האויב האמיתי – או: לחיים או למוות!

Eros (1)
Eros (1) (Photo credit: giuvax)
הצטרף21/07/2008
הודעות 4,911
 24/01/2009 18:16
ידוע הספור על אותו גוי שבא אל הלל הזקן וביקשו לומר מהי התורה על רגל אחת. ענה לו: ואהבת לרעך כמוך – ואת השאר לך ולמד.

חז"ל – אותם שכתבו את התלמוד, המשנה והגמרא, הכירו היטב את הפילוסופיה היוונית. הם זיהו את כוח הארוס (EROS) שבעולם, כלומר כוח האהבה, כמה שיוצר ומטפח  חיים, ככוח המניע של הבריאה כולה.  על פי הכרתם, כל אהבה שהיא היא התגלמות  של אחד הצדדים של הכוח הזה – אהבת האל, אהבה זוגית, אהבת אדם…

התורה מגדירה עצמה שוב ושוב, לכל אורכה, כאמת וכתורת חיים – בכל מובן אפשרי של הבטוי: דרך חיים, יוצרת חיים טובים, מאריכה חיים, מחזירה לחיים, שהאמונה בה מרחיקה הלכי רוח הרסניים או אובדניים…. ועוד ועוד.

חיים הם בריאות, פריחה, שגשוג, פריון, שמחה, שלום, הרמוניה – ובעצם כל מה שמזוהה עם טוב.

הלל הזקן בעצם קבע ש- חיים=אהבה, ואם רוצים לדעת איך זה בדיוק ואיך לחיות באהבה – יש ללמוד את התורה.

אם העולם היה כולו טוב, אף אחד לא היה צריך ללמוד איך לחיות באהבה אז לאף אחד לא היה שמץ מושג איך אפשר לחיות אחרת כי לא היתה אפשרות כזאת בכלל.

 
 ומהו הרע? –  כל מה שמנוגד לחיים ו/או פוגע בהם: מוות, שנאה, שקר, מחלה, הרס, עקרות, צער, מלחמה……..
 

החילונות היא מושג מודרני חדש. שפינוזה, מגדולי הפילוסופים, יהודי שנודה, התנצר – ונודה, נחשב לאבי החילונות (בכלל, לא רק היהודית). הוא חי לפני כ-350 שנה. לפניו, לא היה כזה דבר אדם לא דתי.
אלפי שנים של חיים על פי האמונה היהודית אינן נמחקות מן התודעה בפרק זמן קצר-יחסי כזה: העקרונות הבסיסיים שמניתי כאן מושרשים בתודעתו של כל יהודי, חילוני ככל שיהא.
עובדה: מה עשו החלוצים הציונים בראשית המאה ה-20?
דחו את הגלותיות, אמרו. נכון, אבל זה לא העיקר.מה העיקר? בין אם היו דתיים או חילונים, כולם עשו אותו דבר: הפריחו את השממה. איך זה? – כי נפש יהודי לא יכולה אלא לטפח חיים, זה הדבר שמושרש הכי עמוק בנפש כל יהודי.

 

ומי האויב האמיתי של עם הספר, בין אם מקפיד לשמור על כללי הספר יותר או פחות או בכלל לא? רבנים הצביעו על כך כבר מזמן, שוב ושוב. הרב וויין עשה זאת השבוע, בהצביעו על ההקשרים העכשוויים של פרשת השבוע.

מלחמת עזה חידדה את הסוגיה הזאת כל כך, שגם מי שאינו מסתכל מן הזווית הדתית כבר יכול להצביע בבטחון גמור על האויב האמיתי – מבלי להסתבך באמירות גזעניות או כאלה המשוייכות לעמדה פוליטית כזאת או אחרת.

כך, בקטע גלוריפיקציה של המוות, הקטע המסכם במאמרו של ד"ר מרדכי קידר, מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.

כך, בהודעה הפותחת של אופטיקאי מדופלם ב מדוע הסכם עם החמאס לא יתן כלום, ואת מי החמאס בעצם מייצג?!

 

המלחמה באויב האמיתי היא מלחמתו של כל יהודי, לא רק של צבא העם היושב בארץ.
 
כיצד לדעתכם נוכל לנצח בקרבות העכשוויים שלה?
 
 

הצטרף21/07/2008
הודעות 4,911
23/03/2009 09:04

 מכתב למוישל'ה הולצברג

וגם –  מלב מאמין צעיר וכואב

הצטרף23/07/2008
הודעות 425
20/10/2009 07:44

היי לאקי,

אז ככה, לעניות דעתי (כפי שהקדמתי באשכול על דו"ח גולדסטון) אנחנו נמצאים במצב של "מהרסייך ומחרבייך ממך יצאו".

הפתרון היחידי למצב הנוכחי הוא כפי שכבר כתבת למעלה אהבה (אהבת החיים ואהבת הזולת)

אדם חכם אמר לי (יותר מפעם) כי התורה אומנם אמרה "ואהבת לרעך כמוך" אך לצערינו היום כדי לחזקו ולהבהיר את כוונת המחבר צריך לומר "ואהבת לרעך כמוך גם אם דעתו אינה כשלך"

אני בהחלט יכול לקבל את דעתם של הטוענים כנגד המבצעים של צה"ל בעזה, אני בהחלט יכול לקבל את חוסר ההסכמה של המתנחלים עם שמאל בישראל ולהפך ! אבל אני בהחלט מנגד לגילויי השינאה שנוצרים בין הפלגים של העם הזה (שאמור להיות עם אחד).

כתבת והבהרת היטב כי התורה היהודית היא תורת חיים "ראה נתתי לפניך היום, את-החיים ואת-הטוב, ואת-המות, ואת-הרע" ההקבלה ברורה לנו היטב.

עם ישראל היה ונשאר עם חפץ חיים וה"בעיה" שלו היא היותו חפץ חיים גם לאויביו, אני בטוח שלא אוכל לשכנע את אותם אלו שחפצי חיים גם לאויבנו שדעתם אינה עומדת בקנה אחד עם המציאות הקיימת במזה"ת אבל הפתרון היחידי הוא שאצליח לשכנע אותם כי אני חפץ חיים לא פחות מהם אולם חיי שלי חשובים לי לפני חייו של אויבי – ואם חלילה וחס אני נאלץ לפגוע ב"חפים מפשע" בקרב אויביי אני עדיין מעדיף לעשות זאת מאשר לראות את דם אחי נשפך על עצם היותם יהודים.

הדיון הזה גם מתקשר לדיון אחר שהתחלתי לקרוא כאן בנוגע ל"משתמטי" 2009 והתשובה לדעתי זהה גם למקרה ההוא מותר לנו להתנגד (ואולי אף מחובתינו) לאופן בו מתנהגים חלק מחיילנו – אבל אסור לנו (בשום צורה שהיא) לתת לאויבנו את המתנה אותה הם מבקשים ולהפוך לשני עמים (או יותר)

הצטרף26/08/2009
הודעות 182
20/10/2009 23:50
 עובראורח:
עם ישראל היה ונשאר עם חפץ חיים וה"בעיה" שלו היא היותו חפץ חיים גם לאויביו,

איזה מילים, איזה מילים,
האם גם ההשתלטות הזוחלת/מואצת על קרקעות יהודה ושומרון
היא גם במסגרת היותנו חפצי חיים גם לאויבינו?
או שזה במסגרת ההבטחה האלוהית לעמו הנבחר…

אם אנחנו כדברייך חפצי חיים לנו וגם לאויבנו
אנחנו חיבים להציע להם פשרה הוגנת של שתי מדינות לשתי עמים
לפנות את השטחים ולהתכנס לגבולות 1967 עם תיקונים מוסכמים.
יש למצוא פתרון גם בירושלים.
שאם לא כן, לא תשרור פה לעולם אותה "ואהבת לרעך כמוך".
לא בתוכנו ועל אחת כמה וכמה לא בינינו ובין אויבנו.
אף אחד לא יכול לחזות את העתיד להתרחש, אבל מההתפתחויות הבין לאומיות
ומההקצנה בעולם הערבי (אפילו מקולות ההתנגדות במצריים לשלום עם ישראל)
המצב שלנו לא הולך להשתפר עם הזמן.
אין גם צל של סיכוי לרעיון שיש מי שאוהב להשתעשע איתו
של המדינה הפלשתינאית היא – ירדן.
שום מילים מכובסות על היותנו חפצי חיים גם לאויבנו לא יועילו כאן.
אם הם ידחו את הפשרה ההוגנת שעליה אני מדבר,
אם הם יתעקשו על פתרון בעית הפליטים בתוך מדינת ישראל
נהיה פטורים מלהיות חפצי חיים לאויבנו.
אני רוצה להאמין שדברי לגיטימיים בעינייכם במסגרת פורום ה"הידברות ביהדות".

הצטרף23/07/2008
הודעות 425
21/10/2009 07:31
 naor:

איזה מילים, איזה מילים,
האם גם ההשתלטות הזוחלת/מואצת על קרקעות יהודה ושומרון
היא גם במסגרת היותנו חפצי חיים גם לאויבינו?
או שזה במסגרת ההבטחה האלוהית לעמו הנבחר…

אם אנחנו כדברייך חפצי חיים לנו וגם לאויבנו
אנחנו חיבים להציע להם פשרה הוגנת של שתי מדינות לשתי עמים
לפנות את השטחים ולהתכנס לגבולות 1967 עם תיקונים מוסכמים.
יש למצוא פתרון גם בירושלים.
שאם לא כן, לא תשרור פה לעולם אותה "ואהבת לרעך כמוך".
לא בתוכנו ועל אחת כמה וכמה לא בינינו ובין אויבנו.
אף אחד לא יכול לחזות את העתיד להתרחש, אבל מההתפתחויות הבין לאומיות
ומההקצנה בעולם הערבי (אפילו מקולות ההתנגדות במצריים לשלום עם ישראל)
המצב שלנו לא הולך להשתפר עם הזמן.
אין גם צל של סיכוי לרעיון שיש מי שאוהב להשתעשע איתו
של המדינה הפלשתינאית היא – ירדן.
שום מילים מכובסות על היותנו חפצי חיים גם לאויבנו לא יועילו כאן.
אם הם ידחו את הפשרה ההוגנת שעליה אני מדבר,
אם הם יתעקשו על פתרון בעית הפליטים בתוך מדינת ישראל
נהיה פטורים מלהיות חפצי חיים לאויבנו.
אני רוצה להאמין שדברי לגיטימיים בעינייכם במסגרת פורום ה"הידברות ביהדות".

שלום לך נאור,

אני לא יודע מה איתך אבל אני לא ראיתי בשום מקום בדברי לעיל התיחסות כל שהיא להתנחלויות – עידודן או הסכמה עם הדרך הזו.

גם לא ראיתי בדברי קריאה שלא להציע פשרה הוגנת (או פשרה אחרת) כל התיחסותי הייתה לעובדה שבהיותינו חפצי חיים גם לאויבנו אנו שוכחים לפעמים שאנחנו במלחמה ובמלחמה כמו במלחמה גם חפים מפשע נפגעים !

לצערי הרב, ידידי היקר, כפי שאתה בוודאי יודע משנת 1948 (וכפי שהוזכר לך ע"י לאקי וקאי באשכול אחר) שכנינו קיבלו מספר הזדמנויות לשכון לבטח לצידינו – אבל בכל פעם ופעם הם בחרו להמשיך במלחמה כנגדינו ובדרך האלימות במקום בדרך ההדברות.

גם אם נתעלם לרגע מהעובדה הניצחת שאת הרוב המכריע של המלחמות בחרו לפתוח שכנינו בתקווה (שעדיין קיימת – אגב) להשמדינו עדיין אני (עם כל גילי הצעיר) יודע לפחות על מקרה אחד בו הפלסטינים קיבלו הזדמנות והעינות לרוב מוחלט של דרישותיהם (כן כולל י-ם) ע"י אהוד ברק בזמנו – והם בחרו שלא להסכים !

אז לצערי אנחנו אכן עדיין עם כובש ולצערי מצבינו בעולם בכלל ובמזה"ת בפרט הוא בכי רע וברור לכל בר דעת שככל שהכיבוש ימשך המוסר של ילדינו ירד (וליבי דואב על כך) אך בו בזמן אני מודע לעובדה ש-"משא ומתן" (שאמור להתנהל בין מנהיגינו למנהיגי הפלסטינים) כשמו כן הוא – משא – דיון ונקיטת צעדים ומתן – נתינה ועל מנת שה"משא ומתן" יצליח שני הצדדים חייבים להיות מחויבים לו – ועם כל הנוחות להאשים את ביבי (שאגב גם אני לא מ"אוהדיו המושבעים") ואת ה"חזק" וה"כובש" בחוסר "הוגנות" בו נזכור שגם שכנינו/אויבינו/בני דודינו (בחר את ההגדרה המועדפת עליך) לא "שיות תמימים" וגם הם לא בדיוק ממהרים להכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי וגם הם לא בדיוק (מראש) מוכנים לדבר על חילופי אוכלוסין/שטחים או מה שזה לא יהיה. וגם הם מכריזים (מראש) קבל עם ועולם שהם לא יהיו מוכנים להתפשר בשום דרך שהיא על "בעיית הפליטים" ו"בעיית ירושליים".

בשורה התחתונה – ברור (לי בכל אופן) שבבוא העת ישראל תצטרך להתפשר כחלק מאותו "משא ומתן" – אבל אני בהחלט מתנגד לגישה לפיה – מאחר ואנחנו העם ה"כובש" עלינו לוותר מראש על כל נקודות האחיזה הבודדות שלנו ולהפוך את המו"מ ל"מתן ומתן".

הצטרף21/07/2008
הודעות 4,911
22/10/2009 09:36

נאור,

אני מסכימה עם עובר בכל.

מעבר לזה, אני רואה כאן שיטה: לא להסכים להידבר כדי לאפשר מדינה ל-2 עמים – כי אין מקום לשני עמים כאן – ביחסים עם ישראל, להאשים בטעון הזה את ישראל בפני העולם, ותוך כדי כך לעשות הכל כדי להשחית את המוסר של אזרחי ישראל הנאמנים כדי שזה יהרוס אותה מבפנים – אם ע"י סמים, אם ע"י כפיית המשך הכיבוש (זאת בדיוק המשמעות של הסרוב להדבר), ואם ע"י כפיית עימות ערכי בלתי פוסק בין מה שמדינת ישראל מייצגת לעולם וליהודים – התחדשות חיים מתוך אסון לאומי ואישי, יצירת חיים בשממה (זאת המשמעות של "הפרחת השממה"), טיפוח חיים אלה – ע"י גרימה להמשכיותם ושגשוגם. ל זה מעומת יומיום עם פנאטיות דתית מוסלמית המעודדת מוות למען הפצת האיסלאם, נטולת כל ערך לאומי שהוא: טרוריסטים מתאבדים, הרג כל מי שאינו מוסלמי, הרג כל מי שאינו מוסלמי כמוך (אבל מוסלמי אחרת – ראה  מצעי החיזבאללה והחמאס, המתכוונים להשמיד זה את זה לאחר חיסול ה"אויב" הלא מוסלמי). לא ארחיב על כך – בפתיחת הדיון שלחתי למאמר שעוסק בזה בדיוק.

וכן, גם ההתנחלויות הן חלק מן העימות הזה: הן הוקמו מתוך ההכרה בקיומו שנכפה עלינו, שמלכתחילה לא רצינו להתעמת בכלל אלא רק ליצור ,לבנות ולטפח חיים.. רובן נבנו על אדמה שנקנתה באופן חוקי לגמרי, הקיום של חלק קטן מאד מהן הוא בבחינת השתלטות מבחינת החוק הבינלאומי או כל חוק שהוא. אבל הן מעבירות העימות הערכי לשטח האויב.

אז למה לא התנחלויות? – כי הן מנציחות העימות הזה שרוב העם בישראל אינו רוצה בקיומו בכלל, רוצה דו קיום בשלום. הויכוח הוא על הדרך להגיע לדו קיום הזה: המתנחלים טוענים שזה לא יקרה ולכן דרכם היא הדרך המציאותית לשמר גם חיי האויב: הדרך האפשרית השניה היחידה במציאות הזאת היא לגרש האויב או להשמידו. מנגד, דעתי (ואני מניחה שגם דעתו של עובר) היא שכאשר לא מעוניינים בעימות, יש להתמיד ולהפגין זאת בכל דבר שעושים – בראש וראשונה ע"י המנעות מכל דבר שהוא העלול לקבע את קיומו. מאחר שהמגמה הכללית של כל ממשלות ישראל היתה חיסול העימות,  על אף שחלקן תמכו בהתנחלויות מסיבות אינטרסנטיות שונות, בסופו של דבר הן ארעיות. כואב הלב על כל האנשים בעלי הכוונות הכי טובות שנוצלו וממשיכים להיות מנוצלים בצורה כזאת מחפירה.

נאור, הם דחו כבר את הפשרה ההוגנת עליה אתה מדבר בכמה וכמה גירסאות שלה. הגירסה לא משנה: הם לא רוצים בזה. הם לא רוצים אותנו כאן: וממש לא משנה להם אם נלך מכאן או נמות – גם אם גם הם ימותו , גם אם הארץ תהרס – העיקר שלא נהיה פה. למרות זה, אנחנו כבר למעלה מ-60 שנה לא מוכנים לראות עצמנו פטורים מלהיות חפצי חיים גם לאויבינו – ובמקום לנקוט בפתרון האסטרטגי המושלם כדוגמת הרוסים (והרומאים והיוונים לפניהם) ולעלות בטנקים ולשטח נקודות התנגדות, ואם צריך – לגרש תושבי אזורים שלמים ולפזרם לכל עבר (למשל, כמו שעשו הסרבים בבוסניה – ולפניהם היפנים בסין… ויש עוד דוגמאות), אנחנו מעדיפים לשמור על בטחוננו בדרכים הרבה פחות יעילות – ובלבד לשמר אפשרות הדו קיום, לשמר חיים – ואפילו של אויבינו. ההיסטוריה שלהם – וגם דבריהם שלהם בכתב ובע"פ מוכיחים שהם עצמם לא היו נוהגים כך, על בטוח.

 naor:
אני רוצה להאמין שדברי לגיטימיים בעינייכם במסגרת פורום ה"הידברות ביהדות".

אל תאמין! הכר בזה כעובדה קיימת: הידברות בין שונים – בדעה, באמונה, בדרך חיים – היא מהותה של הקהילה הזאת.

הצטרף21/07/2008
הודעות 4,911
22/10/2009 21:42

אה, ואגב השתלטות על אדמות – יש גם תהליך הפוך. למשל, תציצו לכאן

הצטרף26/08/2009
הודעות 182
22/10/2009 23:03

עובר אורח ידידי
תודה לך על תגובתך, אני מאד מכבד את דברייך.
אנחנו לא כל כך רחוקים בדעותינו, אתה ואני היינו חותמים תוך דקות הסכם שלום שהיה עומד לדורי דורות.
אני אשיב על דברייך פסקה פסקה בתוך התגובה שלך.

שלום לך נאור,
אני לא יודע מה איתך אבל אני לא ראיתי בשום מקום בדברי לעיל התיחסות כל שהיא להתנחלויות – עידודן או הסכמה עם הדרך הזו.

– לא דיברת על התנחלויות, אבל צרם לי הדיבור על "חפצי חיים גם לאויבנו" כפי שזה בה לידי ביטוי בהתנהלות שלנו ביהודה ושומרון –

גם לא ראיתי בדברי קריאה שלא להציע פשרה הוגנת (או פשרה אחרת) כל התיחסותי הייתה לעובדה שבהיותינו חפצי חיים גם לאויבנו אנו שוכחים לפעמים שאנחנו במלחמה ובמלחמה כמו במלחמה גם חפים מפשע נפגעים !

– "במלחמה כמו במלחמה נפגעים גם חפים מפשע" נכון!!!
המלחמות המתנהלות מול ארגוני הטרור של החיזבאללה בלבנון ומול החמאס בעזה הפכו להיות מאד נבזיות. אלה לא המלחמות שניהלנו מול מדינות ערב, צבא מול צבא.
המלחמות מול ארגוני הטרור גובות חיי אזרחים לפעמים יותר מחיילים. אפשר כמובן לומר שכל אזרח בעזה הוא טרוריסט של החמאס אבל זה יהיה קצת החטאה של האמת.
ישראל החליטה להתפרע קצת בעזה, ואם נוסיף על כך את הרצון למנוע כמעט בכל מחיר הרוגים אצלנו, זה בין היתר הניב את דו"ח גולדסטון –

לצערי הרב, ידידי היקר, כפי שאתה בוודאי יודע משנת 1948 (וכפי שהוזכר לך ע"י לאקי וקאי באשכול אחר) שכנינו קיבלו מספר הזדמנויות לשכון לבטח לצידינו – אבל בכל פעם ופעם הם בחרו להמשיך במלחמה כנגדינו ובדרך האלימות במקום בדרך ההדברות.
גם אם נתעלם לרגע מהעובדה הניצחת שאת הרוב המכריע של המלחמות בחרו לפתוח שכנינו בתקווה (שעדיין קיימת – אגב) להשמדינו עדיין אני (עם כל גילי הצעיר) יודע לפחות על מקרה אחד בו הפלסטינים קיבלו הזדמנות והעינות לרוב מוחלט של דרישותיהם (כן כולל י-ם) ע"י אהוד ברק בזמנו – והם בחרו שלא להסכים !

– אני מסכים איתך, הערבים לא אהבו את ההתישבות היהודית לפני קום המדינה, לא קיבלו את תוכנית החלוקה… הם פשוט לא מוכנים לקבל את הנוכחות שלנו כאן.
נכון שהוצעו להם הצעות מאד אטרקטיביות, אבל בד בבד המשכנו לנגוס בשטחי יהודה ושומרון (ועזה עד הפינוי).
אתה יודע!? מספרים שאחרי מלחמת ששת הימים בן גוריון הזקן, הציע להחזיר את הכל בעד הסדרי שלום ובטחון, לנצל את הניצחון כדי לקבל לגיטימציה של מדינת ישראל  בגבולות 1967.
אנחנו לא חיים בחלל ריק, למרות שהערבים דחו הצעות אטרקטיביות שלנו, אנחנו חייבים להמשיך להציע את ההצעות הללו אבל, לחדול לפחות בשלב הזה מהמשך הרחבת הישובים ביהודה ושומרון. גם לא הרחבה לצורך הריבוי הטבעי. הריבוי הזה ימצא את פתרונו בתוך הקו הירוק. אנחנו חייבים להציע שלום הוגן גם כלפי פנים. כדי שצעירים לא יכתבו מכתבי שמיניסטים –

אז לצערי אנחנו אכן עדיין עם כובש ולצערי מצבינו בעולם בכלל ובמזה"ת בפרט הוא בכי רע וברור לכל בר דעת שככל שהכיבוש ימשך המוסר של ילדינו ירד (וליבי דואב על כך) אך בו בזמן אני מודע לעובדה ש-"משא ומתן" (שאמור להתנהל בין מנהיגינו למנהיגי הפלסטינים) כשמו כן הוא – משא – דיון ונקיטת צעדים ומתן – נתינה ועל מנת שה"משא ומתן" יצליח שני הצדדים חייבים להיות מחויבים לו – ועם כל הנוחות להאשים את ביבי (שאגב גם אני לא מ"אוהדיו המושבעים") ואת ה"חזק" וה"כובש" בחוסר "הוגנות" בו נזכור שגם שכנינו/אויבינו/בני דודינו (בחר את ההגדרה המועדפת עליך) לא "שיות תמימים" וגם הם לא בדיוק ממהרים להכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי וגם הם לא בדיוק (מראש) מוכנים לדבר על חילופי אוכלוסין/שטחים או מה שזה לא יהיה. וגם הם מכריזים (מראש) קבל עם ועולם שהם לא יהיו מוכנים להתפשר בשום דרך שהיא על "בעיית הפליטים" ו"בעיית ירושליים".

– אני מסכים עם הדברים שהבעת בפסקה הזו. יש הקצנה בצד שלהם, יש מידה של הקצנה גם בצד שלנו, המשיחיות אופפת חלקים בעם הזה, יש מי שכבר שומע את פעמי הגאולה,
לדעתי בלי לחץ בינלאומי עלינו ועליהם לא נוכל להגיע לפתרון הסכסוך. אנחנו נצטרך לתת שטחים והם הכרה והשלמה עם קיומנו כאן-

בשורה התחתונה – ברור (לי בכל אופן) שבבוא העת ישראל תצטרך להתפשר כחלק מאותו "משא ומתן" – אבל אני בהחלט מתנגד לגישה לפיה – מאחר ואנחנו העם ה"כובש" עלינו לוותר מראש על כל נקודות האחיזה הבודדות שלנו ולהפוך את המו"מ ל"מתן ומתן".

– המשא ומתן בינינו לבינם לא יכול להתנהל אחרת אלה בצורה שאנחנו נוותר על שטחים והם יקבלו את נוכחותנו כאן במדינת ישראל. אפשר לדבר על פריסת ההסדר לאורך שנים כדי לראות כיצד הם מיישמים אותו,
אבל בסופו של דבר אנחנו נצטרך לתת – את יהודה ושומרון. להתכנס בגושי התישבות, בחומה כבר התחלנו להקיף את עצמנו (לדעתי בצדק, היה צורך להתגונן אל מול טרור המתאבדים), העמותה שכבר תופרת את בגדי הכוהנים שישרתו בבית המקדש תצטרך לאפסן אותם עד לביאת משיח בן דוד צדקנו-

תרשה לי להפנות אותך, את לאקיהנצ' או את האופטיקאי למאמר של צבי כסה כאן:
http://www.7th-day.co.il/mehumot/emet.htm

אני מתחבר לדברים שלו.

דבריו נכתבו כפי שתראה ב- 2002 אבל כלום לא השתנה מאז. לדעתי המצב אף הורע,
החמאס שולט בעזה, הקיצוניות גוברת… בלבנון החיזבאללה…

זהו, עד כאן, עכשיו אני ניגש לשבת לידה, לתת לה נשיקה, ללטף את זרועה, וללחוש לה אהבה.

הצטרף21/07/2008
הודעות 7,746
 23/10/2009 15:48

נאור, כל פעם, כל הסכם שהוצע לפלסטינים ולא קויים הם קיבלו יותר.

לפני האינטיפדה לא הציעו להם כלום.אחרי האינטיפדה, הסכמי קמפ דיוויד.

קמפ דיוויד לא קוים, ברק הציע להם כמעט הכל בקמפ דיוויד 2. קמפ דיוויד 2 לא נחתם, אולמרט הציע להם אף יותר, לא נחתם. הם רוצים למדינתם רק את יהודה שמרון ועזה. אבל, פתרון בעיית הפליטים מבחינתם הוא השבת כל הפליטים הפלסטינים שיחפצו בזה  לכל א"י מירדן ועד הים.

פתרון זה, הוא בפשטות דחיית הקץ לסיכסוך, ובסיס לתביעות אחרות כלפי ישראל. (כל עוד יש אוכלוסייה פלסטינית וישרלית שמעורבות, זה יוביל למדינה אחת ל2 עמים, והמשך האלימות.)

בני בגין רצה והסכים לאפשר אוטונומיה פלסטינית, שיבת פליטים ליש"ע. זה לא התממש.

קשה לי להאמין, שנתניהו ינהל משא ומתן מול הפלסטינים שלא בשיטת המקל והגזר. כרגע הפלסטינים לא מעוניינים במשא ומתן,אלא בגזר בלבד, ולהנחית את המקל שוב ושוב עלינו. במצב שכזה אין טעם במשא ומתן. נתניהו רוצה משא ומתן שיסגור את התביעות הפלסטיניות לתמיד, והדרך להשגתו זה לא ויתורים חד צדדיים.

הצטרף23/07/2008
הודעות 425
26/10/2009 07:21

קאי, נאור ולאקי,

אתם יודעים מה הבעייתיות בכל העניין הזה ? (בעיניי בכל אופן) !

שכולנו מסכימים על הכיוון והמטרה וחילוקי הדעות בנינו כל כך חסרי משמעות שאין לי ספק שבסופו של הדיון הזה נגיע לדרך הנכונה בענינו להמשך. אך מה עם "הצד השני".

בכדי לקיים מו"מ צריך שני צדדים שמוכנים למו"מ ושני צדדים שמוכנים הן לשאת והן לתת – וכפי שזה נראה כרגע מנקודת המבט הצרה שלי (לצערי הרב) שני הצדדים כרגע מעוניינים רק לשאת מבלי לתת.

הצטרף21/07/2008
הודעות 4,911
26/10/2009 20:42

עובר,

אנחנו אולי נסכים בסופו של דבר על הדרך המדינית הראויה לפתרון  הסכסוך של ישראל עם שכנותיה – ומה בכך?

מן הסתם גם נסכים בסוף על הדרך המדינית הראויה לשכנותיה של ישראל בסכסוך הזה.

מישהו ינהג על פי הסכמותינו? ספק אם מקבלי ההחלטות אפילו מודעים לקיומו של דיון הקטן שלנו כאן.

אבל זאת לא השאלה שהעליתי כאן. השאלה היא עקרונית, שאלה של עולם מושגים. השאלה היא לגבי מלחמת התרבויות הנמשכת בה אנו נמצאים, מלחמה בינינו לבין שכנינו. נראה שלדעתם גם אם יכשלו צבאית ומדינית, אם ינצחו במלחמה הזאת – ידם היא שתהיה על העליונה. אני מסכימה איתם: זאת בעצם המלחמה האמיתית – וכולנו חיילים בה.

אזזז… העליתי כמה דעות בפתיח לגבי זה (מפורטות בקישורים). יש לך הערכת מצב עדכנית?

הצטרף21/07/2008
הודעות 4,911
05/01/2010 00:27
 עובראורח:

אז ככה, לעניות דעתי (כפי שהקדמתי באשכול על דו"ח גולדסטון) אנחנו נמצאים במצב של "מהרסייך ומחרבייך ממך יצאו".

הפתרון היחידי למצב הנוכחי הוא כפי שכבר כתבת למעלה אהבה (אהבת החיים ואהבת הזולת)

אדם חכם אמר לי (יותר מפעם) כי התורה אומנם אמרה "ואהבת לרעך כמוך" אך לצערינו היום כדי לחזקו ולהבהיר את כוונת המחבר צריך לומר "ואהבת לרעך כמוך גם אם דעתו אינה כשלך"

 עובראורח:
כתבת והבהרת היטב כי התורה היהודית היא תורת חיים "ראה נתתי לפניך היום, את-החיים ואת-הטוב, ואת-המות, ואת-הרע" ההקבלה ברורה לנו היטב.

כנראה שלא הבהרתי מספיק.

יש מלחמה נמשכת, שגובה קורבנות קשים ורבים מדי יום. השבוע נפלו במלחמה שני ילדים, ילד בן 7 ותינוקת קטנה. למותו של הילד קדמו עשרות נפגעים, עם מותו מספרם עלה לאלפים: כל תושבי בני עייש – וכנראה עוד כמה שאינם מבני המקום, שוטרים. מספר הנפגעים במערכה שבה מתה התינוקת עדיין לא ידוע.

ב-YNET התבשרנו היום על שלושה מקרים חמורים שונים של פשיעה מינית. במקרה הראשון אפילו היקף הפשע עצמו עדיין לא ידוע,  כמו גם כמה פשעים מעורבים בעצם במקרה (איזה מצב נפשי, חברתי ומשפחתי גורם לילדה בת 10 להתנהג כך? – זה רק מרומז באמירה שמשפחתה מטופלת ע"י גורמי רווחה). – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3829658,00.html

במקרה הראשון מספר הנפגעים מגיע למאות לפחות: כל הילדים המעורבים ומשפחותיהם, כל חברי הילדים ומשפחותיהם, כל הילדים בכיתת הילדה ומשפחותיהם, כל אנשי הרווחה והחינוך הנוגעים לעניין ומשפחותיהם.

חברים, פצצות מוטלות כאן ולא נראה שיש מישהו שמשיב מלחמה.  לפני שלא יישאר מי שישיב מלחמה כי כולנו כבר נהיה פצועים מדי או נכים מכדי לעשות זאת, תתעוררו!

זאת המלחמה האמיתית, או לפחות אחת החזיתות העיקריות שלה. מלחמה שמחיר הדמים שלה הוא רק מקדמה לנורא הרבה יותר.

2 מחשבות על “האויב האמיתי – או: לחיים או למוות!”

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s