הידברות לאור החרם האקדמי על ישראל

קראתי היום את תגובתו של מר באומן, סוציולוג אנטי ציוני , שסירב לבקשת אירגון פרו פלסטיני להשתתף בעצמו בחרם אקדמי על ישראל, ולבטל את השתתפותו בכנס שנערך בה. תגובתו כפי שמוסר נכדו:

"באומן אינו תומך ביצירת חומה של חרם, באשר היא מייצגת סירוב לדיאלוג, והוא במיוחד אינו מסכים לחרם סיטוני המוביל בדיוק לזה – להימנעות מדיאלוג. שני מונולוגים אינם דיאלוג. ומרגע ששיח עם האחר נפסק, ירי על האחר עלול להחליפו"

אישית, לי זה הזכיר דיון ישן שהתנהל פעם בקהילה " הידברות", שהיתה חלק מבאמצע הדרך. להלן הדיון:

הידברות=דיאלוג. מהי הידברות?

1 מתוך 1 (5 הודעות)

הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,916
17/12/2009 03:23

בדיונים האחרונים בקהילה נטען ע"י כותבים שונים שאין כאן הידברות כי הנכתב אינו מאפשר אותה. מצד שני נטען כי אין הידברות מפני שאין מגיבים לאותם דברים בדיוק. למשל: –

Anonymous:

חשבתי שזה פורום "הידברות ביהדות" אבל כנראה הגעתי למקום הלא נכון…

כמה שנאה נשפכת פה.

נדרש:

הפורום הדברות ביהדות נחמד מאוד

למחפשי השלום וההבנה הכנה של משמעות המילה ללא הסברים מיוחדים.

noahm:
זאת לא הידברות,
הידברות מוגדרת על ידי מילון בבילון כ-
פיוס, הגעה להסכמה, ריצוי; ניהול תקשורת, ניהול מו"מ, חילופי דברים
(הצגת המילים הנרדפות היא על פי דרוג ההתאמה שלהם למילה)
מילון מורפיקס מתרגם לאנגלית הידברות כ-
arrangement, agreement ; discussion
במחרוזת הו לא היתה הידברות (כמו גם במחרוזות אחרות כאן)
אין אפשרות להידבר על ענייני אמונה.
לא היה פיוס, לא הסכמה, לא ריצוי… כל אחד נכנס העביר לאוטומט, ירה את הצרור שלו ויצא.
לדעתי, כלל לא יכולה להיות הידברות על מי הריבון השולט במדינה. מי שהדת של נדרש, מי שהאמונה של נדרש זרים לו, אין לו כל בסיס להידברות על הנושא.

על הנושאים הללו אין לי כחילוני, אפשרות להידבר עם נדרש למשל.
כך גם אי אפשר לקרוא לתגובות שהופיעו כאן בשם הידברות.


האמונה שלו היא לא האמונה שלי.
אין גשר שיכול לחבר ביני ובינו.

נראה שאין תמימות דעים לגבי עצם המושג – הידברות, או בלעז – דיאלוג. כולנו מכירים את ההגדרות המילוניות. הן אינן מספקות, אינן נוגעות במהות.

ניסיתי להסביר פעמים רבות למה כוונתי במילה זו, בקהילה זו ובאחרות וגם בשיחות אישיות. נראה שלגבי רוב באי הקהילה כיום זה לא הובן – שאם לא כן, טענות כאלה לא היו עולות כי לרוב היה ברור במה דברי גולש זה או אחר אינם מאפשרים הידברות ומגיבים עניינית לדברים אלה.

לפני כשנתיים וחצי נתקלתי במאמר קצר של פילוסוף נכבד בן ימינו, הבא להגדיר מהותה של הידברות – אותה מהות שאני מכוונת אליה בקהילה זו –

KWASI WIREDO :

FOSTERING INTERCULTURAL UNDERSTANDING THROUGH DIALOGUE

Dialogue must be based on rational discussion.

Ideally, philosophy is both a critical and reconstructive discipline. Being critical does not just mean being apt to criticize the beliefs and reasonings of other people; it also means being self-critical, in dialogue with oneself. This implies also being in dialogue with others, be they members of one’s culture or one’s school of thought or of other cultures or schools of thought.

In today’s world, dialogue between people of different cultures and schools of thought is an urgent necessity. Dialogue is needed not necessarily to bring about agreement but at least to bring about an understanding of the plurality of belief and non-belief and respect (not just tolerance) for them in principle. Just think of the consequences of the absence of dialogue in international and intra-national conflicts in the world today.

Dialogue is not just an exchange of ideas
Philosophers need to argue not only the necessity for dialogue but also explain its nature. Dialogue is not just the exchange of ideas. A quarrelling group may be actively exchanging ideas, but will be far
from dialogue; so would a group indulging in mutual admiration. In both cases the discussions arenot dedicated to acquiring knowledge about truth or goodness for the sake of desirable human relations. These, then, are necessary conditions of dialogue. But there are other necessary conditions. Dialogue must be based on rational discussion. Such a discussion is impossible unless the parties
acknowledge the possibility that they might be wrong and the other
right. We all know this attitude of mind does not come easily.

