cropped-25042009064.jpg

הבנייה האמיתית מתחילה בלב

הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
03/08/2011 22:54
מותר לנו לא להסכים זה עם זה
ואף לחלוק זה על זה, אבל בשום פנים

ואופן לא שנוא ולהיפרד זה מזה
בליבנו. צריך לבנות מחדש, והבנייה
האמיתית מתחילה מהלב.http://www.breslev.co.il/articles/הבנייה_האמיתית_מתחילה_בלב/שלושת_השבועות_ותשעה_באב/חגים_ומועדים.aspx?id=19885&language=hebrewתקופת בין המצרים – המתחילה בי"ז בתמוז ומסתיימת בתשעה באב – הינה תקופה של אבלות על חורבן בית המקדש. מטרתה של תקופה זו אינה אלא כדי שנעסוק בהתבוננות פנימית. בידוע שאין הקב"ה מעניש אותנו אף פעם לשם עונש גרידא, אלא כל מטרתו כאב אוהב לעורר אותנו להתבוננות ולתשובה. גם חורבן בית מקדשנו אינו אלא קריאה אלינו מן השמים, כדי שנוכל לאייש שוב את מקומנו החשוב – להיות שותפים למלך העולם בתיקון עולמו על ידי מעשינו ומחשבותינו הטובים.על שום מה חרבו שני בתי המקדש ועל מה עלינו לעשות תשובה? תשובת חז"ל לשאלתנו – בית המקדש הראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, והשני חרב בגלל שנאת חינם.שואל ה"נתיבות שלום": כיצד יתכן שעבירות אלו שקולות אלו כנגד זה? שלוש עבירות חמורות שיש בהן מעשים בפועל ומחריבות את העולם, כגון עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות – עומדות כנגד מחשבת שנאה שסמויה בתוך הלב? (ככתוב בתורה "לא תשנא את אחיך בלבבך").ועונה ה"נתיבות שלום" ואומר: איננו אלא בנים למקום. ומה ההבדל בין עבד המלך לבן המלך? שהעבד עושה את רצון המלך מתוך שיקול שלא לקבל עונש, והבן עושה את רצון המלך מתוך רצון לעשות נחת רוח ולשמח את המלך.התשובה לשאלתנו – על מה עלינו לעשות תשובה? – היא שבאותה מידה בה "מעציבות" את המלך עבירות כמו עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות, "מעציבה" אותו השנאה שאנו בניו האהובים שונאים זה את זה בליבנו.

מספרים חז"ל שאומר לנו הקב"ה, בטרם נחרב הבית אשר עליו נאמר "תוכו רצוף אהבה" – "קשה עלי פרידתכם", ומבאר ה"נתיבות שלום": "קשה לי בראותי אתכם בפירוד לבבות זה מזה ולא אוהבים זה לזה".

על כך עלינו לעשות תשובה. על פירוד הלבבות שבינינו הגורם לפירוד בינינו לבין בורא עולם. אמנם מותר לנו לא להסכים זה עם זה ואף לחלוק זה על זה, אבל בשום פנים ואופן לא לשנוא ולהיפרד זה מזה בליבנו.

מהו השורש הגורם לפירוד בינינו, כדי שנעקור אותו ונשוב אל דרך האמת? התשובה היא: הפירוד שקיים בתוך עצמנו.

שורש השנאה הוא כאשר אנו רואים רע בעצמנו, מוצפים במחשבות ורגשות שליליים, ומשם בקלות אנו "מחליקים" לשנאת אחינו בלבבנו.

יתכן ותשאלו "הכיצד?" כמה מאיתנו כאשר מוצפים במחשבות ורגשות שליליים קווים את כל השלילה הזו בתוכנו, ושואלים את עצמנו היכן טעינו? כיצד איבדנו את הדרך אל ה"טוב"? רובנו, במקום להתבונן פנימה ולעשות תשובה, נוטים "להשליך" את הקושי המציף על הסובבים ולהאשים אותם בכל… ומכאן שנאת אחינו בלבבנו כבר אינה רחוקה… חלילה.

ויש מאיתנו שבמקום "להשליך" את הקושי המציף על אחרים, נוטים להאשים את עצמנו ולשקוע במרה שחורה ושנאה עצמית, שגם היא בגדר שנאת אחיך בלבבך תחשב.

כל השנאה הזו אינה אלא שנאת חינם, כי דרך האמת היא שנתחזק באמונה שכל מה שקורה איתנו הוא רק לטובה מוחלטת, כדי שנלמד עוד משהו על עצמנו ונתקרב עוד קצת יותר אל בוראנו. בטח לא שנאשים אחרים ברע הקורה לנו ואף לא את עצמנו.

אם בדרך האמת נעסוק ונתקרב אל טובו של הקב"ה דרך כל מאורעותינו, או אז, נזכה לנקות את ליבנו, למצוא את היופי הטמון בנו ולקרב את ליבנו אל כל אחד מישראל אחינו.

אז יתפאר בנו אבינו שבשמים ויאמר עלינו: "ישראל אשר בך אתפאר"! ויבנה הבית אשר תוכו רצוף אהבה ורחוק הוא משנאת חינם.

* * *
סיגל אהביאל-ויסטרייך הינה הומאופטית ופסיכותרפיסטית בשיטת הגשטאלט 18 שנה, פיתחה שיטה חדשה וייחודית של טיפול, תרפיה והבנת הנפש על פי משנתו ואורו של רבי נחמן מברסלב. בקרו באתרה: שיח הלב – מה שליבך מגלה לך.

חזור לדף הבית של שלושת השבועות ותשעה באב
הצג מאמרים נוספים של סיגל אהביאל ויסטרייך
גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 24/07/2008
הודעות 695
22/08/2011 23:06

קיים שלוש מושגים

"לא תשנא אחיך בלבבך" אבל להראות לו את זה מותר לך

"ונשיא בעמך לא תאור", אבל מתור לך לשנוא אותו.

"ואהבת לריעך כמוך" כל מילה לזה מיותרת

"הוכח תוכיח את עמיתך" רק את עמיתך

————————————————-

עכשיו מה הפירוש של

"כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו"?

מוזמנים ל-
 יכול להיות שהכתבה שאני מפרסם קיבלתי באימייל
או שקראתי את זה ונהנתי אז העברתי להנאתכם
* דבר אישי יצויין בכוכבית בתחילת הכתבה
בתודה
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,914
23/08/2011 09:06
נדרש:

קיים שלוש מושגים

"לא תשנא אחיך בלבבך" אבל להראות לו את זה מותר לך

"ונשיא בעמך לא תאור", אבל מתור לך לשנוא אותו.

"ואהבת לריעך כמוך" כל מילה לזה מיותרת

"הוכח תוכיח את עמיתך" רק את עמיתך

————————————————-

עכשיו מה הפירוש של

"כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו"?

נדרש,

ה"אבל" שלך הוא פרשנות. יש לה פסוק אחר בתורה להתבסס עליו?

– כי לי לא ברור איך אפשר לא להרגיש משהו בלב אבל להראות אותו – אז מה מראים? שקר, משהו שלא קיים?

ומה זה "לא תאור"? – אם אתקל בטיול הלילי של אחרי ארוחת ערב במנהיג ואאיר פניו בפנס כדי לראות מי זה, אז עברתי על האיסור הזה?

ואהבת לרעך כמוך – זה אולי המשפט הכי סתום בתורה כולה – ואתה אומר שכל מילה עליו מיותרת??? הגדר "רעך". ואם אני לא אוהבת עצמי כל כך, אז אני מקיימת המצווה בכך שאני גם לא אוהבת אף אחד אחר כל כך, באותה מידה? מי ששונא  את עצמו בגלל שהוא בעיצומו של משבר נפשי – פטור?… ויש עוד הרבה שאלות…

ומה זה עמיתך? – מי ששוה לך?  מי שעובד איתך? …אז אב או אם שמוכיחים את הילדים שלהם עוברים על המצווה הזאת?

איך אני יכולה לדעת למה דברים אלה קרובים ללב במידה שמתבקש לעשותם אם איני יודעת מה הם הדברים?

הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
23/08/2011 13:04
נדרש:

קיים שלוש מושגים

"לא תשנא אחיך בלבבך" אבל להראות לו את זה מותר לך

"ונשיא בעמך לא תאור", אבל מתור לך לשנוא אותו.

"ואהבת לריעך כמוך" כל מילה לזה מיותרת

"הוכח תוכיח את עמיתך" רק את עמיתך

————————————————-

עכשיו מה הפירוש של

"כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו"?

נדרש יפה שאלת

וכמו שאתה יודע אורך השאלה שלך פחות משורה אבל התשובה…..

וכך הם הדברים (עד כמה שניתן להכניס במקום צר ובזמן מועט )

ו. וּמָל הֹ אֱלֹהקיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה אֱלֹקיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ:

יא. כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא:

רש"י לא נפלאת היא ממך: לא מכוסה היא ממך, כמו שנאמר (דברים יז, ח) כי יפלא ארי יתכסי, (איכה א, ט) ותרד פלאים, (איוב מ, יג) ותרד במטמוניות, מכוסה חבוש בטמון

יב. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:

רש"י לא בשמים היא: שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה וללומדה:

יג. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:

יד. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ:

רש"י כי קרוב אליך: התורה נתנה לכם בכתב ובעל פה:

http://www.he.chabad.org/parshah/torahreading.asp?AID=562416&p=3&showrashi=true

ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך (ל,ו)

אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו, היינו כשימול את ערלת לבבו – כי כל זמן שלבו ערל ואטום אי אפשר לו להרגיש באמת, רק כשימול את ערלת לבבו, ויהיה לו חלל בלב – ואזי ירגיש לבבו באמת גודל כאבו, ויצטער ויתחרט באמת, ואזי מגודל החרטה ירגישו גם כל הלבבות של כל הטיפות שנמשכו ממנו, ולכל מקום שנמשכו, ירגישו שם במקום שהם, הן אותם שנמשכו ממנו ונתהוו מהם בניו ממין בני אדם, והן אותם שנמשכו ממנו למקום אחר חס ושלום, וגם שם יש להם לב ושאר איברים ואזי כשימול את לבבו, וירגיש לבבו גודל כאבו, ויתחיל להצטער ולהתחרט באמת, אזי ירגישו שם כל הלבבות של הטיפות, ויתוודע להם האמת האיך הם מוטלים במקום טינופות בשאול תחתית כי מתחילה נדמה להם שטוב להם, כי הן מזיקי עלמא רק אחר כך כשנימול לבבם, על ידי שנימול לבב אביהם, אזי מרגישין היכן הם, ומתחילין לקונן ולהצטער, ונעשה שם רעש גדול ביניהם וזהו ומל ה' את לבבך – ואת לבב זרעך,

היינו כשימול ה' את לבבו, ימול גם לבב זרעו ולהיכן שנמשך הזרע, הן למין בני אדם, אזי מחויבים בניו שירגישו גם כן הרהור תשובה על ידי שנימול לבב אביהם וכן אם נמשך למקום אחר חס ושלום, אזי ימולו שם הלבבות וירגישו כנ"ל. והזמן המסוגל לזה הוא חודש אלול, כי אלול ראשי תבות את לבבך ואת לבב היינו שימול ה' את לבבו ואת לבב סתם התלוי בו, להיכן שנמשך כנ"ל היינו הלב של הטיפות לאיזה מקום שנמשכו, אם שנמשכו ונתהוו מהם בניו מין בני אדם, והן שנמשכו, חס ושלום, למקום אחר וגם הם בניו, והם תלויים בו ועל כן כשנפטר האדם הם הולכים אחר המטה ומקוננים עליו, כמו בניו ממש ממין אדם, אך שזה שהם הולכים ומקוננים אחריו, הוא לו לבזיון ולחרפה גדולה, רחמנא לצלן רחמנא לצלן מענשים הללו כידוע.

לא בשמים היא (ל,יב)

בודאי אפילו אם לא היה אפשר לקיים את התורה כי אם על ידי שיעלו לשמים, היינו לעשות תכף עבודות גבוהות מאד, שהם בחינת שמים, בודאי היינו צריכים לעלות אחריה, כי בודאי ראוי להאדם שיעבוד השם יתברך בתכלית תכלית מדרגה עליונה אשר הוא בחינת שמים. אך השם יתברך חפץ חסד הוא, והוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו, ויצר לב האדם רע מנעוריו, ואי אפשר לכל אדם להתחיל תכף בעבודות גבוהות עד לשמים, ואפילו לאחר ההתחלה, לאו כל אדם זוכה אפילו בסוף ימיו לעבודות גבוהות.

 ואם כן, חס ושלום, אם לא ירצה השם יתברך לקבל העבודות פשוטות של סתם בני-אדם הכשרים, אם כן אבדה התקוה, חס ושלום, של רב העולם! על כן הזהירה התורה על זה כי לא בשמים הוא וכו', וסיים: כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו, היינו, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, ואינו חפץ מהאדם שיעלה לשמים, דהיינו שיעשה עבודות גבוהות דוקא מה שאין בכוחו לעשות עדיין, רק השם יתברך חפץ מהאדם שיעשה מה שאפשר לו לפי מדרגתו, בבחינת סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, דהיינו שימשיך עצמו מעט מעט למעלה למעלה בכל פעם וילך ממדרגה למדרגה, כמו שאנו מבקשין בכל יום: שתרגילנו בתורתך, שתרגילנו דיקא,

 כמו ההרגל שמרגיל אדם את עצמו באיזה דבר מעט מעט. נמצא שאין האדם צריך להסתכל בתחילת עבודתו שיעלה מיד למדרגה גבוה, שזה בחינת 'כי לא בשמים היא', שאין אתה צריך לעלות מיד לשמים, רק הוא צריך להתחזק להתקרב ולעלות למדרגה הקרובה אליו מיד. וזה: כי קרוב אליך הדבר מאד וכו',

כי באמת התורה והעבודה שאתה צריך לקיים עתה כפי רצונו יתברך הוא קרוב אליך מאד, כי אין אתה צריך רק להתגבר לעלות ממדרגתך למדרגה הסמוכה שהיא קרובה אליך מאד, ועל זה אתה מוזהר: בפיך ובלבבך לעשותו, דהיינו שצריך להתגבר מאד על ידי דבורי תורה ותפלה, שעל ידי זה מקררין חמימות הלב דסטרא-אחרא, שלא יבער הלב, חס ושלום, לתאוות רעות; וגם מקררים את חמימות הלב דקדושה, שלא יבער חוץ מהמידה, שלא ירצה לעלות תכף במופלא ממנו, ועל ידי זה זוכין לעלות מדרגא לדרגא ולעשות את כל דברי התורה הזאת.

(אוצר היראה, יראה ועבודה קיא; על פי: יורה דעה, תרומות ומעשרות ג,י)

http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1252208790&ucat=36

כי קרוב אליך הדבר מאד … (דברים ל,יד)

אי אפשר לקבל את התורה בכל אדם ובכל זמן, דהיינו שיזכה לקים את התורה ולהבין דרכי התורה על מכונם, שזה עיקר בחינת קבלת התורה שבכל זמן בכלליות ובפרטיות בכל אדם, וכל זה אי אפשר כי אם על ידי יגיעות גדולות, שצריכים לשבר מניעות עצומות קודם שזוכה כל אחד לבחינת קבלת התורה, כמאמר רבותינו ז"ל: יגעתי ומצאתי תאמין מצאתי ולא יגעתי אל תאמין וכו', כי צריכים להיות מרצה למסור נפשו ממש ולירד לתוך הים ולתוך התהום ממש, בשביל לחפש אחר דרכי התורה הקדושה,

 היינו לשבר מניעות עצומות שהם ממש כמו ים ותהום. ואז כשהוא מרצה לזה, והרצון והחשק שיש לו לתורה הקדושה חזק אצלו כל כך, אזי עוזר לו השם יתברך שזוכה לשבר כל המניעות, והמניעות מתבטלים מאליהן, כי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, ואין הקדוש ברוך הוא שולח מניעות לאדם שלא יוכל לשברם אם ירצה. והעיקר הוא על ידי תוקף הרצון, כי כל המניעות אינם באים על האדם רק בשביל ניסיון ובחירה, וגם נמשכים מהקטרוג שמקטרג השטן על בחינת קבלת התורה בכלל, וכן בפרט. אבל תכף כשהוא חזק ברצון הקדושה כל כך, עד שהוא מרצה למסור נפשו ממש ולשבר כל המניעות, אזי ממילא נתבטלין כל הקטרוגים, כי מאחר שמרצה לשבר מניעות כאלו, בודאי מגיע לו זה לזכות לקבלת התורה בשביל זה, ואז על ידי זה ממילא נתבטלין כל המניעות, וזוכה לקבלת התורה בשלמות.

