גבולות אישיים

25/07/2008 00:00

אוקיי, הנה כמה מגבלות שהופכות אנשים לקופסאות,לרובוטים, בקיצור, תבניות ייצור לבני אדם……

הגלובליזציה… מחנכים אנשים לקבל את השונה,שהעולם הוא דבר אחד, שאין ולא צריכה להיות משמעות להבדלי דת גזע ומין. אנשים רגילים לראות רשתות מזון מהירות מכל העולם. פיצה האט,מקדונלד,סבארו,סנדוויץ' באר.בעצם,מטשטשים ואמרים לילד גלובליזציה זה טוב,אבל גלובליזציה זה בעצם תרבות הצריכה שהגיע בד בבד מהמערב ביחד עם הגלובליזציה. בעצם,גורמים לאותם ילדים או אנשים,לטשטש את הזהות והמסורת הייחודית שלנו.

בתי הספר בואו נגיד את האמת,שרוב בתי הספר לא מחנכים כמעט,כי אם מלמדים. בתי הספר מלמדים את הנוכחים בהם פיזית או נפשית,לשנן תאריכים כמו תוכי למבחנים,לשנן הגדרות,לבטוח בספר שהמורה נתן,לא לפקפק באמיתות שלו או בנכונות דבריו. המורים ברוב בתי הספר מרגילים את התלמידים שידע זה דבר שבא עם כפית,ואין צורך בעצמאות,או התאמצות כדי להשיג ידע.אין מה להשוות מקורות,ולהתחיל לבדוק מה יותר עדכני,כי הספר תמיד צודק.בתי הספר גם מרגילים ברוב המקרים,שציונים זה הדבר הכי חשוב,ושהצלחה בציונים חשובה יותר מלהיות בנאדם,לפי הדגשים החזקים יותר על הצד הלימודי לא על הצד החינוכי,אבל חשוב כן להיות בסדר עם המורה,פשוט ללקק לו כדי לשפר ציון סופי. בתי הספר,במיוחד במקצועות המדעים ברוב המקרים,פשוט אומרים לתלמיד,יש דרך אחת,אמת אחת,ואין מה לעשות עם חשיבה יצירתית. אל תשתמש בחשיבה יצירתית בכלל.

נורמות חברתיות רוב האנשים,והחברה עצמה מגדירים מה המסלול הנכון. קודם כל,לימודים עד הוצאת בגרות,או בגרות חלקית. אחר כך,לך לצבא. אחרי הצבא,טיול להודו,או דרום אמריקה,או לאזור אוסטרליה,ניו זילנד.לאחר מכן,המשך לימודים באוניברסיטה.לאחר האוניברסיטה,סטאג' או מציאת עבודה… עובדים… מסתדרים… הגיע הזמן להתמסד עם החברה מהתיכון.מחכים עוד שנה שנתיים, ואז יש ילד ראשון…..בעצם,כל הזמן,האדם הולך במסלול הזה,אפילו אם עוד לא חשב עליו,המסלול הזה בנוי לו בתת מודע,אם אינו משכבה סוציואקונומית נמוכה.האדם עצמו עוד לא מודע,אבל כמעט בטוח שהוא ילך בדרך הזו ולכן כה חמורה מידת ההשפעה של הנורמות החברתיות על האדם.

אנשים גם רגילים היום יותר ויותר,להתקבע מבחינה מחשבתית,שכל דבר שהם רוצים או צריכים,הם יכולים להשיג אותו ועכשיו,גם בגלל תרבות הצריכה,גם בגלל ההשקיה מבית הספר. אנשים הופכים יותר ויותר לחסרי סבלנות בחברה,או חושבים שכל דבר שצריך להתאמץ כדי להשיגו,לא שווה את זה,לא שווה את המאמץ ואם הוא שווה את זה,אז הם יעדיפו לבקש ממישהו שזה קל לו,או שזו מומחיותו לעשות את זה עבורם,בחינם או בעד תשלום,מאשר להתמודד עם האתגר.

 מה דעתכם עם הקטע?

מסכימים איתו? מקבלים אותו?

חושבים שהוא נכון בגדול, אבל לא עליכם?

לא חשבתם על זה אף פעם?

לא מסכימים איתו?

מסכימים רק עם חלק מהגורמים? עם מה ולמה?!

28/07/2008 17:19

גלובליזציה – אכן אין משמעות להבדלי גזע. אבל יש משמעות להבדלי מין – כי לכל מיגדר דרך חשיבה שונה, מלידה – והתעלמות מכך נושאת אותן התוצאות של כל התעלמות חלקית/מלאה מן המציאות: אי הבנות, חיכוכים – עד כדי חוסר אפשרות לתקשורת אמיתית עם בן מגדר אחר. יש משמעות להבדלי דת – הדברים בהם אדם מאמין קובעים את תפיסת עולמו ולפחות חלק מערכיו, ללומר שאין משמעות להבדלים אלה זהה לאמירה שאין משמעות לערכים.

סובלנות אין משמעה גלובליזציה – כמוגדר כאן, סובלנות היא קבלת השונות של האחר+קבלת השונות של עצמך מן האחר. גלובליזציה היא ביטול השונות של האחר ו/או התעלמות ממנה.

