דיון על אהבה

 10/02/2011 15:06

אהבה היא כוח שמניע את העולם, כמעט כמו שנאה.

אהבה זה ההפך מחוסר רגש , או מאפאתיות.

לדעתי יש מדרג ,סולם בין משטמה לאהבה, ויש מלא סוגי אהבה, החל ממשטמה (שנאה חזקה ) דרך נרקסיזם,ועד אלטרואיזם, או אהבה שאינה תלויה בדבר.

איך אתם מגדירים אהבה?

הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
 11/02/2011 00:36

קאי סחטיין

אהבה מהי?

 מה קרה? מדוע חל השינוי?! האם באמת הם אהבו זה את זה, או שסתם נראו כמאוהבים?

http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=8911

 מרצה בכיר ומומחה בחקר הזוגיות / דוד ברורמן

אהבה – מילת קסם. מהותה – מהות הנישואין. כשהיא קיימת, אין דבר יפה ממנה. וכשאיננה, אין גרוע מכך. בני זוג שהחלטתם להינשא לא נבעה משיקולים צדדיים או מאילוצים שונים, חשים באהבה אדירה ביניהם כבר בתחילת הדרך. אך לא תמיד מחזיקה אהבה זו זמן רב. רמת ההתרגשות והאהבה פוחתת והולכת. זה כבר לא זה… שניהם חשים.

מה קרה? מדוע חל השינוי?! האם באמת הם אהבו זה את זה, או שסתם נראו כמאוהבים? מהו המדד האמיתי שיבהיר לנו מהי אהבה אמיתית ומהי אהבה מזויפת, וכיצד נוכל לשמר את האהבה לאורך זמן? ננסה לחשוב קודם כול מהי אהבה מזויפת, ולאחר מכן נבין מהי אהבה אמתית: משה נכנס למסעדה. ניגש אליו מלצר ושאלו מה רצונו לאכול.

 משה ענה שהוא אוהב דגים. שמעון, שישב בסמוך, הבין שאם משה אוהב דגים, בוודאי יביאו לו אקווריום ובו דגי זהב, והוא ישב ויתבונן בהם, יחליף את מימיהם, ויאכילם מעדנים. אך לתדהמתו הגישו למשה דג צלוי ומתובל והוא פצע את הדג בסכין ובמזלג ואכל אותו! קם שמעון ואמר למשה: טועה אתה, צריך היית לומר אחרת: אני אוהב את עצמי דרך הדגים! אינך אוהב את הדגים, אתה שונא דגים! עובדה שאתה אוכל אותם!!! משל זה משקף להפליא את סגנון האהבה המערבי.

 בן הזוג מאוהב בעצמו, במקום לאהוב את זולתו. הוא מאוהב באהבתו! הוא עוסק בהתקשרות רק כניסיון להגדיל את ההנאה שבקשר. כלומר, אני אוהב את עצמי, ובן זוגי הוא בין הגורמים שמספקים לי הנאה. על כן, כל עוד הקשר מרגש ומספק אותי, יש אהבה. התרגלתי, מיציתי את ההנאה שבקשר – זהו! הסתיימה האהבה! בלשון חכמינו מוגדרת ההתאהבות כאהבה התלויה בדבר.

 זו איננה אהבה! זה קרוב הרבה יותר לתאווה! בסקר שנעשה באוניבסיטת לויולה בשיקאגו בארהב נתברר, כי 80% ממקרי הגרושין נובעים בגלל חוסר התאמה בחיי האישות של בני הזוג. בסקר אחר שנעשה בחברה החילונית בארץ, 85% מהנשאלים אמרו, שאם היתה להם ברירה לחזור למצב של לפי הנשואין הם לא היו מתחתנים עם בן הזוג הנוכחי.

 אנו רואים את התרבות המומחים, היועצים, למיניהם, המרפאות, ספרי הדרכה המציעים תרופות פלא לשפור היחסים והתפקוד בין בני הזוג. הרבה הבטחות, הרבה תקוות, הרבה הצעות וסגולות, הרבה כסף לכל פגישה, לכל טפול, לכל יעוץ. והתוצאות עגומות ביותר. הבה נתבונן במסרי התורה, שם נבחין בשלושה היבטים, בזוויות שונות מהמקובל למה נקרא אהבת אמת. נלמד את הגדרת המושג אהבה, ונראה מה בין אהבה וירטואלית לאהבת אמת מציאותית וברת השגה.

 שלושה רבדים באהבה על חיובי הבעל אל אשתו אמרו חכמי התלמוד: אוהבה כגופו, ומכבדה יותר מגופו. אך מתבקשת שאלה יסודית: כיצד ניתן לחייב אדם לאהוב? והרי זו תכונה הנמצאת במעמקי נפשו – או שהוא אוהב או לא. התשובה היא, שאכן לא ניתן לחייב אדם לאהוב. אך לחשוב על הנתונים שמהם נובעת האהבה זה בהחלט אפשרי וגם נחוץ. לחשוב כיצד נגיע לאהבת אמת, שתעמוד במבחן החיים, אהבה שורשית ונצחית שמצטברת ועולה.

א. זיהוי החיובי

ישנו ניב מפורסם: על כל פשעים תכסה אהבה. כלומר, כשיש אהבת אמת היא מכסה את הפשעים ואת החסרונות. כל אדם, בעצם יצירתו, מורכב מפסיפס של מעלות וחסרונות. לכל אדם יש מעלה – התכונה החיובית שבו, וחיסרון – נקודת החולשה שבו. ההבדל בין אוהב לשונא הוא נקודת המבט: כיצד מזהה האדם את זולתו. כשאדם אוהב מישהו באמת הוא יחפש לראות בו את החיובי, הוא לא יהיה מוכן לשמוע על השלילי כלל.

  וכאשר יתוודע לשלילי שבו, יצטער מאוד ובודאי לא יזהה את האדם בשלילי שבו! ולהפך, כשאדם שונא את זולתו, עיקר התמקדותו – בשלילי שבו, בחסרונותיו. ועל כן, כשיהיה מוכרח בעל כורחו להודות באיזו נקודה חיובית בזולתו – הוא יראה זאת כנקודה שולית באישיותו, אך בראייה הכללית הוא יזהה אותו בשלילי שבו! התורה מלמדת את האדם: התבונן בזולת כמו שאתה מביט בעצמך.

 הרי אדם אוהב את עצמו, ומכיוון שכך הוא מזהה את עצמו בחיובי שבו, אף על פי שבסתר ליבו יודע הוא שאיננו טלית שכולה תכלת… כך בדיוק, עליך לחשוב על הזולת! נסה לחשוב עליו חיובי, לדון אותו לכף זכות. שאל את עצמך: האם כמו שאתה רואה ומזהה את חסרונותיו, באותה מידה אתה מכיר במעלותיו? בזוגיות בא הדבר לביטוי באופן חד מאוד. כאשר אדם אוהב את בן זוגו, הוא מתבונן בחיובי שבו.

 יש גם כאלה המייקרים כל כך את אהבתם לבן הזוג, עד כי הם מנהלים יומן אישי, שבו מפורטות הנקודות החיוביות שמזהה האדם בבן זוגו. וכפי שמסופר על אחד מגדולי ישראל, שמצאו בספרייתו מחברת ובה רשומות 300 מעלות חיוביות שמצא ברעייתו!

ב. נתינה יוצרת אהבה

אנו רגילים לחשוב, שכאשר אנו אוהבים מישהו, אנו נותנים לו. זהו דבר טבעי והגיוני, שלזה שאנו אוהבים – אנו נותנים ומעניקים. אך, יש אהבה ברמה גבוהה הרבה יותר. והיא: כאשר אתה נותן, אתה אוהב! כלומר, בעקבות הנתינה באה האהבה, וזו אהבה ברמה רוחנית! אהבה ברמה הנפשית היא כאשר אתה נותן למי שאתה אוהב.

 השני מצא חן בעיניך, ובעקבות זאת אתה נותן לו. במקרה כזה הנתינה תלויה באהבה. ברגע שכבר לא תהיה מציאת חן, לא תהיה נתינה. אך אהבה רוחנית נובעת ממקור פנימי טהור. נקודת המוצא של הרעיון היא לתת משלך לזולתך, ובכך תחוש את חלקך נמצא בתוככי זולתך. אותו חלק שלך שאתה אוהב אותו, אתה נותן לחברך. והתוצאה היא שאתה אוהב אותו כמוך!

ג. אהבה = אחדות

 האידיאל של האהבה הוא להגיע למצב בו נאמר אנחנו במקום את ואני. יחידה אחת של שלמות. האחדות באה לידי ביטוי כשאנו מרגישים שבעומק אנו אחד, ואז התקשורת שונה לחלוטין. לדוגמא: אדם עומד בפני שני דברים סותרים: הוא השיג עבודה טובה, אך באזור מרוחק. מה יעשה? – אם הדבר חשוב לו, הוא לא יוותר, הוא ילמד להסתדר! מדוע? – כי הוא אוהב את עצמו! האדם הוא הרי יצור אחדותי.

 יש בו האיזון בין הצרכים, הוא ימצא דרכים לפתור את הבעיה. כך גם בזוגיות. כשהבסיס למערכת היחסים הוא: את זו את ואני זה אני – יש בעיה. אך כשאנחנו אחד – נדע לפתור את הבעיה ולגשר על הצרכים, בדיוק כמו אדם שמגיע לאופטימציזציה כאשר יש סתירה בין צרכים שונים שלו. יד ימין לעולם לא תכעס על יד שמאל אם היא פגעה בה, מכיוון שזהו גוף אחד.

 בני הזוג צריכים לשאוף שרמת אהבתם תגיע למצב כזה שהם יחידה אחת. (דורשי רשומות דרשו: המילה אהבה בגימטרייה 13, וכן המילה אחד בגימטרייה 13. המספר אחד מסמל אחדות). הדבר בא לביטוי בעיקר ברגישות ובאכפתיות. להיות אכפתי, להתעניין במצבו של השני, להיות קשור לרגשותיו, להיות שותף אמתי בחוויותיו.

 אדם שאוהב את זולתו באמת, טבעי שיהיה שמח בשמחותיו ועצוב בצערו. התעניינות יום יומית צריכה להיות מתוך אמפתיה, להרגיש מה עובר עליו. להיות אתו בחוויותיו, לא רק לצדו. לדוגמא: כשבן הזוג כועס, ניתן לומר לו: אני מבין שאתה כועס, מישהו הרגיז אותך. אך כשמרגישים אתו מה עובר עליו, אומרים לו: אני מבין את כאבך! מישהו הכאיב לך! כך נותנים לבן הזוג תחושה שאינו לבד בסבל.

לחשוב אהבה פירושו לחשוב מה אני יכול לעשות כדי שבן זוגי ישמח, להשקיע בשיחות היוצרות קשרי אהבה, מחמאות ועידוד, ולהביע את אהבתנו במילים מפורשות, ולא רק ברמזים ובסודות. מכתבים ושיחות טלפון מהרחוב לא נועדו לקבלת אינפורמציה, אלא פשוט כדי להביע את געגועינו לזולתנו. באהבה כזאת אנו מקיימים את מצוות ואהבת לרעך כמוך ברמה המהודרת ביותר, ואין גבול לאהבה זו, המצטברת ועולה משנה לשנה.

כשבני הזוג מתחתנים, בתחילה הם שונים בכל, כאמור, אך כאשר הם מתאימים את עצמם זה לזה, מתוך רצון להשביע את רצונו של בן הזוג, בסופו של דבר, לאחר כמה שנים הם נהיים דומים זה לזה אפילו במראה החיצוני! כל זה מכוח אהבתם.

