מפלצת שקנתה את הארון של הילדים – או: של מי החיים האלה?

הצטרף21/07/2008
הודעות 4,910
16/11/2008 16:38

LuckyHunch
מנהל הקהילה

ההודעה נכתבה ב :
2007 /10 /02
ב -09:02

חשד: ניסה להטביע את בתו הנכה
המשטרה בודקת חשד להתעללות מזעזעת של אב (44) בבתו (8), משותקת מוחין, אותה ניסה להטביע בחוף הים בתל אביב. מציל בחוף: "הוא זרק אותה מהיד, יותר גרוע מסחבה"
התעללות בחוף. (אילוסטרציה: רויטרס)

01/10/07 07:43
מאת: שידורי גלי צה"ל ומערכת msn

http://news.msn.co.il/news/CriminalLawCourt/Criminal/200710/20071001074357.htm

או אולי… לא לא יכול להיות שהמפלצת האמיתית באמת זה אנחנו: האבא הזה חשב שהאנשים הנמצאים בחוף באמצע היום יניחו לו לרצוח את ביתו כשיראו את מוגבלותה, שמספיק לצעוק על המציל שזה לא עניינו, כדי שיילך.

לפי הספור בכתבה זה לא נכון, לא יכול להיות נכון. זה באמת ככה, נכון? נכון שהיתה מפלצת אחת של ילדה אחת ואנשים הצילו את הילדה מהמפלצת?
—————–

LuckyHunch

אמצע הדרך – הידברות

במקום שאין אנשים – היה אדם! וגם את! ואתה!

LuckyHunch 
מנהל הקהילהההודעה נכתבה ב :
2007 /10 /02
ב -19:49
פתחתי הדיון בעצמי, לאחר שידידה ש (עדיין) אינה חברה בקהילה לא הצליחה
ג'סי ל 
חבר\הרשום מ :2004 /09 /14
572 הודעות

ההודעה נכתבה ב :
2007 /10 /20
ב -21:16

ראיתי בין שתי הכתבות האלה קשר. באחת אב ניסה בצורה אכזרית לממש את דעתו באשר לשאלה אם כן או לא לבתו בעלת הצרכים המיוחדים,מגיעה הזכות לחיים.בכתבה השנייה תוכלו לקרוא על אם המנסה לממש את החלטתה באשר לשאלה אם כן או לא לבתה הנכה ישנה הזכות לקיומה של האפשרות להביא ילדים לעולם.

קראו והחליטו בעצמכם:

http://www.beok.msn.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=5490

—————–
כי בחיים צריך לחשוב-להבדיל בין רע לטוב, לחוש, לדעת לאהוב, לראות את העתיד ללא מכאוב.    

 LuckyHunch 
מנהל הקהילהההודעה נכתבה ב :
2007 /10 /22
ב -12:27
מי יכול להעמיד עצמו במקומו של הורה שמגלה שאינו יכול לטפל בילדו חסר האונים? שמגלה שגם אם יש אחרים היכולים לעשות זאת, הם לא רוצים/ לא יעשו זאת אלא תמורת בצע (הרבה מאד) כסף שאין לו ולעולם לא יהיה לו? שמגלה שאם לא הליך שנראה אכזרי – לילדו לא יהיו לעולם חיים של כבוד, כבוד אנושי בסיסי?
ג'סי ל 
חבר\הההודעה נכתבה ב :
2007 /10 /22
ב -20:36
ליהודיתחשבתי קצת יותר לעומק על הנושא והגעתי למספר מסקנות:

א. יכול להיות שלנערה עדיף שלא תביא ילדים לעולם אבל יש דרכים נוספות להגיע לאותה המטרה, דרכים שהן פחות דרסטיות ויותר הומניטריות לדעתי.

ב. דיברתי עם משהי שקצת מבינה בעניין והיא הסבירה לי שאי קבלת מחזור  ויותר מזה הוצאת רחם, מונעת את הפרשתם של הורמונים חיוניים לגוף דבר הגורם לנזקים בטווח ארוך כגון התקף לב ועוד…

אז נכון זה לא ככ נוח ונעים לעזור למישהי בוגרת בשירותים, אך כמו שאי אפשר למנוע ממנה את עשיית הצרכים האחרים, כך גם את הרחם, כל אישה חייבת שיהיה לה ואת המחזור כל אישה חייבת לקבל למען בריאותה.