One of the severest impediments to dialogue is dogmatism, and it is,

or ought to be, the role of philosophers to find an antidote to it. Dogmatism is not just holding a belief with a strong conviction; rather it is holding it with a conviction so strong that it rules out the possibility of error. It can be encountered in all spheres of human thinking, including philosophy (in the broad acceptation of this term). And ridding human thought of dogmatism is one of philosophy’s objectives, in the strict conception of the discipline.
An antidote to dogmatism
As matters stand now, conflicting dogmatisms fight interminably.
When, for example, contending parties armed with mutually incompatible divine ‘revelations’ as to the nature of the good life engage each other, the refractory character of the situation is due in large measure to a shared sense of infallibility.

There are at least three layers of error here.

First, allegedly infallible individuals are not supposed to have any
need of dialogue among themselves, and the fallible, presumably,

have no standing before the infallible. But Philosophy has the duty

and ability to dismantle the pretensions to infallibility, for the claims
here are human, all too human. And the fact is that “To err is human.”
Second, a great many of these conflicts arise when the contingent
customs of one group’s life-style are made into universal laws of rectitude mandatory for all. To generate an adequate appreciation
of this distinction would be half the battle of intercultural understanding won. This, to be sure, is a philosophical task.
The third layer of error is the most difficult to deal with. It is the
subordination of morality to religion, known in contemporary Western
philosophy as the divine command theory of morals. In sum, it says that what is morally right is, by definition, what is commanded by God. Socrates in Plato’s Euthyphro tried to discourage such a conception by pointing out, in his dialectical manner, that it involved the absurdity that an action’s moral quality has nothing to do with its nature. On this score, Socrates has beengenerally persuasive among philosophers, but not among some leaders of opinion.
Even though the subordination of morality to religion is not unchallenged in the Western world and is, in fact, non-existent in some non-Western cultures, such as in at least some parts of Africa, philosophy still has plenty of work to do in this matter. Perhaps, if the
logical independence of morality from religion were to be generally
understood, some of the ferocity of current conflicts might be reduced.
KWASI WIREDO : FOSTERING INTERCULTURAL UNDERSTANDING THROUGH DIALOGUE, © UNESCO, http://unesdoc.unesco.org/images/0019/001921/192178e.pdf#193905

קואזי ווירדו הוא פרופסור מכובד בפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת מדרום פלורידה הנמצאת ב-טאמפה, פלורידה.

האם גם אתם חושבים כך?

האם הידברות תיתכן בתנאים המפורטים במאמר, או שדרוש לדעתכם יותר מזה? או אולי פחות מזה?

מהי הידברות לדעתכם?

המקום הכי טוב: אמצע הדרך!

להתראות!

הצטרף 23/07/2008
הודעות 695
17/12/2009 06:45

"]זאת לא הידברות,
הידברות מוגדרת על ידי מילון בבילון כ-
פיוס, הגעה להסכמה, ריצוי; ניהול תקשורת, ניהול מו"מ, חילופי דברים
(הצגת המילים הנרדפות היא על פי דרוג ההתאמה שלהם למילה)
מילון מורפיקס מתרגם לאנגלית הידברות כ-
arrangement, agreement ; discussion
במחרוזת הו לא היתה הידברות (כמו גם במחרוזות אחרות כאן)
אין אפשרות להידבר על ענייני אמונה.
לא היה פיוס, לא הסכמה, לא ריצוי… כל אחד נכנס העביר לאוטומט, ירה את הצרור שלו ויצא.
לדעתי, כלל לא יכולה להיות הידברות על מי הריבון השולט במדינה.

מי שהדת של נדרש, מי שהאמונה של נדרש זרים לו, אין לו כל בסיס להידברות על הנושא.


על הנושאים הללו אין לי כחילוני, אפשרות להידבר עם נדרש למשל.
כך גם אי אפשר לקרוא לתגובות שהופיעו כאן בשם הידברות.


האמונה שלו היא לא האמונה שלי.
אין גשר שיכול לחבר ביני ובינו.

