסוף מספיק כסף בשביל מכונית או בית משוכלל יותר.
            אלא ערכים חשובים לא פחות מאוכל.
            אנחנו לא אוגרים במעבדה שצריכים רק לאכול ולשתוק.
            הם עובדים בשבילנו לא אנחנו בשבילם.

            אהבתי

          2. נכון שמי שעוד יש לו מה להפסיד – לא מבין את זה. לכן זה יארך עוד שנים רבות עד שיבוא מהפך/מהפכה/הפיכה…
            🙂

            שי

            אהבתי

          3. וגם מי שהדבר היחידי שיש לו להפסיד זו המדינה…
            גם לי לא בא להפסיד את המדינה במהפכות כאלו או אחרות .
            וזה לא שהמצב שלנו כזזזזזזה גרוע שהוא דורש מהפכה.
            הוא גרוע, אבל בר תיקון.

            אהבתי

    1. Lucky, אני זוכר, לא שאני צריך זיכרון פנומנלי לזה, בכל זאת – המציאות והאמת לא דורשות זיכרון, רק הבנה 🙂 .
      אבל הנה מחקר ב"ברקלי" שמבהיר למה כנראה בסופו של דבר, אם יארך זמן מעבר להגעת די אנשים למצב "אבוד" שרק כוח ואלימות מוציאים ממנו, זה מה שיצטרך להיות. במילים אחרות, אם האצולה תצליח "למשוך זמן" והנהגה חלופית ר א ו י ה (!) לא תהיה מספיק מוקדם, לא תהיה (אישית לכל אחד מהרוב המדוכא) ברירה אלא להפוך את השלטון בכוח. זה לא רצוי וזה מאד הרסני, אבל בפירמידת הצרכים של מסלו, החשבון הסודי בחו"ל והמטוס הפרטי וחוגי ההעשרה לאמנות לילדים והרכב והנהג שלוקחים את הילדים לחוגים או מביאים את המדריכים לאחוזת הוריהם, אינם בשכבה הראשונה והשנייה ומי שהצרכים הבסיסיים שלו אינם מסופקים, לא חושב על המדינה ולא על הממשלה, חושב איך לשלם חשמל ואיך להישאר עם קורת גג שיהיה איפה לישון ושיהיו מיי שתיה ומזון. לי, לא למדינה !
      הנה מה עושה עושר לבני אדם – מדעי לגמרי… לא אני אומר, הפרופסורים אומרים:

      שי

      אהבתי

      1. ועדיין אני לא יכול לתקן את הטקסט, אז לשלם חשמל, לא לשל חשמל (בשורה השלישית מלמטה בגוף הטקסט הקודם שלי) 🙂


        שגיאת הקלדה תוקנה בהודעתך ,אני עדיין ממתין ל(יצחק) תשובה רשמית מהאתר עצמו. אופטיקאי.

        אהבתי

        1. זה לא היה כך עד לפני ימים ספורים, ושאלה על כך הועלתה כבר בשני פורומי תמיכה רשמיים של וורדפרס. לכשתתקבל תשובה, אפרסם בנפרד הודעה לכולם – בהתאם למה שיענו.

          אהבתי

      2. לפי המתואר בוידאו, האינטרס המובהק של כל חברה מתוקנת הוא שאף אחד מחבריה לא יוכל להתעשר יותר מדי. לפי זה, דמוקרטיה אידאלית היא מדינת רווחה.

        הקפיטליזם נכשל. הקומוניזם נכשל עוד לפניו. אז מה נשאר?

        הדיון כאן מזכיר לי יותר ויותר את זה – https://bestplace0nway.wordpress.com/2013/05/10/%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A2-%D7%9E%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%93/

        אהבתי

  5. אבל גם הדיקטטורה נכשלה.
    סופה של הדיקטטורה הוא בפסל של סדאם חוסיין שהופל כ"כ יפה (אם כי משפילה עבורו) והתמונות עדיין מהדהדות בראש.
    בכל חברה, כל אחד דואג לעצמו על חשבון אחרים.
    אין אדם שפוי שאם נותר לו ק"ג אורז אחרון- יעדיף לתת אותו לשכן שלו ולא לילדים שלו.
    אז אצל אחדים ק"ג אורז זה דבר בסיסי שעליו ילחמו,
    ואצל אחרים- חופשה בקיץ זה דבר בסיסי שילחמו עליו.
    כמו שאמר אחד ממנהלי החברות שהשתתפו ב"בוס בהשוואה":" אני לא מבין איך אפשר לחיות בלי פעמיים בשנה לעשות סקי ולצאת לחו"ל פעם בעונה… זה המינימום הבסיסי".

    מדובר בתכונה אנושית בסיסית, שתהיה קיימת בכל צורת שלטון שתהיה.
    גם בקומוניזם בבריה"מ היו כאלה שעמדו בתור שעה בשביל להכנס לחנות ריקה שאין בה מה לקנות, והיו כאלו שלא נסגר להם המקרר מרוב בשרים ונקניקים.

    אהבתי

להגיב על Luckyhunch לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: