המוח היהודי

הצטרף 10/07/2008
הודעות 20,145
25/06/2011 20:53

שגריר קוריאה בישראל בחשיפה מדהימה לעין המצלמה.סרט חובה שכל יהודי חייב  להפיצו חינם!!! בארץ ובעולם

מה דעתך על השפעת לימוד התורה והתלמוד?
מנהל קהילת חמשישים  חולמים ומגשימים
לא חשוב הגיל!
חשוב התרגיל!
הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
26/06/2011 01:54

יישר כוח

ועל זה נאמר

רבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ, כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, דַּעְתָּן מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב) מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח. אֲבָל זִקְנֵי תוֹרָה אֵינָן כֵּן אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְארֶךְ יָמִים תְּבוּנָה. (מסכת קינים פרק ג)
גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,914
27/06/2011 12:57

 סבא משה ידידי,

באמת מעניינת אותי דעתך על כך.

התלהבות הקוריאנים ממה שנתפס על ידם כחינוך יהודי, כפי שמוסברת על ידי שגריר קוריאה בארץ, היא  דבר שהועלה לדיון בקהילה זו וגם באמצע הדרך.

על התלמוד הקוריאני

הקוריאנים, בעלי התוצאות הגבוהות בעולם במבחן פיז"ה, מעריצים את מערכת החינוך הישראלית – מה שלא בדיוק עולה בקנה אחד עם המסר של הסרטון הזה.

הינדיק,

אשמח להתייחסותך לקישור השני

הצטרף 10/07/2008
הודעות 20,145
27/06/2011 19:58

לאקי יקרה

לדעתי השגריר הנכבד צודק במידה רבה.בבית ספר בעל משטר של משמעת חזקה מאד יש בעיה בגלל שזה מדכא את היצירתיות של התלמידים.

כדי להגיע להצטיינות במדעים ובכלכלה צריך הבן אדם את החוצפה היהודית-כלומר לא לקבל את הפראדיגמה המוסכמת כדבר מובן מאליו.

יהודים התקיימו במשך כאלפיים שנה בגלות תוך הסתמכות על רמתם השיכלית הגבוהה,זה היה גורם הישרדות חשוב ביותר.לימוד התורה והתלמוד,תוך התפלפלות ובניית תילי תילים של פירושים חידדו את מוחו של הנער היהודי וזה שוב עזר לו לשרוד.

אפשר כמובן עוד להרחיב ולפרט בנושא זה אבל זהו היסד לדעותי בנושא.

מנהל קהילת חמשישים  חולמים ומגשימים
לא חשוב הגיל!
חשוב התרגיל!
הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
28/06/2011 01:07

לאקי צריך להבין משהוא בסיסי

וזה נראה לי מה שהקוריאנים מבינים ולצערי הרבה יהודים לא…

זה לא התפאורה זה התוכן…

לדוגמא פעם עשו כזה מחקר והמסקנה הייתה שצריך ללמוד בחברותות שזה לעצמו שטויות ….

או אולי להתוכן ולקיים דיונים גם זה שטיות אחת החכים שלנו היו צריכים להיות גאוני הדור …והם לא

התוכן של התלמוד והמשנה זה מה שמחכים

התלמוד בנוי בצורה לוגית מבהילה ממש ובכדי להבין צריך לפתח חשיבה מתמאטית…..
דבר שונה מחשיב חשבונית כמותית של אחוזים חיבור חיסור אנטגראלים גזירות וכו …
 לכן מי שחושב שכל אחד במשנה /גמרא מסביר איך שבא לו הוא טועה כי זה לא  אקדמיה שכל אחד ממציא לו תיאוריה אלא פה הוא חייב להוכיח מתוך הכתב …
 ויש 13 מידות שעפיהם עובדים (אלה מהשיר בפסח)…
 לכן זה לא התפאורה  זו שמסביב כי אפשר גם ללמוד לבד למרות שלא ממולץ
 עד לפניי לא הרבה החינוך החדר היה קשה לא כמו היום
 אלא זה התוכן שאין עוד כמו הוא בכל העולם בשום תחום

 

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,914
28/06/2011 22:33

הינדיק,

נדמה לי שאינך מבין משמעות מבחן פיז"ה: – משמעות הצלחתם הפנומנאלית של הקוריאנים במבחן הבינלאומי הזה היא שרוב התלמידים הקוריאנים הם תלמידים מצטיינים במונחים מערביים, שולטים בתוכן הלימודי הנדרש במערב ויודעים לישמו מצויין. ובכל זאת – 23% מזוכי פרס נובל הם יהודים, ואין כמעט קוריאני ביניהם. לא כל זוכי פרס נובל היהודים היו בעברם תלמידים  מצטיינים בכל המקצועות כמו כל קוריאני ממוצע מזה כמה דורות. למעשה, רובם לא היו כאלה.

מסקנת הקוריאנים ידועה לכל מחנך יהודי ממוצע, לא משנה באיזה מערכת חינוך  –  התכנים חשובים, אבל לא פחות חשוב  פיתוח החשיבה העצמאית, הקניית שיטות חשיבה שונות (הוראת התלמוד המסורתית עושה זאת – גם האשכנזית וגם המזרחית), מתן ערך וחשיבות שווה לחכמת הלב ולחכמת השכל בלימוד ובישום (זאת המשמעות של "בכל מאודך", חז"ל רואים אי רתימת האינטואיציה לתהליך אינטלקטואלי  חיסרון ופגם הפוגע בשקול הדעת).המחנכים הישראלים פועלים בתוך המסגרת שהתוו חז"ל, גם החילוניים ביותר שבהם. קורצ'אק מיישם תפיסות של חז"ל, הן מיושמות בחינוך הדמוקרטי, בחינוך הפתוח בחינוך הממלכתי… בכל רחבי העשייה החינוכית בארץ. זה מה שהקוריאנים רוצים ללמוד מאיתנו: איך מחנכים לחופש רוחני מבלי לוותר על העברת כלי החשיבה, ערכים, מוסכמות.

הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,914
29/06/2011 16:08

סבא משה היקר,

בבית ספר בעל משטר של משמעת חזקה יש דגש על פתוח של מיומנויות שכליות על חשבון מיומנויות רגשיות-אינטואיטיביות, המדוכאות ומרוסנות הן ע"י המשמעת הנוקשה והן ע"י  דרישות המערכת הקפדניות. חשיבה יצירתית, מהסוג שמחפשים בהייטק למשל, היא חשיבה המערבת אינטואיציה ברמת מיומנות גבוהה.

הקוריאנים הוכיחו שאפשר להגיע להצטיינות במדעים גם בלא חשיבה יצירתית, גם בלא חוצפה יהודית. אבל מה, אי אפשר להגיע לתגליות פורצות דרך בלעדיהן. זה כל העניין, זה שורש התסכול שלהם.

אני מסכימה איתך: כשם שבתגרת רחוב אין כללים וגם מתאגרף מקצועי עלול להיות מובס בה, כך גם בהתמודדות שכלית כדי לשרוד בהשוואה להתמודדות אקדמית. במאבקי השרדות בקיאות ומיומנות ביצוע לא מספיקים, צריך גם תעוזה וחשיבה יחודית. ההגיון  משותף לכולנו, מקשר בינינו באמצעות מילים – אבל הרגשות והאינטואיציה יחודיים לכל אדם.כאשר אמצעי ההשרדות העיקרי הוא יכולת אינטלקטואלית, משתמשים בכל הכלים המנטאליים שיש, כי חלק מהם עלול לא להספיק – והיהודים הוכיחו עצמם כשורדים.

…וחוצמזה, אשמח אם תרחיב

הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
29/06/2011 23:59

לא אני לא מבין את משמעות המבחנים האלה אני יכול להבין למה עושים אותם אבל לא את המשמעות…

הקוריאנים הם מסתכלים על הדברים בעיניים של גויים משמעות חיצונית של הצלחה להגיע למקום הראשון ולצערנו גם מערכת החינוך בארץ….

כולם רצים אחרי גבור עשיר וחכם אבל לא במשמעות היהודית אני אסביר…

מסופר בתלמוד (תמיד ל"ב) על אלכסנדר מוקדון שפגש את חכמי ישראל ושאל אותם מספר שאלות: את מי אתם מחשיבים אצלכם חכם? ענו לו: איזהו חכם? הרואה את הנולד. שאל: ואת מי אתם מחשיבים גיבור? והשיבו לו: איזהו גיבור? הכובש את יצרו. שאל: ומי נחשב עשיר? השיבו: איזהו עשיר? השמח בחלקו. ושאל: ומה יעשה אדם ויחיה? השיבו: ימית עצמו.
התשובות תמוהות. הוא שואל שאלה, וחכמינו משיבים בשאלה חוזרת ונותנים לו תשובה על השאלה החוזרת, כגון, בעניין שבו עוסק המאמר, שאל: מי נחשב אצלכם עשיר? השיבו (בשאלה חוזרת): איזהו עשיר? וענו: השמח בחלקו!
חז"ל הסבירו בתשובות אלה שאין לשאול מי נחשב עשיר, גיבור או חכם, משום שאם נגדיר אדם על פי קריטריונים מסויימים, כמו שהגדרנו לעיל עשיר ועני, אנו בעצם מגדרים קריטריונים חיצוניים בלבד. יתירה מזאת, פעמים רבות נמצא 'סתירות' בין הקריטריונים לבין מה שבפועל. לדוגמא, האם חייו של אדם עשיר נוצצים וזוהרים? האם הוא בהכרח שמח? לא תמיד.
חז"ל, בתשובתם לאלכסדר מוקדון, מגדירים מיהו חכם, גיבור, עשיר וכו', על פי המהות והפנימיות של האדם – איזהו, כלומר שבמהותו ובפנימיותו עשיר? ועונים: זה שבמהותו ובפנימיותו שמח בחלקו. ואם במהותו הוא אכן אדם שמח בחלקו – לזה נקרא עשיר.

דבר נוסף ההצלחה של היהודים דווקא לא מעלה שאלה עם כל ההסברים והתרוצים

אנשים לא קולטים אנחנו עם סגולה עם קדוש שכל מטרתו להוריד שפע לעולם אם בעבר כשהיה בית המקדש ע"י עבודה מיוחדת וכנראה גם היום … גדולי ההמצאות בעולם באו מהמוח היהודי… דווקא….

 כל ההמצאות והפרסים לא היו מתקיימים ללא סיעתא דשמיא ורואים שעל אף הצטיינותם הם לא מצליחים מוזר לא ? …. לא!

 מסקנת הקוריאנים ידועה לכל מחנך יהודי ממוצע, לא משנה באיזה מערכת חינוך – התכנים חשובים, אבל לא פחות חשוב פיתוח החשיבה העצמאית

 התוכן כלומר מה שכתוב בגמרא אין דבר כזה בכל העולם מהסיבה הפשוטה זאת חוכמה משמים שניתנה בהר סיני לעם היהודי

  הקניית שיטות חשיבה שונות (הוראת התלמוד המסורתית עושה זאת – גם האשכנזית וגם המזרחית), מתן ערך וחשיבות שווה לחכמת הלב ולחכמת השכל בלימוד ובישום (זאת המשמעות של "בכל מאודך", חז"ל רואים אי רתימת האינטואיציה לתהליך אינטלקטואלי חיסרון ופגם הפוגע בשקול הדעת).

 איפה זה כתוב ?

 המחנכים הישראלים פועלים בתוך המסגרת שהתוו חז"ל

 איך ? ע"י כפירה?

גם החילוניים ביותר שבהם. קורצ'אק מיישם תפיסות של חז"ל, הן מיושמות בחינוך הדמוקרטי, בחינוך הפתוח בחינוך הממלכתי… בכל רחבי העשייה החינוכית בארץ.

 מהם תפיסות חזל עליהם את מדברת?

  זה מה שהקוריאנים רוצים ללמוד מאיתנו: איך מחנכים לחופש רוחני מבלי לוותר על העברת כלי החשיבה, ערכים, מוסכמות.

מזה חופש רוחני?

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
30/06/2011 00:32

בבית ספר בעל משטר של משמעת חזקה יש דגש על פתוח של מיומנויות שכליות על חשבון מיומנויות רגשיות-אינטואיטיביות, המדוכאות ומרוסנות הן ע"י המשמעת הנוקשה והן ע"י דרישות המערכת הקפדניות. חשיבה יצירתית, מהסוג שמחפשים בהייטק למשל, היא חשיבה המערבת אינטואיציה ברמת מיומנות גבוהה.

א.לא נכון זו תאוריה לא מבוססת על שום מחקר משנות ה 50 והיום אחרי שדר' ספוק בעצמו מודה על הטעות . מתחילים לחזור בעולם להכניס משמעת למערכות החינוך

ב. משמעת היא לא דיכוי

ג.בחינוך היהודי  יש משמעת הרבה יותר מהחילוני וזה ידוע שבהייטק מי שמגיע מהחינוך הזה עולה על מי שבא מהחינוך החילוני, עכשיו אם ניקח את העילויים מהחינוך החילוני ליהודי מי יודע לאן נגיע….

הקוריאנים הוכיחו שאפשר להגיע להצטיינות במדעים גם בלא חשיבה יצירתית, גם בלא חוצפה יהודית. אבל מה, אי אפשר להגיע לתגליות פורצות דרך בלעדיהן. זה כל העניין, זה שורש התסכול שלהם.

אין דבר כזה חוצפה יהודית  יש חוצפה ישראלית….

הקוריאנים בטח יודעים זאת כי הם לומדים גמרא כמובא באבות ה כא הודה בן תמה עז פנים לגהינום בושת פנים לגן עדן

אני מסכימה איתך: כשם שבתגרת רחוב אין כללים וגם מתאגרף מקצועי עלול להיות מובס בה, כך גם בהתמודדות שכלית כדי לשרוד בהשוואה להתמודדות אקדמית. במאבקי השרדות בקיאות ומיומנות ביצוע לא מספיקים, צריך גם תעוזה וחשיבה יחודית. ההגיון משותף לכולנו, מקשר בינינו באמצעות מילים – אבל הרגשות והאינטואיציה יחודיים לכל אדם.כאשר אמצעי ההשרדות העיקרי הוא יכולת אינטלקטואלית, משתמשים בכל הכלים המנטאליים שיש, כי חלק מהם עלול לא להספיק – והיהודים הוכיחו עצמם כשורדים

שאלה איך זה שהצוענים לא מביאם פרסי נובל גם הם שורדים באירופה לא פחות מהיהודים? והרי הצוענים עוד יותר חוצפנים מהישראלים….

בנוסף בעולם יש המון קבוצות/עמים שורדים איך לאף אחד מה שיש לנו?

לא היכולת שאינטלקטואלית שמרה עלינו אלא השם שמר עלינו!!

שום יכולת אינטלקטואלית לא שמרה ועזרה לנו  שרפו לנו וצנזרו לנו גמראות … שום דיבור לא עוזר נגד גוי שיכור/ עני/ אכול שנאה אנטישמית….

אני לא יודע אם שמת לב או ראית את כל הסרט אבל מובא שם שתלמידי הישיבות עולים על החינוך החילוני וזה נאמר ומאנשי אקדמיה….. עם כל החופש שיש בחינוך החילוני

כך שכל הטיעון וחיבור כאילו החינוך החילוני גם באותה רמה בגלל החופש שיש בו לא ממש נכון בלשון המעטה

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,914
30/06/2011 15:49
הינדיק:

בבית ספר בעל משטר של משמעת חזקה יש דגש על פתוח של מיומנויות שכליות על חשבון מיומנויות רגשיות-אינטואיטיביות, המדוכאות ומרוסנות הן ע"י המשמעת הנוקשה והן ע"י דרישות המערכת הקפדניות. חשיבה יצירתית, מהסוג שמחפשים בהייטק למשל, היא חשיבה המערבת אינטואיציה ברמת מיומנות גבוהה.

א.לא נכון זו תאוריה לא מבוססת על שום מחקר משנות ה 50

נכון, אלה מסקנות מחקרים משנות  ה-60, ה-70 וה-80, ונקבעו אמפירית ע"י אבות החינוך המודרני כבר בתחילת המאה ה-20. ראה למשל בספרו של דיואי "חינוך לדמוקרטיה", או בדבריו של מרטין בובר בשבח האמפאתיה ככלי חינוכי והיום אחרי שדר' ספוק בעצמו מודה על הטעות מנבכי איזה ארכיון עתיק העלית השם הזה?  הוא אמר שטעה כשאני הייתי עדיין ילדה קטנה, החינוך שלי בבית השתנה בעקבות זאת. מתחילים לחזור בעולם להכניס משמעת למערכות החינוך ממה שאני יודעת, המגמה העולמית היא הפוכה – מוסדות חינוך נמנעים יותר ויותר ממשטר של משמעת בית ספרית ומתחרים ביניהם על הדרכים המוצלחות ביותר להגברת המוטיבציה של תלמידים להצטיין ולהצליח בלימודים, מתוך הנחה שזה מחייב משמעת עצמית בכל מקרה. אבל אולי אני טועה: תן דוגמאות

ב. משמעת היא לא דיכוי

נכון. משמעת יחד עם משטר לימודים קפדני וחסר פשרות, כמו שאצל הקוריאנים, כמו שהיה וחלקית עדיין בבתי הספר הפרטיים היוקרתיים של המנעמד הגבוה באירופה וארה"ב, מדכאים יצירתיות, רגש וגם כל אפשרות שהיא לחשיבה יצירתית. עובדה: רוב היוצרים האירופים בעלי השם לא למדו/התמידו בלימודים בבתי ספר כאלה. חז"ל כבר אמרו על כך: אין הקפדן מלמד

ג.בחינוך היהודי  יש משמעת הרבה יותר מהחילוני וזה ידוע שבהייטק מי שמגיע מהחינוך הזה עולה על מי שבא מהחינוך החילוני, עכשיו אם ניקח את העילויים מהחינוך החילוני ליהודי מי יודע לאן נגיע….

בהתחשב בעובדה שאת תעשיית ההיטק הישראלית על חדשנותה הראשונה במעלה בעולם יצרו בוגרי החינוך החילוני, ובוגרי החינוך החרדי החלו להשתלב בה רק ב10-20 השנים האחרונות, התהיה שלך מעוררת חששות לא מעטים

הקוריאנים הוכיחו שאפשר להגיע להצטיינות במדעים גם בלא חשיבה יצירתית, גם בלא חוצפה יהודית. אבל מה, אי אפשר להגיע לתגליות פורצות דרך בלעדיהן. זה כל העניין, זה שורש התסכול שלהם.

אין דבר כזה חוצפה יהודית  יש חוצפה ישראלית….

האמירה הזאת מוכיחה שאינך יודע יידיש (:. עזות פנים וחוצפה זה לא אותו דבר. חוצפה היא מילה שלא מיתרגמת לשום שפה, עזות-פנים היא מושג שקיים בכל השפות. יש ויש חוצפה יהודית, ואין בה שמץ עזות פנים  – אף כי לא פעם יש בה עוז למכביר

הקוריאנים בטח יודעים זאת כי הם לומדים גמרא כמובא באבות ה כא הודה בן תמה עז פנים לגהינום בושת פנים לגן עדן

 הקוריאנים לא לומדים גמרא. הם  לומדים חוברת המכילה ספורי חז"ל שלוקטו מן התלמוד ותורגמו ליפנית, וממנה לקוריאנית

אני מסכימה איתך: כשם שבתגרת רחוב אין כללים וגם מתאגרף מקצועי עלול להיות מובס בה, כך גם בהתמודדות שכלית כדי לשרוד בהשוואה להתמודדות אקדמית. במאבקי השרדות בקיאות ומיומנות ביצוע לא מספיקים, צריך גם תעוזה וחשיבה יחודית. ההגיון משותף לכולנו, מקשר בינינו באמצעות מילים – אבל הרגשות והאינטואיציה יחודיים לכל אדם.כאשר אמצעי ההשרדות העיקרי הוא יכולת אינטלקטואלית, משתמשים בכל הכלים המנטאליים שיש, כי חלק מהם עלול לא להספיק – והיהודים הוכיחו עצמם כשורדים

שאלה איך זה שהצוענים לא מביאם פרסי נובל גם הם שורדים באירופה לא פחות מהיהודים? והרי הצוענים עוד יותר חוצפנים מהישראלים….

הצוענים עזי פנים. זאת לא חוצפה. וראה לעיל.הם שורדים בזכות קנאותם לחופש כקבוצה וכפרטים ובזכות ערמתם ועזותם

בנוסף בעולם יש המון קבוצות/עמים שורדים איך לאף אחד מה שיש לנו?

אין בעולם אפילו עם אחד ששרד בגלות זמן רב כמו העם היהודי.לאף עם אחר אין זהות שאינה נקבעת על ידי שייכות לארץ, אלא השתייכות הארץ לעם נקבעה על ידי אותו גורם חיצוני מאחד שהגדיר זהותו של העם.

לא היכולת שאינטלקטואלית שמרה עלינו אלא השם שמר עלינו!!

לא אמרתי שהיכולת האינטלקטואלית שמרה עלינו, אלא הסכמתי שהיא היתה אמצעי ההשרדות העיקרי שלנו

שום יכולת אינטלקטואלית לא שמרה ועזרה לנו  שרפו לנו וצנזרו לנו גמראות … שום דיבור לא עוזר נגד גוי שיכור/ עני/ אכול שנאה אנטישמית….

עזרה – כן, ללא שמץ ספק. לא שמרה. ראה לעיל

אני לא יודע אם שמת לב או ראית את כל הסרט אבל מובא שם שתלמידי הישיבות עולים על החינוך החילוני וזה נאמר ומאנשי אקדמיה….. עם כל החופש שיש בחינוך החילוני

איש לא ערער על יתרונות החינוך החרדי באף אחד מהפוסטים הקודמים. על מה אתה קופץ???

כך שכל הטיעון וחיבור כאילו החינוך החילוני גם באותה רמה בגלל החופש שיש בו לא ממש נכון בלשון המעטה

– מי השווה בכלל? יש דברים המאפיינים חינוך יהודי באשר הוא,  כל מה שיהודי יונק מאותו מקור

הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
01/07/2011 02:28

כדי ששנינו נדבר באותה שפה לזה אני מתכוון שאני מדבר על משמעת (מאדם מס' 1 בעולם בחינוך ואני לא מגזים(

או פה http://www.tora1.com/rshimat_rabanim/harav_yakovson.htm

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
26/07/2011 01:31

למי שתוהה מי הרב למעלה אז מדובר ברב יחיאל יעקובסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב יחיאל יעקובסון הוא מחנך חרדי, בעל ידע בפסיכולוגיה, העוסק במניעת יציאה בשאלה ובהדרכה בחינוך מיוחד של ילדים.

הרב יעקובסון גדל במשפחה חרדית בשכונת בית וגן בירושלים. בגיל צעיר נאלץ לעזוב את הישיבה עקב בעיה רפואית וראש הישיבה שלו, הרב יחזקאל אברמסקי, המליץ לו לעסוק בחינוך.

כבר בגיל צעיר ניהל מוסד חינוכי לעבריינים צעירים. בהמשך הקים בזכרון יעקב ישיבה לנערים שנשרו מישיבות אחרות.הרב יעקובסון הוא מרצה בחינוך ילדים. את עיקר זמנו הוא מקדיש לעבודה עם נוער חרדי אשר מועד לנשירה מהחברה החרדית. תקופה מסוימת עסק בהחזרה בתשובה אולם בהוראת הסטייפלר חדל מכך כדי להקדיש את כל זמנו למניעת נשירה מהחברה החרדית.

הרב יעקבסון שירת כקצין בסיירת תותחנים, השתתף במלחמת שלום הגליל כאיש מילואים, נפצע והשתחרר בדרגת סרן כנכה צה"ל.

הרצאותיו של הרב יעקובסון מופצות על גבי קלטות ותקליטורים, על ידי הארגון חסדי נעמי. הוא הסתייג מהפצת הרצאותיו ואמר שהן יועדו והותאמו באופן ספציפי לסוג ואופי הקהל שאליו ניתנה ההרצאה, והחלת הנאמר בהן באופן גורף הוא טעות.

הוא מתגורר בזכרון יעקב, ומשמש גם כמשגיח בישיבה הקטנה המקומית.

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
26/07/2011 01:31

לאקי הכוונה שלי בכל דברי שלא צריך להמציא האת הגלגל בשביל חינוך טוב אלא פשוט לחזור אחורה עד לנקודה שממנה הדברים התחילו להשתבש. כי כנראה עשו משהו לא טוב שהרס ולא כל יומים להמציא תאוריות שונות ומשונות שלוקח כמה  שנים בשביל להבין שהם לא עובדות ובנתיים הרסנו את הילדים …

ילדים זה לא חיות מעבדה בשביל לנסות עליהם שיטות חדשות בחינוך .

השיטה היהודית הוכיחה את עצמה אלפי שנים ואין חולק גם את מסכימה אז למה לשנות?

ונקבעו אמפירית ע"י אבות החינוך המודרני כבר בתחילת המאה ה-20. ראה למשל בספרו של דיואי "חינוך לדמוקרטיה", או בדבריו של מרטין בובר בשבח האמפאתיה ככלי חינוכי

איזה ניסוי? זה הכושל של דיואי?

בית הספר המעבדתי שדיואי ואשתו הקימו באוניברסיטת שיקגו הוא דוגמה טובה. בית הספר נכשל תוך שלוש שנים, דבר שהכריח את דיואי לעזוב את שיקגו. ומיד לאחר מכן הוא ייסד במנהטן את בית הספר לינקולן המפורסם, שגם הוא נכשל.

אמפתיה בחינוך? זה חדש ? זה עיקרון יהודי עתיק ולכן אני ממליץ לך בחום ,ואפילו בשביל שיהיה לך רפרנס להשוות אליו , את השעורים שה הרב יעקוסון בנושא החינוך…

מדכאים יצירתיות, רגש וגם כל אפשרות שהיא לחשיבה יצירתית. עובדה: רוב היוצרים האירופים בעלי השם לא למדו/התמידו בלימודים בבתי ספר כאלה. חז"ל כבר אמרו על כך: אין הקפדן מלמד.

אני לא יודע למה את מתכוונת שאת אומר קפדן אבל הפירוש למשנה הזו (לא ציטוט)קפדן= אדם שעונה בכעס וחוסר סבלנות לשאלות.  אם רק תעשי סקירה היסטורית ,לא רק נובל, לתרומה של העם היהודי לתרבות האנושית תראי שהחינוך היהודי (לא הישראלי) מוכיח את עצמו והם לא היו פרופ באוניברסיטה ,כמו איבן עזרא שהביא את השיטה העשרונית לעולם וכן גם את האצטרולב .

בהתחשב בעובדה שאת תעשיית ההיטק הישראלית על חדשנותה הראשונה במעלה בעולם יצרו בוגרי החינוך החילוני, ובוגרי החינוך החרדי החלו להשתלב בה רק ב10-20 השנים האחרונות, התהיה שלך מעוררת חששות לא מעטים

לאקי צריך להיות קצת חיובי ,כי אז כוונתי הייתה שאותם עילוים עכשיו אם ניקח את העילויים מהחינוך החילוני ליהודי מי יודע לאן נגיע…. הכוונה היא שבחינוך היהודי הם היו מגיעים הרבה יותר גבוהה ורחוק , כלומר היו מצליחים יותר…

אני חושב שזה אולי יבהיר את הדברים טוב יותר

משמעת במוסדות החינוך

http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7120

 

בתחום המשמעת היו הנתונים חד משמעיים. החינוך הממלכתי נעדר משמעת, ובחינוך המסורתי רמת המשמעת גבוהה ביותר.

עת לחשוב /

לאחרונה פורסמו מספר מחקרים שנעשו בארץ בנושאים שונים בתחום החינוך, רמת ההשגים, המשמעת וכדומה. בתחום המשמעת היו הנתונים חד משמעיים. החינוך הממלכתי נעדר משמעת, בעוד בחינוך המסורתי והשמרני רמת המשמעת גבוהה ביותר.

 התוצאה עוררה כצפוי הדים רבים, והתעורר ויכוח על עצם הצורך במשמעת חיצונית. הושמעו דעות שונות, שאת עיקריהן נזכיר. ראשית, כיוון שהמשמעת היא כפוי וחיצונית, השפעתה על התלמידים מעטה, אם בכלל. היו בתי ספר שרמת המשמעת בהן היתה נמוכה, בעוד השגי התלמידים בלימודים היו גבוהים, הרי שאין בהכרח קשר בין המשמעת לידע ולהשגים. עוד נטען כי חוסר משמעת בעצם אינו שלילי כי הוא מלמד על מקוריות, העזה ופתיחות., ואלו הרי נשמת אפו של המדע.

 אם אנשים ישארו סגורים בתוך "הבועות" שלהם, ולא יצאו לתאוריות חדשות הנראות לפעמים גם נועזות ואפילו פרועות ודמיוניות, המדע סיים את תפקידו, שכן כל פריצת דרך היתה תמיד נראית לסביבה כמשהו בלתי אפשרי (ראה ערך המהפכה התעשייתית אשר נתקלה בהתנגדות נחרצת של העובדים, כאשר גרמה לפיטורים המוניים וסגירת מפעלים שלא יכלו להתייעל, אך מאידך, הצעידה קדימה את האנושות).

 ועל כן, אולי עבר זמנה של המשמעת הקלסית, זו אשר דרשה מהחניך-התלמיד ציות וביצוע גם של דברים שלא תמיד היה ברור הקשר ביניהם לבין הלימודים, כגון: קימה לפני המורה בכניסתו לכיתה, תלבושת אחידה וכדו'.

 ולסיכום, אם האחים רייט לא היו יוצאים למסעם הכל כך "לא ממושמע" איפה היינו עומדים היום? משמעת מהי? המילה "משמעת" ששורשה הוא ש.מ.ע., כוללת שני מובנים. האחד, שמיעת האוזן הפיזית, צלילים וקולות – האמצעי להכרת והבנת כל נושא שהוא, אך יש שמיעה אחרת, שהיא שמיעת הלב – הפנמת הדברים והחדרתם ללבו של השומע. וכך אומר להם משה לעם ישראל: "שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד". כוונתו לשמיעת הלב, וקליטת הדברים ברבדים הפנימיים של האדם.

 וכן גם מקומה של המשמעת. יש והיא נועדה ישירות למטרה לחשל ולתרגל מצבי לחץ. בעבר היתה קיימת בצבא "משמעת מים", לפיה נאסר על החיילים במסעות ובאימונים לשתות, כי אם באישור והוראת מפקדיהם. התפקיד והמטרה היו ישירים, להכשיר את החייל לעמוד במצבים בהם הוא עלול להקלע לחסר במים, ולדעת להתגבר על הצמא הטבעי, ולהמשיך ולתפקד כלוחם.

אך לעיתים נועדה המשמעת ליצור סמכות מפקד נכונה וחיובית, כגון: הצבעה, הקפדה על הלבוש, כומתה, נעלים מצוחצחות וכו' (או יש ואפילו נוצלה, לצערינו, כדי להתנשא ולשרת רצון שררה ושלטון של המפקדים הזוטרים, וזו כמובן עוררה מיד התנגדות ואי הסכמה.

מובן באותו רגע שהוסרה הכפיה וניטלה הסמכות, הרי מיד חדלה המשמעת והופרה, למרות שמטרותיה היו נכונות:

כדי שבבוא יום קרב יהיו ערוכים ומאומנם בצורה הטובה ביותר.

 ליצור אוירה שלמילוי פקודה והכנעה כלפי דרגות הפיקוד. אך שתי צורות אלו גם יחד לא היו שמיעת הלב והפנמה אלא תרגול חיצוני גרידא, שאין לו קשר עם פנימיותו של החייל, והוא ראה בהן עול מיותר וחפש לעקוף אותן. גם במערכת החינוך ישנה משמעת ישירה – שמירת זמנים, הקשבה, הכנת שיעורים וידיעת החומר, ועקיפה – שתפקידה ליצור סמכות והערכה למורה ולמערכת, קימה, לבוש אחיד ודיבור בגוף שלישי וכו'. אך בעידן הדמוקרטיה, כאשר המורה הוא חבר, למה לקום בפניו? ואם דעת תלמיד ומורה שווה (במועצת תלמידים למיניהן), למה ליצור סמכותיות ריקה מתוכן בצורה מלאכותית? ומכאן, זלזול בחלקי המשמעת האחרים קטן מאוד.

 מאידך, כאשר משווים את המורה והמחנך לבורא עולם בחיוב לכבדם, המורה הוא "שווה" לבורא, כביכול: "יהי מורא רבך כמורא שמיים"!, המשמעת והציות נשמעים טבעיים, ותלמידיו רואים בו מודל לחיקוי ולהערצה. מושג המשמעת בחינוך הוא לא משהו צדדי ושולי, אלא הוא בעצם ממצה את כל מטרת החינוך. המחנך החונק את תלמידיו בכבלי איסור, חוטא לעצם תפקידו. האחריות שהוטלה על ההורה או המורה בחינוכו של הבן או התלמיד, היא הידיעה והיכולת להפריד ולחלק בין מצבים, לדעת מתי על החניך לפעול בצורה זו ומתי אחרת. אין מצבים קבועים ומוחלטים.

 המחנך חייב לתת ביד חניכיו את הכלים והבינה לתת מידה ומשקל לכל פעולה שלהם. תלמידים היוצאים להפסקה בין השיעורים, פורקים בזמן זה את האנרגיה והמרץ הטבעיים האצורים בקרבם. במשך זמן מה היו במצב של לימוד, ריכוז, ישבו על מקום אחד, ועתה הם יוצאים להפסקה כדי לפרוק את המרץ שהצטבר. אבל יש צלצול, ושוב עליהם לחזור למצב הקודם. היכולת לשלוט ולנתב את הכוחות הפנימיים היא היא מטרת החינוך.

לא לחינם נקראות תכונות האופי שלנו בלשון הקודש – מידות, כיוון שצריך לדעת להפעיל אותם במידה הדרושה ובמינון הנכון, ששאם לא כן אוי לו לאדם שהוא נתון למצבי רוח משתנים, ופועל לפי התפרצויות של תכונותיו, ולא הוא השולט ומכוון אותן. לשם המחשת הדבר, מוזכר בספרי המוסר נאמר כי הכעס היא מהמידות המגונות ביותר, והנה כאשר ילד מתנהג שלא כראוי ומכעיס את המחנך שלו, אביו, רבו, עליו להראות לו כי התנהגותו שלילית ורעה, והוא כועס עליו כי עשה זאת, אבל יהא זה כעס הפנים – חיצוני בלבד ולא כעס הלב! כלומר, הילד חייב לדעת שעשה מעשה שלילי וגרוע, וכתוצאה מכך כועסים עליו, אבל יש לכעוס במידה ובמינון נכון.

 אל יהא זה כעס פנימי המרחיק ומוריד את ערכו של החניך, אלא בלבו ומחשבתו של המחנך לא יגיע הכעס, ורק על פניו יראה כאילו הוא כועס. הבעת פניו, השינוי מהחיוך והארת הפנים הקודמת הם יהיו לחניך עונש דיו. ועל כן, בחינוך נכון אין סתירה בין העזה ומקוריות לבין הידיעה כי עליהם להיות במקום הנכון. תלמידים "המעיזים" בתחומים אחרים הם כשל חינוכי! כשם שתלמידים שאין בהם הערכה ותחושת יראה ממוריהם, אות הוא כי מוריהם לא השכילו לחנך אותם כראוי.

 כפי שהוזכר לעיל בנושא המשמעת בתחום הצבאי. וכי יש סתירה בין הדרישה למשמעת המתבטאת בשמירה על נהלים קבועים, כגון: לבוש, שמירה על הנשק, צורת נשיאת נשק והתנהגות החייל כלפי מפקדיו לבין הציפיה ממנו כי בעת הצורך יגלה תושיה העזה ומקוריות? חייל שבעת אימוניו לא יקפיד למלא אחר ההוראות בדיוק, ויזלזל בדרישות ובמפקדיו הדורשים, לא יצליח בעת קרב, ובעצם הדרישה ממנו למשמעת ולציות אין משום "קיצוץ כנפים", אלא להפך – נתינת כלים לעת הצורך.

 אין ספק כי גם האחים רייט שהעיזו וסללו את הדרך לעידן התעופה, לא היו חוצפנים, מזלזלים ולא אכפתיים כלפי הוריהם ומוריהם. ועל כן, אין "לנכס" את העזתם החיובית ביצירת הרכב המרוחף הראשון. כל תחום חייב להיות ברור ומוגדר והמשמעת היא זו המאפשרת לחניך לדעת לתחום את הגבולות ולהגדיר את המצבים. אמת, גם למשמעת יש גבול, ואין נדרשת משמעת עיוורת וצייתנות של כבשים.

 היכולת לשפוט ולשקול בדעת ובתבונה אינה ניטלת מן החניך, וכבר נפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך כי כל הוראה של אב או רב הנוגדת את דיין התורה אין לה תוקף, וכלשון הגמ': "אמר לו אביו לעבור על דברי תורה (כגון: שהוא כהן, ואמר לו להכנס לתוך בית קברות ולהיטמא) אל ישמע לו, שאתה ואביך חייבים בכבוד". כלומר, המודד אינו דעתו ורצונו של האב בלבד, אלא רצון הבורא האלוקי, וכל עוד אין הרצונות של האב והקב"ב מתנגשים, חייב הוא להשמע ולציית.

 אך במקום שקיימת סתירה ביניהם, החוק האלוקי הוא הקובע (מעין הגדרת פקודה בלתי חוקית בעליל, אלא שגם על כך כמובן ניתן להתווכח מהו בלתי חוקי בעליל וכו'). כידוע, העם הגרמני שהיה ממושמע וצייתן מדרך חינוכו בעבר, המשיך לציית ולבצע את פקודות הרצח וההרג הנוראות של מנהיגיו ומפקדיו ללא שהפעיל כלל שיקול דעת והיגיון אנושי אלמנטרי, וזה היה למעשה התרוץ מאחריו הסתתרו כל התליינים הארורים: "ביצענו רק פקודות של הממונים עלינו".

 אבל כמה עלוב טעון זה וכמה שקרי הוא, כאשר הסיבה האמיתית לצייתנות היתה הסכמה עם המעשים והשלמה עם הפילוסופיה שעמדה מאחריהם. (ממחקרים שנעשו על יחידות ה"וורמכט" הגרמני שתפקידו היה חיסול פיזי של היהודים, עולה כי לא היו כלל בקשות או פניות לעבור ליחידות אחרות או לקבל פטור מלבצע משימות אלו, ומדובר בגילאי 30-40, ולא בצעירים חמומי מוח וחסרי רגש). ללמדנו כי המשמעת והתרגול יצרו זן חדש של אדם-רובוט, שאינו חושב, אלא מתנהג כעדר הכבשים, וברגע שהוא חש כי זהו הרצון והכיוון אליו שועט העדר, הוא מצטרף בשמחה ללא שהוא אפילו יודע את הכיוון.

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם
אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן
מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד
 

 

עוד באותו נושא – הקוריאנים ילמדו את התלמוד
מודעות פרסומת

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s