Dana Point California 2

האם סובלנות אפשרית?

כל הפורומים  > המקום הכי טוב: אמצע הדרך!
 נושא: האם סובלנות אפשרית?
1 2 הבא
הודעה נכתבה על ידי LuckyHunch ב 2003 /09 /06 ב 15:14
LuckyHunch
מנהל קהילה
2003 /08 /30
425 הודעות
במציאות של ישראל היום, זה נראה כמו נושא דחוף לדיון, אולי הכי דחוף – כי בסופו של דבר, אין תחום או מקום בחיינו כאן שאין לו נגיעה בו. כמו כל אחד ואחת, גם לי יש שאיפות וטענות, דעות ותחושות בטן בקשר לזה, אבל הן לא בהכרח נקודת התחלה טובה לדיון.לכן חיפשתי אימרות של אחרים, דוגמאות ספורות ולא מייצגות משל טובים וחשובים ממני (או לפחות הרבה יותר ידועים ממני) – והריהן לפניכם. כולן מביעות דעה או מייצגות עמדה על סובלנות ונחיצותה/ חוסר נחיצותה, התנאים לקיומה וכו'."השתמשו באגרוף הקמוץ לא כדי להניפו על זולתכם, לא כדי להניפו על ראש מי שנדמה לכם חלש מכם… האגרוף היהודי המכה ביום הכיפורים על לב יהודי הוא אגרוף המבטא כוח – כוחו האמיתי של היהודי הוא בסובלנות, באהבת הזולת, בדרכי שלום." (הרב מרדכי רותם)"עלילת הדם הועלתה מחדש, והפעם טענו שהיהודים מרעילים את העיתונות, כמו שטענו בימי הביניים שהם מרעילים את הבארות."(תיאודור הרצל)"במלחמת האזרחים באמריקה בני אדם שחטו זה את מפני שמקצתם העדיפו לשכור את משרתיהם לכל ימי חייהם ואחרים העדיפו להעסיקם לפי שעות." (תומאס קארלייל)

"כשהשכן שלך מאבד את מקום עבודתו קוראים לזה מיתון. כשאתה מאבד את מקום עבודתך זה משבר." (הארי טרומן)

"גידול האוכלוסיה הוא הגורם העיקרי לנזק הסביבתי." (ז'אק קוסטו)

"על הבעיה הערבית אני מסתכל מבעד לכוונת העליונה של הרובה." (מיוחס לאלוף אברהם יפה)

"כל אמריקני הוא או יהודי או אנטישמי, חוץ ממי שהם שני הדברים כאחד." (ז'אן פול סארטר)

"יש שני סוגים של דם: הדם הזורם בעורקים והדם הנשפך מהם." (יוליאן טובים)

מה דעתכם?

וגם – יש מצב לסובלנות בארץ?

—————–
Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

     פורום אקטואליה יהודית – בקהילת הישיבה הוירטואלית

הודעה נכתבה על ידי הנהלת המערכת ב 2003 /09 /17 ב 08:42
הנהלת המערכת
אורח
2003 /06 /09
0 הודעות
סובלנות? בארץ?זה יקרה ביום שבו בתור לקופת האקספרס בסופר לא תידחף אישה עמוסת עגלות ומתוך הרגל תגיד"אני,יש לי רק שאלה!"
הודעה נכתבה על ידי LuckyHunch ב 2003 /09 /18 ב 22:58
LuckyHunch
מנהל קהילה
2003 /08 /30
425 הודעות
זה דווקא קל – אני תמיד רוצה לשאול קודם, ושיהיה לגברת ברור: יש תור גם לשואלים! ..ואה, כן, כולנו מאד ממהרים…מצד שני, אני גאה משהו בעצמי כשאני מצליחה לומר זאת לגברת בחיוך. לפעמים זה מצליח – ואז כל מי שבתור יוצא מהסופר בהרגשה טובה למרות הגברת, ולפעמים נדירות, גם היא יוצאת מהסופר מחייכת ומרוצה.הבעיה שלי היא בעיקר עם מי שהפסיק לדבר, וחושב שאלימות יכולה לבטא או להביא למשהו מעבר לאלימות נוספת.יש לי גם בעיה קשה עם הכללות המוצגות כקביעה סופית, מין אקסיומה. בקשר של אחד על אחד, עד עכשיו תמיד בסופו של דבר הצלחתי למצוא מכנה משותף ובאמצעותו להוריד את רמת הקיצוניות ולהביא לסובלנות כלשהי כלפי  וכלפי מה שאני מייצגת בעיני מי שממולי. אבל, כאשר הדברים נאמרים או נעשים בציבור, אני אובדת עצות.השאלה היא, מה עושים ברמה שמעבר לקשרים אישיים?—————–
Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

