1024px-Tel_hai_inscription[1]

זכרון דמים תרתי משמע / ליום השואה ויום הזכרון

הערה מקדימה ראשונה:
לפניכם דיון שהתקיים בטרם מלאה שנה אחת לקיום הקהילה. לאחר שהקהילה הועתקה לאתר אחר, הדיון חודש עם העלאת הפוסט הפותח מחדש (כמעט במלואו). קודם כל – הדיון המקורי: –

שלום אורח אתה נמצא ב: כל הקהילות > אנשים וחברה > סביבה אנושית  > המקום הכי טוב: אמצע הדרך!

כל הפורומים > חג ומועד ולא נופל > – יזכור – איך בדיוק?…
תגובות : 30
עמוד : מתוך 2

גש ל: נכתב ע"י : כבש1
נפתח ב: 14/04/2004 6:51:32תגובה אחרונה: 26/04/2004 21:36:42
נושא מחבר ההודעה
כבש1
חבר\הרשום מ :2003 /10 /25
138 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /14
ב -06:51

ביום ראשון הקרוב עם ישראל יציין את זכרם של 6,000,000 קדושי השואה, בצפירה ובעמידת דום, יום זה וטקסו במשך שנים ארוכות מעורר שוב ושוב גלים מעורבים של רגשות זעם ותסכול על התנהגותם של החרדים ויחסם ליום זה, כאשר כלל לא בטוח מה באמת חושב האדם החרדי ואיך היום הזה נראה בעיניו מזוית הראיה שלו, כאשר גם התקשורת "עוזרת" ביצירת תדמית שכלל לא נבדק אף פעם על ידי אף אחד מאתנו מה באמת אנחנו חושבים.

כאדם הנמנה על החברה החרדית ואשר חי על פיה, ובעצמו כבן לניצולת שואה שאיבדה את סבתא ושתי הוריה, אחיה ואחיותיה שרובם היו נשואים עם ילדים, כואב וצורם כל פעם מחדש לראות את הניצול הציני של דם ודמע לעורר מדנים וקיטוב מיותר בין שני חלקי אותו עם שחלק אותו גורל עצוב וטראגי, ועל כן ברשותכם אני מנצל במה זו להציג בפניכם את ראייתו של אדם חרדי כמוני שגם אם אמנם אין לי ספק שלפחות רוב רובם של חברי לחברה החרדית מסכימים אם דעתי שיובא כאן, לא אתיימר לדבר בשמו אלא בנימה אישית לחלוטין וכך ראוי לראות את הדברים, אשמח אם למען אחדותנו תהיו סובלניים לקרוא את הקטע הבא וגם להביע את דעתכם לאור האמור בו.

ואסיים בברכה שנזכה כבר לקיום הפסוק  (ישעיה כה ח) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה ה' אלקים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ וגו'. עם ביאת משיח צדקינו ובבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

—————–
                                                                                                                        

כבש1
חבר\הרשום מ :2003 /10 /25
138 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /14
ב -06:52

זכרון דמים!!!

    רבים הם החשים שכאילו אין החרדים משתתפים ביום השואה ואולי גם מזלזלים בה ובמה שהיא מסמלת, בזה שהם לא עומדים דום בעת הצפירה, אבל דומני שלאלה שיהיה להם את הסבלנות לקרוא את המאמר הבא בלי דעות קדומות ובתשומת לב הראוי, מצפה הפתעה מוחלטת, תוך כדי גילוי נתונים לא כל כך ברורים וידועים שאולי יתנו מבט שונה לכל מה שהיום הזה מסמל לכולנו.

ונתחיל בסיפור:

צלם חובב הלך ברחוב וראה אדם רץ בריצת עמוק, מיד נדרח וכיוון את מצלמתו לעבר האיש ועקב אחריו במצלמה, ואכן ראה איך שהוא רץ לכיון חלון של בית מסוים דוחף את החלון פנימה חוטף שקית ורץ הלאה, הצלם כאזרח נאמן וישר, שמח על הסקופ שהעלה במצלמתו, ומיד שכפל שתי עותקים, אחד העביר למשטרה והשני למערכת העיתון, המשטרה יצאה מיד בעקבות הקלטת לצוד את ה"גנב" וכעבור זמן קצר עצרו אותו, ואמרו לו: "אתה עצור על גניבה" העצור שואל בתמיה: אני גנב? הצחקתם אותי" ענו לו השוטרים צוחק מי שצוחק אחרון נגיע לתחנה וניווכח. טוב אומר העצור, מגיעים לתחנה ואומרים לו הנה יש לנו סרט איך שאתה גונב, תראה את זה ונראה מה יש לך לומר על זה, הוא צוחק שוב, "הצחקתם אותי" נו נו אמרו לו תראה את הסרט ואז נשמע אותך, הוא רואה את הסרט ואומר "צדקתם! צוחק מי שצוחק אחרון וזה אני" ראיתם את הסרט מצולם שם בית, כתוב עליו שם רחוב ומספר, האם לא ראיתם במחשב שזאת ביתי?!, שחכתי חבילה בבית, וחששתי לאחר את האוטובוס, רצתי חזרה לבית, ובמקום לחפש את המפתח להיכנס ולנעול שוב וכך אולי לאחר את האוטובוס, מה יותר פשוט מאשר לפתוח את החלון ולקחת את החבילה שאני זוכר איפה השארתי אותה. כמובן שהוא שוחרר מיד כשנוכחו במבוכה בטעות המרה שלהם, אבל הידיעה לא הגיע למערכת העיתון, ולמחרת הופיע תמונה ענקית תחת הכותרת "גנב בפעולה" וכעת השאלה האם התמונה נכונה? בהחלט שכן, מה שלא נכון זה הכותרת, הוי אומר שנכון שתמונה שוה אלף מילים אבל לא תמיד בהכרח אלף המילים הנכונות……..!!!

ומכאן לגישה החרדית:

א.       כבר עכשיו יאמר ברורות שכל הרבנים פוסקים שכאשר עומדים ברשות הרבים יש לעמוד דום אם לא לכבוד הנפטרים אז לכבוד החיים שלא מבינים את דרכינו ועלולים להיפגע מזה.

ב.       זכרון החרדים אינטנסיבי יותר מכל מגזר אחר בעולם. ואני יסביר.

ג.        ונתחיל בזכרון החיים: מידי יום שני וחמישי אחר קריאת התורה החזן אומר ארבע קטעי תפלה קצרות שהם בקשות שונות,  הקטע החמישי נאמר ע"י החזן וכל הקהל ביחד, התפלה אומרת כך: אחינו כל בית ישראל, הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים  ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרוחה, ומאפלה לאורה, ומשעבוד לגאולה, השתא בעגלא ובזמן קריב, ונאמר אמן.

ד.       מידי שבת בשבתו אחרי קריאת ההפטרה אומרים תפלה: אב הרחמים שוכן מרומים, ברחמיו העצומים, הוא יפקד ברחמים החסידים והישרים והתמימים, קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם, הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו, מנשרים קלו ומאריות גברו, לעשות רצון קונם וחפץ צורם. יזכרם אלקינו לטובה עם שאר צדיקי עולם, וינקום בימינו לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך: ככתוב בתורת משה איש האלקים וגו'.

ה.       ארבע  פעמים בשנה  פסח, שבועות, סוכות, יום כפור, אנו אומרים יזכור.

ו.         מידי יום ביומו נהוג ללמוד  משניות, ובלשון יחיד משנה שהם אותיות נשמה.

ז.        מידי יום ביומו מחויב האדם לתת צדקה לפני התפלה ונהוג לתת לזכות החיים ולעילוי נשמת הנפטרים.

ח.       תשעה באב יום האבל הלאומי היהודי, היום שבו הוציאו המרגלים דבת הארץ רעה, היום שבו נחרבו שני בתי המקדש, היום שבו נחתם גזירת הגירוש בספרד וכעבור שנה באותו יום נכנס לתוקף, היום שבו פרץ מלחמת העולם הראשונה, וצרות רבות נוספות שקרהו ביום זה המיועד לפורענות, ביום זה אנו אומרים מגילת איכה וסדר הקינות הכוללים בתוכם כל הצרות שעבר על עם ישראל לדורותיו וגם בדור האחרון הזה נוספו קינות על השואה ע"י גדולי ישראל ניצולי השואה.

ט.       חמשה  מתוך ילדי קרואים על שמות נספים בשואה.

י.         עד כאן מניתי שבעה דרכי זיכרון שכלל הציבור עושה, בנוסף לזה יש לכל  אחד דרכי הנצחה אישים ע"י תרומות של חפצי קודש לבית הכנסת הדפסת והפצת ספרי קודש וכו'.

יא.      זה דרכו של היהדות לזכור את קדושיו ויקיריו מזה 3,316 שנה, כך זכר סבי הקדוש את הקדושים שלפניו וכך אנו זוכרים אותו.

יב.      האם צפירת בת דקותיים יותר מכובד מכל  הנ"ל?, מי שבחר בזה שיבוסם לו, אבל האם בגלל זה להאשים אחרים בחוסר כבוד  או פגיעה בכבוד החיים ו/או המתים?

יג.       הצפירה מקורה בכנסי'ה הנוצרית בגרמני' לפני כמאה שנה, ועמידת דום מהחייל האלמוני, האם עלי לזכור את סבי הקדוש באמצעות אותו טקס שרוצחי נפשו מנציחים זכר נופליהם?

יד.      יום השואה נקבע כיום זיכרון חילוני במוצהר, הרי יום הקדיש הכללי לזכר קרבנות השואה נקבע ע"י הרבנות הראשית, בן-גוריון סירב לקבל את התאריך הזה ומסיבות שלו העדיף את יום פרוץ מרד גטו ווארשא, למרות שהרבנים הסבירו לו הבעייה של יום אבל בחודש ניסן, ומן הראוי לצטט את דברי תום שגב ביחס ליד  ושם וזיכרון השואה:

טו.     תום שגב "אוהל יזכור" איננו בית כנסת: אין מפרידים בין גברים לנשים, באחד מאגפי המוזיאון יש בית כנסת, אך הוא אינו משמש לתפילה, כי אם להנצחות בתי הכנסת שחרבו באירופה. יד ושם אינו מעסיק רב.

טז.    אין זה מקרה: תרבות הזיכרון לשואה אמורה היתה מלכתחילה להשתלב במערכת הסמלים הלאומיים החילוניים של התנועה הציונית. בספטמבר 1946 ביקשה החברה קדישא שליד הרבנות הראשית מחברי הנהלת הסוכנות לכבד בנוכחותם את קבורתה של קופסה ובה אפרם של יהודים שנרצחו וגופותיהם נשרפו במחנה המוות חלמנו, חברי הנהלת הסוכנות נתבקשו לבוא אל הטקס "בתור באי כוחה של היהדות" (מה? מי מינה אותם ליצג אותי? י.ר.), ההלוויה נערכה ברוב עם, בתל אביב, עם הזמן נערכו עוד הלוויות כאלה ואז התעוררו חברי הנהלת הסוכנות להזהיר את עצמם שהרבנות משתלטת על הנצחת השואה וכי אין להתיר לה לכפות עליה צביון דתי. ב-1949 הזהיר אחד מראשי הסוכנות שהלוויית אפרם של קרבנות השואה שתכננה הרבנות עלולה להתחרות בטקס קבורת ארונו של תיאודור הרצל, שהובא לירושלים ממקום קבורתו הראשון בווינה.בתקופה הראשונה עוד  הרבו להתווכח על כך, אולם בסיכומו של דבר היה יד ושם למוסד ממלכתי חילוני: …..

                                                                                                           (המיליון השביעי עמ' 417)

יז.       אני יודע גם יודע שיהיו כאלה שיגידו אבל צריך לאחד את העם, ואם זה יום כל כך טעון למה לא לתת את הכבוד? אז א, כבר אמרנו שברשות הרבים יש לכבד את החיים בדיוק מסיבה זו, ב, הלבוש שלנו שונה אחד מהשני, השפה שלנו שונה גם (מדברים אידיש), החינוך שלנו שונה והתרבות שלנו שונה, כל זה לא מפריע לא לכם ולא לנו, אז באמת כל כך קשה להבין שגם הזכרון של אותו דבר הוא שונה? ג, הובהר שבן גוריון עשה הכל שזה לא יהיה יום בעל אופי דתי, אז למה מצפים מאתנו? ד, אם באמת רוצים לאחד את העם למה לא לעשות את זה מסביב למשהו שיש לו קונצנזוס רחבה? נגיד יום כיפור למשל שרוב העם צם ורבים מביניהם גם הולכים לבית הכנסת, למה דוקא להתעקש על יום כל כך זר לתרבות היהודית, האין כאן ריח של כפיה חילונית שכל כך אוהבים להאשים את החרדים בזה? ה, זכרון זה דבר רגשי, וכפי שצוין שרגשית לפחות לי אישית יש בעיה עם זה, קשה לי להנציח את זכרו של סבי וסבתי וכל בני משפחתם הענפה בטקס שמרצחיו עשו את זה, אז גם רגש רוצים לכפות עלינו, איזה דבר יפריע לנו ואיזה לא?

—————–
                                                                                                                        

LuckyHunch
מנהל הקהילהרשום מ :2003 /08 /30
1344 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /19
ב -08:36
כבש יקירי,אני שמחה שהעלית את הנושא הכאוב הזה לדיון כאן. קשה להסביר, וטוב שאתה עושה את זה.אימי, ניצולת שואה, חילונית ראתה את הדברים בצורה מאד דומה לך. ראייתו של אבי, ציוני מאד ושומר  מסורת היתה דומה לשלך עוד יותר. בעיני, כבת נאמנה להורי – היום הזה מיותר.אין ספק שאת השואה יש לזכור ולא לשכוח. אין ספק שהרבה דברים שקורים כיום בחברה היהודית בכלל ובחברה הישראלית הם תוצאה ישירה או עקיפה של השואה, ולכן חבר בחברה הזאת לא יוכל להבין חלק מהתהליכים העוברים על החברה בה חי אם לא יכיר, לפחות קצת, את השואה שעברה על יהדות אירופה, הגלות הגדולה ביותר אז.לזכור ולא לשכוח – זה דבר יומיומי, במשך כל השנה. כיצד יכול לומר מי שזוכר את השואה פעם בשנה שהוא זוכר? – ובמשך שאר ימות השנה שכח?ב-1959, כאשר עלינו לארץ, עוד לא הונהג יום השואה. אימי, שחיפשה יום שבו תוכל להדליק נר לזכרו של אביה, אשר ניספה באושוויץ בתאריך לא ידוע, החליטה שהיום המתאים ביותר הוא העשירי בטבת, יום הקדיש הכללי. כשהנהיגו את יום השואה – לא הבינה למה, ולא היתה מוכנה לשנות ממנהגה.אבי נהנה מהזכרת השואה כאשר דגל המדינה מתופף בגאון ברקע, מן העובדה שנערכים טקסי זכרון רשמיים של מדינת ישראל לזכר השואה. אבל מדוע צפירתדומייה – שהיא מנהג של גויים. הוא כעס על כך שדווקא ביום כזה מחקים את מנהגי הגויים שטבחו בנו – ועוד בחודש ניסן. צריך לעמוד דום בוודאי, אבל – היום הזה נקבע, כך נראה לו, רק כי מנהיגי המדינה החדשה זקוקים לעוד טקסים לגיבוש העם, לחיזוק אחדותו.אני מסכימה עם אימי שיום השואה, כפי שמתבצע מזה שנים ארוכות, מאד לא מתחשב בניצולי השואה וילדיהם: קשה מאד לעמוד במטר התוכניות, הסרטים והטקסים של היום הזה: הם מעלים את הזכרונות בעוצמה גדולה מדי. היה הרבה יותר קל להתמודד אם היו פזורים על פני כל השנה. כך כולם היו זוכרים באמת, ולא רק מן השפה ולחוץ, ואלה שחוו זאת על בשרם או בשר יקיריהם יוכלו להתמודד עם הנושא הקשה מאד הזה ביתר קלות, יוכלו לתפקד.אני מסכימה איתך, כבש, מעוד בחינה אחת – הרבה יותר קל להתמודד עם אבל בבית, עם חברים, בין מכרים. גם אבל לאומי. המנהגים היהודיים הם כאלה. יש מקום לטקסים רשמיים של המדינה כאשר מדובר באבל לאומי – זה אפילו הכרחי ומאד מתבקש. האופי המוחצן של ארועי יום השואה מפריע לי, צורם, נותן הרגשה שהם נעשים לצאת ידי חובה ותו לא. אנחנו הרי שרים: " כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה".

אז בואו נתמוך זה בזה ביום הקשה הזה, נאפשר לכל אחד להתמודד עם הזכרונות הקשים על פי דרכו. בואו לא נשכח כל השנה!

—————–
 Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

מנהלת פורום אקטואליה יהודית ומנהלת-שותפה בפורום מתכונים לשבת – בקהילת הישיבה הוירטואלית  

"

כבש1
חבר\הרשום מ :2003 /10 /25
138 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /19
ב -14:53
לאקי יקיריתי!!!היה מרתק ומחמם את הלב לקרוא את התיאור המפורט תוך גילוי זויות נוספות בפן הבעיותי של הקדשת יום אחד ספיציפי להעמיס עליו את כל תחושות האבל והתיסכול, ובהחלט תואם את הרעיון הפסיכולוגי של פיזור הכאב להקל על ההתמודדות אתה, במיוחד מרגש לראות איך שאמך כניצולת שואה, "חילונית" כהגדרתיך (אגב, מילה שלא מקובלת עלי, כי פירוש המילה חילוני הוא מלשון חולין ואין נפש יהודי שהוא חולין כולם קודש), שבלי כל המובאות והמטען הדתי שאני העליתי פה, שידרה על אותו גל, וזה רק מוכיח שעם קצת "קומון סנס" אפשר לגשר בין שתי עולמות שונות כל כך כמו שלי ושל אמך, (ושלך), ולראות דברים באופן זהה, וגם אם לעיתים זה לא כך לפחות יש את הבסיס להבין גם אם לא להסכים.—————–
                                                                                                                        
Dark Queen
חבר\הרשום מ :2003 /12 /06
573 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /19
ב -15:02
יום השואה הזה נותן לאנשים וצעירים בני גילי לחשוב שבכל יום אחר של השנה מותר להם לשכוח מהשואה. ובכלל, אנשים עוסקים בעיסוקיהם הרגילים,עומדים בצפירה, וממשיכים לעסוק בעסקיהם הרגילים כאילו לא קרה כלום.היום בצפירה, הייתי בב"ס שלי. כשהחלה הצפירה כולם עמדו בחוץ ואף אחד לא ציפה לצפירה, כשהיא החלה רק אחרי כמה שניות אנשים שהיו עסוקים בדיבורים וצעקות שתקו והתחילו לעמוד. אבל גם במהלך הצפירה שמעתי אנשים הולכים, מדברים,מורות שצועקות על ילדים שישתקו. כשנגמרה הצפירה, "סוף סוף" נשמע מכל הכיוונים ואני התביישתי, אגיד לכם את האמת. התביישתי להימצא באותו מקום עם אנשים כאלה. אם ככה הם נותנים כבוד לאבותיהם- איזה כבוד הם איתנו לי ולשאר האנשים שלומדים וחיים איתם במדינה הזאת?היום הזה,כמו שכבר אמרתי, נותן לכולם לחשוב שאין צורך בזיכרון יום השואה. הם חושבים:"למה לי להיזכר בשואה, יש בשביל זה יום מיוחד בשנה וצפירה מיוחדת".ובבתי הספר, כולם מתרגשים מהטקסים רק בגלל שהם על חשבון הלימודים. אני בטוחה שאם היו עושים את הטקס על חשבון החופשה אף אחד לא היה נענה ומגיע. וגם הצפירה, אף אחד לא צריך אותה. אם זאת הדרך שלהם להזכיר לנו,לילדים,שהיתה שואה (כי הרי אנחנו מסוגלים לשכוח), אז זאת לא דרך טובה. אם בב"ס היסודי עוד איכשהו דיברו איתנו על זה, אז בתיכון המחנכת שלי היתה היחידה שהביאה לנו סרט (וגם ממנו כולם עשו צחוק).מסכימה עם כל מה שנאמר ע"י לאקי וכבש!—————–
Dalia Dark Queenמנהלת קהילת Metal World!!!
כבש1
חבר\הרשום מ :2003 /10 /25
138 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /19
ב -15:28
דליה!!! אני מודה באשמה, התרגשתי למקרה הדברים, אני תמיד חשבתי שהיום הזה נשחק איפה שהוא, אבל תמיד ניסו להוכיח לי באלף הוכחות עד כמה שזה חשוב, למדינה, לנוער, לדור ההמשך, ושאר טיעונים נבובים, ונדושים, אני מודה לך על הפן הזה שנתת מהמקום שאת נמצאת בו, היא הכי מקורית והכי אמיתית.תודה.—————–
                                                                                                                        
Dark Queen
חבר\הרשום מ :2003 /12 /06
573 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /19
ב -15:34
תודה לך, כבש, הנושא מאוד חשוב לדעתי וטוב שמישהו העלה אותו.תראה, חשוב לזכור את היום הזה אבל לא בדרך שבה בחרו לזכור אותו. פעם אחת בשנה וגם זה בקושי…—————–
Dalia Dark Queenמנהלת קהילת Metal World!!!
tipid
מנהל הפורוםרשום מ :2004 /04 /08
409 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /19
ב -20:49
כבש  יקר !תודה לך על שהעלית את הנושא  החשוב ,וכל הכבוד ללאקי שלנו ולדליה על הבהרת הגישה שלהם לנושא.אני  עצמי חילונית מבית שבו חונכתי לשורשים ולמסורת  אבי ז"ל הוא נצר למשפחת הרבי מגור ,ובגיל 18 גמר היתר לרב  יחד עם הרב פרנקל זצ"ל שהיה הרב של שכונת פלורנטין בתל-אביב ולימים הרב הראשי של תל-אביב שעון עם ציפרבלאט של אותיות עבריות מוכספות על ידיעת 200 דפי גמרא ,ובאותו מעמד פנה 360 מעלות אחורה והחליט להיות פעיל בציונות בפולין והקים את הקיבוצים לעליה לישראל טרם מלחמת העולם השנייה וחתם על היתרי העלייה והיה מזכירו של ד"ר יצחק גרינבוים ז"ל שהיה שר הפנים הראשון של ישראל ועבד יד ביד עם ד"ר משה סנה ז"ל  אביו של ח"כ ד"ר אפרים סנה שיהיה יחד איתנו לימים ארוכים ,ובתוקף פעילותו זו אבי הציל הרבה מיהדות פולין  מההשמדה של השואה. אני בילדותי הלכתי כל יום ששי שבת ומועד להתפלל עם אבי בשטיבלשל הרב ברנדווין זצ"ל שהיה רבה הראשון של ההסתדרות. אני גם הענקתי לבני את החינוך ברוח הזו והם גם ינקו זאת מהורי ז"ל .לתת את הכבוד  והעזרה לזולת.אני דוגלת בכך  שלא צריך להתגרות איש ברעהו  ואז הדברים ייראו אחרת לגמרי .כל אדם רשאי ליזכור את  השואה בצורה שהוא  רואה לנכיון ,אבל שלא ייפגע באחר. דבר מאוד חשוב שחייב להיות להקנות לדור הצעיר וללמד אותם על השואה והגבורה למען ידעו מאין הם באים.—————–
תמר לפיד
LuckyHunch
מנהל הקהילהרשום מ :2003 /08 /30
1344 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /20
ב -08:50
..וגם לאן הם הולכים וממה להמנע. בזה אני גם מפנה אתכם להמלצה של פומיקי – על הסרט והספר "הנחשול".—————–
 Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

מנהלת פורום אקטואליה יהודית ומנהלת-שותפה בפורום מתכונים לשבת – בקהילת הישיבה הוירטואלית  

"

אופי ילדת האהבה
חבר\הרשום מ :2003 /11 /07
662 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /20
ב -12:34
אני אישה חילונית אבל מעולם לא זילזלתי ביום הזה, אני עומדת בכל צפירה, לעיתים מזילה דמעה, והאמת שאני נכנסת לדיכאון בימים כאלו של יום השואה ויום הזיכרון.לגבי הדתיים אין לי מה להגיד……………….יום טוב—————–
כל השירים שלי וכולם מוקדשים לאחד והיחיד ללולי שלי הגדול מכולם אהבת חיי ומשוש עיניכל דקה של עצב היא בזבוז דקה של אושראז תעזבו אותכם מצער הכניסו רק אושר לחייכםמנהלת קהילת שירה וכתיבה יוצרת/פוריות הגבר והאישה/מכתב שלא נשלח/סודות מהמטבח קהילות מדהימות ומרגשות מאדמודרטורית בקהילת אמצע הדרךמודרטורית בקהילה הרשמית של msn ומה לא מספיק כל כך הרבה תפקידי ניהול?
אופי ילדת האהבה
חבר\הרשום מ :2003 /11 /07
662 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /20
ב -12:38
וסתם שאלה כבש………………………..הדתיים  מזכירים את השואה בכל הפעמים הללו בשנה ומנציחים את זכרם, האם יהיה כל כך קשה אם יעמדו הדתיים יחד עם החילוניים בצפירה?לא ידעתי שזה מנהג נוצרי, אבל אם זהו מנהג נוצרי מדוע בעצם אנו עושים אותו? הרי אנו לא נוצרים נכון?בכל אופן מסתבר שהחילונים מקיימים את זה ועומדים, אז מדוע שהדתיים לא יתפשרו קצת ויעמדו איתנו גם? כל כך קשה לעמוד, הרי זה לא להתשחוות לפסל או משהו כזה, זה לא עבודת אלילים, זה רק לעמוד דקה אחת וזהו…………………מקוה שהבנת אותי……………….—————–
כל השירים שלי וכולם מוקדשים לאחד והיחיד ללולי שלי הגדול מכולם אהבת חיי ומשוש עיניכל דקה של עצב היא בזבוז דקה של אושראז תעזבו אותכם מצער הכניסו רק אושר לחייכםמנהלת קהילת שירה וכתיבה יוצרת/פוריות הגבר והאישה/מכתב שלא נשלח/סודות מהמטבח קהילות מדהימות ומרגשות מאדמודרטורית בקהילת אמצע הדרךמודרטורית בקהילה הרשמית של msn

ומה לא מספיק כל כך הרבה תפקידי ניהול?

כבש1
חבר\הרשום מ :2003 /10 /25
138 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /20
ב -15:22

ציטוט: הכותב המקורי כבש1 ב 2004 /04 /14


יז.       אני יודע גם יודע שיהיו כאלה שיגידו אבל צריך לאחד את העם, ואם זה יום כל כך טעון למה לא לתת את הכבוד? אז א, כבר אמרנו שברשות הרבים יש לכבד את החיים בדיוק מסיבה זו, ב, הלבוש שלנו שונה אחד מהשני, השפה שלנו שונה גם (מדברים אידיש), החינוך שלנו שונה והתרבות שלנו שונה, כל זה לא מפריע לא לכם ולא לנו, אז באמת כל כך קשה להבין שגם הזכרון של אותו דבר הוא שונה? ג, הובהר שבן גוריון עשה הכל שזה לא יהיה יום בעל אופי דתי, אז למה מצפים מאתנו? ד, אם באמת רוצים לאחד את העם למה לא לעשות את זה מסביב למשהו שיש לו קונצנזוס רחבה? נגיד יום כיפור למשל שרוב העם צם ורבים מביניהם גם הולכים לבית הכנסת, למה דוקא להתעקש על יום כל כך זר לתרבות היהודית, האין כאן ריח של כפיה חילונית שכל כך אוהבים להאשים את החרדים בזה? ה, זכרון זה דבר רגשי, וכפי שצוין שרגשית לפחות לי אישית יש בעיה עם זה, קשה לי להנציח את זכרו של סבי וסבתי וכל בני משפחתם הענפה בטקס שמרצחיו עשו את זה, אז גם רגש רוצים לכפות עלינו, איזה דבר יפריע לנו ואיזה לא?