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן

מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד

 11/02/2011 01:25

הינדיק… תודה על הבאת המאמר הזה, ( שמסביר מצויין את ההבדל בין התאהבות,לאהבה) אבל עדין לא הבנתי מהי לדעתך אהבה.

האם לדעתך האישית יש הבדל בין אהבה שהיא בקשר זוגי, או כלפי המשפחה ,לעומת אהבה כלפי מישהו או מישהי שאינם חלק מהמשפחה?

 13/02/2011 01:36

לדעתי בבסיס האהבה היא אהבה ולא משנה כלפי מי או הסיטואציה. יחד עם זאת כשיורדים לפרטים ודאי שישנם הבדלים בין אהבת משפחה לאהבת בנזוג ובין אהבת משפחה לאהבה של מישהו שאינו בן משפחה.

כפי שאני חווה זאת אהבת משפחה היא האהבה החזקה ביותר שקיימת וזאת עד שמגיע בן הזוג המתאים. אני תומכת בגישת התורה שאומרת שברגע שמגיע בן הזוג המתאים יש להגיע לרמה מסויימת של נתק מן המשפחה, ולתת לפוטנציאל של "והיו לבשר אחד" לצאת לפועל.

מכאן שדעתי כזו:

כל עוד אין לך בנזוג אהבת הורים וכיבודם עומדים במקום הראשון.

כאשר יש לך בנזוג ואת אוהבת אותו ולא רק מאוהבת בו וכך גם הוא כלפייך, אהבת הורים וכיבודם עוברים  למקום השני.

באשר לאלה שאינם בני משפחה או בני זוג, יש לי חברה אחת לפחות שאני מחשיבה כאחותי, ויש דברים שאחלוק עם חבריי ולא עם משפחתי. אעשה רבות למען חבריי,  אבל אם אגיע למצב שבו אני נאלצת לבחור בין אהבתי אותם לאהבה שלי אל משפחתי, ברור שמשפחתי עומדת במקום הראשון.

 13/02/2011 11:13

שלום חברים,

אני שמחה שחזרנו לדבר על הנושא הזה 🙂

יס,

זוכרת את הדיון הישן שהיה, כשהקהילה היתה רק תינוקת בת חודשים ספורים? משמח אותי לגלות שהפעם  כבר אינך חוששת להשתתף בדיון בנושא הזה (:

הינדיק,

נדמה לי שבאשר לאהבה זוגית ומהות הזוגיות בכלל – קשה למצוא הסבר ממצה או קולע יותר משל הרב דסלר ב"מכתב לאליהו". התחלנו לדבר על כך ב בוקר טוב אליהו!. שם יש הפניה לדיון הראשון שבו חברי באמצע הדרך ניסו להגדיר מה זאת אהבה בכלל (ואהבה זוגית בפרט), אלא שהאתר בו היתה אז הקהילה כבר לא קיים. דיון זה הוא אחד הראשונים שהועתקו לכאן, בהיותו אחד הדיונים המכוננים של הקהילה – מה זאת אהבה?

אשמח להתיחסותך האישית לנאמר בשני הדיונים כאן או שם

 13/02/2011 11:31
optikay:

הינדיק… תודה על הבאת המאמר הזה, ( שמסביר מצויין את ההבדל בין התאהבות,לאהבה) אבל עדין לא הבנתי מהי לדעתך אהבה.

האם לדעתך האישית יש הבדל בין אהבה שהיא בקשר זוגי, או כלפי המשפחה ,לעומת אהבה כלפי מישהו או מישהי שאינם חלק מהמשפחה?

זאת גם דעתי  על אהבה ומנסה לעבוד על פי זה.

למען האמת אין הבדל בין האהבות השונות.

או כמו שאמרה יסמין בצדק

"לדעתי בבסיס האהבה היא אהבה ולא משנה כלפי מי או הסיטואציה. יחד עם זאת כשיורדים לפרטים ודאי שישנם הבדלים בין אהבת משפחה לאהבת בנזוג ובין אהבת משפחה לאהבה של מישהו שאינו בן משפחה."

הייתי אולי אומר אהבה היא אותה אהבה רק  מה שיש זה מערכת יחסים שונה בקשרים השונים.

המאמר שהבאתי הובא מתוך נושא של זוגיות .

אבל אם תבחן את הנקודות השונות בקשרים השונים תגלה שהכללים עובדים בכל מקום …

אהבת לרעך כמוך והוה דן כל אדם לקו זכות יישימים בכל מקום גם ….

לדוגמא אדם שמשקיע בילדיו נקשר אלהם יותר וזה אומר כמה שעות ,כסף שיחות צעצועים וכו' השאלה כמה הוא תופס את ההשקעה…

אחד יבלה 5 שעות עם ילדיו אך בטיול קניון וכו אך לא ממש היה אתם, לעומת אחד שבילה שעה אך השקיע את כל כולו ייקשר יותר .. בנאלי נכון?

וכך גם איש ואישה בניי דודים חברים עבודה   וכו …

אחד נקשר יותר לחברי מאשר למשפחה מכיוון שהוא השקיע יותר בחברים או קיבל יותר יחס מהחברים .

יכול להיות כי  פשוט שהם לא מבקרים אתו ואת מעשיו לעומת משפחה שמבקרת אתו ..(זו סיבה שהרבה בניי נוער יוצאים מהבית וחוברים לחבורות).

אותה ביקורת נובעת מכך שלא דנים את אותו נער/ה לקו זכות ומבקים אותו/ה.

תראה יש אנשים שמתגרשים ורבים על העציץ יותר מאשר על הילדים או מאשר להשאר עם הבין זוג ולמה ?

וזה מצחיק מאוד, כי הם השקיעו בעציץ מסכן יותר מאשר בילדים או בבן/ת זוג וזה כולה צמח שלא מחזיר שום יחס שום כלום ..

אתה מבין קאי זה עובד גם על דומם אתה נקשר אליו/אוהב אתו כי אתה משקיע בו

ואתה מסתכל רק על הנקודות הטובות שלו ולא כי העציץ מלכלך מבזבז מים וכו'

אז אתה מבין קאי הכללים הם אותם כללים בכל מקום לכל דבר..

הוה דן כל אדם לקו זכות אישה בעל ילד ילדה דוד דודה חבר חברה בוס עובד כלב חתול עציץ אתה רוצה לאהוב משהו תעבוד לפי זה.

תסתכל רק על הנקודות הטובת של הבין אדם.

את הגדרת האהבה  כבר הרבה שנים  מנסים להגדיר בחברה המערבית אך לעולם לא יצליחו כי אהבה אמיתי בן כל דבר עובדת לפי ההגדרה היהודית גם אם לא מכירים את ההגדרה אבל עובדים לפיה.

הכללים  הם אותם כללים בכל מקום בכל זמן וזה חוזקה של התורה והיהדות יש אמת אחת כבר כמעט 6000 שנה …

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן

מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד

 13/02/2011 13:32

הינדיק,

כלומר השקעת כל כולך בדבר תוך התמקדות במעלותיו היא הגדרת האהבה? ואין הבדל של ממש בין אהבה לאהבה?

כי לפי זה – אין הבדל בין לאהוב גלידה וניל, ספרי מדע בדיוני, תחביב או עיסוק לבין לאהוב את זוגתך. באמת כשאתה אומר, למשל, שאתה אוהב לבשל  או כשאתה אומר שאתה אוהב את ילדך אתה מתכוון לאותו רגש?

 13/02/2011 16:49

לאקי אפשר להכניס את זה ל מילי דשטותא

כבר הבאתי את הדוגמא הזו למעלה

ננסה לחשוב קודם כול מהי אהבה מזויפת, ולאחר מכן נבין מהי אהבה אמתית: משה נכנס למסעדה. ניגש אליו מלצר ושאלו מה רצונו לאכול.