     פורום אקטואליה יהודית – בקהילת הישיבה הוירטואלית

הודעה נכתבה על ידי הנהלת המערכת ב 2003 /09 /19 ב 12:42
הנהלת המערכת
אורח
2003 /06 /09
0 הודעות
הנה נקודה למחשבה:האם אינטינקט זה משהו שחייבים ללמוד להשתלט עליו?אם ניקח לדוגמא (ואפילו שלילית למדי) את אותה גברת מהתור לסופר שאינסטינקט ההשרדות שלה היה לעקוף את כולם, הוא כ"כ רע?הרי מבחינתה,וזהו אינסטינקט של צייד קדמון, היתה מטרה מול העיניים והיא עשתה הכל בשביל להגיע אליה.האם בעקבות התפתחות הציביליזציה וערכי התרבות לא הפכנו לרכרוכיים ובגלל זה בעצם אומרים שהיצור היחיד שישרוד על פני כדור הארץ הוא המקק שאפילו מטרת חייו האמיתית אינה מוגדרת.אולי פיספסנו את היעוד שלנו כיצורים בעלי אינטלגנציה.אולי היינו צריכים להמשיך עם הערכים הקדמוניים שמתמקדים בעיקרון של "החזק שורד" ובכך להיפטר מאותם יצורים שמעקבים את ההתפתחות שלנו?

ושורה תחתונה: האם סובלנות היא לא גורם מעכב להתפתחות?

הודעה נכתבה על ידי LuckyHunch ב 2003 /09 /19 ב 14:21
LuckyHunch
אווטאר
מנהל קהילה
מנהל הפורום
2003 /08 /30
425 הודעות
אני הייתי מציגה את זה לגמרי אחרת:כשאיש המערות חזר הביתה עם מה שצד, לפני שהגיע הקביל את פניו אחיו הצעיר כשהוא נרגש כולו, מת לספר לאחיו הגיבור משהו חשוב. הציד מעיף אותו הצידה במכת יד אדירה: הוא רעב מכדי לשמוע סיפורי ילדים, עייף וחסר סבלנות.המכה הזאת מעידה על חוסר סובלנות, ובתקופת איש המערות- עיכוב במסירת הודעה חשובה כזאת יכול גם לעלות למישהו בחייו. לצייד יש גישה מתנשאת לאחיו הצעיר, במקום הגישה המגוננת שעשויה לעזור לשניהם לשרוד.ולגבי האישה בסופר – יש לה אולי אינסטינקטים, אבל היא לא שונה מהצייד שלי, כי האדם היה חיה חברתית מאז ומתמיד: חוסר סובלנות הוא בעיני מחלה או נגע חברתיים.בזכות האינטליגנציה גילינו את היתרון שבחיי חברה. בזכות חיי החבר העשירים שפיתחנו התפתחה האינטלגינציה שלנו עוד יותר. האם היעוד שלנו הוא הרס חיי החברה וחיים בבדידות, כמו דובי גריזלי או נחשים? באמת כל החזק שורד ולא כל החכם שורד?אני חושבת שסובלנות היא כלי חשוב מאד בבנית חברה טובה, נעימה ובטוחה לחברים בה. סובלנות היא גורם מעכב להתפתחות כשם שהחברה עצמה היא גורם כזה.ובסוגריים: מי שחושב שהחברה מעכבת את התפתחותו, אולי עדיף שיתבודד ויתפתח לבד כאוות נפשו, מאשר שיפריע לאחרים להתפתח בהפיצו דעות אנטי חברתיות.

—————–
Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

     פורום אקטואליה יהודית – בקהילת הישיבה הוירטואלית

הודעה נכתבה על ידי LuckyHunch ב 2003 /09 /28 ב 14:41
LuckyHunch
מנהל קהילה
2003 /08 /30
425 הודעות

ציטוט: הכותב המקורי סתם אחת ב 2003 /09 /19


אני חושבת שסובלנות היא כלי חשוב מאד בבנית חברה טובה, נעימה ובטוחה לחברים בה. סובלנות היא גורם מעכב להתפתחות כשם שהחברה עצמה היא גורם כזה.


אולי הייתי לקונית מדי, אולי צריך להסביר קצת את כוונתי:

חברה בטוחה ונעימה היא חברה שבה כל אחד מן החברים בה יכול להתפתח באופן אישי ומכל בחינה אחרת, מבלי לחשוש שחבר אחר בחברה ינקוט כנגדו סנקציות שיעכבו את התפתחותו באופן שרירותי – וללא ענישה מיידית מצד החברה.

איננו יכולים למנוע תמיד ובכל מקרה התנהגות בלתי נורמטיבית של פרטים בחברה, אבל – כחברה, יש לנו הכלים להבהיר לאותם פרטים באופן חד משמעי שהתנהגות כזאת לא תיסבל.

חברה טובה היא (גם) חברה השומרת באופן פעיל על זכויותיהם של חבריה ובטחונם מפני התנהגות פוגענית ובלתי סובלנית – מבפנים ומבחוץ.

ובאופן קצת יותר קונקרטי: אם כל/רוב האנשים בתור היו מבהירים לאשה כזאת שהתנהגותה לא מקובלת עליהם, אם במילה ואם במבט (במקום לשתוק ולהשפיל עיניים בהכנעה) – ובנוסף לכך, הקופאית היתה עומדת על כך שהתור יישמר ומפנה את האשה למקום אחר (קופה מהירה, קופה ראשית, הנהלה – יש הרבה אפשרויות), גם אשה עקשנית ביותר לא תמשיך בהתנהגות שאינה משיגה את מטרתה.

הבעיה שלנו: התנהגות האישה נתפסת ככוחנית, וכוחנות היא נורמטיבית במקומותינו, לצערי. מרבית האנשים נוטים להתעלם מן הצד המתנשא, חסר הסובלנות שבכוחנות כי יש ממנה כלכך הרבה: נדמה שעדיף לבחור היטב על מה כדאי להיאבק ועל מה לא. זאת טעות! מי שמוותר על זכויותיו פעם אחת, אין שום סיבה שיישמרו בפעם הבאה. אם רוצים לשנות, מוטב לגייס כמה שיותר אנשים בכל מאבק קטן – מתוך תקווה שאחד מהם יחליט להפוך זאת למאבק שכדאי להתמיד בו (שוב, מתוך הבחירה שהזכרתי קודם).

נכון, גם אני לא נוהגת תמיד על פי עצתי, כחלק  די רגיל של החברה הישראלית. עם זאת, אני מרגישה שאם יותר אנשים היו נוהגים על פי הרצוי רק לפעמים, כבר היה מצבנו טוב יותר….

כמו שכתבתי בהודעה קודמת,יש לי בעיה בעניין: איך להניע אנשים רבים ככל האפשר לנהוג כך? – על פניו, זה נראה בלתי כדאי ולא מועיל לנוכח גל הכוחנות וחוסר הסובלנות המתגבר. השאלה שצריכה להישאל בעצם היא: מי מוכן לחיות בחברה בה כל דאלים גבר ואפשר להעיף כל אחד מן התור, או מכל מקום אחר – לצורך הענין, סתם כך – מבלי שאיש יעשה דבר. הרי זה יקרה, אם נמשיך לשתוק. אין לי מושג איך מביאים אחרים לראות את זה וגם לפעול!

לשכנע אנשים אחד אחד – זה דבר שאני עושה כבר מזמן, אבל ההתקדמות איטית מדי, מה עוד – שלא פעם מי שכבר שוכנע חוזר בו.

כך שהבעיה נותרת בעינה: מה עושים?

—————–
Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

     פורום אקטואליה יהודית – בקהילת הישיבה הוירטואלית

הודעה נכתבה על ידי אופניקה ב 2003 /10 /21 ב 19:05
אופניקה
משתמש רגיל
2003 /11 /07
142 הודעות
סובלנות היא דבר אפשרי, אבל אנחנו חייבים, קודם כל לשנות את עצמנו, להקשיב לאחרים, לתת לאנשים לדבר ולהגיד מה שיש על הלב, לעצור לרגע, לספור עד עשר לפני שתוקפים או מתפרצים, לחשוב מה אנחנו היינו עושים במקום האנשים האלה,סבלנות לא קונים בכל חנות, אבל בהחלט אפשר לרכוש אותה, וזה מתחיל בראש שלנו ובלב שלנו, וברצון שלנו להתשנות.הלוואי וכולנו נהיה סבלנים יותרערב טוב לכולכם—————–
מנהלת קהילות מכתב שלא נשלח/שירה וכתיבה יוצרת פוריות קהילת תמיכה/וסודות מהמטבחתהנו מהחיים כי הם קצרים, תנצלו כל רגע, ותהיו סבלניים כלפי עצמכם וכלפי הסביבה
הודעה נכתבה על ידי LuckyHunch ב 2003 /10 /21 ב 20:37
LuckyHunch
מנהל קהילה
2003 /08 /30
425 הודעות
אין ספק שסבלנות לזולת תורמת לאוירה סובלנית, כמו גם תשומת לב, איפוק ונסיון כנה להבין. השאלה היא איך גורמים לכמה שיותר אנשים לנהוג כך.לשמחתי, כמעט בכל מקום בארץ ניתן למצוא כמה אנשים סובלניים. הבעיה היא שהם מעטים מדי. לפעמים נדמה שהם הולכים ומתמעטים. קולם כבר כמעט לא נשמע.השאלה הבסיסית ביותר כאן היא – מה אנו, כפרטים, יכולים לעשות לתיקון המצב – מעבר להקפדה על כך שנישאר סובלנים וסבלניים בעצמנו .—————–
Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

     פורום אקטואליה יהודית – בקהילת הישיבה הוירטואלית

הודעה נכתבה על ידי אופניקה ב 2003 /10 /25 ב 18:03
אופניקה
משתמש רגיל
2003 /11 /07
142 הודעות
יהודית ,לנסות ולשנות את העולם ואת העם שלנו לא נצליח, כל שנוכל הוא ללמד את ילדנו ואת משפחתנו לסובלנות האהבה הבנה, וככה לאט לאט ,הם ילמדו את כולם.לשנות את העולם לא נוכל, אבל מאיפשהו צריך להתחיל וזה מתוכנו, מתוך הבית שלנו והמשפחה והחברים, שם זה ההתחלהשבת שלום—————–
מנהלת קהילות מכתב שלא נשלח/שירה וכתיבה יוצרת פוריות קהילת תמיכה/וסודות מהמטבחתהנו מהחיים כי הם קצרים, תנצלו כל רגע, ותהיו סבלניים כלפי עצמכם וכלפי הסביבה
הודעה נכתבה על ידי LuckyHunch ב 2003 /10 /25 ב 23:25
LuckyHunch
מנהל קהילה
2003 /08 /30
425 הודעות
ללא ספק.השאלות שלי כאן באות מתוך תקוה שיש מישהו שמצא דרך להרחיב את מעגל הסובלנות בדרך נוספת.—————–
Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