לסיכום: עדיף להיות בריא ולקבל את העזרה הנדרשת מאשר להיות חולה ולחיות חיים של "כבוד".

LuckyHunch 
מנהל הקהילהההודעה נכתבה ב :
2007 /10 /23
ב -01:28
עימך הסליחה, יס. פשוט רציתי להציג הטעון שכנגד – וזו אינה דעתי, כמובן. עצם הנתוח שאין בו צורך רפואי, הבא לספק צרכים שאינם צרכי המנותח, הוא פגיעה בזכויותיו הבסיסיות ביותר כאדם. מאחר שמדובר בניתוח המזיק לבריאות – אני מתפלאת שבכלל מישהו מוכן להתייחס לזה בחיוב כלשהו.
נטו"ם 
חבר\הרשום מ :2006 /12 /08
485 הודעות

ההודעה נכתבה ב :
2007 /11 /01
ב -19:50

ומה בקשר למניעת זכותה הטבעית ללדת? (ואם לא בכריתת הרחם,אז בגלולות) ? נכון שזה הוצג בדיון,אולם לא הובעה אף התייחסות לנקודה הזו.האם ניתן לפי דעתכן,כנשים,לקבוע מראש שאיכות חייו של מי שנולד לאם שסובלת ממוגבלות פיזית כזו או אחרת, תהיה נמוכה,או שהוא יהפוך בעצמו לנטל של החברה,ולכן עלינו כחברה למנוע את הריונו?

או שעל מנת להגן על כבודו של התינוק,שעוד לא נולד, יש למנוע את היכולת של אמו להרות,

או שהזכות לחיים גוברת לפי דעתכן,על הזכות לכבוד,ולכן עדיף שלא ימנעו את הריונה של אמו?

—————–
"זה הכל הבל הבלי הבלים,שאפילו על הראי ,לזמן רב לא נשארים."

 פוה-אני 
חבר\הרשום מ :2007 /05 /19
28 הודעות

ההודעה נכתבה ב :
2007 /11 /10
ב -11:45

או קיי, שבת שלום ומנוחה נעימה והנאה משל שבת.במקום חמין לשבת – מוכן פה "חמים לשבת(נושא)".

נשים עונות לשאלה- האם מותר לה לאישה- שתרצה להגן על עצמה ולמנוע לידה או שלאחר הלידה, בגלל שהיילוד הוא ,לא עלינו, בעל מום ויזדקק לטיפול והשגחה כל חייו ויסבול כאבים וגם כל בני משחתו ואלו שייצטרכו לגדלו- האם מות לה ל"אמא" – במצב כזה- להרוג בעצמה את היילוד הפגום, או שלא ללדת בכלל את הלידה הזאת??

וסליחה על ריבוי ה ל' בסיום….

בסוגיה זו כבר דנו שופטים , ראשי בימ"ש ואף מחוקקים, ארגוני צדקה שונים ויצרו חוקים במדינה.

ומפני שקטונתי מללמד את אלו שדנו והוציאו חוקים בנידון, אשען על החוק.

חוק הוא חוק- ויש למלא אותו ולבצע בדיוק לפיו, ולא אחרת – כי ז זה מקנה לנו – את כל ההגנה והסיוע שהחוק מקנה ונותן.

רצח הוא רצח – גם אם אינך יודע זאת, וגם אם אינך מכירה את החוק. רצח בכוונה תחילה, מחושב כזה- גם אם ה"מתכננת" שלו – לא בדיוק שפויה באותו הרגע הקריטי- הוא רצח בכוונה תחילה- אבל… בחוק כתוב כי מי שלא שפוי – לא יוכל לעמוד למשפט – כי אינו יכול להבין את חומרת מעשהו, וגם לא את העונש שיוטל.

ילדה ללא ידע, שרוצה לפגוע בעצם כאבי המחזור שהיא חווה בכל חודש – בעודנה רק בתחילת הדרך של הווסת – היא רוצחת את עצמה , למעשה, ואת יכולתה ללדת ולהתקשר במשפחה עתידית. אבל היא בעצם בן- אדם פגום, חסר חיוך. מה שלדעתי נחוץ פה- זה להצילה, פיזית- קודם כל, ואחרי כן ללמד אותה את היופי שבהתפתחות גופה והיופי שבתינוקות שהיא תגדל אחר -כך מ"פרי בטנה". ללמד אותה על הטבע, ועל טבע-האדם. מפני שמורה רגילה ממערכת החינוך לא מתאימה ואין לה הזמן לכך – קובע החוק שזה יעשה על ידי עו"ס ופסיכולוג בעל הכשרה מתאימה. אם נפעל לפי החוק, סביר וטבעי שהילדה תהפוך לאדם רגיל ובהמשך תוכל לחיות חיים רגילים כאשה בוגרת ואם.

באשר לאותו האב שבא "להרוג את הילד הנכה שלו- בשפת הים" –  הוא עושה זאת אולי – בגלל אהבתו לאשתו?? אולי הוא כל כך אוהב אותה, ובראותו את ההתלבטויות שלה- אם לגדל פרי בנה, ועם כאבי הלב שלה, שהוא כל כך אוהב, הוא מחליט ונוטל את הפעולה של ההריגה על עצמו – למען חיים טובים יותר לאשתו. הוא עושה זאת בגלל שהוא חושב שעליו לעזו לה. וזה כשלעצמו- משהו שמראה שאינו שפוי. כדי שהיא לא תעשה זאת..

אבל אני אומר – בשני המקרים זהו רצח. עובר בבטן האישה- כב נחשב כבן אדם קיים, בעל זכויות, ובהיותו עדיין לא מסוגל לחשוב – אנו מעניקים לו רק זכויות ללא חובות. זכותו של עובר לחיים היא בלתי ניתנת לחלוקה או ביטול. כך גם של תינוק. בייחוד לא למות בידי מי מהוריו.

מאוד כואב לי כשאני חושב על האנשים ונשים – שמגיעות לרגע כזה, לעשות מעשה שהוא מנוגד לחלוטין את הטבע האנושי והטבע בכללותו. אבל אין זה משנה את דעתי.

המציל בחוף – מאוד טבעי שיתערב, ואידיוט האב שיאמר לו "מה את מתערב?"- כי המציל, מעצם תפקידו והכשרתו – הוא נמצא בחוף, בשביל להציל חיים. הוא השומר שכל בן אנוש בשטח שלפיקוחו – לא ייגרם נזק לחייו, והוא זה שלמד להצילו – כולל הנשמה והחייאה , אם צריך.

בהיסטוריה של המשפט הפלילי – באנגליה, בשנות אלף שמונה מאות ו… – היה מקרה כזה, שבדיוק עלתה השאלה הזוף נוסעים של ספימה(ספינת קיטור אנגלית)שנטרפה באוקיאנוס השקט – הצילו עצמם בעלותם לסירת-ההצלה שנזרקה בשעת סערה. חמישה ימים שהו אנשים אלו על הסירה, גמרו את המלאי של מים ואוכל שהיו בה. וכבר מהיום השלישי – הם צמו. בסוף היום החמישי – צמאים ורעבים, ניסו לדוג דגים ששחו בקהילות ליד הסירה, ואף שתומעט ממי הים המלוחים, שאותו סיננו בבד…

בבוקר השישי חלה אחד מהארבעה, והשלושה האחרים טיפלו בו בכל היום וגם למחרת. בבוקרו של היום ה8 – דנו השלושה ביניהם, והחליטו שיש לאכול אחד מהם – וכמובן נפל הפור על החולה – כי הסיכויים שלו "בין כה וכוה שואפים לאפס". אחד מהם ניגש וחנק את החולה – ואז הם חתכו ואכלו את בשרו.

אותו אחר הצהריים גילתה אותם ספינה חולפת , אספה אותם, גילתה את שיירי האדם הרביעי- והשלושה הובאו לאנגליה ושם נשפטו. הרכב מיוחד של בימ"ש האנגלי העליון דן במשפט וכמובן כל אנגליה דנה במקרה. ומה החליטו השופטים?

הם החליטו כי מדובר פה ברצח – מתוכנן בדם קר. עצם הנסיבות והצורך שלהם לחיות גם הוא נחשב מאוד על ידי בית המשפט. אל אב בית הדין – כתב כך: אילו היו השלושה סועדים את ליבו של החולה- סביר גם שהוא היה בין החיים וזוכה להיות מוצל על ידי האוניה שהצילה אותם, במידה שווה שהוא וגם הם היו עלולים למות מהמחלה או מהרעב…. אבל עצם זה שלא חיכו עד שימות בגלל מחלתו – זהו רצח , שתוכנן מראש ובוצע. השופטים החליטו על עונש מוות. רק לאחר לחץ ציבורי – לאחר כ 3 שנים, המלכה חננה אותם.

כך שאני – בעד לשמור על החוק. כפי שהחוק הוא חוק , וחובה לאשרחים לשמור אותו , גם במקרים קיצוניים – החוק עדיין קיים.

ולבי לבי על אלו שאינם יכולים לעמוד בדרישות של החוק ובאים לידי משבר ושבירת הערכים הבסיסיים של הגינות וטבע האדם.

—————–
So when you feel like hope is gone
Look inside you and be strong
and you'll finally see the truth
that a hero lies in you  .

כך מתוך שיר ששרה מריה קארי

LuckyHunch 
מנהל הקהילהההודעה נכתבה ב :
2007 /11 /11
ב -20:20

ציטוט: הכותב המקורי נטו"ם ב 2007 /11 /01


ומה בקשר למניעת זכותה הטבעית ללדת? (ואם לא בכריתת הרחם,אז בגלולות) ? נכון שזה הוצג בדיון,אולם לא הובעה אף התייחסות לנקודה הזו.היתה התייחסות: האם שביקשה כריתת רחם אמרה שזה לא בא החשבון כי זה מסכן את חייה (אצל מי ששוכבת כל הזמן גלולות עלולות לגרום לקרישי דם קטלניים). התפלאתי שלא הוצעה קשירת חצוצרות – אבל אין לי הידע הרפואי הדרוש כדי לדעת מדוע כן או מדוע לא: כריתת רחם מפסיקה הפרשת ההורמונים הנשיים אצל כל אחת, כמעט באופן מוחלט. מה שאומר – שאם הצעת האם תתקבל, תגזל נשיותה של הבת – לא רק זכותה ללדת.

האם ניתן לפי דעתכן,כנשים,לקבוע מראש שאיכות חייו של מי שנולד לאם שסובלת ממוגבלות פיזית כזו או אחרת, תהיה נמוכה,או שהוא יהפוך בעצמו לנטל של החברה,ולכן עלינו כחברה למנוע את הריונו?

כאשה וכאדם אני חושבת שאסור לקבוע שום קביעה גורפת בנושא זה, וכל מקרה צריך להשקל עניינית, במירב תשומת הלב והרגישות – תוך התחשבות ברצונות הנכה עצמה, בלי לשכוח את תעצומות הנפש האדירות שמעוררת האימהות.

או שעל מנת להגן על כבודו של התינוק,שעוד לא נולד, יש למנוע את היכולת של אמו להרות,

או שהזכות לחיים גוברת לפי דעתכן,על הזכות לכבוד,ולכן עדיף שלא ימנעו את הריונה של אמו?

במקרה הספציפי, מדובר בנכה שכמעט לא מסוגלת לתקשר עם סביבתה, לא כל שכן ליצור קשר זוגי אוהב. אשה שנאנסת  בדרך כלל עושה הפלה אם נכנסה להריון כתוצאה מזה, אבל אחת כמו ביתה של אותה אם – לא רק שהיא חסרת אונים לגמרי, אלא גם לא בטוח שהיא יכולה לדרוש הפלה או אפילו מסוגלת לשקול הדעת המאפשר זאת. מבחינה זאת, אני חושבת שבאמת עיקור עשוי להגן על חייה. מאחר שספק גדול אם היא מסוגלת פיזית לעמוד בלידה, ואינה מסוגלת לטפל בעצמה בכלל – מניעת המחזור החודשי בהחלט יכולה לתרום לאיכות חייה ולתחושת הכבוד העצמי שלה.

