השקר של חיינו הוא גם האמת של חיינו

השקר של חיינו הוא גם האמת של חיינו

יצחק מאיר

פתגם וותיק וחכם ביידיש אומר :" אל תשאל אותי שקרים ולא אשיב לך כזבים". נזכרתי בו כשקראתי בעיתוני ישראל הנרגשים כי שמונים אחוז מיהודי הארץ הזאת מאמינים באלוהים. לכאורה ממצא מרעיש. הנצפות ביותר בכל תכניות הריאליטי בארץ הקודש לא מגיעות לקצה קצהו של הרייטינג מעורר ההשתאות שיש לה, מסתבר לכאורה, לאמונה. איך הצליחה להסתתר עד הנה והניחה לפרהסיה הישראלית לעשות פקקים בשבתות של חורף שטוף חמה בדרך אל סקי החרמון, לצאת למסעי קניות בשווקי הצמתים ובקניונים, למלא דפי מתכונים בעיתונות הכתובה והמשודרת בכתבות גורמה בהם מטגנים מיני בשרים בחמאה ומעוררים את החושים בתיאור כמעט פואטי של טעמי דגת הים ושרציו? שמונים אחוזים מתוך מאה זה הרבה. זה חמישה מיליון יהודים ויהודיות. איפה הם?

הסופדים התחילו לבכות את מותה של החילוניות הישראלית. החוגגים מיהרו לפתוח שולחן כדי לחגוג את ניצחונה הסוחף של העגלה המלאה על העגלה הריקה שהשלתה את עצמה עד הנה כי היא עמוסה ערכים של ליבראליות, ונאורות, וקדמה, ואולמות קונצרטים, ובתי אופרה, ובמות תיאטרון ואוונגרדיה למיניה. איפה? בעשרים האחוזים הנותרים?

הפתגם הוותיק חייך. מי ששאל האם אתה מאמין באלוהים, שאל שאלה של שקר. באיזה אלוהים? באלוהי סיני שנתגלה לעמו בתרי"ג מצוותיו בשעה שזה אמר בלב נכנע "נעשה ונשמע"? באלוהי אברהם, יצחק ויעקב שכרת עימם ברית לתת להם את הארץ הזאת מורשה? באלוהי הנביאים שאמרו כי כל מה שהוא דורש מעמו הוא "עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת"? באלוהי המחזירים בתשובה הכריזמטיים המקיפים עצמם בשועים השואלים ברכות וקמעות והשגחה פרטית על גורל השקעותיהם הנועזות? באלוהי המיואשים מיכולותיה של הרפואה המוצף בדמעות של הנאחזים בכל כוחם בחיים? באלוהי המזל הנקרא להשגיח על כרטיסי הפיס למיניהם ועל כדור הגורל הלבן המתרוצץ כנכפה בין המספרים המכושפים של שולחן הרולטה? על שאלת השקר הזה, ענו לו לשואל את שמונים האחוזים של הכזב.

אכן כזב. שמונים אחוז מן הישראלים מאמינים באלוהים, אבל לא באלוהים אחד, לא בהכרח באלוהי ישראל אלא אולי דווקא באלוהי האנושות המגוונת המומלך על הלב ולא על המעשים, באלוהי פתרון חידת יצירת היקום, או בריאת האדם, או הרצת הכוכבים במסילתם, באלוהים שאינו דורש דבר אבל מצפים ממנו להעניק את הכל,  או  אפילו לא באלוהים שאנשי הגות רועי צאן המאמינים בדתות השונות כולן  מגדירים  מכל וכל כאלוהים. בין כך ובין כך, התשובה לשאלה אינה יכולה להיות אלא כזב.

האמת אינה נוחה יותר מן השקר. ישראל מעידה על עצמה כי היא שטה לה בזרמים תת קרקעיים חמימים מתחת לאוקיינוס קר כקרח, מנוכר, גלי עד גבה גלי תמיד, מסוכן. היא אינה מרימה פריסקופ לראות לאן היא שטה והיכן יגווע זרם הגולף המתעתע בו היא שיקעה את עצמה. שמונים האחוזים המגדירים עצמם כמאמינים באלוהים, רובם ככולם, אומרים שהם מאמינים כי הם חדלו להאמין ביכולתם לנווט את דרכה של המדינה באוקיינוס המציאות. הם נואשו מן הרלוונטיות של  הצעות פתרון הסכסוך הקיומי בדורם. אין להם  כוח עוד ליטול את הגה השלטון על גורלם. הם לא מאמינים בעצמם על הארץ, על כן הם שמונים אחוזים של מאמינים בשמים. אין מנוס. האלוהים חייב להם את נאמנותו. הם באחוזים מדהימים העם הנבחר על פי הפירוש הצר ששונאי ישראל היו לו הד ובת קול האומר כי העם הנבחר הוא העם המובחר, ולא העם שבחר האלוהים למלא את מצוותיו, לא העם שנשלח אל כל עמי העולם להוליך את בשורת היושרה והטוב והצדק, לא העם שנביאי ה' הצליפו בו הצלפות שאינן תמות על שהוא היה גא וחשב שהוא מובחר וכשל ולא ידע למלא אחר תעודתו בעולם. עמי העולם באוקיאנוס המאיים אינם חשובים כלל. עם נבחר אינו משגיח בכאלה.

האמת היא שהנשאלים מעידים על עצמם כי כמעט כולם, תשעים ושבעה אחוזים בהם, רואים את עיקר העיקרים הבונה את זהותם היהודית בשואה. לא במלחמת השחרור. לא בבניין הארץ, לא בתחייתה המופלאה של השפה העברית שנחשבה כאחת משלש השפות המתות, לא בכינוס גלויות, לא בהקמת רשת של לומדים וחוקרים וחלוצי מדע באוניברסיטאות ובישיבות השוקדות על הרחבת ים התלמוד. לא. בשואה, בהכרה כי מה שהיה הוא מצב קוסמי, כי השואה היא מימושו של איום השמדה שימיו כימי עולם וימי העולם לא תמו, והעתיד עוד לפנינו ועימו גם השואה שלא תמה ולא תיתום. זה נורא. לבנות כך זהות יהודית מחייב הרהורי תשובה עמוקים. אי אפשר לחיות כך. אי אפשר לגדל ילדים בעם הזה כך.

לכן הסקר השקרי הזה הוא גם סקר אמת. השקר של חיינו הוא גם האמת של חיינו. לא מוחלטת, אבל מציפה, טובענית, מבשרת רע. במוחלט יש עוד סיכוי לאמת אחרת. להתמודדות אמת על ייסורי האמונה, לעיון במורשת היהודית שיש בה צוואת תיקון עולם רחבת דעת ואופק, ללימודה מתוכה, בענווה, בהכנעה, בטיפוח חיפוש האלוהים ולא במשאלים הרושמים את האחוזים של מי שמצא אותו כביכול. יש אמת של ההכרה בתקווה הגדולה שהבאנו על עצמנו עם קימומה של המדינה היהודית, בחתירה לשלום בארץ, ליצירת בסיסי כיבוד הדדי עם אומות העולם. יש באלה אמת. אל תימדד באחוזים. מה אחוז הזרע מתוך כללות האילן? לא כלום, כמעט לא כלום, ובכל זאת "זֶרַע הַשָּׁלוֹם- הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ" ( זכריה ח') , ואמת מארץ תצמח.

מחשבה אחת על “השקר של חיינו הוא גם האמת של חיינו”

  1. על אותו הסקר בדיוק כתב אסף ענברי רשימה אנליטית ב"הארץ", כמי שאינו פוחד ממספרים וסטטיסטיקות או בז להן – אלא מסתמך עליהן. הצד השני של המטבע הוא : "אין רוב חילוני" – http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1625680. אני ממליצה לכווולם לקרוא את זה: בין אם את/ה חילוני/ת או דתי/ה, מאמין/ה או אתאיסט/ית – כדאי להפנים ולפעול בהתאם.
    אני מסכימה עם רוב מה שענברי כתב. ואתם?

    אהבתי

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s