     פורום אקטואליה יהודית – בקהילת הישיבה הוירטואלית

הודעה נכתבה על ידי איכפתי ב 2003 /11 /13 ב 10:35
איכפתי
משתמש רגיל
2003 /10 /09
16 הודעות
סובלנות היא קוד אחד , חשוב מאד, ממערכת שלמה של קודי התנהגות וחשיבה שנדמה לי שקיימת בכמה וכמה תרבויות בעולם.   המערכת הזו פועלת ומתפקדת ורואים את תוצאותיה (לא אצלנו כמובן)ולמה היא פועלת ?מפני שהיא מוקנית לאזרחים בטפטוף יומיומי , במערכת החינוך הפורמלית, ובלא פורמלית ויש לה גם היזונים חוזרים,,אנשים רואים ומבינים שזה פועל לטובתם.ולכן…אם אנחנו כאן,,,בארץ האלתורים, החוצפה, חוסר ההתחשבות וחוסר האדיבות, בארץ חוסר תכנון ןמחשבה מעבר לקצה האף,   …אם אנחנו נשכיל להטמיע את לימוד מערכת הקודים בילדים הקטנים עוד לפני שהם לומדים לקרוא….אז אולי בעוד 30 שנה נהיה גם אנחנו ככל האומות המתוקנות……..אמן כן יהי רצון!—————– תסתובב תמיד עם פנס בכיס ,אולי תצטרך להאיר למישהו את הדרך…(איכפתי) 1000
הודעה נכתבה על ידי LuckyHunch ב 2003 /11 /13 ב 12:18
LuckyHunch
מנהל קהילה
2003 /08 /30
425 הודעות
שלום איכפתי   ,נראה שכל מי שחושבים כמוך וכמוני ומחנכים את ילדיהם בהתאם, נתקלים שוב ושוב בבעיה זהה – חוסר היזון חוזר ממערכת החינוך. לפעמים, המסרים שמעבירה המערכת הם אפילו הפוכים. ההמשך לזה הוא מה שאנחנו רואים כיום בכל מקום.יש לך רעיון/ות איך אפשר לשנות זאת? (לא צריך מצב כלכלי כמו של היום כדי שיטענו הטוענים שאין לזה תקציבים – והרי אנו יודעים שזה לא עניין של כסף)—————–
Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

     פורום אקטואליה יהודית – בקהילת הישיבה הוירטואלית

הודעה נכתבה על ידי אופניקה ב 2003 /11 /13 ב 17:53
אופניקה
משתמש רגיל
2003 /11 /07
142 הודעות
לטפטף את זה לסביבה, להעיר לחברים, לילדים שבאים הביתה, לומר בצורה עדינה ומנומסת, להתנהג ככה ליד זרים ,ולהראות להם שהתנהגות אחרת אינה מקובלת, אולי ככה הם ילמדו, ואם חשוב להם להיות איתכם ,הם יצטרכו להתנהג בהתאם………וככה יכול השינוי……..—————–
מנהלת קהילות מכתב שלא נשלח/שירה וכתיבה יוצרת פוריות קהילת תמיכה/וסודות מהמטבחתהנו מהחיים כי הם קצרים, תנצלו כל רגע, ותהיו סבלניים כלפי עצמכם וכלפי הסביבה
הודעה נכתבה על ידי LuckyHunch ב 2003 /11 /13 ב 21:21
LuckyHunch
מנהל קהילה
2003 /08 /30
425 הודעות
אופי יקרה, כמה שאת אופטימית – ממש תענוג לשמוע ולראות!אני מטפטפת ודולפת מאז שאני זוכרת את עצמי – ובינתיים החברה הישראלית רק הופכת כל הזמן לפחות ופחות סובלנית: לקשישים ממני יש כבר דה ז'ה וו לשנות ה-50 האפלות, על כל ההומור העדתי הציני והאפליה שנהגה בהן. חלקם כבר החלו להזהר – ושותקים, כדי להגן על עצמם.לכן אני מחפשת כאן דרך להפוך את הטפטופים שלי ושל אחרים לזרם מטהר: ברור כבר מזמן שאף אחד לא יטרח לעשות זאת בשבילנו במימסד: נראה שכבר אין שם מי שיודע אפילו איך לאיית סובלנות, שלא לדבר על להבין את משמעות המילה או חשיבות מה שהיא מייצגת.יש למישהו רעיון?—————–
Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

     פורום אקטואליה יהודית – בקהילת הישיבה הוירטואלית

הודעה נכתבה על ידי איכפתי ב 2003 /11 /14 ב 09:54
איכפתי
משתמש רגיל
2003 /10 /09
16 הודעות
מה לעשות….אני פסימי כמו "תחושת בטן "  " ניחוש מוצלח"   "lucky hunchנראה לי שיש פה עניין של גנטיקה לאומית……אם בכלל יש סיכוי לפתרון אז הוא נעוץ שני כיוונים:הגברת מודעות ודוגמה אישיתטפטוף תמידי במערכת החינוךכך אולי …בעוד שלושים או ארבעים שנה נהיה אומה נורמלית וידידותית לסביבה—————–

 תסתובב תמיד עם פנס בכיס ,אולי תצטרך להאיר למישהו את הדרך…(איכפתי) 1000

הודעה נכתבה על ידי LuckyHunch ב 2003 /11 /14 ב 15:03
LuckyHunch
מנהל קהילה
2003 /08 /30
425 הודעות
אם כך, אולי יש תקווה לילדי הנינים שלנו: במערכת החינוך כבר התחילו לטפטף פה ושם, לפעמים. אם אנחנו וצאצאינו נדאג שהטפטוף הזה לא ייפסק  ויהפוך לסדיר וקבוע – יש תקווה!נצטרך להוכיח  שהמשפט הבא הוא טעות: –"גידול האוכלוסיה הוא הגורם העיקרי לנזק הסביבתי." (ז'אק קוסטו)ושהמשפט הבא הוא האמת לאמיתה בעינינו: –"יש שני סוגים של דם: הדם הזורם בעורקים והדם הנשפך מהם." (יוליאן טובים)*משפטים מראש הדיון.—————–
Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

     פורום אקטואליה יהודית – בקהילת הישיבה הוירטואלית

הודעה נכתבה על ידי אופניקה ב 2003 /11 /15 ב 15:41
אופניקה
משתמש רגיל
2003 /11 /07
142 הודעות
טוב לדעתי זה שאני אופטימית זה מעולה. לא??.בכל אופן אצלי בסביבה שלי, המשפחה העתידית שלי, וכל מי שמלווה אותי, צריך להתנהג בנימוס ובכבוד, ואני אטפטףףף מזה כמה שאוכל, ואם לא…….אז שלא יהיו איתי וזהו……הם מפסידים לא אני….תודה לכם על דיון נחמדויהודית ואיכפתי, אולי בעוד שלושים ארבעים שנה האומה תיראה אחרת, ביינתים גם אני יודעת שזה לא המצב הקיים עכשיו—————–
מנהלת קהילות מכתב שלא נשלח/שירה וכתיבה יוצרת פוריות קהילת תמיכה/וסודות מהמטבחתהנו מהחיים כי הם קצרים, תנצלו כל רגע, ותהיו סבלניים כלפי עצמכם וכלפי הסביבה
הודעה נכתבה על ידי LuckyHunch ב 2003 /11 /15 ב 17:50
LuckyHunch
מנהל קהילה
2003 /08 /30
425 הודעות
אופטימיות זה מעולה, הנשק הכי טוב נגד קשיי החיים – ותמיד טוב ויפה לגלות אותה אצל אחרים וגם בעצמך.אני מקווה שאיכפתי צודק, אני הרבה יותר פסימית באשר לזמנים: לפחות כך יש כאן מי שיוכל ליהנות מן הפירות!—————–
Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

     פורום אקטואליה יהודית – בקהילת הישיבה הוירטואלית

הודעה נכתבה על ידי אופניקה ב 2003 /11 /19 ב 21:44
אופניקה
משתמש רגיל
2003 /11 /07
142 הודעות
כן אופטימיות, הנשק הכי טוב………..בכל אופן עם כל האופטימיות שאני משדרת כאן, גם אני פסימית לפעמים…………שיהיה לכולנו המשך ערב נפלא—————–
מנהלת קהילות מכתב שלא נשלח/שירה וכתיבה יוצרת פוריות קהילת תמיכה/וסודות מהמטבחתהנו מהחיים כי הם קצרים, תנצלו כל רגע, ותהיו סבלניים כלפי עצמכם וכלפי הסביבה
הודעה נכתבה על ידי LuckyHunch ב 2003 /11 /21 ב 00:14
LuckyHunch
מנהל קהילה
2003 /08 /30
425 הודעות
  לא היה לי ספק בכך… אבל בדרך כלל את מסתירה את זה די טוב (שניהם סימני אינטליגנציה מובהקים)ועכשיו השתפכות קטנה (לא לעניין הדיון):מעבר לפרטים הביוגרפיים של כל אחד, פסימיות היא גם אחד מסממני הבגרות הפחות סימפטיים. אחד הדברים המבדילים בין צעירים לשאר העולם היא האופטימיות הרבה והכובשת שלהם. ככל ששומרים עליה, וכמה שיותר ממנה, יותר זמן – נשארים צעירים בלב יותר זמן (לא שזאת הדרך היחידה לעשות את זה – אבל זאת בטוח הדרך הכי שמחה).הסתננות ניצני הפסימיות הראשונים היה בשבילי הסמן לכך שאני ממש קרובה לתחילת אמצע הדרך בחיים. מבחינה זאת – כשכבר אי אפשר לקרוא להם ניצנים בשום אופן, אדם כבר לא יכול להגדיר עצמו כצעיר במלוא מובן המילה. לכן זה גם סימן של התחלה חדשה – של ראיית עולם שונה.      לחיי התחלות חדשות – שיהיו תמיד טובות ומהנות!—————–
Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

     פורום אקטואליה יהודית – בקהילת הישיבה הוירטואלית

הודעה נכתבה על ידי אופניקה ב 2003 /11 /21 ב 16:29
אופניקה
משתמש רגיל
2003 /11 /07
142 הודעות
אני ואינטלגניציה רחוקים אחד מהשני אלף שנות אור……….לא גמרתי בגרויות אפילו, אני חושבת שכל החוכמה שלי, יותר נכון אני בטוחה נובעת מהחיים, ומה שהם העבירו בי……..בכל אופן יהודית, אמצע הדרך אני עדיין לא..עדיין צעירה ויש בי אופטימיוות והיא תישאר בי כל החיים, אחרי מה שעברתי אני רוצה להשאר צעירה לנצח…ואם אופטימיות שבאדם שומרת עליו צעיר לנצח אז כנראה שאשאר ככה………—————–
מנהלת קהילות מכתב שלא נשלח/שירה וכתיבה יוצרת פוריות קהילת תמיכה/וסודות מהמטבחתהנו מהחיים כי הם קצרים, תנצלו כל רגע, ותהיו סבלניים כלפי עצמכם וכלפי הסביבה
הודעה נכתבה על ידי כבש1 ב 2003 /11 /27 ב 22:30
כבש1
משתמש רגיל
2003 /11 /26
67 הודעות
אם עברתי חצי מהחיים או לא לא אדע עד סוף הדרך  אבל עם לשפוט לפי הפסוק בתהלים (צ י) "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה" אז אני נמצא בתחילת חצי השני של החיים, איך שלא יהיה הספקתי לעבור כמה דברים בחיים, ולמרות הכל אני נשאר אופטימיסט מושבע ואולי מופרז, ואסביר את דברי, אני הגעתי לארץ לפני 21 שנה ובהיותי טיפוס סקרן התעניינתי בכל תחום ונושא שעלה על הפרק, מהר מאד הבנתי שאנחנו יושבים כאן מבחינה חברתית על חבית חומר נפץ שביום מן הימים עלול להתפוצץ לכולנו בפרצוף לא הייתי תמים לחשוב שאני יכול לפרק את החבית הזאת אבל חשבתי באם אוכל להפחית ולו גרם אחד מהחומר נפץ הזה, שהפיצוץ יהיה קטן יותר וקטלני פחות והיה זה שכרי. ואז התחלתי בפעילות במסגרת ארגון "לב לאחים" בביקורי בית, ומצאתי שיש אוזן קשבת ורוב העם רוצה לשמוע ולדעת ולהכיר ולמצוא שפה משותפת, לצערי כהיום אני לא ממשיך במסגרת הזאת, אבל עברתי למסגרת רחבה יותר בהרצאות רובם במסגרת של שאלות ותשובות בפני תלמידי בתי ספר ובצבא, וגם קבוצות מטיילים בירושלים הרוצים לשלב מפגש אם אדם חרדי, אודה ולא אבוש שהרבה יותר נעים שיחות אחד על אחד, אבל, גם במסגרת הזאת מצאתי את הדרך איך להתמודד, והיא להתנות שהכל פתוח אפשר לשאול הכל בשתי תנאים א, לשאול ולא לקבוע עובדות, ב, לשמור על סגנון מכובד, בדרך כלל הקנטרנים נכשלים לפחות באחד מהם אם לא בשניהם, ואז יש לי חיים קלים, אם השאלה מוצגת בצורת קביעת עובדות, אני עונה שאין מה לענות על עובדה כי לא נשאלה שאילה, ואם הסגנון לא הולם, אני אומר מצטער הרמה מידי גבוה לעלות עליו ויש לי פחד גבוהים, ואז כמעט תמיד קורה שהציבור מתקומם וטוען שלהם כן מגיע תשובה ובכל זאת רוצים לשמוע, אני מרויח מזה פעמים א שהציבור משתיק את הקנטרן והציבור מקבל את ההסבר הרצוי, ולא מעט פעמים אני מקבל פידבעק שאחרי שעזבתי הם ירדו על הקנטרן והעמידו אותו על מקומו וקרה כבר פעם או פעמים שהוא התקשר אחר כך אלי להתנצל לפני! זה לדעתי הדרך הכי טובה לנטרל את הקנטרנים וליצור דו שיח ציבורי מכובד וסובלני כראוי לכולנו. אגב כקוריוז יש לי הרצאה בת שעה וחצי על הנושא סובלנות, שאני מסיים אותה במילים "תודה שסבלתם אותי".
הודעה נכתבה על ידי LuckyHunch ב 2003 /11 /27 ב 23:03
LuckyHunch
מנהל קהילה
2003 /08 /30
425 הודעות
שלום כבש1  וברוך הבא!אני שמחה לשמוע שמצאת דרך ליצור אוירה של סובלנות גם בדיונים על נושאים טעונים. מנסיוני (שאינו גדול כשלך), זה הישג לא מבוטל.לדעתך, המשתתפים יוצאים משם עם מעט יותר סובלנות משהיתה להם קודם?עוררת את סקרנותי – באיזה אספקטים של הנושא עוסקת הרצאתך על סובלנות?—————–
Lucky Hunch


מנהלת המקום הכי טוב: אמצע הדרך!http://community.msn.co.il/comm_community_page.asp?CommID=1082

     פורום אקטואליה יהודית – בקהילת הישיבה הוירטואלית

הודעה נכתבה על ידי כבש1 ב 2003 /11 /28 ב 00:24
כבש1
משתמש רגיל
2003 /11 /26
67 הודעות
שלום וברכה לאקי הונץ'!תודה על העידוד, א, אפשר לומר שכמעט תמיד ניגשים אנשים בסוף המפגש ואומרים תודה, למדנו דברים שלא ידענו, או אני לא מסכים אתך אבל קיבלתי זוית ראיה חדשה שלא הכרתי, ויש כאלה שמבקשים כרטיס ביקור להמשך קשר ולליבון נושאים חדשים או מפגשים נוספים, בדרך זו יצרתי ידידות וחברות עם לא מעט אנשים לא דתיים הרחוקים מאורחות חיי כרחוק שמים מארץ, ויש נושאים שבהחלט קיבלתי הסכמה מלאה אחרי ששמעו את ההסברים שלא יצא להם אף פעם לשמוע, את מכירה את הפרסומת "כל מה שרצית לשאול ולא העזת" אם כן זה המוטו שלי שאצלי אפשר לשאול הכל, אבל לא תמיד אפשר לקבל תשובה על הכל כי לא יודע זה גם תשובה מקובלת אצלי.בקשר לאספקטים של הרצאתי בנושא הסובלנות, אפשר לומר שהנקודה המרכזית הוא, שכל אדם מורכב באישיותו מהמון צירופים סביבתיים, כגון משפחה בית חברה ומאורעות ומכיון שכל אחד מהם משפיע על כל אחד באופן שונה ובעוצמה שונה אי אפשר  לדעת אף פעם מה קורה בלבו של השני, למרות שנדמה לנו שאנחנו מכירים הכי טוב, תמיד יהיה איזה פינה לא מוארת ומוכרת, ועל כן קורה שלפעמים פגענו במישהו ואנחנו אפילו לא מודעים למה שעשינו, ומאידך מאותו סיבה לא נוכל לשפוט תגובתו של אף אחד.אספר לך סיפר אישי נחמד שידגים למה אני מתכוון, אני ירושלמי, והייתי פעם בשכונת תלפיות בחוג בית, והזמנתי מונית חזרה לשכונת מגורים שלי מרחק של כ20 דקות נסיעה בלי פקקים, אמרו לי שהמונית תהיה תוך 7 דקות אני יצאתי בערך כעבור דקות, והמונית כבר חיכה שם, איך שראה את חזותי החרדית הוא פתח פה ב"ברכות" עד בלי די שלא אחזור עליהם כאן, נכנסתי למונית ואמרתי ערב טוב ומסרתי את הכתובת שאני צריך בלי להגיב מילה, ואז בא גל נוסף של "ברכות" כנ"ל הקשבתי לו רב קשב כאילו מספר לי את הסיפור הכי מרתק אבל בלי להגיב במילה, פתאום הפלאפון מצלצל וגברת כלשהיא מזמינה אותה לאכול במסעדה, הוא מתנצל שהוא עסוק ולא יכול וסוגר את הטלפון, ואז הגיע תורה לקבל את ה"ברכות", אני המשכתי לשתוק ולהקשיב כאילו בהתעניינות, אט אט הוא נרגע והתחיל לדבר פוליטיקה עד כמה שהחרדים נדפקים במדינה וכו' וכו', לקראת סוף הנסיעה הוא פתאום פונה אלי ואומר "אתה יודע אתה אדם נחמד אתה מוצא חן בעיני תגיד לי במה אתה עוסק" אני נתקפתי הלם ושאלתי אותו למה מה עשיתי שעוררתי את הערצתך אלי, הוא חשב לרגע ואומר לי אני לא יודע, או בעצם כלום, עניתי לו אם אפשר לעורר הערצה בלי כלום אז למה שאלת במה אני עוסק, אני עוסק בכלום!!!, ואז הסברתי לו א, באנגלית אומרים 2 ראונגז דאונט מייק 1 רייט, ( סליחה שאני יודע לדבר אבל לא לכתוב באנגלית) ופירושו, ששתי עוולות לא הופכים לצדק, כלומר אם אתה התנהגת בצורה לא יפה זה עדיין לא מצדיק שגם אני יתנהג כך, זאת ועוד הסברתי לו שהתנהגותו לא מעורר אהדה יתירה בלשון המעטה, וברוב הימים הוא ימצא את עצמו בודד בעולם, אבל אני חשבתי לעצמי, אין לי מושג כמה שעות הוא כבר יושב על ההגה וכמה פקקים ונוסעים מעצבנים כבר עברו אצלו היום, והרי לכולנו יש איזה גבול לסיבולת, לך תדע אם לא עכשיו בדיוק הוא הגיע לסף וזה התפרץ ולמזלי הרע אני הייתי הקרבן, אבל לא היתה לו שום כוונה אישית בעצם כי אם זה היה כל אדם אחר הוא היה מוצא סיבה גם עליו להתנפל כי אז פרץ התיסכול את הגבולות בלי קשר אלי, והבנתי שכאשר יוציא את האויר הוא ירגע כפי שאכן היה, ואם כן מה לי לבוא אליו בתלונות האם אני או כל אדם אחר שונה ממנו?, ולכן שתקתי, אמרתי לו שבשתיקתי והקשבתי אליו, העברתי לו מסר שאני לא כועס עליו ואני מבין אותו גם אם אני לא יודע מה עובר עליו ולכן הוא מרגיש כך כלפי, ואם טעיתי בשיפוטי והוא באמת אדם רע אז יבוא היום כשימצא את עצמו בודד הוא פתאום יזכר באותו רב שישב במונית שלו ואולי יחשוב רגע אולי אם אתנהג כמוהו יעריצו גם אותי???. ואז ישנה גישתו לחיים ואז גם אני הרווחתי, כך או כך אני לא מפסיד! לי יש דרך חיים מחייבת להתנהג כפי שלימדו אותי שכך נכון להתנהג ושום התנהגות של אף אדם בעולם לא יכול להצדיק התנהגות אחרת.זה בעצם אחד מהסיפורים שאני נוהג לספר כדוגמא איך אנחנו לא יכולים אף פעם לדעת מה עובר על האדם, ואיך בסובלנות, אפשר לשנות גישתם של אחרים, יש לי עוד כמה סיפורים ודוגמאות בעלי עוצמה עם מסר דומה שאותו אני מנסה להעביר ולתת מבט שונה על כל מיני מאורעות שעוברים על כולנו בחיים.
הודעה נכתבה על ידי כבש1 ב 2003 /11 /28 ב 00:36
כבש1
משתמש רגיל
2003 /11 /26
67 הודעות
נזכרתי בעוד סיפור מדהים שפורסם באיזה ספר לא זכור לי כרגע שמו באנגלית, על אחד מהשחקנים שנסע ברכבת ללוס אנג'לס נדמה לי, ובדרך עלה אדם לרכבת עם 2 ילדים, הוא התיישב ליד השחקן ומיד נרדם, בהתחלה ישבו הילדים בשקט, אבל כמה זמן יכולים ילדים לשבת משועממים ברכבת?. אז התחילו להסתובב ולקפוץ על הכסאות ולהסתכל לאנשים בעיתון מצידו החיצוני וכך הפריעו לנוסעים, בהתחלה זה לא כל כך הפריע אבל עם הזמן זה הפך לבלתי נסבל, השחקן ישב והתבונן במה שקורה ולא הבין איזה מין אבא זה שנרדם מיד כשהתיישב ועוד השעין את ראשו על כתף השחקן ואילו הילדים לא מעניינים אותו בכלל?.כשראה שהאווירה בקרון מתחממם החליט להאיר את האבא ולהסיב תשומת לבו למה שקורה עם ילדיו, האבא התעורר בבהלה, והתנצל בפני השחקן והסביר, אשתי נפטרה לפני כשעתיים אחרי מחלה ממושכת הילדים לא היו בבית כי אני הייתי ליד מיטת אשתי בבית חולים, ואנחנו עכשיו בדרך לזהות את הגופה ולהכין את הסידורים האחרונים להלוויה, חיש מהר נודע בכל הקרון ההודעה העצובה, ופתאום כל האווירה בקרון השתנתה, כשכולם פתאום מרחמים על היתומים הטריים וכל אחד מציע משהוא אחר אחד משחק עם הילדים והשני נותן ממתקים השלישי מציע עזרה וכן הלאה, השחקן מסיים סיפורו בפליאה, מה השתנה לפני הידיעה לאחריה, הרי הילדים לא שינו כלום בהתנהגותם, אלא הנוסעים הם ששינו, למה? כי פתאום הבינו את סיבת התנהגותם של הילדים!!!!!! הוי אומר שלא תמיד התנהגותו של האדם לא ראויה אלא הבנתינו אנו את התנהגותו, רבותי!!!!! סבלנות!!!!!!! חז"ל לימדו אותנו (אבות פרק ב') אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, וגדולי החסידות היו מוסיפים ושלא נגיע לשם חס וחלילה, בואו נגלה הבנה לשני שלא נוכל להבין אותו תמיד ולהיזהר לפני שאנו שופטים את הזולת.
1 2 הבא
הערת עריכה מ- 16/10/2012:
התרגשתי מאד כשהצלחתי למצוא הדיון הזה כמעט במלואו בארכיון הרשת. שימו לב לתאריך: הדיון נפתח שבוע לאחר הקמת הקהילה! אחד הראשונים בה אי פעם!
במשך 5 השנים הראשונות מאז היווסדה של הקהילה לא היה צורך בתקנון  התנהגות בגלל קיומו של הדיון הזה, ומפני שרובנו זכרנו אותו. אני מקווה שעתה, משנמצאה האבדה הגדולה הזאת, שוב לא יהיה צורך בכללים ותקנות כאן… מקסימום כמה הבהרות לגבי זכויות יוצרים…משהו כזה…
ויש פה גם קוריוז:
כל כך ישן הדיון הזה, שהוא מלפני שנולד הכנוי הנוכחי שלי, המלווה אותי כבר כ-9 שנים – במהלך הדיון ציטטתי את את עצמי ובציטוט מופיע הכנוי הראשון שלי ברשת: "סתם אחת".  אופניקה ואיכפתי לא היו מוכנים לקבל את זה  -"כי כל אדם הוא עולם ומלואו, יחד ומיוחד, ואף אחד הוא לא סתם" – ובאמבוש משותף באותה תקופה הביאו לכך שאשנה הכנוי, וכך הפכתי ל-LUCKY HUNCH… המערכת המיושנת של הפורומים אז שינתה הכנוי שלי בכל מקום, מלבד בציטוטים….

מה דעתך? Comment

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s