כמו שאמרתי קודם, אסור להסיק מן המקרה הספציפי הזה לכל מקרה אחר שהוא של מי שלא תהיה. כל מקרה לגופו.

LuckyHunch 
מנהל הקהילהההודעה נכתבה ב :
2007 /11 /11
ב -23:52

ציטוט: הכותב המקורי פוה-אני ב 2007 /11 /10


ילדה ללא ידע, שרוצה לפגוע בעצם כאבי המחזור שהיא חווה בכל חודש – בעודנה רק בתחילת הדרך של הווסת – היא רוצחת את עצמה , למעשה, ואת יכולתה ללדת ולהתקשר במשפחה עתידית. אבל היא בעצם בן- אדם פגום, חסר חיוך. מה שלדעתי נחוץ פה- זה להצילה, פיזית- קודם כל, ואחרי כן ללמד אותה את היופי שבהתפתחות גופה והיופי שבתינוקות שהיא תגדל אחר -כך מ"פרי בטנה". ללמד אותה על הטבע, ועל טבע-האדם. מפני שמורה רגילה ממערכת החינוך לא מתאימה ואין לה הזמן לכך – קובע החוק שזה יעשה על ידי עו"ס ופסיכולוג בעל הכשרה מתאימה. אם נפעל לפי החוק, סביר וטבעי שהילדה תהפוך לאדם רגיל ובהמשך תוכל לחיות חיים רגילים כאשה בוגרת ואם.


שבוע וחודש טוב לך פו,

אני חוששת שטעית בנושא: לא מדובר כאן בילדה הרוצה לא לקבל את המחזור החודשי, אלא באם לבת נכה 100% הסובלת גם מפיגור שכלי, הרתוקה למיטתה ותלויה בה-כ-ל באחרים, שרוצה שיכרתו את רחמה של הבת. לא מדובר בילדה שלא יודעת מה היא רוצה, אלא באם שמטפלת בביתה יום ולילה, שכנראה כבר בדקה את האפשרויות השונות עם רופאים, ומבקשת מה שמבקשת כדי למנוע מביתה חסרת האונים סבל נפשי וגופני מיותר. כך האם הזאת מציגה הדברים. 

הצטרף21/07/2008
הודעות 4,910
16/11/2008 16:41

 הרבה חדשות מצמררות אפשר היה להוסיף לדיון הזה מאז, כל ספור מעלה נקודות נוספות לדיון. קשה להחליט מאיפה להתחיל בכלל… אז למה לא מן הדיון הזה?

הצטרף21/07/2008
הודעות 7,742
16/11/2008 20:10

האנה,ילדה בריטית בת 13, שסבלה מלוקימיה במשך תשע שנים והטיפול הרפואי הוא שפגע בלבה, דחתה יחד עם הוריה את הצעת הרופאים כבר ביולי אשתקד, אלא שבית החולים לא כיבד את רצונה של האנה והחליט לפנות לרשויות החוק.

"הם טלפנו בערב יום שישי ואמרו כי אם לא נביאה לבית החולים, יבואו ויקחו לנו אותה, אולם סירבנו בכל זאת", סיפרה אמה של האנה.

בסופו של דבר, המועצה לשלום הילד הבריטית ביטלה את פנייתה לרשויות הרווחה לקחתה מהוריה ואחרי כל מה שעברה גם לה מותר לרשום ניצחון קטן.

אולם: מה דעתכם על ההורים?

ההורים אמנם לא לחצו על האנה לסרב להשתלה,אבל האם זה מוסרי לתמוך בביתם המעוניינת למות בוודאות?

הצטרף23/07/2008
הודעות 425
17/11/2008 07:31

"ְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל-חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ; וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו–אֶדְרֹשׁ, אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם.  שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ:  כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם" ספר בראשית פרק ט פסוקים ה–ו.

מוצגים כאן שלושה מקרים שונים ואתייחס אליהם בנפרד. המקרה הראשון הינו רצח ברור ומוחל – ואין כאן (לדעתי) כלל שאלה, האב רוצה לרצוח את בנו (הנכה). לכאורה ישנם "סיבות מקלות" אולם זה לא משנה את העובדה שנעשה כאן ניסיון לרצח. הפסוקים הנ"ל והציווי לא תרצח הינם ציוויים חד משמעותיים וברורים. לא נאמר "לא תרצח" אלא אם הנרצח מתחנן בפניך להמיתו, לא נאמר לא תרצח, אלא אם מדובר בנכה/חולה/מבוגר שבין כה וכה "נגזר" עליו למות. האל נותן את החיים והוא ורק הוא הסמכות שיכולה "לקחת" אותם כל התערבות אחרת הינה רצח ועל הרוצח לתת את הדין.

המקרה השני של "מניעת האפשרות ללדת" מנקודת המבט שלי אינו נחשב רצח מאחר ועדיין לא היתה כאן כניסה להריון (זאת מעבר לעובדה שכנראה אישה כזו כפי שהוזכר למעלה כנראה גם לא תוכל לקיים יחסים בחיה על מנת להביא ילדים לעולם) ולאור כל האמור לעיל אני חושב שמניעת "אפשרות התולדה" מלכתחילה יכולה להטיב עם הנערה. כמובן שעדיף לבחון את הדרכים לכך ולמנוע מהנערה המסכנה את הסבל ככל שניתן.

לגבי המקרה האחרון, גם כאן אני חושב שמדובר בסוג של רצח (אם מצד הילדה ש"רוצחת את עצמה" בכך שאינה רוצה לקבל טיפול, ואם מצד ההורים ששכנעו אותה (בהנחה שכך עשו) שלא לקבל את הטיפול) ישנם סיפורים לא מעטים על מיני ד"ר אשר לקחו על עצמם "למנוע סבל"מחולים סופניים ע"י ניתוק מכשירים/הזרקת חומרים ממיתים ועוד. כפי שאני רואה את זה אין הבדל מוסרי בין רוצח (המתחזה לרופא) שמנתק אדם ממכשירי החייאה לבין הורה המונע מילדו טיפול שיכול להצילו לבין אדם המחליט בעצמו להימנע מטיפול שיכול להציל את חייו

הצטרף23/07/2008
הודעות 3,292
17/11/2008 15:12

אוקיי אני יודעת שאמרתי שאני בחופשה, אך יש כאן נושא שנוגע ללבי עד מאד ואיכשהו גם נוגע לחיי האישיים.

אופטיקאי העלה את השאלה הנוגעת בזכות להרות ועד כמה הריון של בחורה עם מוגבלות עתיד לפגוע באיכות חייו של התינוק ובכבודו.

שאלה יפה ומעניינת, נקודת ההתייחסות שלי היא כזו:

האנשים המוגבלים שחושבים על האופציה של הבאת ילדים לעולם, וודאי מודעים לגודל העניין והם מכינים את עצמם אליו. לדוגמא: לא משנה כמה האדם היה עצמאי לפני שהוא נכנס לתהליך, עוד לפני שהאישה נכנסת להריון, היא חייבת לקחת בחשבון שלמען איכות החיים של הילד ושלה, היא תצטרך סיוע של 24 שעות פלוס מינוס.

כך יוצא שהתינוק מקבל את התנאים האופטימליים לגידולו גם מהבחינה הפיזית (יש מי שרוחץ אותו, מחתל, מלביש, מאכל- למרות שהאם מוגבלת), כאשר האם תופסת פיקוד במקום הרגשי, אהבה (שגם נכים יכולים להעניק – לא משנה רמת מוגבלותם), חינוך וכו….

לאור זאת אני שואלת – היכן נפגעת איכות חייו של התינוק העתיד להיוולד?

הצטרף21/07/2008
הודעות 7,742
18/11/2008 18:37

היכן נפגעת איכות חייו של התינוק העתיד להיוולד?

1) יתכן שמהגבלה שממנה האם סובלת, היא גנטית,ותעבור לתינוק,זה כמעט חסר השפעה, למעט אולי בצורך בהפריה חוץ גופנית על מנת לוודא שהצאצא שיוולד, לא יהיה חולה במחלה גנטית קשה. (אם האם הגיע לגיל ויכולה להוליד ילדים, סביר להניח שילדיה גם כן יוכלו.)

2) אולי כשהילד תינוק אין בעיה, אבל כשיגדל,ויגיע לגן,או לבית הספר, אי אפשר לדעת מה תהיה תגובת הילדים לנוכח הא-נורמליות של אחד מהוריו.ילדים יכולים להיות אכזריים.

3)כשהתינוק יגיע לגיל של שנה וקצת, הוא יתחיל ללכת . הורה שזקוק לעזרה בעצמו, לא יוכל לרדוף אחריו,ואולי כשהוא יתחיל להתרחק, המסייעת תהיה בשירותים,או תעשה משהו בפינה השנייה של הבית?

הצטרף21/07/2008
הודעות 4,910
18/11/2008 22:37

 קאי,

1. כיום מקובל לבדוק בכל הריון שהוא אם העובר לא סובל מבעיה גנטית קשה. אין צורך בהפריה חוץ גופית לשם כך. האם ממלאת שאלון ועל פי התשובות מחליטים איזה בדיקו יש לבצע. בנוסף, יש בדיקות המומלצות למי ששייך לקבוצות אוכלוסיה בהן נפוצות בעיות גנטיות מסויימות – וזה אמור לגבי שני בני הזוג. חלק מהבדיקות מומלץ לבצע לפני כניסה להריון, אבל ניתן לבצען גם בזמן ההריון. לשם כך עושים בדיקת דם או בדיקת מי שפיר, הליכים מאד מקובלים ורגילים לגמרי.

2. נכה סובל מתגובות אכזריות כאלה  – של ילדים ושל מבוגרים. חזקה עליו שידע להתמודד עם זה לא פחות טוב כשמדובר בילדו, והיו דברים מעולם. אני מכירה אישית אם נכה לבת חמודה, מצליחה ופופולרית – שלמדה  עם הבן שלי מאז כתה א' ועד סוף התיכון (לגבי הגן אני לא בטוחה…) – כמו בכל דבר, הרבה תלוי בהורים (הנכה ובן/בת זוגה/ו), בדרך שבה הם מתייחסים לזה ואיך הם מציגים את זה.

אומרים שהומור הכרחי לגידול ילדים – כל הורה שהוא צריך לדעת לקחת דברים בקלות ורצוי גם לדעת להתייחס אליהם בהומור: אי אפשר לגדל ילדים בצורה מאוזנת ובריאה בלי זה. להיות הורה נכה מאתגר הרבה יותר בנקודה זו (כמו גם בכמה וכמה נקודות נוספות) – אבל לא בלתי אפשרי.

3.  גם אם שאינה נכה ונמצאת עם ילדיה לבד בבית, לפעמים עושה משהו בפינה אחרת בבית. אין הבדל מבחינת בטיחות הילד. עם זאת, לנכה מצב כזה יכול להיות קשה מאד נפשית, משהו שרצוי לקחת בחשבון מראש ולהערך אליו.

הצטרף21/07/2008
הודעות 7,742
18/11/2008 23:27

במידה וההורה חולה במחלה גנטית מסוימת,שהיא רצסיבית, יש סיכוי של חצי שהצאצא גם יהיה נשא של אותה מחלה.

במידה וההורה השני הוא נשא של אותה מחלה, יש סיכוי של אחד לשתיים שהילד יוולד בריא( רק נשא של המחלה, היא לא תבוא לידי ביטוי אצלו). במקרים מסוימים, על מנת לא להפסיק הריונות אחרי בדיקות של העובר עצמו,לעיתים מעדיפים לגדל את העוברים בהפריה חוץ גופנית,ולהשתיל רק עוברים בריאים מהמחלה הזו אצל האם.

הצטרף23/07/2008
הודעות 3,292
19/11/2008 14:55

ראשית בשני הכתבות שהובאו מדובר על אנשים המתמודדים עם C.P אז רק לידע כללי, היא אינה כלולה בין המחלות התורשתיות וגם אנשים המתמודדים עם מחלה תורשתית באאותה מידה שיש סיכוי שיבחאו לעולם ילד פגוע יש את הסיכוי שיביאו לעולם ילד בריא ושלם. אם כך מה הסיבה לא לנסות? בנוסף גם לשני הורים שאצלהם לכאורה הכל בסדר – יכול להתכלות שמשהו אצל העובר אינו תקין.

לגבי הטיעון על הילד הנותר ללא השגחה,

א. ילד בן שנה שמתחיל להשתובב ולהסתובב נאמר שהאם\ אב המוגבלים מתניידים בעזרת כיסא ממונע…. מה הסיכוי של ילד קט להיות מהיר יותר מזה? Smile

ב. לגבי המקרים האחרים אף שהאם/ אב איטיים כי הם מתניידים בעזרת קביים\ הליכון. צריך להיות מקרה מאד נדיר שהילד ישאר ללא השגחה כלל, הרי זה צירוף מקרים נדיר  שכולם בשירותים באותו זמן ונגיד שרק האם נשארת להשגיח למספר דקות- ואין לה את הרגליים לרדוף אבל יש לה את הפה לבקש מהילד  שיבוא להיות לידה, שלא ישתובב  יותר מידי כי עכשיו אמא איתו לבד וקשה לה לנוע כמוהו. אני מניחה שלילד יש את השכל כדי להבין את הדברים, הכל עניין של חינוך מגיל צעיר ככל שניתן.

אצלי האחיינים דווקא בגילם הצעיר, התעקשו להביא את הקביים, לדחוף את כיסא הגלגלים…. בשביל אף אחד האחיין שלי לא יקום למקרר להביא כוס מיים, אבל אם אני מבקשת הוא יעשה זאת בצייטנות שאינה אופיינית לו. ואחותו המתוקה בת ה- 4 וחצי, אוהבת מאוד לשבת עליי.

אולי האחיין שלי מתבייש בי ואולי לא, אני לא יודעת, אבל אני מרגישה שלא וזה מה שחשוב….. הוא יודע שכשהוא היה קטן באתי עם העוזרת שלי לקחת אותו מהגן והוא ישב עליי כל הדרך, הוא יודע שאיתי הוא יכול לשבת וללמוד דברים חדשים על המחשב, יותר מאשר עם האחרים, אני מאמינה שחוויות כאלה הוטבעו בן והשפיעו עליו לטובה.

לגבי תגובות הילדים- לא על זה יפול ויקום דבר, הילדים צריכים להסתגל ולא אנחנו צריכים לפחד לעשות דברים מתוך הטיעון של "מה יגידו", איך יגיבו?

לגבי הקושי של הורה לקבל את יכולתו של ילדו ללכת לאור העובדה שלו זה קשה- אני לא חושבת שזה נכון. דברתי עם אמא עם נכות שבתה החלה ללכת.

היא אאמרה לי שדווקא משום שלה יש קושי בהתניידות, בעינייה זו התפתחות מקסימה, אולי יותר ממה שהורים לא נכים היו חושבים שזה מקסים.

כי הרבה פעמים אנו לוקחים את היכולות שלנו כמובן מאיליו.

תגובה אחת בנושא “מפלצת שקנתה את הארון של הילדים – או: של מי החיים האלה?

הוסיפו את שלכם

  1. בקיץ 2010 רצח בן דרור את שלושת ילדיו – אור בן 5, רוני בת 8 ועומר בן 10 בביתו בנתניה, ביום הולדתה של לילך וזאת כנקמה על שנפרדה ממנו. כעת האם , לילך שם טוב תובעת מהאב ומהמדינה פיצויים על סך 11 מליון ש"ח. http://news.walla.co.il/?w=/10/2660597

    אהבתי

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: