ציורים שאני רואה עוברים לאחר זמן לא ארוך אל מאגר הדימויים והרעיונות שבעמקי בינתי. כאשר צף ועולה רעיון מבין אותם רעיונות, מראה שהוא קטע מאותן תמונות, אני תמיד מודעת לכך שהרעיון הגיע אלי ממקור חיצוני כלשהו – אבל בדרך כלל לא מצליחה להזכר באותו מקור.
בזמן האחרון נדדו מחשבותי שוב ושוב אל הפסוקים האלה ואל ספר דברים בכלל, כל פיסת חדשות וכל ארוע בנאלי במציאות חיי שולח אותי לשם, כל פעם לפסוק אחר, לפעמים אותו פסוק חוזר – כמו פסוקים אלה שבציורו של ארדון, אשר ראיתי בסמוך ליצירתו.איני נוהגת לנכס לעצמי רעיונות של אחרים, לכן כל זמן שאיני נזכרת בהקשר – אני לא כותבת על הרעיון או המראה.
בזמנו, גם אני לקחתי אלפבית פיניקי והתחלתי לפענח…ואני לא זוכרת כבר איך הגעתי אז אל הפסוקים האלה בלי קונקורדנציה… אולי בעזרת חבר או חברה?
על כל פנים, עכשיו שמאמרו של עפרת הזכיר לי ההקשר, אעיז לכתוב על פסוקים ונושאים מספר דברים.עד שהכל יתגבש לכדי פוסט/פוסטים כאן – אתם מוזמנים ליהנות מן המאמר המעניין הזה ומן השאלות שהוא מעלה (:
חידת האותיות
במכירה פומבית הקרובה של "מונטיפיורי" יוצג למכירה ציור שמן על בד של מרדכי ארדון בשם "אותיות". שנת היצירה של הציור אינה מצוינת, אך סביר שנוצר בשנות השמונים המאוחרות. אמנם, עוד ב- 1974 ארדון אכלס באותיות עבריות קדומות את הפאנל הימיני של טריפטיכון "יום הכיפורים", אך היה זה בסוף שנות השמונים ששילב קטעים מהמגילות הגנוזות בחלונות הויטראז' הגדולים שיצר לספרייה הלאומית בירושלים, ויתר על כן, ב- 1989 יצר את אלבומו "ציורי דרך" ובו הופיעו האותיות העבריות הקדומות כשברים ירוקים המעופפים בשמים ליד כף רגל חומה וגדולה, מעין רגל אלוהית. דפדוף באלבום הנדון ישכנע, שגם בתפיסת הגוונים והאור שייך הציור "אותיות" ל- 1989. ובכן, עניין התאריך נפתר, כך נראה.
"אותיות" מורכב משבע מילים מסתוריות, כתובות בכתב קדום, צבועות בצבעים ססגוניים ומאירות כאבנים טובות, קורנות מתוך רקע אדמדם אפל ומואר בה בעת. הציור דקורטיבי ביותר וסמוך ברוחו לציורים ותבליטי בזלת של אותיות עבריות קדומות שיצר משה קסטל מאז 1948, אך בגווניו…
View original post 423 מילים נוספות
מה דעתך? Comment