 וזה בחינת לא בשמים היא וכו' כי קרוב אליך הדבר מאד וכו', כי תכף כשהוא חזק ברצון דקדשה עד שהיה מרצה לעלות לשמים בשביל זה, וכן לעבור מעבר לים בשביל זה כעין שפרש רש"י שם, אזי תכף כי קרוב אליך כי נתבטלין כל המניעות ממילא, ואז כל הדברים שבקדשה קרובים אליו כנ"ל. (הלכות הכשר כלים – הלכה ד, אות כד לפי אוצר היראה – תלמוד תורה וקריאת התורה, אות מז)

http://www.azamra.co.il/FreeTextPage.aspx?cID=1&aID=506

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
23/08/2011 15:40
LuckyHunch:

איך אני יכולה לדעת למה דברים אלה קרובים ללב במידה שמתבקש לעשותם אם איני יודעת מה הם הדברים?

הי לאקי אמנם השאלות שלך כבדות משקל והתשובה להם היא לא בשתי שורות אבל אולי נדרש ידע לעשות זאת …

לעניין השאלה האחרונה שלך והיא חשובה מאוד ואולי היא צריכה להיות השאלה הראשונה בכל מקרה  יש תשובה ועצה מופלאה לשאלה שלך

כמדומני חלקה תשמע מוכרת אבל כשמתבוננים לעומק היא חידוש ….

עצה מרבי נחמן

דרך אגב אין מקרה כמו הדברים בקשר לט באב אך מתקנים טו באב כשעבודה באלול השאלה של נדרש המשך שאלתך והתשובה למטה וימי אלול הבאים עלינו (במהרה) לטובה

.

כי קרוב אליך הדבר מאוד

כדי לחזור בתשובה צריך להתעורר. כשרוצים להתעורר ומאוד עייפים, ישנם שתי דרכים להתמודד עם הבעיה: לנסות להתגבר בכוח למרות שום רצון לכך, או פשוט לחזור להיות מודעים למי שאנחנו באמת. השינה היא מצב בו אנחנו מנותקים מעצמנו וההכרה מרחפת בעולמות אחרים, אז כדי לצאת ממנה צריך פשוט לחזור להיות מי שאנחנו.

משיבת נפש 

אלול, ימים נוראים. זה תמיד בא בסוף השנה, וזה תמיד בא בהפתעה. כמו משהו שמונחת מלמעלה לחיים שזרמו לעצמם, ודורש מהם לעצור לרגע, קורא להם לחזור לשורשים שהתכסו במהלך השנה במאורעות שונים, שאולי נכנסו לתרדמה. דווקא מהמקום הרחוק ביותר מתחילת השנה, שם הכל היה ברור וישר, נדרש מאיתנו לחזור להתחלה ובכך להתחיל שנה חדשה.

המיקום של ימי הרצון והתשובה בסוף השנה הוא אולי מרכיב נוסף בתחושה הראשונית של ריחוק ואדישות ביחס לימים נפלאים אלו: האם אחרי שנה שלמה שעשיתי מה שעשיתי, פתאום אפשר לשנות את הכל? גם כשמאמינים בכוחה של התשובה והתקווה לתקן, תמיד יש את הקושי הנפשי להחליף את הפאזה, למחוק את מה שהיום הוא חלק ממני. כמה שהוא אמיתי ונכון, תהליך התשובה נראה באמת רחוק מאיתנו עד שהצעדים הקטנים לתיקון הופכים למכבידים. המנהג הקדמון ביותר שיש לנו על חודש זה, הוא המנהג לתקוע בשופר. חז"ל ראו שהמעכב הגדול לתשובה הוא התרדמה הנפשית שלא מאפשרת להזיז את הלב למעלה. האם זה חייב להיות כל כך קשה, כל כך רחוק?

כאשר התורה כותבת על התשובה, נאמר כך: "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו… ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך… אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך" (דברים ל). התורה מדברת כאן על תשובה ממקום מאוד רחוק, "מקצה השמים" (כשהריחוק אינו רק גיאוגרפי אלא בעיקר נפשי), והיא מבטיחה שגם משם נשוב אליו ואל ארצו. לדעת הרמב"ן, ממשיכה התורה באותו נושא ומדגישה: "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא… ולא מעבר לים היא… כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". מצוות התשובה נראית כדבר רחוק? לא כן, אומרת התורה, אלא היא קרובה מאוד. התשובה לא נמצאת במקום שהוא מחוץ לעולם שלנו, אלא היא קרובה אלינו ממש. אז מה עושים כשמרגישים את ההפך, כשאין שום התעוררות לתשובה? – "הדבר" אמנם קרוב מאוד אלינו, אבל ייתכן שאנחנו לא קרובים לעצמנו, ואז גם לא מרגישים איך אנחנו קרובים לתשובה, קרובים מאוד.

* * *

מדברי רבי נחמן משתמע ששלב מהותי והכרחי בתשובה הוא בירור מהותנו האמיתית: להיות מחוברים למי שאנחנו באמת, ולדעת, ולו במעט, מהו התפקיד שמוטל עלינו בחיים. ל"מי שרוצה לשוב בתשובה" מייעץ רבי נחמן ש"יהיה רגיל באמירת תהלים", ומסביר: "והנה הכל חפצים ליראה את שמך, ואף על פי כן לאו כל אדם זוכה לעשות תשובה, כי יש אחד שאין לו התעוררות כלל לתשובה, ואפילו מי שיש לו התעוררות לתשובה אינו זוכה להגיע אל האות והשער של תשובה השייך לו, ואפילו אם מגיע לשם יכול להיות שהשער של תשובה סגור, ומחמת כל זה אין האדם זוכה לתשובה.

ועל ידי אמירת תהלים, אפילו מי שאין לו שום התעוררות לתשובה הוא מתעורר לעשות תשובה, וגם זוכה על ידי תהלים להגיע אל השער ואות השייך לו, ולפתוח השער. נמצא שזוכה על ידי תהלים לעשות תשובה" (ליקוטי מוהר"ן ב, עג). בכוח אמירת תהילים להביא להתעוררות הרוחנית, למציאת שער התשובה המתאים לאותו אדם ולפתוח אותו. ומבאר רבי אלטר טפליקר: "כי כל אדם לפי שורש נשמתו יש לו דרך מיוחד ועבודה מיוחדת שצריך לו לילך דייקא באותו הדרך, ועל ידי זה יזכה לשוב להשם יתברך… ולאו כל אדם זוכה למצוא דרכו המיוחד לו לפי שורש נשמתו לשוב בו להשם יתברך. וגילה לנו אדוננו מורנו ורבנו הקדוש זכר צדיק לברכה, שעל ידי אמירת תהילים ישפיע לו השם יתברך חכמה ובינה ודעת להשיג מעצמו דרכו המיוחד לו דייקא, לפי שורש נשמתו, מה לו לעשות בזה העולם, עד שיזכה על ידי זה לתשובה שלמה".

כדי לחזור בתשובה צריך להתעורר. כשרוצים להתעורר ומאוד עייפים, ישנם שתי דרכים להתמודד עם הבעיה: לנסות להתגבר בכוח למרות שום רצון לכך, או פשוט לחזור להיות מודעים למי שאנחנו באמת. השינה היא מצב בו אנחנו מנותקים מעצמנו וההכרה מרחפת בעולמות אחרים, אז כדי לצאת ממנה צריך פשוט לחזור להיות מי שאנחנו. במקום הזה, של מי שאנחנו באמת, אין אף פעם ריחוק מלעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות. אין אף פעם ריחוק מלהיות מי שאנחנו באמת. לכן אומר רבי נחמן, שכדי לזכות לתשובה עלינו להתעורר ולמצוא את הדרך של שורש נשמתנו שבה נוכל להתקרב לה'. הדרך הזאת היא מהותנו האמיתית בחיים. ברגע שנדע מהי ונהיה מחוברים אליה, לא נהיה רחוקים מלעשות כל דבר שהוא מתאים לנשמתנו באמת. וכך התשובה מגלה על מי שאנחנו באמת, והיא קרובה אלינו מאוד.

מהו המיוחד בספר תהילים שמסוגל להביא אותנו להיות מי שאנחנו באמת? בכמה מקומות מלמד רבי נחמן שכל אדם צריך "למצוא את עצמו" בכל מזמור של דוד המלך ולדעת שהדברים מדברים על חייו שלו: "וכן אמירת תהלים וכיוצא, צריך לראות שימצא את עצמו בתוך כל מזמורי תהלים… וכל אדם, כל מלחמות היצר שיש לו וכל מה שנעשו עמו, הכל מבואר ומפורש בתהלים. כי עיקרו נאמר על מלחמות היצר הרע וחילותיו שהם עיקר האויבים והשונאים של האדם, שרוצים למונעו מדרך החיים ולהורידו לשאול תחתיות… ורק על עניין מלחמה זאת נתייסד ספר תהלים" (ליקוטי מוהר"ן ב, תורה קא, וכן שנית שם בתורה קכה). מכיוון שדברי דוד המלך נאמרו ברוח הקודש ובהתעוררות גדולה (שם, עג) יכול כל אדם למצוא את שורשיו הרוחניים במזמורי התהילים. בדברי דוד המלך אנחנו מגלים על עצמנו שהמלחמה העיקרית המתרחשת בחיינו היא על ההתקרבות לה'. דרך כל בקשה לישועה ועזרה אנו חוזרים ומבטאים את רצון נשמתנו שלעולם לא תתקרב מה' ושלא יגברו עליה כוחות הרע. פה אנחנו ממש 'מוצאים את עצמנו', מגלים על מי שאנחנו באמת ומעוררים את אותו מקום פנימי על ידי התפילה.

אם כן, מעבר לעצה הגדולה והיקרה של אמירת תהילים, מצאנו עוד נקודה מרכזית בתהליך התשובה שלנו. תשובה מתחילה ממקום מאוד פנימי, מבחירה לחיות את מי שאנחנו באמת. באופן טבעי קשה לגעת במקום כל כך עמוק. לשם כך עלינו לחזור אל עצמנו קודם כל, לדעת מי אנחנו, מהי משמעות המציאות שלנו בעולם, ומהי הדרך המיוחדת שלנו להתקרב לה'. כשאנחנו יודעים שנפשנו היא רוחנית ומלחמתה היא כנגד כוחות הרע, אין יותר דבר שמפריד בינינו ובין ה'. מעכשיו כל התמונה שונה לגמרי- זה לא שאנחנו מנסים לגשר על מרחק עצום בינינו ובין ה' ומקווים שהוא יעזור לנו כי זה קרוב לבלתי אפשרי מבחינתנו, אלא שאנחנו יודעים שהרצון הטבעי שלנו הוא לעשות רצון ה'; אין כאן חיבור של שני דברים נפרדים, אלא גילוי מחודש של האחדות ביניהם. הכל קרוב, הכל אחד.

לא תמיד בכוח ההכרה לחלחל פנימה, ולכן עלינו להביע אותה דרך התפילה – במזמורי דוד המלך, אבל גם בתפילה האישית שלנו. בעצם זה שאנחנו מבקשים מה' על הנקודה השורשית שבחיינו ומייחלים אליו, אנחנו נוגעים באותו מקום פנימי ויכולים לעורר אותו. התפילה היא הצעד הראשון לגלות אותו, פתח שנוכל להרחיב אותו על ידי השתדלותנו ועבודתנו. "כי עיקר כלל ושורש ויסוד של כל העצות להתקרב להשם יתברך, הוא רק אמירת תהלים ושארי תחינות ובקשות והתבודדות, לפרש שיחתו בינו לבין קונו, לבקש מלפניו שיקרבהו לעבודתו יתברך, ורק על ידי זה זוכין לנצח המלחמה, אם יהיה חזק ואמיץ מאוד תמיד להעתיר ולהתפלל ולהתחנן לפני השם יתברך תמיד, יהיה איך שיהיה, אז בוודאי ינצח המלחמה, אשרי לו" (ליקוטי מוהר"ן שם).

* * *

אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח

אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש,

שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו

לך אמר לבי בקשו פני, את פניך ה' אבקש

הורני ה' דרכך, ונחני באורח מישור למען שוררי

אל תתנני בנפש צרי, כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס

קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' (מתוך תהלים כז

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s