מזון שהונדס גנטית

הצטרף21/07/2008
הודעות 7,742
03/11/2008 01:06

 עגבניה סגולה

מדענים פיתחו בעזרת הנדסה גנטית עגבניה בצבע סגול המכילה כמות רבה של נוגדי חמצון
(אנטיאוקסידנטים) המונעים סרטן,

במסגרת הפרויקט FLORA האירופאי.

לדיווח המלא: Nature Biotechnology.
המדענים ניתנו לעכברים שגופם גילה נטייה למחלת הסרטן ,לאכול מהעגבניה, ובדקו מה את ההשלכות.

הניסוי הוכיח באופן משמעותי את אפקט ההגנה מפני התפשטות המחלה ובאופן בולט במיוחד

– האריך את תוחלת החיים של העכברים .הגן לצבע הסגול, הופק מצמח לוע הארי.

מה דעתכם על צמחים מהונדסים גנטית? זה מועיל לאנושות,

(מזון עמיד יותר  בפני חרקים,מחלות ואיתני הטבע,
עם חיי מדף ארוכים יותר וזה בלי להיכנס לחיסונים שנקבל דרך האוכל,

(במקום טיפות נגד פוליו, נאכל תפוח עם חיסון נגד פוליו או מחלות אחרות,)
ופירות עם כמות ויטמינים כפולים)

או גורם לה נזק? (האנושות מסתמכת על פחות זנים וסוגים שונים של גידולים,

ולכן בשינוי קיצוני ככל שיש פחות זנים,
ככה יש פחות סיכוי שימצא זן שעמיד מספיק על מנת לשרוד את השינוי,
ואי אפשר לדעת מה ההשלכות הנוספות שיש לצמח כלשהו ובכללותו צמח מאכל
שעבר שינוי גנטי שאנחנו לא מודעים להם,

וזה שינוי המערך האקולוגי בלי שנוכל לצפות מה יקרה, וזה התערבות בבריאה,ולכן מבחינה דתית זה אסור,

וההשלכות על הכלכלה העולמית והמקומית . )

והאם הייתם מעדיפים שיהיה סימון אחיד שאומר בבהירות איזה פרי עבר הנדסה גנטית ואיזה לא?

הצטרף21/07/2008
הודעות 7,742
03/11/2008 01:32

להרחבה:

מאמר על צמחים מהונדסים בהלכה,

האם זה מותר או אסור בגלל איסור כלאיים, תערובת, והתערבות במעשה הבריאה ?

 קטע קצר שמבהיר את הסכנה בהסתמכות על מספרי זנים מועט בעולם של גידולים:

"כאשר זורעים שדות חקלאיים בזן אחיד (המאופיין אמנם בתכונות כלכליות חשובות),

לוקחים סיכון הדומה להשקעת כל הכסף במניה אחת ויחידה.
כשם שנפילת אותה מניה עלולה להביא חלילה להרס כלכלי,

כן ייתכנו תוצאות חמורות ביותר במקרה שמזיק או מחלה יתקפו את השדה הזרוע בזן אחיד.

(כך קרה למשל באירלנד בשנת 1848: פטרייה תקפה את הגידולים של כל תפוחי-האדמה,

שהיו מזונם העיקרי של האיכרים האירים.

כתוצאה מכך מתו ברעב עשרות-אלפי בני-אדם,וכמיליון אירים היגרו מארצם, בעיקר לארה"ב). "

נניח שיצרנו צמח עם תכונות חדשות רצויות.

אנחנו לא יודעים איך זה ישפיע על פעילות הגומלין שלו עם חרקים שונים, עם צמחים אחרים,

ואיך הוא ישתלב בסביבה האקולוגית ועד כמה הוא ישנה אותה.

זה כמו כל החדרה של בע"ח לסביבה שאינה טבעית לו, ולא בטוח שיש את הגורמים שיכולים לרסן אותו.

להבנה של מצב זה, קיראו על נמלי האש.

ההשלכות על הכלכלה העולמית: ישנן מדינות שעיקר הייצוא שלהן, עיקר כלכלתן מבוסס על חקלאות .

תחשבו על מדינות שכל כלכלתן מבוססות על ייצוא קנה סוכר, אורז, תפוחי אדמה, חיטה, תירס או כל צמח אחר,
לרבות טבק.

עכשיו, נסו לדמיין, שבמדינה מערבית, מגדלים בקנה מידה נרחב זן טוב יותר:

הפירות מחזיקים מעמד יותר זמן על המדף, גדלם ברבע מהזמן,
ולכן בעונת גידולים אחת הם יכולים לגדל ולשווק פי 4 יותר ממקודם.

הם יגרמו להצפה של השוק, ולא ישתלם לי למכור את התוצרת שלי, או לגדל אותה, כי אפסיד כסף.

כלכלתי שהיתה מבוססת על הענף הזה, תקרוס.

ומצד שני, תחשבו כמה כסף,וכמה חולי אפשר היה לפתור,אם יתנו לאנשים לאכול בננה,

שמכילה איפשהו את האנטיגן של מחלה מסוימת, (חלבון שיושב במעטפת החיצונית של חיידק או וירוס)

והגוף היה מפתח נגד החלבון הזה נוגדנים, והגוף היה מקבל חסינות עוד לפני שפגש בחיידק או בווירוס הזה,

ובמקום שהגוף יחלה באבעבועות, באדמת, בשיתוק ילדים, הוא היה ישר מתחיל להילחם בחידק, או הוירוס,

כי היה מזהה אצלו את אותו אנטיגן.

( את אותו חלבון זר) ברגע שלגוף יש נוגדנים וזיכרון איך לייצר את הנוגדנים,

(דהיינו הגוף ייצר אותם בעצמו), הגוף יוכל להילחם הפולשים האלה שוב ושוב, עד שה"זיכרון החיסוני" הזה יעלם.

( כמו זריקת טטנוס, שמחזיקה מעמד כמה שנים).

Anonymous

(אורח)
05/11/2008 18:06

מעניין כמה זמן יקח עד שיהנדסו בני אדם

בקשר למזון שמהונדס

זכור לי שראיתי בטלויזיה תרנגולות שהונדסו כך שהן תוך 3 חודשים יהיו במשקל של 4 קלוגרם

מה שבדרך כלל לוקח חצי שנה

 ומה היתה התוצאה הרגלים של התרנגולות לא יכלו לשאת את המישקל של התרנגולות והן מתו בעינויים

תרנגולות אחרות ניקרו אותן ודרכו עליהן והן נחנקו למוות

זו רק דוגמא אחת מני רבות

מנחשי הקריום

ולא, חבר לא קראתי את מה שכתבת

הצטרף21/07/2008
הודעות 7,742
05/11/2008 18:31

האמת, התחום ההינדוס של בני אדם, הוא כרגע בקיפאון, כולל שימוש בתאי גזע עובריים למחקר.

התחום של שיבוט או הינדוס בני אדם, הוא נושא נרחב בפני עצמו, וטעון לא פחות ממזון מהונדס גנטית.

רוב המדינות באו"ם חתמו על אמנה האוסרת המשך מחקר בכיוון הזה,
כולל שימוש בתאי גזע עובריים גם למטרות מחקר.

בתחום של איתור וחקירת גנים למחלות, ונסיון לבודד אותם, ישנה בעיה נוספת,

בנוגע לשאלה האם לאור גילוי חרשות, מותר או אסור להפיל ?!

הצטרף23/07/2008
הודעות 425
06/11/2008 08:10

אני בהחלט מתקשה לשים את האצבע על הנקודה המדויקת אבל בשלב מסויים ההנדסה הגנטית הזו
תעבור את גבול הטעם הטוב,

ואז מה ? מי יקבע מתי "מספיק" ומתי לא ?

הצטרף21/07/2008
הודעות 7,742
06/11/2008 17:58

עובר אורח, האם אתה בעד שכל מזון , כל פרי או ירק שעבר או נוצר בהנדסה גנטית יסומן,או שזה לא משנה לך?

ומי ראוי לפי דעתך שיבחן האם זה עובר את הגבול,או שלא?

הצטרף23/07/2008
הודעות 425
09/11/2008 07:44

קאי,

אני בהחלט בעד סימון של מזון מהונדס גנטית, שהרי זה יאפשר למי ש"מתנגד באופן גורף" להימנע מאוכל כזה.

לגבי הגבול – כאן בדיוק נמצאת ה"בעיה" שלי, כבר דיסקסנו (או התחלנו לדסקס)

על השימוש שלנו בכדור והמשאביו "בלי חשבון" ובהרס הסביבה – מה שמזיק בסופו של דבר לנו.

וכאן בדיוק הבעיה שלי האם נדע מתי להפסיק ?

האם לא ניווכח בעוד 20, 30 או 50 שנה שהמזון המהונדס גנטית בעצם הביא איתו לעולם איזה מחלה חשוכת מרפה,

או חלילה מזון מהודס גנטית שעמיד בפני חרקים גרם להכחדת זן של חרקים שהיה מזון
לאיזה ציפור נדירה ועכשיו אותה ציפור נמצאת בסכנת הכחדה.

האם אנחנו מודעים/מוכנים לספוג את הנזקים העתידיים הצפויים/לא צפויים כתוצאה מהנדסה כזאת ?

האם אנחנו מודעים בכלל לכל הנזקים שעלולה לגרום הנדסה כזו ?

אני חושש שלו ולכן אני חושב שעדיף להשאיר את הנושא בגדר מחקר עד לבדיקת
כל הסכנות/תגובות שיכולות לצוץ כתוצאה מהנדסה כזו.

הצטרף21/07/2008
הודעות 4,910
09/11/2008 12:55

אוהו…כמה שיש לי לומר על זה…. אז אחלק את תגובתי – אתחיל, ואמשיך בהתאם לתגובות.

כבר ב-2005 פתחתי דיון בנושא הזה באמצע הדרך, אשר מאז סוף 2007
נמצא בגנזכי MSN הנעלמים יחד עם 3 שנים עמוסות דיונים באמצע הדרך.

אז העליתי השאלה ההלכתית,
ואחד מחברי הקהילה החרדים ענה שבינתיים אין שום בעיה הלכתית עם מזון מהונדס גנטית,

אין לדעת אם תהיה – כל מזון ומזון נבדק בפני עצמו. אשמח אם בן תורה יגיב גם כאן וירחיב על כך מעט.

בכתובתנו הקודמת גם כן היה דיון בנושא, דיון הרחוק מאד ממיצוי – המוסיף כמה נקודות למחשבה לדיון הזה,
על כן אני מעתיקה אותו לכאן:

הנדסה גנטית בצמחים…
–>

נטו"ם 
חבר\הההודעה נכתבה ב :
2007 /11 /02
ב -15:23
מתוך ויקיפדיה:הנדסה גנטית בחקלאות יכולה לתת מענה למחסור עתידי במזון עקב גידול האוכלוסין – ניתן ליצור זנים בעלי ערכים תזונתיים משופרים או עמידים למחלות, מזיקים או תנאים קיצוניים. בתחום הרפואה ניתן לגייס צמחים או בעלי חיים לייצור תרופות וחומרים חיוניים אחרים.הטענות השוללות הנדסה גנטית מבוססות על החשש מתוצאות בלתי צפויות באורגניזמים אותם משנים ובסביבתם, למשל שבמזון ‏מהונדס גנטית ימצאואלרגנים שקודם לא היו בו. חשש אחר הוא פגיעה באיזון האקולוגי: יצירת זן עמיד לחרקים אולי יפגע גם בחרקים אחרים במערכת האקולוגית; הכלאות אקראיות בין צמחים מהונדסים לצמחים אחרים בסביבתם יוכלו להקנות עמידות לא רצויה לצמחים מזיקים.האם אתם בעד או נגד הנדסה גנטית בצמחים?—————–
"זה הכל הבל הבלי הבלים,שאפילו על הראי ,לזמן רב לא נשארים."

–>

LuckyHunch 
מנהל הקהילהההודעה נכתבה ב :
2007 /11 /02
ב -19:18
האמת, אני ממש פוחדת מהנדסה גנטית בצמחים – וכבר פתחתי דיון על כך כאן, בו התחלתי להסביר עמדותי בנדון – כאןאבל הדיון אז היה באמת רק על קצה המזלג, ובהחלט יש מקום להרחיב על כך ולברר עמדות —————–
LuckyHunchבמקום שאין אנשים – היה אדם! וגם את! ואתה!

–>

ג'סי ל 
חבר\הרשום מ :2004 /09 /14
572 הודעותההודעה נכתבה ב :
2007 /11 /03
ב -14:25
אני חושבת שאני בעד הנדסה גינטית בצמחים – רק חושבת משום שלא התעמקתי מספיק בנושא ואני לא מהנדסת מסוג זה או אחר   .אסביר את עמדתי:כל קדמה מעוררת פחד, כל שינוי מעורר חשש, אך האם מישהו יכול לדמיין את חייו ללא שינויים, ללא התקדמות?אתן דוגמא מתחומים יומיומיים יותר: פעם לא היו מכוניות, מה שאומר שגם לא היו תאונות דרכים, היו תקלות בדרך זה כן, הן היו פחות קטלניות, בדיוק כפי שהירייה מחץ וקשת פחות קטלנית מירייה של טיל ואפילו של רובה פשוט.עוד דוגמא: פעם לא היו פלאפונים- לפלאפונים כידוע יש סכנת קרינה. עם זאת מרבית האנשים  נוסעים במכוניות, כיום לא משתמשים בחץ וקשת (אלא רק בשביל הספורט) וכמו – כן כיום רק ליחידי סגולה אין פלאפון צמוד.אם כן האנשים משתמשים בפלאפון, מתוך בטחון באנשים המומחים בתחום, ידוע שהם לא יוכלו להעלים את סכנת הקרינה לחלוטין, אך אם הם אנשים אמינים במקצועם, סביר שיעשו הכל למען צימצום נזקים.

אותו כלל לדעתי, תופס באשר להנדסה גינטית ובאשר לכל סוג אחר של קידמה.

מה שכן, לדעתי חשוב שתהיה תווית שמדובר בפרי/ ירק מהונדס, בדיוק כפי שיש על מוצרי מזון, תווית של כשרות ופירוט לגבי סוג הכשרות.

—————–
כי בחיים צריך לחשוב-להבדיל בין רע לטוב, לחוש, לדעת לאהוב, לראות את העתיד ללא מכאוב.    

–>

LuckyHunch 
מנהל הקהילהההודעה נכתבה ב :2007 /11 /03
ב -15:20
תוית לירק מהונדס? – זאת בעיה לוגיסטית לא קטנה: למשל, יש בכלל בארץ עגבניות שאינן מהונדסות???

–>

LuckyHunch 
מנהל הקהילהרשום מ :2003 /08 /30
4033 הודעותההודעה נכתבה ב :
2007 /11 /04
ב -10:08
למשל – חיטה:http://www.mehalev.org.il/mop/flash_inED/Sara
_Aron/interview.htm
http://media.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=1281&Itemid=2כלומר, ביות החיטה הפך אותה מזינה פחות. החקלאים הקדמונים בחרו בצמחים המאפשרים להם להגדיל יבולים, ובכך דנו את כל הגזע האנושי לצריכת מזון מזין פחות – ומי יודע לכמה תחלואים שלא נודעו קודם עקב כך. כיום, 100 שנה לאחר שאהרונסון גילה את אם החיטה, לראשונה גילו דרך שאולי תאפשר תיקון הנזק (ואולי תגרום לנזק גדול יותר – מתוך הכוונות הכי טובות).עם האצת הההתקדמות המדעית במאה ה-20 והלהיטות ליישום מיידי של תגליות, בלי מרווח זמן מינימלי להפעלת שקול דעת חוזר באשר ליתרונות והחסרונות האפשריים בכך, כבר נעשה נזק רב לטבע ולאדם. כיום, אין כמעט מזון צמחי שלא הונדס בדרך זו או אחרת, והתהליך תופס תאוצה גוברת. כמה אהרונסונים תצטרך האנושות כדי שאולי יצילו משהו מגזע הולך ונחלש גופנית נפשית ורוחנית בעוד 5000 שנה (חצי מהזמן מתחילת ביות החיטה ועד לתגליתו)? האם יהיה את מי להציל, האם ישארו כוחות מנטליים מספיקים לגילויים כאלה וניצולם אחרי עוד אלפי שנות תזונה קלוקלת המעשירה את כיסם של בודדים על חשבון בריאותם של הרבים?

הצטרף23/07/2008
הודעות 425
09/11/2008 15:06

לאקי,

אם להודות על האמת לא הצלחתי למצות מתוך הטקסט המועתק את דעתך.

ואת השאלות שנראות כנקודות להמשך.

הצטרף21/07/2008
הודעות 4,910
10/11/2008 10:17

עובר,

כפי שכתבתי עוד בכתובת קודמת שלנו, הנדסה גנטית מפחידה אותי

– כל כמה שמתכוונים לטוב, כאשר האדם מתערב בסדרי הבריאה – בצד כל תועלת  וטוב שבזה,

יהיה גם נזק, כי רק הבורא מושלם. אנשים אינם מושלמים ולכן גם מה שיוצרים אינו מושלם, גם אם לעיתים קרוב מאד לשלמות.

אפשר לקחת את זה בחשבון – ולשקול היטב לפני כל דבר שעושים, אבל  פה מעורבים גם אינטרסים כלכליים רוויים בתאוות בצע,

מצד אחד – ומצד שני צרכים אמיתיים ודחופים של אזורים בעולם שהם מוכי רעב ו/או מחלות ומגיפות.

שני אלה דוחים את שקול הדעת הראוי – ואת הנזקים הנגרמים בהיעדרו – לא תמיד יודעים לתקן, או מצליחים לתקן..

לפעמים הנזק, בדיעבד, מסתבר שהוא גדול מן התועלת.

באשר לנקודות שהעלינו בעד ונגד – אצטט. על כל אחת מהן אפשר להרחיב, כל אחת מהן

– גםכאשר אינה שאלה, מציגה בעיה/סדרת בעיות שבהחלט שוות התייחסות ומעוררות שאלות בכל תחום שהוא

– מוסרי-אתי, דתי, כלכלי, מדעי – ועוד.

בעד:הנדסה גנטית בחקלאות יכולה לתת מענה למחסור עתידי במזון עקב גידול האוכלוסין
– ניתן ליצור זנים בעלי ערכים תזונתיים משופרים או עמידים למחלות, מזיקים או תנאים קיצוניים.
בתחום הרפואה ניתן לגייס צמחים או בעלי חיים לייצור תרופות וחומרים חיוניים אחרים.

ג'סי ל 
חבר\ה2007 /11 /03
אני חושבת שאני בעד הנדסה גינטית בצמחים – רק חושבת משום שלא התעמקתי מספיק
בנושא ואני לא מהנדסת מסוג זה או אחר   .אסביר את עמדתי:כל קדמה מעוררת פחד, כל שינוי מעורר חשש, אך האם מישהו יכול לדמיין את חייו ללא שינויים, ללא התקדמות?אתן דוגמא מתחומים יומיומיים יותר: פעם לא היו מכוניות, מה שאומר שגם לא היו תאונות דרכים,היו תקלות בדרך זה כן, הן היו פחות קטלניות,בדיוק כפי שהירייה מחץ וקשת פחות קטלנית מירייה של טיל ואפילו של רובה פשוט.

עוד דוגמא: פעם לא היו פלאפונים- לפלאפונים כידוע יש סכנת קרינה. עם זאת מרבית האנשים  נוסעים במכוניות,

כיום לא משתמשים בחץ וקשת (אלא רק בשביל הספורט) וכמו – כן כיום רק ליחידי סגולה אין פלאפון צמוד.

אם כן האנשים משתמשים בפלאפון, מתוך בטחון באנשים המומחים בתחום,

ידוע שהם לא יוכלו להעלים את סכנת הקרינה לחלוטין,

אך אם הם אנשים אמינים במקצועם, סביר שיעשו הכל למען צימצום נזקים.

אותו כלל לדעתי, תופס באשר להנדסה גינטית ובאשר לכל סוג אחר של קידמה.

מה שכן, לדעתי חשוב שתהיה תווית שמדובר בפרי/ ירק מהונדס, בדיוק כפי שיש על מוצרי מזון,

תווית של כשרות ופירוט לגבי סוג הכשרות.

נגד: 

הטענות השוללות הנדסה גנטית מבוססות על החשש מתוצאות בלתי צפויות באורגניזמים אותם משנים ובסביבתם,

למשל שבמזון ‏מהונדס גנטית ימצאו אלרגנים שקודם לא היו בו.

חשש אחר הוא פגיעה באיזון האקולוגי: יצירת זן עמיד לחרקים אולי יפגע גם בחרקים אחרים במערכת האקולוגית;
הכלאות אקראיות בין צמחים מהונדסים לצמחים אחרים בסביבתם יוכלו להקנות עמידות לא רצויה לצמחים מזיקים.

LuckyHunch
מנהל הקהילה2007 /11 /04
ב -10:08
למשל – חיטה:
http://www.mehalev.org.il/mop/flash_inED/Sara_Aron
/interview.htm
http://media.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=1281&Itemid=2
כלומר, ביות החיטה הפך אותה מזינה פחות. החקלאים הקדמונים בחרו בצמחים המאפשרים להם להגדיל יבולים,ובכך דנו את כל הגזע האנושי לצריכת מזון מזין פחות- ומי יודע לכמה תחלואים שלא נודעו קודם עקב כך.

כיום, 100 שנה לאחר שאהרונסון גילה את אם החיטה, לראשונה גילו דרך שאולי תאפשר תיקון הנזק

(ואולי תגרום לנזק גדול יותר – מתוך הכוונות הכי טובות).

עם האצת הההתקדמות המדעית במאה ה-20 והלהיטות ליישום מיידי של תגליות,

בלי מרווח זמן מינימלי להפעלת שקול דעת חוזר באשר ליתרונות והחסרונות האפשריים בכך,

כבר נעשה נזק רב לטבע ולאדם. כיום, אין כמעט מזון צמחי שלא הונדס בדרך זו או אחרת,

והתהליך תופס תאוצה גוברת.

כמה אהרונסונים תצטרך האנושות כדי שאולי יצילו משהו מגזע הולך ונחלש גופנית נפשית ורוחנית
בעוד 5000 שנה (חצי מהזמן מתחילת ביות החיטה ועד לתגליתו)?

האם יהיה את מי להציל, האם ישארו כוחות מנטליים מספיקים
לגילויים כאלה וניצולם אחרי עוד אלפי שנות תזונה קלוקלת המעשירה את כיסם
של בודדים על חשבון בריאותם של הרבים?

הצטרף23/07/2008
הודעות 425
10/11/2008 10:57

תודה על ההבהרה,

(היא רק חיזקה את דעתי נגד)

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: