mothers-day[1]

לכבוד יום האם

 13/02/2010 02:59

1. happy-mothersday-flowers

2. למה יום האם? – כי –

השיר, מילים ומנגינה, נכתב ע"י פול סיימון ובוצע על ידו לראשונה ב-1973. מאז יצאו לו המוני ביצועים, עיבודים מוסיקליים, קאברים. אלה מילות השיר:

When I was a little boy, (when I was just a boy)
And the devil would call my name (when I was just a boy)
Id say now who do,
Who do you think you're fooling? (when I was just a boy)
I'm a consecrated boy (when I was just a boy)
I'm a singer in a Sunday choir
Oh , my mama loves, she loves me
She get down on her knees and hug me
Like she loves me like a rock
She rocks me like the rock of ages
And loves me
She love me, love me, love me, love me

When I was grown to be a man (grown to be a man)
And the devil would call my name (grown to be a man)
Id say now who do,
Who do you think you're fooling? (grown to be a man)
I'm a consummated man (grown to be a man)
I can snatch a little purity
My mama loves me, she loves me
She get down on her knees and hug me
Like she loves me like a rock
She rocks me like the rock of ages
And loves me
She love me, love me, love me, love me
And if I was president (was the president)
The minute congress call my name (was the president)
Id say who do,
Who do you think youre fooling? (who do you think you're fooling)

Ive got the presidential seal (was the president)
I'm up on the presidential podium
My mama loves me
She loves me
She get down on her knees and hug me
Like she loves me like a rock
She rocks me like the rock of ages
And loves me

 

3. תרגום אימייל שקיבלתי: –

על אימהות

זה יפהפה..לאותם ברי מזל שעדיין מבורכים באימם זה יפהפה. לאלה שלא, זה אפילו יותר יפה. לאלה שהן אימהות, תאהבו את זה.

האם הצעירה הניחה רגלה על שביל החיים. "האם זאת דרך ארוכה?" שאלה. והמדריך ענה: " כן, הדרך קשה. ותהיי זקנה לפני שתגיעי לסופה. אבל הסוף יהיה טוב יותר מן ההתחלה." אבל  האם הצעירה היתה מאושרת, ולא יכלה להאמין שיש דבר שיכול להיות טוב יותר מן השנים האלה. אז היא שיחקה עם ילדיה, וקטפה פרחים עבורם בדרך, ורחצה אותם במעיינות צלולים, והשמש האירה עליהם, והאם קראה: "שום דבר לא יהיה יפה יותר מזה לעולם." ואז ירד הלילה, ובאה הסופה, והדרך היתה חשוכה, והילדים רעדו מפחד ומקור, והאם משכה אותם קרוב אליה וכיסתה אותם בבגדה, והילדים אמרו "אמא, אנחנו לא פוחדים, כי את קרובה, ושום דבר רע לא יוכל לקרות". והבוקר הגיע, והיתה גבעה בהמשך, והילדים טיפסו והתעייפו, והאם היתה עייפה. אבל כל הזמן היא אמרה לילדים: "קצת סבלנות ונהיה שם". אז הילדים טיפסו, וכאשר הגיעו לפסגה אמרו: "אמא, לא היינו מצליחים לעשות את זה בלעדייך." והאם, כשנשכבה בלילה, הביטה למעלה אל הכוכבים ואמרה – "היום הזה טוב יותר מן הקודם, כי ילדי למדו להיות חזקים כשיש קשיים. אתמול נתתי להם אומץ. היום, נתתי להם כוח." וביום הבא באו עננים מוזרים שהאפילו על האדמה, ענני מלחמה ושנאה ורוע, והילדים נאחזו וכשלו, והאם אמרה: "הסתכלו למעלה. הרימו עיניכם אל האור." והילדים הסתכלו וראו  מעל העננים תהילת עולמים, אשר הנחתה אותם אל מעבר לאפילה. ובאותו הלילה האם אמרה – " זה היום הטוב מכולם, מפני שהראיתי לילדי את אלוהים."

והימים המשיכו, והשבועות והחודשים והשנים, והאם הזדקנה והיתה קטנה וכפופה. אבל ילדיה היו גבוהים וחזקים, והלכו באומץ. וכאשר הדרך היתה קשה, הם הרימו אותה, שכן היא היתה קלה כנוצה, ולבסוף הם הגיעו לגבעה, ומעבר לה הם יכלו לראות דרך בוהקת ושערי זהב פתוחים לרווחה. והאם אמרה: "הגעתי לסוף מסעי. ועכשיו אני יודעת שהסוף טוב מן ההתחלה, כי ילדיי יכולים לצעוד לבד, וגם ילדיהם אחריהם." והם עמדו וצפו בה כאשר המשיכה לבד, והשערים נסגרו אחריה. והם אמרו: "איננו יכולים לראות אותה, אבל היא עדיין איתנו. אמא כמו שלנו היא יותר מזכרון. היא נוכחות חיה."

אימך תמיד איתך. היא איוושת העלים כאשר את/ה צועד/ת במורד הרחוב, היא ניחוח הסבון של גרביך שזה עתה כובסו, היא היד הצוננת על מצחך כאשר אינך מרגיש/ה טוב. אימך חיה בצחוקך. והיא חלק בלתי נפרד מכל טיפת דמעה. היא המקום ממנו באת, ביתך הראשון; והיא המפה המכוונת אותך בכל צעד שתיקח/י. היא אהבתך הראשונה ושברון הלב הראשון שלך, ואין דבר בעולם היכול להפריד ביניכם/ן. לא זמן, לא חלל… אפילו לא מוות.

 חיבוק דוב

 13/02/2010 15:05

תודה לך לאקיהאנטש על הקטע הנפלא שהבאת לנו כאן! פרח

לא חשוב הגיל!
חשוב התרגיל!
 13/02/2010 19:22

יום אם שמח לך ולשאר האמהות.

סבא משה – כיוון שעבור רבים יום זה הוא גם יום המשפחה, בתור איש משפחה ותיק, גם אתה מקבל את ברכותיי פרח.

 14/02/2010 03:26

סבא משה,

חן חן לך.

יס,

תודה על ברכתך הלבבית.

ויש לי גם הערה קטנה: בישראל אין כיום "יום האם". בזמנו נקבע יום האם ל-ל' בשבט, יום פטירתה של הנרייטה סולד המכונה "אם כל הילדים". אבל, לאור ריבוי הגירושים והמשפחות האלטרנטיביות וכדי למנוע אפליה ביום זה, החליטו נבחרי העם להפכו ל"יום המשפחה", משהו שנדמה לי שלא קיים בשום מקום אחר בעולם. השרשור הזה בא להביע את דעתי – שהיה צריך להשאיר יום האם על כנו. מי שרוצה, יכול לאמץ גם את יום האב הבינלאומי, החל באביב. אפשר גם להוסיף את יום המשפחה, אם חושבים שבמצב כיום זה חשוב. אבל, ביטול יום האם הוא לעניות דעתי שגיאה שכיום כבר נראות תוצאותיה העגומות…וכל זמן שיום האם לא יוחזר על כנו, המצב רק ילך ויחריף

זה לא שאין אבות שכל מה שהעליתי כאן למעלה נכון לגביהם, לפעמים אולי אפילו יותר מאשר לגבי נשותיהם. לאבות מגיעה הוקרה בדמות יום כזה ללא ספק. חג כזה הוא יום שבו גורמים לאדם להרגיש מיוחד בשל דרכו להיות הורה ולהביע הערכה להשקעתו בצאצאים ובתא המשפחתי בכלל. לכל אחד מן ההורים מגיע יום מיוחד לו, כחלק מן ההכרה ביחודו. העלאת ערך המשפחה לא יכולה ולא צריכה לבוא במקום זה.

 04/02/2011 20:58

ושוב הגיע היום הזה… מקפיצה כדי להזכיר לכל מי ששכח: עדיין לא מאוחר…

 05/02/2011 02:33

האמת ששינו את השם של זה ליום המשפחה…כי החליטו ש"יום האם " זה יום שאינו שיוויוני, וראוי שיהיה יום המנשפחה, יום הוקרה של ילדים להוריהם,ולא רק לאמותיהם.

אז… צר לי,אבל יום האם נשאר רק בחיפה , העיר הראשונה שאימצה את המנהג הזה בארץ, (חנה חושי ייסדה, ואבא חושי קבע את התאריך כתאריך תמידי וייסד את יום האם בחיפה) וזה תמיד על היום השני של חנוכה. רק אח"כ, בשנות ה80, יום האם אומץ והוכר ע"י שאר הערים בארץ, תחילה בט"ו בשבט, וכעת ב ל' בשבט.

מה שאומר, עדיף להיות אמא בחיפה…

מחשבה אחת על “לכבוד יום האם”

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s