 משה ענה שהוא אוהב דגים. שמעון, שישב בסמוך, הבין שאם משה אוהב דגים, בוודאי יביאו לו אקווריום ובו דגי זהב, והוא ישב ויתבונן בהם, יחליף את מימיהם, ויאכילם מעדנים. אך לתדהמתו הגישו למשה דג צלוי ומתובל והוא פצע את הדג בסכין ובמזלג ואכל אותו! קם שמעון ואמר למשה: טועה אתה, צריך היית לומר אחרת: אני אוהב את עצמי דרך הדגים! אינך אוהב את הדגים, אתה שונא דגים! עובדה שאתה אוכל אותם!!! משל זה משקף להפליא את סגנון האהבה המערבי.

 שזה כל כך מצחיק למרות שזה ממש עצוב

זו התפיסה המערבית השגויה של האהבה .

האהבה שדברת אליה זה לא אהבה הייתי מנסה לתאר זאת כ דברים שטעימים לי או דברים שכיף לי לעשות אבל לא אוהב.

הסיבה שהדברים  נשמעים כך מכיוון שאנו לא מדברים עברית…

בעוונותינו אנחנו מדברים בן יהודית …

לדוגמא בעברית קשוא -בבן יהודית (של ימנו ) מלפפון

זה כשל שפה גדול שמביא להרבה אי הבנה של המקורות והרבנים על אף ששניהם כביכול מדברים עברית…

לדוגמא סיפור ששמעתי על אחד מגדולי הדור אני חושב הסטייפלר זצ"ל (תתקנו אותי אם אני טועה)

שאלו את הרב אם הוא אוהב פלפל שחור והרב השיב

אני אוהב פלפל שחור ?…

אני אוהב פלפל שחור ?…

את השם אני אוהב !פלפל שחור אני אוכל…

הסיבה שקשה לאנשים להגדיר אהבה היא מכיוון שלא משתמשים במושגים הנכונים ..

אהבה בלשון הקודש באה מהמילה נתינה "הב"

אי אפשר לתת לגלידה כלום לכן אני לא אוהב אותה אבל היא מאוד טעימה לי

ברגע שנשתמש בבטויים הנכונים השאלה ששאלת לא תעלה.

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן

מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד

 14/02/2011 13:53

הינדיק,

זאת לא התפיסה המערבית של אהבה. התפיסה המערבית של האהבה שורשיה ביהדות מאידך ובתרבות יוון העתיקה מגיסא.

בשתי תרבויות המקור האהבה נתפסת כרגש נשגב, נעלה – ומוגדרת בתור הכוח המניע את העולם. גם חז"ל משתמשים במילה היוונית להגדרת כוח זה: ארוס.

אבל יש הבדל משמעותי בין התרבויות: היהדות מעלה על נס את האדם כיצור היחיד המסוגל לשאוף אל הנשגב וגם להגיע אליו ולבטא במעשיו הישג זה. לעומתה, תרבות יוון העתיקה מעלה על נס את האדם על כל מעלותיו וחסרונותיו כהתגלמות הנשגב. מתוך תפיסה זו – בצד ההכרה באהבה כערך נשגב, תרבות יוון רואה בהנאה ויכולת ההנאה האנושית ערך נעלה בפני עצמו. לחלק  זה של התפיסה היוונית שותפות כמעט כל התרבויות הפאגאניות מאז ומעולם.

היהדות אינה באה לסתור או לבטל תרבויות שהיו קיימות בעת היוולדה, אלא מציגה משהו אחר – תפיסת עולם המבוססת על מערכת ערכים אחרת. זה לא מובן מאליו ליהודים ומעולם לא היה – על כן מובהר כבר בתורה באלפי דרכים, במילים ובציוויים מעשיים, שלא ניתן לערב אפילו שמץ פאגאני ביהדות כי שתי התפיסות עומדות בסתירה זו לזו, מבטלות זו את זו: לכן אי אפשר להיות גם יהודי וגם עובד אלילים בכל מידה שהיא. הדברים חייבים להשאר נפרדים לחלוטין על מנת להמשיך להתקיים.

הנצרות, לעומת זאת, נטולת התפיסה היהודית המבדילה ומתבדלת ונאבקה מאז ומעולם להפצת עצמה על ידי השרשת תפיסות פאגאניות. על כן, הנאה גשמית מוגדרת בנצרות כחטא. הדרך הלשונית לעקוף את השלילה הזאת היא לומר – "אני אוהב את זה" (שהרי אהבה היא כאמור נעלה) במקום "אני נהנה מזה" (שבנצרות זה אסור ובזוי)

זה בלבל גם את היהודים: הנאה אינה אסורה ביהדות, להיפך. אבל היהודי מצווה לקדש את מה שגשמי, גשמי לכשעצמו עומד בניגוד לרוחני , בניגוד לנעלה. קל מאד לבלבל בין חסר הדורש השלמה ותוספת לבין בזוי… אז גם היהודים אימצו העיקוף הלשוני, כמעין תיקון רדוד וחיצוני או אולי עלה תאנה שקוף להסתרת אי קיום הצווי לקדש את הגשמי.

לכן, כיום כשמישהו אומר שהוא אוהב – צריך לברר למה הוא מתכוון.

הבנתי אותך: כשאתה נהנה אתה אומר את זה, אינך מבלבל בין המושגים "הנאה" ו"אהבה". ובכל זאת, אהבת עציץ זהה לאהבת אשה???

 15/02/2011 15:14

הי לאקי

אני רק רוצה לדייק במשהו

"האדם כיצור היחיד המסוגל לשאוף אל הנשגב וגם להגיע אליו ולבטא במעשיו הישג זה."

לאקי אי אפשר להגיע אליו ולכן יש את יסוד  אייכה   "אם אסק שמיים שם אתה ואציעה שאול הינך" יסוד עמוק בפניי עצמו ולא נראה שפה זה הזמן לפתח אותו אולי בזמן אחר ..

לגבי סוף הדברים שאמרת "אבל היהודי מצווה לקדש את מה שגשמי"

אני חושב שהניסוח לא לגמרי מדוייק כי על היהודי להתנתק מהגשמי ולהתחבר לרוחני וזה עבודתו כל חייו.

וכשאני אומר רוחני, זה רוחני יהודי לא רוחני של תרבות המזרח לדוגמא הרבה מביאים את הרפואה האלטרנטיבית כמשהו רוחני כשלמעשה הוא ממש לא כי אנו מתעסקים עם הגוף ועם אנרגיות של הגוף שזה דבר גשמי הרי לא נוכל לומר שהמחשב שלנו רוחני כי הוא עובד על חשמל ואנרגיה…

היהדות אוסרת עלינו להתחבר לגשמי ולכן גם באה המילה "אסור" שמשמעה קשור /אזוק כמו אסיר שאסור-קשור ומוחזק בבית האסורים…

כך אדם שלא מקיים מצווה כל שהיא  הוא אסור קרי קשור לגשמי ויש מי שיגיד לסטרא אחרא שמביא את כל התעוות הגשמיות.

מצד שני מצווה היא מלשון צוותא מלשון ביחד כשאתה מקיים מצווה אתה ביחד עם הקדושה עם השם – אתה מתחבר לשם.

לכן לאקי הניסוח  המדוייק יותר " יש מצווה להינות אבל לא מהגשמי אלה מדבר גשמי אבל בקדושה"

ז"א להעלות את הגשמי למדרגת רוחני

לדוגמא יחסי אישות אפשר להינות וגם מצווה לקיים אבל בקדושה תתחתן ובזמן המתאים לקשר בין בניי הזוג ולהקים בית ישיש לו מטרה ותכלית להתקרב לשם ולקיים מצוותיו

להינות מאוכל חייבים אבל בקדושה במקום המתאים ובזמן ובצורה הנכונה ולא להיפך לבהמה

לוקחים אוכל, לדוגמא בשר איזה סטייק טוב, דבר גשמי לחלוטין וע"י כך שאוכלים אותו לדוגמא ביום שבת (כמובן מכינים מבעוד מועד). מכיוון שהוא נאכל בסעודת שבת האנו מעלים אותו למקום גבוהה יותר רוחני, אבל אם סתם תוכל את אותו סטייק באמצע השבוע לארוחת צהריים זה, אומנם אם מברכים על האוכל וכו' הוא עולה למדרגה גבוהה יותר, אבל זה לא כמו שאכלת אותו לכבוד שבת וזה יותר לכבודך .  וגם פה זה משהו יתר עמוק מזה….

לכן כל הנאה שיש לא בקדושה אפשר להינות ממנה אבל ! ופה האבל הגדול … אפשר להינות בקדושה!!

לגביי העציץ אהבת עציץ…. האהבה של העציץ לאדם? או אהבת האדם לעציץ? [Laugh]

לצערינו יש מקרים בהם אדם נקשר לעציץ ,מכונית או כל חפץ אחר יותר מאשר לאישתו וכשהם מתגרשים הוא נחם על זה יותר מ… להלחם על אשתו שלא ייתגרשו כמובן גם הנשים במקרה הפוך..

אם את מכירה את קרקר נגד קרקר של הגשש הוא מראה את הנקודה…

והתשובה היא כמובן לא באלף רבתי

כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה ושאינה תלויה בדבר אינה בטילה לעולם

כי אהבה אמיתית היא אהבה של נתינה שלא עלמנת לקבל ואינה תלוי בדבר וזה אפשר עם אישה ולא עם עציץ

אבל אהבה לא אמיתית היא נתינה עלמנת לקבל מודידם כל פעם מה נתתי ומה קיבלתי אהבה זו תלויה בדבר כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה .

כבר העציץ ליפה לא באופנה אני לא נהנה ממנו הוא יזרק.. וכך לצערי קורה עם בניי זוג

ובשביל לסיים בטוב כשיילמדו מהיא זוגיות אמיתי יוכלו לתקן את דרכם ולהציל את ביתם

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן

מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד

 15/02/2011 17:15

הינדיק,

נחמד מצידך שאתה טורח להסביר כל כך יפה למה הכוונה ב"לקדש את הגשמי".

אם יהודי היה צריך להקדיש חייו להתרחקות מן הגשמי, לא היו כל כך הרבה מצוות המחייבות אותו למעשים מאד מאד גשמיים – כמו פרו ורבו, הקרבת קורבנות (מפורט לפרטי פרטים גשמיים) וגם מצוות לא תעשה המפרטות אלה מעשים גשמיים בדיוק אין לעשות (כמו למשל כל מה שקשור לעריות, כל מה שקשור לכשרות..). אם יהודי היה צריך להקדיש חייו להתרחקות מן הגשמי, המצוות היו מרחיקות אותו מכל מה שגשמי, אולי היו מלמדות בעיקר איך להתנזר מכל הנאות העולם ולהעביר חיים שלמים בהגות ופרישות – ולא יותר מפרוסת לחם יבש וכוס מים ביום ושעת שינה בודדת בלילה.

אבל לא זה נושא הדיון.

נושא הדיון גם אינו איך לבטא אהבה זוגית או איך להפוך זוגיות לבת קיימא.

שאלת הדיון היא מה זאת אהבה. על כך לא ענית.

אף אחד לא ביקש לדעת מה אומרים חכמים, לא חשוב איזה ומאיפה, על אהבה – על אף שאין מניעה לספר על כך. נדמה לי שכל זמן שלא כתבת מה לדעתך האישית היא אהבה, לא השבת על שאלת הדיון

אז הסכמנו שאהבת אדם אינה דומה לאהבת דומם, שכן דומם אינו מחזיר אהבה. בכל זאת טענת בהתחלה שבעיקרון כל האהבות אותו דבר. איך זה מסתדר? האם אהבת דומם גורמת לאוהב אותו דבר כמו אהבת בעל חי (שכן מחזיר אהבה), או אהבת אדם אחר?בבמה זה דומה? במה שונה?

מחשבה אחת על “דיון על אהבה”

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s