בתי הספר – במקומות רבים בעולם זה כנראה בדיוק כך. בארץ לא: באים לכאן ללמוד איך בתי הספר יכולים לפתח חשיבה יצירתית: זה הצד החזק של תוכנית החינוך הממלכתית בארץ.

נורמות חברתיות – אף אחד לא מתאים בדיוק לנורמה חברתית כלשהי, לא כל שכן למערכת הנורמות החברתיות של סביבתו. לכן, כולם אינם יכולים להמנע מלנהוג לפעמים שלא בהתאם למוסכמות. יש כאלה שמשתדלים יותר להתאים עצמם למוסכמות, ויש כאלה שפחות. זאת בעצם לא בעיה בכלל, כי נורמות חברתיות הן דבר שמשתנה כל הזמן. הבעיה היא רצונם של אנשים להיות מה שנדמה להם שאחרים חושבים שהם צריכים להיות, במקום למצות את כל הטוב שהם באמת יכולים להיות.

אי דחיית סיפוק רצונות/צרכים כאידאל או ערך עליון – על כך נכתב הספר "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" ע"י מילן קונדרה  (והסרט שנעשה על פיו): חיים רק פעם אחת, החיים קצרים וחסרי חשיבות – אז למה התאמץ כשלא חייבים, למה לדחות סיפוקים? – וכותרת הספר נותנת התשובה: כי זה הופך את עצם החיים, הקיום – לבלתי נסבלים. לזה חינך האתאיזם הקומוניסטי – וראו היכן הקומוניזם כיום.

המחיר של ספוק מיידי של כל הצרכים והרצונות וחיפוש (ומציאת) הדרך הקלה הוא איבוד הטעם, המשמעות לחיים: מי רוצה בזה בכלל?

28/07/2008 23:54

אני מצטערת, אני לא מסכימה כמעט עם אף מילה בקטע.

א. מה שיכול להפוך אנשים לרובוטים היא אלימות והתעללות ולא הגלובליזציה. לגבי הטכנולוגיה שהפכה את העולם לכפר גלובלי- בני אדם נעזרים ברובוטים על מנת להתקרב זה לזה (מכוניות, מחשבים ועוד), זה לא אומר שהם רובוטים ואם אתה אוהב בורגר ראנץ' בדיוק כמו שחברך אוהב, זה אומר שאינך ייחודי? סליחה, אבל זה ניתוח ממש שיטחי של המציאות.

ב. לגבי בתי הספר וחינוך לקיבעון מחשבתי – לא מסכימה והסברתי למה יותר מפעם אחת

ג. לימודים צבא טיול להודו – אז מה אם יש אנשים שעושים מסוללים דומים בחייהם? זה אומר שהם רובוטים???????????

29/07/2008 12:37

ההתייחסות לנושא הגלובליזציה היא כל כך ממצומצמת, והנושא עצמו הוא כל כך עצום. זה הופך את מה שכתוב כאן בנושא הזה לשטחי, סתמי ולא רלוונטי.

לגלובליזציה יש המון זוויות והמון השפעות. גלובליזציה זה לא רק מקדונלדס (למרות שזאת המטאורה המקובלת ביותר, כנראה). בעקבות הגלובליזציה והנהייה אחר תרבות המערב, ניתן לראות גם חדירה של נורמות וערכים מערביים, כגון הדמוקרטיה. אין זה אומר שמדינות ולאומים שואפים להיות אמריקה. אבל הם שואפים ללאומיות אתנית, להגדרה עצמית ולריבונות. בעזרת הגלובליזציה חודרים למעשה רעיונות המחזקים דווקא את הרצון להיות שונה, נפרד ומיוחד.

בנוסף, יש התעלמות מהעובדה שהדברים הרבה יותר מורכבים. זה שכולם אוכלים מקדונלדס, לא אומר עליהם כלום. ייתכן וזה פשוט אומר שזה ממש טעים להם. בנוסף, רוב החברות הבינ"ל הללו יודעות כי לכל מקום בעולם יש את התרבות שלו והמסורות שלו, כך שבכל מדינה ניתן יהיה להבחין בפנייה שונה לקהל היעד, על אף שמדובר באותה הרשת.

חוץ מזה, גם ההתייחסות לבני האדם כאל שטחיים, שיפרשו כל דבר שיגידו להם באותה הצורה היא תלושה מהמציאות. לכל בן אדם יש את האישיות שלו, הערכים שלו, האהבות שלו, התשוקות שלו, הרצונות שלו וכו'. גם אם המסרים המועברים בתהליך הגלובליזציה הם זהים, כל אדם יפנים ונהג כפי שהוא מבין. ולא כולם יבינו באותו האופן.

ולבסוף, אין להתעלם מהעובדה שאל מול הגלובליזציה אנחנו רואים גם עלייה בפונדמנטליזם, אשר מנסה להילחם בתרבות המערב (למרות שמשתמש בשיטות מערביות שהשיג באמצעות הגלובליזציה).

אז להגיד שהגלובליזציה הופכת את כולם לרובוטים הפועלים לפי תבניות, זה לחלוטין לא קשור למציאות.

31/07/2008 19:31

אתייחס לנקודה העוסקת בלקבל את השונה. הבעייה ביימינו זה העודף פתיחות ויפיי הנפש למיניהם. החושבים שאם אני לא מקבל את השונה אז זה חוסר שיוויון.

ואני אביע את עצמי בצורה הכי קיצונית שאינ רק יכול על מנת להמחיש את הדברים. היטלר יימח שמו וזכרו הייה שונה. אז אני צריך לקבל אותו?  כאן בדיוק הבעייה שכול העולם קיבל אותו.

ועד הייכן הגבול בלקבל ולקבל את השונה. עוד מעט גם פדופיל נצטרך לקבל וגם אנסים.

אז תסלחו לי אבל לא!!! לא את כול השונה אני צריך לקבל. וזאת הצרה ביימינו שאנחנו מקבלים דברים כמובן מאיליו.

הינה כבר קיבלנו לתוכנו שייש מושג של קשיש מוכה.  לו זה הייה לפני 50 שנה הייתה כזאת רעידת אדמה תקשורתית ואולי הממשלה הייתה נופלת אבל עכשיו, טוב אתם יודעים מה עכשיו.

01/08/2008 03:16
yasminal:

אני מצטערת, אני לא מסכימה כמעט עם אף מילה בקטע.

א. מה שיכול להפוך אנשים לרובוטים היא אלימות והתעללות ולא הגלובליזציה. לגבי הטכנולוגיה שהפכה את העולם לכפר גלובלי- בני אדם נעזרים ברובוטים על מנת להתקרב זה לזה (מכוניות, מחשבים ועוד), זה לא אומר שהם רובוטים ואם אתה אוהב בורגר ראנץ' בדיוק כמו שחברך אוהב, זה אומר שאינך ייחודי? סליחה, אבל זה ניתוח ממש שיטחי של המציאות.

ב. לגבי בתי הספר וחינוך לקיבעון מחשבתי – לא מסכימה והסברתי למה יותר מפעם אחת

ג. לימודים צבא טיול להודו – אז מה אם יש אנשים שעושים מסוללים דומים בחייהם? זה אומר שהם רובוטים???????????

א. האלימות וההתעללות גברו בעקבות הגלובליזציה. ישנם הבדלים כלכליים כל כך גבוהים, שאני בשכר של שבוע,יכול לבוא ולממן אלימות כלפי 100 אנשים באפריקה,או אמריקה הלטינית. כל הנושא של האלימות של סוחרי הסמים כלפי הצמיתים שלהם,נובעת מהגלובליזציה.

כל הניצול הכלכלי של הסינים,נובע מהגלובליזציה.

כל הנפילה של הכלכלות של מדינות מסוימות,נובע מהגלובליזציה. וברגע שמדינה מפסיקה להשקיע בייצור, כי לא כדאי לה לייצר משהו,אלא יותר זול לה לייבא את זה, אזי כל העובדים באותו תחום יהיו מובטלים בסופו של דבר,ועוני וחוסר עבודה מעלים את הסיכון להיפגע או לקחת חלק באלימות.

ב. בית ספר בא ואולי מצליח להפוך אותך לתלמיד יותר טוב, אולי לא, אבל גורם לרוב התלמידים לצאת בתחושה של תחרותיות, ושציונים זה הכל בחיים. אין בבתי הספר שום מקום ליצירתיות, להבעת דיעה חריגה, כי המורים והתלמידים,לא יצליחו להתמודד איתה.

נניח, ויבוא שמאלני לכיתה בשיעור היסטוריה,ויבוא ויגיד למורים שגירשנו את ערביי הגליל, וערביי חיפה,וערביי עזה, המורים ברובם לא יגידו לו שעוד בשנת 48, ירדן גירשה את כל תושביה היהודים של ירושליים,למעט החלק המערבי שלה, או להזכיר את האמבוש על גוש עציון, או כל מקרה אחר שבו התנהגות הערבים הביאה לעזיבת ישוב יהודי, או ידעו לאמר שערביי עזה עזבו את בתיהם בגלל הבטחות של מנהיג ערביי א"י ומצריים,שאמרו תצאו מהבתים,שלא תיפגעו,ואחרי שישראל תושמד,תוכלו לחזור לבתיכם,או אפילו לא יזכירו לו שהערבים לא קיבלו את תוכנית החלוקה,ופתחו במלחמה, או שמדינת ישראל היתה מותקפת ע"י 5 צבאות סדירים. (לבנון, סוריה, ירדן, עיראק ומצרים, ומתנדבים מאירן ומלוב. ) ערביי א"י, שטבחו בישובים יהודיים מבודדים מתי שיכלו, ראו ערך "תל חי" (אפילו שקרה קודם), פחדו מנקמת היהודים כאשר ינצחו וישלטו בכפרים, וברחו.כזה מסובך לבוא ולהסביר,או להתמודד עם הדיעה,או עם דיעות חריגות,ולהסביר בצורה לגיטימית,למה טועים? (כל עוד התלמיד באמת מוכן להקשיב,ולא מנסה רק לעורר פרובוקציה,ולא מוכן להקשיב בהיגיון).

ג. אם זה צהוב כמו ברווז, הולך כמו ברווז,ונשמע כמו ברווז,  זה ברווז. אנשים דומים בגלל חינוך דומה.

אני לא אומר שאנחנו מדינה מיליטנטית, אבל אנחנו בהחלט ברמה מסוימת כן מדינה מיליטנטית. ההומור השחור שיש לישראלים, היכולת החדה לעבור מצחוק לבכי ולהיפך, הצורך הזה לקבל חדשות בווריד, ולדעת מה קורה כל שעה. זה חלק מההוויה להיות ישראלי,אבל זה מעבר לנורמה, זה כבר מעין חוקים בלתי פורמליים, שמובילים לקיבעון מחשבתי מסוים. אפילו רמת הבגרות של ישראלי בן 20, ואמריקאי בן 25 היא זהה,ובחלק מהמקרים האמריקאי הממוצע יתנהג בפחות בגרות מהישראלי.

אומרים על הישראלים שהם גסים, שהם  ישירים,שהם בוטים,אבל הכל נבע מהעובדה שישראלי שקובע לעצמו מטרה כלשהי,כמעט ולא יוותר על השגתה,אלא יגשים אותה בצורה מלאה או חלקית. לכן מחפשים ישראלים במלא פרויקטים,לתפקידים של ניהול\ בקרה על הפרוייקטים. כי לישראלים יש ראיה כוללת יותר טובה מאשר לאנשים אחרים,אולי בגלל המורכבות הקיומית שלנו.

אנחנו לא מדינה מיליטנטית, כי אנשים שעושים צבא והולכים לפוליטיקה נניח,כל אחד מהם יוצא לכיוון פוליטי שונה,ימין,שמאל, מרכז, מדינת רווחה,מדינה קפיטליסטית, ואין תמימות דעים על הפוליטיקה,מלבד העובדה שיש יותר מידי אנשים מושחתים בפוליטיקה.  

לחבקוק , רק 2% מהחברה שמגיעים לבית כלא על אונס או עבירות מין אחרות , עוברים תהליך שיקומי, שיקטין מאוד את הסיכון שכאשר ישתחררו יחזרו לבצע עבירות מין..( זה נתונים סטטיסטיים רשמיים ששמעתי ברדיו.) אולי אם ישקיעו כסף בשיקום האסירים ולא רק בלכלוא אותם,בתי הכלא יתחילו להתרוקן מהאסירים שיושבים כבר תקופה שניה בגלל שלא עברו שיקום.

05/08/2008 16:49

אולי, אבל אחרי תהליך שיקום האדם בעצם לומד לשים לעצמו גבולות, בעוד שהפתרון שלך בעצם החברה באה ואומרת האדם הזה מסוכן מידי,אנחנו לא נותנים בו אמון,ועל מנת להילחם בתופעה עלינו כחברה לשים גבולות ועונשים מרתיעים ביותר.

24/08/2008 12:57
חבקוק:

מי בכלל חשב לפני 30 שנה לקבל את הסטיה  של ההומואים כדבר מובן מאליו?

התגובה באה באיחור – אבל אסור, לדעתי, להשאיר מילים כאלה כמו שהן.

הנאצים ראו בהומוסקסואליות סטיה וגם פשע נגד החברה, הפאשיסטים בספרד ובאיטליה גם, וכמוהם הקומוניסטים  (שכמעט מכל הבחינות התנהגו כפשיסטים לכל דבר ועניין – והרבה נכתב שמוכיח את זה)

מי מעולם לא ראה בהומוסקסואליות סטיה? – היהדות

התורה אינה אוסרת על מה שלרוב האנשים ממילא אין שום נטיה לעשות. התורה אוסרת באסור חמור על משכב זכר (מעשה שלא רק הומוסקסואלים רוצים לחוות).

התורה אינה אוסרת דברים שממילא איש לא יוכל לעמוד בהם, לכן אין בה שום איסור על נטיות לב – וממילא אין שום איסור גם על הומוסקסואליות.

לכן, לראות גברים ונשים אוהבים זה את זה בצורה שונה מן המקובל היא בהחלט עניין של קבלת השונה, של סובלנות. לקבל את השונה אין משמעו שבסדר להיות כמוהו, אלא משמעו  שבסדר להיות שונה כל זמן שזה לא פוגע באף אחד. זה חלק מ"ואהבת לרעך כמוך" – ואהבה לכשעצמה היא דבר טוב, כל אהבה. אין סיבה להשחית נפשם של ילדים במחשבה שיש או יכול להיות איזשהו דבר רע באהבה, הכוח היוצר בעולם, הכוח שמביא את כל הטוב שיש בעולם.

24/08/2008 14:10
אופטיקאי מדופלם:

א. האלימות וההתעלללות גברו בעקבות הגלובליזציה. ישנם הבדלים כלכליים כל כך גבוהים, שאני בשכר של שבוע,יכול לבוא ולממן אלימות כלפי 100 אנשים באפריקה,או אמריקה הלטינית. כל הנושא של האלימות של סוחרי הסמים כלפי הצמיתים שלהם,נובעת מהגלובליזציה.

כל הניצול הכלכלי של הסינים,נובע מהגלובליזציה.

