דת ואנכרוניזם

 

LuckyHunch
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,911
26/03/2009 14:49

הקדמה אישית

אני לא אינטלקטואלית. אינטלקטואל אמיתי הוא מי שבשכלו מתמודד עם העולם ויכול לו, תבונתו מעלה השאלות ומאתרת הבעיות ובכוח שכלו הוא מתמודד עימן. אני לא כזאת – תחושותי הפנימיות מעלות השאלות, האינטואיציה מאתרת הבעיות – ובעזרתה אני מוצאת את ההגדרות המילוליות הנכונות, "מה שמות הבעיה והגורמים המרכיבים אותה", המאפשרות להתמודד עימן גם בכוח השכל וגם לשתף אחרים בכך – שהרי רוב רובה של התקשורת בין אנשים הוא מילולי.

בבית בו גדלתי  לאם חילונית ולאב דתי (ובואו נשאר בהגדרות הכלליות האלה – בדור ההורים שלי הגדירו את המושגים האלה אחרת מאשר כיום)  שמעו בסובלנות אמירות על הפרימיטיביות שבפונדמנטליזם דתי, נגד כפיה דתית, נגדהחמרות של דיקדוקי עניות חסרי שחר, נידויים וחרמות ואפליית נשים בחברה הדתית – וגם אמירות נגד דעות קדומות הנובעות מבורות ביהדות וכל מה שיהודי, נגד הבנגוריוניזם של מחיקה טוטאלית של מסורות יהודיות ומשפחתיות עד כדי החלפת שמות משפחה ושמות פרטיים בשמות עבריים (כלומר – נגד התכחשות לכל מה שהיה קודם, נגד כפיה חילונית). הורי היו אהובים ומוערכים במשפחה, על אלה ועל אלה. לכן, נחשבו ליוצאים מן הכלל המעידים על הכלל. הדתיים במשפחה חשבו שהורי שניהם יהודים טובים, החילונים נהנו מרוחב האופקים והפתיחות שלהם.

בבית חוויתי וראיתי שנאורות ומצד שני – דעות קדומות  – יש גם לדתיים וגם לחילונים זה ביחס לזה וגם בינם לבין עצמם. זה עניין אישי אנושי, לא משהו שמאפיין צד זה או אחר.

טבעי לי שיש לי חברים אתאיסטים, חילונים, דתיים, חרדים. ברגע שמגיעים למחלוקות בנושאי דת – אני הופכת ליוצא מן הכלל המעיד על הכלל. זה אומר "תפסיקי להיות כזאת רבנית, לא מתאים לך" וזה אומר "מבין הצורך שלך להגן על עמדות החברה (החילונית) בה את חיה, אבל בינינו – שנינו יודעים שליבך יודע שאני צודק".

והלב מלא, אני יודעת מה אני חשה, אבל שנים ארוכות לא מצאתי המילים, ההגדרות המילוליות. פה ושם איתרתי כמה מילים, אבל לא מספיק כדי להעביר התחושות. התוצאות היו עילגות ולא משכנעות במיוחד בדרך כלל.

עד שלא מזמן התרגזתי: חבר חרדי שלי נפגע ,שוב, מדעות קדומות של חילונים על דתיים. הפגיעה לא היתה מכוונת, הפוגע בכלל לא היה מודע לכך שהוא מבטא דעה קדומה שאינה שלו בכלל. זה קרה ברשת, אז כתבתי לידידי מכתב עידוד – והנה נמצאו הרבה מן ההגדרות והמילים שהיו חסרות כל השנים.

מאז היתה סולחה, העלבון נסלח ונשכח – אבל ידידי ביקש להעלות את מכתבי כאן, כדי שנדון בזה – והרי הוא לפניכם.

על דת ואנכרוניזם

יחס לדתיים אצלנו הוא חלק מתופעה כללית בעולם המערבי שבאה לידי ביטוי בכנוי הדת "אופיום להמונים" ע"י הקומוניסטים, ובתחזיתו של בן גוריון (בשנות ה-40) שתוך 30 שנה כבר לא יהיו חרדים, אלא רק בתור מוצג מוזיאוני. התיחסות לכך מצאתי כאן – http://www.e-mago.co.il/item-251.htm – ואני מצטטת:


"גירץ מתייחס בספרו ל"תזת החילון", שצפתה שהאמונה הדתית תיעלם בהדרגה, או לכל הפחות תהפוך לעניין פרטי ואישי שמשמעויותיו הציבוריות, החברתיות והפוליטיות מוגבלות. חסידי תזת החילון האמינו כי עלייתו של המדע הפוזיטיביסטי לא תותיר מקום לפרקטיקה פרימיטיבית ובלתי-מדעית כמו הדת. גירץ, לעומתם, טוען שהדת לא תתפוגג, שהרי האמונה הדתית אינה "מתחרה" עם המדע, שכן היא אינה מסקנה הנובעת מהניסיון אלא משהו הקודם לו. "עבור המחזיקים בהן, אמונות דתיות אינן אינדוקטיביות, הן פרדיגמטיות; הן בגדר אלומת אור המאירה את החיים האנושיים מאי-שם מחוצה להם."

כיום, בדיוק ארבעים שנה אחרי שגירץ טען את טענותיו, ברור שלפחות בעניין זה הוא צדק. השמועות על מותה של הדת היו מוקדמות, ותפוסת הכנסיות בארצות הברית (או המסגדים בגליל) מוכיחה זאת.

גירץ בוודאי לא יכול היה לחזות בסוף שנות השישים אילו תהליכים יעברו על הדתות השונות, אבל הוא זיהה את מגמת האידיאולוגיזציה של הדת – מגמה שהיא תגובה לאותה מחשבה מדעית-פוזיטיביסטית. הוא לא יכול היה לחזות במדויק את התפשטות האסלאם צפונה ומערבה, אבל הוא הצביע בבירור על אותה מגמה של "התפזרות" (המתקיימת גם בדתות אחרות, כמו הבודהיזם והנצרות), ועל האתגר שהיא מציבה בפני חסידיה של הדת ה"מתפזרת". ככלל, גירץ מצביע על מגמות, אך נזהר מאוד מניבויים. תחזיות, הוא אומר בסוף הפרק השלישי, הן חסרות טעם. האנתרופולוג יכול לכל היותר לשער באילו גבולות כללים תנוע התרבות, והדת בתוכה. אבל "באיזו מידה הן אכן יתנהלו בגבולות כלליים אלה – רק אלוהים יודע."

 


קליפורד גירץ הוא מגדולי האנתרופולוגים של המאה ה-20, כתביו הם ספרי חובה כמעט בכל חוגי מדעי החברה באוניברסיטאות כיום. דת מוגדרת כחלק מתרבות, אנתרופלוגים הם חוקרי תרבויות.

לכן, מרבית הזועקים "כפיה דתית" בארץ כיום הם בעלי דעות ועמדות אנכרוניסטיות שאבד עליהן הכלח. הגיע הזמן להיות קצת יותר נאורים: המציאות מחייבת זאת – נאורות היא להיות מציאותיים במקרה הזה.

לאחר מאות רבות של גלות, שמשמעה בעיקר חיים בין מוסלמים ונוצרים, אין פלא שגם חלק מהיהודים נוקטים בגישה דומה. אותו חלק גם כן צריך להתפכח: כולנו משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת – פרי פיתוחים מדעיים, חילונים ודתיים כאחת. אין סתירה בין מדע ודת, כי הם נותנים תשובות לשאלות שונות ועונים לצרכים שונים. ובכלל, תרבות יהודית כוללת בתוכה הרבה יותר מדת, אולי אף יותר מכל תרבות אחרת.
הזרם הציוני שבן גוריון נמנה עליו קרא להתנתק מהגלותיות, מהשפעות הגלות. הגיע הזמן לעשות זאת – ולהתנתק מרעיונות שאותה גלות החדירה כנטע זר לתוך הדיאלוג היהודי הפנימי. לזרמי הציונות האחרים, אשר רובם ככולם ראו בשימור התרבות היהודית כפי שהתפתחה בגלויות השונות דבר מובן מאליו ורצוי, אף ייקל לעשות זאת.

 

הערה: ביסוס נוסף לנטען כאן נמצא במאמרו של פרופ' שלום רוזנברג דורנו ואמונת ישראל, הכותב בין השאר –

"…אנשים שגילו שהתופעה הדתית עצמה היא יותר גדולה ורחבה מאשר שיערו אלה שהפכו אותה להיפותזה מדעית בלבד. היו אלה אנשים – שכוויליאם ג'יימס – הסתכלו על הדת בחיוב, אך גם כאלה שניסו להבין, למה הדת מסרבת למות למרות נבואותיהם של משכילי המאה הי"ח. אי אפשר להבין לא את מרקס ולא את דורקהיים ולא את פרויד, אלא לאור העובדה שהפרוגנוזה שקיצה של הדת הגיעה, לא התממשה."

במאמר יש הארות רבות נוספות במסגרת נתוח פילוסופי מקיף.

פרופ' רוזנברג מציג עצמו במאמר כתלמידו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ'.

 
LuckyHunch
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,911
26/03/2009 20:18

 לתכתובת עם החבר היה המשך. אשמח אם תתייחסו גם להמשך הזה.

 

הוא ענה לי:

אין לי את הספרים מולי, וגם בחיפוש בגוגל וכל האתרים האלו לא העלתי את החיבור בעצמו,
ועוד מקורות לזה. בכל אופן גירץ לא מחדש לי הרבה, כי זה לא אחרת מיום טוב ויום לא חלילה,
היהדות בנויה ככה מאז ומתמיד, עיין רש"י בשלח וחמושים, שרק חמישית מכלל ישראל יצאו.
המושג דת, זה דבר שאני רואה את זה מבחינתי שדת היסוד היא היהודית, ואחרי זה יש את כל הנילוים לזה.
אבל להוריד את זה, את הדת, לא ולא זה לא ילך, כמו ששרים בליל הסדר, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילינו מידם.
הדוגמא המוחשית האחרונה שהיה לנו לצערינו (ולא אכנס לכל ויכוח על הדוגמא הנוכחית הזאת, ולא על כל השאר, תודה) מלחמת העולם השניה, בתוכנית היה לו להרוג ולהשמיד, את כל הגזע היהודי כפי לשונו, או גזירת חמלניצקי, שגם הרג בעם ישראל שמות ומות קדושים. ובכל זאת תמיד נשאר עם כל המצב הזה שאר ושם לישראל, כי תמיד יהיו חסידי אומות העולם שירחמו ויכניסו ויסתירו ולא לשם העברה על הדת חלילה – זה אפשר לשאול את הרב לאו שיעיד על זה טוב מאוד, אחד שאני יודע את שמו.

אני רואה כפיה, שכופים עלי לשבור את המוסכמות שלי, וזה לא כפיה דתית, אלא כפיה לשם כפיה, ומה ההבדל בדור הצלב, או בספרד או בכל פעם כזאת, זו כפיה ולשם כפיה.

 

 

לזה עניתי: –

הציטוט שלי הוא מביקורת על תרגום עברי (מאנגלית) של ספר של גירץ. את הספר עצמו ניתן להשיג בחנויות, ואני משערת שגם בלא מעט ספריות – במיוחד המקור באנגלית, אבל, לעניות דעתי, הסבירות שיימצא ברשת כ-E-BOOK לא גבוהה במיוחד.
במשך עשרות השנים הרבות בהן חשבו שהמדע בסופו של דבר יחליף את הדת לגמרי, יהודים רבים הקדישו מחשבה על דרכים לשימור הזהות היהודית בעידן כזה. עקב כך – אורחות חייהם של יהודים רבים משקפים כמה וכמה מן הדרכים שנמצאו.
צוררי ישראל שהזכרת – וגם אלה שלא הזכרת, רדפו יהודים בשל זהותם היהודית וממש לא שינה להם איך אותם יהודים מגדירים אותה ביניהם או לעצמם. הגזירות שהקשו על חיי יהודים נועדו כולן לגרום ליהודים לוותר על זהותם היהודית, להפסיק להיות יהודים או להפסיק להיות. מצד האספסוף, זה לא פעם התבטא בשריפת ספרים – מה שמתעד תרבות. במדורות אלה בכיכר העיר ניסו להשמיד תרבות שלמה, לא רק את אותו חלק ממנה שהוא דת. אל מדורות ליל הבדולח נזרקו ספרים של סופרי ההשכלה, כמו שלום עליכם ומנדלי מוכר ספרים, יחד עם ספרי שירת חולין ושירת קודש, כמו למשל של ר' יהודה הלוי ור' שלמה אבן גבירול, יחד עם גמרא, משניות ופירושים, יחד עם ספרי תורה שהוצאו מבתי הכנסת ומבתים פרטיים.

לדעה שהמדע בסופו של דבר יחליף את הדת אין דבר וחצי דבר עם זה – היא מתייחסת לכל הדתות ולא לדת מסויימת כלשהי. הלחץ החברתי מצד בעלי הדעה הזאת בכל העולם הוא בשם הקידמה, בעלי הדעה הזאת רואים עצמם נאורים. בעיניהם כל דת שהיא היא פרימיטיבית, עצם התפיסה הדתית היא פרימיטיבית, ולא משנה בכלל אם היא יהודית, נוצרית, מוסלמית או של כל דת אחרת שהיא. המציאות מוכיחה שכל מי שחשב כך טעה – גם מן הצד החברתי- תרבותי (כמצויין בקטע שציטטתי) וגם מן הצד העקרוני-רוחני/אינטלקטואלי: רוב המדענים הגדולים מאמינים בקיומו של האל, מי שלא האמין בו מלכתחילה – עיסוקו המדעי הביא אותו לכך – וככל שהעמיק לחקור כמדען, השתכנע בזה יותר (לא ארחיב – בדקתי הטענה הזאת לעצמי, קל למצוא הוכחות לכך במאות אלפי כתבים ומאמרים של מדענים, פילוסופים, אנתרופולוגים ו… מי לא).


אין פלא שאתה מרגיש שזאת כפיה לשם כפיה – המציאות כבר הפריכה את "תיאוריית החילון" על כל טענותיה, על כל גירסאותיה (גם מה שכלל לא הזכרתי כאן). המצב הזה הופך את כל מי שממשיך לראות סתירה בין דת כמוסד חברתי-תרבותי וכאורח חיים לבין מדע וקידמה לבעל דעה/דעות קדומה/קדומות. דעה קדומה היא דעה המבוססת על קביעות חסרות בסיס, מופרכות.
דעות קדומות בלוויית שנאת השונה תמיד מובילות לאותו דבר. חשדנות כלפי השונה טבועה בכל יצור חברתי. על דעות קדומות אפשר ורצוי לוותר.
 
 
 
ואז ביקש שאעלה הדיון כאן.

Anonymous

(אורח)
09/04/2009 22:31

 אבל בפסח, כווולם נאורים

LuckyHunch
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,911
15/04/2010 13:53

מקפיצה לכבוד יום העצמאות ויום הזכרון לחיילי צה"ל ונפגעי פעולות איבה

ע.א

(אורח)
23/04/2010 02:14

קראתי את את מה שכתבת ולא הבנתי מה זה קשור ליהדות עד שקראתי את המקור ו… סליחה מה קשור איסלם ונצרות לדת היהודית?

זה כמו להביא את מלחמת הכוכבים ואיתה להסביר את המדע .

מי שהיה קורה מה  שכתוב בתנך לא היה צריך את גירץ.  מה כן הוא צדק בזה שאמר "באיזו מידה הן אכן יתנהלו בגבולות כלליים אלה – רק אלוהים יודע."

רק מה הוא אמר לנו וזה כתוב בתנך

הינה דוגמה מאתר הידברות מאמר אתם עדי

הבטחות לישראל לתקופת הגלות

בצד ההודעה הנבואית בדבר הגורל המר הצפוי לעם ישראל בגלות, ניתנו לו גם מספר הבטחות מעודדות המוסכות מעט נוחם בכוס יגונו, (וזאת מלבד הנבואות אודות הגאולה העתידה). למרבה הפלא, גם הבטחות אלו אינן ניתנות לחיזוי מראש וגם הן התקיימו. לפי כללי ההיסטוריה היה צריך העם היהודי כבר מזמן להעלם מן האופק, למרות כל זאת נשאר עמנו חי וקיים. עמים אחרים, גדולים, חזקים ומבוססים מאתנו נעלמו כבר מזמן מעל במת ההיסטוריה, ורק עמנו, שסבל ותלאות היו מנת חלקו נשאר איתן בקיומו.

גם זה נכתב בתורה משכבר הימים: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים… לכלותם להפר בריתי אתם" (ויקרא כו, מד). גם בארץ אויביהם כאשר יקויים בהם: "ואכלה אתכם ארץ אויביכם", גם אז לא נכחד העם, הוא נשאר אמנם קטן ומועט יחסית, כאמור: "ונשארתם מתי מספר בגויים", ואעפ"כ קיומו כעם מובטח לעד.

"כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם, חוקת ירח וכוכבים… אם ימושו החוקים האלו מלפני, נאום ה', גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים" (ירמיהו לא, לד). הבטחה זו חוזרת ונשנית פעמים רבות בתנ"ך, והיא מהוה אחת מאבני היסוד בו. הובטחנו גם שהתורה עתידה להשאר קיימת בעם לעולם, שכן נאמר בתורה "כי לא תשכח מפי זרעו" – הרי זו הבטחה שאין התורה משתכחת מזרעם לגמרי (דברים לא, כא, ורש"י שם).

לגבי עם שחיה שנים כה רבות בקרב עמים אחרים, ונתקל בתרבויות שונות, הרי זו תופעה בלתי טבעית לחלוטין. אין זאת אלא שהקב"ה קיים בזה את בריתו לעם "ואני זאת בריתי, אמר ה'… דברי אשר שמתי בפיך, לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, אמר ה', מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט, כא).

הרבה גלגולים עברה התורה בגלותה מא"י ביחד עם בניה. מענין, שעם חורבן מרכזי התורה במקום מסוים, מיד קמו וצצו במקומם מרכזים אחרים במקומות אחרים, ובלבד שההבטחה האלוקית תצא אל הפועל. בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו ולהשכיח מאתנו באמצעים שונים את תורתנו, והקב"ה מצילנו מידם ושומר הבטחותיו לישראל.

קיומו הפיזי של העם וקיומה של התורה בעם, הם מן הפלאים הגדולים ביותר במהלך ההיסטוריה. לפנינו תופעה שאין דומה לה בכל תולדות העמים. למרות שעמנו בא במגע עם תרבויות שונות, התורה נשארה כצורתה ובטהרתה.

יהודים שומרי תורה ומצוות, גם כאלו התופסים עמדות מפתח בעולם המדע, חיים כיום את עיקר סדר יומם, חייהם ותרבותם, ממש כפי שחיו אבות אבותיהם לפני כ-3000 שנה ויותר. עובדה זו מעידה כאלף עדים שהקב"ה הוא המקיים הבטחתו לשמור על עם ישראל ועל תורתו. ניקח לדוגמא, את מצות השבת שישראל הקפידו בכל הדורות ובכל המצבים על שמירתה.

נאמר בתורה: "ושמרו בני ישראל את השבת… ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" (שמות לא), לאמור, השבת היא נחלת עם ישראל לבדו, ואין לאומה אחרת חלק בשבת. והנה נמצא בספרי ההיסטוריה את העובדה המדהימה, שכאשר באו אומות אחרות וניסו לאמץ להם את רעיון יום המנוחה השבועי, שהיה זר להם שנים רבות, לא עשו זאת ביום השבת המקודש.

כידוע, הנוצרים הראשונים עשו להם את השבת ליום מנוחה. אולם, כאשר התרבה מספר הנוהים אחריהם, ונוצר החשש שהשבת תאבד את ייחודה היהודי, באורח פלא, "זזו" הנוצרים יום אחד קדימה ושבתו ביום ראשון. המוסלמים, מאידך, "זזו אחורה" ושובתים ביום ששי. והשבת, זו שהיא עדות "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וינח ביום השביעי" (שמות, שם) נשארה מתנת עם ישראל, בדיוק כפי שהננו אומרים בתפילת השבת: "ולא נתתו ה' אלוקינו לגוייהארצות, ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים… כי לישראל עמך נתתו באהבה".

והמאמר

הנדודים בעקבות הצימאון הרוחני

הנהירה בתקופתנו אחרי הנעלם בארצות המזרח הינה התגשמות בזעיר אנפין של דברי הנביא

הפסוק המובא בנבואת עמוס (ח, יא): "הנה ימים באים, נאום ה' אלוקים, והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דבר ה"', עוסק בתופעה עתידית שתתרחש במציאות בחיי העם. זוהי נבואה ברורה ומפורשת על אודות רעב, הכבד מכל סוגי הרעב שירדו לעולם, ובו בני אדם אינם תרים אחר מזון המיועד לגוף, שהרי באותה שעה הוא יהיה מצוי בשפע. רעב גדול זה מופנה כולו לעניינים רוחניים.

כאשר ישרור רעב זה, גם אנשים הרחוקים מתורה יחושו בחסר גדול בפנימיותם ויבקשו לשמוע את דבר ה'. הנביא עמוס ממשיך בתיאור ההתרחשויות בעקבות הרעב (שם, יב): "ונעו מים עד ים, ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה', ולא ימצאו".

הפסוק הראשון המודיע על הרעב לרוחניות שישרור בעולם נשמע מפתיע, ואילו פסוק זה נשמע מפתיע שבעתיים. אם יהיה הרעב כה חמור בעיני האנשים, עד שיהיו מוכנים לשוטט בעבורו מים עד ים ומצפון ועד מזרח כדי לחפש את דבר ה', מדוע באמת לא ימציא להם ה' את דברו? והרי הובטחנו בתורה: "ובקשתם משם את ה' – ומצאת".

אני רואה שאת אדם מאוד אינטליגנטי ,על אף מה שכתבת על עצמך

אני יכול להמליץ לך להיכנס לאתר הדברות לדעתי תוכלי להוציא משם המון חומר לקהילה דברים שבהחלט יעוררו את המחשבה לכמה אנשים. בנושאים שונים כמו חברה והשקפה  , מידע יהודי , יהדות ומדע ועוד הרבה

ואן גוך
הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
25/03/2011 21:08
"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)
LuckyHunch
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,911
26/03/2011 04:24

ואן,

האיש אמר הדברים לרגל זכייתו בפרס יוקרתי לספרות. מאז שאני זוכרת את עצמי הוא תמיד נחשב לאחד הסופרים היותר מעניינים ויותר טובים בשפה העברית.

באמת הייתי רוצה לשמוע ממנו כמה מילים על הספרות הישראלית לרגל ההוקרה לה זכה מן הממסד הספרותי בארץ בדמות פרס ספיר. אבל לא, הוא בחר להפגין שנאתו למה שהוא רואה כממסד הדתי היהודי. בכך הוא בעצם שולל כמה סופרים חרדיים עטורי פרסים, כמו ש"י עגנון ויצחק בשביס זינגר, וגם כמה מהוללים ומעוטרים פחות (אבל בהחלט פופולריים בכמה שפות) כמו למשל הרב חיים פוטוק (ספרו המתורגם הידוע ביותר בארץ הוא "שמי הוא אשר לב", לא כל ספריו תורגמו מאנגלית), הרמן ווק… אבל רק בעקיפין: שהרי על ספרות  לא דיבר, אלא רק על שנאתו לדת והבוז לבני התרבות היהודית.  מדבריו עוד אפשר לטעות ולחשוב שכל ניצולי השואה בני העם היהודי הם חילונים ציונים כמוהו…

האם באמת כל מה שנשאר מיורם קניוק הענק הוא גבב הסילופים הדמגוגי רווי השנאה הזה? הלב נחמץ…. גם בגלל האנכרוניזם הנורא של התעקשות על תיאוריות תרבותיות-חברתיות מן המאה ה-19 במאה ה-21, תיאוריות שנבדקו ע"י חוקרי תרבות והופרכו כבר לפני 50 שנה בקירוב.

ואן גוך
הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
26/03/2011 06:16

כדאי שתקראי שוב, כי דבר לא הבנת מדבריו של האיש.

 

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)

הינדיק
הצטרף 13/10/2010
הודעות 449
 
27/03/2011 01:29

אחחח  קניוק

שווה לקרוא ולצחוק איך בחורה צעירה בת   20 בכמה מילים  יודעת להבחין ולהשיב בצורה יפה לגיבובי שטוית ותאורים מעוותים של המציאות…

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=72486&blogcode=12389986

 

גם הינדיק  יכול להיות בן אדם

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן

מי שמפחד מאחד, לא מפחד מאף אחד, ומי שלא מפחד מאחד, מפחד מכל אחד

LuckyHunch
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,911
06/04/2011 17:47
ואן גוך:

כדאי שתקראי שוב, כי דבר לא הבנת מדבריו של האיש.

קראתי שוב.

מזמן לא נתקלתי בגבב כזה של שטויות במיץ ושקרים בוטים מעורב בהתנשאות סנובית נטולת שמץ בסיס כלשהו. אי אפשר לומר על סופר שזכה בפרס שהוא בור ועם הארץ, והוא באמת לא בור. הוא פשוט משקר במצח נחושה כדי לקדם דעותיו הפוליטיות או כדי להצדיק לא מעניין אותי מה בעברו.

בוא ונראה מה לא הבנתי, ואם אני טועה או שברור לך שלא הבנתי בעליל, אשמח אם תאיר עיני: –

"חלק מהפלמ"חניקים לא יאהבו לשמוע את זה, אבל הפלמ"ח היתה חטיבה יהודית מאוד במובן העמוק שלה, לא במובן הדתי. יש ביהדות עוד משהו מלבד הדת, לדת היתה תרבות שאיננה היום. היהדות נהייתה גזענית ורבנית. היהדות הרבנית לדעתי חיסלה את היהודים, אין פה לאום יהודי, אין פה עם יהודי, יש פה רק דת שהולכת ומסתאבת.

"אני חושב על היהודים שהיו עם שרדן, ממזר, פיקח וזהיר. עם שידע לשרוד, ידע להיות חכם, כך היה גם הפלמ"ח. הפלמ"ח היה יותר חכם, יותר נועז, אבל לא היו לו כלים, טנקים ותותחים. התברר לי פתאום שאנחנו נהיינו יהודים תוך כדי מלחמת תש"ח. אחר כך כשעבדתי על האוניות פגשתי את היהודים ניצולי השואה והרגשתי את הקשר הזה איתם".

  • יש ביהדות עוד משהו מלבד הדת – זה אנדרסטייטמנט ענק. יש ביהדות הרבה מאד מלבד הדת.
  • לדת היתה תרבות שאיננה היום – אם בור היה אומר את זה, הייתי שולחת אותו ללמוד. מקניוק – זה שקר בוטה!

א. כל דת, והדת היהודית אינה יוצאת מכלל זה, היא חלק מתרבות ולא ההיפך.
ב. הדת היהודית תמיד היתה ועדיין הינה התשתית של התרבות היהודית. היא התשתית התרבותית ועולם המושגים בתוכו פועלים יצירתם של אבן גבירול ואבן עזרא (משוררי תור הזהב, שהיו גם רבנים), שירת הרמח"ל (רב מודרניסט לדורו שהוא משיחיסט יותר מכל מה שתפגוש כיום, רוב כתיבתו תורנית – אבל הכשרון לשירה משפחתי אצלו – כולל נשים), עגנון ואגם (החרדיים), ביאליק וטשרניחובסקי ולאה גולדברג לא פחות מאשר מיכה אולמן, אמני התנועה הקיבוצית (גדעון עפרת הקדיש לזה מסה מרתקת), או יצחק שלו.

נתק את המושגים בהם משתמש קניוק ביצירתו ממובנם בדת היהודית (ישירות או בהשאלה, ניתוק מוחלט) ותגלה שיצירתו הופכת חסרת פשר לחלוטין או לכל הפחות רדודה להפליא. קניוק מורד בדת היהודית, בלא הדת היהודית אין מרד ואין משמעות למעשה המרד.

ג.רוב תושבי ישראל היהודים הם דתיים במידה כזאת או אחרת, בתוכם למעלה ממליון חרדים. התרבות היהודית הדתית היא תרבותם, בלי קשר למידה בה הם שומרים מצוות, ויש גם תתי תרבות – לפי עדה, שפה (אידיש, לדינו, תימנית, מרוקאית – בכולן נכתב המון וגם ה מושר המון – פעם וגם כיום), אוכל (כשר למהדרין!) ועוד.

בפעם הבאה שאתה טועם מרציפן, כדאי שתזכור שאחת הדעות  הרווחות לגבי מקור שם הממתק היא שזה שיבוש של ספרדית: מצה פאן, כלומר לחם מצה. זה מה שיהודי ספרד שלפני הגירוש (1492) המציאו לפסח… אולי יהיה אפילו טעים יותר אם תזכור שזאת עוד עדות לכך ש"תרבות הדת היהודית"  חיה ותוססת (במקרה המרציפן, אבל לא רק, להנאת העולם כולו).

  • היהדות הרבנית לדעתי חיסלה את היהודים – כמה שהטענה הזאת עתיקה! זה בדיוק מה שטענו מייסדי החסידות לפני יותר מ-300 שנה. מאחר שיש כיום מליוני חסידים ברחבי העולם וגם בארץ, מסתבר שהיהדות הרבנית לא כל כך הצליחה בזה…..רגע, קניוק בטח לא מתכוון למושג הידוע באמרו "יהדות רבנית". אז למה הוא מתכוון?
  • אין פה לאום יהודי, אין פה עם יהודי, יש פה רק דת שהולכת ומסתאבת. – זה שקר בוטה! אני יהודיה, לא דתיה, וצאצא לדורות יהודים רבים מאד, כמעט כל משפחתי המורחבת גרה בארץ, כולם התחתנו פה עם יהודים. ..מישהו הכריח בישראל הדמוקרטית לרשום בתעודת הזהות "לאום יהודי" יותר מ7 מליון אזרחים??? – ייטיב מר קניוק אם לא יכליל אותנו בבעיות הזהות הפרטיות שלו, שכן זה מוריד אותו לרמת השקרים של פעוט בן שלוש שלא מודע לכך שכווולם יודעים כשהוא משקר ….דת שהולכת ומסתאבת נשמע קפקאי, גם לקפקא היה נדמה שאי אלו מבני משפחתו הולכים והופכים למקקים – אבל משום מה אצל צאצאיהם החיים כיום אין שום עדות לכך שאי פעם אכן קרה משהו כזה.
  • אני חושב על היהודים שהיו עם שרדן, ממזר, פיקח וזהיר. – צריך להיות "הם". האיש חי בסיוט אפוקליפטי עתידני. מסכן.

התברר לי פתאום שאנחנו נהיינו יהודים תוך כדי מלחמת תש"ח. – ומה חשבת שהייתם לפני זה, גאון של אמא? חייזרים?אני יודעת מבשרי את התהליך הדינמי של הגדרת הזהות שהוא נחלתם של כל בני המאה ה-20 בעולם המערבי אחרי מלחמות העולם שהיו בתחילתה, אבל חשיבה שמכילה בתהליך הפרטי בני דור שלם היא סוג של התנשאות מגלומנית.(בשלב זה של הקריאה לא הייתי בטוחה בקיומה של התנשאות, המשך דבריו אישר אותה בגדול)

ואן, לצערי אני נאלצת להפסיק כעת. אם תרצה, יש עוד לגבי המשך דבריו – אושמא מה שכתבתי עד כה מספיק?

ואן גוך
הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
06/04/2011 22:23

דבריו לא רוויים שנאה, כי אם רוויים צער!

לא כל דת היא חלק מתרבות, לא כל עם ניצב ביסודו על גבי הדת, כפי שנעשה בעם היהודי. 

הדת היהודית היא איננה התשתית של התרבות היהודית, ואם כן אז נשאלת השאלה "חזות איזו דת יהודית היא תשתיתה של התרבות היהודית?"

הדת היהודית הקיימת היום במדינת ישראל היא בדיוק אותה דת שאותה מתאר יורם קניוק. הוא מתייחס לממסד הדתי השולט בארץ, האורתודוקסיה הקנאית שאוחזת את המדינה בביצים ומשתלטת עליה אט אט, רודפת זרמים אחרים ביהדות, לא מאפשרת לרפורמים, למשל, לקיים אורח חיים כפי שהם מבינים אותו, לא מאפשרת לאזרח יהודי כמוני להתחתן דרך הרבנות בחתונה יהודית רפורמית שתוכר על-ידי המדינה, ואם לרבנות הנוכחית יש בעיה עם חתונה רפורמית אז שיתאפשר לכונן שלוחות נוספות ברבנות שייצגו את הזרמים השונים ביהדות, דת ממסדית שמעכבת בניית בית חולים בגלל בית קברות פגאני עתיק, כמובן שגם אם בית הקברות הוא יהודי, לא צריך להוסיף מתים חדשים בגלל עצמות מתים ישנים, אלא ניתן להעביר את העצמות למקום קבורה אחר, ממסד דתי שמוציא פסקי הלכה נגד מכירת והשכרת בתים לערבים וגויים – לא שמעתי התבטאות אחת של הרב עובדיה יוסף ושל הרב אליישיב ושל הרב הראשי לישראל, נגד הדבר הזה, יהדות ממסדית אורתודוקסית שטוענת שהתלמוד וספרי המקורות שייכים רק ליהודים שומרי מצוות ושרק שומרי המצוות יכולים להבין אותם וליהנות מהם, יהדות ממסדית אורתודוקסית שמאמינה במאגיה ובכשפים (קבלה מעשית הם קוראים לזה) תצפי בתכניתם של לונדון וקרשנבאום ששודרה היום, בשיחתם על מחברות הכשפים של הרב כדורי שמתפרסמים לראשונה, ובמחברות אלה יש מתכונים של לחשים כיצד להפוך לרואה ואינו נראה באמצעות הקבלה, כיצד לגרום לאישה בת מאה להיכנס להיריון, כיצד לגרום לאישה שתרצה לשכב איתך לנצח, ועוד קשקושי וודו שונים. פולחן פגאני של ממש.

הדברים נשמעים לך קפקאיים?! הם אכן קפקאיים ומטרידים מאוד. (לקחת יצירת מופת של קפקא ועיוות אותה לחלוטין, הוצאת אותה מהקשרה, הענקת לה פרשנות חסרת סימוך ספרותי. אין לי מושג איך הכנסת לתגובה שלך את "הגלגול" של קפקא, אבל שיהיה, העיקר שאת נהנית) 

זכותך לא להסכים עם קניוק, אני ועוד רבים מסכימים איתו מאוד.

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)

LuckyHunch
הצטרף 21/07/2008
הודעות 4,911
11/04/2011 01:34

אתנחתא הומוריסטית באותו עניין –

http://daledamos.blogspot.com/2011/04/picture-next-time-they-compare-israeli.html

ואן גוך
הצטרף 17/07/2008
הודעות 2,266
23/04/2011 05:35

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/234/405.html?hp=1&cat=312&loc=2

יש יהדות אחרת, פלורליסטית, פתוחה, מאפשרת, חיה ומחיה, יפה, רעננה ומרעננת, פורה ומפרה, מתחדשת ומחדשת. מאמרו של בן דרור ימיני מציג חלקים ממנה (ואינו חוסך ממנה גם ביקורת, על-פי ראייתו) 

כמה חבל שהיהדות הזאת נחנקת בישראל, כמה חבל שדווקא בישראל שנחשבת לבית הלאומי של העם היהודי, היהדות הולכת ונעשית קנאית, שמרנית, מנוונת וחשוכה יותר ויותר.

כמה חבל שדווקא מדינת ישראל שנחשבת לבית לאומי לעם היהודי, היא למעשה מדינת האורתודוקסיה הקנאית ולא מדינת העם היהודי.

חשוב וכדאי לקרוא את המאמר הזה. (חשוב ורצוי להגיב לאחר קריאת המאמר, ולהימנע מתגובה ללא קריאתו)

 

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה.  אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד – אף אחד מבוגר, זאת אומרת – חוץ ממני. ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק – זאת אומרת אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו. זה כל מה שהייתי עושה כל היום. פשוט להיות התפסן בשדה השיפון…" (לזכר הסופר שבזכותו נשארתי שפוי)

Advertisements

4 מחשבות על “דת ואנכרוניזם”

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s