העתקתי את ציטוט של נועם

תודה לך נועם על ההבנה והכתיבה הנכונה שלך שאני חייב להסכים איתה בחלקה בטוח,

הצד שלך לא זר לי בכלל, כי אני זוכר מספורי הילדות שלי שנקלתי עם אנשים כאלו, שהבינו שיכולים תמיד לומר שלום יפה או כל מילה אחרת,

הרבה לפני העולם הוירטאלי שאנחנו מכירים היום,

אבל בכל זאת אם מותר לי להעיר משהו חשוב מאוד לדעתי,

שלא תמיד חייבים להסכים עם הצד השני, כמו שאתה לבד ציינת את זה, ולא משנה הסיבה שיהיה מה שיהיה, אבל הכבוד בכל זאת עדיין חייבים לשמור,

וזה סוג של הדברות בשביל ההבנה הפשוטה לפעמים זה באמת ככה, ולפעמים זה לתת לזולת את ההרגשה, ולפעמים זה הסקרנות, (בזמנו היה כאן אשכול שפתחתי לשאול שאלות ממישהו, אנחנו לא באותה המקום ולא באותה האמונה, היו כמה הבדלים משמעותים בנינו ובין כמה וכמה בפורום, ובכל זאת התשובות היו בהתאם היפה והכבוד ההדדי, ולא תמיד היה מקובל מה שכתבו לי תשובה, אבל קיבלתי את זה בהבנה מוגמרת, בגלל יצר סקרנותי, או בכל שם שתתן לו

גשר לחבר יש תמיד שעוברים ממדיה למדינה, ואם יש ידידות כנה אז הגשר יהיה יציב תמיד

שלכם

נדרש

מוזמנים ל-
יכול להיות שהכתבה שאני מפרסם קיבלתי באימייל
או שקראתי את זה ונהנתי אז העברתי להנאתכם
* דבר אישי יצויין בכוכבית בתחילת הכתבה
בתודה

הצטרף 21/07/2008
הודעות 7,746
18/12/2009 00:07

הבעיות או המכשולים שיש במאמר להידברות, לפי הבנתי, לא בהכרח בסדר שבו הופיעו במאמר:

1) האמונה החזקה כל כך בצדקתך, שמונעת ממך לבחון את האופציה שאתה טועה, והאחר צודק.

2) חוסר כבוד כלפי יריבך בויכוח.

3) כשנכנסים לדיאלוג, צריך לרצות להגיע לאמת, או למצוא את הטוב היחסי.

4)כאשר מייחסים מוסר, עם אלוהות. עם "דברי אלוהים חיים" .

הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,916
18/12/2009 00:31

קאי ,

זה אכן קיצורו של מה שמוגדר במאמר כמכשול להידברות, אם כי יש לי כמה הערות/תוספות:

1. כך מוגדר שם דוגמטיזם.

3. מפני שמהותו של דיאלוג היא בירור משותף שמטרתו להגיע לאמת כדי שיהיה בסה"כ טוב יותר.

4. נטען במאמר – שכל זמן שמקבלים התפיסה השלטת בחלק מדתות העולם המערבי, שמוסר יכול להיות נובע אך ורק מהדת ואין לו קיום נפרד, עצמאי ממנה, לא יתכן דיאלוג בין דתיים בני דת כזאת לבין מי שאינם כאלה.

אתה מסכים עם הגדרת הידברות כפי שמופיעה במאמר?

המקום הכי טוב: אמצע הדרך!

להתראות!

הצטרף 21/07/2008
הודעות 7,746
18/12/2009 06:58

מסכים עם ההגדרה להידברות, כפי שהיא מופיעה במאמר…

אם אין את המוכנות לבחון אם התפישה שלי כצד בויכוח מוטעית, זה V כוח- צד מ\נגד צד, בשני מונולוגים שמגיבים אחד לשני, ולא ויכוח לשם שינוי דיעה ,או ליבון נושא.

המאגר הביומטרי לשמוע את החדשות הכי מוזרות?! חינוך למען הביטחון העתידי של מדינת ישראל ישראל אשמה בהכל עם קהילות כאלו, מי צריך יותר? אמצע הדרך הידברות ביהדות הפינה הספרותית

הודעה אחרונה נכתבה ע"י optikay 06:58 18/12/2009
מודעות פרסומת

2 מחשבות על “הידברות לאור החרם האקדמי על ישראל”

  1. קואזי ווירדו:
    Dialogue must be based on rational discussion. Such a discussion is impossible unless the parties acknowledge the possibility that they might be wrong and the other right. We all know this attitude of mind does not come easily. One of the severest impediments to dialogue is dogmatism, and it is, or ought to be, the role of philosophers to find an antidote to it. Dogmatism is not just holding a belief with a strong conviction; rather it is holding it with a conviction so strong that it rules out the possibility of error.

    "באומן אינו תומך ביצירת חומה של חרם, באשר היא מייצגת סירוב לדיאלוג, והוא במיוחד אינו מסכים לחרם סיטוני המוביל בדיוק לזה – להימנעות מדיאלוג. שני מונולוגים אינם דיאלוג. ומרגע ששיח עם האחר נפסק, ירי על האחר עלול להחליפו"


    חבר פרלמנט בריטי שהוזמן להשתתף בדיון באוניברסיטת אוקספורד הגיע, וכשגילה שהסטודנט שיהיה מולו הוא ישראלי, עזב מיד את המקום – http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/396907

    ההמשך ברור, לא?

    אהבתי

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s