אופי יקירתי !!! האם הקטע הנ"ל לא לקח בחשבון את השאלה שאת שואלת?

האם אדרש להתלבש בדז'ינז וטריקו בכדי לכבד את אחי המתלבשים כך, האם אעלץ לדבר רק בעברית (גם לא באנגלית או אולי זה שפה כמעט רשמית במדינה ליד הדגל האמריקאי השוכן לה כבוד ליד הדגל הישראלי) בכדי לכבד את אחי הציוניים, ולבכות אתם ביחד את השכחת השפה האידיש? האם עלי גם להתבוסס בבוץ ובזבל תוך כדי חגיגת המנגל.? לא אופי אינני ציני אני בסך הכל מחדד כמה דוגמאות בודדות מתוך רבים, של תרבות פנאי או כל סוג תרבות שתרצי לקרוא לזה, ולהבין שכל אחד עושה דברים לפי הדרך שבו גדל והתחנך העובדא ששתי אנשים מציינים אותו דבר  אבל בסגנון אחר, לא אומר שאחד מזלזל בשני בכהוא זה גם אם הוא לא מצטרף לשני גם בדרכו, ואם אחדות מחפשים פה הרי כבר ציינתי שעדיף לחפש אותו בקונצנזוס הרחב ולא באותו שביל צר ורגשני לצד אחד, תוך כדי חוסר התחשבות מוחלטת באילוצים של חלק אחר בעם, (וכפי שצוין במאמר הבעיות שבזה).

שאלה טובה נוספת שאלת אם זה נוצרי למה אנחנו עושים את זה? כנראה שככה זה כשחושבים שהדשא של השכן ירוק יותר, אבל באמת זה בושה וחרפה שעם שהעניק מתרבותו לכל העולם ולכל הדתות, יעמוד כעני בפתח לשאול מאלו שבאו אחריהנו טקסים לזכרון, ועוד מאלו שהרבו לתת לנו כל כך הרבה סיבות לזכרון. לאורך כל ההיסטוריה.

—————–
                                                                                                                        

אופי ילדת האהבה
חבר\הרשום מ :2003 /11 /07
662 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /20
ב -15:34
אם זהו מנהג נוצרי כבש אינני חושבת שאני יכולה לעשותו אבל מצד שני אינני מסוגלת לא לעשות זאת, אני חייבת לעמוד דקה דומיה לזכרם, למרות שזהו מנהג נוצרי? עכשיו אני בבעיה,ומדוע לא טרחו החרדים להסביר לחילונים את אשר אתה מסביר לנו כאן? ומדוע אנו החילונים שונאים את החרדים בגלל זה, ומדוע רובנו חושבים שאתם אינכם מכבדים את יום השואה?מישהו צריך להסביר לחילונים כמו שאתה הסברת פה בקהילה ואז אולי יפסק צד אחד של השנאה הזאת……………………וביום הזיכרון לחללי צה"ל האם אתם עומדים?הרי לא תגיד שגם על זה בן גוריון רצה לתת פן חילוני לא? או שלשני ימי הזיכרון הוא החליט ככה?ואם אתה מדבר על מנהגים וכל זה, ועל דשדוש בבוץ, מדוע ביום העצמאות אנו רואים את החרדים גם חוגגים איתנו את המנגל, הרי זה גם צד חילוני לא?כבש סליחה שאני שואלת כל כך הרבה, אתה מייצג פה את הצד הדתי, לא את העם הדתי אלא את הצד לפי הראות שלך, ואתה מלמד אותנוואני בתור חילוניה שואלת את השאלות שאני רוצה לקבל עליהם תשובות, ואולי בשביל לגשר קצת על הפער………………..—————–
כל השירים שלי וכולם מוקדשים לאחד והיחיד ללולי שלי הגדול מכולם אהבת חיי ומשוש עיניכל דקה של עצב היא בזבוז דקה של אושר

אז תעזבו אותכם מצער הכניסו רק אושר לחייכם

מנהלת קהילת שירה וכתיבה יוצרת/פוריות הגבר והאישה/מכתב שלא נשלח/סודות מהמטבח קהילות מדהימות ומרגשות מאד

מודרטורית בקהילת אמצע הדרך

מודרטורית בקהילה הרשמית של msn

ומה לא מספיק כל כך הרבה תפקידי ניהול?

poomiki
חבר\הרשום מ :2003 /12 /17
90 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /20
ב -16:20

ציטוט: הכותב המקורי אופניקה ב 2004 /04 /20


ומדוע לא טרחו החרדים להסביר לחילונים את אשר אתה מסביר לנו כאן? ומדוע אנו החילונים שונאים את החרדים בגלל זה, ומדוע רובנו חושבים שאתם אינכם מכבדים את יום השואה?

מישהו צריך להסביר לחילונים כמו שאתה הסברת פה בקהילה ואז אולי יפסק צד אחד של השנאה הזאת……………………

וביום הזיכרון לחללי צה"ל האם אתם עומדים?

הרי לא תגיד שגם על זה בן גוריון רצה לתת פן חילוני לא? או שלשני ימי הזיכרון הוא החליט ככה?


היי אופי,

אני מאמינה שבעצם בגלל זה באמת כבש ישב וכתב את דבריו, כדי להסביר בדיוק שהדברים בכלל אינם כפי שהם נראים. את שואלת מדוע אנו חושבים שהחרדים אינם מכבדים את יום השואה? עוד שאלה שהתשובה היא האופן שבה התקשורת מציגה את הדברים (וזאת עוד סיבה לחזור אל דיון "משמעות התוכן" של לאקי). "חרדי שעמד בזמן הצפירה" זה אייטם כל שנה מחדש (ואפילו כבר ראיתי שירשורים על כך, דווקא כאלה שמבינים שהדבר מיצה את עצמו) אבל האם שמת לב פעם לכך שבאותה התמונה שמתפרסמת כל שנה מחדש יש שני משתתפים? המצטלם והצלם. כי אם נשוטט במוחו של אותו צלם שצילם באותן שתי דקות נשמע את המשפט "איזה יופי של תמונה יצאה לי. בטח תתפרסם בעמוד הראשי" ולא את המשפט "זה לזכר משפחותיהם של סבי וסבתי". אבל מישהו שם לב לזה? לא ממש.

ולא, גם ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הם אינם עומדים בצפירה (הצפירה היא אותה צפירה) ומאותה סיבה בדיוק. ואם בן גוריון לא רצה לתת ליום השואה צביון דתי אז אין שום סיבה שירצה לעשות זאת עם יום הזיכרון (לא יודעת אם התנגד לזה אני רק אומרת שלא הייתה לו סיבה להחליט). אני גם לא סבורה שיש צורך לתת צביון דתי ליום הזיכרון. ליום הזיכרון יש צביון לאומי, ציוני. וזה לא משהו שהולך יד ביד עם דת. ואני מבטיחה לך שגם מאותם חללים החרדים אינם מתעלמים. הם מתפללים גם לעילוי נשמתם של אלו.

אבל הצלם תמיד יהיה שם…

(על שאר השאלות אני אשאיר לכבש לענות)

—————–
"שם יושב הקבצן אין ישע. שוא יצעק וקולו נאלם.

הוא ימות ודאי. ותדע אז, מה יפה היה העולם!"

כבש1
חבר\הרשום מ :2003 /10 /25
138 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /20
ב -16:40

אופי יקירתי!!! אמרו לך פעם שאת חמודה? אם לא תקראי את זה כאן בפעם המליון ואחת.

אז דבר ראשון, אין צורך להתנצל שאת שואלת אדרבא אני שמח על כל שאלה שנשאלת, שנותן הזדמנות להכיר עוד פרט ועוד פרט שבסופו של דבר יביא להבנה יותר רחבה ומלאה בין כל פלגי העם שיוכלו להתאחד לפחות אלו לצד אלו אם לא אלו בתוך אלו, ואני שמח שאתם נותנים לי את ההזדמנות להיות ה"מייצג" למרות שזה גדול עלי, בקושי אוכל להציג את עצמי ואם יש אחרים (וכנראה שיש) שמזדהים אם זה אז זה לכבודי לייצג גם אותם.

ואענה אחד לאחד,

א, זה מנהג נוצרי, ואם את מרגישה שאת חייבת לעשות את זה, (וברשות הרבים בכל מקרה צריך לעשות את זה) אז תשנני לעצמך פרק תהלים, ולפחות תמלאי את הדקותיים האלו באיזה תוכן יהודי.

ב, מדוע שונאים אותנו ומדוע חושבים שאנו לא מכבדים ומדוע אנו לא טורחים להסביר, התשובה לכל זה הוא אחד, אנחנו טורחים גם טורחים לנסות להסביר אבל מה שאת קראת פה לא קיבל אישור פרסום באף כלי תקשורת גם לא תמורת תשלום, אני מפנה את תשומת ליבך  לדיון בפורום "המשמעות האמיתית של התוכן" על כוחה של תשקורת (זה לא טעות), במשך שנים רבות לא התבקשנו, וגם כאשר רצינו לא קיבלנו זכות דיבור, וגם כאשר כבר כן קיבלנו זכות דיבור את בטח מכירה את המשפט הנדוש, "אוקיי זמנינו תם" מי המרואיין הבא? וזה לא מעט במכוון בכדי ליצור את הזוית ראיה המעוותת הזו ולכן פרסמתי אותה כאן, וכל התודות ליהודית שאפשרה את הפרסום הזה.

ההבדל היחיד בין יום השואה ליום הזכרון הוא בזה שהוא כבר לא בחודש ניסן כך שהבעיה הזאת יורדת, אבל כל השאר הוא אותו דבר ומאוד יפה ומדויק תיארה את זה פומיקי (תודה לך גם על הצלם והמצולם, אהבתי וזה נכון גם).

והמנגל, לא ציינתי אותו כמשהו פגום או לא ראוי, כך שאין שום בעיה לעשות את זה, רק אציין שאם יש חרדים שעושים את זה ביום העצמאות, זה רק אלו שילדיהם לומדים במוסדות כמו חינוך עצמאי ובית יעקב או מעיין החינוך התורני, שהם כפופים לחוקי משרד החינוך, ילדי מתחנכים בבתי ספר פרטיים כך שאין אצלינו חופשות בכלל גם לא ביום זה, וגם ביום זה ממשיכים ללמוד תורה.

—————–
                                                                                                                        

ראשית חוכמה
חבר\הרשום מ :2004 /06 /15
4 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /20
ב -23:32
בס"דבימים אלה, בשבתות שבין פסח לשבועות,  נוהגים אנו לקרוא את פירקי אבות הם סידרי משנה על דרכי התנהגות ודרך ארץ וזאת כדי ללמינו שדרך ארץ קדמה לתורה כלומר למתן תורה שנעשה בשבועותוכמו שנאמר שם בין היתר: "הוו דן את כל האדם לכף זכות" ולא נאמר שם הוו דן את האדם לכף זכות ללמדינו שאין בכוחינו להביא בדין את האדם כל עוד לא ביררנו את הפרטים ואת מניעהם עד תום וגם אז עדיין יאסר עלינו לשופטו כל עוד יחסר הפרט של ההגעה למקומו ומצבוולכן, כאשר צלם או אדם מעמיד לדין ציבורי אדם אחר עליו לדעת כי כל עוד לא בירר את פירטי המעשה אסור לא לדון את המקרה—————–
ראשית חכמה יראת ה'
מישהי שאיכפת לה
חבר\הרשום מ :2004 /02 /02
128 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /21
ב -11:42
בס"דאברהם וכולם/ן,קודם כל אתחיל בתודה על דבר התורה לאברהם. גם אני מעולם לא זילזלתי בימי הזיכרון השונים, ובקשר ליום הזיכרון לשואה לגבורה אביא כאן שוב את הקישור למה שכתבתי במוצאי יום השואהבפורומים השונים, ואני חושבת שהדברים מביעים את השקפתי בנוגע ליום זה. אני גם עומדת בצפירה (למרות שאני מוגבלת פיזית), ולפני 6 שנים לקחתי על עצמי שלא להדליק את המחשב בימי הזיכרון השונים (ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, וביום הזיכרון לחללי צה"ל  ונפגעי פעולות האיבה). מתוך רצון שלי לתת כבוד לנרצחים הי"ד.ליאת.


—————–
לאהוב ולחבק זה המוטו שלי

LuckyHunch
מנהל הקהילהרשום מ :2003 /08 /30
1344 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /21
ב -14:48
אברהם,כולנו חוטאים בזה – מי יותר ומי פחות (ואיני מוציאה את עצמי מכלל זה). לכן אנו חייבים להצטייד בסובלנות וסבלנות רבות כאשר אנו נתקלים בהתנהגות שונה הצורמת לנו. לפעמים זה קשה.אני מניחה שכבש מבין את הקושי כאן (ואותם צלמים אינם מקלים …) – ולכן  שמח לגלות שיש חילונים הרואים את הדברים מראש, ללא צורך בהסבר או שכנוע, כמוהו או בדומה לו מאד. חילונים – שאני נמנית עליהם. שום צלם או תמונה כזאת לא ישנו את דעתנו.אם אתרגז ממראה התנהגות כזאת בפומבי – במציאות או בתמונה, זה רק על כך שאדם מוציא עצמו מן הכלל (במדינה) במופגן. זו אינה התנהגות הולמת, זו התנהגות שהיא להכעיס – ולא משנה לי כלל מי עושה את זה, מה לבושו, אורח חייו או אמונתו. בכך אני מסכימה עם הרבנים שקבעו שיש לעמוד דום וגם עם נימוקיהם לכך. הסיבה: יש לכבד דרכו של כל אחד להתאבל. אם זה יום אבל רשמי, כל מי שנמצא במדינה בה נהוג אבל רשמי זה, חייב לכבדו – כעניין בסיסי של דרך ארץ ושל כבוד בין אדם לחברו.—————–
 Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

מנהלת פורום אקטואליה יהודית ומנהלת-שותפה בפורום מתכונים לשבת – בקהילת הישיבה הוירטואלית  

"

עמרי
חבר\הרשום מ :2004 /02 /20
38 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /21
ב -16:36
בדקה הזו שאני עומד ומתיחד עם זכרון השואה, לא ממש מעניין אותי מה קורה מסביב.לא ממש מעניין אותי אם זה מנהג נוצרילא ממש מעניין אותי אם מישהו אחר בוחר לזלזל ברגע הזה או בסכרון הנרצחים.מעניין אותי רק דבר אחד: להיזכר באלה שמתו על לא עוול בכפם, זה הכל.אני לא יכול להרשות לעצמי להתמלא ברגשות שלילים כגון שנאה וזעם כאשר אני רוצה לזכור ולאהוב.—————–
כבש1
חבר\הרשום מ :2003 /10 /25
138 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /21
ב -17:25
תודה לך עמרי!! על תגובתך הענינית והגישה החיובית שבתגובתך.לכבוד ולעונג לי השתתפותך בדיון החשוב הזה, ומהפן היחודי שהבאת כאן.—————–
                                                                                                                        
מישהי שאיכפת לה
חבר\הרשום מ :2004 /02 /02
128 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /21
ב -21:17
בס"דעומרי יקר!יופי של תגובה, גם אני חושבת כמוך  ,ליאת.—————–
לאהוב ולחבק זה המוטו שלי
Eden10
אורחרשום מ :2003 /10 /27
0 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /25
ב -19:47
שלום לכולם,יזכור!עם כל מה שקורה במדינתנו צריך לעשות יום זכרון כמעט בכל יום בשנה.לדעתי גם לא צריך לעשות את יום העצמאות מיד לאחר יום הזכרון,או שלא להכריז על יום הזכרון כעל יום לאומי, אלא מי שרוצה יתאבלבאותו יום וישתתף בכאבם של אלו שיקיריהם כבר לא איתם.ישנו מעבר חד מדי בין יום הזכרון ליום העצמאות ואו שיאחדו את יום הזכרון עם יום אבל אחר לזכר הנופלים, או שיעשו מרווח של כמה ימים מיום העצמאות, שהוא אמור להיות יום של שמחה.איך יכול אדם שקרוב לו, בשר מבשרו, נהרג/נפל באותו תאריך, לחגוג למחרת את הקמת המדינה? זה מאוד לא אנושי ואירוני לדעתי.

לגבי הצפירה: גם אני חילונית ועומדת בכל צפירה וכואבת ומשתתפת בכאבם של אלה שאיבדו את יקיריהם, כמו אבא שלי ואחיותיו שאיבדו

את הוריהם במלחה"ע השנייה.

כששרים את "התקוה" גם כן עומדים, אז למה לא כשעושים כבוד

לזכר הנופלים/נספים?

גם נהוג כשמכבדים אדם לקום ולקדם את פניו.

אני גם מכבדת את אמונת הדתיים והמסורתיים כשאני אצלם בבית,

או בסביבתם ומן הראוי שהם גם יכבדו אותנו בסביבתנו, כי

כולנו יהודים וחיים בארצנו – ישראל.

גם חילוניים וגם דתיים איבדו אנשים יקרים להם וכל אחד צריך לכבד

את השני ולאהוב אחד את השני כי אם לא נסתדר ביננו אז מי צריך

אויבים?

אני משתתפת בצערם של כל מי שאיבדו

את יקיריהם

ואמנם מוקדם – שיהיה לכולנו :

יום עצמאות שמח!!!

עדן.

—————–
עדן, מנהלת קהילת 25+

היכרויות, עבודה, אהבה, מין,

כישרונות שלנו ותחביבים,

נושאים רוחניים

ועוד נושאים מעניינים

וגם אתם משתתפים!

כובען
חבר\הרשום מ :2004 /02 /04
140 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /25
ב -22:31
לכל  המשתתפים  הנכבדיםקטונתי בכדי  להגיב  או  להביע  דעה  בצורה  כה  מורחבת וממצה  כמוכם,קראתי בעיון  רב  כל   תגובה    שנכתבה  כאן. ואני חייב  להודות  שהדברים והדיעות היו  מאלפות .אני  רואה  את  הדבריםאולי  בראיה  מעט  שונהלעם  היהודי  היו  שני  חורבנות  ,  האחד  לפני  למעלה  מ3000  שנה  וזה  חורבן  הבית  היהודי    בית  המקדש ,והשני  לפני כ-60  שנה    חורבנו  של  העם  היהודי  השואה  .ואת  שניהם  חייבים  לזכור  ולכבד.ומי  שלא  יכבד  את  זכר  חורבנו  של  הבית  היהודי.  סופו  שלא  יכבד  גם  את חורבנו  של העם  היהודי.מעניין  שביום  תשעה  באב  כל הצלמים  יוצאים  כולם לחופשה  ,,,,,  ולא רואים אותם ,העמידה  ביום  הזיכרון  היא  דבר  חשוב , אבל  אם אין  בו  תודעה  והבנה  לקשר  בין   העומד  לעם היהודי  בכל  המובנים  שלו     עדיף  שישאר  בביתו  ולא  יעמוד .

כי  אותו  חזן  או שליח  ציבור  שאולאי  אינו עומד   אבל  קורא  "יזכור "  קורע  לב  בבית  הכנסת ,  בעיניי הוא  כואב  יותר  מזה  שעומד  ואינו  יודע בשל  מה  .

ולכן  אני  מסכים עם אלה שיש  לחשוב  מחדש  על  יום אחר  ולשלב  בו  גם מעט   צביון  דתי  זה  לא  יזיק  לאחר  הכל  אנחנו  נמצאים  במדינת  היהודים  .

—————–
.

LuckyHunch
מנהל הקהילהרשום מ :2003 /08 /30
1344 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /25
ב -23:12
עדן יקירתי,שמחה לראותך כאן שוב!אכן, מקובל לקום, לעמוד  לאות כבוד, במקרים רבים – ומדוע לא לזכר גיבורים, לזכר קדושים?כבוד הדדי הוא אחד המפתחות החשובים לדו קיום, לכל מערכת יחסים אנושית בעצם.באשר לסמיכות יום הזכרון ליום העצמאות: -הסמיכות מכוונת – ואני מסכימה עם הכוונה: כשם שאנו אסירי תודה למי שהכין לנו ארוחה ולא רק מודים מראש, אלא גם לאחר הארוחה – כך גם כאן:  האפשרות שלנו לחגוג את עצמאותנו בארצנו היא בזכות ובמחיר אותם שנפלו, שנרצחו. אם איננו שוכחים את תודתנו למכין הארוחה, וודאי וודאי שאל לנו לשכוח את אלה שבזכותם אנו יכולים לשמוח ביום העצמאות גם במהלכו.—————–
 Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

מנהלת פורום אקטואליה יהודית ומנהלת-שותפה בפורום מתכונים לשבת – בקהילת הישיבה הוירטואלית  

"

LuckyHunch
מנהל הקהילהרשום מ :2003 /08 /30
1344 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /25
ב -23:36
כובען החביב,הפתעת אותי הפעם. כיצד אפשר להשוות כאב לכאב? הביטוי הדתי לכאב מדבר אליך יותר מהביטוי הממלכתי – אינך היחיד כאן שמרגיש כך. לא כל מי שעומד דום בצפירה אינו יודע את הקשר שבין השואה לחורבן בית המקדש. לראיה – אף הרבנים הורו שכאשר נמצאים בציבור יש לעמוד דום בעת הצפירה – ולו רק כדי לכבד רגשות הזולת.מעט כבוד הדדי – ועוד קמצוץ הבנה – ובאה גאולה לישראל.—————–
 Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

מנהלת פורום אקטואליה יהודית ומנהלת-שותפה בפורום מתכונים לשבת – בקהילת הישיבה הוירטואלית  

שלום אורח אתה נמצא ב: כל הקהילות > אנשים וחברה > סביבה אנושית  > המקום הכי טוב: אמצע הדרך!

כל הפורומים > חג ומועד ולא נופל > – יזכור – איך בדיוק?…
תגובות : 30
עמוד : מתוך 2

הקודם
גש ל: נכתב ע"י : tipid
נפתח ב: 14/04/2004 6:51:32תגובה אחרונה: 26/04/2004 21:36:42
נושא חדש תגובה חיפוש
נושא מחבר ההודעה

חזרה למעלה ציטוט tipid
אווטאר
tipid
מנהל הפורום
מנהל הפורום
רשום מ :2004 /04 /08
409 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /25
ב -23:55
יהודית היקרה!כדרכך בקודש את  צדקת בגישתך בשני המקרים ואף הסברת זאת בצורה אנושיתת ומובנת ובהירה!כייף לקרוא את דבריך!בברכהשלך—————–
תמר לפיד

חזרה למעלה ציטוט כובען
אווטאר
כובען
חבר\ה
חבר\ה
רשום מ :2004 /02 /04
140 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /25
ב -23:57
ליהודית היקרהאני כתבתי בפירוש  רק  לגבי אלה  שאינם יודעים בשל  מה  עומדים .—————–
.

חזרה למעלה ציטוט כבש1
אווטאר
כבש1
חבר\ה
חבר\ה
רשום מ :2003 /10 /25
138 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /26
ב -07:17
עדן יקירתי, תודה על השתתפותך כאן אתנו בכלל ובדיון הזה בפרט, דברייך מאירים את העינים, על הסמיכות שבין יום הזכרון ליום העצמאות, שמעתי כבר מהרבה אנשים את הטיעון הזה שקשה להם המעבר החד הזה, ואני בהחלט מבין אותה, לגבי עמידת דום, ציינתי בפירוש בדברי שכאשר נמצאים ברשות הרבים, אין חולק שצריך לכבד, ולעמוד דום.כובען יקירי!!!, תודה על דבריך המחכימים ואני מסכים עם כל מילה שכתבת. אני שמח לראות שהשתתפת בדיון והשמעת את דבריך.—————–
                                                                                                                        

חזרה למעלה ביקור Eden10's עמוד בית ציטוט Eden10
אווטאר
Eden10
אורח
אורח
רשום מ :2003 /10 /27
0 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /26
ב -09:41
ל-LuckyHunch ולכבש,תודה על תגובותיכם החמות.שיהיה לכולנו רק טוב ורק ימים שמחים לחגוג אותם.המשך יום נפלא לכולם!עדן.—————–
עדן, מנהלת קהילת 25+היכרויות, עבודה, אהבה, מין,כישרונות שלנו ותחביבים,נושאים רוחנייםועוד נושאים מענייניםוגם אתם משתתפים!

חזרה למעלה ציטוט LuckyHunch
אווטאר
LuckyHunch
מנהל הקהילה
מנהל הקהילה
רשום מ :2003 /08 /30
1344 הודעותההודעה נכתבה ב :
2004 /04 /26
ב -21:36
תמר ועדן – תודה לכן. אני שמחה בהנאתכן – ומקווה שתמשיכו להנות מתגובת כל החברים כאן ובפורומים האחרים בקהילה.כובען –בורות היא אם כל דעה קדומה, ריקנות היא אם כל רעה חולה חברתית. לכן אני כל כך שמחה על קיום הדיון הזה, לכן הוספתי קישורים אינפורמטיביים בקשר ליום הזכרון ויום העצמאות בפורום תרבות. אין כופה להכנס לאותם קישורים או לקרוא את הדיון הזה: אני סומכת על הסקרנות הטבעית של הגולשים. "שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו" אני מקווה.—————–
 Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

מנהלת פורום אקטואליה יהודית ומנהלת-שותפה בפורום מתכונים לשבת – בקהילת הישיבה הוירטואלית  

6 מחשבות על “זכרון דמים תרתי משמע / ליום השואה ויום הזכרון”

  1. לידיעתכם: –
    היום עדכנתי והוספתי לפוסט הזה את הדיון הראשון, מ-2004, אשר לשמחתי מצאתי במלואו בארכיון הרשת בתוך חיפוש אחרי דיון אחר… ככה זה, חוקי מרפי תמיד תקפים…😛

    העמוד הראשון מכיל את הדיון הראשון, העמוד השני מכיל את הדיון שהתחדש לאחר 5 שנים והעברת הקהילה לאתר אחר (ואנשים אחרים עם דעות וזויות ראיה שונות). הפוסט הפותח בשני הדיונים זהה כמעט לגמרי, רק ההמשך שונה בתכלית.

    אהבתי

  2. כיום, ומאז 1998, יום הזכרון לחללי צה"ל נקרא "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה". בכל טקסט המסביר תוכנו של יום זה כתוב שזהו יום זכרון לחללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה: מזכירים את המתים לא את החיים!
    את הסקירה ההיסטורית המלאה ביותר של יום זה (ברשת, רק ברשת) מצאתי באתר משרד הבטחון, בו נכתב בין השאר:
    "הגישה הכללית לביסוס תודעת יום הזיכרון, על תכניו השונים בציבור, הינה שמוטב לעצב את אופיו הכללי כך שהעניינים היסודיים, בנושא ערכי רגיש זה, ייקבעו מתוך הסכמה רחבה ככל האפשר."
    http://www.mod.gov.il/pages/heritage/day.asp

    אהבתי

  3. מיוחד: כך נכשל הניסיון החילוני לתעד חרדים ממנגלים בצפירה
    כמדי שנה, גם ביום הזיכרון הנוכחי ניסו כלי התקשורת החילונים "לתפוס" חרדי שלא עומד בצפירה או עושה מנגל ביום הזיכרון. אלא שאנשי "דוסים" הכינו להם הפתעה • צפו בוידאו ותמונות (חרדים)

    לכתבה, גלריית תמונות וסרטון תעוד הכולל גם ראיון המסביר הכל.
    השורה התחתונה: כולנו עם אחד!

    אהבתי

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s