כל הנפילה של הכלכלות של מדינות מסוימות,נובע מהגלובליזציה. וברגע שמדינה מפסיקה להשקיע בייצור, כי לא כדאי לה לייצר משהו,אלא יותר זול לה לייבא את זה, אזי כל העובדים באותו תחום יהיו מובטלים בסופו של דבר,ועוני וחוסר עבודה מעלים את הסיכון להיפגע או לקחת חלק באלימות.

מה ההבדל בין זה לבין שבטים לוחמים שחיים על השלל, שוד וביזת שבטים יצרניים ושוחרי שלום? זאת לא הגלובליזציה, אלא המורשת המקומית של מוסר חברתי – אשר אם לא הגלובליזציה, היתה באה לידי ביטוי בצורה אחרת. זה הכל.

ב. בית ספר בא ואולי מצליח להפוך אותך לתלמיד יותר טוב, אולי לא, אבל גורם לרוב התלמידים לצאת בתחושה של תחרותיות, ושציונים זה הכל בחיים. אין בבתי הספר שום מקום ליצירתיות, להבעת דיעה חריגה, כי המורים והתלמידים,לא יצליחו להתמודד איתה.

נניח, ויבוא שמאלני לכיתה בשיעור היסטוריה,ויבוא ויגיד למורים שגירשנו את ערביי הגליל, וערביי חיפה,וערביי עזה, המורים ברובם לא יגידו לו שעוד בשנת 48, ירדן גירשה את כל תושביה היהודים של ירושליים,למעט החלק המערבי שלה, או להזכיר את האמבוש על גוש עציון, או כל מקרה אחר שבו התנהגות הערבים הביאה לעזיבת ישוב יהודי, או ידעו לאמר שערביי עזה עזבו את בתיהם בגלל הבטחות של מנהיג ערביי א"י ומצריים,שאמרו תצאו מהבתים,שלא תיפגעו,ואחרי שישראל תושמד,תוכלו לחזור לבתיכם,או אפילו לא יזכירו לו שהערבים לא קיבלו את תוכנית החלוקה,ופתחו במלחמה, או שמדינת ישראל היתה מותקפת ע"י 5 צבאות סדירים. (לבנון, סוריה, ירדן, עיראק ומצרים, ומתנדבים מאירן ומלוב. ) ערביי א"י, שטבחו בישובים יהודיים מבודדים מתי שיכלו, ראו ערך "תל חי" (אפילו שקרה קודם), פחדו מנקמת היהודים כאשר ינצחו וישלטו בכפרים, וברחו.כזה מסובך לבוא ולהסביר,או להתמודד עם הדיעה,או עם דיעות חריגות,ולהסביר בצורה לגיטימית,למה טועים? (כל עוד התלמיד באמת מוכן להקשיב,ולא מנסה רק לעורר פרובוקציה,ולא מוכן להקשיב בהיגיון).

אז אתה לא למדת בבי"ס שמסוגל לסובלנות ולפיתוח יצירתיות. המורים שלי להסטוריה , לאורך כל השנים מכתה ד' ועד י"ב, לא רק שלימדו והסבירו את זה – אלא גם יזמו עימותים בנושאים האלה – בכתות וגם סימפוזיונים שכבתיים שדווח עליהם בעלון מועצת התלמידים (לפחות). הבן שלי עסק ברמות שונות בדברים כאלה, נושאים קונטרוברסליים בעניין דמוקרטיה, סובלנות, הסטורית ישראל – כבר מכתה ב' – כי נושא העל של ביה"ס היסודי (שקצת מאוחר יותר הפך לכלל עירוני) היה חינוך לדמוקרטיה…וכיום זה כבר נושא על כלל ארצי. והשאר – זה ההבדל ברמת ההוראה והחינוך שיש בין בתי ספר.

לפני כ-3 שנים התפרסם שסינגפור, שבה לימודי המתמטיקה בבתי הספר הם ברמה הכי גבוהה בעולם מבחינת הישגי תלמידים, ביקשה שתוף פעולה עם משרד החינוך הישראלי – כי ישראל נודעה בעולם כמקום שהכי הצליח בחינוך ליצירתיות וחשיבה יצירתית. יש עובדות בשטח" ההצלחה העולמית הגדולה של חברות הסטארט אפ בהייטק הישראלי…

ג. אם זה צהוב כמו ברווז, הולך כמו ברווז,ונשמע כמו ברווז,  זה ברווז. אנשים דומים בגלל חינוך דומה.

אני לא אומר שאנחנו מדינה מיליטנטית, אבל אנחנו בהחלט ברמה מסוימת כן מדינה מיליטנטית. ההומור השחור שיש לישראלים, היכולת החדה לעבור מצחוק לבכי ולהיפך, הצורך הזה לקבל חדשות בווריד, ולדעת מה קורה כל שעה. זה חלק מההוויה להיות ישראלי,אבל זה מעבר לנורמה, זה כבר מעין חוקים בלתי פורמליים, שמובילים לקיבעון מחשבתי מסוים. אפילו רמת הבגרות של ישראלי בן 20, ואמריקאי בן 25 היא זהה,ובחלק מהמקרים האמריקאי הממוצע יתנהג בפחות בגרות מהישראלי.

אומרים על הישראלים שהם גסים, שהם  ישירים,שהם בוטים,אבל הכל נבע מהעובדה שישראלי שקובע לעצמו מטרה כלשהי,כמעט ולא יוותר על השגתה,אלא יגשים אותה בצורה מלאה או חלקית. לכן מחפשים ישראלים במלא פרויקטים,לתפקידים של ניהול\ בקרה על הפרוייקטים. כי לישראלים יש ראיה כוללת יותר טובה מאשר לאנשים אחרים,אולי בגלל המורכבות הקיומית שלנו.

אנחנו לא מדינה מיליטנטית, כי אנשים שעושים צבא והולכים לפוליטיקה נניח,כל אחד מהם יוצא לכיוון פוליטי שונה,ימין,שמאל, מרכז, מדינת רווחה,מדינה קפיטליסטית, ואין תמימות דעים על הפוליטיקה,מלבד העובדה שיש יותר מידי אנשים מושחתים בפוליטיקה.  

לחבקוק , רק 2% מהחברה שמגיעים לבית כלא על אונס או עבירות מין אחרות , עוברים תהליך שיקומי, שיקטין מאוד את הסיכון שכאשר ישתחררו יחזרו לבצע עבירות מין..( זה נתונים סטטיסטיים רשמיים ששמעתי ברדיו.) אולי אם ישקיעו כסף בשיקום האסירים ולא רק בלכלוא אותם,בתי הכלא יתחילו להתרוקן מהאסירים שיושבים כבר תקופה שניה בגלל שלא עברו שיקום.

25/08/2008 01:25
poomiki:

ההתייחסות לנושא הגלובליזציה היא כל כך ממצומצמת, והנושא עצמו הוא כל כך עצום. זה הופך את מה שכתוב כאן בנושא הזה לשטחי, סתמי ולא רלוונטי.

לגלובליזציה יש המון זוויות והמון השפעות. גלובליזציה זה לא רק מקדונלדס (למרות שזאת המטאורה המקובלת ביותר, כנראה). בעקבות הגלובליזציה והנהייה אחר תרבות המערב, ניתן לראות גם חדירה של נורמות וערכים מערביים, כגון הדמוקרטיה. אין זה אומר שמדינות ולאומים שואפים להיות אמריקה. אבל הם שואפים ללאומיות אתנית, להגדרה עצמית ולריבונות. בעזרת הגלובליזציה חודרים למעשה רעיונות המחזקים דווקא את הרצון להיות שונה, נפרד ומיוחד.

בנוסף, יש התעלמות מהעובדה שהדברים הרבה יותר מורכבים. זה שכולם אוכלים מקדונלדס, לא אומר עליהם כלום. ייתכן וזה פשוט אומר שזה ממש טעים להם. בנוסף, רוב החברות הבינ"ל הללו יודעות כי לכל מקום בעולם יש את התרבות שלו והמסורות שלו, כך שבכל מדינה ניתן יהיה להבחין בפנייה שונה לקהל היעד, על אף שמדובר באותה הרשת.

חוץ מזה, גם ההתייחסות לבני האדם כאל שטחיים, שיפרשו כל דבר שיגידו להם באותה הצורה היא תלושה מהמציאות. לכל בן אדם יש את האישיות שלו, הערכים שלו, האהבות שלו, התשוקות שלו, הרצונות שלו וכו'. גם אם המסרים המועברים בתהליך הגלובליזציה הם זהים, כל אדם יפנים ונהג כפי שהוא מבין. ולא כולם יבינו באותו האופן.

ולבסוף, אין להתעלם מהעובדה שאל מול הגלובליזציה אנחנו רואים גם עלייה בפונדמנטליזם, אשר מנסה להילחם בתרבות המערב (למרות שמשתמש בשיטות מערביות שהשיג באמצעות הגלובליזציה).

אז להגיד שהגלובליזציה הופכת את כולם לרובוטים הפועלים לפי תבניות, זה לחלוטין לא קשור למציאות.

פומיקי,

מה שאת כותבת ממש לא מדוייק. יש כמה דרכים לראות את הגלובליזציה – והדרך שאופטיקאי הציג, על אף שהציג אותה כאן בפשטנות, אף היא מייצגת תפיסה רווחת. זה הרבה יותר ממקדונלדס, זה עצוב הצלחת שאת אוכלת ממנה, אופנת לבוש, אדריכלות פנים, בינוי ערים – והסה"כ מעצב את תפיסת העולם של האנשים שחייבים בתוך זה, אוכלים את זה ועם זה ולובשים את זה.

מצד אחד – יש מגמת האחדה, מצד שני יש מגמת בידול והדגשת היחוד – אתני ואחר. זה לא רק בעיצוב – אלא בכל תחומי החיים. כבר נגענו בזה באמצע הדרך – ראי כאן

25/08/2008 01:40

"מה ההבדל בין זה לבין שבטים לוחמים שחיים על השלל, שוד וביזת שבטים יצרניים ושוחרי שלום? זאת לא הגלובליזציה, אלא המורשת המקומית של מוסר חברתי – אשר אם לא הגלובליזציה, היתה באה לידי ביטוי בצורה אחרת. זה הכל."

ההבדל הגדול הוא שבעוד שמאבק בין שבטים יגווע בסופו של דבר,ויוכרע תו זמן קצר יחסית ללא התערבות חיצונית,כיום כל סיכסוך שבטי עלול להתפתח ולהתמשך הרבה יותר זמן . ארה"ב סיפקה נשק הן לפידל קסטרו במהפכתו, והן לשליט שפידל ניסה להעיף מהשילטון. במהפכה הבולשוויקית, היו חיילים מדינות מערביות שנלחנו כנגד המהפכנים, כדי לשמור על הקשרים עם השלטון.

האם נראה לכם שהסיכסך הישראלי פלשתיני היה נמשך כל כך הרבה זמן ללא סיוע כספי וצבאי שניתן לשני הצדדים?

האם הנזק לא היה הרבה יותר קטן, לולא הגלובליזציה?!

או שהגלובליזציה לא אשמה בהפצת מחלות מדבקות,או נסיונות לשימוש בנשק כימי, או במירוץ התחמשות של מדינות ואזורים שלמים.

ברור שישנם אנשים שהתפקיד שלהם הוא להגדיר מה אפשר ליצא,ולאן אפשר ליצא,אבל הכל הרבה יותר פשוט וזמין בגלל הגלובליזציה,כשיש $, או אירו, או ין.

09/11/2008 22:32

 קאי,

כשמעצמות מתערבות בעניינים פנימיים של מקום קטן ונטול השפעה/בעל השפעה אזורית בלבד – זה תמיד כך. הקובנים כבר התגברו על חלק מן האלימות. בסומליה – גם שם כל  המעצמות (גדולות ובינוניות גם) מעורבות – ומלחמת האזרחים שם נמשכת כבר קרוב ל-20 שנה. שתי המדינות האלה בעלות חשיבות אסטרטגית למעצמות – כולן רוצות שליטה כלשהי במה שקורה שם. ובכל זאת – קובה שמרה על צביונה המיוחד, האופייני – וגם סומליה.

בעבר – גם הויקינגים, גם הרומאים וגם הצרפתים ניסו להשתלט על אנגליה – כי היא נקודה אסטרטגית חשובה לכל מעצמה ימית באירופה. הרבה דם נשפך שם בשל כך, גם במאבקים בין ילידי האי הבריטי לבין עצמם. ההיסטוריה של הודו רצופה בדוגמאות באלה כבר מאז ימי קדם. ויש עוד דוגמאות מרחבי העולם.

זה לא בגלל התהליך המודרני של הגלובליזציה, זה בגלל מאבקי כוחות ותאוות בצע

09/11/2008 22:54

ועם זאת לאקי, פעם טכנולוגיות הרסניות לא נמכרו למרבה במחיר במאבק בין שני צדדים, כפי שקורה היום.

היוונים לא מכרו את הסודות של האש היוונית שלהם, נשק מטיל מורא והרסני לספינות, לחיילים ולמבנים בחוף. המונגולים, היו אלופים ברכיבה על סוסים,ויכלו לקלוע תוך כדי רכיבה, היה להם את מכונות המצור הכי חזקות מסין במזרח ועד אירופה במערב. אם לא מכרו את הטכנולוגיה או העבירו אותה לידי אויבי אויבהם, וכל 2 ערים היו בסיכסוך פנימי, או נסיכות אירופאית מול אחרת.

הם שמרו על הטכנולוגיה הזאת, והמקומים שנלחמו, נלחמו בינהם בטכניקות מקומיות, הרבה יותר מוגבלות, ובד"כ פחות הרסניות.

09/11/2008 23:17

 היוונים לא, אבל הרומאים כן – ומאז הרומאים התרבות המערב ארופית משתלטת באמצעות הפצת טכנולוגית העל שלה. האמריקאים ממשיכים המסורת הזאת ואף מצטיינים בזה יותר מהאירופים………

12/03/2009 23:03

השאלה האם הגלובליזציה באה והורסת את החיים המקומיים, או בעצם מאפשרת אותם כי היא מונעת ומרסנת מאבקים מקומיים של לאומים שונים, שפשוט נטמעים ומאבדים את הייחוד שלהם,ואת תרבותם?

מה דעתכם?

25/07/2009 15:20

קאי,

יש בארץ לאומים רבים – יהודים, ערבים, צ'רקסים, דרוזים, יפנים, עובדים זרים מכל העולם… בתוך בני כל הלאומים בארץ רבים צורכים קוקה קולה, אחד הסמלים המובהקים של הגלובליזציה מזה כמה וכמה עשורים.

האם זה מנע איזשהו חיכוך על רקע לאומי עד כה? – אני חוששת שלא.

האם זה מפחית את מספר החיכוכים האלה? -במשך הזמן כנראה שכן, בתהליך איטי מאד: קשרי הסחר הנוצרים עקב ביקוש למוצרים זהים יוצרים תקשורת בין אישית שלפעמים מצליחה לתרום לתפיסת השונה כאדם

30/07/2009 21:14

להלן סירטון מדהים, שמדגים גבולות אישיים ואת היחס שלנו לאיורים, בגלל התניות סביבתיות…

בהתחלה, אתם נגעלים,וחושבים איזה סוטה,אבל אח"כ כשאתם רואים את התוצאה הסופית, קשה לראות את התוכן המיני שהיה בהתחלה…

אבל במציאות,אם תשמעו משהו שנדמה לכם כחורג מהנורמה מסביב,בצורה דומה, אתם תאטמו את עצמכם אליו,ולא תקשיבו לדברים עד הסוף… (למרות שכיום מיניות וסקס זה לא טאבו כל כך)

12/08/2009 23:00

" מה שיכול להפוך אנשים לרובוטים היא אלימות והתעללות" – משפט שכתבתי לפני זמן רב במהלך דיון זה ולצערי אני מסכימה איתו כיום יותר מתמיד. לצערי יצא לי לראות ולחוות מה קורה כאשר אדם הופך לרובוט ולא זה לא בגלל הגלובליזציה….

13/08/2009 23:12

וגם ניצול……….

יש שאומרים שניצול הוא צורה של התעללות, יש שאומרים שהתעללות היא חלק מעצם המושג "ניצול". אני החלטתי לא להחליט בעניין זה, אבל בגלל המחלוקת הזאת נראה לי ראוי לציין את זה בנפרד.

14/08/2009 20:05

יהודית

מה ההבדל?

אם ניצול הוא צורה של התעללות הרי שהתעללות חייבת להיות חלק מהמושג ניצול ולהיפך.

15/08/2009 09:13

לא בדיוק, יסמין.

במקום להיכנס לוויכוח שכבר כתבתי כאן שלא מעוניינת להתחיל בו בכלל, אשתדל לקצר ולהציג הבעיה בלי לנקוט עמדה.

על פי 'אגרון למילים נרדפות' של א. קומיי –

"נִצּוּל – (1) הֲפָקָה, תּוֹעֶלֶת, יְעִילוּת. (2) קִפּוּחַ, עׁשֶׁק."

מצד אחד, אומרים שעל אף שבמשמעות הראשונה זאת מילה חיובית, הרי שבהקשר של בני אדם בשום מקרה אינה כזאת. מנגד – נטען בצדק שהמילה בשימוש רגיל ושכיח גם ללא ההקשר הזה וכי ההקשר הזה אינו חלק מן המשמעות הזאת של המילה, שהיא כללית וחובקת כל.

כלומר – במובן השני של המילה, זה סוג של התעללות. מצד שני – יש התעללות שהיא סוג של עושק. ובאמת באותו אגרון מצאתי שהמילים הנרדפות ל"נצלנות" הן – חמסנות,גזלנות, עושק. גזל (מונח מקראי) הוא סוג של עושק  (עושק היא מילה כללית יותר  שמקפלת תוכה עוולות חברתיות רבות), גזל הוא גם  סוג של התעללות.

מצד אחד – מאחר שאחד המובנים של עושק הוא ניצול-יתר שלוח-רסן (או בשפה מקראית – גזל, חמס), בהקשר של משאבים אבל לא רק – קיים איזה בלבול במושגים שמקשה ליישב המחלוקת והופך אותה למין ויכוח סרק סמנטי שלא מגיע לשום מקום. לכן אני לא רוצה להתחיל בו בכלל.

מצד שני – ניצול והתעללות אינן מילים נרדפות, לכן יש מקום לציון נפרד כפי שעשיתי.

המושג נצול חברתי מתייחס לחמסנות, גזלנות ועושק, כלומר  – לנצלנות. אדם שהפך קורבן לה, באין דרך להחלץ ממנה , ממשיך לבצע הנדרש במכניות רובוטית. הנצלן שמגלה שיכול להמשיך במעשיו באין מפריע, אף הוא ממשיך בכך במכניות רובוטית.

21/12/2010 16:06

קאי,

פתחת הדיון בקטע על גלובליזציה. מה הקשר בין  זה לבין הכותרת שנתת לשרשור? מה הקשר בין גלובליזציה לבין גבולות אישיים?

21/12/2010 23:05

אולי אין קישור?

אולי הקשר הוא חד וברור?

מה בכל הקשר בין אדם לתרבות שלו?

מה הקשר בין הגלובליזצייה לתרבויות השונות?

האם אפשר לבוא ולדבר על גבולות אישיים וגלובליזציה,כאשר בכל מקום יש ערכים חברתם שונים?

האם הגבולות או הדברים שמעצבים את הגבולות האישיים של כל אדם בכל מקום בעולם,יהיו זהים?

3 מחשבות על “גבולות אישיים”

  1. "האם אפשר לבוא ולדבר על גבולות אישיים וגלובליזציה,כאשר בכל מקום יש ערכים חברתם שונים?

    האם הגבולות או הדברים שמעצבים את הגבולות האישיים של כל אדם בכל מקום בעולם,יהיו זהים?"

    נדמה לי שהראיון הזה עם האשה הכי יפה בארץ, שפורסם רק שלשום, כל כולו תשובה עניינית לשתי שאלות אלה – http://www.mako.co.il/women-weekend/Article-cf51cbc53d67341006.htm?partner=mw_article

    אהבתי

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s